‫גליון ל"ז ‪ -‬ו' שבט תש"ע‬

‫ממאורי עינינו‬
‫דברות קודש מכ“ק מרן אדמו“ר שליט“א‬
‫בפתח עינים‬
‫דבר החבורה‬
‫החבורה‬
‫ה‬ ‫דבר החבור‬
‫ד בר‬
‫התענוגים כאין יחשבו נגדה ולא יתבטל מהמצוה בשביל שום‬
‫תענוג שבעולם‪ ,‬והנה בעת שעסקו כלל ישראל במצות קרבן‬
‫פסח היוצריכים להאמין ולהתחזק בשני דברים‪ ,‬ראשית כנגד‬
‫ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אלהם משכו וקחו‬
‫לכם צאן למשפחותיכם ושחטו הפסח הרה“ק רבי משה‬
‫מסאווראן זי“ע פירש‪ ,‬דלכן לא מצינו בפרשה עד כאן‬
‫פסח הוא לה‘‬
‫הערב רב וכדומה שלעגו עליהם במה שעסקו במצוה זו‪ ,‬וכן‬ ‫שכתוב על הקרבן לשון פסח רק לשון שה‪ ,‬דהרי צריך‬
‫בהמצוה עצמה שהיתה כרוכה במסירות נפש מאחר שהיתה‬ ‫להבין האיך בכלל אמר ושחט“ו הפס“ח הרי פסח נקרא‬ ‫מתחת כסא הכבוד‪ ,‬חלק אלוה‬ ‫הרה“ק הרבי ר‘ משה לייב‬
‫תועבת מצרים‪ ,‬והם האמינו בהקב“ה ובמשה רבינו שתהיה‬ ‫ע“ש שפסח הקב“ה על בתי ישראל וזה לא היה עד ליל ט“ו‬ ‫ממעל‪ ,‬וכמו שרואה אשר בעת רגעי‬ ‫מסאסוב זי“ע בהיותו אצל רבו‬
‫הגאולה וקיימו המצוה מחמת שכן צוה הקב“ה‪ ,‬וזהו דב“ר‬ ‫והשחיטה הרי היתה ביום י“ד ומכ“ש משיכת הקרבן שהיתה‬ ‫קודש מתעוררים בו הרהורי תשובה‬ ‫הרה“ק הרר“א מליז‘ענסק זי“ע‬
‫א“ל עד“ת ישרא“ל הם אותם שהיו במדרגה גבוהה יותר‪,‬‬ ‫קודם לכן‪ .‬ותי‘ דמצינו בגמ‘ דשח“ט הוא לשון המשכה‪,‬‬ ‫עמוקים מעומק נפשו‪ ,‬רק שהשכן‬ ‫בפרשת בא אמר לפרש את הפסוק‬
‫ויקח“ו לה“ם אי“ש ש“ה לבי“ת אבו“ת שיקחו המדריגה‬ ‫הנה כשאדם צריך לאיזה נס צריך לעשות מקודם מצוה‬ ‫השוכן בקרבו הוא המלך הזקן‬ ‫’ואמרתם זבח פסח הוא לה‘ אשר‬
‫מהאבות הקדושים שקיימו המצות במסירות נפש‪ ,‬ולכן‬
‫גדולה שמצוה זו תעורר בשמים ממקום הנסים שיעשה לו‬ ‫וכסיל מרעיש בקולו להשתיק את‬ ‫פסח על בתי בני ישראל במצרים‘‪,‬‬
‫נס‪ ,‬וכעת שכלל ישראל היו צריכים לנס גדול היה צריכים‬ ‫קולה‪ ,‬וכמאמר הרה“ק רבי שלמה‬ ‫אשר השי“ת בנגפו את מצרים האט‬
‫שפיר כתב המדרש ע“ז הה“ד אלהים יראה לו השה לעולה‬
‫לעשות איזה מצוה כדי שיתעורר להם נס‪ ,‬לכן ניתן להם‬ ‫מקארלין זי“ע ’די גרעסטע יצר הרע‬ ‫ער כביכול געטאנצט אויף יעדע‬
‫בני‪ ,‬שצריכים לקיים המצות במסירות נפש כמו עקידת‬
‫מצות קרבן פסח שהיה כרוך במסירות נפש שקרבן זה היה‬
‫יצחק‪.‬‬ ‫איז אז מ‘פארגעסט אז מען איז א בן‬ ‫יודישע שטוב ואמר ’דא וואוינט‬
‫תועבת מצרים‪ ,‬ואעפ“י ששיניהם של מצרים היו כהות אפ“ה‬
‫הרי היה תועבת מצרים‪ ,‬וע“י שקיימו מצוה זו במסירות נפש‬
‫מלך‘‪ ,‬דהיינו שעיקר המצאות האדם‬ ‫א יוד‪ ,‬דא וואוינט א יוד‘‪ ,‬וברוב‬
‫נמצאים אנו כעת בשבועות המסוגלים לתשובה‬
‫נתעורר להם ממקום הנסים שיעשה להם נס‪ ,‬וזהו מה שאמר‬ ‫בתוך מצריו היא כיון שאינו מכיר‬ ‫התלהבותו עלה על שולחן רבו הק‘‬
‫ומסייעים לכל אחד לעשות תשובה‪ ,‬ותשובתו של כל אחד‬
‫מתקבלת‪ ,‬וגם בפרשה מרומז עניני תשובה‪ ,‬דכתיב משכ“ו‬ ‫להם משה רבינו משכ“ו וקח“ו לכ“ם צא“ן למשפחותיכ“ם‬ ‫מי הוא באמת‪ ,‬ומסתכל על עצמו‬ ‫ורקד ואמר ’דא וואוינט א יוד‪ ,‬דא‬
‫וקח“ו ודרשו חז“ל משכו מע“ז וקחו לכם צאן של מצוה‪.‬‬ ‫כדי שעל ידי זה ושחט“ו הפס“ח ימשכו הנס שהקב“ה יפסח‬ ‫כאילו היה בן כפר עני ואביון התאב‬ ‫וואוינט א יוד‘‪.‬‬
‫על בתי ישראל‪.‬‬ ‫לכל שטות אשר ימצא‪ ,‬אך האמת‬
‫האורח לחיים בפרשה כתב כמה לתשובה‪ ,‬ראשית‬ ‫היא שנפשו גבוהה ביותר ואם יפתח‬ ‫והנה ריקוד זה של השי“ת‬
‫שהאדם צריך לעשות מקודם תשובה מחמת יראת העונש‪,‬‬
‫וכעין זה כתב ג“כ לענין הנס של קריעת ים סוף וכמו‬
‫את שליטתה על ידי מחשבה דיבור‬ ‫כביכול היה בליל יציאת מצרים שבו‬
‫ואעפ“י שאין זו עיקר היראה מ“מ כך צריך להיות מקודם ‪-‬‬
‫כן מובא בעוד ספרים הק‘‪ ,‬דכתיב דבר אל בני ישראל ויסעו‪,‬‬
‫ומעשה קדושים‪,‬‬ ‫מגלותה‬ ‫יצאה כל נפש מישראל‬
‫ופי‘ דכיון דכלל ישראל היו צריכים לנס של קריעת ים סוף‬ ‫הן בגשמיות והן‬
‫ובספר פרי הארץ פ‘ נצבים מבואר ג“כ שלאחר שעבר האדם‬ ‫ימצא את עצמו‬
‫היו צריכים לעשות מקודם איזה מעשה כדי שעי“ז יתעורר‬ ‫אשר‬ ‫ברוחניות‪,‬‬
‫עבירה נתגשם וא“א לו לבוא לתשובה מבלי יראת העונש‪.‬‬ ‫לכן הזהירה התורה במקום חשוב יותר‪,‬‬
‫להם נס בשמים ממקום הנסים‪ ,‬לכן אמר הקב“ה למשה‬
‫והרה“ק רבי אברהם מקאליסק זי“ע אמר שבכל יום צריך‬ ‫מקום בן המלך‪,‬‬ ‫תליא‪,‬‬ ‫בהא‬ ‫הא‬
‫רבינו דבר אל בני ישראל ויסעו היינו במסירות נפש‪ ,‬ועי“ז‬
‫האדם להמשיך עליו יראת העונש ועי“ז יכול לבא לידי יראת‬ ‫יתעורר להם הנס של קריעת ים סוף‪.‬‬ ‫אשר שם הוא מקומו‬
‫יום‬ ‫את‬ ‫זכור‬ ‫מקום‬ ‫בכל‬ ‫עיקר‬ ‫ואדרבה‬
‫הרוממות‪ .‬והראשית חכמה ויסוד יוסף ובעוד ספרי מוסר‬
‫הגלות במצרים צאתך מארץ מצרים‪ ,‬האמיתי‪.‬‬
‫מביאים הרבה מדברי הזוה“ק בענין יראת העונש ‪ -‬וכמו“כ‬ ‫איתא בדברת שלמה פ‘ פקודי לבאר הפסוקים‬ ‫היה גלות הדעת‬
‫כתב האורח לחיים שמקודם צריך האדם להתחיל התשובה‬ ‫החודש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי‬ ‫וכמו שאמר‬ ‫כמבואר בספרים למען תזכור וגו‘‪ ,‬וכן‬
‫ע“י יראת העונש והגם שאין זו תשובה נכונה אפ“ה מקבל‬ ‫השנה‪ .‬דבר אל כל עדת ישראל לאמר בעשור לחודש הזה‬ ‫הקדושים‪ ,‬ובלילה כמה פעמים‪ ,‬כי הוא הרה“ק ה‘חידושי‬
‫ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית‪ .‬דהרי צריך להבין‬
‫הקב“ה תשובתו מחמת האמונה שבו כמש“כ צדיק באמונתו‬ ‫זו יצאה כל נפש נתינת עצה איך להוציא הרי“ם‘ מגור זי“ע‬
‫יחיה‪ ,‬ומ“מ ע“י תשובתו מיראה בתמידית יבוא לידי תשובה‬ ‫למה אמר הקב“ה למשה רבינו שיצוה את כלל ישראל‬
‫כבר בראש חודש שיקחו שה בעשור לחודש ולא היה די‬
‫על הפסוק ’והוצאתי‬ ‫לחירות ונתגלה‬
‫מאהבה‪ .‬וכן צריך להתודות על כל חטאיו שעבר ולקבל על‬
‫שיצוה להם בעשור לחודש שיקחו שה בו ביום‪ ,‬אלא טעם‬ ‫מתחת‬ ‫הודה ותפארתה‪ ,‬המידות גם כן מהגלות‪ .‬אתכם‬
‫עצמו שלא ישוב לכסלה עוד‪ .‬וכתב דבשעה שעושה תשובה‬ ‫סבלות מצרים‘ אשר‬ ‫יציאת‬ ‫ומכח‬
‫הדבר היה כדי שכלל ישראל ישתוקקו כבר מראש חודש‬
‫לא יקל החטא בעיניו לתרץ עצמו שעבר העבירה מחמת‬ ‫)מאור עינים פ‘ שמות(‬
‫לקיים המצוה אעפ“י שהיתה תועבת מצרים והיתה כרוכה‬ ‫הקב“ה הוציא את‬ ‫מצרים נמשך אשר‬
‫דבר זה שגרם לו או אונס זה שגרם לו‪ ,‬וכן לא יחשוב אז במה‬
‫במסירות נפש‪ ,‬וכן מעשור לחודש עד זמן השחיטה היה‬ ‫כלל ישראל שלא‬ ‫בכל עת שבו תרצה‬
‫שמבואר בדברי חז“ל שהקב“ה מלמד זכות על עוברי עבירות‬
‫כרוך במסירות נפש‪ ,‬וע“י אותה מסירות נפש עוררו למעלה‬ ‫יוכלו לסבול את‬ ‫נפש הישראלית‬
‫שזהו מחמת שהוא בגוף חומר‪ ,‬או במה שאחז“ל שהקב“ה‬
‫מתחרט על שברא היצה“ר‪ ,‬שכל זה יגרום שלא תהיה לו‬
‫הי“ג מדות של רחמים המתגלים בימים אלו ונעשה להם‬ ‫המצריים‪ ,‬והוא הוא אשר דיברנו כי‬ ‫לצאת לחירות תוכל לצאת מכח‬
‫נס וכתב דהלשון תכוס“ו ע“ל הש“ה הוא לשון רחמנות‪,‬‬ ‫בהכיר האדם את גודל מעלת נפשו‬ ‫היציאה אז‪.‬‬
‫חרטה גמורה‪ .‬והטעם דבעת התשובה צריך להתודות על כל‬ ‫שנתעורר להם הי“ג מדות של רחמים‪ ,‬וכתב שע“י כח זה‬
‫חטאיו‪ ,‬משום דאחז“ל דמכל עבירה נברא מקטרג וקשורה‬ ‫היקרה ואת כוחותיה הכבירים מול‬
‫הקריבו הנשיאים קרבנות בזמן הקמת המשכן‪ ,‬י“ב נשיאים‬
‫הזקן והכסיל‪ ,‬וביודעו שכל רצון זר‬ ‫וכמאמר הרה“ק מראפשיץ‬
‫בו ככלב‪ ,‬ואם אינו מתודה על כל חטאיו אותה העבירה‬ ‫הקריבו בי“ב ימים כנגד הי“ב מדות‪ ,‬וקרבנו של אהרן ביום י“ג‬ ‫’תחילה‬ ‫זי“ע על מאמרינו בקידוש‬
‫שאינו מתחרט עלי‘ אינה מנחת לו לשוב בתשובה‪ ,‬ורק‬ ‫אשר אינו בלתי לה‘ לבדו אינו נובע‬
‫שהיא מדה כוללת‪ .‬וזהו כונת רש“י בתחילת פרשת בראשית‬
‫מנפשו אלא מאותו זקן הכסיל‪ ,‬הרי‬ ‫מצרים‘‬ ‫ליציאת‬ ‫למקראי קודש זכר‬
‫כשמתודה יכול לעשות אח“כ תשובה שלימה‪ .‬וגם צריך‬ ‫שכתב לא היתה התורה צריכה להתחיל אלא מהחודש הזה‬
‫ייחם לבבו לבלתי לתת דריסת רגל‬ ‫אשר כל איש ישראל אשר רוצה‬
‫להתמיד בתשובתו כמש“כ וחטאתי נגדי תמיד‪.‬‬ ‫לכם שהוא מצוה הראשונה‪ ,‬דהנה אחז“ל למה קדמה פרשת‬
‫לאותו אשר התייישב בביתו ועושה‬ ‫להתחיל לקחת עצמו לעבודת‬
‫שמע לוהיה אם שמוע‪ ,‬כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים‬
‫וכעת בימי השובבי“ם הוא זמן לשוב בתשובה‬ ‫שם ככל העולה על רוחו‪ ,‬ועל ידי‬ ‫שביציאת‬ ‫השי“ת יזכיר עצמו איך‬
‫תחלה ואח“כ מקבל עליו עול מצות‪ ,‬וה“נ ומכ“ש קודם‬
‫ובפרט בשבתות של ימי השובבי“ם‪ .‬ופרשה זו מדברת‬
‫קבלת התורה היו כלל ישראל צריכים לקבל עליהם תחילה‬ ‫זה יתקיים המשך הפסוק ’והצלתי‬ ‫שערי‬ ‫במ“ט‬ ‫מצרים היינו שקועים‬
‫מגאולת מצרים ואיתא בנועם אלימלך שהתשובה שהאדם‬
‫עול מלכות שמים‪ ,‬לכן ניתנה להם מצות הקרבת קרבן פסח‬ ‫אתכם מעבודתם‘ דהיינו שננצל‬ ‫השי“ת‬ ‫הוציאנו‬ ‫הטומאה ומשם‬
‫עושה היא בחינה של גאולת מצרים‪ ,‬והרי מבואר בספרים‬ ‫שבמצוה זו קבלו עליהם עול מלכות שמים שהיתה כרוכה‬ ‫מכל עבודה שאינה לרוחינו‪ ,‬ונצא‬ ‫לנו“ן שערי קדושה‪ ,‬ומכח זה תוכל‬
‫הק‘ שבזה שמזכיר גאולת מצרים ממשיך על עצמו גאולה‬ ‫במסירות נפש‪ ,‬ואח“כ היו יכולים לקבל עליהם עול המצות‪.‬‬ ‫לחירות רוחנית‪.‬‬ ‫נפשו להתעלות ולהתחיל לעבוד‬
‫פרטית וכמו שדרשו חז“ל כל ימי חייך להביא לימות המשיח‪,‬‬ ‫את השי“ת ולצאת מאפילה לאורה‪,‬‬
‫ובפרט פרשה זו שמדברת מגאולת מצרים‪.‬‬ ‫האוהב ישראל פירש את דברי המדרש עה“פ‬
‫יהי רצון שבשבוע זה אשר‬ ‫ולהכנס בשערי הקדושה‪.‬‬
‫ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית‪ ,‬הה“ד אלהים‬
‫יעזור השי“ת שנזכה לשוב בתשובה שלימה‪,‬‬ ‫בו מתעוררת יציאת מצרים על ידי‬
‫יראה לו השה לעולה בני‪ .‬דהנה יכול להיות כמה אנשים‬
‫הקריאה‪ ,‬נצא מאפילה לאורה ע“י‬ ‫ומבואר בספה“ק שתחילת‬
‫ושנשפע בהשפעות כלליות ופרטיות‪ ,‬ובבני חיי ומזוני‪ ,‬ונזכה‬ ‫שעושים מצוה אחת שמצד העשי‘ עושים כולם בשוה‪ ,‬מ“מ‬ ‫האדם‬ ‫היציאה היא על ידי ידיעת‬
‫לגאולה שלימה במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫העיקר אינו שוה והוא כונת המצוה שתהיה בהשתוקקת‪,‬‬ ‫הידיעה אשר ’דא וואוינט א יוד‘‪,‬‬
‫אכי“ר‪.‬‬ ‫חצובה‬ ‫גודל מעלת נפשו אשר היא‬
‫]ליל שב“ק פרשת בא תשנ“ו[‬ ‫באהבה ויראה בדחילו ורחימו‪ ,‬ולהתענג מהמצוה עד ששאר‬

‫גיליונות פרשת השבוע להורדה‪www.ladaat.net/gilionot.php :‬‬

‫בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬קו החדשות במחיר שיחה רגילה‬

‫מהאנשים החשובים שהיו שם שבשבילו זה גם קשה‪ .‬ויש אנשים‬
‫שגם זה קשה להם‪ .‬אע“פ שמדובר היה באברך בא בימים‪ .‬ולכן‬
‫אין יכולים לומר לבחורים לצום‪ ,‬אולם אפשר לעשות איזה שינוי‬ ‫נאמר לראשי החבורות בהכנסם אל הקו“פ בימי השובבי“ם תשס“ז‬
‫מכל ערש“ק כגון לשתות או לטעום משהו בבוקר‪ ,‬ואח“כ ללמוד‬
‫יותר שעות בלי הפסק אכילה ושתיה‪.‬‬
‫ראשי החבורות‪ :‬אברכים גם כן דינם כנ“ל?‬
‫אד“ש‪ :‬אברכים זה כבר דבר אחר‪ .‬אברכים לוקחים ע“ע עוד דברים אחרים‬
‫שמטרידים אותם‪ .‬כך שא“א לפוטרם לגמרי‪ ,‬ובפרט שצריכים תיקון יותר‪.‬‬
‫ראשי החבורות‪ :‬יש מספר שעות שצריך ללמוד ברציפות בימים אלו‪.‬‬
‫אד“ש‪ :‬כל אחד כמה שיודע ומרגיש שיכול‪ .‬העיקר להתרגל ללמוד בלי לשוחח‬
‫ובלי הפסקות‪ .‬ואפשר להתרגל בזה כמו שלכל אחד פשוט שאינו מדבר באמצע‬
‫התפילה כיון שכך נתרגל‪ ,‬לכן אי“ז דבר קשה כלל‪ .‬יש לדעת שכך נהיה ג“כ‬
‫המצב אם מתרגלים שאין מדברים מדברים אחרים באמצע הלימוד נהפך‬
‫בטבע הדבר לקל ומובן‪ .‬אלא החילוק הוא שבתפילה אף אחד לא מעלה בדעתו‬
‫להפסיק דאיסור הוא‪ .‬והרי בתורה ג“כ צריך להתרגל לכך‪ .‬כמו שאפשר להתרגל‬
‫לא לאכול אפשר להתרגל לא לדבר כ“כ‪.‬‬
‫אכן ימי השובבי“ם אינם נגמרים ומסתיימים‪ ,‬וכדוגמת מה דאיתא במהרש“א‬
‫על הגמ‘ במגילה משה תיקן להם לישראל שיהיו עוסקים בהלכות חג בחג‬
‫והלכות עצרת בעצרת וכו‘ והק‘ שם המהרש“א מדוע לא הוזכרו בגמ‘ הלכות‬
‫ר“ה ויוה“כ‪ ,‬ויישב זאת דר“ה ויו“כ הוא לענין התשובה‪ ,‬וענין התשובה נוגע לכל‬
‫השנה רק דימים אלו נתייחדו במיוחד לדבר זה‪.‬‬
‫כמו“כ לעניננו‪ ,‬עבודת ימי השובבי“ם הבעל“ט היא עבודה לכל השנה ותיקון‬
‫המידות והחושים‪ .‬אין זה דבר שנגמר בסיום הימים של השובבי“ם‪ .‬אלא דימים‬
‫אלו כוחם מיוחד וגדול ומסוגלים להתעלות בדברים אלו על כל השנה להתגבר‬
‫כנגד היצר הרע ולעבור את הנסיונות שבאים לאדם‪ .‬וכמו שכתב בספה“ק נועם‬
‫אלימלך פר‘ ויחי )ד“ה או יאמר ויחי( ”‪...‬דראוי ונכון היותנו מקיימים מצוותיו‬
‫כמאמר התנא אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך וכו‘ כי לכך נוצרת‪.‬‬
‫אך עיקר קבלת שכרינו הוא מצד שהבורא ית“ש נתן בנו יצר הרע המסית אותנו‬
‫בכל עת ורגע ומתגבר עלינו להתאוות תאוה ולהרהר חלילה בעבירה וכל יצר‬
‫מחשבותיו רק רע‪ .‬מחניפות ושקרים ליצנות ולשון הרע ותאוות והרהורים‬
‫והדומה להם לזה צריך מלחמה ועבודה רבה‪ .‬וזהו עינוי וסיגוף גדול‪ “...‬עיי“ש‪.‬‬
‫ומבואר בדברי קדשו דבזה הענין הוה העינויים והסיגופים‪ .‬וזה העיקר מה שצריך‬
‫לעשות בימים אלו‪ .‬קודם לכל לעבוד להשי“ת בתורה ותפילה אף כשקשה‪.‬‬
‫ולהרבות בלימוד התוה“ק אף שאינו בא בקל כ“כ‪ .‬וזה העיקר סיגופים‪ .‬וע“ז יש‬
‫באמת יצה“ר גדול‪ .‬ופעם אמר לי אדם שקל לו לעשות יותר גלגול שלג מאשר‬
‫להתגבר על היצר בדברים אלו ובזה באמת מרויחים הרבה‪ ,‬דהגוף לא נחלש‪,‬‬
‫ומאידך מושגת בזה המטרה‪.‬‬
‫יעזור השי“ת שנזכה להתעלות ולתקן מה שצריך ותוכלו להשפיע הלאה‬
‫בעבודת השי“ת ושתהיה ברכה והצלחה במעשי ידיכם‪.‬‬
‫א גוטע נאכט‪.‬‬
‫בחר לו האתרוג השני‪ ,‬כשמוע זאת הרה“ק ר‘ שמעון‪ ,‬כתב‬
‫תיכף מכתב אל הרב הנ“ל שידע שהאתרוג שבחר לעצמו‬
‫הוא האתרוג שלו‪ ,‬וכבר בחרתי אתרוג זה בעבורי בחמשה‬
‫עשר בשבט‪ ,‬לכן ידע כבודו שאם לא יחזירנו לי‪ ,‬יהיה‬
‫האתרוג גזול אצלו‪ ,‬ולא יצא י“ח המצוה‪.‬‬
‫חמדה גנוזה )ח“ב(‬
‫ט“ו בשבט בפרשת יציאת מצרים‬
‫הנה ט“ו בשבט יחול תמיד בהסדר שקוראין מיציאת‬
‫מצרים וקריעת ים סוף‪ ,‬ויש רמז כי גם יציאת מצרים כנודע‬
‫היה ההכנה לעם ישראל להזדכך את עצמן ויהיו מוכשרים‬
‫לקבלת התורה‪ ,‬וכמו שבצמחים א“א שהצומח יקבל תולדה‬
‫חדשה בלתי ההפרדת היסוד ע“י הרקבון בארץ‪ ,‬ואז יתברר‬
‫הזרע ועושה פרי מחדש ע“י שמתחבר עם שאר החלקים‬
‫שבארץ ושבאויר‪ ,‬כן האדם אחרי שמפריד הרע מן הניצוץ‬
‫הטוב מתגדל ועושה פרי‪ ,‬וכדאיתא במד“ר ישראל נמשלו‬
‫לזית מה זית שחובטין אותו ונותן שמן‪ ,‬וידוע גם כן דהאדם‬
‫נמשל לעץ השדה‪.‬‬
‫הרה“ק מקוצק זי“ע‬
‫דיני קדימה בברכה‬
‫סדר הברכות‪ :‬מוציא‪ ,‬מזונות‪ ,‬גפן‪ ,‬עץ‪ ,‬אדמה‪ ,‬שהכל‪,‬‬
‫וסימן לדבר ”מג“ע א“ש“‪.‬‬
‫חמשת מיני דגן כסדר הזה‪ :‬לחם שברכתו המוציא‪,‬‬
‫חיטים שברכתם מזונות )כעוגה‪ ,‬או תבשיל של חיטים‬
‫וכדו‘(‪ ,‬שעורים שברכתם מזונות‪ ,‬כוסמין‪ ,‬שיבולת‬
‫שועל‪ ,‬שיפון באופן שברכתם מזונות‪.‬‬
‫מיני מזונות שנאפו קודמים לתבשיל מה‘ מיני דגן‪,‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫)שעוה“ר סבה“נ פ“ט ס“ז(‪ ,‬והטעם שפת מזונות‬
‫חשובה יותר‪ ,‬דאפשר לקבוע עליה סעודה ולברך‬
‫עליה המוציא כשאוכל שיעור קביעות סעודה‪.‬‬
‫ולכן בקידושא רבא בבית הכנסת שנותנים מיני מזונות‬ ‫ד‪.‬‬
‫וקוגעל )לאקשען קוגעל( ורוצה לאכול משניהם‪ ,‬אזי‬
‫צריך להקדים המיני מזונות‪) .‬ואף שה“קוגעל“ אפוי‬
‫יש להקדים המזונות‪ ,‬משום שאף על קוגעל אפוי אין‬
‫לקבוע סעודה כמבואר בספר ברכת הבית(‪.‬‬
‫‪-‬המשך בעמוד ד'‬
‫ממאורי עינינו ב‬
‫דברות קודש מכ“ק מרן אדמו“ר שליט“א‬
‫הדרכה ישרה מכ“ק מרן אדמו“ר שליט“א‬
‫וחפץ במעשהו‪ .‬כשחושבים בזה בא שמחה וחיות‪.‬‬
‫דבר נוסף שגורם לאדם חיות בעבודת ה‘‪ ,‬שלומדים איזה מאמר חז“ל או‬
‫ספה“ק על הענין‪ .‬אי אפשר להורות על מאמר מסוים מה יעורר האדם‪ ,‬כל אדם‬
‫יש לו איזה מאמר חז“ל שיכול לעוררו ולהפיח בו רוח חדשה‪ .‬ומה שלא יעורר‬
‫את האחד יעורר את חבירו ויש בזה דברים עמוקים‪ .‬כל אחד כפי שורש נשמתו‬
‫מוצא לפעמים איזה דבר התעוררות שעושה רושם חזק אצלו‪ ,‬וכגון בענין‬
‫תפילה‪ ,‬אפשר ללמוד איזה הלכה בשו“ע או כמה מאמרי חז“ל על הענין‪ .‬ועי“ז‬
‫אפשר להתעורר ולקבל חיות גדול בעבודת השי“ת‪.‬‬
‫ראשי החבורות‪ :‬האם יש עדיפות בחבורה שיושבים החבורות‪ ,‬כשבאותה שעה‬
‫יש גם חבורה במקום אחר‪.‬‬
‫אד“ש‪ :‬כמובן שאם בחור נהנה בחבורה שבמקום שונה א“א למנעו מלילך‬
‫למקום שנהנה שם וזה באופן פרטי‪ ,‬אבל באופן כללי צריכים לידע זה‪ ,‬דהרי ידוע‬
‫מה שהרה“ק הטשערנאבלער מגיד זי“ע היה דרכו ליתן תיקונים להבאים אליו‪,‬‬
‫ופעם באו ב‘ אנשים האחד בעל עבירה והשני ירא שמים אלא שנכשל באיזה‬
‫דבר מסוים‪ .‬ונתן לשניהם אותו התיקון‪ .‬וביאר הענין דוודאי אין להעלות על‬
‫הדעת שהפעולה הקטנה שנתן להם הי‘ בה לתקן החטא לפני מלך גדול ונורא‪,‬‬
‫אולם ברגע שאדם מקבל ע“ע מכאן ולהבא להיטיב עצמו‪ ,‬הרי שהוא לוקח על‬
‫עצמו תיקון הענין ולהם רק נתן איזו פעולה שיעשו גם הם משהו‪.‬‬
‫וכמובא בשם הרה“ק ר‘ דוד לעלובער זי“ע ע“מ שאמר פרעה הרשע ”לא‬
‫תוסיפון“ שכתיב ”לא תאספון“‪ ,‬מלשון אסיפה‪ ,‬שהאסיפה לעצמה יש בה כח‬
‫גדול חוץ ממה שכמובן אם מדברים ושומעים ומתחזקים‪ ,‬אמנם עצם הישיבה‬
‫יחד דבר גדול הוא‪.‬‬
‫וכמו“כ בחורי החבורות שיושבים יחד זה ממשיך הכח התשובה מלמעלה‬
‫בקודש מהטשערנאבלער מגיד ושאר הצדיקים ועי“ז יהא להם כח וסייעתא‬
‫דשמיא לתקן מה שצריך‪.‬‬
‫וצריך למודעי‪ ,‬שעצם מה שיושבים בצוותא ורוצים להתעלות‪ ,‬זה כבר חשוב‬
‫מאד ודבר גדול‪ ,‬כמו שמקובל מהבעש“ט ותלמידיו‪.‬‬
‫ראשי החבורות‪ :‬בחורים שואלים בדבר ענין הצום בערבי שבתות השובבי“ם‬
‫האם צריך לנהוג כן‪.‬‬
‫אד“ש‪ :‬א“א להורות שצריך לצום‪ ,‬ולפעמים זה יכול להפריע בלימוד ביום‬
‫הששי‪ .‬וכמו שאאמו“ר שג“כ לא היה נוהג להורות לבחורים לצום‪ ,‬ולפעמים זה‬
‫יכול להביא להתרשלות בלימוד במקומה‪.‬‬
‫ואפי‘ אם חפיצים‪ ,‬צמים עד חצות‪ ,‬אבל א“א להורות כן‪ .‬פעם הייתי בשובבי“ם‬
‫בחו“ל בעיר מנטשסטר יצ“ו‪ ,‬ודברנו מענין התענית בשובבי“ם‪ ,‬ושם כידוע זמן‬
‫עלות השחר מאוחר מאד‪ ,‬בערך בשעה שבע ומחצה או שמונה‪ ,‬ולעומת זאת‬
‫שב“ק נכנסת מאד מוקדם‪ ,‬וכמה זה כבר יכול להיות קשה‪ ,‬אם מתחילים מאוחר‬
‫ומסיימים כבר הצום שעה קודם כניסת השבת‪ ,‬ועם כל זה אמר לי אח“כ אחד‬
‫דבר בעתו‬
‫עניני חמשה עשר בשבט‬
‫בטובו‪ .‬בט“ו בשבט שאז האילנות מתחילין להחנט ויקבלו‬
‫לחלוחית מחדש ועוד מעט יתחילו לפרוח ולהוציא פירות‪,‬‬
‫ובעל הגן חשוב יחשוב בלבו‪ ,‬זאת גרם חריצותו וטוב‬
‫עבודתו וידיעתו איך לשמור את האילנות בעת החורף‪.‬‬
‫ולזה רמזו חז“ל ”ט“ו בשבט“ זמן התחלת החנטה‪ ,‬תדע‪,‬‬
‫כי יש ר“ה לאילנות“ שאז נידונין על הפירות אם יתרבו או‬
‫יתמעטו‪ ,‬כי אין טבע רק הכל ברצונו של הקב“ה‪.‬‬
‫ישמח ישראל‬
‫בט“ו בשבט פעלתי עבורך‬
‫פעם בא חסיד אל הרה“ק ר‘ יצחק מסקווירא זצוק“ל‬
‫לימים הנוראים וחג הסוכות‪ .‬אחר החג כשרצה לחזור‬
‫לביתו‪ ,‬לא נתן לו הרה“ק לחזור עד אחר ט“ו בשבט‪ ,‬ואמר‬
‫לו‪ :‬עד עכשיו לא יכלתי לפעול עבורך שנה טובה‪ ,‬וכעת‬
‫בט“ו בשבט כבר פעלתי עבורך‪ ,‬ולכן אתה יכול כבר לחזור‬
‫לביתך‪.‬‬
‫ילקוט מאורי אור‬
‫אתרוג בחמשה עשר בשבט‬
‫שמעתי מחותני הה“ק ממעליץ שליט“א‪ ,‬אודות חסיד‬
‫אחד שהיה אצל הרה“ק ר‘ שמעון אדערבערגער ז“ל על‬
‫א‪.‬‬ ‫חג הפסח‪ ,‬ואחר החג כשלקח ממנו פרידת שלום‪ ,‬כי נסע‬
‫לטריעסט על מסחר‪ ,‬ביקש מאתו ר‘ שמעון שיביא לו‬
‫ב‪.‬‬ ‫אתרוג על חג הסוכות‪ ,‬כי כן היה דרכו של הסוחר הנ“ל‬
‫לישב שם עד חג הסוכות‪ ,‬והבטיח לו שיביא אליו אתרוג‪.‬‬
‫בדרכו לטריעסט היה אצל רב אחד‪ ,‬וביקש גם הוא מאתו‬
‫שיביא לו אתרוג‪ ,‬והבטיח לו‪ ,‬כשנתקרב החג ורצה ליסוע‬
‫חזרה לביתו‪ ,‬קנה שני אתרוגים עבור הרבנים הנ“ל‪ ,‬ונסע‬
‫בחזרה לביתו‪ .‬מן ההכרח היה שיהיה קודם אצל הרב השני‬
‫בדרך נסיעתו‪ ,‬לקח הרב את שני האתרוגים ובחר לעצמו‬
‫אתרוג אחד‪ ,‬ואת השני לקח החסיד עבור הרה“ק ר‘ שמעון‬
‫הנ“ל‪ ,‬כבואו להרה“ק ר‘ שמעון הראה לו האתרוג‪ ,‬אמר לו‬
‫הרה“ק ר‘ שמעון זה אינו אתרוג שלי‪ ,‬אמר הסוחר שהוא‬
‫קנה עבורו אתרוג זה‪ ,‬אמר לו הרה“ק ר‘ שמעון זה אי‬
‫אפשר כי אני רואה שאין זה האתרוג שלי‪ ,‬כי בחרתי לי‬
‫בחמשה עשר בשבט אתרוג אחר‪ .‬סיפר לו הסוחר המעשה‬
‫באמת איך שקנה שני אתרוגים וכשהיה אצל הרב הנ“ל‬
‫באנו לקבל הדרכה לדעת את המעשה אשר יעשה בתקופת ימי‬
‫השובבי“ם הבעל“ט‪.‬‬
‫אד“ש‪ :‬למעשה ימי השובבי“ם הנעלים וסדר הפרשות חוזרים‬
‫ע“ע כל שנה ומה שנאמר לשנה שעברה שייך גם לשנה זו‪...‬‬
‫ובירר מה היו התקנות להתחזקות בשנה שעברה‪.‬‬
‫אד“ש ואמר‪ :‬קודם כל צריך לראות שלא לצאת לרחוב סתם כך‪ .‬רק מה‬
‫שמוכרחים צריך לעשות בזריזות‪ ,‬ובפרט ליזהר שלא להסתובב היכן שלא‬
‫צריך‪.‬‬
‫ימי השובבי“ם הוא זמן להתעלות בלימוד התוה“ק ובפרט ע“י שעות רצופות‬
‫של לימוד התוה“ק‪ ,‬וצריכין להתבונן כמה שעות אפשר ללמוד ברציפות‪ ,‬וזה‬
‫תלוי בכל אדם לפי כוחותיו‪ ,‬אבל בוודאי בתחילת הסדר יש להקפיד ללמוד בלי‬
‫הפסק כלל‪.‬‬
‫עוד אי‘ בספה“ק דאחד הדברים הגדולים של השובבי“ם הם השבתות שמדובר‬
‫בספה“ק גודל השפעתן בימים אלו והשובבי“ם נותן כוח לכל השנה‪ .‬ולכן צריך‬
‫לדבר מזה ולראות שהשב“ק יהיה כדבעי‪ .‬הכניסה לשב“ק‪ ,‬לנצל הזמן ללמוד‬
‫כמה שיותר משך השבת‪ ,‬והסעודות של שב“ק ‪ -‬שיהיו מיט א ערנסקייט‪.‬‬
‫ובפרט שלש סעודות ולא חלילה לילך ולהסתובב וכו‘‪ .‬זה זמן גדול וצריך לנצלו‬
‫מיט א ערנסקייט כנדרש‪.‬‬
‫עוד נקודה חשובה שיעבדו בחבורות בימים אלו‪ ,‬דהרי ידוע האריכות בספה“ק‬
‫דימים אלו מיועדים לתיקון החושים שבאדם‪ .‬וא“כ אפשר ליקח כל שבוע איזה‬
‫דבר מסוים שע“ז מקבלים החלטה חזקה ליזהר שלא ליכשל במשך השבוע‪.‬‬
‫כגון שבוע א‘ על ענין הכעס‪ ,‬שלא יכשלו בשו“א‪ .‬ושבוע נוסף להתחזק בשמירה‬
‫מליצנות וכדו‘‪ ,‬וכו‘‪ .‬דברים שאפשר ליקח כל שבוע מימי השובבי“ם וזה משפיע‬
‫למשך השנה‪.‬‬
‫עוד דבר מענין האכילה‪ .‬דהרי יש שעושים סיגופים‪ ,‬אמנם אף שאנו כן אוכלים‪,‬‬
‫ואין אנו עושים סיגופים‪ ,‬מ“מ בנוסף לעצם העבודה שיש באכילה עצמה‪ ,‬הרי יש‬
‫את ברכות הנהנין לפני ואחרי האכילה‪ .‬כשהברכות נאמרים בכוונה וכמו שצריך‬
‫לאומרם‪ ,‬ולכפה“כ בדבר זה להקפיד כראוי במקום להתענות‪.‬‬
‫יש לחזק ענין אמירת התהילים בימי השובבי“ם ובשבתות השובבי“ם בפרט‪,‬‬
‫והוא תיקון גדול‪.‬‬
‫באמת להתחיל לומר תהילים למי שעדיין לא רגיל בזה זה לפעמים קשה ולוקח‬
‫זמן עד שמתרגלים‪ ,‬אמנם אפשר להתרגל לכך‪ ,‬להתחיל באמירת ספר אחד‬
‫כל שבת‪ .‬אפשר לחזור על אותו ספר כמה שבועות ועי“ז מתרגלים למילים‬
‫הנאמרים‪ ,‬או אפשר לומר כל שבוע ספר אחר וע“י כן לגמור כל התהלים בכמה‬
‫שבועות‪ .‬כך קמעא קמעא ההרגל מועיל שאח“כ יוכל לומר כל התהלים בקל‪.‬‬
‫ראשי החבורות‪ :‬איך שייך להכניס חיות בעבודת השי“ת כגון בתפילה‪.‬‬
‫אד“ש‪ :‬קודם כל צריכים לידע שכל מצוה ועבודה להשי“ת צריכה להעשות אף‬
‫שעדיין אין מרגישים חיות‪ .‬וזה הדבר הראשון שצריכים לידע שעצם עשיית‬
‫המצוה אין לזה קשר אם מרגיש יהודי חיות‪ .‬כמובן שאח“כ השי“ת כבר נותן‬
‫התענוג במתנה‪ ,‬וכמובא במאו“ע שקודם צריך לעשות המצוה ואח“כ בא‬
‫התענוג‪ .‬ואי‘ בספר בית אהרן‪ ,‬שמעצם הדבר שכופה את עצמו בדבר מסוים‬
‫ועובד השי“ת גם בלי תענוג‪ ,‬מזה לבד יכול לקבל תענוג וחיות‪.‬‬
‫ויחשוב איך שזוכה האדם השפל למלאות ולעשות ציווי אין סוף ב“ה‪ ,‬שרוצה‬
‫תענית ערב ראש השנה לאילנות‬
‫נהגו אנשי מעשה מחבורתינו להתענות ביום י“ד‬
‫בשבט‪ ,‬כי הוא ערב ראש השנה לאילנות‪ ,‬וגם בספירת‬
‫יסוד שביסוד‪ ,‬וגם ביום וא“ו פרשת חוקת‪.‬‬
‫אמרי פנחס‬
‫מתרומם קרן הקדושה‬
‫מחמשה עשר בשבט‪ ,‬ר“ה לאילנות‪ ,‬מתרומם קרן‬
‫הקדושה‪.‬‬
‫עבודת ישראל‬
‫תשובה‬
‫בט“ו בשבט הזמן מיועד לעשות תשובה ולתקן כל‬
‫הפגמים‪ ,‬שיוריד השפעות טובות לכל בית ישראל‪ ,‬ושיהיה‬
‫השכינה שריא ביניהון‪.‬‬
‫פלא יועץ‪ ,‬האראנסטייפל‬
‫ראש השנה לאילן היינו עץ התורה‬
‫הגה“ק בעל אגלי טל ז“ל אמר‪ ,‬כי בכל שנה אחר ט“ו‬
‫בשבט‪ ,‬מרגיש שינוי לטובה בחידושי תורה שלו‪ ,‬דעיקר‬
‫ר“ה לאילן‪ ,‬קאי על חידושי תורה‪ .‬וזהו כי ביום זה יכולים‬
‫לזכות להתחדשות בתורה‪ ,‬שהרי נאמר ”כי האדם עץ‬
‫השדה“ וכן התורה נקראת ”עץ החיים“‪ ,‬וקוב“ה אורייתא‬
‫וישראל חד הוא‪ ,‬וביום זה שעולה בו השרף באילנות‪,‬‬
‫ונכנסין המים באילנות‪ ,‬אזי כן הוא באדם שנכנסין בו המים‬
‫של עץ החיים‪ ,‬ואין מים אלא תורה‪ ,‬ופירות האילן רומז על‬
‫”חידושי תורה“ שהם פרותיו של האדם‪.‬‬
‫ארץ צבי‬
‫נידונין על הפירות – אין טבע בעולם‬
‫ט“ו בשבט ראש השנה לאילנות )ר“ה ב ע“א( לכאורה‬
‫הלא לאילנות הוא בעצרת‪ ,‬כי אז נידונין על הפירות )שם‬
‫טז‪ ,‬ע“א( אכן י“ל בזה ע“ד רמז‪ ,‬דעיקר העבודה היא לדעת‬
‫ולהאמין שכל השתדלותו והתחכמותו של בן האדם אפס‬
‫היא‪ ,‬והכל בידו של הקב“ה‪ ,‬כי הוא הזן ומפרנס הכל‬
 ‫בעידנא דחדוותא‬
‫מדור מיוחד לרגל נישואי נכד כ“ק מרן אדמו“ר שליט“א‬
‫מנהגי ישראל בחתונות בחצרות הקודש‬
‫חתונת לאיעוו – מיראפאל תחת שלטון הרשע הקומוניסטי‬
‫להלן מכתב ספוג בדביקות בקדושה ובמנהגי ישראל‪ ,‬שנכתב ע“י הגה“ח ר‘ זוסיא פרידמן זצ“ל רב דאדעס ונשלח להרה“ח ר‘ הערש מענדיל אווערבוך זצ“ל‪ ,‬ובו התרשמותו‬
‫משמחת נשואי בנו הגה“ח ר‘ שלום שכנא הי“ד שמילא את מקום אביו – לאחר פטירתו ‪ -‬ברבנות באדעס‪ ,‬עם בת האדמו“ר הרה“ק ר‘ מנחם נחום יוסף מלאיעוו – מיראפאל‬
‫זצוק“ל‪.‬‬
‫במכתבו הוא מספר ברגש רב על אירועי השמחה הגדולה וכמו שהוא מגדיר זאת במכתב אחר‪” ,‬תהלה לא‪-‬ל ית‘ ימי השמחה חלפו במדרגה העליונה כמו בחצרות הצדיקים הגדולים‬
‫אשר ראינו בשנים קדמוניות‪ ,‬אשרי מי שראה זאת בעיניו‪ “.‬במכתב מובאים הרבה מנהגים שנהגו מקדמת דנן בחתונות בחצרות הקודש‪.‬‬
‫לגודל חשיבות מכתב זה‪ ,‬די שנזכיר שחתונה זאת התקיימה בסוף שנת תרפ“ה בעומק שלטון הקומוניסטים הרשעים ימ“ש‪ ,‬ומפליא לחשוב איך בשנים אלו שכל הליכה בדרכי ותורת‬
‫אבות היה פשע שדינו רח“ל גז“ד מות‪ ,‬והפחד היה איום‪ ,‬עדיין השתתפו המוני עם ישראל בכל כוחם בהתדבקות בצדיקים ובמנהגי ישראל הק‘‪ ,‬וסיפר מרן אדמו“ר הק‘ זצוק“ל שגם‬
‫אביו מרן אדמו“ר הק‘ מוהר“י זצוק“ל השתוקק להגיע לחתונה זאת אך לא עלתה בידו‪ ,‬ותמורת זה שלח סכום הגון )‪-‬צענעריל( בתור דורון דרשה כנהוג‪.‬‬
‫חלקנו את המובא לקטעים‪ ,‬והוספנו כותרות למנהגי ישראל – באותיות מודגשות‪ ,‬ומוגש מאמר זה לרגל השמחה הגדולה בבית כ“ק מרן אדמו“ר שליט“א בימים אלו‪.‬‬

‫תולדות השמות הנזכרים במכתב‪:‬‬ ‫מכתב ובו רשימות משמחת נישואין בבית רבותינו נבג"ם‬
‫הרה“ק ר‘ מנחם נחום יוסף מלאיעוו – מיראפאל זצוק“ל היה בנו של הרה“ק‬ ‫והחתן דרש מאמר נפלא‪ ,‬וכל המסובין שבעו עונג‪.‬‬ ‫ב“ה יום ה‘‪ ,‬ז‘ אלול‪ ,‬תרפ“ה‪ .‬אדעס‬
‫ר‘ ברוך בנציון מלאיעוו ‪ -‬אומאן זצוק“ל שהיה בנו השני של מרן אדמו“ר הק‘‬ ‫עלי‘ לקברי אבות‪ ,‬לחיים‪ ,‬סיפורי צדיקים‪,‬‬ ‫שפע חיים וברכה לידיד נפשי יקירי חביבי המפו‘‬
‫רבי מרדכי מלאיעוו זצוק“ל )‪ -‬וחתנו של הרה“ק ר‘ אליעזר מאוסטילא זצוק“ל(‪,‬‬ ‫ונגונים‪.‬‬ ‫ומופלג בתורה ובחסידות וותיק וחסיד כש“ת‬
‫חתנו וממלא מקומו של הרה“ק ר‘ אברהם דוד ממיראפאל זצוק“ל‪ ,‬נולד בלאיעוו‬ ‫מו“ה צבי מענדל נ“י ]אווערבוך[ ובניו הנאהבים‬
‫והנעימים וכל מרבית ביתו‪ ,‬לכולם שלום וכט“ס‪.‬‬
‫בשנת תרמ“ט והכיר את מרן אדמו“ר הק‘ מוהר“י זצוק“ל מילדותו‪ ,‬ודיבר תמיד‬ ‫ביום ד‘ יום החופה התפללנו תפילת הבוקר‪ ,‬טעמנו‬
‫אחדשה“ט‬
‫מגדלותו‪ ,‬והיה מרבה לבקר בהיכלו‪ ,‬נלב“ע בבוסטון ח‘ סיון תשל“ג‪.‬‬ ‫מעט והשתי‘ מרובה‪ ,‬הלכנו על ציון הק‘ צדיקי‬ ‫בכבוד רב כראוי לחושבי שמו ביום אתמול הגיעני‬
‫קאמינקע זיעועכ“י‪ ,‬אין בכחי ועטי לתאר את‬ ‫כתבם המתוק מדבש מן יום ה‘ מנ“א דנא‪ ,‬ומה‬
‫הרה“ק ר‘ ברוך בנציון מלאיעוו ‪ -‬אומאן זצוק“ל נולד בטשערנאביל בשנת‬ ‫התעוררות וחיות הקדש אשר שאבנו מעין עוה“ב‪,‬‬ ‫גדלה שמחתינו לשמוע משה“ט ]=משלומכם הטוב[‬
‫תרל“ה לאביו מרן אדמו“ר הק‘ רבי מרדכי מלאיעוו זצוק“ל‪ ,‬כשהי‘ ילד קטן נחלה‬ ‫ושם הזכרנו את כל ידידינו ואוהבינו‪ ,‬ובכללם גם‬ ‫מצבם ומעמדם בארצינו הקדושה ת“ו‪ ,‬ובפרט כי‬
‫והגיע עד שערי מות‪ ,‬והי‘ נראה שלא יקום מחליו‪ ,‬אך אבי זקנו מרן אדמו“ר הק‘‬ ‫אותו ואת בניו החביבים‪ ,‬והביאו שק גדול מלא‬ ‫רצו את אבני‘‪ ,‬ועסוקים הם בבנינו של עולם‪ ,‬יעלו‬
‫רבי אהרן מטשערנאביל זצוק“ל אמר כי יחי‘‪ ,‬לאחר זמן קצת‪ ,‬עבר הרה“ק רבי‬ ‫לקח ומשקה לרוב‪ ,‬ונתחלק בין הבאים‪ ,‬ובתוכם‬ ‫ישכילו ויצליחו בכל פנות אשר יפנו‪.‬‬
‫אהרן ליד בית הילד וראה שהדליקו אנשי החברה קדישא נרות‪ ,‬הקפיד הרה“ק רבי‬ ‫גם יד“נ הר‘ ברוך רוקח‪ ,‬אשר נסע אתנו‪ ,‬ואחר‬ ‫וברכותיו היוצאים מלב מלא אהבה וחיבה נכנסו‬
‫אהרן ואמר הלא אמרתי שהילד יחי‘‪ ,‬וכך הי‘ שהבריא‪ ,‬בחתונה שעלי‘ מדובר לא‬ ‫כמה ספורים עריבים מעשי הקדושים נ“ע ונגונים‬ ‫לעמקי לבנו וכשמן בעצמותינו‪ ,‬יתברכו המברכים‬
‫ממקור הברכות בכל משאלותם לטובה‪ ,‬ובקרוב‬
‫היה נוכח‪ ,‬כי כבר עבר לדור בארה“ב באותה שנה תרפ“ה‪ ,‬נלב“ע בשנת תש“ה‬ ‫מענין השעה‪ ,‬הלכנו העירה‪.‬‬
‫נזכה להתבשר מכם קול ששון וקול שמחה קול‬
‫בברוקלין‪.‬‬ ‫חנוכת הבית‪.‬‬ ‫חתן וקול כלה אכי“ר‪.‬‬
‫ונכנסנו בדרך אגב אל הבית וחדר אשר הוזמן‬ ‫ידיד ואוהב נפשי‪ ,‬בוודאי לקחת חבל בשמחתינו‬
‫הרה“ק ר‘ אברהם דוד ממיראפאל זצוק“ל היה נכד בן אחר בן של הרה“ק ר‘‬ ‫לע“ע בשביל הזוג היקר‪ ,‬ועשינו לפי שעה חנוכת‬ ‫בלב קרוב ובכוונה רצוי‘‪ ,‬אשיב גמולו כדי לענג את‬
‫שמואל מקאמינקא זצוק“ל תלמיד הרה“ק מבארדיטשוב זצוק“ל‪ ,‬והיה מסתופף‬ ‫הבית בשמחה גדולה ורקודין שונים‪.‬‬ ‫נפשו ולספר מעט מן המעט הראוי לבוא על הכתב‪,‬‬
‫הרבה בצילו של הסבא קדישא מרן אדמו“ר הק‘ רבי אהרן מטשערנאביל זצוק“ל‬ ‫שולחן חמשה עשר באב‪.‬‬ ‫חשבון ימים הטובים ושמחים אשר זכנו השי“ת‬
‫ומקושר היה ג“כ לבנו מרן אדמו“ר הק‘ ר‘ מנחם נחום זצוק“ל‪.‬‬ ‫משם הלכנו אל בית המחותן שליט“א וערכנו‬ ‫ברוב חסדיו‪ ,‬החינו וקימנו‪ ,‬ובעת הנוראה הזאת‬
‫שולחן סעודת חמשה עשר באב‪ ,‬יום טוב לישראל‪,‬‬ ‫לא עזבונו ויתננו לרחמים רבים‪.‬‬
‫הגה“ח ר‘ זוסיא פרידמן זצוק“ל נו“נ למגיד הק‘ ממעזריטש זצוק“ל‪,‬‬ ‫בגדלות המוחין עד השעה החמישית‪.‬‬ ‫שבת אופריף‪ ,‬וישיבה בצוותא בליל שב“ק‪.‬‬
‫ומגדולי המקושרים אצל הרה“ק הפחד יצחק מבויאן זצוק“ל‪ ,‬נולד בשנת תרל“ז‬ ‫קבלת פנים‪ ,‬חופה‪ ,‬והחתונה עד אור הבוקר‪.‬‬
‫בליל שב“ק נחמו התאספו הידידים הנאמנים‬
‫בבארדיטשוב‪ ,‬הוסמך לרבנות ע“י הגה“ח ר‘ דודי‘ אורטינברג זצ“ל מבארדיטשוב‬ ‫לביתי לתפילת מנחה וקבלת שב“ק‪ ,‬הג‘ ידי“נ‬
‫התפללנו תפילת מנחה‪ ,‬והלכנו לבית אכסניא‪ ,‬ופני‬ ‫היקר ר“פ רפפורט וחביריו‪ ,‬ואחר הסעודה בביתם‬
‫בעמ“ס תהלה לדוד‪ ,‬ומהגאון רבי חיים מבריסק זצוק“ל‪ ,‬וכיהן כרב העיר אדעס‬ ‫החתן האירו כפני החמה בתקופתה‪ ,‬ונעשה הכנה‬ ‫חזרו ובאו‪ ,‬וישבנו ביחד עד חצות לילה בשמחה‪.‬‬
‫משנת תרס“ב‪ ,‬וכרב ביהמ“ד ’מלביש ערומים‘ אשר שם התפלל בקביעות‪.‬‬ ‫אל החופה‪ ,‬בא המחותן שליט“א עם כל אנשי‬ ‫באגלייטן‪ ,‬קידושא רבה‪ ,‬וסעודות שבת‪.‬‬
‫בשנות האימים של שלטון הקומוניסטים הרשעים ימ“ש‪ ,‬המשיך הוא וכל‬ ‫העיר לקבלת פנים‪ ,‬והובילו את החתן בשע“ט אל‬ ‫ביום שב“ק התפללנו תפילת שחרית בבית‪,‬‬
‫החופה‪ ,‬וכל הרחוב נתמלאה עד אפס מקום‪ ,‬עמדו‬ ‫והובילו את החתן היקר ברוב עם לביהכ“נ ’מלביש‬
‫צאצאיו בניו חתניו ונכדיו אשר גם הוסמכו לרבנות‪ ,‬לעמוד על משמר היהדות‬ ‫ערומים‘ כנהוג‪ ,‬לקריאת התורה ותפילת מוסף‪,‬‬
‫צפופים עד שום אפשרות לזוז ממקום‪ ,‬עד שנקראו‬
‫הצרופה בחירוף נפש שאי אפשר לתאר‪ ,‬וזכה מה שכמעט אף אחד לא זכה‪ ,‬שהיתה‬ ‫גבורים מומחים ועשו דרך בעיגול סביבותינו‪,‬‬ ‫משם הלכנו הביתה ומצאנו שולחנות סדורים בכל‬
‫מיטתו שלימה כשכל צאצאיו‪ ,‬הגם שעלו בשנים מאוחרות ביותר לארץ ישראל‬ ‫והחופה היתה בטהרה ובקדושה‪ ,‬כמו בחצרות‬ ‫החברים‪ ,‬עפ“י המשמשים המומחים נכנסו כמה‬
‫ועברו את רוב ימי השלטון הקומוניסטי‪ ,‬היו שלימים באמונתם ובחסידותם‪.‬‬ ‫הצדיקים הקדושים בשנים קדמוניות‪ ,‬המשתה‬
‫מאות אנשים‪ ,‬החתן דרש דרוש עמוק והריקודים‬
‫עלו עד התקרה‪ ,‬תחת הנהלת ידי“נ הר‘ ברוך רוקח‬
‫כ“ק מרן אדמו“ר שליט“א סיפר פעם בין אחד השיחים‪ ,‬ששמע שאחד‬ ‫נמשכה עד אור הבוקר בדיצה ושמחה‪ ,‬וגם אז דרש‬ ‫נ“י‪ ,‬וכן ישבנו עד השעה הרביעית‪ ,‬וסעדנו סעודת‬
‫מהסיבות שכל צאצאיו נשארו בתום אמונתם גם בשנות ראינו רעה‪ ,‬היה מכיון שהיה‬ ‫החתן היקר דרוש ופלפול גדול‪.‬‬ ‫היום ביחד עם כמה אנשים קרואים אשר לא היה‬
‫מוסכם אצלם בתכלית ההסכמה‪ ,‬שלא לעשות שום צעד ולו הקטן ביותר בלי רשות‬ ‫וגם זאת להודיע תלאי“ת ]תודה לא‪-‬ל יתברך[‬ ‫בכוח לזוז ממקומם‪.‬‬
‫ההורים‪ ,‬וכך גם כשהלכו החברים למקומות שעי“ז התחילה נפילתם הרי המה לא‬ ‫החתן הנחמד מוסמך להוראה‪ ,‬וחכמתו תאיר פניו‪,‬‬ ‫התפללנו תפילת מנחה וסעודה השלישית כדת של‬
‫ומצא חן בעיני כל רואיו‪.‬‬ ‫תורה‪.‬‬
‫יכלו ללכת בלא הסכמת ההורים אשר כמובן לא הסכימו‪ ,‬וסיפר עד ראיה שפעם‬ ‫פאר שפיל בכלי זמר‪ ,‬וסעודת מלוה דמלכה‪.‬‬
‫הלך הוא עם אחד מנכדי הרב דאדעס והנכד היה אדם גדול ומוסמך להוראה‪ ,‬וקראו‬ ‫שבע ברכות‪ ,‬ופנים חדשות‪.‬‬
‫וכן בכל שבעת הימים ישבנו ושמחנו ומצאנו פנים‬ ‫אחר תפילת מעריב והבדלה באו המנגנים בכלי‬
‫להם להשלים מנין לסיום מסכת‪ ,‬וענה הנכד הנ“ל שאינו יכול ללכת כי צריך לבקש‬ ‫זמר והרעו בקול רנה וזמרה‪ ,‬התאספו ראשי העדה‬
‫חדשים לברך שבע ברכות כדבעי‪.‬‬
‫רשות מאביו ע“כ‪ ,‬וכ“ק מרן אדמו“ר שליט“א הפליא ביותר הנהגה זו ששומרת‬ ‫שבע ברכות אחרון‪ ,‬לווי המחותנים‪ ,‬ותשלומי‬
‫וכל הידידים‪ ,‬רקדנו ושמחנו וערכנו סעודת מלוה‬
‫מאד על בני הנעורים‪ .‬מרן אדמו“ר הק‘ ר‘ חיים יצחק הי“ד אף הוא שלח את בניו‬ ‫מלכה עד זריחת השמש‪.‬‬
‫השמחה‪.‬‬ ‫פרידה‪ ,‬ומצוות לויה‪.‬‬
‫ללמוד תורה מפי בנו של הגה“ח ר‘ זוסיא פרידמן זצ“ל ה“ה הגה“ח רבי יעקב‬ ‫וביום ג‘ אחר הסעודה נסענו משם בשמחה שירה‬ ‫וכן ביום א‘ ויום ב‘ נכנסו ובאו אנשים רבים‬
‫ששימש ברבנות בקיוב‪ ,‬הגה“ח רבי יעקב הי“ד נהרג עקד“ה בימים הנוראים תש“ב‬ ‫וזמרה עד התחנה‪ ,‬ובאנו לאדעס ביום ה‘ בבוקר‪,‬‬ ‫לברכת מז“ט עד הצהרים‪ ,‬באו בעלי כלי זמר לנגן‬
‫ע“י הגרמנים ימ“ש‪.‬‬ ‫וגם פה עשינו כעין אסרו חג ותשלומין קידוש היום‬ ‫ברכת הפרידה‪ ,‬ואחר שעה החמישית הלכנו בלוית‬
‫כראוי‪.‬‬ ‫עם רב אל התחנה‪ ,‬ושם המחזה נהדרה ברכות‬
‫כשיצא מרן אדמו“ר הק‘ זצוק“ל מעמק הבכא – רוסיא‪ ,‬בא ללוותו אביו מרן‬ ‫ונשיקות ונגינות לוו אותנו‪.‬‬
‫אדמו“ר הק‘ מוהר“י זצוק“ל עד נמל אודסא‪ ,‬ועלו בין השאר לבקר את רבה הנערץ‬ ‫השפעות החתונה להבא‪.‬‬
‫ומאד חשקה נפשינו להשאיר את הרשימו קדישא‬ ‫באנו אל התחנה בארדיטשוב יום ג‘ בוקר ויצאו‬
‫של העיר הגה“ח רבי זוסיא זצוק“ל‪.‬‬ ‫לקראתנו בני משפחתנו יותר מעשרה‪ ,‬ונסעו אתנו‬
‫על העתיד‪ ,‬השי“ת יעזור וישמחנו כימות ענינו‬ ‫ביחד אל מקום שמחתינו‪.‬‬
‫הגה“ח רבי זוסיא זצוק“ל נפטר בשם טוב בט‘ טבת תרצ“ז‪ ,‬גם בנו הגה“ח‬ ‫במדה טובה‪.‬‬ ‫נסיעה לקראת החתן‪ ,‬הקפות‪ ,‬וקבלת פנים‪.‬‬
‫ר‘ שלום שכנא שכיהן ברבנות בכמה קהילות ולבסוף מילא את מקום אביו ברבנות‬ ‫בני היקר נשאר לע“ע במירופול‪ ,‬עם רעיתו המשכלת‬ ‫הגענו למירופול בשעה ‪ ,1‬הפגישה היתה בכבוד‬
‫באדעס שאודות חתונתו מתואר במכתב זה‪ ,‬לא האריך ימים ונהרג ע“י הקומוניסטים‬ ‫ומושלמת בכל המעלות ומדות טובות אשר מצא‬ ‫גדול‪ ,‬כל אנשי העיר יצאו לקראתנו‪ ,‬ורבים עמדו‬
‫הרשעים ימ“ש בי“ג סיון תרצ“ח‪.‬‬ ‫טוב בעהשי“ת‪ ,‬ואקוה והשי“ת אל יעזבנו ויזמין‬ ‫על הגגות והמעקות‪ ,‬המון רב הקיף את העגלות‪,‬‬
‫לו בקרוב מקום טוב ופרנסה בריווח‪.‬‬ ‫ובקול תרועת הכלי זמר נסענו העירה‪ ,‬ושם עשינו‬
‫הרה“ח ר‘ הערש מענדיל אווערבוך זצ“ל‪ ,‬משפאלא‪ ,‬נכד בן אחר בן להרה“ק‬ ‫את מכתביו אשלח לבני היקר נ“י‪ ,‬ידעתי יתענג‬ ‫הקפות סביב מקום השוק כמה פעמים‪ ,‬עפ“י מנהג‬
‫הרבי ר‘ זוסיא מאניפולי זצוק“ל‪ ,‬הסתופף בצל הרה“ק רבי יוחנן מראחמיסטריווקא‬ ‫וישבע שמחות רצון טוב‪.‬‬ ‫הישן‪ ,‬עד שהובילונו אל בתי אכסניא אשר הכינו‬
‫זצוק“ל‪ ,‬ולאחמ“כ אצל בנו הרה“ק ר‘ דוד זלאטאפאלער זצוק“ל‪ ,‬עלה לארץ‬ ‫ואבקש מכם ידידים נאמנים לפקדנו במכתבים‬ ‫לפנינו‪ ,‬בשם מצאנו שולחנות ערוכים בכל המינים‬
‫מאכל ומשקה ממתקים ומגדנות וסעודה גדולה‪.‬‬
‫ישראל בתרפ“ה‪ ,‬נפטר בשם טוב ו‘ ניסן תש“ג‪.‬‬ ‫תכופים להחיות נפשנו‪...‬‬ ‫סעודת עניים‪ ,‬וחתן מאל‪.‬‬
‫ואשאר יד“נ דושו“ט באה“ר מברכו בכתיבה‬ ‫אחר הטעימה כראוי‪ ,‬הזמינו אותי לבית מחותני‬
‫בין צאצאי האדמורי“ם לבית לאיעוו – אומאן זצוק“ל‪ ,‬הגה“ח רבי זוסיא‬ ‫וחתימה טובה בכלל כל ישראל‪.‬‬ ‫הרב הצדיק שליט“א‪ ,‬לסעודת מקבלים עניים‪,‬‬
‫פרידמן זצ“ל‪ ,‬והרה“ח ר‘ הערש מענדיל אווערבוך זצ“ל‪ ,‬ישנם המסתופפים פה‬ ‫זוסיא פרידמאן‬ ‫ובערב סעודת חתן מאל בכל הפירושים‪ ,‬ובאסיפת‬
‫בחצר הקודש טשערנאביל‪.‬‬ ‫רב פה אדעס‬ ‫קהל גדול‪ ,‬האורחים מהסביבה בשמחה גדולה‪,‬‬
 ‫)ב(‬ ‫דבר בעתו‬
‫עניני תהלים בשבת קודש לפני התפלה‬
‫לרגל ימי השובבי"ם ליקטנו כמה מאמרים וסיפורים נוראים בגודל החשיבות‬
‫וההשפעה באמירת תהלים ובפרט בשבת קודש לפני התפלה‬
‫מעשה שסיפר כ“ק אדמו“ר זצוק“ל מה שבדידיה הוה עובדא‬ ‫הנהגת הרה“ק מזידיטשוב זי“ע‬
‫באחת השנים כשהייתי עדיין אברך צעיר‪ ,‬והיה זה כמה ימים קודם היומא דהילולא של כק“ז‬ ‫הרה“ק מהרי“א מזידיטשוב זי“ע היה אומר אחר תיקון חצות בכל יום ספר תהלים אחד‪ ,‬וביום‬
‫הרה“ק ר‘ מרדכי מלאיעוו זצוק“ל שחל בשנה ההיא בשבת קודש‪ ,‬חלמתי חלום והנה נראה אלי אבי‬ ‫ערש“ק ושבת קודש היה גומר כל ספרי תהלים פעם שנית‪.‬‬
‫זצוק“ל‪ ,‬ואמר לי‪ ,‬בעוד כמה ימים יהיה היארצייט של זקיננו הלאיעווער זצוק“ל‪ ,‬ובחייו הי‘ מפורסם‬
‫מאוד בעולם גדולתו וקדושתו וכהיום אין יודעים כלל ממנו‪ .‬עד שאין מי שישמור היארצייט שלו‪ ,‬ועוד‬ ‫)פאר יצחק(‬
‫אמר לי אבי זצוק“ל‪ ,‬תדע לך שתהלים שאומרים בשבת בבוקר קודם התפילה חשוב מאוד ומשמש‬ ‫בציבור דייקא‬
‫הרבה לאדם לאחר מאה ועשרים בעולם העליון‪ .‬כשנתעוררתי הי‘ כל החלום פלא בעיני‪ ,‬ראשית מה‬
‫שאמר לי אבי מעניין התהלים‪ .‬וגם מה שאמר לי בענין היארצייט של הה“ק מלאיעוו שאמר לי שאין‬ ‫רבה“ק בעל הייטיב לב זי“ע ביקר פעם אחת בעיר אויברווישא‪ ,‬וראה באשמורת הבוקר‬
‫מי שישמור היארצייט‪ ,‬כי ידעתי שיש לי קרוב באמעריקא ה“ה הרה“צ ר‘ נחום ממימריפאל בן דו“ז‬ ‫שהעולם אומרים תהלים ושופכים נפשם ביחידות‪ ,‬דרש להם בשבת קודש שיסדרו לומר תהלים‬
‫הה“ק ר‘ ברוך‘ל מלאיעוו ‪ -‬אומאן זצוק“ל ובודאי שומר היארצייט‪ ,‬כי הוא נכד ממש מהה“ק מלאיעוו‪.‬‬ ‫בציבור דייקא‪ ,‬בחורף באשמורת במעלי יומא שבתא קדישא‪ ,‬ובקיץ בשבת קודש אחרי הצהרים‪.‬‬
‫ע“כ היה כל ענין החלום אצלי לפלא גדול‪ ,‬אחר כל זה נחליתי והייתי חלוש מאוד ולא הי‘ בכוחי לומר‬
‫)ילקוט שפע טוב‪ ,‬מהספר צדיק כתמר(‬
‫בשבת תהלים אבל כיון שחלמתי כך התאמצתי מאוד וגמרתי כל תהלים‪ ,‬וכן הי‘ אז קשה לשמור‬
‫היארצייט כיון שהייתי חלוש מאוד אבל גם זה התאמצתי ושמרתי היארצייט‪ ,‬אחר זמן בא הה“צ‬ ‫תהלים כנגעים ואהלות‬
‫ממימריפאל לארץ ישראל ובא אלי ולא סיפרתי לו מענין החלום‪ ,‬אבל שאלתי אותו בסתמא אם‬
‫שומר היארצייט של זקיננו הה“ק מלאיעוו‪ ,‬השיב לי שמשהגיע לאמעריקא ויסד ביהמ“ד גמר בדעתו‬ ‫ובלילות הארוכים בימות החורף של שבת קודש‪ ,‬יזהר האדם מאוד בלימוד האשמורת אצל‬
‫שלא לשמור רק היארצייט של אביו שאם ישמור כל יארצייט יגרום לסלק ממנו המתפללים שיש‬ ‫הנר הדולק מבעוד יום וכו‘‪ ,‬וילמוד כל מה שיכול‪ ,‬משניות או תהלים חשוב כלמוד נגעים ואהלות‬
‫להם ג“כ יא“צ באותו יום‪ ,‬אז ראיתי שהי‘ החלום חלום אמת על כל פרטיו‪.‬‬ ‫כמבואר בגמרא )עי‘ שוח“ט א‪ ,‬ח(‪.‬‬
‫)צור צדיק ‪ -‬תהילים(‬ ‫)יסוד ושורש העבודה שער השמיני פ“ו(‬
‫הדבר היותר טוב בעולם העליון לגמור תהלים בשבת בבוקר‬ ‫אור הגנוז‬
‫שמעתי מספרים בשם הרב הגאון הר‘ יעקב מרדכי ז“ל האבדק“ק בילגוריי שהיה מילדי‬ ‫דיבר מאור הגנוז‪ ,‬ואמר נ“י שלכן נהגו העולם לומר תהלים בשבת‪ ,‬כי שבת מאור הגנוז כמ“ש‬
‫מאציוב‪ ,‬והיה נקרא העילוי ממאציוב‪ ,‬ואח“כ נתקבל לאב“ד בק“ק מאציב‪ ,‬והיה לו שם חבר טוב‬ ‫מתנה גנוזה‪ ,‬ותהלים ג“כ מאור הגנוז‪ ,‬והוא אוצר מתנת חנם‪.‬‬
‫למדן ויר“ש‪ ,‬וכשנתקל הגאון הרי“מ ז“ל לאב“ד בק“ק בילגורייא‪ ,‬לקח עבור חבירו החביב חבר‬
‫אחר במקומו‪ ,‬למדן מופלג ויר“ש גדול‪ ,‬ואחר איזה שנים בא הגאון הרי“מ ז“ל אבד“ק בילגוריי לק“ק‬ ‫)אמרי פנחס שבת ומועדים אות כד(‬
‫מאציב‪ ,‬וכשבא בשב“ק לבית התפלה שגם חבירו מנעוריו היה מתפלל שם ורצה לשמוח עם חבירו‪,‬‬ ‫דוחה פרענות ומשפיע שפע ברכה והצלחה‬
‫ומצאו שהיה יושב ואומר תהלים בלי הפסק‪ ,‬והמתין לו עד שסיים כל התהלים ואח“כ שאל לו‪ ,‬חבירי‬
‫חבירי‪ ,‬מה נעשה עמך שינוי כעת‪ ,‬הלא מאז היה דרכך בשבת בבוקר ללמוד גפ“ת בשקידה נפלאה‪,‬‬ ‫תהלים גדלה מעלתם‪ ,‬וכתב מוהר“י אזולאי ]החיד“א[ בס‘ יוסף תהלות‪ ,‬אסף איש טהור כמה‬
‫ולא לומר תהלים‪ ,‬כמו פשוטי עם‪.‬‬ ‫מעלות טובות נאמרו בלימוד התהלים‪ ,‬ויצא עסק בקצר אמיץ‪ ,‬אמרו רז“ל שהתפלל דהע“ה שיהא לו‬
‫שכר עליהם כעוסק בנגעים ואהלות‪ ,‬נראה דמועיל לימודם לתיקון הברית‪ ,‬כמ“ש גורי האר“י שלימוד‬
‫ואמר לו‪ ,‬חבירי‪ ,‬אספר לך‪ ,‬כי אחרי נסיעתך מפה‪ ,‬למדתי עם חבירי המופלג אשר בחרת לי‪,‬‬ ‫טהרות לתיקון פגם הברית‪ ,‬הנה כי כן לא יגרע מצדיק ללמוד כל ספר התהלים בכל שבוע מדי שבת‬
‫ואח“כ נחלה רח“ל וישבתי אצלו כל ימי חליו‪ ,‬כי היה חביב לי מאד‪ ,‬וכשראיתי כי קרוב להסתלק‪,‬‬ ‫בשבתו‪.‬‬
‫לקחתי אצלו תקיעת כף‪ ,‬שיבא אלי לאחר פטירתו לגלות לי דבר מעולם העליון‪ ,‬אבל הוא שבק חיים‪,‬‬ ‫ואף שכתבו הפוסקים‪ ,‬שמי שיכול ללמוד הלכות ופלפולים ועוסק בתהלים חשוב ביטול תורה‬
‫ולא בא אלי זמן רב‪ ,‬עד שהדבר כמעט נשכח ממני‪ .‬ואח“כ נחלתי רח“ל במחלה מסוכנת‪ ,‬והרופאים‬ ‫לגביה דידיה‪ ,‬מ“מ ללמוד אותם פעם א‘ בשבוע‪ ,‬לא נאמר זה‪ ,‬ועת לכל חפץ‪ .‬ומה גם אם קורים אותם‬
‫נואשו ממני רח“ל‪ ,‬ולא היה עבורי שום תרופה‪ ,‬ופתאום באמצע היום בא אלי בהקיץ חבירי הנפטר‪,‬‬ ‫ברבים שיתעלו‪ ,‬המה יעלו לרצון‪ ,‬יותר מעוסק בנגעים ואהלות ביחיד‪.‬‬
‫ושמחתי בו מאד‪ ,‬ואמר לי‪ ,‬תדע חבירי כי תתרפא במהרה‪ ,‬ועל זאת באתי לבשר לך בשורה טובה זו‪,‬‬
‫ואמרתי לו תודה על בשורתו‪.‬‬ ‫וכתבו שהרגיל בס‘ תהלים‪ ,‬דוחה כל מיני פורענות‪ ,‬ופגעים רבים מעליו‪ ,‬ומעל בני ביתו‪ ,‬ומעל‬
‫משפחתו‪ ,‬ומעל כל בני דורו‪ ,‬ומגלגל עליהם כל מיני שפע ברכות וטובות והצלחות‪.‬‬
‫ואח“כ אמרתי לו‪ ,‬חבירי הנך זוכר התקיעת כף שנתת לי להודיעני מה נשמע שם‪ .‬והשיב לי‪,‬‬
‫זאת אסור לגלות כדי שלא תתבטל הבחירה‪ ,‬אך זאת אגלה לך‪ :‬הדבר היותר טוב בעולם העליון‪,‬‬ ‫יש קבלה מאנשי שם הקדושים‪ ,‬שמי שיש לו איזה דוחק השעה‪ ,‬או צער‪ ,‬או שהוא מהלך‬
‫והדבר הרע ביותר בעולם העליון‪ ,‬ואמר‪ :‬תדע‪ ,‬כי הדבר היותר טוב בעולם העליון‪ ,‬לגמור בשבת קודש‬ ‫בדרך‪ ,‬או עובר בים או בנהרות‪ ,‬יקרא כל התהלים בכל יום בלי הפסק בכוונה והכנעה‪ ,‬ויראה נפלאות‪,‬‬
‫תהלים בלי הפסק‪ .‬והדבר הרע בעולם העליון‪ ,‬הוא הלוקח ממון חבירו ע“י גניבה או גזילה וכדומה‪- ,‬‬ ‫וזה בדוק ומנוסה‪.‬‬
‫לכן התחלתי לנהוג לגמור תהלים בכל שבת קודש לפני התפלה‪.‬‬
‫)פלא יועץ אות ת‘(‬
‫)גדולת מרדכי פ‘ י“א(‬
‫המשך דבר בעתו‬
‫מאמר מיוחד בענין "מה חמשה עשר בשבט‬ ‫יין שברכתו בורא פרי הגפן‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬

‫יגיד עליו ריעו חמשה עשר באב‬ ‫פירות משבעת המינים כסדר הזה‪ :‬זיתים‪ ,‬תמרים‪ ,‬ענבים‪ ,‬תאנה‪ ,‬רימון‪ .‬כן יש להקדים‬ ‫ו‪.‬‬
‫המן הסמוך ל“ארץ“ בפסוק ’ארץ‘ חטה ושעורה גפן ותאנה ורמון ’ארץ‘ זית שמן‬
‫התעוררות בריאת העולם – ארבעים יום קודם יצירה‬ ‫ודבש‪ ,‬ואף הזיתים והתמרים קודמים לגפן וכו‘ משום שהם סמוכים ל“ארץ“ השני‬
‫יכול הצדיק להמשיך חסדים ורחמים‬ ‫יותר מאשר הגפן וכו‘ סמוכים ל“ארץ“ הראשון‪.‬‬
‫איתא באמרי נועם‪ ,‬שידוע מצדיקים אשר חמשה עשר בשבט הוא התעוררות על‬ ‫ואפילו אם מין השבעה אינו שלם ומין השני שלפניו הוא שלם צריך להקדים מין‬ ‫ז‪.‬‬
‫בריאת העולם שהיה בניסן‪ ,‬כי ארבעים יום קודם יצירה מכריזין בת פלוני לפלוני‪,‬‬ ‫השבעה‪.‬‬
‫על כן יש לרמז כי חודש ניסן נקרא אבי"ב ר"ת א'צרך ב'בטן י'דעתיך‪ ,‬על כן אביב‬ ‫ואם יש לפניו מין משבעת המינים )שברכתו העץ( וחיטה תפוחה )שלוה‪ ,‬שברכתה‬ ‫ח‪.‬‬
‫עולה ט"ו שהוא חמשה עשר‪ ,‬שקודם יצירת העולם אצר"ך עולה שבט‪ .‬ומובא‬ ‫האדמה( ושניהם חביבים עליו בשוה‪ ,‬יקדים לברך על החטה )דמוקדם בפסוק‪,‬‬
‫בקדושת לוי בליקוטים‪ ,‬מה שאיתא בחז"ל כי ר' אליעזר ור' יהודה חד סבר בניסן‬ ‫משנ“ב כפי המ“א(‪ ,‬ואם מין העץ יותר חביב עליו יקדים לברך עליו‪) .‬לכאורה אם‬
‫נברא העולם‪ ,‬וחד סבר בתשרי נברא העולם‪ ,‬והנה התוס' בראש השנה )כז ע"א(‬ ‫המין השני שלם הוא קודם כדלהלן סעיף ט‘ כי חטה תפוחה אינה דבר שלם(‪.‬‬
‫מפרש דהאדם נברא בכ"ה באלול‪ ,‬ונמצא מט"ו באב עד כ"ה אלול ארבעים יום נגד‬ ‫בורא פרי העץ‪ ,‬וביש לפניו ב‘ מינים שברכתם בורא פרי העץ ואין ביניהם ממין‬ ‫ט‪.‬‬
‫יצירת הוולד‪ .‬וכן למ"ד בניסן נברא העולם‪ ,‬האדם נברא בכ"ה באדר נמצא מט"ו‬ ‫שבעה‪ ,‬יקדים לברך על מין החביב עליו תחילה‪ ,‬ואם האחד שלם והשני אינו שלם‬
‫בשבט עד כ"ה אדר יש ארבעים יום נגד יצירת הוולד‪ .‬ובאמת אנן פסקינן כשני‬ ‫יברך על השלם ואפילו אם האינו שלם חביב עליו‪) .‬ראוי לציין דחביב היינו מה‬
‫המ"ד‪ ,‬וזה שאנו עושין יומא דפגרא בט"ו באב וט"ו בשבט‪ .‬ונמצא ט"ו בשבט הוא‬ ‫שרגיל להיות אצלו חביב ולא מה שעתה רוצה לאכול קודם‪ ,‬רק לפי הרגילות‬
‫הכנה לפסח‪ ,‬ופסח הוא הכנה למתן תורה‪ .‬וכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א מביא מה‬ ‫תמיד(‪.‬‬
‫דאיתא בספר מחברת הקודש 'מה חמשה עשר בשבט יגיד עליו ריעו חמשה עשר‬ ‫בורא פרי האדמה‪ ,‬והא דפרי העץ קודמת לפרי האדמה היינו דווקא בענין ששניהם‬ ‫י‪.‬‬
‫באב'‪ .‬ובמאור ושמש מסביר הדברים הנ"ל שנראים תמוהים קצת‪ ,‬דהנה חודש‬ ‫חביבים עליו בשוה או שהעץ יותר חביב עליו‪ ,‬אבל אם פרי האדמה יותר חביב עליו‬
‫תמוז וחצי אב הוא עת התגברות הדינין והעולם חשך בעדם‪ ,‬וחודש אב תחילתו‬ ‫יקדים לברך על מין האדמה‪ ,‬אפילו כשפרי העץ הוא ממין שבעה‪) ,‬ובכף החיים‬
‫קשה‪ ,‬ואין מתחילין האורות להתנוצץ עד ט"ו בו‪ ,‬ובט"ו בו מתעוררין הרחמים‪,‬‬ ‫כתב ליישב מנהג העולם שאף כשמין האדמה חביב מקדימים לברך על מין העץ(‬
‫ושלם קודם לחביב כנ“ל‪) .‬בשו“ע סי‘ קס“ח ס“ב‪ ,‬ובנו“כ משמע דיש דין קדימה‬
‫ומתחילין האורות להתנוצץ‪ ,‬כן הוא בחודש טבת וחצי שבט הוא התגברות הדינין‪,‬‬
‫כששניהם שוים בברכה –ואחד יפה ומשובח מחבירו‪ -‬או שאחד גדול מחבירו(‪.‬‬
‫ובחמשה עשר בו מתחילין האורות להתנוצץ‪ ,‬ובחמשה עשר באב וכן בחמשה עשר‬
‫בשבט יכול הצדיק להמשיך רחמים וחסדים על הכנסת ישראל‪ ,‬וזה 'יגיד עליו ריעו'‬ ‫ברכת שהכל על מאכל או משקה‪ ,‬וביש לפניו ב‘ אוכלים או משקים יקדים לברך‬ ‫יא‪.‬‬
‫שמצרפים הצירופים ]בחודש אב הצירוף ‪-‬ה'סכת ו'שמע י'שראל ה'יום‪ -‬שהוא‬ ‫על החביב‪ ,‬ושלם קודם לחביב כנ“ל‪.‬‬
‫ה"ו י"ה‪ ,‬ובחודש שבט הצירוף הוא –ה'מר י'מירנו ו'היה ה'וא‪ -‬שהוא ה"י ו"ה‪,‬‬ ‫היו לפניו מאכל ומשקה )ששניהם ברכתם שהכל( יברך על המאכל תחילה )ערוך‬ ‫יב‪.‬‬
‫וע"י הצירוף שמצרף הצדיק ו"ה של שבט לי"ה של אב נמצא הוי"ה כסדר[ בכדי‬ ‫השולחן סקי“ז( אולם בפרי מגדים )בפתיחה אות ח‘( כתב דאכילה ושתיה אין בהם‬
‫להמשיך רחמים על כנסת ישראל‪.‬‬ ‫דין קדימה‪.‬‬
‫גיליונות פרשת השבוע להורדה‪www.ladaat.net/gilionot.php :‬‬
‫בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬קו החדשות במחיר שיחה רגילה‬

‫של השבעה כבר אינו נוהג בו דיני אבל משום דמקצת‬
‫היום ככולו‪ ,‬וא“כ לכאו‘ קשה מאי שנא בשבע ברכות‬
‫שביום השביעי עדיין עושים שמחת שבע ברכות ויש‬
‫בו דיני חתן וכו‘ הרי מקצת היום ככולו ולכאו‘ בבוקר‬
‫יום השביעי כבר צריך ליגמר דינא‪.‬‬
‫גל עיני‬
‫שאלות ותשובות‬
‫שאלות‬
‫דאולי אף אם תמצי לומר שבקטן כן שייך שיבדיל‬ ‫המשך בירורים בדיני קטן שהגדיל‬
‫משום שהיה אצלו קצת מציאות של שבת‪ ,‬אך בגר‬
‫לא שייך אצלו כלל סברא כעין זה משום שהיה ממש‬ ‫קטן שהגדיל במוצ“ש האם הוא מחויב במצות‬
‫גוי בשבת‪ ,‬ועכשיו הרי הוא כקטן שנולד ולא שייך‬ ‫הבדלה‪ ,‬דאצלו הרי לא היה שבת והיה מחויב רק‬
‫בו הבדלה‪ ,‬א“ד כנ“ל דזה תלוי במציאות יום השבת‬ ‫מדין חינוך ועכשיו כשהוא גדול אין לו חיוב חינוך‬

‫***‬ ‫שהיה‪.‬‬ ‫ולא יוכל לעשות הבדלה‪ ,‬או דלמא ההבדלה אינה‬
‫דוקא למי שהיה לו חיוב שבת‪ ,‬אלא דכיון דעכשיו‬
‫פסקינן שבשבת ויו“ט אזלינן בתר תחילת הסעודה‬
‫שאם היה יום סגי ואומר רצה ויעלה ויבוא וכו‘ והוי‬
‫***‬
‫שאלות בעניני שמחה ושבע ברכות‬
‫עבר יום השבת כל מי שמחויב במצוות צריך להבדיל‬
‫וממילא ה“ה הקטן שהגדיל חייב‪.‬‬
‫כסעודת שבת‪ ,‬וא“כ יש לברר מדוע בסעודת שבע‬
‫ברכות יש ענין ונוהגין לסיים הסעודה לפני הלילה‬
‫ולא סומכים על זה שאזלינן בתר תחילת סעודה‪.‬‬
‫לקראת ימי השמחה הבעל“ט‬
‫בדיני אבילות יש דין שכיון שעבר מקצת יום השביעי‬
‫***‬
‫גר שנתגייר במוצ“ש האם יש עליו מצות הבדלה‪,‬‬

‫זמן אחרון למסירת התשובות – יום חמישי י"ג שבט ‪ -‬נא לכתוב כל תשובה על דף נפרד ושלם‬
‫תשובות‬
‫בענין האם קטן שהגדיל חייב בברכת התורה בלילה?‬ ‫בעניני קטן שהגדיל בשבת או במוצ“ש‬
‫הקדמה לתירוץ‪ :‬במסכת ברכות )כ“א‪ (.‬דורשת הגמ‘ דברכת התורה מה“ת מהפסוק ”כי‬ ‫לגבי תוספת שבת והמסתעף‬
‫שם ד‘ אקרא הבו גודל לאלוקינו“ עיי“ש בפרש“י ופליגי קמאי‪ ,‬ברמב“ם לא שונה את ברכות‬ ‫קטן שנעשה י“ג בש“ק האם מחויב בתוס‘ שבת בערש“ק ובמוצש“ק יש להקדים שכל השאלה‬
‫התורה כחד מתרי“ג מצוות הרמב“ן משנה למצוה מבאר הפרי מגדים )אורח חיים‪ ,‬סימן מ“ז‬ ‫בענין תוס‘ שבת הוי רק למ“ד תוס‘ שבת מדאורייתא משא“כ למ“ד תו“ש מדרבנן ועיין במנ“ח מצוה‬
‫משבצות זהב‪ ,‬א‘( דהווה נפק“מ להלכה אם גדול מצי לצאת ע“י ברכת קטן‪ ,‬וא“כ לרמב“ם הקטן‬ ‫שי“ג דמסתפק שם בתוס‘ יו“כ וה“ה לתוס‘ ש“ק וז“ל אך אני מסופק אם נעשה בר מצוה בתחילת ליל‬
‫מוצאי יוה“כ‪ ,‬א“כ ביוה“כ אינו מחויב להתענות מן התורה כי אינו נעשה בן י“ג שנה עד הלילה אך בלילה‬
‫בפעולת בערב יום הזר מצוות מוציא את הגדול שבלילה )דהיינו את עצמו כשהגדיל( דתרושו‬
‫תיכף בצאת הכוכבים נעשה בר מצוה וחייב בכל המצוות‪ ,‬אי חייב בהתוספת לאחר צה“כ דצריך להוסיף‬
‫חייבים מדרבנן‪ .‬משא“כ לשיטת הרמב“ן שהחיוב מה“ת מעש‪ ,‬אינו יכול לצאת הגדול ממעשה‬ ‫מי נימא כיון דחייב בכל המצוות א“כ חייב בתוספת הזה‪ ,‬או דלמא דהתורה לא חייבה התוס‘ אלא באם‬
‫קטנותו‪) .‬וכפי שמקשה בכסף משנה על מה דפסק הרמב“ם גבי קרבן פסח )הלכות קרבן פסח‬ ‫הוא חייב בעיקר אבל אם לא היה חייב כלל לא שייך בתוספת שצריך להוסיף מחול על הקודש‪ ,‬כיון‬
‫פרק ד‘ הלכה ז‘( ‪ -‬דקטן שהגדיל בין ב‘ פסחים חייב לעשות פסח שני ואם שחטו עלם בראשון‬ ‫דבקודש עצמו לא היה חייב כלל לא שייך התוספת וצ“ע‪ .‬וכן לסוברים דכל יום קודש שייך תוספת שייך‬
‫פטור ולכאורה יך יוצא הגדול ממעשה קנותו ועי“ש מה שתירץ הכסף משנה(‪.‬‬ ‫הספק הזה אם נעשה בר מצוה במוצש“ק או יו“ט אי חייב בתוספת שלאחריו וצ“ע‪) .‬עיין שם(‪.‬‬
‫ועיין בישועות יעקב סי‘ תר“ח סע‘ א‘ בפיסקא שפסק דחייב בתוספת שבת )במוצש“ק( וז“ל‪:‬‬
‫בשו“ת ארץ צבי )לגאון ר‘ צבי פראומר הי“ד( סימן ט“ז פסק ע“פ מה דאיתא במסכת‬
‫‪...‬לענין קטן דקי“ל משנכנס ליל אחרון אחר שנת י“ב שנה נעשה גדול ואסור לעשות מלאכה וגם מחויב‬
‫ברכות )י“א‪ (:‬ופסק כך בשו“ע )סי‘ מ“ז ס“ז( דאם קרא קריאת שמע וברכותיה יצא יד“ח )אם‬ ‫להתענות מן התורה ביוה“כ ונסתפק בקטן שנעשה גדול במוצש“ק‪ .‬תחילת הלילה חייב בתוס‘ שבת‬
‫לא בירך ברכת התורה( מפני ברכת אהבת עולם ופסק רבינו בזה )ריש מסכת ברכות( וכך פסק‬ ‫למ“ד דבר תורה או כיון דביום השבת עצמו לא הוי מחויב לשמור עצמו שלא לעשות מלאכה וגם‬
‫המשנ“ב )סי‘ מ“ז ס‘ק י“ג( שה“ה במעריב ולכן צריך חתן ה“בר מצווה“ להיות במעריב לצאת‬ ‫מחויב להתענות מן התורה ביוה“כ ונסתפק בקטן שנעשה גדול במוצש“ק בתחילת הלילה חייב בתוס‘‬
‫יד“ח ב“אהבה רבה“ אך יש לברר זאת היטב וכפי שמעיר הנ“ל דבירושלמי )ברכות פ“ה פ“ד(‬ ‫שבת למ“ד דבר תורה או כיון דביום השבת עצמו לא הוי מחויב לשמור עצמו שלא לעשות מלאכה כיון‬
‫וכך פסק השו“ע )שם( שאם יצא יד“ח ב“אהבה“ צריך ללמוד אחר התפילה וא“כ צריך לברר‬ ‫דהיה קטן אף בתוס‘ שבת אינו חל עליו מבלי לעשות מלאכה ואמנם הדבר פשוט כיון דשבת היה יום‬
‫שעבר אלא שהוא מחמת שלא היה גדול עדיין לא נתחייב בו מחויב כשנעשה גדול במוצ“ש לקיים תוס‘‬
‫האם בנידון דידן ג“כ? מבאר הנ“ל דאין צורך משום שכל התקנה ללמוד זה גזירה דרבנן אבל מן‬ ‫שבת הא למה זה דומה דלדעת הפוסק דתרבינן שני גדלות לפי מעת לעת‪ ,‬אם נעשה גדול באמצע יום‬
‫התורה אין צריך וא“כ מד“ת יצא הרי יד“ח אף בלא שילמד מיד‪ ,‬ומדרבנן הרי יצא בברכת התורה‬ ‫השבת הכי יעלה על הדעת שמותר לעשות מלאכה בשבת עצמו מה“ת וה“ה לענין תוס‘ שבת שחייב‬
‫שבבוקר!‬ ‫לקיים )ועיין שם באריכות יתר(‪.‬‬
‫)זבולון יהודה גרוס(‬
‫ועיין בדעת תורה סי‘ תרט“ז סעי‘ ב‘ דמביא הד“מ סי‘ נ“ג אות ג‘ בשם המהרי“ל מי שנעשה בן‬
‫י“ג שנים בשבת אינו יכול להיות ש“ץ בערבית בליל שבת לפי שאנו מוסיפים מחול על הקודש בע“ש‬
‫קול רינה וישועה באהלי צדיקים‬ ‫והוספה לא שייכי‘ בשנות הנער וכו‘ )עיין שם(‪.‬‬
‫ועיין חת“ס או“ח סי‘ קע“ב שהאריך בבין מי שנעשה בן י“ג שנה ביוה“כ )וה“ה לתוס‘ שבת‬
‫גליון זה נתנדב לרגל השמחה השרויה במעון קדשו של‬ ‫כדלעיל(‪ ,‬אם חייב בתוס‘ עינוי )של עריוה“כ(‪ .‬וכתב מסברא דבשנים של חיובו ליכא הוספה‪ ,‬ובשו“ת‬
‫שבט הלו חלק ח‘ סי‘ ד‘ למד מדברי החת“ס וכן מהדרכי משה הנ“ל דכשהגדיל בשבת או ביוה“כ‪ ,‬נידון‬
‫כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫כקטן גמור לגבי התוספת ואינו חייב בזה‪ ,‬ואף אינו יוצא יד“ח קידוש מה“ת‪.‬‬

‫לרגל השמחה השרויה במעון קודשו בנישואי נכדו‬ ‫ועיין בספר פסקי תשובות סימן שמ“ג פ‘ א‘ שכתב‪ :‬קטן שנעשה י“ג שנה ביום ראשון חיוב‬
‫ההבדלה שלו הוא כקטן כיון דחיוב הבדלה לומדים מזכור את יום השבת לקדשו זכרהו בכניסתו‬
‫החתן המופלג פע"ח הרב ישעי' זוסיא הלוי ראטטענבערג שליט"א‬ ‫וביציאתו ובשבת היה קטן‪.‬‬
‫בן חדב"נ הרה"ג מוה"ר יעקב אלעזר שליט"א‬ ‫וכן לענין הוספה מחול על הקודש שאין חיובו אלא מדין חינוך ולא מדין גדול )ופטור( וכותב‬
‫בהמשך הסעי‘‪... :‬דחיוב חינוך )בקטן וה“ה בכה“ג שדינו כקטן( הוא לחנכו בקיום המצוות ולא כל‬
‫ועינינו למרום נשואות בתפילה לקל נורא עלילה‬ ‫השלה במה שהחסיר ולפי“ז גם לענין אם צריך לברך ברכהמ“ז עוד פעם כשהגדיל לכאו‘ לא דשרך‬
‫בורא עולם בקנין השלם זה הבנין שהזיווג יעלה יפה יפה בקשר‬ ‫מה טעם דלעיל שא“צ להשלים מה שהחסיר )ויתכן שגם באמצע הסעודה לא יצטרך ליטול את ידיו‬
‫עוד פעם אך בזה צריך קצת עיון דאף שא“צ להשלים למקודם אך מה שיאכל מעכשיו כשהגדיל צריך‬
‫של קימא להמשך שושילתא דדהבא וירווה כ"ק מרן אדמו"ר‬ ‫אולי ליטול שוב(‬
‫שליט"א רוב תענוג ונחת דקדושה מהם ומכל יוצ"ח ומאיתנו‪ ,‬כי‬ ‫ובענין קטן שהגדיל האם צריך לחזור ולערך ברכה“ת בלילה עיין בספר פסקי תשובות ס‘ מ“ז‬
‫אורך ימים ושנות חיים יוסיפו לו ומשמחה זו יושפע על כולנו צאן‬ ‫סע‘ י“ט בהערות‪ ,‬דבשו“ת מהרש“ם ח“ג ס‘ קכ“א מקיל דאינו צריך לברך ונהי דאיו מוציא גדולים יד“ח‬
‫אך יכול לפטור עצמו בקטנותו גם לאחר שנעשה גדול ומביא ראיות מהראשונים )עיין שם(‪ .‬ובשו“ת‬
‫מרעיתו שפע שמחה והתעלות וכט"ס עדי נזכה במהרה לילך‬ ‫ארץ צבי ח“א סי‘ ט“ז י“ז וי“ח מצדד שאינו פשוט דיוצא יד“ח ועיין שם ביתר אריכות(‪.‬‬
‫לאורו לקראת משיח צדקינו בב"א‪.‬‬ ‫ומחמת כמה ספיקות שיש בדבר נקטינן דספק ברכות להקל אך טוב שבתפילת ערבית בברכת‬
‫אהבת עולם וכוון לצאת יד“ח בברכות התורה‪ ,‬ומיד אחר התפילה ילמד מעט וכן כתבו בארץ צבי‬
‫המברכים בקידה אל מול פני הקודש‬ ‫הנ“ל ובשו“ת ויען יוסף פאפא ח“א סע‘ ל“ב‪ ,‬ובהליכות שלמה‪ ,‬ובתשובות והנהגות סי‘ ט“ז( ושפיר‬
‫בחורי החבורות מערכת "עלי עין"‬ ‫חברת "נהורא דאורייתא" ראשי החבורות‬ ‫דמי לכו“ע‪.‬‬
‫)משה יעקב גרבר(‬
 ‫עיני העדה‬
‫הילולא דצדיקיא‬
‫הרה“ק רבי מרדכי דוד ]אונגער[ מדאמבראווא זי“ע‬
‫ז‘ שבט תר“ג‬
‫נולד בערך בשנת תק“ל בעיר דאמבראווא‪ ,‬לאביו הרה“ק רבי צבי הירש זצ“ל ]התפרנס ממסחר היין‪ ,‬והי‘ נוסע לעתים תכופות לאונגארין‪ ,‬ומזה‬
‫שם המשפחה ”אונגער“‪ .‬הרה“ק החוזה מלובלין זי“ע התבטא עליו‪ :‬בשעה שרבי צבי הירש מודד יין לקונים‪ ,‬הוא מייחד יחודים עילאים כמו שייחדו הראשונים בשעת‬
‫התפילה[‪ ,‬ולאמו הרבנית מרת מושקט ע“ה‪.‬‬
‫בבחרותו ישב בישיבתו של הגה“ק המגיד מקוזניץ זי“ע ומבארו שאב מלוא חפנים תורה וגדולה ]כפי שכותב רבינו בהסכמתו על ספר עבודת‬
‫ישראל‪” :‬אשר זכורני בימי חורפי כשלמדתי בישיבתו‪ ,‬והוה זקוקי דנור נפקין וכו‘“[‪.‬‬
‫בהגיעו לפרקו נשא את הרבנית הצדיקת מרת חיה שרה בת נגיד מעיר טשמעלוב‪ .‬ולאחר חתונתו נסע להסתופף בצל הרה“ק החוזה‬
‫מלובלין זי“ע‪ ,‬שם קנה לו את חביריו גאוני וקדושי ארץ‪ ,‬ה“ה הרה“ק מראפשיץ זי“ע‪ ,‬והגה“ק בעל אריה דבי עילאי מווישניצא זי“ע ועוד‪.‬‬
‫בערך בשנת תקע“ה בהיותו בן מה שנה קיבל על עצמו עול הרבנות והאדמורי“ת‪ ,‬בפקודת רבו הק‘ החוזה מלובלין זי“ע‪ .‬ראשית דבר‬
‫גמר בדעתו לייסד בית המדרש לחסידים ויראי ה‘‪ ,‬כשניסה להנהיג שיתפללו בו נוסח ספרד‪ ,‬סבל רדיפות עצומות מזה‪ ,‬ואעפ“כ לא הרף‬
‫רבינו מזה‪ .‬הרה“ק בעל אריה דבי עילאי אמר לו פעם על זה‪” :‬דבר אחד ברי לי‪ ,‬שאין לכם שום פניות של הנאת עצמך בתיקון מנין זה‪ ,‬כי‬
‫אם צרות ובזיונות“‪.‬‬
‫ביום ז‘ שבט שנת תר“ג יצאה נשמתו בקדושה ובטהרה‪ ,‬השאיר צוואה לבל יקברו אצלו שום איש זולת בניו‪ ,‬וכן שיקברו את הכתבים‬
‫שלו בקברו‪.‬‬
‫וכן צוה לבלתי לכתוב על מצבתו שום תוארים זולת ”הרב החריף המכיר ערכו“‪ ,‬ותו לא‪ .‬והתנצל מה ראה על ככה להסכים לתוארים‬
‫אלו‪ ,‬אמר‪ :‬שראוי אני לתואר ’הרב‘‪ ,‬על זה יעיד‪ ,‬מה שמורי ורבי החוזה מלובלין זי“ע היה דרכו לכנות אותי ”לאנד‘ס רב“ ]=רב הגליל[‪ .‬שאני‬
‫ראוי לתואר ’החריף‘‪ ,‬הרי העולם יודעים שאני חריף‪ ,‬ושאני ראוי לתואר ’המכיר ערכו‘‪ ,‬זה יודע אנכי בעומקא דלבאי‪ .‬זי“ע‪.‬‬

‫כשגמר בדעתו לייסד את בית מדרשו‪ ,‬לחסידיו הסרים למשמעתו ומתנהגים על‬ ‫פעם כששהה אביו הרה“ק ר‘ צבי הירש בליזענסק אצל הרה“ק הרבי ר‘ אלימלך‬
‫פי הוראתו‪ ,‬עמד רבינו בכבודו ובעצמו על המשמר בעניין בניית בית מדרשו האיך לפאר‬ ‫מליזענסק זי“ע‪ ,‬בעת סעודת רעוא דרעווין כשזמרו ”ויזכו לראות בנים ובני בנים עוסקים‬
‫ליוצר כל‪ .‬פעם אירע שהגיע שלשה מחסידיו מעיר טארנא ערב שבת קודש להסתופף‬ ‫בתורה ובמצות“ נתעלף ר‘ צבי הירש ונפל ארצה‪ ,‬פנה הרה“ק הרבי ר‘ אלימלך להחבריא‬
‫בצלו‪ ,‬והמה ראו כן תמהו האיך שהרבי עומד ומנהל עסקים בנידון בנין בית המדרש קרוב‬ ‫קדישא ואמר‪” :‬אב המתעלף בעת ששופך תחינתו על בנים עוסקים בתורה ומצות‪ ,‬אין כל‬
‫לשקיעת החמה‪ ,‬והיה לפלא בעיניהם‪ ,‬אמם לא אמרו דבר‪.‬‬ ‫פלא שנולד לו בן כזה“‪.‬‬
‫קונטרס תכתב זאת לדור אחרון‪ ,‬עמ‘ יד‬
‫בליל שבת קודש‪ ,‬בעת עריכת השולחן כשהגיע רבינו לחרוז ”אוהבי ד‘ המחכים‬
‫לבנין אריאל“ אמר רבינו‪” :‬אוהבי ד‘ המחכים“ ‪ -‬החכמים‪” ,‬בבנין“ ‪ -‬בשעת שהם בונים בית‬ ‫פעם היה רבינו אצל רבו הקדוש מלובלין על חג הפסח‪ ,‬ובליל הסדר בשעת אמירת‬
‫המדרש‪” ,‬אריאל“ ‪ -‬ממשיכים בזה קדושת בית המקדש‪ .‬ובזה נסתלקה פליאתם‪.‬‬ ‫ההגדה כשאמר החוזה ”ובמורא גדול זו גילוי שכינה“‪,‬נפל פחד גדול על רבינו ואבריו דא‬
‫לדא נקשן‪ ,‬עד שהרגיש ששיניו נופלות מרוב אימה ופחד‪ ,‬והתפלל להשי“ת שישארו לו‬
‫נאמנו מא“ד‪ ,‬ח“ב פרק ה עמ‘ יז‬ ‫השניים בפיו למען יוכל לאכול המצות מצוה והאפיקומן‪ .‬אחר יום טוב כשבא לקבל ברכת‬
‫פרידה‪ ,‬אמר לו רבו החוזה‪” :‬דו האסק גיזעהן‪ ...‬ביי דיר וועט זיין א גיפארעכטץ“ ]= אתה‬
‫רבינו היה רגיל לנסוע לווישניצא מדי שנה בשנה בין כסא לעשור‪ .‬הרה“ק האריה‬ ‫זכית לראות‪ ...‬אליך יבואו חסידים לנסוע[‪.‬‬
‫דבי עילאי זי“ע כבדו תמיד באמירת דברי תורה‪ ,‬והוא נהג לחזור על דברי תורה ששמע‬
‫מפי רבו הקדוש מלובלין‪ ,‬ובשום פעם לא אמר דברי תורה שחידש מעצמו בפני הרה“ק‬ ‫נאמנו מא“ד‪ ,‬ח“ב עמ‘ ו‬
‫מווישניצא‪.‬‬ ‫רבינו ישב ועסק בתורה ועבודה בקדושה וטהרה‪ ,‬אבל יען לא רצה לעשות התורה‬
‫פעם כשאמר רבנו תורה‪ ,‬קם האריה דבי עילאי ועמד על רגליו כל זמן אמירת הדברי‬ ‫קרדום להביא טרף לביתו‪ ,‬תפס אומנות אבותיו לסחור עם יינות‪.‬‬
‫תורה‪ ,‬ורק כשגמר ישב על מקומו‪ ,‬ואמר לרבנו‪ :‬בוודאי אתם תמהים וכמו זר נחשב עמידתי‬ ‫אכן לא כמסחרים אחרים מסחר רבינו‪ ,‬נוהג היה רבינו לקנות חביות של יין ממינים‬
‫בעיניכם‪ ,‬אבל תדעו נאמנה שכאשר התחלתם לומר תורה‪ ,‬ראיתי את הרבי מלובלין נכנס‪,‬‬ ‫שונים‪ ,‬ואחר שהובילם לביתו שפך משהו מכל החביות בפני עצמה אל תוך צלוחית קטנה‪,‬‬
‫על כן קמתי לפניו מלא קומתי‪ ,‬וכה עמדתי כל זמן היותו כאן ‪ -‬עד שאתם גמרתם לומר‬ ‫אחרי כן נטל הצלוחיות לרבו הק‘ מלובלין‪ ,‬והחוזה אמר ברוח קדשו על כל צלוחית יין‪ ,‬זה‬
‫הדברי תורה‪.‬‬ ‫כשר בתכלית ההידור‪ ,‬וזה רק בשעת הדחק‪ ,‬זהו רק לחולה‪ ,‬וזה גם אנו נשתה ממנו‪ .‬זה‬
‫נעשה על ידי אדם בלתי הגון‪ ,‬וזה היין הוא פרי צדיק‪ .‬וכפי דברי רבו כן האמיד וקבע מחיר‬
‫ארי שבחבורה‪ ,‬ח“ב עמ‘ מד‬ ‫היין‪.‬‬
‫מסופר על חולה בדאמבראווא חדל ישע‪ ,‬שהרופאים התייאשו ממנו בנימוקם כי‬ ‫פעם בהיותו בלובלין עם יינותיו חלה דם היוד הקדוש ]מפרשיסחא[‪ ,‬הלך רבינו‬
‫הריאה שבקרבו כבר נמסה כדונג ופקעה ממנו תקות חיים‪ .‬בבואו לפני רבינו להתאונן מרה‬ ‫לבקרו ולקח עמו ממין היין אשר אמר עליו החוזה שיש להכשירו רק לחולה‪ ,‬ונתן לשתות‬
‫על מצבו‪ ,‬הרגיעו רבינו וצוה לו ללכת בלילה לבית הכנסת‪ ,‬ובשעה שכבינה השלהבות‬ ‫להיוד הקדוש לרפואה‪ ,‬וכדברי חז“ל )בבא בתרא נח‪ ,‬ב( בריש כל אתוון אנא חמר‪ .‬כשהיוד‬
‫העולות מהנרות הדולקות שם‪ ,‬ירכין ראשו על גביהם‪ ,‬וינשום לתוך פיו העשן היוצא מהן‪.‬‬ ‫הקדוש טעם מעט שאלו רבינו‪ :‬מה דעתך על יין זה? השיב‪ :‬טוב הוא‪ ,‬אבל אגיד לך את‬
‫האמת כי אלמלי הייתי בקו הבריאות נמנע הייתי מלשתותו מטעם כשרות‪ .‬אמר לו רבינו‪:‬‬
‫אם כי לעיני בשר היה נדמה שבעצה זו הוא מעמיד עוד יותר בסכנה את חייו‪.‬‬ ‫ברוך שכוונת לדעת רבינו החוזה‪ ,‬כי גם הוא אמר כן‪ .‬כששמע זאת היוד הקדוש‪ ,‬עלתה‬
‫האיש לא היסס בדבר‪ ,‬אלא הלך לבית המדרש לעשות כדברי רבו‪ ,‬ויהי כאשר אך‬ ‫יראה בלבו‪ ,‬מכיון שמלשינים עליו לפני החוזה שהוא מתנהג ברבנות‪ ,‬יוסיפו גם עובדה זו‬
‫נשם בקרבו מעשן הנרות‪ ,‬נדמה לו כאלו הוא נחנק‪ ,‬ומיהר תיכף החוצה לשאוב אויר צח‬ ‫שרוצה לגלות נסתרות‪ ,‬על כן בקש מרבינו לבל תספר זאת לאחרים‪.‬‬
‫כדי לנקות העשן מריאותיו‪ ,‬ובחוץ הרגיש מיד כי מחלתו אזדא ליה‪.‬למחרת ביקר אצל‬ ‫שארית ברוך‪ ,‬ח“ב אות צ‘‬
‫הרופא‪ ,‬וכאשר הלה הניח אזנו סמוך ללבו‪ ,‬לא האמין למשמע אזניו‪ ,‬והתבטא‪ :‬ראה זה‬
‫רבנו עם חבירו הרה“ק רבי דוד מלעלוב הביאו ונתנו לרבם החוזה מלובלין כל מוצאי‬
‫פלא! כמדומה שריאה חדשה נבראה בקרבך!‬ ‫שבת קודש הבשמים להריח ופלא שיום היארצייט של שניהם חל בז‘ שבט‪.‬‬
‫קונטרס תכתב זאת לדור אחרון‪ ,‬עמ‘ יט‬ ‫נאמנו מא“ד‪ ,‬ח“ב עמ‘ טו‬

‫נתנדב ע"י‬ ‫נתנדב ע"י‬ ‫נתנדב ע"י‬

‫נתנדב ע"י‬ ‫הר"ר דוד אליעזר גראס הי"ו‬ ‫הר"ר רפאל חיים פרידמן הי"ו‬ ‫הרה"ג ר' דוד רוטנברג שליט"א‬
‫הר"ר יעקב וויינשטוק הי"ו‬ ‫ירושלים‬ ‫בני ברק‬ ‫מראשי הכולל באלעד‬
‫לרגל הולדת בנו למזל"ט‬ ‫לרגל הולדת בנו למזל"ט‬ ‫לרגל נישואי בנו למזל"ט‬
‫לרגל הולדת בנו למזל"ט‬
‫בני ברק‬
‫נתנדב ע"י‬
‫וברכת מזל"ט לאביו הרה"ח‬ ‫נתנדב ע"י‬ ‫הרה"ג ר' יצחק גרינוולד שליט"א‬ ‫נתנדב ע"י‬
‫ר' אברהם יוסף שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' אריה לייב קוגל שליט"א‬ ‫ראש הכולל נחלת יעקב –‬ ‫הר"ר מיכאל הקשר הי"ו‬
‫ירושלים‬ ‫ירושלים‬ ‫ציריך‬
‫אנטוורפן‬ ‫לרגל נישואי בנו החתן צבי הערש‬ ‫לרגל הכנס בנו יעקב נטע נ"י‬ ‫לרגל הולדת בנו ובתו למזל"ט‬
‫הי"ו‬ ‫לעותו"מ‬
‫גיליונות פרשת השבוע להורדה‪www.ladaat.net/gilionot.php :‬‬
‫בחסות הקו החדש‪ 0747-300100 :‬קו החדשות במחיר שיחה רגילה‬
‫המוציאים לאור‪ :‬מערכת "עלי עין" שע"י חברת נהורא דאורייתא טל‪ 1599-500-155 .‬ת‪.‬ד‪ 514 .‬בני ברק ‪ - 51104‬לתרומות והנצחות‪05276-17234 :‬‬