‫גליון שבועי‬

‫‪20‬‬ ‫פרשת בראשית‬

‫גליון מספר‬
‫למבקשי התרופה והעצה לעובדא למעשה‬
‫במשנת רביה"ק הננמ"ח זיע"א‬

‫בראשית ‪ -‬אמונה‬
‫מחיה עצמו בעת פשיטותו משם כי עקר כח קדושת ארץ‪-‬‬ ‫ורגע‪ ,‬כי הכל כרצונו וחפצו‪ .‬זה מה שמסוגלת להעניק לנו 'שבת‬ ‫להתחיל מבראשית‪ .‬כמה כמהה נפשנו להתחלה חדשה‪ ,‬כל‬
‫ישראל הוא על‪-‬ידי בחינת‪" :‬כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם‬ ‫בראשית'‪ .‬בשעה שלומדים וקוראים פרשת בראשית‪ ,‬ניתן‬ ‫התחלה חדשה מלווה בשמחה‪ ,‬חיות‪ .‬כמה טוב ונחמד להיות‬
‫נחלת גוים" כמו שפירש רש"י בפסוק בראשית וכו'‪ ,‬שבשביל‬ ‫לחדש בלב את אותה הבהירות של בריאת העולם‪ ,‬להתחדש‬ ‫טרי וחדש‪ ,‬כמו חתן היוצא מחופתו‪ ,‬כמו שמש שיוצאת בבוקר‬
‫זה פתח ב"בראשית"‪ ,‬שלא יאמרו גזלנים אתם וכו'‪ ,‬על‪-‬כן פתח‬ ‫לחשוב מחשבות של אמונה ברורה‪ ,‬כאילו נמצאים אנו ממש‬ ‫להאיר על הארץ‪.‬‬
‫בבראשית‪ ,‬כי הוא יתברך ברא הכל‪ ,‬וברצונו נתנה להם וברצונו'‬ ‫שם‪ ,‬כאדם הראשון‪.‬‬ ‫השבת קוראים אנו בתורה את מעשה בראשית שהשי"ת ברא‬
‫וכו'‪ ...‬ועל‪-‬כן מוכרח הצדיק הגדול לירד ולפול לתוך פשיטות‬ ‫בששת ימים‪ .‬כל מה שאנו רואים סביבינו נתהווה מאין המוחלט‬
‫ולהיות איש פשוט ממש איזה עת‪ ,‬כי הוא מחיה עצמו בבחינת‬ ‫להתקשר לאמונה גם מתוך התהו ובהו ע"י העתות‬ ‫ליש‪ ,‬והכל בדבר השם‪ .‬בפרשה זו טמון יסוד הדת – האמונה‪.‬‬
‫התורה הנעלמת בעשרה מאמרות‪ ,‬המלובשין בתוך העולם‪,‬‬ ‫המתגלים בדברי רבינו ז"ל‬ ‫מכאן נוכל לשאוב כח לחדש את עבודת ההתדבקות במחשבות‬
‫וממנו מקבלין חיות כל הפשוטים‪ .‬וכל אחד כפי קירובו יותר אל‬ ‫והנה למרות זאת‪ ,‬גם בשעה שיש 'בראשית ברא'‪ ,‬עדיין‪ ,‬מגלה‬ ‫של אמונה‪ ,‬ולזכור תמיד שהשי"ת בורא ומחדש מעשי בראשית‬
‫הקדשה ואל הצדיק הנ"ל‪ ,‬כן הוא מקבל ממנו חיות גבוה יותר‪.‬‬ ‫לנו התורה‪ ,‬ישנם 'תוהו ובוהו וחושך'‪ .‬גם כשזוכה האדם למצוא‬ ‫בכל יום תמיד‪.‬‬
‫‪...‬המשך (עמוד ג')‬ ‫דרכים של מחשבה באור האמונה‪ ,‬באופן שמוביל אותו לאמונה‬
‫ובטחון וקרבת השם‪ ,‬עדיין מציאות העולם היא כזו שיש בה‬ ‫האמונה עבודה גדולה היא‪ ,‬כמבואר ברמב"ם (הל' יסודות‬
‫קרירות וריקנות‪ ,‬כך נוהג שבעולם שיש בו עניינים שגורמים‬ ‫התורה)‪ ,‬שהיא יסוד התורה‪ .‬בדברי רבינו ז"ל הלא מוצאים אנו‬
‫לתמהון לבב‪ ,‬המדמה מבלבל את זכרון האמונה‪ ,‬והאדם עלול‬ ‫שהאמונה כשלעצמה עבודה גדולה מאד‪ ,‬ועליה מושתתים‬
‫מאמר‬ ‫להסתבך בשכחה‪ ,‬קושיות ודמיונות‪ .‬ההכרח אם כן למצוא עצה‬ ‫דרכי עבודת השי"ת כולם‪ .‬מחשבות אמונה מביאות את האדם‬
‫מאמר מאת הרה"ח ר' משה מנחם ווינבערג‬ ‫שחן השקר‪ ,‬הדאגות והדמיונות‪ ,‬לא יכסו על זכרון האמונה‪.‬‬ ‫להתקרבות להשי"ת‪ .‬האמונה משנה את האדם לגמרי‪ ,‬באורה‬
‫מאוסרובצא‬ ‫ימצא יסוד אמת בכל דרכיו‪ ,‬כי הלא בשבילו נברא העולם‪ ,‬ובכל‬
‫(מתוך קובץ אור זורח – כסלו תרפ"ט פולין)‬ ‫הנה אם נשים לב ונבקש איה איפה הם המקומות בהם יש ביאור‬ ‫מחשבה דיבור ומעשה נעשות על ידו פעולות נוראות‪ .‬האמונה‬
‫לפסוק 'בראשית' וגו' בדברי רבינו ז"ל‪ ,‬נמצא דבר פלא‪ .‬בכמה‬ ‫מביאה את האדם לאהבה וליראה ולקיום התורה בשמחה‬
‫ויש עוד לרמז‪ ,‬עניין קריאת שמע של ערבית‬ ‫מקומות בהם מתבאר פסוק זה‪ ,‬מבאר רבינו עצות ודרכים איך‬ ‫וחיות‪ .‬בה טמון שורש דרכי בירור המדמה‪ ,‬והטוב מהרע‪ .‬כי‬
‫וקריאת שמע של שחרית‪ .‬דהנה ידוע כי יש שני‬ ‫לחזור אל הראשית גם מתוך האחרית‪ ,‬מתוך שכחה וחושך‬ ‫על אף שאמונה היא ענין רוחני ודק‪ ,‬כמוסה בפנימיות הלב‪ ,‬זהו‬
‫בחינות יצר הרע המפתה להאדם‪.‬‬ ‫והעלמת זכרון האמונה‪.‬‬ ‫היסוד עליו עומד הכל‪ .‬כל תכלית ההתקרבות להצדיק הוא‪,‬‬
‫בליקוטי תנינא סי י"ב מבואר‪ ,‬שגם בשעה שאדם נופל מהאמונה‪,‬‬ ‫לזכות לאמונת חידוש העולם (עיין לקו"ת סי' ח') כלומר לזכור‪,‬‬
‫יש יצה"ר המפתה לאדם שח"ו הוא כבר לאחר‬ ‫ובא למקומות נמוכים מאוד‪ ,‬והוא רחוק מאוד מהשי"ת בתכלית‬ ‫שהשי"ת מחדש העולם בכל עת כמו בשעת מעשה בראשית‪.‬‬
‫ייאוש‪ ,‬כי אחר שפגם כל כך‪ ,‬לא יקבלו תשובתו‪,‬‬ ‫ההסתרה‪ ,‬ב'תהו‪ ,‬בוהו‪ ,‬וחושך'‪ ,‬גם שם ניתן להפוך את הירידה‬ ‫כעת הרי הזמן לחדש את זכרון האמונה‪ .‬בשעה שנכניס בליבנו‬
‫והזמן תשובה כבר עבר לו‪ ,‬כי מה יועיל תשובתו‬ ‫בעצמה לעליה גדולה‪ ,‬ע"י החזרה לבראשי"ת‪ ,‬כלומר שיתדבק‬ ‫היטב את הנאמר בפרשת בראשית‪ ,‬נוכל למצוא דרך לחשוב‬
‫באמונה ובידיעה שבוודאי השי"ת לבדו נמצא‪ ,‬ואין עוד חוץ‬ ‫מחשבות של אמונה בחידוש העולם‪ ,‬מחשבות שיביאו אותנו‬
‫לעת זקנתו‪ .‬ועל זה בא 'קריאת שמע של שחרית'‬
‫מלבדו יתברך שמו‪ ,‬כי הלא גם כל ההסתרות והרע מקבלים‬ ‫לאמונה‪ ,‬בטחון והתקרבות להשי"ת‪.‬‬
‫לרמז לאדם שידע ויאמין שעדיין הוא בבחינת‬ ‫חיות ממנו יתברך‪ ,‬מבחינת 'מאמר סתום' (בראשית נקרא מאמר‬
‫'שחרית' ויש לו עוד זמן לשוב כל זמן שנשמתו‬ ‫סתום כי לא הוזכר שם לשון 'ויאמר')‪ ,‬וישאל ויבקש 'אי"ה מקום‬ ‫יתכן שיש מי שסבור שבכדי לחדש את האמונה מוכרחים לחזור‬
‫בקרבו‪ .‬והוא בחינת המבואר בליקו"ת סי' ז'‬ ‫כבודו' ועי"ז יזכה לתכלית העליה כמבואר שם‪.‬‬ ‫לבראשית‪ ,‬להיות כאדם הראשון‪ ,‬למצוא עולם בראשיתי‪ ,‬של‬
‫בתיבת בראשי"ת טמונה אם כן הדרך בה ממשיך השי"ת חיות‬ ‫נפלאות‪ ,‬שמים זוהרים‪ ,‬אדמה‪ ,‬סלעים‪ ,‬נהרות‪ ,‬דשאים ואילנות‪,‬‬
‫בהתורה "כי מרחמם ינהגם"‪ ,‬שלהדרי מטה‪ ,‬היינו‬ ‫גם למקומות שהאמונה נסתרת‪ .‬תמיד ניתן לחזור לראשית ‪-‬‬ ‫לפגוש את הבריאה כפי שיצאה מתחת ידיו של הבורא‪ ,‬להיות‬
‫לאנשים שהם במדריגה פחותה‪ ,‬צריכים להודיע‬ ‫לאמונה‪ ,‬אם רק יכניס את האמונה הוודאית הזו בלבו‪ ,‬וישתוקק‬ ‫לבד בעולם‪ .‬כך ניתן להכיר בבירור במציאות הבורא‪ .‬הרי‬
‫להם אשר "מלא כל הארץ כבודו" ועדיין ה' איתם‬ ‫למצוא את הדבקות באמונה וישאל אי"ה‪ ,‬הלא בוודאי הוא‬ ‫אדם הראשון ראה בעיניו את הכל מסודר לפניו כשולחן ערוך‬
‫נמצא וכו'‪ .‬זוהי עיקרה של תשובה‪ ,‬כך עולים מהריחוק ומהפכים‬ ‫לסעודה‪ ,‬ידע היטב שהוא האדם הראשון על פני האדמה‪,‬‬
‫ואצלם לקבל תשובתם‪ ,‬נמצא דקריאת שמע של‬
‫הכל לעליה‪ .‬וכל זה מתגלה בתיבת בראשי"ת‪ ,‬כי כמו שבתיבה‬ ‫מאומה לא קדם אליו‪ ,‬רק הבורא היחיד‪ ,‬כך היה מסוגל לראות‬
‫שחרית נתקן בעד הדרי מטה‪.‬‬ ‫זו טמונה התחלת הדרך לאמונה‪ ,‬כך גם טמונה בו העצה לשוב‬ ‫בבהירות שהשי"ת עשה הכל לבדו‪.‬‬
‫ו'קריאת שמע של ערבית' הוא כנגד היצר הרע‬ ‫אל האמונה גם ממצב של אחרית וחושך‪ ,‬על ידי הדרך של אי"ה‬ ‫האדם חושב שרק כך הוא יכול למצוא דרכי מחשבה שיובילו‬
‫המסית לאדם שיש לו עוד עת לשוב‪ ,‬ולכשאפנה‬ ‫‪ -‬בקשת וחיפוש האמונה בכל עת ומצב‪.‬‬ ‫אותו לאמונה בהירה וזכה‪ ,‬ולהתפעלות נוראה מעוצם נפלאות‬
‫מעשי בראשית‪ ,‬שרק בדרך כזו הוא יוכל לסגל דרכי זכרון‬
‫אשנה‪ ,‬שמדחה אותו מיום ליום כידוע‪ ,‬כי כך דרכו‬
‫וכן בלקוטי תינינא סי ע"ח‪ ,‬מוצאים אנו עצה ודרך גם לשעה כזו‪,‬‬ ‫ואמונה זכה וברורה‪ ,‬שהם היסודות לעבודת השם‪ ,‬ושזה הדרך‬
‫של היצר הרע‪ ,‬כי יודע הוא אשר באם יפתה את‬ ‫שהאדם טרוד מאוד ואין לו חיות והתעוררות באמונה‪ ,‬והיאוש‬ ‫היחידה שיוכל לקיים 'שויתי'‪ ,‬ולעבוד את השם כעומד לפני‬
‫האדם שיפרוק עול לגמרי ח"ו‪ ,‬אז בוודאי לא ישמע‬ ‫רוצה לבולעו לגמרי‪ ,‬ונדמה לו שניתן לעבור את העולם הזה‬ ‫המלך‪.‬‬
‫לו האדם‪ ,‬על כן מראה הוא את עצמו כאילו הוא‬ ‫בלי אמונה חלילה‪ .‬וז"ל רביה"ק‪' :‬כל התורה כלולה בעשרת‬
‫הדיברות‪ ,‬ואז קודם מתן‪-‬תורה‪ ,‬היו העשרת הדיברות נעלמין‬ ‫ההתקשרות לאמונה מחדש בשבת בראשית‬
‫מודה להאדם שצריך לשוב‪ ,‬רק מדחה הוא אותו‬ ‫בעשרה מאמרות שבהם נברא העולם‪ ,‬נמצא שהיתה כל התורה‬ ‫אך באמת אין צורך לחזור לבראשית‪ ,‬להיות כאדם הראשון‪ .‬את‬
‫שיש לו עוד עת לשוב אחר כך או מחר ולא עתה‪.‬‬ ‫כולה נעלמת ונסתרת בתוך ישוב העולם שנברא בעשרה‬ ‫האמונה הבהירה הזו ניתן למצוא באור התורה‪ .‬התורה הקדושה‬
‫לכן באה קריאת שמע של ערבית‪ ,‬להורות ולרמז‬ ‫מאמרות‪ .‬ובכל הדברים של העולם ובכל העובדות והעשיות‪ ,‬הן‬ ‫מאירה לנו את האמונה שבראשית ברא וגו'‪ ,‬היא מגלה שהשי"ת‬
‫מי שחוטב עצים או איזה עובדא שיהיה‪ ,‬בכולם נעלם התורה‪ ,‬כי‬ ‫מחדש מעשה בראשית בכל יום תמיד‪ ,‬והוא מצוי גם כעת בתוך‬
‫להאדם שכבר הוא 'ערבית'‪ ,‬ובאם לא ישוב עתה‪,‬‬
‫הכל נברא בעשרה מאמרות‪ ,‬אשר שם התורה נעלמה ונסתרה‬ ‫הבריאה‪ ,‬ממש כמו במעשה בראשית‪ .‬העולם מחודש תמיד‪.‬‬
‫מי יודע אם יהיה לו עוד עת לשוב‪ ,‬כמו שידוע מה‬ ‫קודם מתן‪-‬תורה‪ .‬והצדיק‪ ,‬בשעה שפורש מן התורה והוא בחינת‬ ‫היום מנהיג הבורא יתברך את השגחתו באופן של הסתרה‬
‫שהזהיר רביז"ל על זה‪ ,‬בבחינת 'ושוב יום אחד לפני‬ ‫איש פשוט‪ ,‬הוא מקבל חיות מבחינה זו של קודם מתן‪-‬תורה‪.‬‬ ‫ובדרך טבע‪ .‬אולם‪ ,‬לעתיד יחדש הבורא את הנהגת עולמו‬
‫מיתתך'‪.‬‬ ‫וזהו בחינת הדרך של ארץ‪-‬ישראל הנאמר למעלה‪ ,‬שהצדיק‬ ‫בהשגחה נגלית‪ ,‬שהוא המהוה והמחיה את כל הבריאת בכל עת‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬

‫בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬קו החדשות של הציבור החרדי‬
 ‫ספר משיבת נפש‬
‫איך לימוד זה מתקשר אלי‪ ,‬ושייך למה שעובר עלי'‪ .‬וכך תמיד בכל עת שנופל בדעתו‬ ‫ביאור סימן כ"א בספר משיבת נפש המיוסד על פי דברי רביז"ל בליקו"מ סימן ע"ח‪:‬‬
‫לצער ועגמת נפש יתעורר לצעוק להשי"ת שלא יעזוב את לימודי ההתחזקות‪ ,‬ויזכור את‬ ‫לשון "משיבת נפש"‪:‬‬
‫הדרך השייכת לליבו באותה העת‪ ,‬וכך יתחזק כראוי וכמו שפירש רביז"ל הפסוק "אזכרה‬ ‫"עצה להתחזקות הוא הדיבור‪ ,‬דהיינו שאפילו אם נפל למקום שנפל‪ ,‬אף על‬
‫נגינתי בלילה אם לבבי אשיחה ויחפש רוחי" [ליקו"מ סי' נ"ד] והפסוק "פי ידבר חכמות‬ ‫פי כן יתחזק גם שם לדבר דבורי אמת‪ ,‬דהיינו דיבורי תורה ותפלה ויראת‬
‫והגות ליבו תבונות" [ליקו"ת סי' ז']‪.‬‬ ‫שמים ולשוח בינו לבין קונו ולשוח עם חברו ומכל שכן עם רבו‪.‬‬
‫וכך מובא בספר השתפכות הנפש [אות מ"ח]‪" :‬ושמעתי בשם רביז"ל שאמר לכמה אנשים‬ ‫כי הדבור יש לו כח גדול להזכיר את האדם בהשי"ת‪ ,‬ולחזקו תמיד אפילו‬
‫אחרים‪ ,‬מחמת שהגוף שלכם עב מאוד וחזק בתאוות‪ ,‬על כן צריכים אתם להלעיט אותו‬ ‫במקומות הרחוקים מהקדושה מאד‪.‬‬
‫בדיבורים קדושים מעניין התכלית‪ ,‬וממילא מובן שצריכן לדבר גם כן עם עצמו דיבורים‬ ‫גם הדיבור הוא בחינת 'אם הבנים'‪ ,‬היינו כמו שהאם הולכת תמיד עם בניה‬
‫קדושים מעניין התחזקות‪ ,‬כדי שלא ירפו ידיו לגמרי ח"ו"‪.‬‬
‫אפילו למקומות המטונפים‪ ,‬ואינה שוכחת אותם‪ ,‬כמו כן הדיבור הולך עם‬
‫וכמו שדוד המלך שיבח את עצמו "שמרה נפשי כי חסיד אני" ורביז"ל אמר שגם זה צריך‬
‫האדם תמיד אפילו במקומות המטונפות‪ ,‬ומזכיר אותו תמיד את השם‬
‫כל אחד לומר על עצמו‪ ,‬וכמו שאנו מחזקים את עצמנו בבוקר "אבל אנחנו עמך בני‬
‫יתברך‪.‬‬
‫בריתך" [ליקו"ת קכ"ה]‪.‬‬
‫היינו שאפילו אם האדם מונח‪ ,‬חס ושלום‪ ,‬בשפל המדרגה מאד במקום‬
‫להיזהר מלדבר דיבורי יאוש‬ ‫שהוא‪ ,‬חס ושלום‪ ,‬אף על פי כן על ידי הדיבור יכול להזכיר את עצמו בשם‬
‫ומכלל הן אתה שומע לאו‪ ,‬כמה יש להיזהר מדיבורים קשים של ייאוש ושברון לב‪ ,‬אף‬ ‫יתברך לעולם‪ ,‬דהיינו שאפילו אם הוא במקום שהוא אם יתחזק גם שם‬
‫שאינו מחוזק בעומק ליבו‪ ,‬בכל זאת יזהר על כל פנים לא להוציא מפיו דיבורים רעים‪,‬‬ ‫לדבר על כל פנים דיבורים קדושים של תורה ותפלה ושיחה בינו לבין קונו‬
‫רק ידבר דברי התחזקות ולחזור הדברים הרבה בפה‪ ,‬כי יש כח בהדיבור – "החיים והמוות‬ ‫או לשוח עם רבו או חבירו ביראת שמים‪ ,‬יכול להזכיר את עצמו בהשי"ת‬
‫ביד הלשון"‪.‬‬ ‫לעולם‪ ,‬אפילו שם במקומות הרחוקים מאד מהשם יתברך שהם בחינת‬
‫מקומות המטונפים‪ ,‬אפילו אם נפל למקום שנפל‪ ,‬רחמנא לצלן‪ .‬כי הדבור‬
‫אינו מניח אותו לשכוח את השם יתברך‪ .‬והבן הדבר היטב מגודל כח הדבור‪,‬‬
‫בענין תפילת המנחה‬
‫והוא עצה נפלאה ונוראה למי שחפץ באמת לבל יאבד עולמו לגמרי‪ ,‬חס‬
‫ידועה מעלתה העצומה של תפילת המנחה שהלא אליהו לא נענה אלא בתפילת המנחה‪ .‬הבה‬ ‫ושלום"‪.‬‬
‫נתעורר מדברי מוהרנ"ת במעלת תפילת המנחה‪.‬‬
‫מוהרנ"ת [בהל' תפילת המנחה ד'] מבאר שזמן תפילת המנחה הוא זמן יקר מאד‪ ,‬משום‬ ‫פשטות העצה‬
‫שכשם שהצמצום קדם לבריאת העולם‪ ,‬כך גם בכל יום שהוא בריאה חדשה‪ ,‬מוכרח להיות‬ ‫בפשטות מובאת כאן עצה נפלאה ביותר‪ ,‬שהאדם יחזיק עצמו תמיד בכח הדיבור‪ ,‬לדבר‬
‫צמצום קודם‪ .‬העניין הזה נעשה בזמן תפלת המנחה‪ ,‬באותה השעה נעשית אם כן ההכנה‬ ‫דיבורי תורה ותפילה בכל מצב‪ ,‬כי לדיבור יש כח לעוררו לבל ישכח את השי"ת‪.‬‬
‫לעבודת השם של כל יום המחרת‪.‬‬ ‫[ופנימיות העניין מתבאר שם‪ ,‬שהשי"ת ברא את נשמות ישראל בכדי לגלות מלכותו‬
‫"כי בכל יום ויום הוא בחינת בריאת העולם‪ ,‬כמו שכתוב ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה‬ ‫יתברך‪ ,‬וזה על ידי כח הדיבור דקדושה‪ ,‬ובפרט דיבורי וידוי דברים‪ ,‬כי הדיבור הוא בחינת‬
‫בראשית‪ .‬כי בכל יום ויום נברא בריאה מיוחדת‪ .‬ועיקר התגלות הבריאה שהם התגלות הימים‬ ‫השכינה‪ ,‬שהולכת תמיד עם ישראל‪ ,‬ולכן על ידי הדיבור שמדבר בפשטות‪ ,‬יכול לתקן‬
‫והמדות היה על ידי בחינת חלל הפנוי שהוא בחינת הצמצום‪ .‬ועל כן בכל יום ויום קדם שיוצא‬ ‫השכינה ולהעלות אורה מגלותה לקבל שפע רוח הקודש‪ ,‬אף שפעמים נדמה לו שאינו‬
‫זה היום ונכנס היום שלאחריו‪ ,‬צריך שיהיה כמו בשעת בריאת העולם‪ ,‬דהיינו שמתחדש בחינת‬ ‫פועל כלום בדיבוריו]‪.‬‬
‫הצמצום של החלל הפנוי שעל ידי זה נתגלה בחינת היום השני שהוא בחינת בריאה חדשה‪".‬‬
‫נודע שהצמצום הוא תוקף הדין‪ ,‬כדאיתא בזוה"ק שבשעת מנחה דינא תקיפא שלטא‪ ,‬ולכן‬ ‫סימן זה הוא עצה כללית לכלל לימודי ההתחזקות‬
‫תקנו חז"ל להתפלל אז תפילת המנחה להמתיק הדין‪.‬‬ ‫אך בנוסף על פשטות העצה‪ ,‬יש לנו כאן עצה כללית לכלל דרכי ההתחזקות המתגלים‬
‫מבאר מוהרנ"ת‪":‬ועל כן אז בשעתא דצלותא דמנחה‪ ,‬שהיא אחר חצות היום שהיא בחינת‬ ‫בדברי רביז"ל‪ ,‬ומקובצים יחדיו בספר קדוש זה "משיבת נפש"‪.‬‬
‫הצמצום של החלל הפנוי‪ ,‬על כן אז דינא תקיפא שלטא‪ .‬על כן תקנו חכמינו זכרונם לברכה‬ ‫כי גם אחרי שהאדם לומד ויודע את כל דרכי ההתחזקות‪ ,‬שהשי"ת נמצא עמו בכל מקום‪,‬‬
‫אז את תפלת המנחה‪ .‬והזהירו מאד עליה להתחזק ולהתאמץ להתפלל אותה בכונה ולא יעבר‬ ‫ומתפאר עמו‪ ,‬וכל עיקר הנחת רוח של השי"ת הוא דווקא מאלו הרחוקים המתחדשים‪,‬‬
‫זמנה‪ .‬כי תפלה הוא בחינת אמונה‪ ,‬כמו שכתוב ויהי ידיו אמונה ותרגומו פרישן בצלו‪ .‬כי שם‬ ‫ושהירידה תכלית העלייה וכו'‪ .‬בכל זאת‪ ,‬בשעת ניסיון‪ ,‬ירידה‪ ,‬או זמן של חשכות‪ ,‬רגיל‬
‫בבחינת חלל הפנוי אסור לחקר שם בדעתו כלל רק לסמך על אמונה לבד‪ .‬כי על ידי אמונה‬ ‫האדם לשכוח את הלימודים הללו‪ ,‬ואינו מסוגל להעלות במחשבתו עצה להתחזק במה‬
‫מאמינים שגם שם בבחינת חלל הפנוי‪ ,‬גם שם נמצא הוא יתברך כביכול‪ ,‬רק שאי אפשר להבין‬ ‫שעובר עליו באותה עת‪ .‬ואף שזוכר לפעמים את הלימודים‪ ,‬עדיין איננו יכול להבין איך‬
‫זאת בשכל כלל"‬ ‫זה נוגע אליו‪ ,‬ונדמה לו שזה לא נאמר עליו‪.‬‬
‫זוהי א"כ עבודת תפלת המנחה‪ ,‬להיכלל באמונה‪ .‬כך ממתיקים את הדין ומכינים עצמינו‬
‫ולכן יש בסימן זה עצה כללית איך לקיים למעשה את כלל לימודי ההתחזקות המתגלים‬
‫לעבודת יום המחר כראוי‪.‬‬
‫בספר זה‪ ,‬והוא התגלות 'כח הדיבור'‪ ,‬לדבר בפה מלא את דברי ולימודי ההתחזקות‪.‬‬
‫בהל' תפילת המנחה ז' מוסיף מוהרנ"ת‪ ,‬שעיקר הדין הנמשך מהצמצום הם המחשבות רעות‪,‬‬
‫כלומר‪ ,‬לדבר עם חבר טוב או עם רבו‪ ,‬דברי ההתחזקות‪ ,‬ועל ידי זה יקבל לימוד‬
‫ולכן עיקר העבודה בתפילת המנחה‪ ,‬להתגבר להרבות במחשבות טובות‪.‬‬
‫ההתחזקות הראוי לו באופן שיחייה אותו‪ ,‬כי הדיבור יש לה כח גדול לעורר את האדם‬
‫"ועל כן אז דינא תקיפא שלטא‪ ,‬כי כל הדינים נמשכין מתחלת הצמצום‪ .‬ועל זה תקנו‬
‫לעניין שרוצה להתעורר בו‪ ,‬גם כאשר אם אותו העניין איננו מאיר לו (וכמבואר בליקו"מ‬
‫רבותינו זכרונם לברכה אז תפלת המנחה והזהירו עליו ביותר כמו שאמרו רבותינו זכרונם‬
‫סי' ל"ד‪ ,‬ובלקו"ת סי' ז' ועוד)‪.‬‬
‫לברכה לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה‪ .‬כי אז צריכין התגברות גדול מאד ביותר לבטל‬
‫המחשבות רעות שנמשכין מתוקף הדינים ולהמשיך מחשבות טובות‪.‬‬
‫לדבר ההתחזקות להשי"ת‬
‫ועל כן תפילת המנחה היא בחינת תשובה‪ ...‬והעיקר שיתגבר לנתק מחשבתו ממחשבות רעות‬
‫וכמו כן לדבר דברי ההתחזקות לפני השי"ת‪ ,‬וכמו שכל עצות רביז"ל‪ ,‬פועלים ומצמיחים‬
‫למחשבות טובות שזה עיקר התשובה‪.‬‬
‫פירות‪ ,‬רק אם משקים אותם בדיבורי התבודדות ובקשה להשי"ת‪ ,‬כך גם לגבי ההתחזקות‪,‬‬
‫ואז נמתקים כל הדינים שיונקים מתחילת הצמצום‪ ,‬כי נתגלה שבהצמצום בעצמו נעלם ה'‬
‫מוכרחים להוציא את ההתחזקות בדיבורים מפורשים בפה לפני השי"ת‪ ,‬בכדי שיצמיחו‬
‫יתברך‪ .‬כי הצמצום הוא חסד גדול כדי לגלות אלקותו ומלכותו על ידי זה דייקא כידוע‪".‬‬
‫פירות של התחזקות אמיתית‪.‬‬
‫נמצא שזמן תפילת המנחה הוא ממש כעין בריאת העולם ליום המחרת‪ .‬ולכן יש להתעורר‬
‫דוגמת האופן בו עוסקים אנו לבאר את הנאמר במשיבת נפש באופן שיהיה מובן‬
‫מאד בזמן זה‪ .‬והעיקר להמתיק הצמצום‪ ,‬שלא יתגברו הדינים‪ ,‬זה נעשה ע"י תפילה בכוונה‪,‬‬
‫להיכלל באמונה‪ ,‬וכן להתגבר על המחשבות הטורדות [ובפרט באמצע היום שמתגברים מאד]‪,‬‬
‫יותר למעשה וקרוב ללב‪ ,‬כך יש להרבות בדיבורים לפני השי"ת‪ ,‬לבקש ממנו שעצות‬
‫ולהרבות במחשבות טובות‪ ,‬כך מתקנים את הצמצום‪ ,‬ואזי הצמצום הוא חסד גדול‪ ,‬כי ע"י נזכה‬ ‫ההתחזקות של רביז"ל ימצאו מקום בליבו‪ ,‬שימצא הנקודה שתחייה אותו‪ ,‬ויפרט‬
‫לגלות אלוקותו ית' כמו שצריך ביום המחרת‪.‬‬ ‫בפרטיות את דיבור התחזקות 'רבש"ע תן לי לחשוב כך וכך כמו שכתוב' וכו'‪' ,‬תן לי להבין‬
‫וכמו שנראה בחוש שהרוח סערה הקיימת בטירדות הל"ט מלאכות היא‬
‫מגבירה ביותר את הפגם הדיבור וממלאה את העולם בדיבורים חריפים‬
‫ומחלוקות סביב המשא ומתן והממון‪ ,‬ובכך מאבדים את קדושת‬
‫הדיבור ועובר על האדם מאד‪ ,‬ובדרך כזו אינו יכול לקבל קדושת שבת‬
‫כלל מעוצם בלבול הרוח הסערה שנעשה ע"י ריבוי הדיבורים בבלי‬
‫דעת‪.‬‬
‫נמצא אם כן שיש להזהר מאד ביום השבת מלדבר דיבורים המפילים‬
‫אותנו מנועם אור הדעת‪ ,‬רק בו נעסוק בדיבורים קדושים תפילה‬
‫ואמירת תהלים שירות ותשבחות‪ ,‬ונהגה בספרי רבינו ז"ל שלאורו נזכה‬
‫להמשיך קדושת השבת שהיא הארת הדעת והבושה לפני השי"ת‪.‬‬
‫פרטי עבודת השבת‬
‫בכל ימות השבוע ניזהר מהתגברות הרוח סערה והבלבולים‪ ,‬וגם כאשר‬
‫נעסוק במלאכה‪ ,‬נעשה אותה כמו בשבת עם אמונה ועם דיבורי תורה‪.‬‬
‫לכן גם כשאנו נופלים לקטנות הדעת וריבוי מחשבות חיצוניות ודאגות‪,‬‬
‫מוטל עלינו להתגבר מאד לעסוק בתורה דייקא אז כאשר צר לנו‬
‫ובעתות קטנות המוח כדי לשבר ע"י עסק התורה את הקטנות ורוח‬
‫הסערה‪ ,‬כך נוכל להעלות את הדיבור ולבוא להתבודדות ולעסוק‬
‫בספרי רבינו ויהיה שייך גם לנו לבוא לדעת ולהכיר בגדולת הבורא‬
‫מחדש‪.‬‬
‫כמו שבשבת כתיב 'ודבר דבר' שיש לשמור הדבור לדבר רק מה שהוא‬
‫לצורך השבת ולהזהר מדיבורים יתרים וכו'‪ ,‬כך עיקר ההכנה לשבת הוא‬
‫שמירת הדיבור ‪ -‬להישמר בערב שבת לא לדבר רק לצורך כדי לתקן‬
‫הדבור‪ .‬לכן ראוי להתעורר בליל שישי מחדש לקימת חצות ולעסוק‬
‫בתורה בלילה לתקן את הדיבור‪ . ,‬בערב שבת קדש נקרא את הפרשה‬
‫שמו"ת לתקן הדיבור‪ ,‬ונטבול במקוה להעביר הזוהמא וכח הרוח סערה‪,‬‬
‫ונרחוץ במים חמים לעורר חמימות הדיבור דקדושה‪.‬‬
‫בקבלת שבת נרבה בדיבורים של שירות ותשבחות נוראים‪ ,‬ונתעמק‬
‫מאד בדיבורי הקדושה כדי לבוא לבושה ולזכות לעיקר קדושתה של‬
‫השבת להידבק בהשי"ת ולהכיר קצת מהו דביקות יראה ואור דיבור‬
‫אמת‪.‬‬
‫בקידוש תתגלה מובחר האמת על ידי הדיבור של הקידוש בזה אנו‬
‫נעשים שותפים למעשה בראשית‪ ,‬ונזכה לדביקות בחי' גן עדן ונתעורר‬
‫בשיר ושבח של הזמירות‪ .‬אז האכילה תהא בקדושה מאחר שעכשיו‬
‫נתעלה הדבור (בחי' יום השביעי ‪ -‬מלכות) וכולו טוב כולו קודש ללא‬
‫שום בלבול בחי' אכילת עץ הדעת טו"ר‪ .‬נעסוק בתורה להמשיך את‬
‫הדביקות ונדבר דיבורי התבודדות עם כיסופין שהם אור המוחין של‬
‫שבת‬
‫בצפרא דשבתא תתחדש כח הדיבור בשירות וזמירות ואמירת נשמת‬
‫ויושלם בקריאת התורה‪ ,‬עד שברעוא דרעוין אולי נזכה שתתעורר‬
‫מידת הרחמים וניכלל במקור הרצון ונזכה לטעום הארת הדביקות בחי'‬
‫תפילין‪ ,‬ונוכל להתחיל מחדש לקדש ששת ימי המעשה בהנחת תפילין‬
‫כראוי‪ ,‬על ידי שנלמוד לפני התפילה לפנות בוקר ונבא להתחדשות‬
‫האמונה והדעת בהנחת תפילין ותפילת שחרית‪ ,‬וכך נטעם טעם‬
‫התפילין לזכות על ידה לשמור את הדיבור בכל יום ויום ונוכל להתכונן‬
‫לקדושת שבת הבאה‪ ,‬ולהמשיך קדושת שבת לבא לאיזה בחינה של‬
‫דביקות לבדוק תמיד בנפשו האם הוא דבוק בהש"י או שהתגבר עליו‬
‫הרוח סערה‪ ,‬ובכח השבת נמצא תמיד חיזוק להכניע באור קדושתה את‬
‫הענן גדול והרוח סערה וכו' ולהמשיכה לכל השבוע‪.‬‬
‫שהוא בחי' תפילין‪ ,‬כי ע"י העלאת כח הדיבור יכולים להמשיך בחי'‬ ‫בשבת זו‪ -‬שבת בראשית נכין את עצמנו לשבת לאור המאמר "מרכבות"‬
‫תפילין דהיינו התעוררות והתחדשות הדעת ודביקות הבורא‪ ,‬כי אחרי‬ ‫(לקו"מ סי' ל"ח) שם מתגלה שתיקון הדיבור הוא עיקר ההכנה לשבת‪,‬‬
‫שזוכים להעלות הדיבור יכולים לזכות להתבודדות שבה מדבר בינו‬ ‫וגם מתבארים בו כמה פסוקים שבפרשת בראשית‪.‬‬
‫לבין קונו דברי אמת שבלב בשלהבת הגבורה ובחמימות הלב ומעורר‬
‫את עצמו לעבודת השי"ת להתחזק ולהתעורר באמת‪ ,‬ועי"ז יבוא לדעת‬ ‫עניין השבת מלשון המאמר‬
‫והבנה ויתפלל בכוונה להרגיש פחיתות האדם ועוצם גדולת השי"ת‬ ‫לשון רבינו ז"ל‪" :‬אם תשיב משבת רגליך וגו' (ישעיה נ"ח) כי שבת‬
‫עד שהדעת יביא אותו להתבייש מהשי"ת‪ ,‬כי נתעורר להבין נקודה‬ ‫בחי' בושה ‪ -‬רגליך בתחילה צריך לתקן הדיבור הנקרא רגל ‪ ,‬ואיך‬
‫חדשה מאמיתת מציאות השי"ת וכו' עד שזה נכנס בדעתו ומאיר בו‬ ‫תתקן הדבור ‪ -‬עשות חפציך ביום קדשי‪ ,‬כי זוהמת הנחש גרם‬
‫ל"ט קללות‪ ,‬ל"ט מלאכות‪ ,‬וצריך כל אדם להמשיך קדושת שבת‬
‫מחדש בהארה של יראה ובושה שהוא 'קירון אור הפנים' בחי' תפילין‬
‫לקדש ימי החול‪ ,‬כדאיתא במכילתא זכור את יום השבת וכו'‬
‫‪ -‬התגלות הדעת בגדולת הבורא ית"ש‪.‬‬
‫זכרהו מאחד בשבת‪ ,‬ולפי הקדושה שמקדש ימי החול כך נדחה‬
‫והנה מוטל על כל אדם לזכות להתעוררות זו לפי בחינתו‪ .‬וזה היה‬ ‫זוהמת הנחש ועי"ז עולה הדיבור‪ ,‬וזה עשות חפציך כשאתה‬
‫חטא אדה"ר‪ ,‬שלקח מעץ הדעת בחי' פגם הדיבור שהוא כח המבלבל‪,‬‬ ‫עושה חפציך‪ ,‬היינו בימי החול ביום קדשי ידמה כאלו עכשיו יום‬
‫ונתגרש מהגן עדן בחי' קדמ"ת עדן ר"ת ק'רקפתא ד'לא מ'נח ת'פילין‬ ‫קדשי היינו שתמשיך מקדושת השבת על ימי החול ותקדישם‬
‫דהיינו שנעלם ממנו הארת אור הדעת שהוא בחי' תפילין‪ .‬וכאשר שב‬ ‫מ"ט מלאכות"‪ :‬ובדבה"ק מבואר פסוקי פרשת בראשית‪ ,‬שחטא‬
‫בתשובה נמשך עליו הארת תפילין באופן של אחרי חטא עץ הדעת‬ ‫אדם הראשון היה בבחי' פגם הדיבור חסרון אור התפילין שהוא‬
‫בבחי' 'כתנות עור'‪ ,‬וגם קין אחרי ששב בתשובה זכה ל'אות' דהיינו‬ ‫אור עץ החיים‪ ,‬ואדה"ר דבק באילנא דמותא‪ ,‬ולזה ויגרש אותו‬
‫התחדשות בעניין הדעת אור התפילין‪ ,‬וכך גם ניתן לכל אדם כאשר‬ ‫מגן עדן‪ ,‬וכד תב בתיובתא כתיב (בראשי"ת ג') ויעש לו כתנות‬
‫בא לשוב בתשובה‪.‬‬ ‫עור דא תפילין‪ ,‬קירון אור הפנים‪ ,‬וקין שהוא זוהמת הנחש בו‬
‫נאמר למה נפלו פניך‪ ,‬פניך היינו בחי' תפילין ולזה נאמר וישב‬
‫שלימותו של אור התפילין מתגלה בשב"ת שהוא בחי' בש"ת ‪ -‬בושה‬
‫בארץ נוד קדמת עדן‪ ,‬שלא זכה לעדן לתפילין קדמ"ת עדן ר"ת‬
‫לפני השי"ת‪ ,‬מאחר שבשבת מאיר הדעת בגדולת הבורא‪ .‬לכן כדי‬
‫ק'רקפתא ד'לא מ'נח ת'פילין‪ :‬ושם מבאר שעיקר הקטרוגים‬
‫לזכות לקבל שבת כראוי יש לתקן את הדיבור ולהעלותה‪ ,‬בכדי שפגם‬ ‫והנסיונות הם יונקים מפגם הדיבור בבחי' לפתח חטאת רובץ ויש‬
‫הדיבור לא ירחק את האדם מגן עדן נועם אור השבת‪ .‬ולכן גם בימות‬ ‫לתקן הדיבור שהוא רוחו של הקב"ה‪.‬‬
‫החול כשהאדם עוסק בל"ט מלאכות שהם נמשכים מפגם הדיבור‬
‫שהוא זוהמת הנחש‪ ,‬וזה מבלבל את האדם מידיעת השי"ת‪ ,‬יש למצוא‬ ‫קיצור המאמר וביאורו‬
‫את הדרך שגם כאשר עוסק בהם לא יתפרד מהשי"ת אלא יתדבק‬ ‫בבריאת האדם נאמר 'ויהי האדם לנפש חיה' והתרגום הוא 'לרוח‬
‫לזכור גם אז בהשי"ת כאילו היום שבת‪ ,‬ולא לתת לרוח הסערה לשלוט‬ ‫ממללא' שניתן באדם כח הדיבור המייחדו על כל שאר הברואים‪ .‬החיים‬
‫עליו אלא לעסוק בכל דבר באמונה ובטחון בהשי"ת‪.‬‬ ‫והמוות ביד הלשון‪ ,‬אדם יכול להתעלות מאד בכח הדיבור‪ ,‬ולהיפך‬
‫עיקר ירידתו הוא על ידי פגם הדיבור‪ ,‬כי כל הנסיונות שמתגברים על‬
‫כלליות עניין השבת‬ ‫האדם הם רק מחמת שלא שמר את הדיבור‪ ,‬כי כשנכשל בדיבורים‬
‫מאמר זה הוא גבוה מאד כידוע אשר בו מבואר דרכי ההתדבקות‬ ‫בטלים וקשים ואינו שומר פיו מלהוציא דברים שאינם ראויים להיאמר‪,‬‬
‫בהשי"ת ביראה ובושה גדולה‪ .‬אך לאור הבנת ענין ההכנה לשבת נוכל‬ ‫בזה מתעוררים כל הבלבולים והקטרוגים ח"ו‪ ,‬ומזה יכול להימשך עיקר‬
‫למצוא בו דרכי ההתחזקות והעבודה השייכים גם לנו‪.‬‬ ‫כח הדין קץ כל בשר ח"ו‪ .‬על ידי שפוגם בדיבור נופל האדם לבחי' רוח‬
‫שבת קודש הוא המקור ממנו שואבים כח לדביקות בהשי"ת‪ ,‬דהיינו‬ ‫סערה שהוא נסער ומבולבל תמיד‪ ,‬ומרוב הבלבול והלחץ אין לו חיים‬
‫שזוכים בו לדרכי העלאת הדיבור כיצד להינצל מכל בלבול ורוח סערה‬ ‫ואינו זוכר כלל את השי"ת ואת חובת שמירת התורה וקיומה והנסיונות‬
‫הנגרם עקב הדיבור‪ ,‬ולבוא לשירות ותשבחות ולדבר דברי אמת לפני‬ ‫קשים אצלו עד למאד‪ .‬לכך העיקר הוא לתקן את הדיבור‪ .‬והתיקון הוא‬
‫השי"ת כפי מדריגתו כדי להתעורר באמת להתדבק בדרכי ההתחזקות‬ ‫ע"י ההתדבקות באור האמת שיודע שכל דיבור יש בו כח ולכן שומר‬
‫והשמחה ולהתגבר להדביק את המחשבה בהשי"ת‪ ,‬עד שיזכה שיאיר‬ ‫את מוצא פיו ומדבר דברי אמת רק מה שצריך ולא יותר‪.‬‬
‫בו הדעת לזכור את השי"ת באמת ולהבין בדיבורי התפילה להרגיש‬ ‫התעוררות כח האמת הזו הוא ע"י לימוד התורה לפנות בוקר‪ .‬ע"י התורה‬
‫מתוכם אמיתת מציאות השי"ת ונפלאותיו הנוראות ועוצם גדולתו ית'‪,‬‬ ‫שלומד בעת שצר לו והוא בעניות ובדחקות והוא בורח לתורה‪ ,‬אז‬
‫עד שיזכה להכניס זאת בלב באופן אמיתי כעומד לפני המלך ומתבייש‪,‬‬ ‫מתעורר 'מובחר האמת של הדיבור'‪ ,‬ומתבטלים הבלבולים והקטרוגים‪,‬‬
‫אשר זוהי עיקר נקודת האמת של הנפש וכל ישועת האדם‪.‬‬ ‫וזוכה לקדש את הדיבור‪ ,‬ונמשך עליו חוט של חסד שבכוחה יכול לזכות‬
‫כי באמת בקדושת השבת יכולים אנו לטעום טעם של הדעת‬ ‫להתעורר למובחר האמת של דיבורי אמונה עד שהדיבור יצא בשיר‬
‫וההתקרבות להשי"ת‪ ,‬טעם של קדושת הדיבור‪ ,‬ולזכות לדביקות עד‬ ‫ושבח להשי"ת כמ"ש למען יזמרך כבוד וגו' ‪ ,‬ואז ברן יחד כוכבי בוקר‪.‬‬
‫שנזכה לדרגה הנצרכת לנו לבדוק תמיד בעצמנו האם אנו בדביקות‬ ‫וגו' כי יש כח גדול להדיבור על ידה יכולים לעלות מכל בלבול וחושך‬
‫כראוי (כמבואר בתחילת המאמר)‪.‬‬ ‫אל האמונה ולבא לשירות ותשבחות‪.‬‬
‫כאשר האדם טרוד בל"ט מלאכות שבהם אחיזת פגם הדיבור ואינו‬ ‫על ידי שמעלים את הדיבור חוזרים לדרגת אד"ם תיקון הדיבור‪ ,‬ואז‬
‫שומר פיו מלהיכשל בדבורי לשה"ר שקר וחנופה ושאר דיבורים רעים‬ ‫יש ביכולתו לזכות לבדוק תמיד ולפשפש את עצמו האם הוא דבוק‬
‫שמדבר על אחרים ועל עצמו וכו'‪ ,‬בזה נעלם ממנו הארת אור השבת‪,‬‬ ‫בהשי"ת או שעליו להתעורר מחדש לתקן הדיבור ולבא לדביקות‬

‫‪...‬המשך‬
‫באמונה בתוך קהל קדושים בר"ה‪ ,‬חזרנו ונזכרנו במלכות שמים‪.‬‬
‫ביום הכיפורים זכינו לסליחה וכפרה‪ .‬החטא והפשע מכניסים‬
‫כפירה בלב‪ ,‬זכינו וטהרנו‪ ,‬סלקנו מלבנו כל ספק והסתרה‪ ,‬שום‬
‫דבר לא יסתיר מאיתנו יותר את האמונה‪ .‬בסוכות ישבנו בצילא‬
‫דמהימנותא‪ ,‬שם קיבלנו את הארת אור האמונה‪ ,‬ובשמחת תורה‬
‫התחלנו את התורה מבראשית‪ ,‬רקדנו ושמחנו עם התורה‪ .‬יש‬
‫לנו את כל מה שצריך בכדי להתחיל מחדש‪ .‬כל הקושי שיש‬
‫באמונה‪ ,‬הוא בשעה שחסרה לנפש נקודת ההתחלה‪ ,‬כוחה של‬
‫הראשית‪ .‬כעת‪ ,‬עם כח כזה של התחלה ובכח רביה"ק‪ ,‬בודאי‬
‫יש לנו את היכולת לאחוז שוב באמונה‪ ,‬ולמצוא עצה להחזיק‬
‫בזה בכל השנה‪ .‬כי בדרכי רביה"ק נוכל למצוא תמיד התחדשות‬
‫וכח של התחלה‪ ,‬איך לאחוז תמיד באמונה‪ ,‬לחיות חיים טובים‬
‫אמיתיים‪ ,‬כפי שזכינו בחודש זה להיכתב ולהיחתם לחיים‪.‬‬
‫והנה גם עצה מופלאה זו‪ ,‬מתגלה בדברי רביז"ל על הפסוק‬
‫'בראשית'‪ ,‬ועפ"י מה שפירש רש"י טעם לכך שהתורה פותחת‬
‫בבראשית‪ ,‬משום 'כח מעשיו הגיד לעמו'‪ .‬כי אכן בפסוק זה‬
‫טמונות העצות הנוראות איך לשוב מכל מקום‪ ,‬גם מהאחרית‪,‬‬
‫אל הבראשית והאמונה הטהורה והמזוככת‪.‬‬
‫כך‪ ,‬באור דברי רבינו נוכל למצוא עוד עצות ודרכים איך להתגבר‬
‫על השכחה‪ ,‬לזכות לאמונה בהירה וזכה‪ ,‬אמונה שתביא אותנו‬
‫לתפילה בכוונה‪ ,‬להתמדה וקביעות בהתבודדות‪ ,‬להתעוררות‬
‫והתחזקות‪ ,‬עד שהאמונה תאיר בליבנו ותחיה את נפשנו‬
‫באמת‪.‬‬
‫מעשיו הגיד לעמו'‪ ,‬שהאמונה תגלה לנו את כח מעשיו‪ ,‬ואיך‬
‫ובפרט כעת‪' ,‬בשבת בראשית'‪ ,‬בראשית וההתחלה של השנה‪,‬‬
‫בירח האיתנים‪ ,‬כשבאמתחתנו כוחות מחודשים‪ ,‬זכינו ונכללנו‬
‫באור דברי רביה"ק יוכל כל אחד למצוא שוב אמונה בהירה‪,‬‬
‫ולחדש אותה בקרבו‪ .‬כי על אף שרק צדיקים מופלגים ואנשי‬
‫מעלה מסוגלים להתבונן בפנימיות כל דבר‪ ,‬ולמצוא שם את‬
‫רצון השם ואור האמונה‪ ,‬ורק הם יודעים איך להיות קרוב להשם‬
‫מכל דבר ממעשי בראשית (כמבואר לקו"מ סי' א' שיש להסתכל‬
‫בשכל כל דבר)‪ .‬הנה בכח רביה"ק שהוא בחינת ה'פראסטיק‬
‫הגדול'‪ ,‬נמשכת עלינו בכל עת חיות האמונה הקדושה‪ ,‬גם בשעה‬
‫שאנו רחוקים עדיין מהקדושה‪ ,‬ורק הולכים בדרך אל הקדושה‬
‫‪ -‬הדרך לארץ ישראל‪ ,‬גם שם בחוץ‪ ,‬כאשר איננו יודעים ממש‬
‫את דרכי האמונה‪ ,‬נוכל להמשיך על עצמינו את בחינת 'כח‬
‫יש עבודה בכל פעולה ומעשה‪ ,‬עד שנתעורר גם אנו למצוא בכל‬
‫דבר אמונה וחיות‪.‬‬
 ‫לימוד לשם התקרבות להשי"ת‬
‫מאת הרה"ג ר' שמעון אנשין שליט"א ‪ -‬מו"צ דביהכנ"ס נחלת חן‬
‫קדושת וגניזת הסכך וארבעת המינים‬ ‫מאת אחד ממשפיעי אנ"ש‬
‫ב"ה זכינו למתנות הנפלאות של חודש תשרי על כל חגיו ומצוותיו – שפע חדש של התקרבות להשי"ת‪ .‬כעת יש בידינו‬
‫א] סכך הסוכה והלולב‪ ,‬לאחר שנתבטלו ממצוותם – אין לנהוג בהם מנהג‬
‫הכח לצאת לקראת השנה הבאה עלינו לטובה‪ ,‬להתחיל 'זמן חורף' בחשק והתלהבות חדש להשי"ת‪.‬‬
‫בזיון לזורקם במקום מגונה‪ .‬אך אינם צריכים גניזה‪ .‬ואין לזורקם בידים‬
‫זה הזמן להתחדש בלימוד התורה‪ ,‬להתחזק ביתר שאת בסדרי הלימוד הקבועים של הישיבה‪ .‬גם ראוי להוסיף לימוד‬
‫לאשפה‪ .‬אך אם מתוך שלא גנזם‪ ,‬נזרקו ממילא – אין לחוש לזה‪ .‬ויש למחות‬ ‫עצמי חדש‪ ,‬כמו מסכת גמרא‪ ,‬ששה סדרי משנה‪ ,‬מדרש‪ ,‬וכדומה‪ ,‬ולהחזיק בלימוד זה בחודשים הקרובים בשיעור יומי‬
‫באנשים שזורקים אחר סוכות עצי הסכך לחוץ במקום שרבים רגילים‬ ‫קבוע בכמות שיוכל לעמוד בה‪ ,‬בלי לעבור לסדר אחר באמצע‪.‬‬
‫לפסוע עליהם‪ ,‬ואפילו איננו מקום אשפה‪ .‬ונכון שלא לעשות תשמיש‬
‫מגונה אפילו בדפנות הסוכה‪[ .‬תוכן דברי הרמ"א והמשנ"ב סימן כא ס"א‬ ‫והנה דווקא עכשיו – בזמן ההתחדשות‪ ,‬ראוי לנו לחפש מהי דעת רביז"ל בעניין כוונת הלימוד‪ ,‬שהרי מצד אחד הזהירנו‬
‫סק"ו – ז ובסימן תרלח סקכ"ד]‪.‬‬ ‫כל כך למעט בכבוד עצמנו ולא לרדוף אחר הצלחות של 'גדלות'‪ ,‬מאידך בוודאי שצריך להרבות מאוד בלימוד התורה‪,‬‬
‫וכמה וכמה תורות ושיחות נוראות יש בעניין זה‪ .‬מהי אם כן‪ ,‬הכוונה שצריך לכוון בלימודינו‪ ,‬באופן שנלמד רק בשביל‬
‫ב] ומדבריהם למדנו כך‪:‬‬
‫השי"ת‪ ,‬ולא לשום כוונה עצמית‪.‬‬
‫[א] אסור לזרוק את הסכך לפח האשפה‪ .‬ואם כי היא הלכה מפורשת‪ ,‬מכל‬
‫בתורה א' מגלה לנו רביז"ל ההבנה מהו 'לימוד תורה לשמה'‪ ,‬והוא‪ :‬לימוד לשם חיזוק ההכרה שיש מלך בעולם‪ ,‬שזה כל‬
‫מקום הרבה נכשלים בזריקת הסכך באשפה – ואינם יודעים שהוא איסור‬ ‫תכליתנו בעולם – לדעת ולהכיר את המלך‪.‬‬
‫גמור!‬ ‫כשאדם יודע שיש מלך‪ ,‬אזי אינו סומך את עצמו על שום אדם‪ ,‬אלא מבקש רק מהשי"ת כל דבר שצריך‪ ,‬מודה ומשבח‬
‫[ב] וכן אין להניחם סביב מקום פחי האשפה‪ .‬ויש אשר אכן נזהרים ואינם‬ ‫אותו על כל מה שיש לו‪ ,‬ושר ומזמר אליו‪ .‬כמו כן ליבו מלא באהבתו וביראתו‪ ,‬ואינו אוהב או מפחד משום דבר זולתו‬
‫מניחים אותו באשפה ממש‪ ,‬אך מניחים אותם ליד פחי האשפה‪ .‬ולכאורה‬ ‫ית'‪ ,‬ונזהר מאוד מכל דבר שיכול להפרידו מהשי"ת‪.‬‬
‫יש להם סמך מדברי המשנ"ב האמורים ש'אם מתוך שלא גנזם נזרקו‬ ‫שכל זה נקרא 'שלימות המלכות' – שמכיר רק בהשי"ת שהוא המלך‪ .‬וכך עובד להשי"ת ממש כעובד למלך בשר ודם‪ ,‬כי‬
‫מרגיש את מציאות השגחת השי"ת‪ ,‬וזה מביאו ליישוב הדעת‪ ,‬שמחה‪ ,‬חיות וסיפוק‪.‬‬
‫ממילא אין בזה חשש'‪ .‬ולענ"ד אין להם על מה שיסמוכו‪ ,‬כי לא התיר כן‬
‫אך לעומת זה‪ ,‬נתן השי"ת כח ליצר הרע למלוך עלינו ולהשכיח מאתנו שלא נדע מהמלך ולשם מה אנו חיים‪ ,‬כך שניפול‬
‫אלא ב'אי גניזתם' גרידא‪ ,‬אבל לא במניח להדיא סביב פחי האשפה שהוא‬
‫למעשה שטות ושגעון‪ ,‬כמו כסיל ההולך אחר התגלות ליבו‪ ,‬ללא יישוב הדעת והבנה במה שיש בכוחו לפעול לטוב או‬
‫ברור שיבואו לאחר זמן באשפה‪ ,‬או גרוע מזה‪ ,‬כי הרבה פעמים‪ ,‬הם נשארים‬ ‫למוטב‪ .‬וממילא יקשה עלינו מאוד לסמוך רק על השי"ת‪ ,‬לא נוכל להודות ולהלל על מה שיש‪ ,‬ולבקש מה שצריך‪.‬‬
‫שם כמה ימים‪ ,‬ובאים לידי בזיון ממש‪.‬‬ ‫איך אם כן יכולים אנו ליתן כח ל'מלכות דקדושה' – להגביר בנפשנו את ההכרה במלך‪ .‬לכן נתן לנו השי"ת את התורה‬
‫[ג] אסור להניח את הסכך במקום אשר בני אדם ילכו וידרכו עליהם‪.‬‬ ‫הק'‪ ,‬שעל ידי עסק התורה בכח‪ ,‬נוכל להכניע את היצר‪ ,‬ולהתבטל למלכות ה'‪ ,‬וכמו שאמרו חז"ל 'אם פגע בך מנוול זה‬
‫[ומלבד שמכשילים בזה את הרבים שאינם יודעים להזהר‪ ,‬גם מצערים בכך‬ ‫משכהו לבית המדרש'‪.‬‬
‫את הנזהרים בזה בריבוי הדרך]‪.‬‬ ‫"וכמו שהמשוגעים צריכים להכותם ולשום עליהם ֵשמות [קמיעות]‪ ,‬כמו כן ממש התורה שעוסקין הוא בחינת מקלות‬
‫ושמות שבזה מכין ומכניעין את היצר הרע‪ ,‬ומגרשין מן האדם את השגעון והרוח שטות שנכנס בו"‪( .‬שם תו' א')‬
‫[ד] אסור לדרוך על הסכך‪ .‬ואף כאשר בעליהם עבר על האיסור האמור‬
‫כי התורה היא ציווי המלך‪ ,‬וכאשר אדם לומד תורה‪ ,‬בפרט אם מתאמץ קצת יותר מגדר יכולתו‪ ,‬מכה בו ההכרה וההבנה‬
‫לעיל והניחום במקום הילוך הרבים‪ ,‬מכל מקום אין בזה בכדי להתיר‬
‫שהנה יש מלך בעולם‪ ,‬שרוצה ומעוניין במעשיו ובעבודתו‪ ,‬שאומר לו מה לעשות‪ ,‬להתנהג כך וכך‪ ,‬ולא לעשות כך וכך‪,‬‬
‫לאחרים את הדריכה עליהם‪.‬‬ ‫ולהקפיד מאוד על עניין פלוני וכדומה‪.‬‬
‫[ה] 'נוי הסוכה' – י"א ש'נכון' שלא לזרוק אותם לאשפה‪ .‬אמנם אם עוטפם‬ ‫ולדוגמא כאשר לומד הלכות ציצית‪ ,‬מקבל הבנה שהנה יש מלך שמתעניין מאוד במעשיו ורוצה שייקח צמר של בהמה‬
‫היטב בשקית‪ ,‬יכול להניחם כך באשפה‪[ .‬גנזי הקודש פי"ח הערה יד בשם‬ ‫גשמית ויעשה ממנו כך וכך חוטים וכו'‪ .‬וכן כשלומד או שומע איזה שיעור‪ ,‬או מחלוקת בשור שנגח וכדומה‪ ,‬נכנס בו‬
‫הגר"נ קרליץ והגר"ח קנייבסקי]‪.‬‬ ‫ההכרה שהנה יש מלך בעולם שמצווה איך להתנהג בכל מצב‪ ,‬וכעת דנים מה רצונו בעניין המזיק והניזק‪.‬‬
‫ג] ז"ל השו"ע והמשנ"ב [סימן תרסד ס"ח סקכ"ח – כט]‪ :‬יש מי שאומר‬ ‫וזהו לימוד תורה לשמה‪ ,‬ללמוד בשביל לחזק אצלו את ההכרה במלכות השי"ת‪.‬‬
‫שהושענא שבלולב והוא הדין ערבה של הושענא אע"פ שנזרקה‪ ,‬אין‬
‫מן הראוי להדגיש שכאשר מגיע עת הלימוד‪ ,‬לא יבלבל עצמו יותר מדי‪ ,‬במה שכתבנו‪ ,‬להתעורר להכיר במלכות ה'‪ ,‬כי‬
‫לפסוע עליה‪ .‬ודינה כפי המבואר לעיל סימן כא ס"א‪ – .‬והעולה מדבריהם‬
‫פעמים שרוב ההכנה והכוונה מהווה מניעה להתחיל ללמוד‪ ,‬ודווקא זה יכול לבלבל את הלימוד‪ ,‬וצריך להיות זריז בזה‬
‫אלו והאמורים לעיל‪ ,‬הם כך‪:‬‬ ‫להפסיק את העצלות והכבידות‪ ,‬לקפוץ לתוך התורה‪ ,‬בלי הרבה מחשבות יתירות‪.‬‬
‫[א] 'ארבעת המינים' ‪ -‬אסור לבזות את הארבעת המינים‪ ,‬ועל כן אין לזורקם‬ ‫אך העיקר בכלליות היום ובעיקר בעת ההתבודדות לעורר את הרצונות והכיסופין‪ ,‬לזכות לחיות את האמת שהשי"ת‬
‫לאשפה או לדרוך עליהם‪ ,‬וכמ"ש פרטי הדין לעיל סעיף ב‪.‬‬ ‫מלכותו בכל משלה‪ ,‬ויבקש מהשי"ת על זה‪ ,‬שכל הרצון שלו יהיה רק להכיר במלכות ה'‪ ,‬כך יועיל לו הלימוד‪ ,‬להכניע‬
‫[ב] 'הושענות' ‪ -‬דינם כארבעת המינים‪ .‬ועל כן ראוי לטאטא את רצפת בית‬ ‫את השגעון וחוסר היישוב דעת שלו‪ ,‬ויהיה לו הכח להמליך את השי"ת על ליבו‪.‬‬
‫הכנסת מעלי ההושענות תיכף אחר חביטתם‪ ,‬כדי שלא ידרכו עליהם‪.‬‬
‫במאמרים הבאים נבאר ונפרט בעז"ה [על פי ליקו"מ תו' א'] העצות למעשה‪ :‬א] איך למעשה מכירים במלכות השי"ת‪ .‬ב‪.‬‬
‫ומה שנהגו לזורקם על גבי 'ארון הקודש'‪ ,‬אין לזה מקור בדברי הקדמונים‪.‬‬
‫באיזה דרך היצר לוקח לנו את ההכרה במלכותו ית'‪ .‬ג‪ .‬מהם שני הכוחות שיש בתורה להכניע את היצר רע‪.‬‬
‫ויש שפקפקו בזה מצד איסור השימוש עם ארון הקודש שקדושתו חמורה‬
‫מאד‪ .‬ועל כל פנים אין לנהוג כן באופן שיזרקום אח"כ לאשפה‪[ .‬וחובת‬
‫הזהירות בקדושתם חלה על הגבאים לשמרם שלא יבואו לידי בזיון‪ ,‬ואינם‬
‫יכולים להטיל את החובה על כלל הציבור‪ ,‬כיון שכבר נהגו כן]‪.‬‬ ‫לתרומות והנצחות‬
‫[ג] 'טבעות' ו'קושיקלאך' ששימשו לאיגוד הלולב – אין לנהוג בהם מנהג‬ ‫בטל'‪0573182246:‬‬
‫בזיון‪ .‬כיון שניכר עליהם ששימשו לתשמיש מצוה‪.‬‬ ‫המעוניינים להצטרף אל רשימת‬
‫[ד] קופסה של אתרוג‪ ,‬נרתיק הלולב – נכון שלא לנהוג בהם מנהג בזיון‪ .‬ואם‬
‫לרפואת הילד‬
‫המנויים לקבלת העלון בדוא"ל‪ ,‬נא‬
‫כתוב עליהם חלקי פסוקים וכל שכן פסוק שלהם – טעונים גניזה‪[ .‬אמנם‬
‫שלחו אלינו את כתובתכם‬
‫תיבות 'פרי עץ הדר' אינה מחייבת גניזה]‪.‬‬
‫לכתובת‪subscribe@haleb.org :‬‬
‫יעקב משה‬
‫[ה] שמירת ארבעת המינים בבית‪ .‬איתא בספרים הקדושים שראוי לשמרם‬
‫בבית ועי"ז ינצל מכל צרה‪ .‬ולגבי 'ההושענות' ידועים דברי רביז"ל שמועיל‬ ‫לקבלת אינפורמציה כללית‬ ‫בן יונה‬
‫לשמירה בדרך‪ .‬ועל כן מהנכון שלא לזרקם ולא לגנזם כלל אלא לשמרם‬ ‫אנא צרו עימנו קשר‬
‫בבית‪ .‬וגם לא לשרפם בשריפת חמץ‪ ,‬כי למה לו להפסיד השמירה‪ .‬וכדי‬
‫ב ‪info@haleb.org -‬‬
‫לצאת ידי חובת מנהג זה‪ ,‬אפשר להשאיר את הד' מינים משנה זו ולשרוף‬
‫את אלו משנה שעברה‪.‬‬
‫גיליונות פרשת השבוע להורדה ‪www.ladaat.net/gilionot.php‬‬
‫בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬קו החדשות של הציבור החרדי‬