‫‪```````` 74‬‬

‫קי"ט‪ ,‬קס"ב( שש אנכי על אמרתך‬ ‫צבו לחדא בהאי ועדא בגו עירין וכל גדפין‪.‬‬ ‫וירא אלקים את האור כי טוב‪ .‬ואיתא‬
‫כמוצא שלל רב זה מילה )שבת ק"ל‪,(.‬‬ ‫נראה דבסעודה שלישית מקבלין התעוררות‬ ‫במדרש כי טוב לגנזו וגנזו לצדיקים‬
‫דאיתא באבות דר' נתן ]ב‪ ,‬ה[ דאדם‬ ‫לכל השבוע‪ ,‬וכענין בנעילת יוה"כ פתח לנו‬ ‫ובו משתמשין צדיקים בכל דור ודור‬
‫הראשון נברא מהול ורק לאחר‬ ‫שער בעת נעילת שער‪ .‬כי כאשר משים אל לבו‬ ‫)חגיגה י"ב‪ (.‬עיין שם‪ ,‬ושמעתי מאא"ז‬
‫החטא נמשכה ערלתו‪ ,‬ושמחת המילה‬ ‫שבעוד זמן מועט תלך ממנו קדושת שבת‪ ,‬זה‬ ‫נ"ע זללה"ה היכן נגנז האור ההוא‬
‫שמקבלין חזרה מה שנטלה מאדם‬ ‫גורם התעוררות ומשתוקקים ביותר אחר‬ ‫ואמר שהשי"ת גנזו בתורה )עיין‬
‫הראשון‪ .‬וזהו שאומרים אשר ברא‬ ‫קדושת השבת‪ .‬ובאשר ימי החול הבאים‬ ‫בזוה"ק בהשמטות ח"א רס"ד‪ (.‬ולכן‬
‫לקראתנו הם הגורמים להתעוררות‪ ,‬ע"כ יש‬ ‫משתמשין צדיקים בכל דור ודור באור‬
‫ששון ושמחה חתן וכלה‪ ,‬דבחתן‬ ‫להם חלק בזה וממשיכין התעוררות לכל‬
‫שמחזיר אחר אבידתו ומצא אותה‬ ‫ההוא היינו על ידי התורה שיש בה‬
‫השבוע‪ .‬וזהו צבו לחדא בהאי ועדא בגו עירין‬ ‫אותו האור שיכולין להסתכל בו מסוף‬
‫הוא ששון ולהכלה הוא שמחה‪.‬‬ ‫וכל גדפין‪ .‬כי המלאכים נקראים עירין מלשון‬
‫וחדוה מה שמחזק את עצמו לשמוח‬ ‫ער שהם תמיד בחיות ובהתעוררות גדולה בלי‬
‫העולם ועד סופו כמו שראו עיני ממש‬
‫אף שנמצא במצב רע‪ .‬והכא כתיב‬ ‫שינה וליאות‪ .‬וכמדומה לי שכן הוא ברבינו‬ ‫כמה מעשיות מה שכתב לדודי זקני‬
‫בחיי בשם הרמב"ן‪ .‬והגדפין הם אהבה‬ ‫המנוח ר' גרשון קוטיבור ז"ל שנסע‬
‫ויחד ג"כ דהיה ע"י התחזקות‬ ‫לארץ הקדושה איך שראה אותו‬
‫להשקיט רגשות לבו הדורשים צער‪,‬‬ ‫ויראה‪ .‬ובאשר אז זמן התעוררות כמדתם של‬
‫המלאכים‪ ,‬הוא זמן להתחבר ולהתועד עמם‬ ‫בשבת בחוץ לארץ ומה זה עשה בחוץ‬
‫וזה על כרחך שהצטער על אבידת‬ ‫ליקח מהם עוד ענין ההתעוררות והאהבה‬ ‫לארץ והשיב לו דודי זקני באגרת‬
‫מצרים והוא התחזק על זה‪ :‬פרדס‬ ‫והיראה לכל השבוע‪ :‬שם משמואל פ'‬ ‫שבאותו שבת עשה איזה גביר ברית‬
‫יוסף שמות י''ח ט'‬ ‫בראשית ‪ -‬תרע"ד‬ ‫מילה בחוץ לארץ ושלח אחריו להיות‬
‫אמר‪) :‬הרה''ק ר' אשר הזקן‬ ‫בראשית‪ ,‬יצורף רי"ת בש"א‪ .‬אמרו‬ ‫מוהל אצלו וכהנה וכהנה אשר קצרה‬
‫מסטאלין זי''ע "יהא רעוא קמיה‬ ‫רז"ל )שבת קי"ז ע"ב( חייב אדם לאכול‬ ‫היריעה מהכיל אשר הסתכל ממש‬
‫דתשרי על עמיה‪ ,‬תשרי זאל זאך אפ‬ ‫שלש סעודות בשבת‪ ,‬והוא ר"ת "רצון‬ ‫מסוף עולם ועד סופו והכל היה על ידי‬
‫שטעלין בייא יודין"‪) :‬כתבי הרה''ח ר''מ‬ ‫"יי "תאכל "בשבת "שלש "אכילות‪:‬‬ ‫אותו אור שנגנז בתורה‪ ,‬ויש לומר‬
‫ברנשטיין בשם הגה''ח ר' חיים מנדל ז''ל‬ ‫ספר אגרא דכלה ‪ -‬דף ד‪/‬ב‬ ‫שזה מרומז כאן בפסוק כי הבעל‬
‫הי''ד( מטה אהרן ח''ד‬ ‫הטורים פירש את האור בגימטריא‬
‫בראשית‪ ,‬יצורף תי"ר בא"ש‪ .‬ר"ת‬ ‫בתורה נמצא מבואר ממש בפסוק‬
‫אסרו חג ‪ -‬הרה"ק הינוקא מסטאלין‬ ‫"תשבי "יבשר "רבים "בתוך "אלף‬ ‫וירא אלקים את האור כי טוב לגנוז‬
‫זצוק"ל אמר על המשנה )יומא פ"ח‬ ‫"ששי‪ :‬ספר אגרא דכלה ‪ -‬דף ד‪/‬ב‬ ‫והיכן גנזו באת האור ממש היינו‬
‫ד‪-‬ה( שהיו עושים עשר סוכות למשלח‬ ‫בתורה שהוא מספר את האור והבן‪:‬‬
‫את השעיר לעזעזל‪ ,‬ועל כל סוכה‬ ‫אמר ‪ :‬רגע וחוט השערה משבת‪ ,‬יקר‬
‫יותר מכמה שעות בימות החול‪ :‬הס"ק‬ ‫ספר דגל מחנה אפרים‬
‫מוציאים לו לחם ומים‪ .‬כי זה דוגמא‬
‫ליו"ט‪ ,‬שפורשים אחר החג בימי‬ ‫ר"א מסלאנים – תורת אבות‬ ‫וטעם ונח מצא חן בעיני ה' שהיו כל‬
‫החול למדבר‪ ,‬וצריכים ליקח מהיו"ט‬ ‫והענין כבר ידעת מה שכתב האר"י ז"ל כי‬ ‫מעשיו לפניו נאים ונעימים וכן כי‬
‫לחם ומים על ימי החול‪ ,‬עד ליו"ט‬ ‫בכל זמן מתעורר התעוררות שהיה לפנים‪,‬‬ ‫מצאת חן בעיני ואדעך בשם )שמות‬
‫הבא‪ :‬בשם הרה''צ ר' אברהם יצחק‬ ‫למשל בשבת קודש מתעורר התעוררות אור‬ ‫לג יז(‪ ,‬כדרך ויתן חנו בעיני שר בית‬
‫מהארידאק זצ''ל‬ ‫השביתה שנתן השי"ת בעת שבת בראשית‪,‬‬ ‫הסוהר )להלן לט כא(‪ ,‬ותהי אסתר‬
‫הפטורה‪ -‬ה' חפץ למען צדקו ‪ -‬יעשה לא‬ ‫ומאיר כמו כן עכשיו‪ ,‬כמו שאומרים‬ ‫נושאת חן בעיני כל רואיה )אסתר ב‬
‫למענכם שיגדיל תורתו עדין בימי‬ ‫המנחיל מנוחה לעמו ישראל בקדושתו‬ ‫טו( והזכיר זה כנגד מה שאמר בדורו‬
‫הגאולה ויאדיר אותם כמו שכתוב כי‬ ‫ביום שבת קודש‪ ,‬ובפסח מאיר הארה‬ ‫שהיו כל מעשיהם לעצבון לפניו‬
‫מלאה הארץ דעה את ה' ואז תפקחנה‬ ‫שהאירה אז בצאת ישראל ממצרים‪,‬‬ ‫יתברך‪ ,‬ואמר בו שהיה לחן בעיניו‬
‫עיני עורים ואזני חרשים תשמענה אבל‬ ‫ובשבועות הארת מתן תורה‪ ,‬וכמו כן עכשיו‬ ‫ואחר כן סיפר מדוע היה טוב לפני‬
‫עתה הם חרשים ועורים ובזויים כי הוא‬ ‫בימים הנוראים מאירה הארת התחלת‬
‫הבריאה שהוא הדין שבו נברא העולם‪ ,‬כמו‬ ‫האלקים‪ ,‬כי היה צדיק תמים‪:‬‬
‫עם בזוז ושסוי ולא יבינו ולא ישכילו כי‬ ‫רמב"ן‬
‫בעונותיהם יהיה להם זה‪ :‬רד"ק‬ ‫שאמר הכתוב בראשית ברא אלקים‪ ,‬שהוא‬
‫התחלה‪ ,‬וכל התחלות קשות‪ :‬ספר יושר‬ ‫‪...‬ובספר ישועות מלכו ]יתרו דף ע"ד‬
‫ה' חפץ ‪ -‬ר"ל הלא עיקר חפץ ה'‬ ‫דברי אמת ‪ -‬אות נג‬ ‫ט"ד ד"ה ויחד[ כתב דשלושה שמות‬
‫באנשים כאלה הוא בעבור שכ"א מהם‬
‫יצדיק את הזולת ללמדו דרך הישר‬ ‫נרדפים שמחה ששון וחדוה‪ ,‬שמחה‬
‫ולהגדיל התורה ולהאדירה ר"ל‬ ‫הוא ששמח בדבר שלא היה לו‬
‫להרבות למוד דעת את העם‪ :‬מצודות‬ ‫מעולם‪ ,‬ששון שהיה לו ונאבד ממנו‬
‫דוד‬ ‫והשיג בחזרה‪ ,‬וזה שנאמר )תהלים‬
‫יוצא לאור ע"י מכון בית צדיקים ‪ -‬שידלוב סטאשוב‬
‫‪714 Park Ave Lakewood NJ 08701-2025‬‬ ‫לע"נ זקנתי מרת אסתר בת‬
‫‪Fax: 1-732-730-1588 Tel: 1-732-901-6225‬‬ ‫ר' משה חיים )פאללאק( ע"ה‬
‫ברשות ובהדרכת גדולי התורה ‪chizuk@yeshivanet.com‬‬
‫לקבל הגליון‪ ,‬וכן להקדיש גליון לזכות‪ ,‬לרפו"ש‪ ,‬לע"נ או לזכות את‬ ‫אשת חבר זקני הרה"ח ר' נפתלי הערצל‬
‫הרבים ‪ -‬אחב"י ביותר מאלף מקומות בעולם קע"ה כ"י להתקשר‬ ‫ב''ר אברהם משה בורשטין ז"ל‬
‫ידידכם נפתלי הירצל גאנצווייג‬ ‫להנ"ל‬ ‫נלב"ע ב' חשון תשס"ז‬
‫‪Contact us for dedications, received by thousands‬‬ ‫תנצב''ה‬
‫‪worldwide & send in your friends numbers to receive a.s.a.p.‬‬
‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬
‫בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬קו החדשות של הציבור החרדי‬
 ‫פרשת בראשית תש"ע‬
‫גליון רמ"ה‬
‫עוד יש לומר בראשית ברא אלקים‪ .‬על‬ ‫שבת בראשית‬
‫דרך שאמרתי על פסוק )שמות י"ט‪ ,‬ג'(‬ ‫ויכל אלקים ביום השביעי מלאכתו אשר‬
‫ומשה עלה אל האלקים‪ ,‬היינו שכל‬ ‫עשה‪ .‬יש לומר בדרך רמז על פי מאמר חז"ל‬
‫עליותיו של משה היה רק שיהיה בחינת‬ ‫)ברכות ו'‪ (:‬כל העולם לא נברא אלא בשביל‬
‫זה וכל העולם לא נברא אלא לצוות לזה עיין‬
‫אלקים והיינו על ידי הזדככות חומרו‬ ‫שם‪ ,‬העולה משם דעיקר בריאת העולם וכל‬
‫ונעשה כולו צורה שהוא חיות אור‬ ‫ישראל היה רק בשביל צדיק אחד שעובד‬
‫אלקים‪ ,‬על זה הדרך יש לומר גם כן‬ ‫השי"ת תמיד באמת ובתמים ובאהבה‬
‫שמרמז הפסוק )דברים ל"ג‪ ,‬א'( וזאת‬ ‫שלימה‪ ,‬וכשהצדיק מעורר חשקו ומשתוקק‬
‫הברכה אשר ברך משה איש האלקים‪,‬‬ ‫להדבק באלקים חיים ממילא נמשכו אחריו‬
‫היינו זה הברכה שבירך משה לישראל‬ ‫כל ישראל שכולם נקראים מלאכתו שבשבילו‬
‫שיוכלו לעשות מן איש שהוא מורה על‬ ‫נפעלו ונבראו‪ ,‬וזה שאמר הכתוב ויכל הוא‬
‫לשון חימוד וחישוק כמו )תהלים קי"ט‪ ,‬פ"א(‬
‫חומר שנברא מאין ליש שיתהווה‬ ‫כלתה לתשועתך נפשי )עיין בית יוסף או"ח‬
‫בחינת אלקים שהוא צורה ואור‬ ‫סימן רפ"א( היינו כשהצדיק שהוא בחינת‬
‫אלקים והיינו שישתוו למדריגתו‬ ‫יום השביעי שהוא שבת מעורר השתוקקות‬
‫העליונה לזכך חומרם שיתהוה כולו‬ ‫ומדבק עצמו לאור פני מלך חיים אז הוא‬
‫אור בחינת אלקים‪ ,‬וזה יש לומר‬ ‫מפעיל פעולת התשוקה בכל הנבראים שהם‬
‫שמרמז כאן התורה בפתיחתה ליתן‬ ‫כולם מלאכתו אשר עשה על דרך הנ"ל כי‬
‫עצה לזה איך לבא למה שהוא עיקר‬ ‫כולם לא נבראו אלא בשבילו והבן‪ .‬עוד יש‬
‫לומר שמרמז על דרך שכתוב בזוה"ק‪ ,‬כד‬
‫התכלית והיינו בראשית ותרגום‬ ‫עייל שבתא וכו' וכל דינין מתעברין מינה‪ ,‬וזה‬
‫ירושלמי בחכמתא היינו על ידי החכמה‬ ‫שאמר הכתוב ויכל שיכלה אלקים היינו‬
‫ברא אלקים יכול כל אדם לברוא‬ ‫הדינין‪ ,‬ביום השביעי כד עייל שבתא כל‬
‫לעצמו שיהיה בריאה חדשה היפך‬ ‫הדינין בטלין ומבוטלין ורחמים גוברים‬
‫מיום הוולדו רק להתאחד ולעשות‬ ‫והבן‪ :‬דגל מחנה אפרים‬
‫מחומר צורה ולא יהיה בו שום‬ ‫כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלקים‬
‫חומריות כלל רק בחינת אלוקות והבן‪:‬‬ ‫לעשות‪ .‬רצה לומר על פי המבואר בספרי‬
‫דגל מחנה אפרים‬ ‫קודש‪ ,‬דאדם גם שהוא בארץ על ידי מעשיו‬
‫בפסוק והארץ היתה תוהו ובהו‪ .‬דהנה‬ ‫זוכה להתהלך כל ימי חייו בעולמות‬
‫ידוע שכל העולמות לא נבראו אלא‬ ‫העליונים ובפרט בשבת קודש שקדושת שבת‬
‫כל כך גדול שאדם מדבק עצמו בקדושה‬ ‫לכאורה יש להבין הא התורה צריך‬
‫בשביל ישראל ובשביל הארץ התחתונה‬ ‫עליונה נמצא בשבת חוזר האדם לשרשו‪ .‬וזהו‬
‫אשר בה האדם שהוא עובד את קונו‬ ‫כי בו שבת‪ ,‬שבת הוא מלשון חזרה‪ .‬מכל‬
‫לכן צריך האדם כשעולה זה על לבו‬ ‫מלאכתו אשר ברא אלקים לעשות‪ ,‬לעשות‬
‫שבשבילו נברא העולם וכל המלאכים‪,‬‬ ‫דייקא שגם מלאכה שברא בעולם עשיה‬
‫שיתלהב עצמו לעבודת הבורא יתברך‬ ‫דהוא האדם בשבת חוזר לעולמות עליונים‬
‫ברוך הוא כיון שהכל תלוין בו‪ .‬לכן‬ ‫במחשבתו מרוב בהירות וקדושת שבת‪ :‬ספר‬
‫מפרש התורה‪ .‬והארץ היתה תוהו ובהו‬ ‫קדושת לוי‬
‫ורוח צפונית פתוח מי שיעשה עצמו‬
‫היתה אז במחשבה לכן נבראו ונאצלו‬ ‫בפרוש השנה הבעל''ט‪ ,‬באנו להדפיס את‬
‫כל האורות עליונים והעולמות‬ ‫הגליונות מהשנים שעעל''ט‪ .‬מי שרוצה זכות‬
‫גדול זה של מעות קדימה והנצחה‪ ,‬כמבואר‬
‫המצוחצחין‪ .‬והנה המחשבה כשמחשב‬ ‫בספרים הקדושים‪ ,‬יפנה לנו בהקדם האפשרי‪.‬‬
‫בהדבר ומסתכל ומחשב בה נקרא תוהו‬ ‫‪As we usher in the new year, we look‬‬
‫ושפיר כתב רש"י לא היה צריך‬
‫כמו שפירש"י ז"ל‪ .‬ואחר התוהו בוהו‪.‬‬ ‫‪forward to print volumes of previous‬‬
‫היינו הארץ התחתונה שהיתה בכח ולא‬ ‫‪years. The Divrei Torah, you have‬‬
‫בפועל כי בעבור כדי שהיה בה האדם‬ ‫‪enjoyed so by far and near. The Zechus‬‬
‫שישמש את קונו נבראו ונאצלו כל‬ ‫‪to spread it to others, a dedication will‬‬
‫העולמות העליונים ומה שהוא בכח‬ ‫‪escort thru the new year. - Also a Zechus‬‬
‫נקרא בוהו כלומר בו הוא ולכן אמר‬ ‫‪for Bonim Tovim (good children) - Rav‬‬
‫והארץ היתה תוהו ובוהו והבן‪ :‬קדושת‬ ‫‪Chaim Kanyevsky Shlit''a‬‬
‫לוי‬
‫בראשית ברא פירוש רש"י ז"ל בשביל‬
‫התורה שנקרא ראשית ובשביל‬
‫ישראל כו' נראה לפרש דרש"י ז"ל‬
‫כיון בדברים האלו להראות אחדותו‬
‫יתברך שמו שהוא יחיד בנפלאותיו‬
‫ובורא אמת‪ .‬דזה האות וראיה מעמו‬
‫ישראל הצדיקים אשר אור שכלם‬
‫ולבם רחב מאוד במעלות ומדות‬
‫טובות עד אין קץ אשר עינינו רואין‬
‫מעלתם הגדולה מכל האומות‬
‫והתורה הקדושה אשר נתן להם‬
‫הא‪-‬ל הטוב ברחמיו שני האלו יתנו‬
‫עידיהן ויצדקו על רב נוראותיו‬
‫ונפלאותיו אשר ברא עולמו לבדו בלי‬
‫עזר וסיוע בלעדו עד"ש שלשה מעידין‬
‫זה על זה הקדוש ברוך הוא ותורה‬
‫וישראל וזהו שמע ישראל ה' רמז‬
‫שמע על התורה כי שמע היא התורה‬
‫ששמענו מפיו יתברך וישראל הם‬
‫עדות על השם שהוא היוצר הוא‬
‫הבורא ולזה כיוון רש"י גם כן‬
‫באומרו בשביל התורה ובשביל‬
‫ישראל לומר ששני אלו הם ראיה על‬
‫בראשית וק"ל‪ :‬ספר נועם אלימלך‬
‫בראשית ברא אלקים‪ ,‬פירש רש"י לא‬
‫היה צריך להתחיל התורה כו'‪,‬‬
‫להתחיל בבי"ת‪ .‬והנראה כי טעם‬
‫שהתורה מתחיל בבי"ת משום דאמרו‬
‫ז"ל ילקוט ירמיה סימן רס"ג בשם‬
‫פרקי דרבי אליעזר שאות בי"ת סתום‬
‫מג' רוחות ופתוח מרוח צפונית‬
‫שהשם יתברך ברא העולם בג' רוחות‬
‫אלוה יאמרו לו שיברא הרוח הד'‪,‬‬
‫נמצא התחלה בב' משום לידע‬
‫שהקדוש ברוך הוא חידש העולם‬
‫להתחיל אלא מהחודש הזה כו'‪ ,‬שאז‬
‫בשעת יציאת מצרים על ידי הניסים‬
‫והנפלאות ראו שהשם יתברך חידש‬
‫העולם כנזכר בספרי קודש שעל ידי‬
‫יציאת מצרים נודע חידוש העולם‬
‫והמבין יבין‪ :‬ספר קדושת לוי‬