ממאורי עינינו
דברות קודש מכ“ק מרן אדמו“ר שליט“א
בפתח עינים
דבר החבורה
החבורה
ה דבר החבור
ד בר
התענוגים כאין יחשבו נגדה ולא יתבטל מהמצוה בשביל שום
תענוג שבעולם ,והנה בעת שעסקו כלל ישראל במצות קרבן
פסח היוצריכים להאמין ולהתחזק בשני דברים ,ראשית כנגד
ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אלהם משכו וקחו
לכם צאן למשפחותיכם ושחטו הפסח הרה“ק רבי משה
מסאווראן זי“ע פירש ,דלכן לא מצינו בפרשה עד כאן
פסח הוא לה‘
הערב רב וכדומה שלעגו עליהם במה שעסקו במצוה זו ,וכן שכתוב על הקרבן לשון פסח רק לשון שה ,דהרי צריך
בהמצוה עצמה שהיתה כרוכה במסירות נפש מאחר שהיתה להבין האיך בכלל אמר ושחט“ו הפס“ח הרי פסח נקרא מתחת כסא הכבוד ,חלק אלוה הרה“ק הרבי ר‘ משה לייב
תועבת מצרים ,והם האמינו בהקב“ה ובמשה רבינו שתהיה ע“ש שפסח הקב“ה על בתי ישראל וזה לא היה עד ליל ט“ו ממעל ,וכמו שרואה אשר בעת רגעי מסאסוב זי“ע בהיותו אצל רבו
הגאולה וקיימו המצוה מחמת שכן צוה הקב“ה ,וזהו דב“ר והשחיטה הרי היתה ביום י“ד ומכ“ש משיכת הקרבן שהיתה קודש מתעוררים בו הרהורי תשובה הרה“ק הרר“א מליז‘ענסק זי“ע
א“ל עד“ת ישרא“ל הם אותם שהיו במדרגה גבוהה יותר, קודם לכן .ותי‘ דמצינו בגמ‘ דשח“ט הוא לשון המשכה, עמוקים מעומק נפשו ,רק שהשכן בפרשת בא אמר לפרש את הפסוק
ויקח“ו לה“ם אי“ש ש“ה לבי“ת אבו“ת שיקחו המדריגה הנה כשאדם צריך לאיזה נס צריך לעשות מקודם מצוה השוכן בקרבו הוא המלך הזקן ’ואמרתם זבח פסח הוא לה‘ אשר
מהאבות הקדושים שקיימו המצות במסירות נפש ,ולכן
גדולה שמצוה זו תעורר בשמים ממקום הנסים שיעשה לו וכסיל מרעיש בקולו להשתיק את פסח על בתי בני ישראל במצרים‘,
נס ,וכעת שכלל ישראל היו צריכים לנס גדול היה צריכים קולה ,וכמאמר הרה“ק רבי שלמה אשר השי“ת בנגפו את מצרים האט
שפיר כתב המדרש ע“ז הה“ד אלהים יראה לו השה לעולה
לעשות איזה מצוה כדי שיתעורר להם נס ,לכן ניתן להם מקארלין זי“ע ’די גרעסטע יצר הרע ער כביכול געטאנצט אויף יעדע
בני ,שצריכים לקיים המצות במסירות נפש כמו עקידת
מצות קרבן פסח שהיה כרוך במסירות נפש שקרבן זה היה
יצחק. איז אז מ‘פארגעסט אז מען איז א בן יודישע שטוב ואמר ’דא וואוינט
תועבת מצרים ,ואעפ“י ששיניהם של מצרים היו כהות אפ“ה
הרי היה תועבת מצרים ,וע“י שקיימו מצוה זו במסירות נפש
מלך‘ ,דהיינו שעיקר המצאות האדם א יוד ,דא וואוינט א יוד‘ ,וברוב
נמצאים אנו כעת בשבועות המסוגלים לתשובה
נתעורר להם ממקום הנסים שיעשה להם נס ,וזהו מה שאמר בתוך מצריו היא כיון שאינו מכיר התלהבותו עלה על שולחן רבו הק‘
ומסייעים לכל אחד לעשות תשובה ,ותשובתו של כל אחד
מתקבלת ,וגם בפרשה מרומז עניני תשובה ,דכתיב משכ“ו להם משה רבינו משכ“ו וקח“ו לכ“ם צא“ן למשפחותיכ“ם מי הוא באמת ,ומסתכל על עצמו ורקד ואמר ’דא וואוינט א יוד ,דא
וקח“ו ודרשו חז“ל משכו מע“ז וקחו לכם צאן של מצוה. כדי שעל ידי זה ושחט“ו הפס“ח ימשכו הנס שהקב“ה יפסח כאילו היה בן כפר עני ואביון התאב וואוינט א יוד‘.
על בתי ישראל. לכל שטות אשר ימצא ,אך האמת
האורח לחיים בפרשה כתב כמה לתשובה ,ראשית היא שנפשו גבוהה ביותר ואם יפתח והנה ריקוד זה של השי“ת
שהאדם צריך לעשות מקודם תשובה מחמת יראת העונש,
וכעין זה כתב ג“כ לענין הנס של קריעת ים סוף וכמו
את שליטתה על ידי מחשבה דיבור כביכול היה בליל יציאת מצרים שבו
ואעפ“י שאין זו עיקר היראה מ“מ כך צריך להיות מקודם -
כן מובא בעוד ספרים הק‘ ,דכתיב דבר אל בני ישראל ויסעו,
ומעשה קדושים, מגלותה יצאה כל נפש מישראל
ופי‘ דכיון דכלל ישראל היו צריכים לנס של קריעת ים סוף הן בגשמיות והן
ובספר פרי הארץ פ‘ נצבים מבואר ג“כ שלאחר שעבר האדם ימצא את עצמו
היו צריכים לעשות מקודם איזה מעשה כדי שעי“ז יתעורר אשר ברוחניות,
עבירה נתגשם וא“א לו לבוא לתשובה מבלי יראת העונש. לכן הזהירה התורה במקום חשוב יותר,
להם נס בשמים ממקום הנסים ,לכן אמר הקב“ה למשה
והרה“ק רבי אברהם מקאליסק זי“ע אמר שבכל יום צריך מקום בן המלך, תליא, בהא הא
רבינו דבר אל בני ישראל ויסעו היינו במסירות נפש ,ועי“ז
האדם להמשיך עליו יראת העונש ועי“ז יכול לבא לידי יראת יתעורר להם הנס של קריעת ים סוף. אשר שם הוא מקומו
יום את זכור מקום בכל עיקר ואדרבה
הרוממות .והראשית חכמה ויסוד יוסף ובעוד ספרי מוסר
הגלות במצרים צאתך מארץ מצרים ,האמיתי.
מביאים הרבה מדברי הזוה“ק בענין יראת העונש -וכמו“כ איתא בדברת שלמה פ‘ פקודי לבאר הפסוקים היה גלות הדעת
כתב האורח לחיים שמקודם צריך האדם להתחיל התשובה החודש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי וכמו שאמר כמבואר בספרים למען תזכור וגו‘ ,וכן
ע“י יראת העונש והגם שאין זו תשובה נכונה אפ“ה מקבל השנה .דבר אל כל עדת ישראל לאמר בעשור לחודש הזה הקדושים ,ובלילה כמה פעמים ,כי הוא הרה“ק ה‘חידושי
ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית .דהרי צריך להבין
הקב“ה תשובתו מחמת האמונה שבו כמש“כ צדיק באמונתו זו יצאה כל נפש נתינת עצה איך להוציא הרי“ם‘ מגור זי“ע
יחיה ,ומ“מ ע“י תשובתו מיראה בתמידית יבוא לידי תשובה למה אמר הקב“ה למשה רבינו שיצוה את כלל ישראל
כבר בראש חודש שיקחו שה בעשור לחודש ולא היה די
על הפסוק ’והוצאתי לחירות ונתגלה
מאהבה .וכן צריך להתודות על כל חטאיו שעבר ולקבל על
שיצוה להם בעשור לחודש שיקחו שה בו ביום ,אלא טעם מתחת הודה ותפארתה ,המידות גם כן מהגלות .אתכם
עצמו שלא ישוב לכסלה עוד .וכתב דבשעה שעושה תשובה סבלות מצרים‘ אשר יציאת ומכח
הדבר היה כדי שכלל ישראל ישתוקקו כבר מראש חודש
לא יקל החטא בעיניו לתרץ עצמו שעבר העבירה מחמת )מאור עינים פ‘ שמות(
לקיים המצוה אעפ“י שהיתה תועבת מצרים והיתה כרוכה הקב“ה הוציא את מצרים נמשך אשר
דבר זה שגרם לו או אונס זה שגרם לו ,וכן לא יחשוב אז במה
במסירות נפש ,וכן מעשור לחודש עד זמן השחיטה היה כלל ישראל שלא בכל עת שבו תרצה
שמבואר בדברי חז“ל שהקב“ה מלמד זכות על עוברי עבירות
כרוך במסירות נפש ,וע“י אותה מסירות נפש עוררו למעלה יוכלו לסבול את נפש הישראלית
שזהו מחמת שהוא בגוף חומר ,או במה שאחז“ל שהקב“ה
מתחרט על שברא היצה“ר ,שכל זה יגרום שלא תהיה לו
הי“ג מדות של רחמים המתגלים בימים אלו ונעשה להם המצריים ,והוא הוא אשר דיברנו כי לצאת לחירות תוכל לצאת מכח
נס וכתב דהלשון תכוס“ו ע“ל הש“ה הוא לשון רחמנות, בהכיר האדם את גודל מעלת נפשו היציאה אז.
חרטה גמורה .והטעם דבעת התשובה צריך להתודות על כל שנתעורר להם הי“ג מדות של רחמים ,וכתב שע“י כח זה
חטאיו ,משום דאחז“ל דמכל עבירה נברא מקטרג וקשורה היקרה ואת כוחותיה הכבירים מול
הקריבו הנשיאים קרבנות בזמן הקמת המשכן ,י“ב נשיאים
הזקן והכסיל ,וביודעו שכל רצון זר וכמאמר הרה“ק מראפשיץ
בו ככלב ,ואם אינו מתודה על כל חטאיו אותה העבירה הקריבו בי“ב ימים כנגד הי“ב מדות ,וקרבנו של אהרן ביום י“ג ’תחילה זי“ע על מאמרינו בקידוש
שאינו מתחרט עלי‘ אינה מנחת לו לשוב בתשובה ,ורק אשר אינו בלתי לה‘ לבדו אינו נובע
שהיא מדה כוללת .וזהו כונת רש“י בתחילת פרשת בראשית
מנפשו אלא מאותו זקן הכסיל ,הרי מצרים‘ ליציאת למקראי קודש זכר
כשמתודה יכול לעשות אח“כ תשובה שלימה .וגם צריך שכתב לא היתה התורה צריכה להתחיל אלא מהחודש הזה
ייחם לבבו לבלתי לתת דריסת רגל אשר כל איש ישראל אשר רוצה
להתמיד בתשובתו כמש“כ וחטאתי נגדי תמיד. לכם שהוא מצוה הראשונה ,דהנה אחז“ל למה קדמה פרשת
לאותו אשר התייישב בביתו ועושה להתחיל לקחת עצמו לעבודת
שמע לוהיה אם שמוע ,כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים
וכעת בימי השובבי“ם הוא זמן לשוב בתשובה שם ככל העולה על רוחו ,ועל ידי שביציאת השי“ת יזכיר עצמו איך
תחלה ואח“כ מקבל עליו עול מצות ,וה“נ ומכ“ש קודם
ובפרט בשבתות של ימי השובבי“ם .ופרשה זו מדברת
קבלת התורה היו כלל ישראל צריכים לקבל עליהם תחילה זה יתקיים המשך הפסוק ’והצלתי שערי במ“ט מצרים היינו שקועים
מגאולת מצרים ואיתא בנועם אלימלך שהתשובה שהאדם
עול מלכות שמים ,לכן ניתנה להם מצות הקרבת קרבן פסח אתכם מעבודתם‘ דהיינו שננצל השי“ת הוציאנו הטומאה ומשם
עושה היא בחינה של גאולת מצרים ,והרי מבואר בספרים שבמצוה זו קבלו עליהם עול מלכות שמים שהיתה כרוכה מכל עבודה שאינה לרוחינו ,ונצא לנו“ן שערי קדושה ,ומכח זה תוכל
הק‘ שבזה שמזכיר גאולת מצרים ממשיך על עצמו גאולה במסירות נפש ,ואח“כ היו יכולים לקבל עליהם עול המצות. לחירות רוחנית. נפשו להתעלות ולהתחיל לעבוד
פרטית וכמו שדרשו חז“ל כל ימי חייך להביא לימות המשיח, את השי“ת ולצאת מאפילה לאורה,
ובפרט פרשה זו שמדברת מגאולת מצרים. האוהב ישראל פירש את דברי המדרש עה“פ
יהי רצון שבשבוע זה אשר ולהכנס בשערי הקדושה.
ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית ,הה“ד אלהים
יעזור השי“ת שנזכה לשוב בתשובה שלימה, בו מתעוררת יציאת מצרים על ידי
יראה לו השה לעולה בני .דהנה יכול להיות כמה אנשים
הקריאה ,נצא מאפילה לאורה ע“י ומבואר בספה“ק שתחילת
ושנשפע בהשפעות כלליות ופרטיות ,ובבני חיי ומזוני ,ונזכה שעושים מצוה אחת שמצד העשי‘ עושים כולם בשוה ,מ“מ האדם היציאה היא על ידי ידיעת
לגאולה שלימה במהרה בימינו אמן. העיקר אינו שוה והוא כונת המצוה שתהיה בהשתוקקת, הידיעה אשר ’דא וואוינט א יוד‘,
אכי“ר. חצובה גודל מעלת נפשו אשר היא
]ליל שב“ק פרשת בא תשנ“ו[ באהבה ויראה בדחילו ורחימו ,ולהתענג מהמצוה עד ששאר
דבר בעתו
עניני חמשה עשר בשבט
בחר לו האתרוג השני ,כשמוע זאת הרה“ק ר‘ שמעון ,כתב בטובו .בט“ו בשבט שאז האילנות מתחילין להחנט ויקבלו תענית ערב ראש השנה לאילנות
תיכף מכתב אל הרב הנ“ל שידע שהאתרוג שבחר לעצמו לחלוחית מחדש ועוד מעט יתחילו לפרוח ולהוציא פירות,
הוא האתרוג שלו ,וכבר בחרתי אתרוג זה בעבורי בחמשה ובעל הגן חשוב יחשוב בלבו ,זאת גרם חריצותו וטוב נהגו אנשי מעשה מחבורתינו להתענות ביום י“ד
עשר בשבט ,לכן ידע כבודו שאם לא יחזירנו לי ,יהיה עבודתו וידיעתו איך לשמור את האילנות בעת החורף. בשבט ,כי הוא ערב ראש השנה לאילנות ,וגם בספירת
האתרוג גזול אצלו ,ולא יצא י“ח המצוה. ולזה רמזו חז“ל ”ט“ו בשבט“ זמן התחלת החנטה ,תדע, יסוד שביסוד ,וגם ביום וא“ו פרשת חוקת.
כי יש ר“ה לאילנות“ שאז נידונין על הפירות אם יתרבו או אמרי פנחס
חמדה גנוזה )ח“ב(
יתמעטו ,כי אין טבע רק הכל ברצונו של הקב“ה.
ט“ו בשבט בפרשת יציאת מצרים מתרומם קרן הקדושה
ישמח ישראל
הנה ט“ו בשבט יחול תמיד בהסדר שקוראין מיציאת מחמשה עשר בשבט ,ר“ה לאילנות ,מתרומם קרן
בט“ו בשבט פעלתי עבורך הקדושה.
מצרים וקריעת ים סוף ,ויש רמז כי גם יציאת מצרים כנודע
היה ההכנה לעם ישראל להזדכך את עצמן ויהיו מוכשרים פעם בא חסיד אל הרה“ק ר‘ יצחק מסקווירא זצוק“ל עבודת ישראל
לקבלת התורה ,וכמו שבצמחים א“א שהצומח יקבל תולדה לימים הנוראים וחג הסוכות .אחר החג כשרצה לחזור
חדשה בלתי ההפרדת היסוד ע“י הרקבון בארץ ,ואז יתברר לביתו ,לא נתן לו הרה“ק לחזור עד אחר ט“ו בשבט ,ואמר תשובה
הזרע ועושה פרי מחדש ע“י שמתחבר עם שאר החלקים לו :עד עכשיו לא יכלתי לפעול עבורך שנה טובה ,וכעת בט“ו בשבט הזמן מיועד לעשות תשובה ולתקן כל
שבארץ ושבאויר ,כן האדם אחרי שמפריד הרע מן הניצוץ בט“ו בשבט כבר פעלתי עבורך ,ולכן אתה יכול כבר לחזור
הטוב מתגדל ועושה פרי ,וכדאיתא במד“ר ישראל נמשלו הפגמים ,שיוריד השפעות טובות לכל בית ישראל ,ושיהיה
לביתך. השכינה שריא ביניהון.
לזית מה זית שחובטין אותו ונותן שמן ,וידוע גם כן דהאדם
נמשל לעץ השדה. ילקוט מאורי אור פלא יועץ ,האראנסטייפל
הרה“ק מקוצק זי“ע אתרוג בחמשה עשר בשבט ראש השנה לאילן היינו עץ התורה
דיני קדימה בברכה שמעתי מחותני הה“ק ממעליץ שליט“א ,אודות חסיד הגה“ק בעל אגלי טל ז“ל אמר ,כי בכל שנה אחר ט“ו
אחד שהיה אצל הרה“ק ר‘ שמעון אדערבערגער ז“ל על בשבט ,מרגיש שינוי לטובה בחידושי תורה שלו ,דעיקר
סדר הברכות :מוציא ,מזונות ,גפן ,עץ ,אדמה ,שהכל, א. חג הפסח ,ואחר החג כשלקח ממנו פרידת שלום ,כי נסע
וסימן לדבר ”מג“ע א“ש“. ר“ה לאילן ,קאי על חידושי תורה .וזהו כי ביום זה יכולים
לטריעסט על מסחר ,ביקש מאתו ר‘ שמעון שיביא לו לזכות להתחדשות בתורה ,שהרי נאמר ”כי האדם עץ
חמשת מיני דגן כסדר הזה :לחם שברכתו המוציא, ב. אתרוג על חג הסוכות ,כי כן היה דרכו של הסוחר הנ“ל השדה“ וכן התורה נקראת ”עץ החיים“ ,וקוב“ה אורייתא
חיטים שברכתם מזונות )כעוגה ,או תבשיל של חיטים לישב שם עד חג הסוכות ,והבטיח לו שיביא אליו אתרוג. וישראל חד הוא ,וביום זה שעולה בו השרף באילנות,
וכדו‘( ,שעורים שברכתם מזונות ,כוסמין ,שיבולת בדרכו לטריעסט היה אצל רב אחד ,וביקש גם הוא מאתו ונכנסין המים באילנות ,אזי כן הוא באדם שנכנסין בו המים
שועל ,שיפון באופן שברכתם מזונות. שיביא לו אתרוג ,והבטיח לו ,כשנתקרב החג ורצה ליסוע של עץ החיים ,ואין מים אלא תורה ,ופירות האילן רומז על
חזרה לביתו ,קנה שני אתרוגים עבור הרבנים הנ“ל ,ונסע ”חידושי תורה“ שהם פרותיו של האדם.
מיני מזונות שנאפו קודמים לתבשיל מה‘ מיני דגן, ג. בחזרה לביתו .מן ההכרח היה שיהיה קודם אצל הרב השני
)שעוה“ר סבה“נ פ“ט ס“ז( ,והטעם שפת מזונות בדרך נסיעתו ,לקח הרב את שני האתרוגים ובחר לעצמו ארץ צבי
חשובה יותר ,דאפשר לקבוע עליה סעודה ולברך אתרוג אחד ,ואת השני לקח החסיד עבור הרה“ק ר‘ שמעון
עליה המוציא כשאוכל שיעור קביעות סעודה. נידונין על הפירות – אין טבע בעולם
הנ“ל ,כבואו להרה“ק ר‘ שמעון הראה לו האתרוג ,אמר לו
ולכן בקידושא רבא בבית הכנסת שנותנים מיני מזונות ד. הרה“ק ר‘ שמעון זה אינו אתרוג שלי ,אמר הסוחר שהוא ט“ו בשבט ראש השנה לאילנות )ר“ה ב ע“א( לכאורה
וקוגעל )לאקשען קוגעל( ורוצה לאכול משניהם ,אזי קנה עבורו אתרוג זה ,אמר לו הרה“ק ר‘ שמעון זה אי הלא לאילנות הוא בעצרת ,כי אז נידונין על הפירות )שם
צריך להקדים המיני מזונות) .ואף שה“קוגעל“ אפוי אפשר כי אני רואה שאין זה האתרוג שלי ,כי בחרתי לי טז ,ע“א( אכן י“ל בזה ע“ד רמז ,דעיקר העבודה היא לדעת
יש להקדים המזונות ,משום שאף על קוגעל אפוי אין בחמשה עשר בשבט אתרוג אחר .סיפר לו הסוחר המעשה ולהאמין שכל השתדלותו והתחכמותו של בן האדם אפס
לקבוע סעודה כמבואר בספר ברכת הבית(. באמת איך שקנה שני אתרוגים וכשהיה אצל הרב הנ“ל היא ,והכל בידו של הקב“ה ,כי הוא הזן ומפרנס הכל
תולדות השמות הנזכרים במכתב: מכתב ובו רשימות משמחת נישואין בבית רבותינו נבג"ם
הרה“ק ר‘ מנחם נחום יוסף מלאיעוו – מיראפאל זצוק“ל היה בנו של הרה“ק והחתן דרש מאמר נפלא ,וכל המסובין שבעו עונג. ב“ה יום ה‘ ,ז‘ אלול ,תרפ“ה .אדעס
ר‘ ברוך בנציון מלאיעוו -אומאן זצוק“ל שהיה בנו השני של מרן אדמו“ר הק‘ עלי‘ לקברי אבות ,לחיים ,סיפורי צדיקים, שפע חיים וברכה לידיד נפשי יקירי חביבי המפו‘
רבי מרדכי מלאיעוו זצוק“ל ) -וחתנו של הרה“ק ר‘ אליעזר מאוסטילא זצוק“ל(, ונגונים. ומופלג בתורה ובחסידות וותיק וחסיד כש“ת
חתנו וממלא מקומו של הרה“ק ר‘ אברהם דוד ממיראפאל זצוק“ל ,נולד בלאיעוו מו“ה צבי מענדל נ“י ]אווערבוך[ ובניו הנאהבים
והנעימים וכל מרבית ביתו ,לכולם שלום וכט“ס.
בשנת תרמ“ט והכיר את מרן אדמו“ר הק‘ מוהר“י זצוק“ל מילדותו ,ודיבר תמיד ביום ד‘ יום החופה התפללנו תפילת הבוקר ,טעמנו
אחדשה“ט
מגדלותו ,והיה מרבה לבקר בהיכלו ,נלב“ע בבוסטון ח‘ סיון תשל“ג. מעט והשתי‘ מרובה ,הלכנו על ציון הק‘ צדיקי בכבוד רב כראוי לחושבי שמו ביום אתמול הגיעני
קאמינקע זיעועכ“י ,אין בכחי ועטי לתאר את כתבם המתוק מדבש מן יום ה‘ מנ“א דנא ,ומה
הרה“ק ר‘ ברוך בנציון מלאיעוו -אומאן זצוק“ל נולד בטשערנאביל בשנת התעוררות וחיות הקדש אשר שאבנו מעין עוה“ב, גדלה שמחתינו לשמוע משה“ט ]=משלומכם הטוב[
תרל“ה לאביו מרן אדמו“ר הק‘ רבי מרדכי מלאיעוו זצוק“ל ,כשהי‘ ילד קטן נחלה ושם הזכרנו את כל ידידינו ואוהבינו ,ובכללם גם מצבם ומעמדם בארצינו הקדושה ת“ו ,ובפרט כי
והגיע עד שערי מות ,והי‘ נראה שלא יקום מחליו ,אך אבי זקנו מרן אדמו“ר הק‘ אותו ואת בניו החביבים ,והביאו שק גדול מלא רצו את אבני‘ ,ועסוקים הם בבנינו של עולם ,יעלו
רבי אהרן מטשערנאביל זצוק“ל אמר כי יחי‘ ,לאחר זמן קצת ,עבר הרה“ק רבי לקח ומשקה לרוב ,ונתחלק בין הבאים ,ובתוכם ישכילו ויצליחו בכל פנות אשר יפנו.
אהרן ליד בית הילד וראה שהדליקו אנשי החברה קדישא נרות ,הקפיד הרה“ק רבי גם יד“נ הר‘ ברוך רוקח ,אשר נסע אתנו ,ואחר וברכותיו היוצאים מלב מלא אהבה וחיבה נכנסו
אהרן ואמר הלא אמרתי שהילד יחי‘ ,וכך הי‘ שהבריא ,בחתונה שעלי‘ מדובר לא כמה ספורים עריבים מעשי הקדושים נ“ע ונגונים לעמקי לבנו וכשמן בעצמותינו ,יתברכו המברכים
ממקור הברכות בכל משאלותם לטובה ,ובקרוב
היה נוכח ,כי כבר עבר לדור בארה“ב באותה שנה תרפ“ה ,נלב“ע בשנת תש“ה מענין השעה ,הלכנו העירה.
נזכה להתבשר מכם קול ששון וקול שמחה קול
בברוקלין. חנוכת הבית. חתן וקול כלה אכי“ר.
ונכנסנו בדרך אגב אל הבית וחדר אשר הוזמן ידיד ואוהב נפשי ,בוודאי לקחת חבל בשמחתינו
הרה“ק ר‘ אברהם דוד ממיראפאל זצוק“ל היה נכד בן אחר בן של הרה“ק ר‘ לע“ע בשביל הזוג היקר ,ועשינו לפי שעה חנוכת בלב קרוב ובכוונה רצוי‘ ,אשיב גמולו כדי לענג את
שמואל מקאמינקא זצוק“ל תלמיד הרה“ק מבארדיטשוב זצוק“ל ,והיה מסתופף הבית בשמחה גדולה ורקודין שונים. נפשו ולספר מעט מן המעט הראוי לבוא על הכתב,
הרבה בצילו של הסבא קדישא מרן אדמו“ר הק‘ רבי אהרן מטשערנאביל זצוק“ל שולחן חמשה עשר באב. חשבון ימים הטובים ושמחים אשר זכנו השי“ת
ומקושר היה ג“כ לבנו מרן אדמו“ר הק‘ ר‘ מנחם נחום זצוק“ל. משם הלכנו אל בית המחותן שליט“א וערכנו ברוב חסדיו ,החינו וקימנו ,ובעת הנוראה הזאת
שולחן סעודת חמשה עשר באב ,יום טוב לישראל, לא עזבונו ויתננו לרחמים רבים.
הגה“ח ר‘ זוסיא פרידמן זצוק“ל נו“נ למגיד הק‘ ממעזריטש זצוק“ל, בגדלות המוחין עד השעה החמישית. שבת אופריף ,וישיבה בצוותא בליל שב“ק.
ומגדולי המקושרים אצל הרה“ק הפחד יצחק מבויאן זצוק“ל ,נולד בשנת תרל“ז קבלת פנים ,חופה ,והחתונה עד אור הבוקר.
בליל שב“ק נחמו התאספו הידידים הנאמנים
בבארדיטשוב ,הוסמך לרבנות ע“י הגה“ח ר‘ דודי‘ אורטינברג זצ“ל מבארדיטשוב לביתי לתפילת מנחה וקבלת שב“ק ,הג‘ ידי“נ
התפללנו תפילת מנחה ,והלכנו לבית אכסניא ,ופני היקר ר“פ רפפורט וחביריו ,ואחר הסעודה בביתם
בעמ“ס תהלה לדוד ,ומהגאון רבי חיים מבריסק זצוק“ל ,וכיהן כרב העיר אדעס החתן האירו כפני החמה בתקופתה ,ונעשה הכנה חזרו ובאו ,וישבנו ביחד עד חצות לילה בשמחה.
משנת תרס“ב ,וכרב ביהמ“ד ’מלביש ערומים‘ אשר שם התפלל בקביעות. אל החופה ,בא המחותן שליט“א עם כל אנשי באגלייטן ,קידושא רבה ,וסעודות שבת.
בשנות האימים של שלטון הקומוניסטים הרשעים ימ“ש ,המשיך הוא וכל העיר לקבלת פנים ,והובילו את החתן בשע“ט אל ביום שב“ק התפללנו תפילת שחרית בבית,
החופה ,וכל הרחוב נתמלאה עד אפס מקום ,עמדו והובילו את החתן היקר ברוב עם לביהכ“נ ’מלביש
צאצאיו בניו חתניו ונכדיו אשר גם הוסמכו לרבנות ,לעמוד על משמר היהדות ערומים‘ כנהוג ,לקריאת התורה ותפילת מוסף,
צפופים עד שום אפשרות לזוז ממקום ,עד שנקראו
הצרופה בחירוף נפש שאי אפשר לתאר ,וזכה מה שכמעט אף אחד לא זכה ,שהיתה גבורים מומחים ועשו דרך בעיגול סביבותינו, משם הלכנו הביתה ומצאנו שולחנות סדורים בכל
מיטתו שלימה כשכל צאצאיו ,הגם שעלו בשנים מאוחרות ביותר לארץ ישראל והחופה היתה בטהרה ובקדושה ,כמו בחצרות החברים ,עפ“י המשמשים המומחים נכנסו כמה
ועברו את רוב ימי השלטון הקומוניסטי ,היו שלימים באמונתם ובחסידותם. הצדיקים הקדושים בשנים קדמוניות ,המשתה
מאות אנשים ,החתן דרש דרוש עמוק והריקודים
עלו עד התקרה ,תחת הנהלת ידי“נ הר‘ ברוך רוקח
כ“ק מרן אדמו“ר שליט“א סיפר פעם בין אחד השיחים ,ששמע שאחד נמשכה עד אור הבוקר בדיצה ושמחה ,וגם אז דרש נ“י ,וכן ישבנו עד השעה הרביעית ,וסעדנו סעודת
מהסיבות שכל צאצאיו נשארו בתום אמונתם גם בשנות ראינו רעה ,היה מכיון שהיה החתן היקר דרוש ופלפול גדול. היום ביחד עם כמה אנשים קרואים אשר לא היה
מוסכם אצלם בתכלית ההסכמה ,שלא לעשות שום צעד ולו הקטן ביותר בלי רשות וגם זאת להודיע תלאי“ת ]תודה לא-ל יתברך[ בכוח לזוז ממקומם.
ההורים ,וכך גם כשהלכו החברים למקומות שעי“ז התחילה נפילתם הרי המה לא החתן הנחמד מוסמך להוראה ,וחכמתו תאיר פניו, התפללנו תפילת מנחה וסעודה השלישית כדת של
ומצא חן בעיני כל רואיו. תורה.
יכלו ללכת בלא הסכמת ההורים אשר כמובן לא הסכימו ,וסיפר עד ראיה שפעם פאר שפיל בכלי זמר ,וסעודת מלוה דמלכה.
הלך הוא עם אחד מנכדי הרב דאדעס והנכד היה אדם גדול ומוסמך להוראה ,וקראו שבע ברכות ,ופנים חדשות.
וכן בכל שבעת הימים ישבנו ושמחנו ומצאנו פנים אחר תפילת מעריב והבדלה באו המנגנים בכלי
להם להשלים מנין לסיום מסכת ,וענה הנכד הנ“ל שאינו יכול ללכת כי צריך לבקש זמר והרעו בקול רנה וזמרה ,התאספו ראשי העדה
חדשים לברך שבע ברכות כדבעי.
רשות מאביו ע“כ ,וכ“ק מרן אדמו“ר שליט“א הפליא ביותר הנהגה זו ששומרת שבע ברכות אחרון ,לווי המחותנים ,ותשלומי
וכל הידידים ,רקדנו ושמחנו וערכנו סעודת מלוה
מאד על בני הנעורים .מרן אדמו“ר הק‘ ר‘ חיים יצחק הי“ד אף הוא שלח את בניו מלכה עד זריחת השמש.
השמחה. פרידה ,ומצוות לויה.
ללמוד תורה מפי בנו של הגה“ח ר‘ זוסיא פרידמן זצ“ל ה“ה הגה“ח רבי יעקב וביום ג‘ אחר הסעודה נסענו משם בשמחה שירה וכן ביום א‘ ויום ב‘ נכנסו ובאו אנשים רבים
ששימש ברבנות בקיוב ,הגה“ח רבי יעקב הי“ד נהרג עקד“ה בימים הנוראים תש“ב וזמרה עד התחנה ,ובאנו לאדעס ביום ה‘ בבוקר, לברכת מז“ט עד הצהרים ,באו בעלי כלי זמר לנגן
ע“י הגרמנים ימ“ש. וגם פה עשינו כעין אסרו חג ותשלומין קידוש היום ברכת הפרידה ,ואחר שעה החמישית הלכנו בלוית
כראוי. עם רב אל התחנה ,ושם המחזה נהדרה ברכות
כשיצא מרן אדמו“ר הק‘ זצוק“ל מעמק הבכא – רוסיא ,בא ללוותו אביו מרן ונשיקות ונגינות לוו אותנו.
אדמו“ר הק‘ מוהר“י זצוק“ל עד נמל אודסא ,ועלו בין השאר לבקר את רבה הנערץ השפעות החתונה להבא.
ומאד חשקה נפשינו להשאיר את הרשימו קדישא באנו אל התחנה בארדיטשוב יום ג‘ בוקר ויצאו
של העיר הגה“ח רבי זוסיא זצוק“ל. לקראתנו בני משפחתנו יותר מעשרה ,ונסעו אתנו
על העתיד ,השי“ת יעזור וישמחנו כימות ענינו ביחד אל מקום שמחתינו.
הגה“ח רבי זוסיא זצוק“ל נפטר בשם טוב בט‘ טבת תרצ“ז ,גם בנו הגה“ח במדה טובה. נסיעה לקראת החתן ,הקפות ,וקבלת פנים.
ר‘ שלום שכנא שכיהן ברבנות בכמה קהילות ולבסוף מילא את מקום אביו ברבנות בני היקר נשאר לע“ע במירופול ,עם רעיתו המשכלת הגענו למירופול בשעה ,1הפגישה היתה בכבוד
באדעס שאודות חתונתו מתואר במכתב זה ,לא האריך ימים ונהרג ע“י הקומוניסטים ומושלמת בכל המעלות ומדות טובות אשר מצא גדול ,כל אנשי העיר יצאו לקראתנו ,ורבים עמדו
הרשעים ימ“ש בי“ג סיון תרצ“ח. טוב בעהשי“ת ,ואקוה והשי“ת אל יעזבנו ויזמין על הגגות והמעקות ,המון רב הקיף את העגלות,
לו בקרוב מקום טוב ופרנסה בריווח. ובקול תרועת הכלי זמר נסענו העירה ,ושם עשינו
הרה“ח ר‘ הערש מענדיל אווערבוך זצ“ל ,משפאלא ,נכד בן אחר בן להרה“ק את מכתביו אשלח לבני היקר נ“י ,ידעתי יתענג הקפות סביב מקום השוק כמה פעמים ,עפ“י מנהג
הרבי ר‘ זוסיא מאניפולי זצוק“ל ,הסתופף בצל הרה“ק רבי יוחנן מראחמיסטריווקא וישבע שמחות רצון טוב. הישן ,עד שהובילונו אל בתי אכסניא אשר הכינו
זצוק“ל ,ולאחמ“כ אצל בנו הרה“ק ר‘ דוד זלאטאפאלער זצוק“ל ,עלה לארץ ואבקש מכם ידידים נאמנים לפקדנו במכתבים לפנינו ,בשם מצאנו שולחנות ערוכים בכל המינים
מאכל ומשקה ממתקים ומגדנות וסעודה גדולה.
ישראל בתרפ“ה ,נפטר בשם טוב ו‘ ניסן תש“ג. תכופים להחיות נפשנו... סעודת עניים ,וחתן מאל.
ואשאר יד“נ דושו“ט באה“ר מברכו בכתיבה אחר הטעימה כראוי ,הזמינו אותי לבית מחותני
בין צאצאי האדמורי“ם לבית לאיעוו – אומאן זצוק“ל ,הגה“ח רבי זוסיא וחתימה טובה בכלל כל ישראל. הרב הצדיק שליט“א ,לסעודת מקבלים עניים,
פרידמן זצ“ל ,והרה“ח ר‘ הערש מענדיל אווערבוך זצ“ל ,ישנם המסתופפים פה זוסיא פרידמאן ובערב סעודת חתן מאל בכל הפירושים ,ובאסיפת
בחצר הקודש טשערנאביל. רב פה אדעס קהל גדול ,האורחים מהסביבה בשמחה גדולה,
)ב( דבר בעתו
עניני תהלים בשבת קודש לפני התפלה
לרגל ימי השובבי"ם ליקטנו כמה מאמרים וסיפורים נוראים בגודל החשיבות
וההשפעה באמירת תהלים ובפרט בשבת קודש לפני התפלה
מעשה שסיפר כ“ק אדמו“ר זצוק“ל מה שבדידיה הוה עובדא הנהגת הרה“ק מזידיטשוב זי“ע
באחת השנים כשהייתי עדיין אברך צעיר ,והיה זה כמה ימים קודם היומא דהילולא של כק“ז הרה“ק מהרי“א מזידיטשוב זי“ע היה אומר אחר תיקון חצות בכל יום ספר תהלים אחד ,וביום
הרה“ק ר‘ מרדכי מלאיעוו זצוק“ל שחל בשנה ההיא בשבת קודש ,חלמתי חלום והנה נראה אלי אבי ערש“ק ושבת קודש היה גומר כל ספרי תהלים פעם שנית.
זצוק“ל ,ואמר לי ,בעוד כמה ימים יהיה היארצייט של זקיננו הלאיעווער זצוק“ל ,ובחייו הי‘ מפורסם
מאוד בעולם גדולתו וקדושתו וכהיום אין יודעים כלל ממנו .עד שאין מי שישמור היארצייט שלו ,ועוד )פאר יצחק(
אמר לי אבי זצוק“ל ,תדע לך שתהלים שאומרים בשבת בבוקר קודם התפילה חשוב מאוד ומשמש בציבור דייקא
הרבה לאדם לאחר מאה ועשרים בעולם העליון .כשנתעוררתי הי‘ כל החלום פלא בעיני ,ראשית מה
שאמר לי אבי מעניין התהלים .וגם מה שאמר לי בענין היארצייט של הה“ק מלאיעוו שאמר לי שאין רבה“ק בעל הייטיב לב זי“ע ביקר פעם אחת בעיר אויברווישא ,וראה באשמורת הבוקר
מי שישמור היארצייט ,כי ידעתי שיש לי קרוב באמעריקא ה“ה הרה“צ ר‘ נחום ממימריפאל בן דו“ז שהעולם אומרים תהלים ושופכים נפשם ביחידות ,דרש להם בשבת קודש שיסדרו לומר תהלים
הה“ק ר‘ ברוך‘ל מלאיעוו -אומאן זצוק“ל ובודאי שומר היארצייט ,כי הוא נכד ממש מהה“ק מלאיעוו. בציבור דייקא ,בחורף באשמורת במעלי יומא שבתא קדישא ,ובקיץ בשבת קודש אחרי הצהרים.
ע“כ היה כל ענין החלום אצלי לפלא גדול ,אחר כל זה נחליתי והייתי חלוש מאוד ולא הי‘ בכוחי לומר
)ילקוט שפע טוב ,מהספר צדיק כתמר(
בשבת תהלים אבל כיון שחלמתי כך התאמצתי מאוד וגמרתי כל תהלים ,וכן הי‘ אז קשה לשמור
היארצייט כיון שהייתי חלוש מאוד אבל גם זה התאמצתי ושמרתי היארצייט ,אחר זמן בא הה“צ תהלים כנגעים ואהלות
ממימריפאל לארץ ישראל ובא אלי ולא סיפרתי לו מענין החלום ,אבל שאלתי אותו בסתמא אם
שומר היארצייט של זקיננו הה“ק מלאיעוו ,השיב לי שמשהגיע לאמעריקא ויסד ביהמ“ד גמר בדעתו ובלילות הארוכים בימות החורף של שבת קודש ,יזהר האדם מאוד בלימוד האשמורת אצל
שלא לשמור רק היארצייט של אביו שאם ישמור כל יארצייט יגרום לסלק ממנו המתפללים שיש הנר הדולק מבעוד יום וכו‘ ,וילמוד כל מה שיכול ,משניות או תהלים חשוב כלמוד נגעים ואהלות
להם ג“כ יא“צ באותו יום ,אז ראיתי שהי‘ החלום חלום אמת על כל פרטיו. כמבואר בגמרא )עי‘ שוח“ט א ,ח(.
)צור צדיק -תהילים( )יסוד ושורש העבודה שער השמיני פ“ו(
הדבר היותר טוב בעולם העליון לגמור תהלים בשבת בבוקר אור הגנוז
שמעתי מספרים בשם הרב הגאון הר‘ יעקב מרדכי ז“ל האבדק“ק בילגוריי שהיה מילדי דיבר מאור הגנוז ,ואמר נ“י שלכן נהגו העולם לומר תהלים בשבת ,כי שבת מאור הגנוז כמ“ש
מאציוב ,והיה נקרא העילוי ממאציוב ,ואח“כ נתקבל לאב“ד בק“ק מאציב ,והיה לו שם חבר טוב מתנה גנוזה ,ותהלים ג“כ מאור הגנוז ,והוא אוצר מתנת חנם.
למדן ויר“ש ,וכשנתקל הגאון הרי“מ ז“ל לאב“ד בק“ק בילגורייא ,לקח עבור חבירו החביב חבר
אחר במקומו ,למדן מופלג ויר“ש גדול ,ואחר איזה שנים בא הגאון הרי“מ ז“ל אבד“ק בילגוריי לק“ק )אמרי פנחס שבת ומועדים אות כד(
מאציב ,וכשבא בשב“ק לבית התפלה שגם חבירו מנעוריו היה מתפלל שם ורצה לשמוח עם חבירו, דוחה פרענות ומשפיע שפע ברכה והצלחה
ומצאו שהיה יושב ואומר תהלים בלי הפסק ,והמתין לו עד שסיים כל התהלים ואח“כ שאל לו ,חבירי
חבירי ,מה נעשה עמך שינוי כעת ,הלא מאז היה דרכך בשבת בבוקר ללמוד גפ“ת בשקידה נפלאה, תהלים גדלה מעלתם ,וכתב מוהר“י אזולאי ]החיד“א[ בס‘ יוסף תהלות ,אסף איש טהור כמה
ולא לומר תהלים ,כמו פשוטי עם. מעלות טובות נאמרו בלימוד התהלים ,ויצא עסק בקצר אמיץ ,אמרו רז“ל שהתפלל דהע“ה שיהא לו
שכר עליהם כעוסק בנגעים ואהלות ,נראה דמועיל לימודם לתיקון הברית ,כמ“ש גורי האר“י שלימוד
ואמר לו ,חבירי ,אספר לך ,כי אחרי נסיעתך מפה ,למדתי עם חבירי המופלג אשר בחרת לי, טהרות לתיקון פגם הברית ,הנה כי כן לא יגרע מצדיק ללמוד כל ספר התהלים בכל שבוע מדי שבת
ואח“כ נחלה רח“ל וישבתי אצלו כל ימי חליו ,כי היה חביב לי מאד ,וכשראיתי כי קרוב להסתלק, בשבתו.
לקחתי אצלו תקיעת כף ,שיבא אלי לאחר פטירתו לגלות לי דבר מעולם העליון ,אבל הוא שבק חיים, ואף שכתבו הפוסקים ,שמי שיכול ללמוד הלכות ופלפולים ועוסק בתהלים חשוב ביטול תורה
ולא בא אלי זמן רב ,עד שהדבר כמעט נשכח ממני .ואח“כ נחלתי רח“ל במחלה מסוכנת ,והרופאים לגביה דידיה ,מ“מ ללמוד אותם פעם א‘ בשבוע ,לא נאמר זה ,ועת לכל חפץ .ומה גם אם קורים אותם
נואשו ממני רח“ל ,ולא היה עבורי שום תרופה ,ופתאום באמצע היום בא אלי בהקיץ חבירי הנפטר, ברבים שיתעלו ,המה יעלו לרצון ,יותר מעוסק בנגעים ואהלות ביחיד.
ושמחתי בו מאד ,ואמר לי ,תדע חבירי כי תתרפא במהרה ,ועל זאת באתי לבשר לך בשורה טובה זו,
ואמרתי לו תודה על בשורתו. וכתבו שהרגיל בס‘ תהלים ,דוחה כל מיני פורענות ,ופגעים רבים מעליו ,ומעל בני ביתו ,ומעל
משפחתו ,ומעל כל בני דורו ,ומגלגל עליהם כל מיני שפע ברכות וטובות והצלחות.
ואח“כ אמרתי לו ,חבירי הנך זוכר התקיעת כף שנתת לי להודיעני מה נשמע שם .והשיב לי,
זאת אסור לגלות כדי שלא תתבטל הבחירה ,אך זאת אגלה לך :הדבר היותר טוב בעולם העליון, יש קבלה מאנשי שם הקדושים ,שמי שיש לו איזה דוחק השעה ,או צער ,או שהוא מהלך
והדבר הרע ביותר בעולם העליון ,ואמר :תדע ,כי הדבר היותר טוב בעולם העליון ,לגמור בשבת קודש בדרך ,או עובר בים או בנהרות ,יקרא כל התהלים בכל יום בלי הפסק בכוונה והכנעה ,ויראה נפלאות,
תהלים בלי הפסק .והדבר הרע בעולם העליון ,הוא הלוקח ממון חבירו ע“י גניבה או גזילה וכדומה- , וזה בדוק ומנוסה.
לכן התחלתי לנהוג לגמור תהלים בכל שבת קודש לפני התפלה.
)פלא יועץ אות ת‘(
)גדולת מרדכי פ‘ י“א(
המשך דבר בעתו
מאמר מיוחד בענין "מה חמשה עשר בשבט יין שברכתו בורא פרי הגפן. ה.
יגיד עליו ריעו חמשה עשר באב פירות משבעת המינים כסדר הזה :זיתים ,תמרים ,ענבים ,תאנה ,רימון .כן יש להקדים ו.
המן הסמוך ל“ארץ“ בפסוק ’ארץ‘ חטה ושעורה גפן ותאנה ורמון ’ארץ‘ זית שמן
התעוררות בריאת העולם – ארבעים יום קודם יצירה ודבש ,ואף הזיתים והתמרים קודמים לגפן וכו‘ משום שהם סמוכים ל“ארץ“ השני
יכול הצדיק להמשיך חסדים ורחמים יותר מאשר הגפן וכו‘ סמוכים ל“ארץ“ הראשון.
איתא באמרי נועם ,שידוע מצדיקים אשר חמשה עשר בשבט הוא התעוררות על ואפילו אם מין השבעה אינו שלם ומין השני שלפניו הוא שלם צריך להקדים מין ז.
בריאת העולם שהיה בניסן ,כי ארבעים יום קודם יצירה מכריזין בת פלוני לפלוני, השבעה.
על כן יש לרמז כי חודש ניסן נקרא אבי"ב ר"ת א'צרך ב'בטן י'דעתיך ,על כן אביב ואם יש לפניו מין משבעת המינים )שברכתו העץ( וחיטה תפוחה )שלוה ,שברכתה ח.
עולה ט"ו שהוא חמשה עשר ,שקודם יצירת העולם אצר"ך עולה שבט .ומובא האדמה( ושניהם חביבים עליו בשוה ,יקדים לברך על החטה )דמוקדם בפסוק,
בקדושת לוי בליקוטים ,מה שאיתא בחז"ל כי ר' אליעזר ור' יהודה חד סבר בניסן משנ“ב כפי המ“א( ,ואם מין העץ יותר חביב עליו יקדים לברך עליו) .לכאורה אם
נברא העולם ,וחד סבר בתשרי נברא העולם ,והנה התוס' בראש השנה )כז ע"א( המין השני שלם הוא קודם כדלהלן סעיף ט‘ כי חטה תפוחה אינה דבר שלם(.
מפרש דהאדם נברא בכ"ה באלול ,ונמצא מט"ו באב עד כ"ה אלול ארבעים יום נגד בורא פרי העץ ,וביש לפניו ב‘ מינים שברכתם בורא פרי העץ ואין ביניהם ממין ט.
יצירת הוולד .וכן למ"ד בניסן נברא העולם ,האדם נברא בכ"ה באדר נמצא מט"ו שבעה ,יקדים לברך על מין החביב עליו תחילה ,ואם האחד שלם והשני אינו שלם
בשבט עד כ"ה אדר יש ארבעים יום נגד יצירת הוולד .ובאמת אנן פסקינן כשני יברך על השלם ואפילו אם האינו שלם חביב עליו) .ראוי לציין דחביב היינו מה
המ"ד ,וזה שאנו עושין יומא דפגרא בט"ו באב וט"ו בשבט .ונמצא ט"ו בשבט הוא שרגיל להיות אצלו חביב ולא מה שעתה רוצה לאכול קודם ,רק לפי הרגילות
הכנה לפסח ,ופסח הוא הכנה למתן תורה .וכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א מביא מה תמיד(.
דאיתא בספר מחברת הקודש 'מה חמשה עשר בשבט יגיד עליו ריעו חמשה עשר בורא פרי האדמה ,והא דפרי העץ קודמת לפרי האדמה היינו דווקא בענין ששניהם י.
באב' .ובמאור ושמש מסביר הדברים הנ"ל שנראים תמוהים קצת ,דהנה חודש חביבים עליו בשוה או שהעץ יותר חביב עליו ,אבל אם פרי האדמה יותר חביב עליו
תמוז וחצי אב הוא עת התגברות הדינין והעולם חשך בעדם ,וחודש אב תחילתו יקדים לברך על מין האדמה ,אפילו כשפרי העץ הוא ממין שבעה) ,ובכף החיים
קשה ,ואין מתחילין האורות להתנוצץ עד ט"ו בו ,ובט"ו בו מתעוררין הרחמים, כתב ליישב מנהג העולם שאף כשמין האדמה חביב מקדימים לברך על מין העץ(
ושלם קודם לחביב כנ“ל) .בשו“ע סי‘ קס“ח ס“ב ,ובנו“כ משמע דיש דין קדימה
ומתחילין האורות להתנוצץ ,כן הוא בחודש טבת וחצי שבט הוא התגברות הדינין,
כששניהם שוים בברכה –ואחד יפה ומשובח מחבירו -או שאחד גדול מחבירו(.
ובחמשה עשר בו מתחילין האורות להתנוצץ ,ובחמשה עשר באב וכן בחמשה עשר
בשבט יכול הצדיק להמשיך רחמים וחסדים על הכנסת ישראל ,וזה 'יגיד עליו ריעו' ברכת שהכל על מאכל או משקה ,וביש לפניו ב‘ אוכלים או משקים יקדים לברך יא.
שמצרפים הצירופים ]בחודש אב הצירוף -ה'סכת ו'שמע י'שראל ה'יום -שהוא על החביב ,ושלם קודם לחביב כנ“ל.
ה"ו י"ה ,ובחודש שבט הצירוף הוא –ה'מר י'מירנו ו'היה ה'וא -שהוא ה"י ו"ה, היו לפניו מאכל ומשקה )ששניהם ברכתם שהכל( יברך על המאכל תחילה )ערוך יב.
וע"י הצירוף שמצרף הצדיק ו"ה של שבט לי"ה של אב נמצא הוי"ה כסדר[ בכדי השולחן סקי“ז( אולם בפרי מגדים )בפתיחה אות ח‘( כתב דאכילה ושתיה אין בהם
להמשיך רחמים על כנסת ישראל. דין קדימה.
גיליונות פרשת השבוע להורדהwww.ladaat.net/gilionot.php :
בחסות הקו החדש 0747-300100 :קו החדשות במחיר שיחה רגילה
גל עיני
שאלות ותשובות
שאלות
של השבעה כבר אינו נוהג בו דיני אבל משום דמקצת דאולי אף אם תמצי לומר שבקטן כן שייך שיבדיל המשך בירורים בדיני קטן שהגדיל
היום ככולו ,וא“כ לכאו‘ קשה מאי שנא בשבע ברכות משום שהיה אצלו קצת מציאות של שבת ,אך בגר
שביום השביעי עדיין עושים שמחת שבע ברכות ויש לא שייך אצלו כלל סברא כעין זה משום שהיה ממש קטן שהגדיל במוצ“ש האם הוא מחויב במצות
בו דיני חתן וכו‘ הרי מקצת היום ככולו ולכאו‘ בבוקר גוי בשבת ,ועכשיו הרי הוא כקטן שנולד ולא שייך הבדלה ,דאצלו הרי לא היה שבת והיה מחויב רק
יום השביעי כבר צריך ליגמר דינא. בו הבדלה ,א“ד כנ“ל דזה תלוי במציאות יום השבת מדין חינוך ועכשיו כשהוא גדול אין לו חיוב חינוך
*** שהיה. ולא יוכל לעשות הבדלה ,או דלמא ההבדלה אינה
דוקא למי שהיה לו חיוב שבת ,אלא דכיון דעכשיו
פסקינן שבשבת ויו“ט אזלינן בתר תחילת הסעודה
שאם היה יום סגי ואומר רצה ויעלה ויבוא וכו‘ והוי
***
שאלות בעניני שמחה ושבע ברכות
עבר יום השבת כל מי שמחויב במצוות צריך להבדיל
וממילא ה“ה הקטן שהגדיל חייב.
כסעודת שבת ,וא“כ יש לברר מדוע בסעודת שבע
ברכות יש ענין ונוהגין לסיים הסעודה לפני הלילה
ולא סומכים על זה שאזלינן בתר תחילת סעודה.
לקראת ימי השמחה הבעל“ט
בדיני אבילות יש דין שכיון שעבר מקצת יום השביעי
***
גר שנתגייר במוצ“ש האם יש עליו מצות הבדלה,
זמן אחרון למסירת התשובות – יום חמישי י"ג שבט -נא לכתוב כל תשובה על דף נפרד ושלם
תשובות
בענין האם קטן שהגדיל חייב בברכת התורה בלילה? בעניני קטן שהגדיל בשבת או במוצ“ש
הקדמה לתירוץ :במסכת ברכות )כ“א (.דורשת הגמ‘ דברכת התורה מה“ת מהפסוק ”כי לגבי תוספת שבת והמסתעף
שם ד‘ אקרא הבו גודל לאלוקינו“ עיי“ש בפרש“י ופליגי קמאי ,ברמב“ם לא שונה את ברכות קטן שנעשה י“ג בש“ק האם מחויב בתוס‘ שבת בערש“ק ובמוצש“ק יש להקדים שכל השאלה
התורה כחד מתרי“ג מצוות הרמב“ן משנה למצוה מבאר הפרי מגדים )אורח חיים ,סימן מ“ז בענין תוס‘ שבת הוי רק למ“ד תוס‘ שבת מדאורייתא משא“כ למ“ד תו“ש מדרבנן ועיין במנ“ח מצוה
משבצות זהב ,א‘( דהווה נפק“מ להלכה אם גדול מצי לצאת ע“י ברכת קטן ,וא“כ לרמב“ם הקטן שי“ג דמסתפק שם בתוס‘ יו“כ וה“ה לתוס‘ ש“ק וז“ל אך אני מסופק אם נעשה בר מצוה בתחילת ליל
מוצאי יוה“כ ,א“כ ביוה“כ אינו מחויב להתענות מן התורה כי אינו נעשה בן י“ג שנה עד הלילה אך בלילה
בפעולת בערב יום הזר מצוות מוציא את הגדול שבלילה )דהיינו את עצמו כשהגדיל( דתרושו
תיכף בצאת הכוכבים נעשה בר מצוה וחייב בכל המצוות ,אי חייב בהתוספת לאחר צה“כ דצריך להוסיף
חייבים מדרבנן .משא“כ לשיטת הרמב“ן שהחיוב מה“ת מעש ,אינו יכול לצאת הגדול ממעשה מי נימא כיון דחייב בכל המצוות א“כ חייב בתוספת הזה ,או דלמא דהתורה לא חייבה התוס‘ אלא באם
קטנותו) .וכפי שמקשה בכסף משנה על מה דפסק הרמב“ם גבי קרבן פסח )הלכות קרבן פסח הוא חייב בעיקר אבל אם לא היה חייב כלל לא שייך בתוספת שצריך להוסיף מחול על הקודש ,כיון
פרק ד‘ הלכה ז‘( -דקטן שהגדיל בין ב‘ פסחים חייב לעשות פסח שני ואם שחטו עלם בראשון דבקודש עצמו לא היה חייב כלל לא שייך התוספת וצ“ע .וכן לסוברים דכל יום קודש שייך תוספת שייך
פטור ולכאורה יך יוצא הגדול ממעשה קנותו ועי“ש מה שתירץ הכסף משנה(. הספק הזה אם נעשה בר מצוה במוצש“ק או יו“ט אי חייב בתוספת שלאחריו וצ“ע) .עיין שם(.
ועיין בישועות יעקב סי‘ תר“ח סע‘ א‘ בפיסקא שפסק דחייב בתוספת שבת )במוצש“ק( וז“ל:
בשו“ת ארץ צבי )לגאון ר‘ צבי פראומר הי“ד( סימן ט“ז פסק ע“פ מה דאיתא במסכת
...לענין קטן דקי“ל משנכנס ליל אחרון אחר שנת י“ב שנה נעשה גדול ואסור לעשות מלאכה וגם מחויב
ברכות )י“א (:ופסק כך בשו“ע )סי‘ מ“ז ס“ז( דאם קרא קריאת שמע וברכותיה יצא יד“ח )אם להתענות מן התורה ביוה“כ ונסתפק בקטן שנעשה גדול במוצש“ק .תחילת הלילה חייב בתוס‘ שבת
לא בירך ברכת התורה( מפני ברכת אהבת עולם ופסק רבינו בזה )ריש מסכת ברכות( וכך פסק למ“ד דבר תורה או כיון דביום השבת עצמו לא הוי מחויב לשמור עצמו שלא לעשות מלאכה וגם
המשנ“ב )סי‘ מ“ז ס‘ק י“ג( שה“ה במעריב ולכן צריך חתן ה“בר מצווה“ להיות במעריב לצאת מחויב להתענות מן התורה ביוה“כ ונסתפק בקטן שנעשה גדול במוצש“ק בתחילת הלילה חייב בתוס‘
יד“ח ב“אהבה רבה“ אך יש לברר זאת היטב וכפי שמעיר הנ“ל דבירושלמי )ברכות פ“ה פ“ד( שבת למ“ד דבר תורה או כיון דביום השבת עצמו לא הוי מחויב לשמור עצמו שלא לעשות מלאכה כיון
וכך פסק השו“ע )שם( שאם יצא יד“ח ב“אהבה“ צריך ללמוד אחר התפילה וא“כ צריך לברר דהיה קטן אף בתוס‘ שבת אינו חל עליו מבלי לעשות מלאכה ואמנם הדבר פשוט כיון דשבת היה יום
שעבר אלא שהוא מחמת שלא היה גדול עדיין לא נתחייב בו מחויב כשנעשה גדול במוצ“ש לקיים תוס‘
האם בנידון דידן ג“כ? מבאר הנ“ל דאין צורך משום שכל התקנה ללמוד זה גזירה דרבנן אבל מן שבת הא למה זה דומה דלדעת הפוסק דתרבינן שני גדלות לפי מעת לעת ,אם נעשה גדול באמצע יום
התורה אין צריך וא“כ מד“ת יצא הרי יד“ח אף בלא שילמד מיד ,ומדרבנן הרי יצא בברכת התורה השבת הכי יעלה על הדעת שמותר לעשות מלאכה בשבת עצמו מה“ת וה“ה לענין תוס‘ שבת שחייב
שבבוקר! לקיים )ועיין שם באריכות יתר(.
)זבולון יהודה גרוס(
ועיין בדעת תורה סי‘ תרט“ז סעי‘ ב‘ דמביא הד“מ סי‘ נ“ג אות ג‘ בשם המהרי“ל מי שנעשה בן
י“ג שנים בשבת אינו יכול להיות ש“ץ בערבית בליל שבת לפי שאנו מוסיפים מחול על הקודש בע“ש
קול רינה וישועה באהלי צדיקים והוספה לא שייכי‘ בשנות הנער וכו‘ )עיין שם(.
ועיין חת“ס או“ח סי‘ קע“ב שהאריך בבין מי שנעשה בן י“ג שנה ביוה“כ )וה“ה לתוס‘ שבת
גליון זה נתנדב לרגל השמחה השרויה במעון קדשו של כדלעיל( ,אם חייב בתוס‘ עינוי )של עריוה“כ( .וכתב מסברא דבשנים של חיובו ליכא הוספה ,ובשו“ת
שבט הלו חלק ח‘ סי‘ ד‘ למד מדברי החת“ס וכן מהדרכי משה הנ“ל דכשהגדיל בשבת או ביוה“כ ,נידון
כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א כקטן גמור לגבי התוספת ואינו חייב בזה ,ואף אינו יוצא יד“ח קידוש מה“ת.
לרגל השמחה השרויה במעון קודשו בנישואי נכדו ועיין בספר פסקי תשובות סימן שמ“ג פ‘ א‘ שכתב :קטן שנעשה י“ג שנה ביום ראשון חיוב
ההבדלה שלו הוא כקטן כיון דחיוב הבדלה לומדים מזכור את יום השבת לקדשו זכרהו בכניסתו
החתן המופלג פע"ח הרב ישעי' זוסיא הלוי ראטטענבערג שליט"א וביציאתו ובשבת היה קטן.
בן חדב"נ הרה"ג מוה"ר יעקב אלעזר שליט"א וכן לענין הוספה מחול על הקודש שאין חיובו אלא מדין חינוך ולא מדין גדול )ופטור( וכותב
בהמשך הסעי‘... :דחיוב חינוך )בקטן וה“ה בכה“ג שדינו כקטן( הוא לחנכו בקיום המצוות ולא כל
ועינינו למרום נשואות בתפילה לקל נורא עלילה השלה במה שהחסיר ולפי“ז גם לענין אם צריך לברך ברכהמ“ז עוד פעם כשהגדיל לכאו‘ לא דשרך
בורא עולם בקנין השלם זה הבנין שהזיווג יעלה יפה יפה בקשר מה טעם דלעיל שא“צ להשלים מה שהחסיר )ויתכן שגם באמצע הסעודה לא יצטרך ליטול את ידיו
עוד פעם אך בזה צריך קצת עיון דאף שא“צ להשלים למקודם אך מה שיאכל מעכשיו כשהגדיל צריך
של קימא להמשך שושילתא דדהבא וירווה כ"ק מרן אדמו"ר אולי ליטול שוב(
שליט"א רוב תענוג ונחת דקדושה מהם ומכל יוצ"ח ומאיתנו ,כי ובענין קטן שהגדיל האם צריך לחזור ולערך ברכה“ת בלילה עיין בספר פסקי תשובות ס‘ מ“ז
אורך ימים ושנות חיים יוסיפו לו ומשמחה זו יושפע על כולנו צאן סע‘ י“ט בהערות ,דבשו“ת מהרש“ם ח“ג ס‘ קכ“א מקיל דאינו צריך לברך ונהי דאיו מוציא גדולים יד“ח
אך יכול לפטור עצמו בקטנותו גם לאחר שנעשה גדול ומביא ראיות מהראשונים )עיין שם( .ובשו“ת
מרעיתו שפע שמחה והתעלות וכט"ס עדי נזכה במהרה לילך ארץ צבי ח“א סי‘ ט“ז י“ז וי“ח מצדד שאינו פשוט דיוצא יד“ח ועיין שם ביתר אריכות(.
לאורו לקראת משיח צדקינו בב"א. ומחמת כמה ספיקות שיש בדבר נקטינן דספק ברכות להקל אך טוב שבתפילת ערבית בברכת
אהבת עולם וכוון לצאת יד“ח בברכות התורה ,ומיד אחר התפילה ילמד מעט וכן כתבו בארץ צבי
המברכים בקידה אל מול פני הקודש הנ“ל ובשו“ת ויען יוסף פאפא ח“א סע‘ ל“ב ,ובהליכות שלמה ,ובתשובות והנהגות סי‘ ט“ז( ושפיר
בחורי החבורות מערכת "עלי עין" חברת "נהורא דאורייתא" ראשי החבורות דמי לכו“ע.
)משה יעקב גרבר(
עיני העדה
הילולא דצדיקיא
הרה“ק רבי מרדכי דוד ]אונגער[ מדאמבראווא זי“ע
ז‘ שבט תר“ג
נולד בערך בשנת תק“ל בעיר דאמבראווא ,לאביו הרה“ק רבי צבי הירש זצ“ל ]התפרנס ממסחר היין ,והי‘ נוסע לעתים תכופות לאונגארין ,ומזה
שם המשפחה ”אונגער“ .הרה“ק החוזה מלובלין זי“ע התבטא עליו :בשעה שרבי צבי הירש מודד יין לקונים ,הוא מייחד יחודים עילאים כמו שייחדו הראשונים בשעת
התפילה[ ,ולאמו הרבנית מרת מושקט ע“ה.
בבחרותו ישב בישיבתו של הגה“ק המגיד מקוזניץ זי“ע ומבארו שאב מלוא חפנים תורה וגדולה ]כפי שכותב רבינו בהסכמתו על ספר עבודת
ישראל” :אשר זכורני בימי חורפי כשלמדתי בישיבתו ,והוה זקוקי דנור נפקין וכו‘“[.
בהגיעו לפרקו נשא את הרבנית הצדיקת מרת חיה שרה בת נגיד מעיר טשמעלוב .ולאחר חתונתו נסע להסתופף בצל הרה“ק החוזה
מלובלין זי“ע ,שם קנה לו את חביריו גאוני וקדושי ארץ ,ה“ה הרה“ק מראפשיץ זי“ע ,והגה“ק בעל אריה דבי עילאי מווישניצא זי“ע ועוד.
בערך בשנת תקע“ה בהיותו בן מה שנה קיבל על עצמו עול הרבנות והאדמורי“ת ,בפקודת רבו הק‘ החוזה מלובלין זי“ע .ראשית דבר
גמר בדעתו לייסד בית המדרש לחסידים ויראי ה‘ ,כשניסה להנהיג שיתפללו בו נוסח ספרד ,סבל רדיפות עצומות מזה ,ואעפ“כ לא הרף
רבינו מזה .הרה“ק בעל אריה דבי עילאי אמר לו פעם על זה” :דבר אחד ברי לי ,שאין לכם שום פניות של הנאת עצמך בתיקון מנין זה ,כי
אם צרות ובזיונות“.
ביום ז‘ שבט שנת תר“ג יצאה נשמתו בקדושה ובטהרה ,השאיר צוואה לבל יקברו אצלו שום איש זולת בניו ,וכן שיקברו את הכתבים
שלו בקברו.
וכן צוה לבלתי לכתוב על מצבתו שום תוארים זולת ”הרב החריף המכיר ערכו“ ,ותו לא .והתנצל מה ראה על ככה להסכים לתוארים
אלו ,אמר :שראוי אני לתואר ’הרב‘ ,על זה יעיד ,מה שמורי ורבי החוזה מלובלין זי“ע היה דרכו לכנות אותי ”לאנד‘ס רב“ ]=רב הגליל[ .שאני
ראוי לתואר ’החריף‘ ,הרי העולם יודעים שאני חריף ,ושאני ראוי לתואר ’המכיר ערכו‘ ,זה יודע אנכי בעומקא דלבאי .זי“ע.
כשגמר בדעתו לייסד את בית מדרשו ,לחסידיו הסרים למשמעתו ומתנהגים על פעם כששהה אביו הרה“ק ר‘ צבי הירש בליזענסק אצל הרה“ק הרבי ר‘ אלימלך
פי הוראתו ,עמד רבינו בכבודו ובעצמו על המשמר בעניין בניית בית מדרשו האיך לפאר מליזענסק זי“ע ,בעת סעודת רעוא דרעווין כשזמרו ”ויזכו לראות בנים ובני בנים עוסקים
ליוצר כל .פעם אירע שהגיע שלשה מחסידיו מעיר טארנא ערב שבת קודש להסתופף בתורה ובמצות“ נתעלף ר‘ צבי הירש ונפל ארצה ,פנה הרה“ק הרבי ר‘ אלימלך להחבריא
בצלו ,והמה ראו כן תמהו האיך שהרבי עומד ומנהל עסקים בנידון בנין בית המדרש קרוב קדישא ואמר” :אב המתעלף בעת ששופך תחינתו על בנים עוסקים בתורה ומצות ,אין כל
לשקיעת החמה ,והיה לפלא בעיניהם ,אמם לא אמרו דבר. פלא שנולד לו בן כזה“.
קונטרס תכתב זאת לדור אחרון ,עמ‘ יד
בליל שבת קודש ,בעת עריכת השולחן כשהגיע רבינו לחרוז ”אוהבי ד‘ המחכים
לבנין אריאל“ אמר רבינו” :אוהבי ד‘ המחכים“ -החכמים” ,בבנין“ -בשעת שהם בונים בית פעם היה רבינו אצל רבו הקדוש מלובלין על חג הפסח ,ובליל הסדר בשעת אמירת
המדרש” ,אריאל“ -ממשיכים בזה קדושת בית המקדש .ובזה נסתלקה פליאתם. ההגדה כשאמר החוזה ”ובמורא גדול זו גילוי שכינה“,נפל פחד גדול על רבינו ואבריו דא
לדא נקשן ,עד שהרגיש ששיניו נופלות מרוב אימה ופחד ,והתפלל להשי“ת שישארו לו
נאמנו מא“ד ,ח“ב פרק ה עמ‘ יז השניים בפיו למען יוכל לאכול המצות מצוה והאפיקומן .אחר יום טוב כשבא לקבל ברכת
פרידה ,אמר לו רבו החוזה” :דו האסק גיזעהן ...ביי דיר וועט זיין א גיפארעכטץ“ ]= אתה
רבינו היה רגיל לנסוע לווישניצא מדי שנה בשנה בין כסא לעשור .הרה“ק האריה זכית לראות ...אליך יבואו חסידים לנסוע[.
דבי עילאי זי“ע כבדו תמיד באמירת דברי תורה ,והוא נהג לחזור על דברי תורה ששמע
מפי רבו הקדוש מלובלין ,ובשום פעם לא אמר דברי תורה שחידש מעצמו בפני הרה“ק נאמנו מא“ד ,ח“ב עמ‘ ו
מווישניצא. רבינו ישב ועסק בתורה ועבודה בקדושה וטהרה ,אבל יען לא רצה לעשות התורה
פעם כשאמר רבנו תורה ,קם האריה דבי עילאי ועמד על רגליו כל זמן אמירת הדברי קרדום להביא טרף לביתו ,תפס אומנות אבותיו לסחור עם יינות.
תורה ,ורק כשגמר ישב על מקומו ,ואמר לרבנו :בוודאי אתם תמהים וכמו זר נחשב עמידתי אכן לא כמסחרים אחרים מסחר רבינו ,נוהג היה רבינו לקנות חביות של יין ממינים
בעיניכם ,אבל תדעו נאמנה שכאשר התחלתם לומר תורה ,ראיתי את הרבי מלובלין נכנס, שונים ,ואחר שהובילם לביתו שפך משהו מכל החביות בפני עצמה אל תוך צלוחית קטנה,
על כן קמתי לפניו מלא קומתי ,וכה עמדתי כל זמן היותו כאן -עד שאתם גמרתם לומר אחרי כן נטל הצלוחיות לרבו הק‘ מלובלין ,והחוזה אמר ברוח קדשו על כל צלוחית יין ,זה
הדברי תורה. כשר בתכלית ההידור ,וזה רק בשעת הדחק ,זהו רק לחולה ,וזה גם אנו נשתה ממנו .זה
נעשה על ידי אדם בלתי הגון ,וזה היין הוא פרי צדיק .וכפי דברי רבו כן האמיד וקבע מחיר
ארי שבחבורה ,ח“ב עמ‘ מד היין.
מסופר על חולה בדאמבראווא חדל ישע ,שהרופאים התייאשו ממנו בנימוקם כי פעם בהיותו בלובלין עם יינותיו חלה דם היוד הקדוש ]מפרשיסחא[ ,הלך רבינו
הריאה שבקרבו כבר נמסה כדונג ופקעה ממנו תקות חיים .בבואו לפני רבינו להתאונן מרה לבקרו ולקח עמו ממין היין אשר אמר עליו החוזה שיש להכשירו רק לחולה ,ונתן לשתות
על מצבו ,הרגיעו רבינו וצוה לו ללכת בלילה לבית הכנסת ,ובשעה שכבינה השלהבות להיוד הקדוש לרפואה ,וכדברי חז“ל )בבא בתרא נח ,ב( בריש כל אתוון אנא חמר .כשהיוד
העולות מהנרות הדולקות שם ,ירכין ראשו על גביהם ,וינשום לתוך פיו העשן היוצא מהן. הקדוש טעם מעט שאלו רבינו :מה דעתך על יין זה? השיב :טוב הוא ,אבל אגיד לך את
האמת כי אלמלי הייתי בקו הבריאות נמנע הייתי מלשתותו מטעם כשרות .אמר לו רבינו:
אם כי לעיני בשר היה נדמה שבעצה זו הוא מעמיד עוד יותר בסכנה את חייו. ברוך שכוונת לדעת רבינו החוזה ,כי גם הוא אמר כן .כששמע זאת היוד הקדוש ,עלתה
האיש לא היסס בדבר ,אלא הלך לבית המדרש לעשות כדברי רבו ,ויהי כאשר אך יראה בלבו ,מכיון שמלשינים עליו לפני החוזה שהוא מתנהג ברבנות ,יוסיפו גם עובדה זו
נשם בקרבו מעשן הנרות ,נדמה לו כאלו הוא נחנק ,ומיהר תיכף החוצה לשאוב אויר צח שרוצה לגלות נסתרות ,על כן בקש מרבינו לבל תספר זאת לאחרים.
כדי לנקות העשן מריאותיו ,ובחוץ הרגיש מיד כי מחלתו אזדא ליה.למחרת ביקר אצל שארית ברוך ,ח“ב אות צ‘
הרופא ,וכאשר הלה הניח אזנו סמוך ללבו ,לא האמין למשמע אזניו ,והתבטא :ראה זה
רבנו עם חבירו הרה“ק רבי דוד מלעלוב הביאו ונתנו לרבם החוזה מלובלין כל מוצאי
פלא! כמדומה שריאה חדשה נבראה בקרבך! שבת קודש הבשמים להריח ופלא שיום היארצייט של שניהם חל בז‘ שבט.
קונטרס תכתב זאת לדור אחרון ,עמ‘ יט נאמנו מא“ד ,ח“ב עמ‘ טו