‫גליון שבועי‬

‫'היינו באומן‪ ,‬איך ממשיכים?‬

‫‪18‬‬ ‫פרשת האזינו‬
‫גליון מספר‬
‫למבקשי התרופה והעצה לעובדא למעשה‬
‫במשנת רביה"ק הננמ"ח זיע"א‬
‫מאת הרה"ג ר' שמעון אנשין שליט"א ‪ -‬מו"צ דביהכנ"ס נחלת חן‬
‫דינים נחוצים ליום הכיפורים‬
‫א] ההנהגה בעת אמירת הוידוי‪:‬‬
‫מאת אחד ממשפיעי אנ"ש‬
‫בדרכי חזרה מאומן‪ ,‬קלטו אוזני שיחה שהתנהלה בין שני בחורים‪ ,‬הטיתי אוזני והקשבתי לדבריהם‪ .‬האחד‬
‫כתב המשנ"ב [סימן תרז סק"י]‪ :‬צריך להתוודות מעומד‪ .‬והעמידה צריכה‬ ‫אמר לחברו באכזבה‪ ,‬זה לי מספר שנים בהם נוסע אני לאומן לראש השנה‪ .‬הפעם חשבתי לעצמי‪ ,‬אולי אזכה‬
‫להיות עד אחר 'על חטאים שאנו חייבים עליהם וגו'‪ .‬ולא יסמוך על דבר‬ ‫סוף סוף לעורר את ליבי ולזכות להיות "עובד ה'"‪ ,‬אולם עתה לאחר ר"ה‪ ,‬אני מסתכל על עצמי ורואה שאני‬
‫[באופן] שאם ינטל אותו דבר‪ ,‬יפול‪ .‬ואם סמך‪ ,‬צריך עיון אם יחזור ויתוודה‪.‬‬ ‫עומד בעצם באותו המקום‪ ,‬באותו המצב בו הייתי קודם‪.‬‬
‫עכ"ל‪.‬‬ ‫השיב לו החבר‪ ,‬אני דווקא כן זכיתי קצת להתעוררות הלב‪ ,‬אך אני כעת חוזר לחיים השגרתיים‪ ,‬ואני ממש‬
‫והרבה נכשלים בדין זה‪ ,‬כאשר ברצונם לומר את הוידוי בכפיפת ראש וגוף‪,‬‬ ‫מתוסכל מעצמי‪ ,‬מה צריך לעשות עכשיו למעשה‪.‬‬
‫וקשה להם לעשות כן‪ ,‬סומכים עצמם על השלחן – ולפי האמור יתכן שלא‬ ‫התערבתי בשיחתם ואמרתי‪ ,‬ידידי היקרים! תארו לעצמכם שאתם חיים בתקופת רביז"ל‪ .‬עומדים בתור כמה‬
‫יצאו ידי חובתם וצריכים לחזור ולומר את הוידוי! ועדיף יותר לעמוד בגוף‬
‫שעות להיכנס אל חדרו הקדוש בערב ר"ה לומר וידוי דברים ולהתברך בשנה טובה‪ .‬והנה כאשר מגיע תורכם‪,‬‬
‫זקוף ולא לסמוך על שום דבר‪ ,‬מאשר להתכופף ולסמוך עצמו‪ .‬כי הכפיפה‬
‫אינה מעכבת כלל והוא רק מנהג טוב‪.‬‬
‫רביז"ל מכניס אתכם בנפרד‪ ,‬ומצווה עליכם לשבת על הכסא שעומד במרכז החדר‪ .‬ואז קם רביז"ל‪ ,‬עושה‬
‫ב] עינוי הקטן ביום כיפור‪:‬‬ ‫הקפות סביבכם תוך כדי עשיית ייחודים והזכרת שמות הקודש בקול רם‪ ,‬לאחר כחצי שעה‪ ,‬שם את היד על‬
‫להכניע הרצונות ולהכלל בהארת הרצון‬ ‫קטן או קטנה פחות מגיל תשע‪ ,‬אין מענים אותו ביום כיפור‪ .‬ואין צריכים‬ ‫הכתף‪ ,‬ואומר‪ ,‬יענקל! טוב שבאת‪ ,‬מצב נשמתך היה גרוע עד ששום תענית ותיקון לא היה מועיל לך‪ ,‬כעת‬
‫לצום אפילו רק חלק מיום הכיפורים [שו"ע ומשנ"ב סו"ס תרז]‪ .‬וקטן הרוצה‬ ‫נקיתי אותך לגמרי ואינך צריך עוד לשום תעניות‪ ,‬יכול הנך להתחיל מחדש כתינוק שנולד‪.‬‬
‫יוה"כ מחיה את הימים המתים‬ ‫הנסיון של עשרת ימי תשובה‬ ‫'עלינו לשבח לאדון הכל לתת גדולה ליוצר בראשית'‬ ‫באיזה הרגשה הייתם יוצאים מהחדר‪ ,‬וכי היה מקום לשאלה‪ :‬לא הרגשתי התעוררות הלב‪ ,‬או‪ ,‬מה עושים‬
‫בכל זאת לצום כמה שעות – ישאל חכם אם מותר לו לעשות כן‪.‬‬
‫במילים הללו חותמים אנו כל תפילה‪ ,‬ובהם אנו גם‬ ‫עכשיו למעשה‪ .‬הרי הייתם יוצאים שמחים כל כך‪ ,‬ובלי היסוסים‪ ,‬רצים לחטוף עוד כמה מצוות בדביקות‬
‫מלבד זאת מבואר בדברי רביה"ק (לקו"מ סי' קע"ט)‬ ‫כי באמת האדם מתקדם תמיד ועולה‪ ,‬ובכל שנה הוא‬ ‫ומה שנהגו המון עם‪ ,‬שבליל יום הכיפורים מענים את הקטנים ואף‬
‫מתחילים שנה חדשה‪ ,‬בשעה שאנו ניגשים באימה‬ ‫כשצריכים לאכול אין נותנים להם – טעות הוא בידם‪ .‬ולכן אם רוצים לאכול‪,‬‬ ‫בהשי"ת‪.‬‬
‫שביום הכיפורים טמון גם הכח לזכות לשמחה וחיות‪,‬‬ ‫עומד במקום אחר לגמרי‪ .‬ומה שאיננו רואים זאת‪ ,‬זהו‬
‫להמליך את השי"ת‪ ,‬מלך חי וקיים‪ ,‬בפסוקי מלכויות‬ ‫צריך לתת להם לאכול‪ .‬ואין להחמיר להם בענין זה [אלף המגן על מטה‬ ‫אם כך‪ ,‬ידידי היקרים‪ ,‬דעו לכם‪ ,‬שרביז"ל התעסק אתכם בראש השנה בפרטיות ממש‪ .‬אין ביכולתנו להבין‬
‫והדרך להתגבר על המניעות בכל מה שהולך לאדם שלא‬ ‫בדיוק הנסיון שלנו בימים קדושים אלו‪ .‬לכן יש להתקשר‬
‫זכרונות ושופרות‪ ,‬ומבקשים שיעלה זכרונינו לרצון‬ ‫אפרים סימן תרטז סק"ה]‪.‬‬ ‫מהו התיקון של רביז"ל בראש השנה‪ ,‬וכפי שאמר בעצמו שהוא חידוש גדול שקיבל זאת במתנה‪ ,‬אך מה‬
‫כרצונו‪.‬‬ ‫לאור רביה"ק ולהמשיך עלינו את אור הדעת ולהתחדש‬
‫להחתם בספר חיים טובים‪.‬‬ ‫ג] אכילה בשיעורים‪:‬‬ ‫שבטוח‪ ,‬שרביז"ל הבטיח שכל מי שיבוא אליו בוודאי יתוקן ללא שום ספק‪ ,‬כי הוא נלחם במסירות נפש על‬
‫כי הסליחה והמחילה של יום הכיפורים מפסיקה מאיתנו‬ ‫בדרכי האמת‪ .‬כשם שכולנו מאמינים שבימים אלו אנו‬ ‫מי שהתירו לו לאכול ביום הכיפורים ב'שיעורים' – השיעור ל'שתיה' הוא ‪40‬‬
‫אכן‪ ,‬כמה עלינו לשבח ולהודות על כך שזכינו ב"ה להיכלל‬ ‫כל נשמה להוציאה מבין שיני הסטרא אחרא‪ ,‬ואל תדמו לחשוב שריבוי הקהל‪ ,‬גרם לו לשכוח אתכם‪ ,‬אדרבה‪,‬‬
‫את יניקת הרע‪ .‬כי כל המניעות שיש לאדם הם בעצם‬ ‫נחתמים לחיים טובים ומתוקים‪ ,‬כך מחויבים גם להאמין‬ ‫סמ"ק‪ ,‬ו'אכילה' הוא בשיעור של ‪ 30‬סמ"ק‪ .‬כי השיעורים נמדדים לפי 'נפח'‬
‫בהקיבוץ הקדוש של רבינו ז"ל בראש השנה‪ .‬להתחדש‬ ‫ריבוי הנשמות רק מוסיף כח אל התיקון (כמובא בליקו"ת סי' ח')‪.‬‬
‫מחלוקת שהמציאות חולקת על האדם ולא מניחה לו‬ ‫שבימים הללו נמשכת עלינו הארת הדעת והאמונה‪,‬‬ ‫ולא במשקל‪ ,‬כלומר שכפי מה שיכולים למלאות בכלי ‪ 30‬סמ"ק‪/‬גרם מים‪,‬‬
‫באור פני מלך חיים‪ ,‬ולקבל לב טהור לעבודת השי"ת מלא‬ ‫אלא שכאן הרבה נופלים בדעתם‪ ,‬כי מלכתחילה נסעו בתקווה שמעתה יתעורר לבם בתבערה עצומה לעולמי‬
‫ללכת בדרכי העבודה‪ .‬כמו כן יש שהנפש חסרה את כח‬ ‫החיות והשמחה‪ ,‬לכל ימות השנה‪.‬‬ ‫זהו הגודל המותר לו לאכול‪ .‬ומשקל בגודל כזה משתנה לפי האוכל‪ ,‬ורוב‬
‫אמונה ברורה יראת שמים‪ ,‬יחד עם שמחה עצומה‪ .‬כמה‬ ‫עד‪ ,‬ולא יֵדעו נפילה מהי‪ ,‬והנה לאחר מעשה מוצאים את עצמם במצב הרגיל‪ ,‬בלא לדעת מה עושים עכשיו‪.‬‬
‫‪...‬המשך (עמוד ג')‬ ‫כשם שבראש השנה נמתקים הדינים ומתעורר בקרבנו‬ ‫המאכלים בגודל כזה שוקלים בערך ‪ 15‬גרם‪ ,‬ואם כן האוכל מאכל ששוקל‬
‫ראוי לשבח ולהודות על היום הקדוש הבא לקראתנו‪ ,‬יום‬ ‫‪ 30‬גרם – בדרך כלל אוכל כמו שני שיעורים! [לדוגמא 'מצת מכונה' שוקלת‬
‫הבה ונראה מה רביז"ל אומר לנו לעשות‪" :‬מי שהיה אצלי בראש השנה ראוי לו לשמוח כל השנה"! דיבור‬
‫הזכרון במלכות שמים‪ ,‬ואנו נכתבים לחיים‪ ,‬כך ביום‬ ‫זה הוא לא סתם התחזקות ועידוד‪ ,‬אלא היא הוראה מה עלינו לעשות כעת לאחר הנסיעה‪ ,‬לחזק נפשותינו‬
‫שעיצומו מכפר‪ ,‬יום בו נזכה לתכלית תשוקתינו לחדש‬ ‫‪ 30‬גרם‪ ,‬אך כאשר נפורר אותה ונמלא אותה בכוס מדידה‪ ,‬יתמלא ‪ 30‬סמ"ק‬
‫הכיפורים זוכים אנו לגמר החתימה הטובה‪ .‬כי בקדושת‬ ‫מאוד בזכייה הגדולה שזכינו‪ .‬וככל שנתחזק בזה‪ ,‬להאמין שחזרנו חדשים לגמרי‪ ,‬נוכל להתחדש באתערותא‬
‫את ימינו ולהתלבן כצמר וכשלג בכח הסליחה המחילה‬ ‫בחצי מצה‪ .‬וא"כ האוכל מצה שלימה כזו – אכל שני שיעורים האסורים לו‪,‬‬
‫דבר המערכת‬ ‫היום הזה מטהר הקב"ה את ישראל ונותן לנו חיים‪ ,‬ואז‬ ‫דלתתא‪ ,‬בעבודתו ית'‪.‬‬
‫והכפרה‪.‬‬ ‫ולא שיעור אחד כפי שהתירו לו]‪.‬‬
‫נמשכת על נפשינו גם השמחה והחיות‪.‬‬ ‫ולפיכך‪ ,‬חכם שעיניו בראשו יכין לעצמו לפני יוה"כ כלי בגודל של ‪ 30‬סמ"ק‬
‫אשרינו‪ ,‬אשרי חלקינו‪ ,‬שזכינו לקיים את ציוויו של רביה"ק‪,‬‬ ‫להשאר עם רביה"ק גם בעשרת ימי תשובה‬
‫ובאנו יחד עם אלפי ישראל להשתתף בקיבוץ הקדוש באומן‬ ‫יוה"כ מעורר את ההשתוקקות והרצון‬ ‫[קיימים בשוק כוסיות קטנות כאלו]‪ ,‬ויקח עוגיה וכדומה‪ ,‬יפוררה [ע"י‬ ‫והנה‪ ,‬כפי המובא ב"צוואתו" של רביז"ל [לקו"ת סי' ח']‪ ,‬עיקר מה שעוסק בראש השנה להוציא הנשמות מבין‬
‫בימי ראש השנה‪.‬‬ ‫זכינו ב"ה להיות אצל רביה"ק בראש השנה‪ .‬כעת בימי‬ ‫הכנסתה בשקית ניילון ומעיכתה עם כלי כל שהוא]‪ ,‬וימלא את הכוסית –‬ ‫שיני הסטרא אחרא‪ ,‬הוא בכדי שנוכל לשמוע את התוכחה הנעימה שיש בתורותיו הקדושות‪ ,‬ולבוא מזה‬
‫אשרינו שזכינו להיכלל יחד עם כל נפשות ישראל בקדושת אבן‬ ‫יום הכיפורים מנחיל לנו את דרך החיים‪ ,‬ביום זה נמשכת‬ ‫ולפי זה ידע כמה עוגיות כאלו אפשר לו לאכול מבלי שיצטרך לפורר אותה‬ ‫לאמונה ברורה‪ ,‬עד שנעסוק בתפילה מתוך הרגשת הרחמים הגדולים של השי"ת‪.‬‬
‫עשרת ימי תשובה‪ ,‬בשעה שצריכים להתעורר לתשובה‬
‫השתייה ממנו הושתת העולם‪ ,‬אצל צדיק האמת‪ ,‬יסוד ושורש‬ ‫עלינו הארת הרצון‪ ,‬ואז מתעורר בלב כל אחד החשק‬ ‫בכל פעם‪ .‬ואם לא עשה כן לפני יוה"כ‪ ,‬יכול לעשותו ביום הכיפורים עצמו‪.‬‬ ‫כי יש כח בתורותיו של הצדיק להביא את האדם לאמונה בהירה ולהתקרבות נפלאה להשי"ת‪ ,‬אלא שהעוונות‬
‫כל הבריאה‪.‬‬
‫ולקיים 'דרשו את ה' בהמצאו'‪ ,‬מן הראוי שנתחיל ללכת‬
‫והכיסופין‪ .‬כך יכול האדם לזכות למצוא את נקודת לבו‬ ‫ואין בזה משום איסור 'מדידה'‪ ,‬כיון שהוא לצורך מצוה‪ .‬וגם אין בזה משום‬ ‫מעכבים שלא יוכל לשמוע הנעימות שיש בתורת הצדיק‪ .‬ולכן אנו צריכים את הכח של ראש השנה בכדי‬
‫אשרינו‪ ,‬אשרינו‪ ,‬ולוואי ונזכה שהשמחה העצומה הזו‪ ,‬שאין‬ ‫בדרכים הקדושות שהנחיל לנו רבינו‪ ,‬למצוא את דרכי‬ ‫איסור 'טחינה'‪ ,‬כיון שהעוגיה מורכבת מקמח טחון‪ ,‬ו'אין טוחן אחר טוחן'‪.‬‬
‫העיקרית ולהתעורר לתשובה‪ ,‬כי כל הקושי למצוא את‬ ‫להוציאנו מבין שיני הס"מ‪ ,‬וכעת יכולים אנו להמשיך את האור הנפלא של ההתקשרות לרביז"ל‪ ,‬על ידי‬
‫למעלה ממנה‪ ,‬תלווה אותנו משך כל ימות השנה‪ ,‬כי 'מי שהיה‬ ‫עבודת ה' באור האמונה והדעת‪ ,‬להיות קרובים לה'‪,‬‬ ‫[וכמו"כ אפשר למלאה בכל פעם עם 'רסק תפוחים' וכדומה‪ ,‬ולאכול]‪.‬‬
‫אצלי על ראש השנה ראוי לו לשמוח כל השנה כולה'‪.‬‬ ‫נקודת הלב ולהתעורר לתשובה כראוי‪ ,‬הוא מחמת העדר‬ ‫שנתחדש בלימוד ספריו הקדושים‪.‬‬
‫ולהתעורר לרצון דקדושה‪.‬‬ ‫ד] הרחת בשמים ביוה"כ‪:‬‬
‫עלינו לשבח לאדון הכל על שזיכנו להיות כלי מחזיק ברכה‬ ‫הרצון‪ ,‬וביום כיפור נמשכת עלינו הארת הרצון לכל ימות‬ ‫וזוהי ההכנה הראויה ביותר ליום הכיפורים‪ ,‬כי עבודת התשובה אינה קשה כל כך כמו שחושבים‪ ,‬כי עיקר‬
‫זהו הזמן להתחדש ולהתחזק לאחוז תמיד בדרכי‬ ‫נהגו להריח מיני בשמים ביום הכיפורים‪ ,‬כדי למלאות מנין מאה ברכות‪.‬‬
‫לתורת הצדיק בכלל‪ ,‬ובפרט על הזכות המיוחדת שנפלה‬ ‫השנה‪ .‬עניין זה מובן מתוך דברי רביה"ק (לקו"ת סי' ז')‪,‬‬ ‫התשובה היא להכניס בראש מחשבות אמיתיות של התחזקות באמונה‪ ,‬להתעורר לידיעה שהשי"ת איתי‪,‬‬
‫בחלקינו השנה להיות בית וועד לחכמים‪ ,‬תלמידי הצדיק‪.‬‬ ‫התשובה‪ ,‬כי גם בימים הקדושים הללו‪ ,‬המניעות אינן‬ ‫וגם בכדי להקל על הצום‪ .‬אך יש להזהר מלשפוך מים מבושמים על בגד‬
‫שביום הכיפורים מקבל כל אדם את עיקר ההבנה והדעת‬ ‫או נייר‪ ,‬כי דבר זה אסור משום 'מוליד ריח'‪ .‬אבל אפשר להקל לשפוך מהם‬
‫וחפץ בי‪ ,‬ורואה הטוב שבי‪ ,‬שזה הפירוש תשובה לשוב להכיר בקשר שלנו עם השי"ת‪ .‬והכח הזה מונח‬
‫זכתה אכסנייתנו לשמש צוהר דרכו נשקפו גוונים רבים מהיכלו‬ ‫פוסקות‪ .‬וכעת‪ ,‬יותר מכל זמן אחר‪ ,‬אין מנוס מלהחזיק‬
‫בדרכי עבודת השם‪ ,‬ואת עיקר הארת הרצון וההשתוקקות‬ ‫על היד על מנת שהיד תקבל את הריח‪[ .‬לענין אם יש לברך על מיני מים‬ ‫בתורת רביז"ל‪.‬‬
‫המופלא של הצדיק‪ .‬ולארח מגוון רחב כל כך של מאמרים‪,‬‬ ‫בדרכי ההתחזקות‪ ,‬ולקבל בלב שמכל מקום אליו ניזרק‬ ‫פשוט לקחת ספר משיבת נפש‪ ,‬השתפכות הנפש‪ ,‬או איזה תורה מליקוטי מוהר"ן וכיוצא‪ ,‬להכניס היטב‬
‫חידושים‪ ,‬ודיבורים יקרים‪.‬‬ ‫להשי"ת‪.‬‬ ‫המריחים‪ ,‬אכמ"ל כעת‪ ,‬ואי"ה עוד חזון למועד בירורו]‪.‬‬
‫וניפול‪ ,‬נשוב תמיד אליו ית'‪ ,‬נהיה בקיאים בשוב‪ ,‬ונכיר‬ ‫בלב איזה דיבור משם‪ ,‬להתבונן בזה קצת‪ ,‬להתפלל ולהתבודד עם זה‪ ,‬ולצאת עם איזה עצה למעשה‪ ,‬או‬
‫במערכת 'עלה לתרופה' עמלו רבות סביב תכנון והכנת קובץ‬ ‫כי מבואר שם שהדעת כלולה משני בחינות‪' ,‬איה' ומלא‪.‬‬ ‫ה] נר הבריא ‪ -‬החיים‪:‬‬
‫'ההכתרה' ממנו נהנו אלפי באי הקיבוץ הקדוש‪ ,‬לא חסכו‬ ‫שהשי"ת איתנו במקומנו‪ .‬כך נשתדל תמיד לתפוס מה‬ ‫הסתכלות חדשה על מה שעובר עלינו‪.‬‬
‫בבחינת 'איה' נכללת ההבנה וההכרה באמיתת דרכי‬ ‫נהגו שכל איש נשוי‪ ,‬מדליק בערב יום כיפור נר בשבילו‪ .‬ומדליקים רק‬
‫במאמצים וממון ובעיקר בתפילות‪ ,‬בכדי לפאר את ראש השנה‬ ‫שנוכל‪ ,‬אמירת תהלים‪ ,‬התבודדות‪ ,‬והתחדשות האמונה‪,‬‬ ‫נר אחד לאיש ואשתו ואין מדליקים בשביל בניו ובנותיו‪ ,‬אלא הנשואים‬ ‫כי זה עיקר ההתקשרות לצדיק למעשה‪ ,‬על ידי שהתלמיד נותן ליבו להתבונן בדברי הצדיק‪ .‬ועל ידי זה זוכה‬
‫עבודת השי"ת‪ ,‬שלב האדם יתעורר תמיד לזכור בהשי"ת‬
‫של רביה"ק‪.‬‬ ‫הזכרון והיראה‪.‬‬ ‫מדליקים בעצמם בשבילם‪ .‬ולנר זה קורים 'נר הבריא' או 'נר החיים'‪ ,‬כי הוא‬ ‫להתעוררות תשובה אמיתית ולהמתקת כל הדינים וההסתרות‪( ,‬כמובא בליקו"ת סי' צ"א)‪.‬‬
‫כעת לאחר ימי ראש השנה הקדושים‪ ,‬כאשר זכינו לשמוע‬ ‫ביראה גדולה‪ ,‬ולקדש כל מחשבה ודיבור ומעשה‪ ,‬ולהכיר‬
‫או אז כשיעזור ה' ונזכה להרבות בהתבודדות ולימוד דברי‬ ‫עשוי רק בשביל החיים‪ ,‬חוץ ממה שמדליקים בשביל המתים‪[ .‬שו"ע סימן‬ ‫ובזה נוכל להמשיך לעבוד את השי"ת בימי בין הזמנים שהוא באמת 'ירח האיתנים' – איתן במצוות‪ ,‬לקיים‬
‫ולראות מעט מהרושם העצום אותו הטביע הקובץ הזה‪ ,‬יכולים‬ ‫שעדיין לא התחיל כלל‪ ,‬ומתוך כך יתייגע כראוי בתורה‬
‫אנו לעצום עיניים בהתרגשות ולברך שהחיינו וקיימנו והגיענו‬
‫רביז"ל‪ ,‬וליבנו יתעורר כראוי‪ ,‬נוכל לבא לתשובה ולבושה‬ ‫תר"י ס"א‪ ,‬ומטה אפרים סימן תרג ס"ח]‪.‬‬ ‫עבודות היום‪ ,‬לעזור בבית בהכנות לחג ובבניית הסוכה‪ ,‬בדרך ארץ ללא כעס וריב‪ ,‬מתוך אמונה שמחה וחיות‪,‬‬
‫ועבודה‪ ,‬בכדי לזכות לכל דרכי העבודה המתגלים בדברי‬ ‫והרבה אינם יודעים ממנהג זה המפורש בשו"ע! וחושבים שהוא מנהג‬
‫לזמן הזה‪.‬‬ ‫אמיתית‪ ,‬לעזוב החטא והפשע‪ ,‬להתחרט בחרטה גמורה‪,‬‬ ‫שזהו עיקר אור ראש השנה למעשה לבוא לאמונה‪ ,‬להתחדש לזכור מהשי"ת במה שעושה‪.‬‬
‫הצדיקים‪.‬‬ ‫בעלמא או שהוא חיוב רק למי שצריך להדליק 'נר נשמה'‪.‬‬
‫'ההכתרה' משמשת עבורנו נקודת ציון‪ ,‬ועליה אנו מברכים‬ ‫ולהתקשר בזכרון האמונה בכל דבר שנעשה‪ ,‬להתגבר‬ ‫כמובן‪ ,‬להשתדל לשמור על קביעת זמן להתבודדות‪ ,‬שיעור קבוע בלימוד התורה הק' שיכול לעמוד בו‪ ,‬כי יש‬
‫שהחיינו‪ .‬אם ראשית הדרך היתה מתוך היסוס‪ ,‬כשעדיין לא ידענו‬ ‫לעשות תמיד מה ששייך ולהמשיך לשוב תשובה על‬ ‫ולענין היכן להדליקם ‪ -‬רבו בו הדעות‪ ,‬האם בבית או בבית הכנסת‪.‬‬ ‫בכח הקביעות להוציא את האדם מהעבירות‪ ,‬כמאמר רביז"ל‪.‬‬
‫כלל האם יש לנו ציבור שמתעניין‪ ,‬הרי שכעת‪ ,‬לאחר שראינו איך‬ ‫ובבחינת 'מלא' נכלל עניין הרחמנות והדעת אותה‬ ‫ולמעשה‪ ,‬היכן שמדליק יש לו על מי לסמוך‪.‬‬
‫תשובה (כמובא בלקו"מ סי' ו')‪.‬‬
‫זרע ההשקעה נפל בקרקע פורייה‪ ,‬ו'ההכתרה' התקבלה אצל כל‬ ‫ממשיך עלינו הצדיק שנכיר ש'מלא כל הארץ כבודו' והוא‬ ‫ו] נר הבדלה‪:‬‬
‫החוגים בשמחה ואהדה יוצאת דופן‪ ,‬כעת אנו יודעים שיש עבור‬ ‫כולנו מבקשים לזכות לקדושת עשרת ימי תשובה‪ .‬אולם‪,‬‬ ‫בהבדלה במוצאי יום כיפור‪ ,‬צריך לברך על הנר‪ .‬ונר זה צריך שיהיה 'נר‬
‫ית' נמצא איתנו בתוך מדורינו ממש‪ .‬גם כשאנו מצויים‬
‫מי להשקיע‪ ,‬ישנם כ"כ הרבה אנשים שמבקשים להעמיק‪ ,‬לחפש‪,‬‬
‫בדרגא נמוכה מאד‪ ,‬בטרדות‪ ,‬מניעות ובלבולים‪ .‬הצדיק‬
‫הייאוש והקרירות מאיימים להשתלט על הנפש ולגרום‬ ‫ששבת'‪ ,‬כלומר שהיה דולק מערב יום הכיפורים‪ ,‬ולא שהודלק במוצאי‬ ‫לתרומות והנצחות‬
‫ולמצוא עצות ושבילים במשנתו האינסופית של רביה"ק‪.‬‬ ‫לנו לאבד את קדושת הימים הללו‪ .‬משום כך מוכרחים‬ ‫יוה"כ‪ .‬וכן צריך שיהיה נר העשוי 'להאיר'‪ ,‬ולא על נר שהודלק לכבוד בית‬
‫'ההכתרה' גם גילתה לכולנו עד כמה אנו קרובים זה לזה‪ ,‬ראינו‬ ‫מגלה לנו שכאשר נתחזק בזה המקום‪ ,‬נתעוררים על ידינו‬
‫להיצמד לדרכי רביה"ק וללכת באורו‪ .‬כי איך שייך‬
‫בטל'‪0573182246:‬‬ ‫תרומת‬
‫הכנסת או 'נר נשמה' או 'נר הבריא'‪ .‬או אש של 'גז' העשוי לחימום ‪ -‬לכן‬
‫עין בעין איך כולם מבקשים בעצם דבר אחד‪ ,‬כולנו מעוניינים‬ ‫דייקא כל השעשועים והנחת רוח למעלה‪.‬‬
‫למצוא את העצות והתרופות של הצדיק‪ .‬לכל אחד אמנם סגנונו‬
‫לעבור את עשרת ימי תשובה בלי דרכי ההתחזקות‪ ,‬ואיך‬ ‫יעשה כן‪:‬‬ ‫המעוניינים להצטרף אל רשימת‬ ‫משפחת מנצר‬
‫דרכי הדעת הללו שייכים לכל אחד‪ ,‬כאשר זוכה האדם‬ ‫[א] מן הנכון להדליק נר במיוחד לצורך זה בערב יוה"כ‪ ,‬ושידלוק עד מוצאי‬
‫המיוחד‪ ,‬ודרך הקרובה לליבו‪ ,‬אולם סוף סוף יש לנו הרבה מה‬ ‫ניתן לקבל את קדושת יום הכיפורים בלי פתיחת הלב‬
‫לכלול את שני הדרכים הללו יחד‪ ,‬ומתחזק‪ ,‬עי"ז זוכה‬ ‫יוה"כ‪ .‬ויברך על הנר הזה‪ .‬ואפשר לברך על 'נר יחידי' כזה אף שאינו 'אבוקה'‬ ‫המנויים לקבלת העלון בדוא"ל‪ ,‬נא‬
‫ללמוד האחד מחברו‪ ,‬ומה נפלא הדבר‪.‬‬ ‫וההתעוררות לתשובה‪ ,‬ובהעדר האמונה בעוצם חסדי‬ ‫להצלחת‬
‫כאן המקום להתנצל בפני כל המנויים היקרים שמחמת קוצר‬ ‫להארת הרצון המופלג‪ ,‬כך יצליח לקדש כל דבר ולזכות‬ ‫כמו בכל מוצאי שבת‪ .‬אבל לכתחלה אם אפשר יש לצרף לזה 'נר הבדלה‬ ‫שלחו אלינו את כתובתכם‬
‫השי"ת המוחל וסולח‪.‬‬
‫הזמן ועומס המלאכה לא הצלחנו לשלוח להם את החוברת‪ ,‬אנו‬ ‫לתשובה שלימה‪ .‬הכללת שני דרכים אלו כאחד‪ ,‬היא‬ ‫רגיל' שהיא אבוקה‪ ,‬ולברך על שניהם יחד‪.‬‬ ‫שמואל בן אברהם‬
‫אכן בכדי שנזכה להכין את נפשינו כראוי ליום קדוש ונורא‬ ‫לכתובת‪subscribe@haleb.org :‬‬
‫תקווה שבפעמים הבאות מערכת ההפצה תהייה יעילה יותר‪.‬‬ ‫עיקר הקדושה ומציאת דרך חיים אמיתית‪.‬‬ ‫[ב] אם אין לו נר כזה‪ ,‬אבל יש לו נר או אש שלא נעשו להאיר אלא לכבוד‬
‫זה‪ ,‬ונזכה להדבק אז בשורש הרצון והקדושה‪ .‬מן הראוי‬
‫באופק כבר רואים אנו את החוברת המיוחדת שתצא בעז"ה‬ ‫והנה בדברי רביה"ק מובן שביום הכיפורים נמשכת‬ ‫וכדו' אבל דלקו מערב יוה"כ עד עתה – ידליק את הנר באחד מן הנרות הללו‬
‫לקבלת אינפורמציה כללית‬ ‫להצלחת‬
‫לקראת ימי החנוכה הקדושים‪ ,‬כעת היא מצויה בשלבי תכנון‪,‬‬ ‫להתחיל עכשיו בעשרת ימי תשובה‪ ,‬לקבל מרביה"ק את‬ ‫או מן הלהבה של כירי גז‪ .‬ולכתחלה יברך על שניהם ביחד‪ .‬אבל אם קשה‬
‫הדעת הזו על האדם‪ ,‬כפי מה שזכה לפעול סלח נא וכו'‪.‬‬
‫וממכם ציבור הקוראים אנו מבקשים‪ ,‬אנא העתירו עבורנו‬
‫הרי שכמו שביום הכיפורים קיבלנו לוחות שניות‪ ,‬כך גם‬
‫דרכי התשובה‪ ,‬כך נזכה לבא ליום הכיפורים מתוך רצון‬ ‫לו‪ ,‬אפשר לברך רק על הנר שהודלק מהם‪.‬‬ ‫אנא צרו עימנו קשר‬ ‫חנה בת זבידה‬
‫בתפילה ובקשה שנצליח במלאכת הקודש‪ ,‬ונזכה להיות שליחים‬ ‫ואמונה‪ .‬והעיקר שלא לעזוב את המעט שכן ניתן לעשות‪,‬‬ ‫[ג] אם אין לו גם אחד מהנרות האלו‪ .‬וגם אינו יכול להשיגו משכינו – אין לו‬
‫טובים להאיר את אור רביה"ק לכל המבקשים והמחפשים‪.‬‬ ‫בכל שנה ושנה נמשכת עלינו הדעת הזו‪ ,‬שנזכה להבין‬ ‫ב ‪info@haleb.org -‬‬
‫בברכה‬
‫ולהיזהר מאד ממחשבות כמו 'מה יועילו לי קדושת‬ ‫לברך ברכת 'מאורי האש'‪ ,‬ויעשה הבדלה בלא זה‪ .‬ולאחר שטעם והשיב לבו‬
‫ולהשכיל ולקבל בנפשינו את המקיפים הללו שהם דרכי‬ ‫מן הצום‪ ,‬ישתדל להשיגו אחר כך ולברך עליו‪.‬‬
‫המערכת‬ ‫הימים הללו‪ ,‬הרי נשארתי אותו דבר‪ ,‬ואינני משתנה'‪.‬‬
‫הדעת‪ ,‬לזכות על ידם להארת הרצון‪.‬‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

 ‫מאמר הכנה לקראת קדושת יום הכיפורים‬
‫שנפלו ואבדו‪ ,‬וחוזרים ונכללים בטוב‪ ,‬ומקבלים חיות דקדושה‪.‬‬
‫כך אנו נכנסים אל היום הקדוש ומברכים שהחיינו להודות על‬
‫החסד הגדול של הסליחה והמחילה‪.‬‬
‫חמשת עינויים‪ .‬שלימות האדם הוא בבחינת שלימות אות א'‪.‬‬
‫העינויים של יום כיפור‪ ,‬מביאים את האדם לביטול אל הרצון‬
‫העליון‪ ,‬כלשון הזה"ק לאכנעה רעותא וכו'‪ .‬כך נעשה האדם‬
‫מרכבה להתגלות הקדושה העליונה‪ .‬כי כעת מאיר אור הכבוד‬
‫העליון הרמוזה ביוד שעל גבי הא'‪ ,‬אל תוך כל מדות האדם‬
‫הרמוזים בצורת הו' שבאמצע הא'‪ .‬וכך מתגלה מלכות השם‬
‫למטה‪' ,‬לאמלכא על תתאין'‪ ,‬בבחי' היוד התחתונה שבא'‪,‬‬
‫עד שגם אנו המונחים למטה‪ ,‬נבין שהשי"ת חפץ בנו‪ ,‬ומבקש‬
‫שנמליך אותו עלינו‪ .‬בזה יתבטל לגמרי הפירוד‪ ,‬ויהפך הכל‬
‫למרכבה אחת באחדות גמור‪.‬‬
‫בקשת מחילה בעיוה"כ‪ .‬בסוף המאמר מובא ענין לימוד זכות‬
‫אחד על חבירו‪ ,‬שעי"ז עושים כתר למלך הכבוד‪ ,‬ומשבצים בו‬
‫אבנים טובות‪ ,‬שהם נשמות ישראל‪ .‬כעת בערב יום הכיפורים‬
‫כאשר אנו מבקשים להמליך את המלך‪ ,‬זה הזמן לעשות לו ית'‬
‫כתר נאה‪ ,‬ע"י שכל אחד סולח ומוחל לחבירו‪ ,‬ורואה בו אבן‬
‫טובה המשובצת בכתר מלכו של עולם‪.‬‬
‫וידוי של ערב יוה"כ‪ .‬בוידוי זה אנו משלימים עשרה וידוים‪,‬‬
‫כנגד עשרה מיני נגינה‪ ,‬שהם עיקר דרך המשכת אור הרחמים‬
‫והכתר‪.‬‬
‫חמש תפילות אנו מודים בהם על מציאות הרחמים הגדולים‪ ,‬על‬
‫ידם נמתקים חמשת שורשי הדין באור קול היובל הגדול‪ ,‬עולם‬
‫החירות‪ .‬ותמיד מודים ומשבחים 'כי אתה סלחן' שזוהי הודאה‬
‫נפלאה ונוראה‪.‬‬
‫סדר העבודה במוסף‪ .‬כעת הצדיק מתקן את הבריאה כמו‬
‫הכהן גדול שנכנס לפני ולפנים‪ .‬כמו שהכה"ג מעלה ומקשר‬
‫את הבהמה אל הקדושה‪ ,‬כך כח הצדיק להעלות ולקשר אותנו‬
‫אל הקדושה‪ .‬ההשתחוויות‪ .‬בהם מורים אנו על תכלית הביטול‪,‬‬
‫ומשתטחים על הארץ בביטול כל רצון עצמי‪.‬‬
‫'שבת בו תשוב'‪ ,‬והאדם מתחרט על כל מה שעוד לא זכה להשיג‬
‫כל זה הסדר אנו חוזרים עליו עוד פעם ועוד פעם‪ ,‬כי זהו דרך‬
‫התשובה‪ ,‬להתחדש ולעשות בכל פעם תשובה על תשובה‪,‬‬
‫באופן זה נזכה לחותם שהוא בגי' ב"פ דרך‪ ,‬שכל ענין הדר"ך הוא‬
‫בקיאות ברצוא ושוב‪ ,‬ותשובה על תשובה‪( .‬לקו"ה שבת ה"ז)‪.‬‬
‫נעילה כעת עולים אנו לפתוח שערי שורש הרחמים‪ ,‬ולקבל‬
‫החותם‪ ,‬ממנו יימשך עלינו כח השמירה‪ ,‬להנצל מכבוד עולם‬
‫הזה‪ .‬החותם שומר את נפשינו במשך כל השנה‪ ,‬שנזכה להיות‬
‫בקיאים גם ב'שוב'‪ .‬ואז אומרים מידות הרחמים כי כעת הם‬
‫מתגלים מחדש‪ ,‬להשלים את החותם ברחמים גדולים‪.‬‬
‫לכן כהכנה ליום הכיפורים שבו מתגלה כבוד ה'‪ ,‬אנו מתירים‬
‫בקדושת עבודות היום הקדוש הזה‪ ,‬מתנקים אנו מכל עוון‪ ,‬ואין‬
‫יותר לרע כח לינוק מאיתנו‪ .‬ובזה מתגלה עיקר כבודו יתברך‪.‬‬
‫כן נזכה להכין עצמינו ליום הקדוש באור דרכי רביה"ק‪ ,‬וביום‬
‫הכיפורים נזכה לקנות את הבקיאות האמיתית בדרכי התשובה‪,‬‬
‫להתחזק ולהתחדש בכל עת‪ ,‬בכח ההתכללות בחותם הקדושה‪.‬‬
‫תוקף רצוננו להדבק באור הכבוד הזה‪ .‬ובזה נתתקנים הניצוצין‬
‫‪...‬המשך‬
‫יום הכיפורים הוא שורש הארת הרצון‪ ,‬ביום זה מקבלים‬
‫אנו חשק דקדושה‪ ,‬על ידו נוכל להבין מה עלינו לתקן‬
‫ומה עבודתינו בזה העולם‪ .‬גם נשאב כח להתגבר על כל‬
‫המניעות‪.‬‬
‫ביום זה ראוי לדבק את הלב בזכרון הרצון‪ ,‬לחשוב בכלליות‬
‫שכל רצונינו להיות כרצון ה'‪ ,‬וגם להכנס בפרטיות לכל‬
‫ענין וענין לעורר את הרצון ואת הזכרון איך אנו רוצים‬
‫ומשתוקקים להתנהג כראוי בזה הענין‪ ,‬לבטל את רצוננו‬
‫לפני רצון השם‪.‬‬
‫כפי שנזכה לביטול‪ ,‬כך נתרומם מעבר לכל המניעות‬
‫ונמצא את אור השלום‪ ,‬על ידו נוכל להתמיד ולהצליח‬
‫בדרכי התשובה ולהיחתם לחיים טובים‪ ,‬אמן‪.‬‬
‫ספר משיבת נפש‬
‫עיקרה של דרך זו של תשובה על תשובה מתגלית ביום כיפור‪.‬‬ ‫נתכונן ונכין את לבינו לקראת קדושת יום הכיפורים‪ ,‬באור התורה‬ ‫בכדי לקרבו‪ ,‬אזי צריך להתייגע בלימוד התורה הק' עד שיזכה לידע אותה ולהבינה‪.‬‬ ‫ביאור סימן כ' בספר משיבת נפש המיוסד על דברי רביז"ל בליקו"מ סימן ע"ד‪.‬‬
‫מטעם זה חוזרים אז על הוידוי פעם אחר פעם‪ ,‬להורות שאנו‬ ‫'קרא את יהושע' (לקו"מ סי' ו') שנאמרה בשבת שובה תקס"ג‪,‬‬ ‫והעיקר שהלימוד יהיה באופן שמחפש להאיר בנפשו כבוד ה' המאירה בתורה הק'‪ ,‬וכך‬
‫הולכים בדרך התשובה‪ ,‬בבקיאות בשוב‪ ,‬לעשות מה שאנו‬ ‫ובה מתבאר ומתגלה דרך התשובה‪ ,‬ומהות קדושת ארבעים יום‬ ‫נגדל מוחו ודעתו ובא לרפואת נפשו – תורת ה' תמימה משיבת נפש‪ ,‬כי התורה היא אילנא‬ ‫לשון "משיבת נפש"‪:‬‬
‫יכולים‪ ,‬ומתגברים לשוב בתשובה על תשובה‪ ,‬ואם נזכה‪ ,‬אזי בכל‬ ‫הנוראים שמתחילים בר"ח אלול ונחתמים ביום הכיפורים‪.‬‬ ‫דאסוותא – אילן הרפואות‪.‬‬ ‫ההתרחקות הוא תחילת ההתקרבות‪ ,‬היינו כשאדם רוצה להתקרב‬
‫וידוי נבוא להתגלות של כבוד יותר עליון‪ .‬בכל אחת מחמשת‬ ‫ע"י תשובה זוכים לכבוד אלקי וכו'‪ .‬על ידי שאנו מתחזקים‬ ‫אך בעת שנמצא בדינא דמסאבותא‪ ,‬ונפול בדעתו‪ ,‬וקשה עליו להכנס לעול הלימוד‬ ‫לשם יתברך אזי על פי רוב באים עליו דינים וייסורים ומניעות רבות‬
‫התפילות של יוה"כ‪ ,‬נמשך כח קול היובל הגדול‪ ,‬קול התגלות‬ ‫בימי אלול ור"ה בתשובה‪ ,‬זוכים אנו למתנה המופלאה והיקרה‬ ‫בהבנה‪ ,‬עצתו הוא להכנס ללימוד התורה כפי מה שיש בכוחו אפילו אם אינו מבין מה‬ ‫ועצומות‪ .‬ונדמה לו‪ ,‬כאילו מרחקים אותו‪ ,‬אבל כל זה לטובה בשביל‬
‫כבוד שמים בדרך ובאופן נוסף‪ ,‬המחזק ובונה את האמונה ביתר‬ ‫ביותר שהיא המחילה והסליחה‪ .‬זהו בעצם עניין הכבוד האלוקי‪,‬‬ ‫שלומד‪ ,‬העיקר להתחבר לאותיות התורה הק' איך שיהיה‪.‬‬ ‫התקרבות‪ .‬וצריך להתחזק ולהתגבר ולהתאמץ ולעמוד בנסיון הזה‬
‫שלימות‪ .‬עד שנכלל האדם בכבוד ה' ממש‪ ,‬ובוידויו הרי הוא‬ ‫בחינת שמן משחת קודש‪ ,‬שהוא עניין ה'נחלא דמשחא דנגדא‬ ‫שלא יתרחק ח"ו על ידי הייסורים והמניעות וההתרחקות‪ ,‬ואל יטעה‬
‫והעיקר בלימודו יהיה להאמין שכל תיבה שמוציא מפיו אף שאינו מבין‪ ,‬יקר מאוד בעיני‬
‫מודה ברחמי ה' שמוחל וסולח 'ומעביר אשמותינו בכל שנה‬ ‫מתחותייהו'‪ ,‬אליו זוכה האדם על ידי שאיננו מקפיד על כבוד‬ ‫בעצמו לומר שמרחיקין אותו ח"ו‪ ,‬רק ידע ויאמין‪ ,‬שכל מה שעובר‬
‫ושנה'‪ ,‬אשר זהו השבח הגדול ביותר‪.‬‬ ‫עצמו‪ .‬כי ביום הכיפורים עולים ונכללים באור הבינה‪ .‬ומשום‬
‫השי"ת‪ ,‬וכמובא בזוה"ק (קדושים פ"ה‪" ):‬ומאן דתיאובתיה למלעי באורייתא‪ ,‬ולא אשכח‬
‫מאן דיליף ליה‪ ,‬והוא ברחימותא דאורייתא לעי בה ומגמגם בה בגמגומא דלא ידע‪ ,‬כל‬ ‫עליו הכל לטובתו‪ ,‬כדי שיתגבר להתקרב יותר‪ ,‬כי ההתרחקות היא‬
‫כך 'נגדי תחותייהו'‪ ,‬משום שכעת התעלינו למעלה ‪ -‬לכבוד‬
‫כל תכלית בריאת העולם היא עבור התגלות הרחמים הללו‪,‬‬ ‫האלקי‪.‬‬ ‫מילה ומילה סלקא‪ ,‬וקודשא בריך הוא חדי בהאי מילה וקביל לה‪ ,‬ונטע ליה סחרניה‬ ‫רק בשביל ההתקרבות‪.‬‬
‫כמה שהאדם מודה ומתוודה הרי הוא נכלל יותר בכבוד האלקי‪,‬‬ ‫דההוא נחלא‪ ,‬ואתעבידו מאינון מילין אילנין רברבין‪ ,‬ואקרון ערבי נחל" [תרגום ללשה"ק‪:‬‬
‫ו'פועל בקשת סלח נא'‪ .‬הרחמים הללו כלולים משלושת הדרכים‬ ‫החטאים והלכלוך של מעשינו הרעים‪ ,‬גורמים הסתרה‪ ,‬ומונעים‬ ‫מי שחשקו לעסוק בתורה ואינו מוצא רב שילמדו‪ ,‬ומחמת גודל אהבתו מתייגע בה‬ ‫עבודת האדם בהמתקת דינים‬
‫הרמוזים בלשונות 'סלח' 'מחל' 'כפר'‪ ,‬על ידם ניצול האדם מכל‬ ‫את התגלות כבודו יתברך‪ ,‬מהם נמשכים ומתהווים כל הדינים‪,‬‬ ‫ומגמגם בה כי אינו יודע כראוי‪ ,‬עם כל זה כל דיבור ודיבור עולה למעלה‪ ,‬והשי"ת שמח‬
‫צער וצוקה‪.‬‬ ‫בחינת כבוד מלכים‪ ,‬שהוא מלכות עכו"ם‪ ,‬גזירותיהם ותאוותיהם‬ ‫באותו הדיבור ומקבלו‪ ,‬ונוטע אותו כנטיעה סביב הנחל‪ ,‬ונעשה מדיבורים אלו אילנות‬ ‫כי הנה ידוע ש'עולם' הוא מלשון העלם והסתרה‪ ,‬והוא שורש מציאות הדין‪ ,‬מה שהשי"ת‬
‫ראשית דרכה של תשובה‪ ,‬היא ההתעוררות למעט בכבוד עצמו‪,‬‬ ‫הרעות‪ .‬ביום הכיפורים עולה העולם ונכלל בשרשו‪ ,‬ושב אל‬ ‫גדולים הנקראים ערבי נחל]‪.‬‬ ‫צמצם אורו הגדול‪ ,‬שאין אנו יודעים ומרגישים אותו ית'‪ ,‬ומזה משתלשל כל הייסורים‬
‫לנטוש הרגלים רעים‪ ,‬ולהתאמץ לזכור בכבוד השי"ת‪ .‬ואזי בימי‬ ‫התכלית עבורה נברא ‪ -‬לגלות כבוד מלכותו יתברך‪ .‬או אז מנקה‬ ‫ובזה יתרפא נפשו לצאת מהדין הקשה‪ ,‬ויוכל להתחזק בקרבת ה' בתוך החושך‪ ,‬ובהמשך‬ ‫והצרות‪ .‬ורצון השי"ת הוא שאנו נתגבר ונאיר את העולם באור ה'‪ ,‬נמצא אם כן שכל‬
‫התשובה‪ ,‬כאשר העולם נבנה ומקבל חיות בגבורה ודין‪ ,‬אז זוכה‬ ‫המלך את היכלו מכל לכלוך וטינוף‪ ,‬בשמחה גדולה (וכמבואר‬ ‫יוכל להתעלות יותר ביגיעת התורה בהבנה‪ ,‬מתוך כוונה להכיר בכבוד ה'‪ ,‬עד שיומתק הדין לגמרי‬ ‫תכלית עבודתנו בעולם הוא להמתיק הדין ולהאיר את החושך וההסתרה‪.‬‬
‫אדם זה להסתתר בצל כנפי הרחמים של ראש השנה והשופר‪.‬‬ ‫בתנא דבי אליהו שאין שמחה למעלה כהשמחה של מחילת‬ ‫ויבא לגדלות המוחין‪.‬‬ ‫וזהו מציאות ה'נפש'‪ ,‬שנמצאת במוחין דקטנות‪ ,‬במצב של חושך ודין שאינו יודע ומרגיש‬
‫כי השופר מגלה רחמים וממתיק את תוקף הדין‪ .‬אח"כ ביום‬ ‫העוונות)‪ .‬כעת‪ ,‬בזמן שכזה‪ ,‬שייך שגם אנו נזכה להכניס בלבנו‬ ‫את השי"ת‪ .‬ורצון השי"ת בזה הוא‪ ,‬שנלך ממוחין דקטנות למוחין דגדלות‪ ,‬נתגבר על‬
‫הכיפורים ממשיכים את קול היובל הגדול‪ ,‬החותם ושומר על‬ ‫את ההכרה והידיעה כמה השי"ת מתפאר בנו ושמח בקיום‬ ‫הנסיונות וההסתרות ונכסוף להכיר בכבוד השי"ת – 'נפשי אויתיך בלילה'‪ ,‬שזהו תכלית‬
‫הנפש מכל צער‪ ,‬ומכניסה לעצם הקדושה ולכבוד אלקים חיים‪.‬‬ ‫המצוות שלנו‪ ,‬ומתכבד על ידם‪.‬‬ ‫כל העבודות להכיר בנפשו כבוד ה'‪.‬‬
‫יום הכיפורים‬
‫פרטי סדר העבודה‬ ‫בראש השנה הכתרנו את המלך‪ ,‬בסוכות נזכה להביא את‬ ‫שני עבודות בהמתקת הדין‬
‫בראש השנה אנו מתחילים להיות 'בקי ברצוא'‪ ,‬לקבל עלינו‬ ‫מלכותו לתוך עוה"ז ממש‪ ,‬וביום הכיפורים הוא זמן התגלות‬ ‫סדר עבודת יוה"כ‬
‫הולכים אנו לקראת יום הכיפורים‪ ,‬הבה נלמד על מהותם של סדרי עבודות היום הקדוש‪ ,‬מתוך‬ ‫והנה יש שני מיני דינים‪ ,‬שצריך להמתיק‪ ,‬יש דינא קדישא [דין קדוש] ויש דינא דמסאבותא‬
‫את עול העבודה‪ .‬ובעשרת ימי תשובה‪ ,‬כוללים יחד את שני‬ ‫הארת הכבוד‪.‬‬
‫הבקיאויות‪ ,‬רצוא ושוב כאחד‪ ,‬כי מצד אחד מתחילים להתענות‬ ‫משנתו של מוהרנ"ת בהלכות יוה"כ א'‪.‬‬ ‫[דין טמא]‪.‬‬
‫בבחי' 'רצוא'‪ ,‬ומאידך אין גומרים התענית בבחי' הבקיאות‬ ‫הארת הכבוד הזו נמשכת ע"י התשובה בה אנו עוסקים משך‬ ‫מובא שם שעיקר תיקון יוה"כ הוא ע"י תיקון הברית שנעשה בו‪ .‬כך מובן גם מתורה כ"ב‪.‬‬ ‫כי כפי שאמרנו‪ ,‬השי"ת מפיל את הנפש לתרדמה וחושך‪ ,‬בכדי שיתעורר האדם ויתגבר‬
‫ב'שוב'‪.‬‬ ‫ארבעים יום אלו‪ .‬בימים אלו מתגלה דרך תיקון העולם אחר‬ ‫החותם הנעשה ביוה"כ הוא חותם הפנימי‪ ,‬המכונה 'חותם הרגלין' שהוא בחינת תיקון הברית‪.‬‬ ‫להאיר את הנפש‪ ,‬בהרגשת כבוד ה'‪ .‬וזהו הנקרא 'דינא קדישא'‪ ,‬כי באמת הדין הזה מלובש‬
‫ע"י תיקון הברית נתתקנים ממילא כל שאר העונות והפגמים (כמובן מדברי רבינו בתו' כ"ט)‪.‬‬ ‫בחסד גדול שהוא רק בכדי לקרב אותו יותר‪ ,‬וכמו שכתוב 'את אשר יאהב ה' יוכיח'‪.‬‬
‫שבת שובה היא מקור התשובה‪ ,‬כי בזה היום מתגלה כבוד ה' ‪-‬‬ ‫חטא העגל‪ ,‬כעת מתגלה שניתן לחזור אל השם מכל ירידה ומכל‬
‫באור זה נבין גם את דברי חז"ל 'עיצומו של יום מכפר'‪ ,‬כלשון הפסוק 'בעצם היום הזה נימול‬
‫מקום‪ .‬בכל שנה ושנה מתגלה ביתר שאת אור הכבוד העליון‪,‬‬ ‫אך יש 'דינא דמסאבותא' שמקורו בקליפת הנחש‪ ,‬שרוצה לרחק ולגרש האדם מהגן עדן‪,‬‬
‫אברהם'‪ ,‬כי ע"י תיקון הברית נמחלין כל העונות‪.‬‬
‫ולהבין‪ .‬שבת זו היא שורש לקדושת יום הכיפורים‪ ,‬שהלא ששת‬ ‫שהוא הארת הבינה המקבלת משורש י"ג מדות 'מכילין דרחמי'‬ ‫באור הדברים הללו מבאר מוהרנ"ת את כל סדר עבודת יוה"כ‪.‬‬ ‫על ידי ששובר את רוחו ומחליש את דעתו שלא ידע שהדין הוא באמת חסד גדול בכדי‬
‫הימים נמשכים מקדושת השבת‪.‬‬ ‫שמתחילים להאיר מתחילת חודש אלול‪ ,‬עד שכעת הם מאירים‬ ‫לקרבו‪ ,‬אלא מראה לו כאילו כל הדינים והייסורים שעוברים עליו ברוחניות ובגשמיות‬
‫בערב יום הכיפורים כוללים יותר את שני הבקיאויות הללו‪,‬‬ ‫ממש בתוך הבינה‪ .‬הארה זו היא הפועלת את הסליחה והמחילה‪,‬‬ ‫עבודת ערב יוה"כ‬ ‫הוא מחמת שאין חפצים למעלה בו ובעבודתו‪.‬‬
‫שהרי מצוה להרבות באכילה ושתיה‪ ,‬שזהו ענין 'בקי בשוב'‪,‬‬ ‫ובזה חוזר כבודו ית' להתגלות‪.‬‬ ‫בעיוה"כ מרבין בצדקה‪ ,‬משום שצדקה היא בחינת תיקון הכללי (עי' תורה כ"ט הנ"ל)‪ .‬וכן‬ ‫וכשעובר עליו דין כזה של חלישות הדעת עצבות ומרה שחורה‪ ,‬אזי אינו יכול להמתיק‬
‫שאנו מבינים שגם באכילה יש תמיד עבודת ה' כמו אכילת‬ ‫עיקרה של תשובה היא‪ ,‬שישמע בזיונו ידום וישתוק‪ .‬דבר זה‬ ‫מרבין לפייס האחד את חבירו‪ ,‬כי תיקון חותם הפנימי בו עוסקים אנו ביום זה‪ ,‬תלוי בשלום‬ ‫הדין לצאת מקטנות לגדלות‪ ,‬להאיר הנפש בדביקות בהשי"ת‪ ,‬אלא עיקר עבודתו באותה‬
‫ערב יום כיפור שהיא מצוה‪ .‬מתוך כך נכנסים לתכלית ה'רצוא'‬ ‫נעשה ע"י שהאדם מחפש בלבו ומפשפש במעשיו‪ ,‬במה איננו‬ ‫(כדאיתא בתו' כ"ב)‪.‬‬
‫עת‪ ,‬להמתיק ה'דינא דמסאבא' ולהתעלות ל'דינא קדישא'‪ ,‬כלומר שיתחזק לא להתייחס‬
‫בעבודת יום הכיפורים‪.‬‬ ‫שלם‪ ,‬ומה אין נעשה כראוי‪ .‬ומבזה את עצמו בלב וגם בפה בוידוי‬ ‫מצות האכילה בעיוה"כ הוא בחינת מניעה‪ ,‬כי לפי גודל קדושת היום הלא היה האדם רוצה‬
‫התרת נדרים‪ -‬כל פעולה שעושה האדם‪ ,‬נעשית מתוך התעוררות‬ ‫דברים‪ .‬בתיקונים הללו אנו אכן עוסקים בימי אלול‪.‬‬ ‫להתענות כבר בעיוה"כ‪ ,‬והוא מוכרח לעצור את תבערת ליבו ולאכול‪ .‬המניעה מסוגלת להגביר‬ ‫למה שעובר עליו כאל דין גמור‪ ,‬אלא יעורר עצמו לדברי ההתחזקות של רביז"ל לידע‬
‫רצונו‪ ,‬הרצון הוא כעין נדר‪ ,‬משום שהנדר מורה על תוקף הרצון‪.‬‬ ‫אחר ראש השנה חודרת בנפש ביתר שאת ועוז ההכרה במציאות‬ ‫את החשק דקדושה ולבטל בחינת בהמיות ביוה"כ‪.‬‬ ‫שאין באמת "דינא דמסאבותא" כי בוודאי השי"ת עמו גם בשאול‪ ,‬והשי"ת מתפאר בו‬
‫השי"ת‪ ,‬ואזי מתעורר הלב בבושה גדולה מאד לפניו יתברך‪,‬‬ ‫וחפץ בעבודתו‪ ,‬וישמח עצמו בנקודות טובות ובהרחבה שיש בתוך הצרות‪ ,‬ובזה המתיק‬
‫נדרים‪ ,‬לבטל כל רצון אחר‪ ,‬ולהורות שכל רצוננו רק להכלל‬ ‫התעצמות הרגשת הבושה היא עיקר עניינם של עשרת ימי‬ ‫לבישת הקיטל‬ ‫הדין הטמא‪ ,‬ונתעלה לדין קדוש‪.‬‬
‫ברצונו יתברך‪.‬‬ ‫תשובה‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬גם מי שאיננו זוכה לבושה כזו‪ ,‬הרי בכך‬ ‫המנהג ללבוש בגדים לבנים (הכה"ג היה לובש גם כן בגדים לבנים ביוה"כ)‪ .‬משום שתיקון‬ ‫וזהו אשר מתגלה בסעיף זה‪ ,‬שכאשר רואה האדם שמתגבר עליו כל מיני חלישות דעת‬
‫הוצאת ספר תורה‪ ,‬חיבוק ונישוק הספר‪ .‬בכניסת היום הקדוש‪,‬‬ ‫שאיננו נוטש את עסק התשובה והוידויים‪ ,‬וממשיך בכל אופן‬ ‫הברית מכונה בשם בגדים לבנים‪ ,‬והמשכת הלבנוניות כמבו"פ‪.‬‬
‫יהיה מה שיהיה‪ ,‬אל ייבהל מזה‪ ,‬אלא יזכור עניין זה שכל תפקידו בעולם הוא להמתיק‬
‫כאשר אור הכבוד מתגלה בשלימות‪ ,‬אז מאיר שורש אור התורה‪.‬‬ ‫לעסוק בזה‪ ,‬הרי בזה מקיים הוא את ההליכה בדרכי התשובה‬ ‫דינים ולהאיר ההסתרות באור ה'‪.‬‬
‫ה' עינויים‬
‫לכן אנו רצים לחבק ולנשק הספר תורה‪ ,‬בזה אנו מראים את‬ ‫ברצוא ושוב‪ ,‬שעושה לכל הפחות מה שכן מסוגל‪ ,‬ומתמיד‬ ‫אלא שבזה יש ב' סוגי עבודות‪ ,‬וצריך להיות זריז לראות איך להמתיק באותה העת‪ ,‬כי‬
‫הכוונה העיקרית בתענית יוה"כ היא‪ ,‬בכדי להכניע רוח הבהמיות שהם כלל כל הפגמים‪ ,‬ועי"ז‬
‫בתשובה על תשובה‪.‬‬ ‫נזכה לתיקון הברית ותיקון הדעת‪ .‬משום כך ישנם ה' עינוים כנגד ה' הדעת (שהוא שלימות‬ ‫פעמים שחזק בדעתו‪ ,‬ואז צריך להתאמץ לבוא לגדלות המוח‪ .‬אך פעמים שאינו יכול כי‬
‫הדעת) אליה זוכים ביוה"כ‪.‬‬ ‫נופל לדין שבא להחליש דעתו בזה שמראה לו כל הירידות וכו'‪ ,‬ואז עיקר עבודתו הוא‬
‫"התחזקות" – שלא יטעה לחשוב כאילו מרחיקים אותו‪.‬‬
‫תפילות יוה"כ‬
‫ביוה"כ מתפללין ה' תפילות מה שלא נמצא כן בשום זמן‪ .‬כי תיקון התפילה תלוי בעיקר‬ ‫כפי מצב התפילה יודע איזה דין להמתיק‬
‫בקדושת הברית‪ .‬וע"כ מחמת שעכשיו זוכים לתיקון הברית‪ ,‬יש עליה גדולה לתפילה‪ ,‬והיא‬
‫עולה לבחינת ה' הדעת‪.‬‬ ‫הסימן לזה לידע איזה דין צריך להמתיק באותה עת‪ ,‬הוא על ידי 'ביטול תפילה'‪ ,‬כלומר‬
‫התענית והתשובה של יום זה‪ ,‬בכוחה לתקן ולהחיות את‬ ‫השמחה‪ ,‬ואין לאדם כח לבא לחיות ושמחת המצוות‬ ‫משום כך אומרים בשכמל"ו בקול רם‪ ,‬זהו רמז לשלימות תיקון הברית‪.‬‬ ‫שאם רואה שעובר עליו ייסורים בגשמיות או נפילות ברוחניות‪ ,‬ואינו עוסק בתפילה‬
‫כל הימים המתים‪ ,‬נעדרי החיות‪ .‬ואז נמשך השמחה‬ ‫כראוי‪ .‬ביום הכיפורים טמון הכח המסוגל לרומם את‬ ‫ובקשה להשי"ת‪ ,‬אזי ידע נאמנה שנפל לדינא דמסאבותא‪ ,‬ואין לו די התחזקות בליבו‬
‫והחיות‪ ,‬ונעשה שלום‪ ,‬ומוצא האדם עצה להתגבר על כל‬ ‫האדם לאור השלום ולדרכי השמחה‪ .‬כי הסיבה לכל‬ ‫תפילת כל נדרי‬ ‫להאמין שכל הדין הוא לטובה בכדי לקרבו‪ ,‬ומשום כך קשה עליו התפילה ואין לו‬
‫המניעות‪.‬‬ ‫הנפילות הללו‪ ,‬הוא מה שמכונה בשם 'נפילת הימים'‪ .‬בכל‬ ‫הנדרים תלויים בדעת כמ"ש כי יפליא‪ ,‬וכיון שביוה"כ זוכים לתיקון הברית ותיקון הדעת‪ ,‬לכן‬ ‫דיבורים בהתבודדות‪.‬‬
‫מכלל הדברים למדנו מהי עבודת היום העיקרית‪ ,‬שמלבד‬ ‫יום יש לאדם שפע מיוחד לאותו היום‪ ,‬על האדם להמשיך‬ ‫אנו מתקנים את הנדרים‪.‬‬
‫ואז עיקר עבודתו הוא להכניס היטב בליבו דברי התחזקות‪ ,‬עד שיתעלה לדינא קדישא‬
‫פשטות העבודה בעסק התפילה והתשובה‪ ,‬עלינו לקבל‬ ‫ולהרבות את השפע הזה ע"י תורה ומצוות‪ .‬בשעה שאין‬
‫קריאת התורה‬ ‫– שידע שכל הדין הוא חסד גדול בכדי לקרבו‪ ,‬וכך יוכל לעסוק בהתבודדות ובקשות‬
‫ביום זה את הארת אור הדעת וכח השמחה והשלום‪ ,‬ושפע‬ ‫האדם ממשיך את השפע‪ ,‬ועוד נכשל חלילה‪ ,‬הרי הוא‬
‫בשחרית קורין ממיתת נדב ואביהו‪ ,‬כי חטאם היה שלא נישאו‪ ,‬וא"א להיכנס לפני ולפנים‬ ‫לבקש מהשי"ת שיקרבו אליו‪ ,‬כי זה עיקר התכלית שיהיה בבחינת 'נפשי אויתיך בלילה'‪.‬‬
‫הארת הרצון‪ .‬כפי שהענין הזה מבואר מתוך דברי הזה"ק‬ ‫גורם שהרע יונק ומוצץ את לשד שארית השפע של אותו‬
‫להמשיך דעת עליון‪ ,‬אלא על ידי תיקון הברית בשלימות‪.‬‬
‫לגבי יוה"כ‪' ,‬לאכללא כולא גופא ונפשא ולאתכנעא בהאי‬ ‫יום‪ .‬עי"ז נחלשת הנפש ונעשה העדר השלום‪ ,‬ומתרבים‬ ‫לימוד התורה היא רפואת הנפש‬
‫במנחה קורין בפרשת העריות‪ ,‬כי כעת זוכים לתיקון הברית‪ ,‬והכל נתתקן‪.‬‬
‫יומא‪ ,‬ויהא רעותא דלהון בקוב"ה'‪[ .‬לכלול את הגוף והנפש‪,‬‬ ‫המניעות‪ ,‬עד שאין האדם מסוגל למצוא עצה ודרך‪ ,‬והוא‬
‫העצה לרפאות הנפש להמתיק ב' הדינים הללו‪ ,‬הוא על ידי יגיעת התורה‪ ,‬כי התורה היא‬
‫להכנע בזה היום‪ ,‬ולדבק רצונו בהשי"ת]‪ .‬כי ע"י התענית‬ ‫נע ונד בגלות ובקטנות הדעת‪ ,‬בעצבון רוח וחסרון חיות‪.‬‬ ‫נעילה‬ ‫רפואת הנפש‪.‬‬
‫וחמשת העינויים מתדמה האדם למלאכים‪ ,‬מתנתק מהווי‬ ‫התיקון לזה נעשה ביום הכיפורים‪ ,‬היום הקדוש שכולל‬ ‫בנעילה אומרים "וחתמנו"‪ ,‬כי ע"י עבודת כל היום‪ ,‬ה' תפילות וה' עינויים‪ ,‬זוכים לתיקון הברית‬
‫העוה"ז ונכלל בהשי"ת‪.‬‬ ‫את כל ימות השנה‪ ,‬כמו שכתוב 'ימים יוצרו ולו אחד בהם'‪.‬‬ ‫אלא שגם בזה יש שני אופני לימוד‪ ,‬כי כאשר נמצא בדינא קדישא שיודע שהדין הוא‬
‫שהוא בחינת חותם הפנימי‪ ,‬ואזי נחתמין לחיים טובים‪ .‬אמן‪.‬‬
‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬