‫גליון שבועי‬

‫‪16‬‬ ‫פרשת כי תבוא‬

‫גליון מספר‬
‫למבקשי התרופה והעצה לעובדא למעשה‬
‫במשנת רביה"ק הננמ"ח זיע"א‬

‫התחדשות בקיבוץ הקדוש‬

‫אל הקודש פנימה‪ ,‬שזהו בעצם עניין הבאת ביכורים‪ .‬כי על ידי‬ ‫מה יעשה כשיעמוד בדין‪ ,‬מה יענה על שלא נזהר מספיק לעמוד‬ ‫והלכת אל המקום אשר יבחר וגו'‬
‫ההסתכלות בשכל הנקרא 'בכור' ניתן לברר את הטוב מהרע‬ ‫בניסיון‪ ,‬הלך לאיבוד ב'תאוות רשעים תאבד'‪ ,‬מה יענה על כל‬ ‫המון רב עולה לירושלים בקול צהלה ושמחה‪ ,‬לפניהם צועד‬
‫ולהתנהג בכל דבר בקדושה‪ .‬מוהרנ"ת מסביר שזהו גם הטעם‬ ‫אותם ניצוצי קדושה ופקדונותיו של המלך שאבדו ולא נתעלו‬ ‫השור‪ ,‬קרניו מצופות זהב ועטרה של זית בראשו‪ ,‬בידיהם נישאים‬
‫שמטבילין בר"ה פרוסת המוציא בדבש‪ ,‬להראות את כוחו של‬ ‫כשהלך אחרי החן של שקר‪ ,‬ואיבד אור ושפע של אמונה ודעת‪,‬‬ ‫ביכורי היבול‪ .‬בשערי ירושלים מקדמים את פניהם סגני הכהונה‬
‫הצדיק המלמד איך לכלול הכל בקדושה (הל' נט"י ה"ו)‪.‬‬ ‫והוא כמעט מושלך בחוץ‪ ,‬במה יוכל לאחוז עצמו‪ .‬האם יש מי‬ ‫והגזברים‪ .‬הכל מחויבים לעמוד בפניהם‪ .‬עולה השיירה ובאה‬
‫שמסוגל להחזירו לבית הקדושה‪ ,‬להעניק לו כחות חדשים‪,‬‬ ‫בשערי בית המקדש‪ ,‬וכל אחד נוטל סלו בידו וקורא ברגש מקרא‬
‫בכח ההתקבצות נזכה להמתקת הדין שיפתח לנו שערי קדושה‬ ‫לסייע לו לחפש וגם למצוא את כל האבידות‪.‬‬ ‫בכורים ‪' -‬הגדתי היום'‪ .‬כך מתארת המשנה (ביכורים פ"ב) את‬
‫להכיר מי זה מלך הכבוד‪ ,‬וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין‬ ‫הבאת הביכורים לירושלים‪.‬‬
‫כל יצור מה שליחותו בעולם‪ .‬ו'מלך ביפיו תחזינה עינינו' בתוך‬ ‫בקיבוץ הקדוש בראש השנה מתקבצים נדחי ישראל בבית‬
‫כלליות הקיבוץ הק' אצל רבינו בראש השנה‪.‬‬ ‫התפילה‪ ,‬משם מחדשים הם כחם ומקבלים הארה מאור הפנים‪.‬‬ ‫הבה נתבונן מי הם העולים לירושלים‪ ,‬לקראת מי יוצאים כולם‪.‬‬
‫שם מוצאים את כל האבידות ושואבים כח לכל השנה הבעל"ט‪.‬‬ ‫הלא אלו איכרים‪ ,‬בעלי שדות ופרדסים‪ ,‬עובדי אדמה‪ .‬מה נפלא‬
‫בשעה שנפשות ישראל מתקבצות בראש השנה אצל הצדיק‬ ‫הדבר‪ ,‬לא מצאנו דוגמתו בשום קרבן‪ ,‬תרומה או מעשר‪ ,‬מה‬
‫הממשיך ומביא השראת השכינה בעולם‪ .‬וכל אחד מביא‬ ‫מיוחד כל כך בהבאת הביכורים‪.‬‬
‫את נקודת הטוב שבו מה שעמל לקדש את המחשבה‪ ,‬שהוא‬
‫בחינת ביכורים ‪ -‬בכור וחכמה‪ ,‬בזה נבנה הבית דקדושה‪ .‬ובשעה‬ ‫האיכר הזה הנושא כעת את ביכורי אדמתו בידו‪ ,‬את מיטב כספו‬
‫אבנים וסיד‬ ‫שהצדיק עולה עם הנפשות והרצונות‪ ,‬לפעול רחמים רבים‪,‬‬ ‫וכוחו הכניס בעבודת השדה‪ ,‬חרש וזרע‪ ,‬והמתין לגשמי ברכה‪.‬‬
‫ולהמשיך שפע דעת ורב טוב לבית ישראל‪ ,‬אז מתגלה שורש כח‬ ‫יום ועוד יום עובר והגשם בושש עדיין לבוא‪ ,‬הכל כבר כמעט‬
‫הרב ברוך מרדכי פראנק‬
‫רבינו הקדוש כבר הכריז ואמר‪:‬‬
‫התיקון‪ ,‬כוחו של הצדיק המסוגל לרומם את העולם כולו ולתקנו‬ ‫אבד ונרקב‪ ,‬כל חייו תלויים בהצלחת היבול‪ .‬ברגע האחרון בא‬
‫אתם בלעדי אינכם יכולים‪ ...‬אבל גם אני בלעדיכם איני יכול‪...‬‬ ‫מחסרונות חטא עץ הדעת‪.‬‬ ‫הגשם‪ ,‬הוא ניצל‪ ,‬וזה מחיה אתו‪ ,‬אבל‪ ,‬עוד אתגרים רבים לפניו‪,‬‬
‫רבינו הקדוש מכריז ואומר‪ :‬אני צריך את נפשות ישראל שיתקבצו‬ ‫בנסיעה אל הצדיק‪ ,‬מקבלים כח להיות קבוע בקדושה‪ ,‬להחזיק‬ ‫להדביר מזיקים ולהציל היבול מנגעים ורקבון‪ .‬הוא מתפלל‬
‫סביבי בימי הרת עולם‪ ,‬בימי ראש השנה הקדושים‪ ,‬על מנת לעסוק‬ ‫מעמד ולמצוא עצה נכונה בכל עת ומצב‪ .‬נפשינו מתחדשת‬ ‫ומקווה לטוב‪ .‬והנה הגיע העת‪ ,‬ביכורי השדה מלבלבים ופורחים‪,‬‬
‫בתיקון העולם בפרטיות ובכלליות‪...‬‬ ‫באור הפנים‪ ,‬ומתעוררת לעבודת השי"ת באמת‪ .‬בקיבוץ הקדוש‬
‫כי אני קיבלתי מתנה מהשם יתברך שאני יודע מהו ראש השנה‪ ...‬לא‬
‫הוא ניצל‪ ,‬איננו אבוד‪ ,‬יבול של ברכה בידו‪ ,‬כעת מראשית פרי‬
‫קיבלתי את זאת בירושה מאבותי‪...‬‬ ‫נכללים אנו יחד אחים ורעים בשכל הכולל‪ ,‬לבקש ולקבל‬ ‫אדמתו עליו להביא ביכורים‪.‬‬
‫ולא רק אתם‪ ,‬שמתאספים אצלי‪ ,‬תלויים בראש השנה שלי‪ ,‬אלא כל‬ ‫שכליים ולימודים של אמת‪ .‬עולם חדש נפתח בפנינו – עולם‬ ‫הוא מצייר לעצמו את העלייה לבית המקדש‪ ,‬איך יודה להשי"ת‬
‫העולם כלו תלוי בראש השנה שלי‪...‬‬ ‫של דרכי אמונה ועבודה‪ .‬מכאן נשאב כח לקראת השנה הבאה‪,‬‬ ‫על שהוא ובני ביתו לא הלכו לאיבוד‪ .‬הוא משתוקק מעתה‬
‫לזכות ולראות יבול מוצלח‪ ,‬להתחדש ולמצוא כל אחד את‬ ‫לחדש ימיו‪ ,‬לקנות יראת שמים והכרה בהשגחת השי"ת‪ ,‬לבטוח‬
‫והנה‪ ,‬הנסתרות לד’ אלוקינו‪ ...‬כל מה שקשור בתיקונים רוחניים‪,‬‬
‫תיקוני נפשות ישראל‪ ,‬ותיקונים בעולמות עליונים‪ ...‬הרי כל אלו שייך‬ ‫מקומו בעבודת השם‪ ,‬באור האמונה והדעת ובדרך תמימות של‬ ‫בו תמיד‪ ,‬ולהינצל מלחשוב חלילה שכוחותיו ויגיעתו הביאו את‬
‫בוודאי רק לאותם הצדיקים שקיבלו את המתנה לדעת מהו ראש‬ ‫תפלה והתבודדות‪.‬‬ ‫ההצלחה ‪ -‬מחשבות שיגרמו לו לעצמו ללכת לאיבוד‪ .‬כעת‬
‫השנה‪ ...‬והם יודעים היטב מה מוטל עליהם לעשות‪...‬‬ ‫זהו הזמן לאגור כח לקראת השנה הבאה‪ ,‬לחדש את האמונה‬
‫אבל הנגלות לנו ולבנינו לעשותם עד עולם‪ ...‬כי מאיתנו מבקשים‬ ‫מצד מדת הדין איננו זכאים לכל הדברים הנפלאים הללו‪ ,‬הדין‬ ‫והבטחון‪ ,‬רק הם יעניקו לו חיים‪ .‬מה יעשה בכדי לא לאבד‬
‫להתעסק בדברים ששייכים לכל אחד ואחד‪ ...‬ורבינו הקדוש בעצמו‬
‫כבר הכריז והזהיר לכל אחד ואחד מהבאים אצלו‪ ,‬וכך אמר‪:‬‬
‫עלול להרחיק את האדם לגמרי מאור השכל והאמונה‪ ,‬להותירו‬ ‫הזדמנות שכזו‪.‬‬
‫אתם תתנו לי אבנים וסיד‪ ...‬ואני כבר אבנה מהם בנינים נפלאים‪...‬‬ ‫בחוץ‪ ,‬בלי טיפת חיות והתחדשות‪ .‬כעת כשצועדים אנו לקראת‬ ‫התורה הקדושה הכינה לכך עצה נפלאה‪ .‬בשעה שהאיכר הזה‬
‫מה הם אותם האבנים וסיד שרבינו מבקש מכל אחד מאתנו?!‪...‬‬ ‫ר"ה עלינו למצוא דרך לזכות בדין‪.‬‬ ‫יעלה לירושלים עם פרי ביכוריו‪ ,‬ויכלל בקהל גדול של נפשות‬
‫כאן נכנס לתמונה כל אותה פרשה נפלאה‪ ...‬פרשה נעלמה‪ ...‬המסופר‬ ‫לשם כך יש להדבק ביום הדין בכח רביה"ק‪ ,‬לצעוק מעומק הלב‪,‬‬ ‫שליבם בוער ברצון אחד לקיים את מצות ה' בשמחה‪ ,‬לעלות‬
‫בפרשת השבוע‪ ,‬על ההתעסקות של בני ישראל תיכף בכניסתם‬ ‫'רצוני ללכת בדרכי הצדיק‪ ,‬להתדבק בהשי"ת‪ ,‬לתקן את העבר‬
‫במעבר הירדן‪ ...‬בהקמת אבנים גדולות אשר שדו אותם בסיד וכתבו‬
‫ולהתחדש ולהתקרב להשי"ת‪ .‬קיבוץ הנפשות הזה‪ ,‬יחזק ויאמץ‬
‫עליהם כל התורה כולה‪...‬‬ ‫ולמצוא כל אבידותי'‪ .‬כעת יש גם לעשות 'עובדא' ‪ -‬משהו שיראה‬ ‫את רוחו‪ ,‬ויקבע בליבו אמונה ובטחון‪ .‬לכן תיקנו חז"ל לקבל את‬
‫שאני משתייך אל ביתו של הצדיק‪ ,‬לא ללכת לאיבוד‪ ,‬רק להיות‬ ‫פניהם‪ ,‬ולכבדם מאד‪ ,‬שיהיה שם ריבוי כבוד שמים‪ ,‬לבל יאמר‬
‫שתי תורות יש בליקו”מ (ח”א תורה יח’ וח”ב תורה ח’)‪ ,‬שבהם רבינו‬ ‫בפנים בכלל מבקשי דרכי עבודת השם‪ .‬כך נזכה בעז"ה למצוא‬ ‫השוטה 'זהו סתם קרנבל של איכרים'‪ ,‬כי הלא כולם מכבדים‬
‫מרמז לנו רמזים פלאיים‪ ,‬על עניין האבנים מה הם‪...‬‬ ‫את שורש כח המתקת הדין ואת דרכי ההתחזקות המוכרחים כל‬ ‫אותם והולכים לקראתם‪.‬‬
‫הכלל היוצא מתוך הרמזים שרבינו מרמז לנו שם‪ ,‬היא‪ ,‬שהאבנים‬
‫מרמזים על האותיות והדיבורים שאנחנו בני ישראל צריכים להוציא‬ ‫כך להצלחת נפשינו בשנה הבאה‪.‬‬ ‫משום כך נסדרה פרשת ביכורים לקראת סיום החומש‪ .‬כי זהו‬
‫בקול מתוך כוח הדיבור שבפינו‪..‬‬ ‫תכלית התורה‪ ,‬שבראשיתה מסופר על חטא עץ הדעת‪ ,‬על מה‬
‫כי צריכים אנחנו להתעסק הרבה באמירות קדושות וטהורות‬ ‫בראש השנה עלינו להריע למלך הכבוד לגלות כבוד שמים‪,‬‬ ‫שאיבדנו‪ ,‬ובסיומה מובא דרך התיקון – הדרך למציאת האבידות‪,‬‬
‫ובדיבורים קדושים וטהורים‪ ...‬להשתדל בכל עת להוציא בכוח‬ ‫וגם לזכות בדין למצוא שורש הרחמים שבכוחו להמתיק הדין‬ ‫וקיבוצם אל בית הקדושה‪.‬‬
‫הדיבור שלנו עוד ועוד אמירות ודיבורים‪ ...‬לאסוף הרבה אבנים‪...‬‬
‫אבנים גדולות‪...‬‬
‫כדי לזכות להתקרב להצדיק ולעסוק בתיקון העולם מחטא עץ‬ ‫ביכורים מלשון ראשית ובכורה‪ ,‬זהו כח אמונה ודעת‪ ,‬כך‬
‫הדעת‪ ,‬כשאנו נכללים בקיבוץ הקדוש‪ ,‬אנחנו בעצם מקיימים‬ ‫מקשרים כל מתיקות העוה"ז אל הקדושה והשכל‪ .‬את הביכורים‬
‫אבל רבינו מבקש מאיתנו גם‪ ,‬שאת האבנים האלו צריך גם לשוד‬ ‫"ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת וגו' הגדתי היום‬ ‫מביאים כולם יחד בשיר וקול תודה להשי"ת‪ ,‬מעין השיר שיתנגן‬
‫אותם בקצת סיד‪ ...‬ושדת אותם בסיד‪...‬‬ ‫כי באתי וגו'"‪ ,‬בזה מתעורר קול השופר הגדול המקבץ נדחי‬ ‫לעתיד‪ .‬כל זה אנו מוצאים במצוות הבאת ומקרא ביכורים‪ ,‬אז‬
‫ר’ אברהם שטרנהארץ‪ ,‬מחשובי זקני חסידי ברסלב בדור הקודם‪ ,‬היה‬ ‫ישראל יחד למצוא התחדשות מאור הפנים‪ ,‬ולהכתב לחיים‬
‫מסביר שהכוונה היא‪ ,‬שצריך להשתדל להוציא את אותם אמירות‬
‫מתגלה שהקב"ה זן את הכל בחסד וברחמים‪ ,‬מראשית השנה‬
‫ודיבורים עם קצת מוח ולב‪...‬‬ ‫טובים בספרן של צדיקים‪.‬‬ ‫ועד אחרית שנה‪.‬‬
‫כי את הסיד היו עושים בדרך כלל במשרפות אש‪...‬‬
‫ולכן הסיד בא לרמז שצריך להשתדל להוציא את האמירות‬ ‫כשנתבונן ונראה לקראת מה מכינים אנו את עצמנו – לקראת‬ ‫כמו שהאיכר המשקיע את כל כחו ומצפה לישועתו‪ ,‬זקוק כל‬
‫והדיבורים מתוך מוח ולב‪ ...‬בהתקשרות המוח והלב‪ ...‬בכוונה טהורה‬ ‫נסיעה אל צדיק מופלא שכזה‪ ,‬שיעסוק בתיקון נפשנו ויחפש‬ ‫כך לחיזוק לקראת השנה הבאה‪ ,‬כך גם כל נפש מישראל מצפה‬
‫ובהתלהבות הלב‪...‬‬
‫כי המוח והלב של כל אחד מאיתנו זה כמו האבא והאימא‪ ...‬שזה‬
‫וימצא את כל אבידותינו‪ ,‬מהידיעה הזו נשאב כח ועוז להתעורר‬ ‫למשהו שיחיה אותה‪ ,‬ויעניק לה כח רוחני ההכרחי כל כך‬
‫בשפת הקבלה מרמז על החכמה והבינה‪ ...‬אותיות י”ה‪...‬‬ ‫בימי אלול לבקש אחר אבידותינו‪ .‬כי בימים אלו מאיר עלינו אור‬ ‫להצלחה בכל דבר שבקדושה‪.‬‬
‫והקול והדיבור של כל אחד מאתנו זה כעין הבן והבת‪ ...‬שזה בשפת‬ ‫התשובה‪ ,‬להיות בקי ברצוא ושוב‪ ,‬כעת נכניס בלב היטב שאפשר‬ ‫כל אדם משתוקק בודאי לעשות פירות יפים‪ ,‬מצות ומעשים‬
‫הקבלה הזעיר אנפין והמלכות‪ ...‬אותיות ו”ה‪...‬‬ ‫לתקן‪ ,‬איננו אבודים‪ .‬מכאן אוזרים אנו כח להתגבר לחפש אחר‬ ‫טובים‪ ,‬אבל המלחמה כבידה‪ .‬יש הרבה סכנות ומניעות‪ ,‬נפילות‬
‫לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה‪ ...‬ליחד י”ה ב‪-‬ו”ה‪...‬‬ ‫האבידות‪ ,‬לראות ולהבין מה איבדנו ולהתחרט מאוד עם מעט‬
‫במילים אחרות‪ :‬צריכים אנחנו להשתדל שהקול ודיבור שלנו‪ ,‬הבן‬ ‫ומעברים‪ ,‬כל אלו מרחקים אותו מהקדושה‪ ,‬פעמים רבות הוא‬
‫והבת שלנו‪ ,‬לא יהיו חלילה יתומים מאב ואם‪...‬‬ ‫התבודדות ווידוי דברים‪ ,‬עם התחלה חדשה והחלטה חזקה על‬ ‫מרגיש כאילו רוצים להשליכו לחוץ – לאיבוד‪ .‬ומה לעשות‬
‫תנו לי אבנים וסיד אמר רבינו‪ ...‬אני כבר אבנה מהם בנינים נפלאים‪...‬‬ ‫להבא‪ ,‬נוכל להתעורר באמת לעבודת השם‪ ,‬ולמצוא דרך איך‬ ‫כשמאבדים באמת הרבה דקות יקרות של עסק התורה‪ ,‬לפעמים‬
‫להתנהג בדברי הרשות‪ ,‬להביא את הדבש‪ ,‬וכל מתיקות העוה"ז‬ ‫גם ממש שעות וימים‪ ,‬תפילות וברכות שאבדו בלא כונה‪ .‬אוי‪,‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫לע"נ הר' אפרים בה"ר יוסף מאיר נלב"ע ח"י אלול‬
 ‫ספר משיבת נפש‬
‫ופעמים שיצר הרע זה מתלבש בכל אחד‪ ,‬כאשר מכניס עצבות בליבו בראותו שאינו זוכה‬
‫לדביקות והשגות‪ ,‬ואינו מעלה בדעתו שעצבות זה הוא יצר הרע של ריבוי אור‪ ,‬שאינו‬
‫יכול להחיות נפשו עם מה שיש לו ובמה שיש בכוחו‪ ,‬ומחפש רק מה שאינו יכול‪.‬‬
‫היצר הרע – השתלשלות מדת הדין‬
‫והנה כל כוחו של היצר הוא‪ ,‬רק מהתעוררות מדת הדין‪ ,‬לכן בעת התגברות מדת הדין‬
‫צריך זהירות יתר מהיצר הרע‪.‬‬
‫ועל זה יש לבקש מאוד‪ ,‬בפרט בימי ראש השנה שהוא שורש המתקת הדין של השנה‪,‬‬
‫שיתמתק הדין מעלינו ונהיה חזקים וזריזים יותר מהיצר הרע להתחדש אפילו אלף‬
‫פעמים ביום‪.‬‬
‫וכמה צריך להתעורר להתפלל שנזכה להתגבר על העצבות והעגמת נפש‪ ,‬שהם עיקר‬
‫המכשול לאבד כח הקדושה וליפול לשטות של היצר הרע גם אחרי שכבר התחיל כמה‬
‫פעמים‪ ,‬כי ההכרח להיות בשמחה תמיד‪.‬‬
‫הרי לנו יסוד גדול בענין ההתקרבות לצדיק גם כאשר אין אנו משיגים ומבינים אור‬
‫הצדיקים כראוי‪ .‬כי גם כאשר התעורר לבו בחשק וחיות ליסוע לצדיק‪ ,‬יש לפעמים‬
‫שפתאום נעלם ההתלהבות‪ .‬וכן בעת התפילה יש שמתעורר לבו לכוון בתפילה‪ ,‬ובאמצע‬
‫נאבד האור‪ .‬לכל זה עלינו לדעת שאדרבה זהו סדר העבודה האמיתי‪ ,‬שע"י שנכנסים‬
‫להתעוררות הלב בזה הרגנו יצר הרע אחד‪ ,‬ואח"כ מגיע חדש ולכן נעלם האור‪ ,‬ועלינו‬
‫פשוט לעמוד עליו ולהתעורר בהתחדשות חדשה‪.‬‬
‫סדר התפילה‬
‫ידוע מכל הספה"ק שהתפילה כלולה מד' חלקים‪ ,‬קרבנות פסוקי דזמרה‪,‬‬
‫קריאת שמע וברכותיה‪ ,‬ושמונה עשרה‪ .‬הבה נתעורר עפ"י דברי מוהרנ"ת‬
‫בהל' אבידה ומציאה לבאר עבודת התפילה ולראות איך שחז"ל סדרו לנו‬
‫חלקי התפילה בסדר נפלא‪.‬‬
‫לתשובה‪ ,‬ועוסק בחשבון נפש וחרטה‪ ,‬ולאחר זמן נמשך שוב לתאוות ר"ל‪ ,‬ונופל בדעתו‬
‫הנה עיקר העבודה הוא להמשיך בכל יום התחדשות התורה כשחז"ל בכל‬
‫יום יהיו בעיניך כחדשים‪ ,‬ונכלל בזה להמשיך על עצמו דעת והכרה חדשה‬
‫בגדולת ה' והשגחתו‪ ,‬כך גם להמשיך על עצמו את האמונה הקדושה מחדש‪,‬‬
‫ורביה"ק בלקו"מ סי' י"ג מלמד אותנו האיך עושים זאת‪ .‬שצריך להמשיך‬
‫השגחה שלימה וזהו ע"י שבירת תאות ממון – כי הוא עיקר הכבידות המונע‬
‫מקרבת ה' – וזה ע"י צדקה‪ ,‬ועי"ז זוכין לדעת‪ ,‬שעי"ז נעשה יחוד קוב"ה‬
‫ושכינתיה‪ ,‬ועי"ז זוכין להמשיך תורה שהוא ג"כ המשכת ההשגחה‪.‬‬
‫ומוהרנ"ת מבאר לנו שסדר התפילה מכוון ממש בסדר זה‪ ,‬וז"ל‪" ,‬וזה בחי' כל‬
‫סדר התפילה‪ ,‬כי בתחילה אומרים קרבנות וקטורת‪ ,‬זה בחי' שבירת וביטול‬
‫הע"ז של תאוות ממון‪ ,‬ע"י הצדקה שהוא רוח נדיבה‪ ,‬כי הקרבנות הם בחי'‬
‫צדקה – ועי"ז מבטלין הע"ז שהוא תאות ממון שהוא בחי' חרון אף ודינים כי‬
‫קרבנות הם תיקון עולם העשיה ששם עיקר אחיזת הע"ז והדינים כמובא‪,‬‬
‫והקטורת – הוא בחי' המשכת כח הצדקה אל הלב לשכך חמימות הלב"‬
‫וממשיך מוהרנ"ת שלכן אומרים אח"כ פסוקי דזמרה‪ ,‬כי רביה"ק מביא‬
‫שם שע"י שבירת תאות ממון נמשך חדוה דניגונא דליואי‪" ,‬וזה בחי' פסוקי‬
‫דזמרה שהם זמירות וניגונים שירות ותשבחות שהיו הלוים עוסקים בהם‬
‫בביהמ"ק‪".‬‬
‫או לחשוב מאוכל שאחרי האכילה אי אפשר לסבול את ריחו‪ .‬אלא שבכל זאת היצר‬
‫ואח"כ אומרים ברכות ק"ש שהוא בחי' חסד [כי אור יום רומז לחסד]‪ ,‬וע"י‬
‫החסד נמשך אור הדעת‪" ,‬וזה בחי' ק"ש כי עיקר המשכת המוחין והדעת הם‬
‫ע"י ק"ש כמבואר"‪.‬‬
‫לכן מגלה לנו רביז"ל שנדע היטב‪ ,‬שהיצר הרע הוא קטן מאוד‪ ,‬וכבר נצחנו אותו הרבה‬
‫פעמים‪ ,‬ומה שבכל פעם רואים שהוא מתגבר שוב‪ ,‬אין זה אותו היצר הרע שהיה בעבר‪,‬‬
‫ומוהרנ"ת ממשיך לבאר המשך התפילה כי איתא שע"י אשרי ובא לציון‪ ,‬ושיר‬
‫של יום ואין כאלקינו נעשה ירידת השפע‪ ,‬והיינו שעכשיו שזכינו להמשיך‬
‫תורה ודעת מחדש צריך שהשפע יגיע עד אלינו‪ ,‬היינו שנזכה אנחנו באמת‬
‫להרגיש התחדשות בדעת ואמונה ונדע איך לעבוד השי"ת ביום הזה עם שכל‬
‫חדש וחשק חדש‪ ,‬וזה נעשה ע"י החלק האחרון של התפילה‪ ,‬שהוא המשכת‬
‫השפע‪ ,‬ונכלל גם בזה כל ההשפעות של בני חיי ומזוני שנמשכים עלינו ע"י‬
‫המשכת ההשגחה‪.‬‬
‫הרי שבדברי מוהרנ"ת נתבאר איך שיש להתגבר נגד תאות ממון ודאגות‬
‫בתוך סדר התפילה‪ ,‬באופן שכל אחד יזכה בכל יום לקבל מה שצריך לאותו‬
‫היום‪ ,‬בכדי שיוכל להתחדש בעבודת ה' ולזכות לכל מה שצריך לזכות‪.‬‬
‫לע"נ מרים בה"ר בנימין זאב נלב"ע ט"ז אלול‬
‫ספר משיבת נפש סי' י"ד – י"ט המיוסדים על דברי רביז"ל בליקו"מ סי' ע"ב‪:‬‬
‫לשון "משיבת נפש"‪:‬‬
‫אם מתעורר אדם לתשובה אזי כשרוצה ליכנס בעבודת השם ולנסוע‬
‫לצדיק‪ ,‬מתגבר עליו בכל פעם יצר הרע יותר גדול וכו'‪ .‬ומזה בא מה‬
‫שלפעמים כשנתעורר האדם לנסוע לאנשי אמת‪ ,‬יש לו תשוקה גדולה‬
‫ואחר כך כשמתחיל לנסוע נחלש חשקו וכו'‪ ,‬כי תיכף כשנתעורר לנסוע‬
‫לצדיק האמת אזי המית יצרו הרע שהיה לו בתחילה ואחר כך כשרוצה‬
‫לנסוע‪ ,‬נתהווה לו יצר הרע חדש חזק מבתחילה וכו'‪.‬‬
‫כי יש כמה בחינות ביצר הרע‪ .‬ורוב העולם – היצר הרע שלהם הוא נמוך‬
‫ומגושם מאד‪ ,‬רוח שטות ממש‪ .‬ומי שיש לו דעת צח כל שהוא‪ ,‬ומשער‬
‫בלבו קצת את גדולת הבורא יתברך‪ ,‬בוודאי היצר הרע הזה הוא אצלו שטות‬
‫גדול ושיגעון‪ ,‬ואפילו נסיון של תאוות ניאוף הוא אצלו שטות ואין צריך שום‬
‫התגברות נגדו‪ ,‬רק שיש לו יצר הרע אחר גבוה מזה הרבה וכו'‪ .‬ויש שהיצר‬
‫הרע שלהם הוא בחינת קליפה דקה וכו'‪ ,‬אבל עדיין אין זה היצר הרע של‬
‫הצדיקים אמתיים‪ ,‬כי היצר הרע שלהם הוא מלאך הקדוש ממש‪.‬‬
‫גם בעניין ההתקרבות עצמו להשם יתברך יש יצר הרע גדול‪ ,‬הינו שלפעמים‬
‫ריבוי ההתלהבות חוץ מהמידה הוא מהיצר הרע‪ ,‬וזה בחינת‪" :‬פן יהרסו‬
‫לעלות אל ה'"‪ ,‬וצריכין לבקש רחמים להנצל גם מזה‪.‬‬
‫מי שיש עליו דינים חס ושלום‪ ,‬ויש לו איזה צרה רחמנא לצלן‪ ,‬צריך לראות‬
‫להתגבר ולהתחזק אז ביותר להינצל מהיצר הרע‪ ,‬כי אז מתגבר עליו היצר‬
‫הרע ביותר‪ ,‬כי עיקר שורש היצר הרע הוא גבורות ודינים רח"ל‪.‬‬
‫גם עצבות מזיק מאד ונותן כח ליצר הרע‪ ,‬על כן צריך להתגבר מאד לשמח‬
‫את נפשו בכל דרכי העצות המבוארים במקומם‪ ,‬כי עיקר ההתחזקות הוא‬
‫על ידי שמחה וחדווה‪ ,‬כמו שכתוב‪ :‬כי חדות ה' היא מעוזכם‪.‬‬
‫נסיון חדש – הוכחה שניצח המלחמה‬
‫יש ואדם מתוודע לאור הצדיק‪ ,‬ומתעורר להתקרב אליו‪ ,‬ואח"כ נאבד החשק ונדמה לו‬
‫שהכל היה רק דמיון‪ .‬או שמתעורר בתפילה ומאבד ההתלהבות באמצע‪ .‬או שמתעורר‬
‫מתי ינצח כבר את היצר הרע‪ ,‬כי נדמה שלעולם אי אפשר לנצח את היצר המתגבר עליו‬
‫בכל פעם מחדש‪.‬‬
‫אולם עלינו לדעת‪ ,‬שאין זה מחמת שלא ניצח את היצר‪ ,‬אלא שכך הוא הדרך‪ ,‬שההתלהבות‬
‫נעלמת משום שכבר זכה להרוג את היצר הרע‪ ,‬וכעת בא עליו יצר חדש ועליו לעמוד‬
‫למלחמה כנגדו בהתחדשות‪.‬‬
‫כי כל כוחו של היצר הרע הוא‪ ,‬שבא על האדם בהתחדשות ומבלבל אותו בכך שמראה‬
‫עצמו כגיבור גדול שאי אפשר לנצחו‪ ,‬וגם מביא לכך ראיה‪ ,‬שהרי תמיד אתה נופל שוב גם‬
‫לאחר שהתחזקת קצת‪ .‬מחשבות אלו מתישות את הכח מלהתגבר עוד‪.‬‬
‫אך האמת שהיצר הרע שקרן וגנב‪ .‬הוא מעלים מהאדם שתיכף בעת תחילת ההתעוררות‪,‬‬
‫כבר זכה לנצח את היצר הרע‪ ,‬והניסיון של עכשיו איננו היצר הרע של תמול שלשום‪,‬‬
‫רק יצר הרע חדש לגמרי‪ .‬כאשר נבין שזהו עיקר תחבולתו של היצר שבא בהתחדשות‬
‫גם לאחר שהרגנו אותו‪ ,‬נתעורר גם אנו לבוא עליו באותם כלי מלחמה‪ ,‬לנצחו עוד פעם‬
‫בהתחדשות גדולה‪.‬‬
‫היצר הרע הוא שטות גדול‬
‫זוהי דרכו של היצר הרע‪ ,‬שמדמה עצמו לקרני השמש הבוקעים מבין החרכים‪ ,‬ולעולם אי‬
‫אפשר לתופסם (שיחות הר"ן ו')‪ .‬כך כאשר אדם מכניס בליבו קצת מתיקות אור השכל‬
‫של אמונה בידיעת אלקותו יתברך‪ ,‬רואה את גודל השטות והדמיון של היצר‪ ,‬ואינו מבין‬
‫איך אפשר לרדוף אחר כבוד וממון שכלה ואבד מהעולם‪ ,‬ולהרהר אחר חמת מלא צואה‪,‬‬
‫מצליח להתחדש‪ ,‬וכל זה משום שעושים ממנו מציאות‪ ,‬ונדמה לנו שהיצר גדול ולעולם‬
‫אי אפשר להיחלץ ממנו‪.‬‬
‫כי את הקודם הרגנו כבר‪ .‬כשנסתכל כך על המלחמה‪ ,‬נקבל חיזוק גדול בנפש להתחדש‬
‫תמיד לנצחו‪.‬‬
‫הכלל‪ ,‬שיש כמה מיני יצר הרע‪ ,‬ולכן בל נתבלבל בראותנו התגברות היצר‪ ,‬כי הנחת רוח‬
‫למעלה הוא מזה שאנו מתחדשים בכל פעם להתחזק כנגדו‪.‬‬
‫תמיד יש התחדשות היצר‪ ,‬גם לאחר שאדם מבין שהכל שטות‪ ,‬אז מתחדש היצר בדרגא‬
‫חדשה‪ ,‬של משיכה לכבוד וגאווה‪ ,‬הגורמים בלבולים‪ ,‬צער‪ ,‬ועגמת נפש‪ .‬ומתוך כך עלול‬
‫האדם ליפול שוב ליצר הרע של שטות‪.‬‬
‫וצריך לדעת שאפילו הצדיקים יש להם יצר הרע – לא של שטות ח"ו‪ ,‬אלא יצר הרע שהוא‬
‫מלאך קדוש‪ ,‬המביא תבערה יתר על המידה‪ ,‬לעשות שליחות ה' באופן שגורם טעות‪ ,‬אם‬
‫אין משיגים שורש אמיתותו‪.‬‬
 ‫עבודת ראש השנה‬
‫ומחשבות טובות שבלב ומעשים טובים‪ ,‬לכל אחד לפי דרכו‬
‫ועבודתו‪ .‬המידות הם אורות עליונים רוחניים‪ ,‬שבהם מקיים‬
‫השי"ת את העולם כדי לגלות מלכותו‪ .‬אך כדי שיוכל להתהוות‬
‫מהם עולם גשמי שבו יש אפשרות לעבוד אותו ית'‪ ,‬מוכרח‬
‫הצמצום של המידות‪( ,‬כמבואר בספרי אמת דרכי הצמצום)‪.‬‬
‫כל צמצום הוא מבחי' דין וגבורה‪ ,‬לכך כדי שיוכל להיות עולם‬
‫גשמי שבו מתאפשר לעשות רצונו בתורה ומצוות ומחשבות‬
‫טובות‪ ,‬מתנהג העולם ע"י בחי' מלכות שענינה צמצום ודין‪.‬‬
‫ממידת הגבורה יש מקום לרע לינוק‪ ,‬מהיניקה הזו מתהווה כל‬
‫צער וריחוק מהקדושה‪ ,‬וכל כח היצר הרע למשוך למחשבות‬
‫זרות ורעות‪ ,‬ולהסתרת כבוד שמים‪ ,‬עד שאין האדם יודע‬
‫למה נברא‪ .‬כמו שהיה בחטא עץ הדעת שהתגברה ההסתרה‬
‫על התגלות המלכות‪ ,‬והשכינה ירדה לקטנות בבחי' ד' ‪ -‬דלה‬
‫ועניה‪.‬‬
‫עבודת ראש השנה היא לחזור ולבנות את הקדושה ולגלות כבוד‬
‫ה'‪ .‬לכך יש להתעורר לעסוק בתשובה ותפילה‪ ,‬ולהתמיד בדרכי‬
‫עבודת ה' ובמחשבות טובות‪ .‬כך נזכה לקבל חיים ברכה ושלום‪,‬‬
‫באופן שלא ימשך מהצמצום צער ויסורים ח"ו‪ ,‬רק יתקיים מידת‬
‫הגבורה והצמצום כדי שעל ידו נתקרב להשי"ת‪.‬‬
‫בחודש תשרי עלינו להתעורר לחזור לעיקר דרכי עבודת השי"ת‪,‬‬
‫להתמיד ולהתדבק במחשבות טובות שזוהי עיקר התשובה‪.‬‬
‫מידת הדין עלולה להרחיק אותנו מלזכות לנועם הזה‪ ,‬כך נשאר‬
‫חלילה בבלבול המחשבות זרות‪ ,‬בהסתרה וניסיונות‪ .‬בר"ה‬
‫נתחיל לשוב בתשובה‪ ,‬ולהיכנס לחיים טובים של מחשבות‬
‫טובות‪ ,‬באופן שהדין לא יגרש אתנו מנעימות זו‪ .‬לכן ר"ה מכונה‬
‫יום הזכרון‪ ,‬כי אז מתקנים הזכרון בהשי"ת‪ .‬אנו נוסעים לצדיק‬
‫להיכתב לחיים ולקבל דרכי קדושת המחשבה שבראש‪ .‬כך‬
‫פותחים את השנה עם תיקון חטא עה"ד‪ ,‬ומחדשים את הבריאה‬
‫‪' -‬מעלה אני עליכם כאילו עשיתני'‪ .‬נמשיך בעבודה זו בעשרת‬
‫ימי תשובה‪ ,‬להתגבר על ניסיונות‪ ,‬לזכור את השי"ת בכל דבר‪,‬‬
‫ולצייר בלב כל דבר באופן של אמונה ודעת‪.‬‬
‫התחלת התשובה קשה מאד‪ ,‬האדם מורגל במחשבות זרות‬
‫וכו'‪ ,‬לכן ברחמי השי"ת הקדים לנו את חודש אלול‪ ,‬בו נקבל כח‬
‫לצאת מהמשיכות הרעות‪ .‬אולם עיקר ההמתקה נעשית בראש‬
‫השנה‪ ,‬יום בריאת העולם‪ ,‬בו מתקנים אנו חטא עץ הדעת וזוכים‬
‫להיות רצויים לפני השי"ת‪.‬‬
‫עיקר מצות ראש השנה היא תקיעת שופר‪ ,‬אז פועלים התעוררות‬
‫מדות הרחמים‪ ,‬ומחדשים התגלות מלכותו ית'‪ .‬קודם תקיעת‬
‫שופר‪ ,‬מתחילים לעסוק בתשובה להמתיק תוקף הגבורות‪ ,‬בכדי‬
‫לקבל קדושת קול השופר‪ ,‬ולהמתיק הדינים בשלמות‪.‬‬
‫בכניסת ראש השנה עבודתנו לעשות התחלות חדשות בקדושת‬
‫המחשבה‪ ,‬ובעיקר ע"י תפילת ערבית בכוונה‪ ,‬בכדי להיכנס‬
‫ליום הדין עם מחשבות טובות של גילוי כבוד השם‪ .‬בזמן זה‬
‫כשאנו מתייגעים לזכור בהשי"ת‪ ,‬ובכל זאת מתגברת השינה‬
‫וההסתרה (בחינת ה'דורמיטא')‪ ,‬נוכל להתגבר על זה על ידי‬
‫מחשבות תשובה ודביקות הלב בתיבות התפלה‪ .‬כך מתחילה‬
‫הקמת השכינה בערבית ושחרית‪ ,‬בכמה דרכים ע"י המתקה‬
‫וצמצום האור כראוי‪ .‬בעבודה זו נמשיך עד תקיעת שופר‪ ,‬ללכת‬
‫‪...‬המשך (עמוד אחרון)‬
‫כולם נקבצו באו לך‬
‫נפשות חדשות אל כלל הקיבוץ‪ ,‬ורואים בחוש ממש הפעולה‬
‫הטובה שיש לכל אחד מאנשי הקיבוץ בכל השנה על ידי זה‬
‫שהחיות וההתחזקות של כל אחד בעבודת‬ ‫ברוחניות‪ .‬וכמעט ִ‬
‫החיות דקדושה וההארה‬ ‫ה' כל השנה כולה – הוא על ידי ִ‬
‫הגדולה שמקבלים אז בזמן הקיבוץ‪ ,‬וכשנתתקן ברוחניות‬
‫– ממילא נתתקן בגשמיות גם כן‪ ,‬כמבואר בתורה יד"‬
‫השנה משליך כל אחד מהם כל עסקיו ובא ביגיעות וטירחות‬
‫כך לפני כ‪ 140-‬שנה (עת נכתבו הדברים)‪ ,‬כך במשך השנים‬
‫הבאות – כפי שהיה מתאר רבי לוי יצחק בערגה שאי אפשר‬
‫להעלותה על הכתב‪ ,‬וכך גם בדורינו‪ ,‬דור אחרון‪ ,‬ביתר שאת‬
‫ויתר עוז‪ .‬עד שהשאלה המצוטטת לעיל‪ ,‬מהדהדת כיום‬
‫בעוצמה רבה יותר‪ ,‬ומנסרת בחללו של עולם‪" :‬מי פועל‬
‫ועוסק זאת לקבץ בכל שנה ושנה קיבוץ גדול כזה"?!‬
‫ֹאש‪ְ ...‬ל ַמ ַען י ְִרא ּו ְוי ְֵדע ּו‬
‫ִמי ָפ ַעל ו ְָע ָשׂה – ק ֵֹרא ַה ּדֹרוֹת ֵמר ׁ‬
‫ְו ָי ִשׂימ ּו ְו ַי ְשׂ ִּכיל ּו י ְַח ָּדו‪ִּ ,‬כי יַד ה' ָע ְשׂ ָתה זֹּאת ו ְּקדוֹׁש ִי ְשׂ ָר ֵאל‬
‫ְּב ָר ָא ּה (ישעיה מא)‪.‬‬
‫טובות‪ ,‬האתערותא דלתתא הזו היא ראשית עליית השכינה‪.‬‬
‫עלייה זו מכונה 'עליית ביתא תתאה'‪ ,‬על ידה נשפע שפע קודש‬
‫להעלות אף 'ביתא עילאה'‪ .‬שפע זה מרומם את האדם לעצם‬
‫עבודת קדושת המחשבה‪ .‬את הכח לאחוז בקדושת המחשבה‬
‫ולגרום עליית ביתא תתאה אנו שואבים מעבודת התפלה בכוונה‬
‫ומכל הלב‪ .‬אף כשאנו נופלים מקדושת המחשבה ועבודת ה'‪,‬‬
‫יש בכוחינו להתרומם חזרה לקדושה על ידי כמה דיבורים של‬
‫תפילה והתבודדות‪ ,‬ומתוך כך נתחיל בתיקון ביתא תתאה על‬
‫ידי שנמשיך לפרש שיחתנו ולהתוודות בכל פעם עד שנזכה לכח‬
‫שמירת המחשבה‪.‬‬
‫ההתמדה בקדושת המחשבה והיגיעה בהתחלות חדשות‪,‬‬
‫מעוררות את מדות הרחמים ופותחת שפע אור תורה שיש בו‬
‫עונג ושמחה בבחינת שיר‪ ,‬על ידו מתעלה כבוד השי"ת יותר‬
‫ויותר וכך נזכה לתשובה בשלימות‪.‬‬
‫העליות הללו מדרגא לדרגא הם בחינת 'עשרה מיני נגינה'‬
‫והתגלות השיר והניגון שלעתיד‪ ,‬כי בכלליות יש ארבעה בחינות‬
‫אתערותא דלתתא המרומזות בבחינת 'פשוט כפול משולש‬
‫ומרובע' (ענין זה עמוק מאד אבל מתבאר בספה"ק‪ ,‬וכלל הענין‬
‫בקיצור שע"י ההתעוררות והיגיעה לזכות ל'אמונה'‪ ,‬מקבלים‬
‫שפע מלמעלה בבחי' 'שיר מרובע'‪ ,‬ההתעוררות לציור המידות‬
‫– 'משולש'‪ .‬היגיעה למחשבה ולדביקות – 'כפול'‪ ,‬עד שבאים‬
‫ל'ביטול' שהוא 'פשוט'‪ ,‬כי בכל דרגא נמשך שפע התגלות‬
‫הקדושה להרים השכינה ממקום הדינים מבחי' ד'‪ .‬הצדיקים‬
‫עוסקים בזה בשלימות‪ ,‬ואנו כפי ערכינו משתדלים מעט לתקן‬
‫ביתא תתאה ע"י תפילה ורצון והתחלות חדשות) ועי"ז נמשך‬
‫קדושת עשרה מיני נגינה‪ ,‬בבחי' י'‪ ,‬והצדיקים מאירים את הי'‬
‫לתוך הד' לרומם השכינה בבחי' ה' שיהיה התגלות כבוד שמים‪,‬‬
‫ובכך מתעלה השכינה ממקום הניסיון‪ ,‬ומתעורר שיר וניגון של‬
‫התגלות הכבוד‪ .‬כי התשובה המועטת שלנו גדולה היא מאד‪,‬‬
‫וכאשר אנו ממשיכים עוד ועוד קצת בזה היא מגעת עד 'כסא‬
‫הכבוד'‪ ,‬משם נמשך אור מופלא של אורייתא דעתיקא סתימאה‪,‬‬
‫בכח הצדיקים ממשיכים עלינו אור זה בתורה ועצות נכונות‪,‬‬
‫וליבנו נפתח להבין ולהשכיל‪ ,‬להתענג בעונג דקדושה ומזה‬
‫נמשך ענג שבת בבחינת 'אז תתענג על השם'‪.‬‬
‫התגלות כח מלכות דקדושה יש בה כח ללחום ולבטל כח‬
‫הרע ולהינצל ממלכות הטבע שהוא המחשבות הזרות וחכמות‬
‫חיצוניות‪ .‬ולישראל נותנת חיות ‪ -‬חיים כולכם היום‪ .‬אז זורח אור‬
‫הצדיק המכונה 'שמש' שהיה נעלם עד עתה‪ .‬בכחו יכול האדם‬
‫לרוץ ולהצליח בעבודת השי"ת‪ ,‬ולהשלים כל מה שהחסיר ע"י‬
‫המניעות‪ .‬כעת יכול כל אדם להבין ולהשכיל בדברי הצדיקים‪,‬‬
‫ולטעום את הטעם של תורה גבוהה‪ ,‬שיהיה מושג וקרוב אליו‪,‬‬
‫וישמע קול השיר שמיישר את ליבו להשי"ת ‪.‬‬
‫סדר עבודת ימים הנוראים‬
‫בראש השנה נברא האדם כדי שיגלה מלכותו ית"ש‪ .‬מאחר שאין‬
‫מלך בלא עם‪ ,‬מוכרח שיהיה עולם ועם שעובדים אותו ומקבלים‬
‫מלכותו‪ ,‬ובכך מגלים כבוד השי"ת כרצונו‪ .‬והתגלות המלכות‬
‫היא ע"י המידות שבהם נמצא כלל עבודת הבורא‪ ,‬באמונה ודעת‬
‫שיחות מהרה"ח ר' לוי יצחק בנדר זצ"ל‬
‫נפשות ישראל להחזירם בתשובה ולקרבם להשם יתברך"‪.‬‬
‫"ומי שיש לו עינים לראות‪ ,‬הוא מתפלא מאד בכל שנה‬
‫ושנה בראש השנה – עת וזמן הקיבוץ הגדול‪ .‬כי מי פועל‬
‫ועוסק זאת לקבץ בכל שנה ושנה קיבוץ גדול כזה – ה'‬
‫עליהם יחיו‪ ,‬ורובם ככולם הם בעלי תורה‪ ,‬והרבה מהם גם‬
‫בעלי עסק‪ ,‬ויש שיש להם עסקים גדולים מאד‪ ,‬ולפני ראש‬
‫נִ ְק ְּבצ ּו ָבא ּו ָל ְך" – לקיים רצון צדיק שביקש לעשות כרוז‪:‬‬
‫גדולות‪ ,‬ויש שבאים ממקומות רחוקים וכו'‪ ,‬ואין עושים שם‬
‫שום דבר – רק כל אחד מבקש ומתחנן ושופך נפשו לפני ה'‬
‫לזכות לתשובה שלימה וכו'‪ ,‬ושיתתקנו כל פגמיו שפגם עד‬
‫עתה ושמעתה לא יפגום עוד‪ .‬ומרבים שם בתחנונים רבים‬
‫ובבכיות גדולות והתעוררות גדול עד אין חקר‪ ,‬הן על קברו‬
‫הקדוש קודם ראש השנה‪ ,‬הן בבית מדרשו הקדוש בראש‬
‫השנה בעצמו"‬ ‫עכשיו זה שנים רבות אחר פטירתו ז"ל (= ובימינו אנו‪ ,‬קרוב‬
‫"ובכל שנה ושנה מתחדש ומתחזק בעזרת ה' – האהבה‬
‫וההתקשרות והאחדות שבין כל הקיבוץ לשם שמים‪ ,‬ושאינה‬
‫תלויה בשום דבר כלל‪ .‬וגם בעזרת ה' – בכל שנה נתוספים‬
‫לעילוי נשמת אלה בת ר' משה זאב נלב"ע ט"ז אלול‬
‫במאמר "לשמש שם אהל בהם" (לקו"מ סי' מ"ט) מתגלה כח‬
‫השבת ואיך מתקשר השבת לעבודת חודש תשרי‪.‬‬
‫לבקשת רבים שמצאו תועלת רבה בזה‪ ,‬נחזור לבאר עם תוספת‬
‫נופך מהו עבודת חודש תשרי וכלל דרך התשובה ע"פ מאמר‬
‫זה‪.‬‬
‫ענין השבת המתגלה בדברי המאמר‬
‫לשון רבינו ז"ל‪" :‬לעתיד שכולו שבת יתגלה‬
‫אורייתא דעתיקא סתימאה כמ"ש אז תתענג‬
‫וכו'‪ .‬וזה עיקר עונג שבת‪ .‬ושבת זה בחי' תשובה‬
‫ְש ְב ָּת' וגו'‪ .‬ועיקר ידיעת סודות התורה‬
‫כמ"ש 'ו ַׁ‬
‫יהיה לעתיד שאז יתגלה וכו' בבחי' תענוג שבת‬
‫בחי' אז תתענג וגו'‪ .‬וזה לשון 'תשרי' לשון‬
‫שירה‪ .‬וזה הזמירות של החתונה ומה שצועקין‬
‫'שבת' שעי"ז זוכין לעונג שבת‪ .‬וזה שנותנין‬
‫מעות כשקוראין שבת – ב'ית ת'חלק ש'לל ר"ת‬
‫שב"ת" ע"ש‪.‬‬
‫קיצור המאמר וביאורו‬
‫עיקר כח התשובה נמשך בעולם בחודש תשרי וניסן המרומזים‬
‫בתיבת בראשי"ת ‪ -‬ב' ראשית של השנה‪ .‬בהם יש כח לגלות‬
‫מלכות ה'‪ ,‬לרומם את השכינה מבחינת קטנות ודלות המרומזת‬
‫באות דל"ת‪ ,‬לבחינת ה' תשובה ‪ -‬תשוב ה'‪( ,‬לכך 'תשרי' לשון‬
‫שירה‪ ,‬על ידו נמשך תיקון המחשבה ותיקון הבריאה והתגלות‬
‫השיר דלעתיד)‪.‬‬
‫תכלית הבריאה לגלות מלכותו יתברך‪ .‬לכך עיקר העבודה היא‬
‫ללכת אחר היצה"ט‪ ,‬ולחשוב ולצייר בלב ציורי אמונה והתגלות‬
‫כבוד השם‪ .‬כי בלב מורגשים עניני העוה"ז ובו מתעורר המשיכה‬
‫לכל המדות‪ .‬משום כך עיקר התשובה לצייר את התעוררות‬
‫המידות לטובה‪ .‬להמנע מלחשוב במדה המתעוררת באופן‬
‫שאין בו יראה וקבלת עול‪ ,‬ובפרט בעת שעוסק בענינים אלה‬
‫וליבו נמשך אחריהם‪ ,‬אז העיקר הוא לקשר ולאחד את המדות‬
‫לקבלת עול מלכות שמים ולמציאות השי"ת‪ .‬ולהכיר מתוך כך‬
‫את המדות בהן מנהיג השי"ת את עולמו‪ .‬כך מתגלה מלכותו‬
‫יתברך‪ ,‬וזוהי תכלית הבריאה‪.‬‬
‫כמו שיש לצייר במדות שבלב את מציאות השי"ת‪ ,‬כך יש גם‬
‫להיזהר שתבערת הלב תהיה בצמצום הנכון‪ ,‬ובאופן שיביא לידי‬
‫מעשה‪ .‬כי יש שהאדם בוער אל הקדושה בריבוי אור‪ ,‬ואיננו שם‬
‫לב לבדוק מהותן של המדות המתעוררות בליבו‪ ,‬אם זוהי שמחה‬
‫או עצב‪ ,‬יראה או אהבה‪ ,‬המחשבה מנותקת מהמדות שבלב‪ ,‬אין‬
‫בלב חלל והפרש להבחין בין מדה למידה‪ .‬זהו מכשול היצר‪ ,‬שאף‬
‫כאשר יש התעוררות אל הקדושה‪ ,‬היא איננה בצמצום הנכון‪,‬‬
‫המחשבה מבולבלת ואיננה שולטת על המדות‪ ,‬ואין האדם מבין‬
‫מה עליו לעשות‪ ,‬כך נמשך האדם למחשבות רעות המקלקלים‬
‫את הבריאה‪ ,‬ומסתירים התגלות מלכותו יתברך‪ .‬כשמתעורר‬
‫האדם לתשובה הוא מגלה שמלחמת קדושת המחשבה גדולה‬
‫מאד‪ .‬עליו לדעת שהתשובה נעשית בכל תנועה קטנה שמרומם‬
‫את מחשבתו ממשיכת המדות‪ ,‬ומדבק עצמו במעט מחשבות‬
‫בהפטרת השבוע‪ ,‬השישית מתוך ה"שבע דנחמתא"‪ ,‬נקרא‬
‫ֻּלם נִ ְק ְּבצ ּו‬
‫את הפסוקים הבאים‪ְ " :‬שׂ ִאי ָס ִביב ֵעי ַני ְִך ו ְּר ִאי‪ ,‬כ ָּ‬
‫ָבא ּו ָל ְך‪ָּ ,‬ב ַני ְִך ֵמ ָרחוֹק ָיבֹא ּו ו ְּבנ ַֹתי ְִך ַעל ַצד ֵּת ָא ַמנָה‪ִ ...‬מי ֵא ֶּלה‬
‫יהם"‪ .‬נקרא ונישא עין‬ ‫ֻב ֵֹת ֶ‬
‫ָּכ ָעב ְּתעו ֶּפינָה‪ ,‬ו ְַכ ּיוֹנִ ים ֶאל ֲאר ּ‬
‫בתדהמה‪ ,‬על שזוכים אנו לראות שוב את המון בית ישראל‪,‬‬
‫ֻּלם‬‫מתקבץ ועולה יחד לקראת ימי ראש השנה לאומן – "כ ָּ‬
‫"שכל מי שרוצה לשמוע ולציית אליו‪ ,‬יהיה אצלו בראש‬
‫השנה" ('חיי מוהר"ן' רכ)‪.‬‬
‫כותב על כך הרב מטשעהרין ("פרפראות לחכמה" ח"ב סימן‬
‫מ)‪" :‬ומי שמסתכל על זה בעין האמת‪ ,‬ומתבונן בגודל כוח‬
‫וזכות הצדיק שזכה וזיכה את הרבים בחייו כל כך‪ ,‬עד שגם‬
‫ל‪ 200-‬שנה!) – עומד ומשמש במרום ומזכה את הרבים כל‬
‫כך בספריו הקדושים ובקברו הקדוש‪ ,‬וזה מה שנראה גם‬
‫לעיני בשר הגשמיים‪ ,‬מלבד מה שעוסק ברוחניות בתיקון‬
 ‫הלכות תשובה‬
‫מאת הרה"ג ר' שמעון אנשין שליט"א ‪ -‬מו"צ דביהכנ"ס נחלת חן‬
‫מאת אחד ממשפיעי אנ"ש‬
‫שאלה‪ :‬האם מותר להזיז את הקדרה המונחת על הפלטה או הפח‪,‬‬
‫בתו של רביז"ל 'אדל'‪ ,‬התבטאה פעם ואמרה "באלול בוערים ובוערים ולא עושים כלום"‪ ,‬מסתובבים באלול רוצים‬
‫למקום חם יותר?‬
‫להתחדש‪ ,‬אבל לא יודעים איך להצטמצם למעשה‪ ,‬יש הרבה ספיקות ובלבולים בעניין עבודת התשובה‪ ,‬הדרך לא‬
‫ברורה‪ ,‬מהו תשובה‪ ,‬איך עושים את זה למעשה‪ ,‬על מה עושים תשובה וכו'‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬אפשר לעשות כן כאשר יתקיימו שני תנאים‪( :‬א)‬ ‫ננסה במסגרת זו להזכיר בקצרה כמה עצות למעשה‪.‬‬
‫התבשיל יהיה מבושל כל צרכו‪( .‬ב) הקדרה מונחת במקום המוגדר‬ ‫א] שאלה‪:‬‬
‫כ'נמצאת על גבי האש' ולא כ'סמוכה לאש'‪.‬‬ ‫איך עוסקים למעשה בעבודת התשובה באלול‪ ,‬האם צריך לחפש כל היום את העבירות ולחשוב מהם‪ ,‬איך פועלים‬
‫למעלה סליחה ומחילה‪.‬‬
‫א] בירור התנאי הראשון‪:‬‬ ‫תשובה‪:‬‬
‫[א] כשעושה כן בשבת בבוקר‪ ,‬בדרך כלל התבשיל מבושל כל צרכו‪.‬‬ ‫עבודת התשובה "למעשה" הוא בפשיטות‪ ,‬לפנות זמן מסויים ולשבת לפני השי"ת‪ ,‬ולדבר עמו ולהתוודות לפניו‪ ,‬אבא‪,‬‬
‫ואף שעל ידי העברתו למקום חם יותר‪ ,‬גורם להעלאת חום התבשיל‬ ‫תראה מה עשיתי לך‪ ,‬כך וכך צער גרמתי לך‪ ,‬תעזור לי להפסיק עם זה וכו' וכו'‪.‬‬
‫[וכנראה בחוש שמתחיל לבעבע] ‪ -‬מכל מקום אין בזה שום חשש‬ ‫וכאן המקום להדגיש‪ ,‬לא לספר את העוונות לעצמו‪ ,‬כי בזה הוא רק שובר את עצמו‪ ,‬אלא לזכור שהוא עומד כעת לפני‬
‫של איסור בישול‪ .‬וכמו כן אע"פ שעל ידי זה התבשיל מצטמק‬ ‫השי"ת ומספר לו עוונותיו‪ ,‬והוא בוודאי אוהב לשמוע וידוי היוצא מהפה‪ ,‬ומוחל וסולח לכל מי שמתוודה‪.‬‬
‫ונעשה ערב יותר‪ ,‬ואכן כונתו לזה [וכגון בחמין] – מכל מקום אין‬ ‫והנהגה זו הנהיג לנו רביז"ל כל ימות השנה‪ ,‬אלא שבימים אלו בהם מדברים מתשובה והשי"ת פותח לנו כל ההזדמנויות‬
‫בזה משום איסור בישול‪.‬‬ ‫להתקרב אליו‪ ,‬בוודאי ראוי לנו להתחדש בזה‪ ,‬ולהוסיף עוד כמה דקות באמצע היום לדבר עם ה'‪ ,‬כך לא נישאר‬
‫[ב] ואם עושה כן 'בלילה'‪ ,‬אם הניחה בערב שבת כשאינה מבושלת‪,‬‬ ‫בהתעוררות הכללית‪ ,‬אלא נעסוק למעשה בעבודת התשובה‪.‬‬
‫אזי יתכן ועדיין התבשיל אינו מבושל כל צרכו‪ .‬וא"כ אסור להעבירה‬ ‫ובוודאי שבנוסף ראוי להיות כל היום באווירה של תוספת קירבה להשי"ת ולעסוק בתהילים ליקוטי תפילות‪ ,‬תיקוני‬
‫זוהר ושאר אמירות‪ ,‬שיעורים קבועים‪ ,‬ולהתחזק במצוות ומעשים טובים ותיקון המידות והטהרה‪.‬‬
‫למקום חם יותר‪ ,‬שהרי גורם בכך שהתבשיל יתבשל במהרה יותר‪.‬‬
‫ב] שאלה‪:‬‬
‫[ג] אמנם אף המניח תבשיל מבושל כל צרכו בערב שבת‪ ,‬יתכן‬
‫מהיכן אתחיל לעשות תשובה‪ ,‬איזה עניין קודם‪ ,‬תורה‪ ,‬תפילה‪ ,‬תיקון הברית‪ ,‬לשה"ר וכו'‪.‬‬
‫שבלילה [אף בשעות המאוחרות] עדיין יש בזה משום איסור בישול‪.‬‬ ‫תשובה‪:‬‬
‫והיינו כשיש בה 'עצמות עוף'‪ ,‬שאינם מתרככים אלא בבישול ממושך‪,‬‬ ‫שאלה זו טעות ביסודה‪ ,‬כי תשובה אינה חרטה על מעשה מסויים‪" ,‬תשובה" משמעותה לשוב לה'‪ .‬כלומר לעורר את‬
‫וע"י העברתה למקום חם יותר גורם להם להתרכך במהרה‪.‬‬ ‫הרצון ולהיזכר שיש בעולם מציאות של כבוד השי"ת שמלא כל הארץ כבודו‪ ,‬והאדם‪ ,‬הוא זה שאמור לכבדו‪ ,‬ובתוך‬
‫[ד] אכן נחלקו גדולי הפוסקים אם באמת יש איסור בישול בדין‬ ‫כך מתחרטים על העבירות‪ ,‬בלא להתבלבל מהיכן להתחיל‪ ,‬העיקר לעורר את ההסתכלות הכללית על הבריאה שיש‬
‫העצמות האמורים‪ ,‬והעולה מדבריהם‪( :‬א) אם הוא אוכל את‬ ‫השי"ת בעולם‪ ,‬וכל חיינו ומהותינו רק לכבד אותו‪[ .‬ולכן אומר רביז"ל [ליקו"מ סי' ו'] שעיקר התעוררות לתשובה הוא על‬
‫העצמות לאחר שנתרככו – אסור לו לגרום לריכוכם [ע"י הזזת‬ ‫ידי שישמע בזיונו ידום וישתוק‪ ,‬כי העיקר לעורר ההרגשה בכבוד השי"ת‪ ,‬על ידי שירגיש בזיון עצמו]‪.‬‬
‫הקדרה למקום חם יותר‪ .‬וכן אם פתח את הסיר אסור לו לכסותו‬ ‫ג] שאלה‪:‬‬
‫שוב‪ ,‬כיון שעל ידי זה מקרב זמן בישולם!]‪( .‬ב) אם הוא אינו אוכלם‪,‬‬ ‫מה לעשות שאיני מרגיש שום התעוררות הלב לתשובה‪ ,‬והרי תשובה צריכה להיות מעומק הלב‪.‬‬
‫אך הוא נמצא במקום שיש הרבה שאוכלים זאת – יש אוסרים ויש‬ ‫תשובה‪:‬‬
‫מתירים‪ .‬ועל כן נכון להחמיר שלא לעשות כן‪ ,‬משום חשש איסור‬ ‫אמת הדבר שעיקר התשובה הוא למול ערלת הלב ולהרגיש כבוד השי"ת ולחוש כאב העוונות‪ ,‬אבל צריך לדעת שלא‬
‫בישול מן התורה‪( .‬ג) אך אם אין דרך אנשי המקום לאוכלם‪ ,‬וגם‬ ‫שייך בקלות לבוא להתעוררות הלב‪ ,‬כיון שהעבירות בעצמם הם אלו שמכסים על הלב שלא ירגיש את הכבוד של‬
‫השי"ת‪ ,‬ולכן אי אפשר לעשות תשובה אלא על ידי שיתחיל תחילה להתוודות להשי"ת בפשיטות‪ ,‬בפה מלא‪ ,‬אפילו‬
‫הוא אינו אוכלם – נראה שמותר לכל הדעות‪( .‬ה) אם דרכו לאוכלם‪,‬‬
‫בלי התעוררות הלב‪ ,‬בבחינת מה שכתוב בפסוק "בשפתיו כבדוני וליבו רחק ממני"‪ ,‬וכאשר יתמיד בזה יום יום לעסוק‬
‫אך עתה מחמת שרוצה לשנות מקום הקדרה‪ ,‬מחליט שלא יאכלם‪,‬‬ ‫בווידויים בפה‪ ,‬יזדכך ליבו לשוב לה' בהתעוררות הלב‪.‬‬
‫נראה שדינו כאמור באות ב‪.‬‬ ‫ואל יפול בדעתו בראותו שהוידוי אינו באמת מעומק ליבו‪ ,‬ותמיד חוזר לאיוולתו‪ ,‬כי אדרבא זהו עיקר התשובה‬
‫בראותו בזיונו הגדול שנופל שוב ושוב‪ ,‬ובכל זאת שותק על בזיונו‪ ,‬ומגלה בכל זאת רצון חזק להשי"ת ואינו מתייאש‬
‫ב] בירור התנאי השני‪:‬‬ ‫מלהתוודות‪.‬‬
‫[א] תבשיל שלא היה מונח בשבת על מקור חום כל שהוא‪ ,‬אסור‬ ‫כי זה כלל גדול שתשובה איננה עניין של פעם אחת‪ ,‬אלא הוא עסק חיים‪ ,‬שככל שנכנס יותר לתשובה‪ ,‬מתעורר ליבו‬
‫להניחו בשבת על גבי האש אף כשהיא מכוסה בפח או פלטת שבת‪,‬‬ ‫להכיר יותר בכבוד ה' עד שמזה בא לתשובה עמוקה יותר‪ ,‬וכך עושים תשובה על תשובה‪ ,‬אבל ההתחלה היא בפשיטות‬
‫משום איסור 'שהייה בתחילה'‪ .‬אפילו כאשר הוא מבושל כל צרכו‬ ‫וידוי בפה אפילו בלא לב‪ ,‬פעם אחר פעם (ליקו"מ סי' ו' אות ג'‪ ,‬ועיין סי' ע"ר)‪.‬‬
‫ואין בו משום איסור בישול כלל‪ .‬מה שאין כן אם היא מונחת על‬ ‫ד] שאלה‪:‬‬
‫גבי מקור חום‪ ,‬מותר להעבירה למקור חום אחר‪ ,‬בתנאי שמקום‬ ‫איך אפשר לעשות תשובה ב"קבלה לעתיד"‪ ,‬בזמן שאני בטוח שאפול שוב‪ ,‬ואיני רואה כל אפשרות לעזוב באמת את‬
‫השני יהיה 'גרוף או קטום'‪ ,‬והיינו אש המכוסה בפח או פלטת שבת‬ ‫הרגלי הרעים‪.‬‬
‫[בנוסף לזה צריך שיתקיימו בו 'תנאי החזרה' המבוארים בסימן רנג‪.‬‬ ‫תשובה‪:‬‬
‫אך לעניננו אין בהם צורך‪ ,‬כיון שאין מעבירה למקום אחר לגמרי‬ ‫רביז"ל מגלה לנו הבנה חדשה במהות התשובה‪" ,‬קבלה לעתיד" היינו שמקבל החלטה חזקה שמהיום הוא מתחזק‬
‫לחפש את השי"ת בכל מצב‪ ,‬ואפילו אם ייפול היכן שייפול‪ ,‬הוא יהיה חזק בדעתו לא להתייאש אלא תמיד יתחדש‬
‫אלא רק מזיזה על אותו מקום]‪.‬‬
‫לחפש להתקרב להשי"ת מתוך מצבו‪ .‬ואפילו מי שרואה שמשוקע בעוונות והרגלים רעים יכול לעשות כזו תשובה‪,‬‬
‫[ב] אמנם אף המונחת על מקור חום‪ ,‬מכל מקום אם אין המקום‬ ‫היינו לקבל על עצמו שלעולם לא יעזוב לחפש כבוד ה' גם אם ח"ו יעבור עליו מה שיעבור‪" ,‬עיקר התשובה הוא לידע‬
‫חם מספיק – אזי נחשב המקום ההוא כ'סמוך לאש'‪ ,‬ואזי הדין הוא‬
‫שהשי"ת בכל מקום‪ ,‬ולמצוא את השי"ת בכל מקום שבעולם ובכל העליות והירידות שבעולם" (ליקוטי עצות ‪ -‬אלול)‪.‬‬
‫שאסור להעביר קדרה המונחת ב'סמוך לאש' – ל'אש עצמה'‪ ,‬אף‬
‫כשהיא גרופה או קטומה‪.‬‬
‫[ג] מה נחשב אינו חם מספיק בכדי להקרא 'סמוך לאש'? (א) אם אין‬ ‫‪...‬המשך (נועם שבת)‬
‫המקום חם כשיעור שהיד סולדת [‪ 45‬מעלות צלזיוס] – י"א שנחשב‬ ‫עם מחשבות טובות של גילוי כבוד השם ולהמתיק הדינים ע"י הכנעה ותשובה על מה שלא זכינו לזיכרון‬
‫מקום זה רק כסמוך לאש‪ ,‬ואסור להעביר את הקדרה למקום חם‬ ‫דקדושה וקלקלנו את הבריאה‪.‬‬
‫יותר‪ .‬ויש שלימדו זכות על המקילים בזה‪( .‬ב) אם המקום ההוא חם‬ ‫על ידי עבודתנו בריבוי התחלות בשמירת המחשבה ותפלה בכוונה‪ ,‬תעלה תשובתנו עד כסא הכבוד‪ ,‬עתיקא‬
‫כשיעור שהיד סולדת‪ ,‬אך אין בכוחו לחמם את התבשיל כשיעור זה‪,‬‬ ‫קדישא‪ ,‬ונזכה לקול שופר‪ ,‬להמשיך אור עליון משורש מדות הרחמים‪ ,‬ותתגלה דרך עבודת המחשבה וההבנה‬
‫אמנם שומר על חום התבשיל – יש מתירים ויש אוסרים‪ .‬ולכתחלה‬ ‫בציורי המידות‪ ..‬ואז תוקעים פעם ועוד פעם‪ ,‬כדי לעלות מדרגה לדרגה ולהמשיך בחי' עשרה מיני נגינה שהיא‬
‫שלימות עליית השכינה מיניקת הרע‪ .‬ואז נאמר מלכויות‪ ,‬זכרונות ושופרות‪ ,‬להמליך את השי"ת‪ ,‬כעת נוכל‬
‫אם יש לו צורך גדול לכך‪ ,‬לא יעשה כן‪( .‬ג) אבל אם המקום חם בכדי‬ ‫לזכות לעצם קדושת המחשבה‪ ,‬להתדבק בדרכי התגלות מלכותו ית' ע"י מחשבות טובות‪ .‬כך מתעוררים עלינו‬
‫לחמם את התבשיל בחום שהיד סולדת בו – נחשב מקום ההוא‬ ‫מידת הרחמים להכתב לחיים טובים‪ ,‬ולהמשיך בעבודת המחשבה כל השנה‪.‬‬
‫כמונח ע"ג האש שמותר להעבירו למקום חם יותר‪.‬‬ ‫כך נמתיק את הגברות ונגרום לעליית השכינה עד שנזכה ביום כיפור לעורר את הרחמים ולפעול סליחה‬
‫[ד] למעשה‪ :‬ב'פלטת שבת'‪ ,‬בדרך כלל אין בה מקום כזה שייחשב‬ ‫ומחילה‪ .‬ע"י שנתקדם בדרכי קדושת המחשבה תתעלה הבריאה למעלה ויושפע שפע חדש של מקיפי הדעת‬
‫כסמוך לאש‪ ,‬ואפשר להעביר את הקדרה ממקום למקום ללא חשש‬ ‫ושמחה ועונג בחג הסוכות‪ .‬ובשמחת תורה נזכה לקבל אורייתא דעתיקא סתימאה‪ ,‬להמשיך חיים לכל השנה‪.‬‬
‫[אם התבשיל מבושל כל צרכו‪ ,‬וכאמור לעיל]‪ .‬אבל בכיריים של‬
‫גז המכוסה בפח‪ ,‬כיון שהדרך הוא שמדליקים רק להבה אחת או‬
‫שתים‪ ,‬מצוי שיש שם מקומות הנחשבים רק כ'סמוך לאש'‪ .‬וכיון‬ ‫לתרומות והנצחות בטל'‪0573182246:‬‬
‫שכן‪ ,‬הרוצה להעביר את הקדרה ממקום למקום‪ ,‬יש לו לבדוק את‬ ‫המעוניינים להצטרף אל רשימת המנויים לקבלת העלון בדוא"ל‪ ,‬נא שלחו אלינו את כתובתכם‬
‫מידת החום שהקדרה מונחת עליה‪.‬‬ ‫לכתובת‪subscribe@haleb.org :‬‬
‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬
‫לע"נ חיה קריינדל בה"ר יעקב נלב"ע ז' אלול‬