‫‪1‬‬

‫עלייתו הנמנעת של ארתורו אוי‬

‫מאת‪ :‬ברטולד ברכט‬

‫עברית‪ :‬אברהם עוז‬

‫עיבוד‪ :‬עומר בולנז'ר כהן‬

‫שחקנים ודמויות‪:‬‬
‫שחקן ‪ - 1‬אוי‪ ,‬שופט‪ ,‬כומר‬
‫שחקן ‪ - 2‬פרולוגיסט‪ ,‬דוגסבורו‪ ,‬רומא‪ ,‬הוק‪ ,‬רופא‪ ,‬דאלפיט‬
‫שחקן ‪ - 3‬פרולוגיסט‪ ,‬גיבולה‪ ,‬בוצ'ר‪ ,‬שיט‪ ,‬בוול‬
‫שחקן ‪ - 4‬פרולוגיסט‪ ,‬גירי‪ ,‬פלייק‪ ,‬גודוויל‪ ,‬תובע‪ ,‬ירקן שיקאגו‬
‫שחקנית ‪ - 5‬פרולוגיסטית‪ ,‬קלארק‪ ,‬דוגסבורו הבן‪ ,‬פרקליטת ההגנה‪ ,‬עדת שקר‪ ,‬אישה פצועה‬
‫שחקנית ‪ - 6‬פרולוגיסטית‪ ,‬דוקדייזי‪ ,‬אוקייסי‪ ,‬פיש‪ ,‬בטי דאלפיט‪ ,‬ירקנית קיקרו‬

‫שחקנית ‪6‬‬ ‫שחקנית ‪5‬‬ ‫שחקן ‪4‬‬ ‫שחקן ‪3‬‬ ‫שחקן ‪2‬‬ ‫שחקן ‪1‬‬

‫פרולוגיסטית ‪5‬‬ ‫פרולוגסטית ‪4‬‬ ‫פרולוגיסט ‪3‬‬ ‫פרולוגיסט ‪2‬‬ ‫אפילוגיסט פרולוגיסט ‪1‬‬ ‫תיאטרון‬

‫דוקדייזי‬ ‫גירי‬ ‫גיבולה‬ ‫רומא‬ ‫אוי‬

‫עולם‬
‫שחקן‬ ‫הגנגסטרים‬

‫קלארק‬ ‫פלייק‬ ‫בוצ'ר‬ ‫תאגיד החסה‬

‫אוקייסי‬ ‫דוגסבורו הבן‬ ‫גודוויל‬ ‫שיט‬ ‫דוגסבורו‬

‫עירייה‬
‫בוול‬

‫פיש‬ ‫פרקליטת ההגנה‬ ‫תובע‬ ‫הוק‬ ‫שופט‬

‫עולם המשפט‬
‫עדת שקר‬ ‫רופא‬

‫בטי דאלפיט‬ ‫קיקרו‬

‫ירקנית שיקאגו‬ ‫ירקן שיקאגו‬ ‫ירקנים‬

‫אישה פצועה‬ ‫סיום‬

 ‫‪2‬‬

‫הבמה בחלל בלהה היא פרונטלית כאשר הנישה סגורה עם פתחים צרים ושתי כניסות‪ .‬על חמש מסילות תלויות‬
‫מסגרות עץ עליהן מתוחים גליונות נייר עיתון‪ .‬בגב במה שלט נורות ליבון גדול מוסתר מאחורי מסך עד לסוף‬
‫המחזה‪ .‬לאורך ימין במה ימוקמו ארבעה כלובי רחובות תאורה היכולים לנוע בחלל בהתאם לסצנה הרלוונטית‪ .‬על‬
‫קירות (וקוליסות) שולי הבמה וכן על כלובי התאורה ייקבעו ווים גדולים עליהן ימוקמו התלבושות והאביזרים‬
‫שישמשו את השחקנים לדמויות השונות‪ .‬המיקומים השונים יאופיינו באמצעות דוכן‪ ,‬מיקרופון‪ ,‬כסאות ספורים‪ ,‬גופי‬
‫תאורה וכמובן הקומפוזיציות שיוצרות קוליסות הנייר הנעות‪ .‬לייב וידאו יוקרן ברגעים מסויימים על גבי קומוזיציות‬
‫הנייר‪.‬‬

‫מערכה ראשונה‪:‬‬

‫פרולוג‬

‫מיקרוגל נדלק בחשכה‪ .‬נשמע צליל פופקורן מתפצפץ הולך ומתגבר‪ ,‬מהדהד‪ .‬התזמורת מצטרפת‪ .‬מתקדמות מגב‬
‫הבמה באפלה חמש דמויות לאיטן‪ .‬דמות נוספת יושבת על כיסא בעומק‪-‬שמאל במה‪ .‬עם סיום פעולת המיקרו‬
‫עומדים בקדמת במה ‪ 5‬פרולוגיסטים‪ .‬אוי מתגלה יושב ומתאפר באחורי במה באור עמום מנורות מראה של חדר‬
‫שחקנים‪.‬‬

‫קהל נכבד‪ ,‬אנחנו מבצעים‪-‬‬ ‫פרולוגיסט ‪1‬‬

‫שקט שם‪ ,‬או שאתם יוצאים‬ ‫פרולוגיסט ‪2‬‬

‫ואת הכובע‪ ,‬גברת‪ ,‬להסיר! ‪-‬‬ ‫פרולוגיסטית ‪4‬‬

‫מופע היסטורי גנגסטרי מסעיר‬ ‫פרולוגיסט ‪1‬‬

‫ממנו תלמדו לראשונה‬ ‫פרולוגיסט ‪3‬‬

‫את האמת על השחיתות במספנה‪.‬‬

‫ועוד יפורסמו כאן בגלוי‬ ‫פרולוגיסטית ‪5‬‬

‫צוואתו של דוגסבורו ונוסח הוידוי‪.‬‬

‫ואיך ארתורו אוי בשיטות גאוניות‬ ‫פרולוגיסט ‪2‬‬

‫טיפס בלב מפולת המניות‬

‫והמשפט המפוקפק‬ ‫פרולוגיסטית ‪4‬‬

‫מאוד‬ ‫פרולוגיסט ‪2‬‬

‫על המחסן אשר נשרף עד היסוד‪.‬‬ ‫פרולוגיסטית ‪4‬‬

 ‫‪3‬‬

‫[שם אביזר מאפיין של בוול‪ .‬בקולו]‬ ‫פרולוגיסט ‪1‬‬

‫בוול‪ ,‬העד נרצח! הצדק נם לנצח‬

‫מחליף למאפיין של רומא‪ ,‬בקולו]‬

‫וארנסטו רומא עם כדור במצח‪[ .‬מסיר]‬

‫ובשיא העלילה נראה וגם נבהיר‬ ‫פרולוגיסט ‪3‬‬

‫איך גנגסטרים כבשו את קיקרו העיר‬

‫מיטב האמנים יציגו על במה‬ ‫פרולוגיסט ‪1‬‬

‫את נבחרי הפשע באומה‬

‫תראו אותם מתים‪,‬‬

‫שורדים בצפורניים‪,‬‬ ‫פרולוגיסטית ‪5‬‬

‫גומרים בביב‬ ‫פרולוגיסט ‪2‬‬

‫נופלים על הרגליים;‬ ‫פרולוגיסטית ‪4‬‬

‫כמה נולדו כך וכמה נהיו פושעים‬

‫קחו למשל את דוגסבורו הטוב והנעים‪.‬‬

‫[שם אביזר המאפיין את דוגסבורו‪ .‬בקולו]‬ ‫פרולוגיסט ‪1‬‬

‫הלב שחור והשיער לבן‪.‬‬

‫תשתחווה‪ ,‬נוכל זקן‪ ,‬ועוף מכאן!‬ ‫פרולוגיסטית ‪4‬‬

‫[פרולוגיסט ‪ 1‬מסיר את דוגסבורו]‬

‫והמוצג הבא בחבילה‪,‬‬ ‫פרולוגיסטית ‪5‬‬

‫[שם אביזר המאפיין את גיבולה‪ .‬בקולו]‬ ‫פרולוגיסט ‪2‬‬

‫סוחר פרחים‪ ,‬מר גיבולה‪.‬‬

‫בלשון חלקלקות ובלי היסוס‬ ‫פרולוגיסטית ‪5‬‬

‫ימכור לכם גם תיש בתור סוס‪.‬‬

‫השקר‪ ,‬כך אומרים‪ ,‬צולע‬ ‫פרולוגיסטית ‪4‬‬

‫מי שמביט בגיבולה יודע!‬

 ‫‪4‬‬

‫[פרולוגיסט ‪ 2‬מסיר את גיבולה]‬

‫ועכשיו עמנואלה גירי החציל‪.‬‬ ‫פרולוגיסט ‪1‬‬

‫[פרולוגיסט ‪ 3‬שם אביזר המאפיין את גירי]‬

‫הסתובב‪ ,‬שנראה אותך‪ ,‬דביל!‬ ‫פרולוגיסט ‪1‬‬

‫רב‪-‬מרצחים נודע‪ ,‬מהגדולים בשטח!‬ ‫פרולוגיסט ‪3‬‬

‫'סתלק‪.‬‬ ‫פרולוגיסט ‪1‬‬

‫[פרולוגיסט ‪ 3‬נסוג ומסיר]‬

‫עכשיו‪ ,‬קהל נכבד‪ ,‬אל שיא המתח‬ ‫פרולוגיסט ‪2‬‬

‫אלוף הגנגסטרים! ארתורו אוי!‬

‫והוא העונש ההולם והראוי‬ ‫פרולוגיסטית ‪4‬‬

‫בו השמיים היכו באנושות‬

‫על כל הרשע‪ ,‬החולשה והטפשות!‬

‫[מפנים שדה ראייה למיקומו של ארתורו בגב הבמה‪ ,‬והוא תוך שמפדר פניו שולח מבט רצחני בקהל]‬

‫[לפרולוגיסטים האחרים] את מי מזכיר‪ ,‬אם לא את ריצ'ארד השלישי?‬ ‫פרולוגיסט ‪2‬‬

‫תליין אכזר‪ ,‬קצב לא אנושי‬ ‫פרולוגיסט ‪3‬‬

‫מאז מלחמת הורדים עוד שום אדם‬ ‫פרולוגיסטית ‪5‬‬

‫לא התמחה כה ברשעות ושפך דם!‬

‫על‪-‬כן‪ ,‬קהל נכבד‪ ,‬הוחלט בהנהלה‬ ‫פרולוגיסט ‪1‬‬

‫לפרוש על הבמה את הזוועה כולה‬

‫בלי לקמץ בהוצאות‪ ,‬ובגדול‪,‬‬ ‫פרולוגיסטית ‪4‬‬

‫נציג את כל האירועים‪,‬‬ ‫פרולוגיסט ‪3‬‬

‫ממש הכל‬ ‫פרולוגיסט ‪2‬‬

‫אבל זכרו כי כל מה שתראו ‪ -‬אמת‪,‬‬ ‫פרולוגיסט ‪1‬‬

‫כי במבחן המציאות הכל עומד‬

‫כלום לא הומצא‪ ,‬כלום לא קוצר ללא רחם‪,‬‬

 ‫‪5‬‬

‫כלום לא צונזר ולא נתפר למענכם‬

‫מה שיוצג פה העולם מכיר מזמן‬

‫אותו מופע של גנגסטרים חדש‪-‬ישן!‬

‫[שיר "ארתורו אוי" על שיר הפופקורן]‬

‫‪6‬‬

‫תמונה א (במקור ד)‬

‫הלואי‪ ,‬ארתורו‪ ,‬שתצא כבר מן‬ ‫רומא‬

‫הדכאון שמשתק אותך‬

‫לגמרי‪ .‬כל העיר כבר מדברת‪.‬‬

‫מדברת! כבר לא מדברים עלי‬ ‫אוי‬

‫בכלל‪ .‬לעיר הזאת אין זכרון‪.‬‬

‫התהילה לא מאריכת ימים פה‪.‬‬

‫חודשיים בלי שום רצח‪ ,‬ועשרים‬

‫קרבות רחוב כאילו לא היו‪.‬‬

‫וככה זה גם בין אנשי שלומנו‪.‬‬

‫הצעירים מבואסים‪ ,‬נכון‪,‬‬ ‫רומא‬

‫כי אין להם פרוטה על הנשמה‪.‬‬

‫עוד יותר גרוע‪ :‬חוסר מעש‬

‫ממש מוריד אותם מהפסים‪.‬‬

‫אדם שאין לו מה לשלוף אלא‬

‫קלפים של פוקר‪ ,‬מדרדר סופית‪.‬‬

‫איני יכול‪ ,‬ארתורו‪ ,‬להציץ עוד‬

‫בפרצופים ההם במפקדה‪,‬‬

‫והמשפט "מחר נצא לפעול"‬

‫נתקע לי בגרון מול מבטם‪.‬‬

‫הרעיון שלך עם הירקות‬

‫היה מבטיח‪ .‬למה לא נתחיל!‬

‫לא‪ ,‬לא עכשיו לא מלמטה‪ .‬זה‬ ‫אוי‬

‫מוקדם מדי‪.‬‬

‫”מוקדם מדי" זה טוב‪.‬‬ ‫רומא‬

‫‪7‬‬

‫חודשיים ועוד חודש כבר‪ ,‬מאז‬

‫שהאיגוד בעט לך בתחת‪.‬‬

 ‫‪8‬‬

‫תמונה ב' (במקור תמונה א)‬

‫פורצת מתוך תמונה א'‬

‫פלייק‪ ,‬בוצ'ר‪ ,‬קלארק‬

‫זמנים קשים! נראה כאילו שיקאגו‪,‬‬ ‫פלייק‬

‫בתולה זקנה‪ ,‬בדרך למכולת‬

‫לקנות חלב‪ ,‬גילתה חורים בכיס‬

‫וזוחלת בביוב למצוא‬

‫את הפרוטות שלה‪.‬‬

‫ביום שישי‬ ‫בוצ'ר‬

‫הזמין אותי טד מון לבוא‪,‬‬

‫אני ועוד שמונים קרואים בערך‪,‬‬

‫לארוחת גורמה‪ .‬אילו הגענו‪,‬‬

‫איש לא היה שם לקדם פנינו‬

‫אלא רק פקיד ההוצאה לפועל‪.‬‬

‫אותו שינוי מגודש לדלות‬

‫זריז היום ממהירות הרוח‪.‬‬

‫צי ירקות על פני האגמים‬

‫עושה ברגע זה דרכו העירה‪,‬‬

‫אך אין קונה‪.‬‬

‫כמו אפלה‬ ‫קלארק‬

‫בצהריי היום‬

‫את קלייב ורובר‬ ‫פלייק‬

‫הוציאו למכירה פומבית‪.‬‬

‫וילרס בע"מ ‪ -‬יבואני פירות‬ ‫קלארק‬

‫‪9‬‬

‫כבר שנה ‪ -‬פושטי רגל‪,‬‬

‫דיק הבלוק ‪ -‬עיקול כללי‪.‬‬ ‫פלייק‬

‫ואיפה שיט?‬ ‫קלארק‬

‫הוא אין לו זמן לבוא‪.‬‬ ‫פלייק‬

‫הוא רץ מבנק לבנק‬

‫מה‪ ,‬שיט? גם הוא?‬ ‫קלארק‬

‫טוב‪ ,‬במילה אחת‪ :‬ענף החסה‬

‫בעיר הזאת גמור‪.‬‬

‫רק רגע‪ ,‬רבותי‪,‬‬ ‫בוצ'ר‬

‫למה לראות שחורות?‬

‫ענף תוצרת המזון ביסודו‬

‫ענף בריא הוא‪ .‬ארבעה מיליון‬

‫חיים בעיר הזאת‪ .‬מיתון או לא‪,‬‬

‫העיר אוכלת ירקות טריים‪,‬‬

‫ואנחנו מספקים אותם‪.‬‬

‫מה המצב אצל הירקנים!‬ ‫פלייק‬

‫נורא‪ .‬קונים חצי ראש כרוב‬ ‫בוצ'ר‬

‫ומבקשים לרשום על החשבון‪.‬‬

‫החסה תרקב לנו‪.‬‬ ‫פלייק‬

‫אגב‪ ,‬בלובי מחכה לנו ברנש ‪-‬‬

‫אני רק מציין‪ :‬עניין מוזר הוא‬

‫אוי שמו‬

‫הגנגסטר?‬ ‫קלארק‬

‫במלוא הדרו‪.‬‬ ‫פלייק‬

‫זה רק מריח נבלה וכבר‬

 ‫‪10‬‬

‫הוא בא לקשור אתה קשרי מסחר‪.‬‬

‫הסגן שלו‪ ,‬אדון ארנסטו רומא‪,‬‬

‫חושב שיש לו דרך לשכנע‬

‫עוד ירקנים שחסה לא בריא‬

‫לקנות ממישהו אחר‪ ,‬מבטיח‬

‫להכפיל את המחזור שלנו‪ ,‬כי‬

‫הירקנים מעדיפים‪ ,‬אומר הוא‪,‬‬

‫לקנות עוד חסה מאשר ארון מתים‪.‬‬

‫[צוחקים]‬

‫ממש חוצפה‬ ‫בוצ'ר‬

‫פצצות ותותחים!‬ ‫פלייק‬

‫שיטות שיווק חדשניות! סוף סוף‬

‫יזרימו דם חדש לענף החסה!‬

‫שמועה פשטה בעיר שאנו‬

‫סובלים מנדודי שינה‪ .‬אדון אוי‬

‫נחפז לבוא ולהציע לנו‬

‫את שירותיו!‬

‫לזרוק אותו החוצה!‬ ‫קלארק‬

‫אבל באדיבות‪ .‬כי מי ידע‬ ‫בוצ'ר‬

‫אילו מכות ירדו עלינו עוד!‬

‫ומה עם דוגסבורו והמלווה?‬ ‫פלייק‬

‫בוצ'ר ואני בישלנו‬

‫תוכנית קטנה איך לעבור בשקט‬

‫את המיתון הזה‪ .‬פשוט מאוד‬

‫למה העיר שאנו משלמים לה‬

 ‫‪11‬‬

‫מסים וארנונות‪ ,‬לא תחלץ‬

‫אותנו מן הבוץ בעזרת מלוה‪,‬‬

‫נאמר‪ ,‬לשם בניית עוד רציפים‪,‬‬

‫לפרוק את הירקות יותר בזול?‬

‫לדוגסבורו יש השפעה לדחוף ענין כזה‪.‬‬

‫מה דוגסבורו אומר!‬

‫הוא מסרב לגעת בעניין‪.‬‬ ‫בוצ'ר‬

‫הוא מסרב? לעזאזל‪ ,‬האיש‬ ‫פלייק‬

‫נבחר מטעם האיגוד אחראי‬

‫על הרציפים‪ ,‬ולא יתמוך בנו?‬

‫ואיך הוא מנמק את הסירוב!‬

‫אומר שהפניה היא מפוקפקת‪.‬‬ ‫בוצ'ר‬

‫מה מפוקפק בזה? לבנות רציף‬ ‫קלארק‬

‫זה לספק תעסוקה ולחם‬

‫לאלפים!‬

‫יש לו ספק‪ ,‬אומר הוא‪,‬‬ ‫בוצ'ר‬

‫אם באמת נבנה את הרציפים‪.‬‬

‫חרפה! אז נחפש‬ ‫פלייק‬

‫מי עוד יכול לדחוף את המלוה‪.‬‬

‫יש אחרים‪ ,‬ודאי‪.‬‬ ‫קלארק‬

‫נכון‪ .‬אבל‬ ‫בוצ'ר‬

‫אין עוד כמו דוגסבורו‪.‬‬

‫האיש הוא טוב‪ ,‬הוא איש ישר‪.‬‬

‫ועוד יותר מזה‬ ‫פלייק‬

‫האיש ידוע‬
 ‫‪12‬‬

‫בתור איש ישר‪.‬‬

‫על מלוה כזה רק איש ישר‬ ‫בוצ'ר‬

‫יכול היום לשים ידו בשקט‪,‬‬

‫רק מי שיתביישו לשאול אותו‬

‫להוכחות וערבויות‪.‬‬

‫באלוהים חדלו להאמין‪,‬‬

‫אבל בדוגסבורו מאמינים עוד‪.‬‬

‫כן‪ ,‬מאה קילו יושר! זה החורף‬

‫השמונים שלו ואף חולשה אחת!‬

‫אני אומר לכם אדם כזה‬

‫שווה זהב‪ ,‬ובייחוד לאלה‬

‫שמתכוונים לבנות כאן רציפים‬

‫ולאו דווקא במהירות מופרזת‬

‫טוב‪ ,‬בוצ'ר‪ ,‬הוא שווה זהב‪.‬‬ ‫פלייק‬

‫אם הוא תומך במשהו‪ ,‬זה זז‪ .‬אבל‬

‫הוא לא תומך ברעיון שלנו!‬

‫הו‪ ,‬לא‬ ‫בוצ'ר‬

‫"העיר היא לא פרה חולבת"!‬

‫מה עושים איתו?‬

‫אנחנו נלמד אותו‪.‬‬ ‫פלייק‬

‫חשבתי איך‪ .‬יש לי תוכנית‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫תמונה ג' (במקור תמונה ב')‬

‫היי שיט‪ ,‬מה בעניין ההצעה שלי!‬ ‫פלייק‬

‫למכור! לא‪ ,‬אדוני‪.‬‬ ‫שיט‬

‫מה דעתי עליך טוב יותר‬

‫שלא אומר‪.‬‬

‫מחיר יותר טוב‬ ‫פלייק‬

‫לא תקבל היום מאף אחד‪.‬‬

‫גם לא מחברים‪ .‬אני יודע‪.‬‬ ‫שיט‬

‫הכסף לא בא בקלות היום‪.‬‬ ‫פלייק‬

‫ובמיוחד לאלה שזקוקים לו‪.‬‬ ‫שיט‬

‫ומי יודע מי נזקק לכסף‬

‫אם לא החברים!‬

‫אין שום סיכוי‬ ‫פלייק‬

‫שתחזיק במספנה‪.‬‬

‫ורק אני רוצה לדעת‬ ‫שיט‬

‫למה דרושה לך המספנה שלי‬

‫ולא עולה בדעתך שאנו‬ ‫פלייק‬

‫באיגוד החלטנו לעזור לך!‬

‫לא‪ .‬לא עלה בדעתי‪ .‬תראה‬ ‫שיט‬

‫איזה טיפש אני‪ .‬איך לא חשבתי‬

‫שהתכוונתם לעזור‪ ,‬ולא‬

‫לשדוד כל מה שיש לי‬

‫המרירות‬ ‫פלייק‬

‫על העולם לא תעזור לך‬

‫לצאת מתוך הבוץ‬

 ‫‪14‬‬

‫לא‪ ,‬פלייק יקר;‬ ‫שיט‬

‫אבל גם לבוץ היא לא עוזרת‪.‬‬

‫[מחווה אל פינתו של אוי המביט בהם‪ .‬פלייק צועד כמה צעדים‪ ,‬מביט ושב]‬

‫אז מה‪ ,‬אתה מוכר לנו?‬ ‫פלייק‬

‫נראה לי‬ ‫שיט‬

‫שהוא רוצה לחטוף איתך שיחה‪.‬‬

‫[צוחק ברוגז]‬ ‫פלייק‬

‫בטח‪ .‬הוא רודף אחרינו ומציע‬

‫למכור למעננו את החסה‬

‫עם תת‪-‬מקלע‪ .‬כל העיר עכשיו‬

‫שורצת טיפוסים כמו אוי הזה;‬

‫פושטים בה כמו צרעת‪ :‬קודם אצבע‪,‬‬

‫אחר כך זרוע וכתף‪-‬הכל!‬

‫צריך לגמור עם זה‪.‬‬

‫אבל מהר‪.‬‬ ‫שיט‬

‫זה מדבק‪.‬‬

‫אז מה! אתה מוכר לנו?‬ ‫פלייק‬

‫[נסוג לאחור ומתבונן בו]‬ ‫שיט‬

‫כן‪ ,‬בלי ספק‪ ,‬קיים דמיון‪ .‬כלומר‪,‬‬

‫בין זה ששם כאן ובינך‪.‬‬

‫לא חד מאוד אבל יש משהו‬

‫מורגש‪ ,‬אם לא נראה‪ .‬נדמה לי‬

‫שכבר הרגשתי זאת מקודם‪,‬‬

‫בלי להבין‪ ,‬ולא רק אצלך‪.‬‬

‫תאמר זאת שוב‪" :‬אתה מוכר לנו?"‬

 ‫‪15‬‬

‫נדמה לי שהקול שלך‪ ,‬גם הוא‬

‫לא‪ ,‬בוא תאמר "תרים ידיים‪ ,‬שיט!”‬

‫כי זה מה שביקשת להגיד‪.‬‬

‫[מרים ידיים]‬

‫נכנעתי‪ ,‬פלייק‪ .‬המספנה שלך היא!‬

‫תנו לי עליה בעיטה או שתיים!‬

‫תנו שתיים ואקח בלי בעיות‪.‬‬

‫הוא משוגע!‬ ‫פלייק‬

‫הייתי מת להיות!‬ ‫שיט‬

 ‫‪16‬‬

‫תמונה ד' (במקור המשך תמונה ד)‬

‫אתה יושב פה וחושב בלי סוף‪.‬‬ ‫רומא‬

‫רעיונות ותוכניות! קשקוש!‬

‫ועל אותה תקרית קטנה‬

‫עם השוטר בבנק של הארפר עד‬

‫היום לא התגברת‪.‬‬

‫הם ירו!‬ ‫אוי‬

‫רק באויר! ובניגוד לחוק‪.‬‬ ‫רומא‬

‫גם בניגוד אלי‪.‬‬ ‫אוי‬

‫רק שני עדים פחות‪,‬‬

‫הייתי כבר יושב בכלא‪.‬‬

‫והשופט הזה! אפילו לא‬

‫פרוטה אחת סימפטיה‪.‬‬

‫שום שוטר‬ ‫רומא‬

‫אינו יורה בגלל קצת ירקות‪.‬‬

‫רק בגלל בנקים‪ .‬בוא תביט‪ ,‬ארתורו‪,‬‬

‫נתחיל‪ ,‬נאמר‪ ,‬ברחוב אחד עשר‪.‬‬

‫שוברים חלון‪ ,‬שופכים בנזין על חסה‪,‬‬

‫הרהיטים הם עץ להסקה‪.‬‬

‫ואז קדימה לרחוב שבע‪ .‬יום‪,‬‬

‫יומיים אחר כך יוכל כבר גירי‪,‬‬

‫להיכנס לחנויות הירק ולהציע‬

‫חסות מוחלטת במחירי מבצע‬

‫רק עשרה אחוז מהרווחים‪.‬‬

‫לא‪ .‬קודם כל אני צריך חסות‬ ‫אוי‬

 ‫‪17‬‬

‫מהשוטרים‪ ,‬מהשופטים‪ .‬רק אז‬

‫אוכל לתת חסות לאחרים‪.‬‬

‫עלינו להתחיל רק מלמעלה‪.‬‬

‫אם אין לך שופט בכיס‪ ,‬כלומר‬

‫לא שמת משהו אצלו בכיס‪,‬‬

‫החוק אף פעם לא יגן עליך‪.‬‬

‫כן‪ ,‬כל שוטר קטן יורה בי; מה זה!‬

‫כבר אי אפשר לפרוץ לבנק מבלי‬

‫שמישהו יתקע בך כדור‪.‬‬

‫אז אנחנו נשארים עם התוכנית‬ ‫רומא‬

‫של גיבולה‪ .‬לאיש יש חוש לחרא‬

‫אם הוא אומר שהאיגוד ביצע‬

‫תרגיל מסריח‪ ,‬יש פה משהו‪.‬‬

‫ובאמת היו שמועות כאילו‬

‫האיגוד‪ ,‬בתמיכתו של דוגסבורו‪,‬‬

‫קיבל מן העיריה מלוה‪ ,‬וגם‬

‫דיברו על רציפים שלא נבנו‪,‬‬

‫אבל צריכים היו להיבנות‪.‬‬

 ‫‪18‬‬

‫תמונה ה (במקור תמונה ג')‬

‫חדר אחורי במסעדה של דוגסבורו‪ .‬דוגסבורו ובנו שוטפים כוסות‪ .‬באים בוצ'ר ופלייק‬

‫באתם חינם‬ ‫דוגסבורו‬

‫לא מתעסק עם זה!‬

‫זה מפוקפק מאוד‪ ,‬מה שביקשתם‬

‫ענין מסריח כמו דג רקוב‪.‬‬

‫אבא שלי דוחה את פנייתכם‪.‬‬ ‫דוגסבורו הבן‬

‫תשכח את זה‪ ,‬זקן! שאלנו‪ ,‬אמרת "לא"‪ .‬אז לא‪.‬‬ ‫בוצ'ר‬

‫זה מפוקפק‪.‬‬ ‫דוגסבורו‬

‫לא מתעסק עם זה!‬

‫אבא שלי‬ ‫דוגסבורו הבן‬

‫לא מתעסק עם זה!‬

‫כן‪ ,‬תאמינו לי‪ ,‬זאת לא הדרך‪.‬‬ ‫דוגסבורו‬

‫קופת העיר היא לא פרה חולבת‬

‫שכל אחד שולח בה ידיים‪.‬‬

‫ואיך שלא יהיה‪ ,‬לעזאזל‬

‫אתם עושים פה עסקים טובים‪.‬‬

‫תביטו‪ :‬מה אתם מוכרים כאן! חסה‪.‬‬

‫זה טוב ממש כמו בשר או לחם‪.‬‬

‫אז לא לדאוג‪ :‬הכל עוד יסתדר‪ ,‬מה!‬

‫עושה לי טוב לשמוע‪ ,‬דוגסבורו‪.‬‬ ‫פלייק‬

‫נותן לי אומץ להמשיך בקרב‪.‬‬

‫דוגסבורו‪ ,‬זה כמעט מצחיק לשמוע‬ ‫בוצ'ר‬

‫כמה אתה בוטח בענף החסה‪.‬‬

‫‪19‬‬

‫אבל אנחנו בענין אחר‪.‬‬

‫לא‪ ,‬אל תדאג‪ ,‬לא העניין ההוא‪,‬‬

‫זקן‪ ,‬את זה אתה יכול לשכוח‪.‬‬

‫לא‪ ,‬זה דבר נעים‪ :‬כך‪ ,‬לפחות‪,‬‬

‫אנחנו מקוים‪ .‬דוגסבורו‪,‬‬

‫האיגוד גילה שבדיוק עכשיו‪,‬‬

‫ביוני‪ ,‬ימלאו עשרים שנה‬

‫מאז אתה‪ ,‬אשר מזמן הכרנו‬

‫כמסעדן באחד ממוסדותינו‪,‬‬

‫פרשת מאתנו להקדיש‬

‫את כישוריך לרוחת העיר‪.‬‬

‫עירנו בלעדיך לא היתה‬

‫כל מה שהיא היום‪ .‬והאיגוד‬

‫גם הוא חייב לך את השגיו‪.‬‬

‫אני שמח שאתה סבור‬

‫שהאיגוד בריא ביסודו‪,‬‬

‫כי רק אתמול החלטנו‪ ,‬לציון‬

‫אותו מועד ולאות שבלבנו‬

‫שמורה לך פינה חמה עד נצח‪,‬‬

‫להעניק לך כמות מכרעת‬

‫ממניות המספנה של שיט‬

‫במחיר עשרים אלף דולרים‪ ,‬הינו‬

‫פחות מחצי ממחירן בשוק‪.‬‬

‫[מגיש חבילת מניות]‬

‫בוצ'ר‪ ,‬מה זאת אומרת!‬ ‫דוגסבורו‬

‫‪20‬‬

‫דוגסבורו‪,‬‬ ‫בוצ’ר‬

‫בוא נדבר גלויות‪ :‬איגוד החסה‬

‫לא נתפרסם דווקא כאגודה‬

‫של נשמות טובות; אבל אתמול‬

‫כשהגשנו את ההצעה… נו‪,‬‬

‫המטופשת‪ ,‬לקבל מלוה‪,‬‬

‫וכששמענו את תשובתך‬

‫האמיצה‪ ,‬הישרה כל כך‪,‬‬

‫דוגסבורו‪ ,‬מכף רגל ועד ראש‪,‬‬

‫כמה בינינו‪ ,‬ולא קל לומר זאת‪,‬‬

‫מחו דמעה בסתר‪ .‬ואחד ‪-‬‬

‫פלייק‪ ,‬תרגע‪ ,‬לא אספר מי זה ‪-‬‬

‫אמר‪ :‬לאן הגענו‪ ,‬מה! היתה‬

‫שתיקה לרגע‪ ,‬דוגסבורו; ואז‬

‫עלתה ההצעה כמו מאליה‪.‬‬

‫בוצ'ר ופלייק‪ ,‬מה מסתתר כאן!‬ ‫דוגסבורו‬

‫מה צריך להסתתר כאן! הצעה!‬ ‫בוצ'ר‬

‫כזאת שעונג לנו להציע‪.‬‬ ‫פלייק‬

‫הנה אתה ניצב איתן כסלע‪,‬‬

‫מופת לכל האזרחים‪ ,‬שמך‬

‫חצוב באבן‪ .‬כאן‪ ,‬בבר שלך‪,‬‬

‫אינך שוטף כוסות בלבד‪ ,‬כי אם‬

‫את נשמותינו! ואינך עשיר‬

‫יותר מאחרון הלקוחות‪.‬‬

‫איני יודע‬ ‫דוגסבורו‬

 ‫‪21‬‬

‫מה להגיד‪.‬‬

‫לא‪ ,‬אל תגיד מלה‪.‬‬ ‫בוצ'ר‬

‫קח את החבילה הזאת‪.‬‬

‫ונקוה שלפחות על זה‬

‫אתה לא מתכוון לשטוף אותנו!‬

‫המספנה של שיט!‬ ‫דוגסבורו‬

‫אתה יכול‬ ‫פליק‬

‫לראות אותה מכאן‪.‬‬

‫עשרים שנה‬ ‫דוגסבורו‬

‫אני רואה אותה‪.‬‬

‫חשבנו ככה‪.‬‬ ‫פלייק‬

‫ומה עם שיט!‬ ‫דוגסבורו‬

‫הוא בענף הבירה‪.‬‬ ‫פליק‬

‫סוכם?‬ ‫בוצ'ר‬

‫דמעות בסתר זה נחמד‪,‬‬ ‫דוגסבורו‬

‫אבל ספינות איש לא נותן חינם‪.‬‬

‫יש בזה משהו‪ .‬אולי עכשיו‪,‬‬ ‫פלייק‬

‫כשהמלוה נפל‪ ,‬עשרים האלף גם הם שימושיים‪.‬‬

‫זה מצלצל יותר טוב‪.‬‬ ‫דוגסבורו‬

‫עסק טוב‪ ,‬בסך הכל‪ ,‬אם אין תנאים…‬

‫שום תנאי‪.‬‬ ‫פלייק‬

‫על המלוה ויתרתם באמת?‬ ‫דוגסבורו‬

‫לגמרי‪.‬‬ ‫פלייק‬

‫יש לשקול את הענין‪.‬‬ ‫דוגסבורו‬

‫חשבתי כבר שהיחסים בינינו‬

 ‫‪22‬‬

‫מצטננים‪ ,‬ואז אתם באים‬

‫עם הצעה כזאת! אתה רואה‪ ,‬בן?‬

‫היושר לפעמים גם משתלם‪.‬‬

‫אבן תרד מעל לבנו אם תסכים‪,‬‬ ‫בוצ'ר‬

‫לא ישאר בינינו טעם רע‪,‬‬

‫כמו בעקבות אותה פניה טפשית‪.‬‬

‫ובעתיד נוכל ללמוד ממך‬

‫כיצד לסחור בדרך הישר‪,‬‬

‫כי גם אתה בעסק‪ ,‬דוגסבורו‪,‬‬

‫כי גם אתה איש חסה‪ ,‬איש מפתח‪.‬‬

‫בוצ'ר‪ ,‬פלייק‪[ .‬לוחץ ידיהם] ניקח‬ ‫דוגסובו‬

‫אבא לוקח‪.‬‬ ‫דוגסבורו הבן‬

‫‪23‬‬

‫תמונה ו' (במקור המשך תמונה ד)‬

‫מצד שני‪ ,‬אם דוגסבורו בעד‪,‬‬ ‫רומא‬

‫מה זה גורם לילד טוב כמוהו‬

‫לתמוך במעשים מפוקפקים!‬

‫ואיפה גירי?‬ ‫אוי‬

‫עם הפקיד הזה של האיגוד!‬

‫אמרנו שיהיו פה בשלוש‪.‬‬ ‫רומא‬

‫[נכנס עם בוול] זהו האיש‪ ,‬בוס‪.‬‬ ‫גירי‬

‫אז אתה פקיד‬ ‫רומא‬

‫של שיט באיגוד החסה‪ ,‬מה!‬

‫הייתי‪.‬‬ ‫בוול‬

‫הייתי מנהל החשבונות‪ ,‬בוס‪.‬‬

‫עד לפני שבוע‪ .‬ואז הכלב‪...‬‬

‫הוא שונא כל מה שריח חסה‬ ‫גירי‬

‫נודף ממנו‪.‬‬

‫זה הדוגסבורו‪...‬‬ ‫בוול‬

‫(במהירות) מה‪ ,‬מה עם דוגסבורו‬ ‫אוי‬

‫לכן הבאתי את האיש‬ ‫גירי‬

‫הדוגסבורו פיטר אותי‪.‬‬ ‫בוול‬

‫ממספנה של שיט?‬ ‫רומא‬

‫ממספנה שלו‪.‬‬ ‫בוול‬

‫שלו מאז ראשית ספטמבר‪.‬‬

‫מה?‬ ‫רומא‬

‫המספנה של שיט זה דוגסבורו‪.‬‬ ‫גירי‬

‫בוול ראה איך בוצ'ר מאיגוד‬

 ‫‪24‬‬

‫החסה מעביר לדוגסבורו‬

‫מניות שליטה במספנות‪.‬‬

‫אז מה!‬ ‫אוי‬

‫אז מה? זאת לא שחיתות‪...‬‬ ‫בוול‬

‫'תה לא מבין‪ ,‬בוס!‬ ‫גירי‬

‫שדוגסבורו דחף מלוה שמן‬ ‫בוול‬

‫מן העיריה לתאגיד החסה‪...‬‬

‫והוא עצמו חבר התאגיד‬ ‫גירי‬

‫בסתר!‬

‫זאת שחיתות! אלוהים!‬ ‫אוי‬

‫הדוגסבורו עמוק בתוך החרא!‬

‫כן‪ ,‬המלווה אושר לתאגיד‪,‬‬ ‫בוול‬

‫ממספנה של שיט!‬

‫אבל נמסר למספנה‪ .‬דרכי‪.‬‬

‫ואני חתמתי בשם דוגסבורו‪,‬‬

‫לא בשם שיט‪ ,‬כמו שכולם חשבו‪.‬‬

‫הא‪ ,‬איזה קטע‪ ,‬מה?! הדוגסבורו!‬ ‫גירי‬

‫חותמת גומי אמינה! ישר!‬

‫הגון! כבוד ללחוץי לו יד! זקן‬

‫בלתי חדיר לשוחד ולמים!‬

‫אני אראה לו‪ ,‬לפטר אותי‬ ‫בוול‬

‫על מעילה‪ ,‬והוא עצמו‪ ...‬הכלב!‬

‫די‪ ,‬תרגע‪ .‬אתה לא היחיד כאן‬ ‫רומא‬

‫אשר דמו רותח למשמע‬

‫זוועות כאלה‪ .‬מה אתה אומר‪ ,‬אוי!‬

‫‪25‬‬

‫(מתיחס לבוול) והוא יעיד?‬ ‫אוי‬

‫ודאי!‬ ‫גירי‬

‫שים עין על האיש‪.‬‬ ‫אוי‬

‫בוא‪ ,‬רומא! טוב‪ ,‬אני מריח עסק!‬

‫[רומא ואוי יוצאים]‬

‫נו‪ ,‬בוול‪ ,‬הזזת משהו‪ ,‬תתפוס‪...‬‬ ‫גירי‬

‫וכסף!‪...‬‬ ‫בוול‬

‫אל תדאג! סמוך על הבוס!‬ ‫גירי‬

 ‫‪26‬‬

‫תמונה ז (במקור ה)‬

‫הוילה הכפרית של דוגסבורו‪ .‬דוגסבורו ובנו‪.‬‬

‫אסור היה לקחת את הבית‪.‬‬ ‫דוגסבורו‬

‫חבילת מניות חצי במתנה זה לא פסול‪.‬‬

‫לא‪ ,‬בודאי שלא‪.‬‬ ‫דוגסבורו הבן‬

‫ושתמכתי במלוה ההוא‪,‬‬ ‫דוגסבורו‬

‫כשבמו עיני ראיתי איך‬

‫ענף פורח מתמוטט פתאום‪,‬‬

‫אין פגם בזה‪ .‬אבל כשבהיותי‬

‫בטוח ברווחי המספנה‬

‫לקחתי את הבית עוד בטרם‬

‫סדרתי לאיגוד את המלוה‬

‫וכך‪ ,‬בסתר‪ ,‬לעצמי פעלתי‪,‬‬

‫זה לא היה נבון‪.‬‬

‫כן‪ ,‬אבא‪.‬‬ ‫דוגסבורו הבן‬

‫זאת היתה שגיאה‪.‬‬ ‫דוגסבורו‬

‫את הבית כאן אסור היה לקחת‪.‬‬

‫לא‪.‬‬ ‫דוגסבורו הבן‬

‫נפלנו‬ ‫דוגסבורו‬

‫ישר לתוך מלכודת‪ ,‬בן‪.‬‬

‫כן‪ ,‬אבא‪.‬‬ ‫דוגסבורו הבן‬

‫כי חבילת המניות הזאת‬ ‫דוגסבורו‬

‫היתה כמו חטיפים מלוחים בבר‬

‫שניתנים ללקוחות חינם‪,‬‬

‫‪27‬‬

‫והם שוברים את הרעב בזול‬

‫כדי לעורר את הצמא ביוקר‪.‬‬

‫החקירה אודות הרציפים‬

‫בישיבת מועצת העיריה‬

‫לא נעמה לי‪ .‬המלוה נגמר‬

‫בוצ'ר לקח‪ ,‬וקלארק לקח‪,‬‬

‫ופלייק לקח‪ ,‬ולמרבה‬

‫הצער גם אני לקחתי לי‪,‬‬

‫ועד כה לא נקנה אף קילו מלט!‬

‫יש נחמה אחת את העיסקה‪,‬‬

‫על פי בקשתו של שיט‪ ,‬נמנעתי‬

‫מלפרסם‪ ,‬ואיש אינו יודע‬

‫שיש לי קשר לרציפים האלה‪.‬‬

‫[צלצול טלפון]‬

‫ענה אתה‪ ,‬בן‪.‬‬ ‫דוגסבורו‬

‫[דוגסבורו הבן עונה‪ .‬מנתק]‬

‫מר בוצ'ר מאיגוד החסה‪.‬‬ ‫דוגסבורו הבן‬

‫הוא מודיע שהלילה‬

‫הציעו במועצת העיריה‬

‫לחקור את בנית הרציפים‪.‬‬

‫אבא‪ ,‬מה קורה לך?‬

‫את הגלולות שלי!‬ ‫דוגסבורו‬

‫הנה‪.‬‬ ‫דוגסבורו הבן‬

‫הוא מבקש לבוא לכאן‪.‬‬

‫לא אקבל אותו!‬ ‫דוגסבורו‬

 ‫‪28‬‬

‫אין לי שום קשר לענין הזה‪.‬‬

‫שישים שנה היתה דרכי ללא רבב‪,‬‬

‫זאת כל העיר יודעת‪ .‬אין לי קשר‬

‫למזימות האלה שלהם‪.‬‬

‫כן‪ ,‬אבא‪.‬‬ ‫דוגסבורו הבן‬

‫איך אתה מרגיש! יותר טוב?‬

‫[דפיקה בדלת‪ .‬דוגסבורו הבן יוצא וחוזר]‬

‫איזה מר אוי בחוץ‪.‬‬ ‫דוגסבורו הבן‬

‫הגנגסטר?‬ ‫דוגסבורו‬

‫אומר שאדון קלארק מאיגוד החסה‬ ‫דוגסבורו הבן‬

‫שלח אותו‪.‬‬

‫לזרוק אותו החוצה!‬ ‫דוגסבורו‬

‫שולח לי פה גנגסטרים? אני‪...‬‬

‫[אוי נכנס]‬

‫מר דוגסבורו‪.‬‬ ‫אוי‬

‫החוצה!‬ ‫דוגסבורו‬

‫שש‪ ,‬בנחת‪.‬‬ ‫אוי‬

‫בלי עצבים‪.‬‬

‫אמרתי צא החוצה‪.‬‬ ‫דוגסבורו‬

‫אבא שלי אמר‬ ‫דוגסבורו הבן‬

‫תצא החוצה‬

‫כן‪ ,‬שמעתי‪.‬‬ ‫אוי‬

‫חוזר קצת על עצמו‪ ,‬אבא שלך‪.‬‬

‫איפה המשרתים?‬ ‫דוגסבורו‬

‫[דוגסבורו הבן נפנה לצאת]‬

 ‫‪29‬‬

‫לא‪ ,‬בן יקר‪,‬‬ ‫אוי‬

‫כדאי שלא תצא‪ .‬במסדרון‬

‫יש כמה בחורים שעלולים‬

‫לא לפרש נכון את מעשיך‪.‬‬

‫כך‪ .‬אלימות!‬ ‫דוגסבורו‬

‫לא אלימות! קצת לחץ‪.‬‬ ‫אוי‬

‫מר דוגסבורו‪ .‬אני יודע שאינך‬

‫מכיר אותי‪ .‬או עוד יותר‬

‫גרוע‪ ,‬שאתה מכיר אותי‬

‫מן השמועה בלבד‪ .‬מר דוגסבורו‪,‬‬

‫אתה רואה מולך אדם מוכפש;‬

‫שאת דמותו השחירו מקנאה‪,‬‬

‫את מניעיו סלפו מתוך שפלות‪.‬‬

‫כשלפני ארבע עשרה שנה התחלתי‪,‬‬

‫סתם מובטל יליד הברונקס‪,‬‬

‫קריירה חדשה בעיר הזאת‪,‬‬

‫ואם יורשה לי‪ ,‬לא בלתי מוצלחת‪,‬‬

‫היו סביבי שבעה תומכים בלבד‪,‬‬

‫חסרי פרוטה אך נחושים‪ ,‬כמוני‪,‬‬

‫לטרוף להם כל נתח מבשרה‬

‫של כל פרה אשר ברא האל‪.‬‬

‫עכשיו הם כבר שלושים‪,‬‬

‫ועוד יבואו‪ .‬אתה שואל‬

‫מה אוי רוצה ממני! לא הרבה‪.‬‬

‫רק זאת‪ :‬לא להיות מוכפש‪.‬‬

 ‫‪30‬‬

‫לא להיות מוצג כהרפתקן‪,‬‬

‫או מהמר או סתם השד יודע‪.‬‬

‫וביחוד בידי המשטרה‪,‬‬

‫אשר את דעתה אני מוקיר‬

‫ומכבד‪ .‬על כן אני ניצב‬

‫פה לפניך ומבקש ממך ‪-‬‬

‫ולבקש לא הסגנון שלי ‪-‬‬

‫לומר עלי איזו מילה טובה‬

‫בפני המשטרה בשעת הצורך‪.‬‬

‫זאת אומרת לערוב לך?‬ ‫דוגסבורו‬

‫בשעת הצורך‪ .‬זה תלוי אם‬ ‫אוי‬

‫נסתדר יפה עם סוחרי הירק‪.‬‬

‫מה יש לך עם סוחרי הירק?‬ ‫דוגסבורו‬

‫הנה אני מגיע לענין‪.‬‬ ‫אוי‬

‫החלטתי נחרצת להגן‬

‫על הענף מפני כל סכנה‪.‬‬

‫ואם צריך בכוח‪ ,‬או בכוח‪.‬‬

‫איני יודע על שום סכנה‬ ‫דוגסבורו‬

‫המאיימת על ענף הירק‪.‬‬

‫עד עכשיו‪ .‬אולי‪ .‬אבל אני צופה‬ ‫אוי‬

‫קדימה ושואל‪ :‬ועד מתי?‬

‫בעיר הזאת‪ ,‬עם משטרה מושחתת‪,‬‬

‫עד מתי יוכל סוחר הירק‬

‫למכור את סחורתו באין מפריע?‬

‫ולא ישמח היום‪ ,‬במחיר צנוע‪,‬‬

 ‫‪31‬‬

‫לקנות לו בטחון מן הבאות?‬

‫זה לא נראה לי‪.‬‬ ‫דוגסבורו‬

‫מר דוגסבורו‪ ,‬זה המקום שבו אני נכנס ‪-‬‬ ‫אוי‬

‫גם האיגוד חייב להיות מוגן‪.‬‬

‫הבוז למשתמטים! לא תשלם ‪-‬‬

‫תסגור את החנות‪.‬‬

‫החלשים ילכו לעזאזל‪.‬‬

‫זה חוק הטבע‪ .‬ובקיצור‪ ,‬אדון‪,‬‬

‫איגוד החסה זקוק לשירותי‪.‬‬

‫אבל מה לי‬ ‫דוגסבורו‬

‫ולאיגוד החסה? אדוני‪,‬‬

‫כל התוכנית המשונה שלך‬

‫מופנית לכתובת הלא נכונה‪.‬‬

‫אם האיגוד רוצה להחליף‬

‫כל מכונת כתיבה בתת מקלע‪ ,‬זה עניינו‪.‬‬

‫אין לי כל קשר לאיגוד הזה‪.‬‬

‫עוד אגיע לזה‪.‬‬ ‫אוי‬

‫האמן לי שלבי לכם הוא‪.‬‬

‫כי מה אני?‬

‫אם לא תציל אותי ‪ -‬אני גמור‪.‬‬

‫ארבע עשרה שנות עבודה קשה‬

‫פה מונחות בכף‪ .‬אני פונה‬

‫אליך כאדם‪.‬‬

‫וכאדם‬ ‫דוגסבורו‬

‫אני פונה למשטרה‪.‬‬

 ‫‪32‬‬

‫מה זה?‬ ‫אוי‬

‫למשטרה?‬

‫נכון‪ ,‬למשטרה‪.‬‬ ‫דוגסבורו‬

‫מה‪ ,‬מסרב לתמוך בי כאדם!‬ ‫אוי‬

‫אם כך אני דורש ממך עזרה‬

‫בתור פושע! זה מה שאתה!‬

‫אני הולך לחשוף אותך! יש לי‬

‫את כל ההוכחות! אתה קשור‬

‫בפרשת בנית הרציפים‬

‫שמתגלה עכשיו‪ .‬המספנה של שיט‬

‫זה רק אתה! אני מזהיר אותך!‬

‫אל תנסה אותי יותר מדי!‬

‫החקירה בדרך!‬

‫לא תהיה שום חקירה! החברים שלי‪...‬‬ ‫דוגסבורו‬

‫כבר אין לך! היו לך אתמול‪.‬‬ ‫אוי‬

‫היום אין חברים יותר‪ ,‬אבל‬

‫מחר יהיו לך אויבים בלבד‪.‬‬

‫אם מישהו יכול עוד להציל‬ ‫אוי‬

‫אותך‪ ,‬זה רק אני‪ :‬ארתורו אוי!‬

‫החקירה הזאת‬ ‫דוגסבורו‬

‫לא תתקיים! איש לא יעז לחשוד‬

‫בי‪ ,‬אני דוגסבורו הלבן!‬

‫אבל חוץ מהשיער אין בן שום‬ ‫אוי‬

‫דבר לבן‪ .‬שמעת‪ ,‬דוגסבורו?‬

‫[מנסה לתפוס בידו]‬

 ‫‪33‬‬

‫תחשוב! תחשוב קצת‪ ,‬בן אדם! תיתן‬

‫לי להציל אותך‪ .‬מילה אחת‬

‫שלך‪ ,‬ומי שינסה לגעת‬

‫בשערה אחת שלך‪ ,‬אני‬

‫גומר אותו‪ .‬דוגסבורו‪ ,‬תעזור לי!‬

‫רק פעם! רק הפעם! אני לא‬

‫יכול לחזור לבחורים שלי‬

‫בלי שום הסכם איתך‪.‬‬

‫אף פעם! לא!‬ ‫דוגסבורו‬

‫לפני שאתעסק איתך‬

‫מוטב לי להיות בקבר!‬

‫(זה הסוף שלי‪.‬‬ ‫אוי‬

‫אני יודע‪ .‬כבר בן ארבעים‬

‫ולאן הגעתי! אפס! תעזור לי!)‬

‫אתה מוכרח!‬

‫אף פעם!‬ ‫דוגסבורו‬

‫שמע‪ ,‬אני‬ ‫אוי‬

‫מזהיר אותך‪ :‬אני אשבור אותך!‬

‫אבל כל עוד אני קיים‪ ,‬אף פעם‪,‬‬ ‫דוגסבורו‬

‫לא תתקרב גם לענף הירק‬

‫(במחוות כבוד עצמי)‬ ‫אוי‬

‫מר דוגסבורו‪ ,‬אני בן ארבעים רק‪.‬‬

‫אתה כבר בן שמונים‪ .‬אז בעזרת‬

‫האל‪ ,‬אני אחיה עוד אחריך!‬

‫תדע לך‪ ,‬אני עוד אכנס‬

‫‪34‬‬

‫עמוק עמוק לתוך ענף הירק!‬

‫אף פעם!‬ ‫דוגסבורו‬

‫אני הולך מכאן‪[ .‬יוצא]‬ ‫אוי‬

‫אויר‪ ,‬אויר! אח‪ ,‬איזה פה‪ ,‬איזה‬ ‫דוגסבורו‬

‫פה מלוכלך! אסור‪ ,‬אסור היה לי‬

‫לקחת את הבית! לא‪ ,‬הם לא‬

‫יעזו להתחיל בחקירה‪.‬‬

‫אם ינסו‪ ,‬אני אבוד‪ .‬לא‪ ,‬לא‪,‬‬

‫הם לא יעזו‪.‬‬

‫[דפיקות בדלת‪ .‬דוגסבורו הבן ניגש‪ .‬חוזר עם גודוויל]‬

‫האדון גודוויל ממועצת העיריה!‬ ‫דוגסבורו הבן‬

‫שלום‪ ,‬דוגסבורו!‬ ‫גודוויל‬

‫היי גודוויל!‬ ‫דוגסבורו‬

‫יש חדשות‪,‬‬ ‫גודוויל‬

‫ולא כל כך טובות‪,‬‬

‫אני חושש‪ .‬המלוה‬

‫לתאגיד החסה לבנין‬

‫הרציפים‪.‬‬

‫[בנוקשות]‬ ‫דוגסבורו‬

‫ומה עם המלוה?‬

‫אתמול בבית מועצת העיריה‬ ‫גודוויל‬

‫היו מי שכינו את המלוה‪-‬‬

‫ואל תכעס עכשיו ‪ -‬קצת מפוקפק‪.‬‬

‫כך‪ .‬מפוקפק‪.‬‬ ‫דוגסבורו‬

‫תהיה שקט‪ .‬הרוב דחו‬ ‫גודוויל‬

 ‫‪35‬‬

‫את הביטוי בקצף‪.‬‬

‫פלא שלא הגיעו למכות ממש‪.‬‬

‫"חוזים של דוגסבורו מפוקפקים?!"‬

‫הם צעקו‪" :‬ומה עם התנ"ך!‬

‫אולי גם הוא לפתע מפוקפק?!"‬

‫כמעט פרצו במחיאות כפיים‬

‫לכבודך שם‪ ,‬דוגסבורו! ואז‪,‬‬

‫כשהחברים שלך הכריזו‬

‫"אדרבא‪ ,‬נפתח בחקירה!" ‪ -‬רבים‪,‬‬

‫לנוכח בטחוננו בך‪ ,‬נסוגו‬

‫ולא רצו לדון בפרשה‪.‬‬

‫אבל הרוב‪ ,‬נלהב למחות כל כתם‬

‫של חשד אשר דבק בך‪ ,‬צעק‬

‫"לא‪ ,‬דוגסבורו זה לא רק שם‪ ,‬או איש;‬

‫דוגסבורו זה מוסד!" ובקצף רב‬

‫תבעו‪" :‬רק חקירה!"‬

‫רק חקירה‪.‬‬ ‫דוגסבורו‬

‫או'קייסי ינהל אותה מטעם‬ ‫גודוויל‬

‫העיריה‪ .‬אנשי איגוד החסה‬

‫אומרים שהמלוה ניתן ישר‬

‫למספנה של שיט‪ ,‬והחוזים‬

‫עם קבלני בנית הרציפים‬

‫היו באחריות המספנה‬

‫המספנה של שיט‪.‬‬ ‫דוגסבורו‬

‫הכי טוב‬ ‫גודוויל‬

‫‪36‬‬

‫שתשלח איש בעל מוניטין‪,‬‬

‫חסר פניות‪ ,‬שמקובל עליך‪,‬‬

‫שיפזר את כל הערפל‬

‫מעל הפרשה הזאת‪.‬‬

‫ודאי ‪-‬‬ ‫דוגסבורו‬

‫אז זה מוסכם‪.‬‬ ‫גודוויל‬

‫טוב‪ ,‬דוגסבורו‪ ,‬עכשיו‬

‫נראה כבר את הבית החדש‬

‫והמקסים שלך‪ ,‬שיהיה‬

‫מה לספר‪.‬‬

‫כן‪.‬‬ ‫דוגסבורו‬

‫אח‪ ,‬שלוה וצליל‬ ‫גודוויל‬

‫פעמונים! אפשר הכל לשכוח!‬

‫שום רציפים!‬

‫אמצא כבר מי לשלוח‪.‬‬ ‫דוגסבורו‬

 ‫‪37‬‬

‫תמונה ח (במקור תמונה ו)‬

‫מתקיים בצילום מאחורי הקוילסות‪ ,‬מוקרן תו"כ‪ .‬אוי יושב על כיסא מול הקהל וממתין לכניסתו‪ .‬בית העיריה‪,‬‬
‫אוקייסי כותב הערות ביומנו ודוגסבורו יושב מוטרד‪ .‬חולפים השחקנים האחרים בדמויות עיתונאים וצלמים‪ .‬נכנס‬
‫קלארק‪.‬‬

‫[לדוגסבורו] הוא מאחר‪ .‬אולי‬ ‫קלארק‬

‫הם לא הגיעו עוד לידי הסכם‪.‬‬

‫לדעתי הם התווכחו שם כל‬

‫הלילה‪ .‬שיט חייב לומר שהוא‬

‫עוד בעליה של המספנה‪.‬‬

‫שיט לא יבוא‪.‬‬ ‫דוגסבורו‬

‫אין לו ברירה‪.‬‬ ‫קלארק‬

‫[מתוך המולה מתפתחת חולף]‬ ‫עיתונאי‬

‫שיט נמצא מת‪ .‬בחדר‪ .‬במלון‪[ .‬שם עיתון ביד קלארק]‬

‫בכיס של המעיל כרטיס לפריסקו‪.‬‬

‫[פלייק נכנס]‬

‫שיט מת!‬ ‫פלייק‬

‫נרצח!‬ ‫אוקייסי‬

‫אז הוא לא בא‪.‬‬ ‫קלארק‬

‫מה‪ ,‬דוגסבורו‪ ,‬אתה מרגיש לא טוב!‬ ‫אוקייסי‬

‫זה יעבור מיד‪.‬‬ ‫דוגסבורו‬

‫[לאוקייסי] מותו של שיט…‬ ‫קלארק‬

‫המוות הבלתי צפוי של שיט‪,‬‬

‫ינוח עדן‪ ,‬מקלקל לך‬

‫את כל החקירה…‬

‫כן‬ ‫אוקייסי‬
 ‫‪38‬‬

‫לפעמים‬

‫הלא‪-‬צפוי מגיע כצפוי;‬

‫אני תקוע‪ ,‬ומקווה שלא תפנו‬

‫אלי בשאלות אל שיט‬

‫כיוון ששיט שותק מאוד מאז הלילה‪,‬‬

‫כפי שמסתבר מן העיתון הזה‪.‬‬

‫המלוה הרי ניתן למספנה של שיט‪ ,‬לא?‬ ‫פלייק‬

‫אמת‪ .‬אבל השאלה נשאלת‬ ‫אוקייסי‬

‫מי זה כאן המספנה של שיט!‬

‫מה כל‬ ‫פלייק‬

‫הרמזים האפלים האלה?‬

‫כפי ששמעתי‪ ,‬דוגסבורו מינה‬

‫אדם לבוא וללבן את הכל‬

‫[בשקט]‬ ‫קלארק‬

‫יש לו עוד משהו שם בשרוול‪.‬‬

‫[בשקט]‬ ‫פלייק‬

‫מה זה יכול להיות!‬

‫אני רק מקוה שהוא איש טוב‪,‬‬ ‫אוקייסי‬

‫מי שבחרת‪.‬‬

‫הוא בחר אותו‪,‬‬ ‫קלארק‬

‫אז הוא איש טוב! והנה הוא מגיע‪.‬‬

‫[מגיע אוי]‬

‫שלום‪ ,‬קלארק! שלום דוגסבורו! שלום!‬ ‫אוי‬

‫שלום‪ ,‬אוי!‬ ‫כולם‬

‫'זמה 'תם רוצים לדעת!‬ ‫אוי‬

 ‫‪39‬‬

‫זה הוא האיש שלך!‬ ‫אוקייסי‬

‫נכון‪ ,‬מה יש?‬ ‫קלארק‬

‫הוא לא טוב בשבילך?‬

‫רגע‪ ,‬דוגסבורו‪ ,‬זה ברצינות?‬ ‫פלייק‬

‫מתשיקתו המהדהדת של מר דוגסבורו‬ ‫אוקייסי‬

‫אנחנו למדים שהוא נתן בך‬

‫את אמונו‪ ,‬ושאתה דורש עכשיו את אמוננו‪ .‬טוב‪,‬‬

‫אז איפה החוזים?‬

‫איזה חוזים?‬ ‫אוי‬

‫כל החוזים שבלי ספק חתמה‬ ‫קלארק‬

‫המספנה עם קבלני בנין‬

‫לבנות לה את הרציפים‪.‬‬

‫אני על שום חוזים‬ ‫אוי‬

‫כאלה לא שמעתי‪.‬‬

‫לא?‬ ‫אוקייסי‬

‫מה אתה אומר‪ ,‬שאין חוזים?‬ ‫קלארק‬

‫דיברת עם מר שיט?‬ ‫אוקייסי‬

‫לא‬ ‫אוי‬

‫מה זה‪ ,‬לא‬ ‫קלארק‬

‫דיברת עם מר שיט?‬

‫[מתקצף] מי שאומר‬ ‫אוי‬

‫שכן דיברתי עם שיט‪ ,‬משקר!‬

‫חשבתי שחקרת בענין‪ ,‬אוי‪,‬‬ ‫אוקייסי‬

‫מטעם דוגסבורו!‬

‫זה בדיוק מה שעשיתי‪.‬‬ ‫אוי‬

‫‪40‬‬

‫והחקירה‪,‬‬ ‫אוקייסי‬

‫מר אוי‪ ,‬הניבה פרי!‬

‫כן‪ ,‬בודאי‪.‬‬ ‫אוי‬

‫לא קל היה לחשוף את האמת‪.‬‬

‫והאמת איננה משמחת‪.‬‬

‫כשמר דוגסבורו ביקש ממני‪,‬‬

‫למען אזרחי העיר‪ ,‬לחקור‬

‫לאן הלכו כספי העיר הזאת‪,‬‬

‫כספים שנאספו מארנקם הדל‬

‫של משלמי מסים כמונו‪,‬‬

‫ואשר ניתנו למספנה אחת‪.‬‬

‫גיליתי‪ ,‬למרבה האימה‪,‬‬

‫שמעלו בכסף‪ .‬נקודה אחת‪.‬‬

‫ונקודה שניה היא‪ :‬מי מעל בו?‬

‫טוב‪ ,‬גם את זה הצלחתי לגלות‪,‬‬

‫והאשם הוא‪ ,‬למרבה הצער…‬

‫כן‪ ,‬מיהו?‬ ‫אוקייסי‬

‫שיט‪.‬‬ ‫אוי‬

‫אה שיט!‬ ‫אוקייסי‬

‫שיט השותק‪,‬‬

‫שלא החלפת אף מלה אתו?‬

‫מה המבט הזה?‬ ‫אוי‬

‫כן‪ ,‬שיט אשם!‬

‫שיט מת‪ .‬מה‪ ,‬לא שמעת!‬ ‫קלארק‬

‫ככה‪ ,‬מת?‬ ‫אוי‬

 ‫‪41‬‬

‫אני הייתי כל הלילה‬

‫בקיקרו‪ .‬אז לא שמעתי כלום‪.‬‬

‫[שתיקה]‬

‫אתם חושבים שזה מקרה‬

‫שבדיוק עכשיו…?‬

‫לא רבותי‪ ,‬זה לא מקרה!‬

‫ההתאבדות של שיט‬

‫היא תוצאה של הפשעים שלו!‬

‫נורא!‬

‫רק לא היתה שום התאבדות‪.‬‬ ‫אוקייסי‬

‫אלא מה עוד! מובן‪,‬‬ ‫אוי‬

‫אני הייתי כל הלילה שם‪,‬‬

‫בקיקרו ולא יודעים מכלום‪.‬‬

‫אבל דבר אחד אני יודע‪,‬‬

‫זה ברור‪ :‬שיט‪ ,‬שנראה‬

‫כמו בן אדם ישר‪ ,‬היה שודד‪.‬‬

‫כן‪ ,‬אוי‪ ,‬אני מבין‪.‬‬ ‫אוקייסי‬

‫שום עקיצה כבר לא תדקור את שיט‬

‫יותר מזו אשר דקרה אותו הלילה‪.‬‬

‫טוב‪ ,‬אליך‪ ,‬דוגסבורו‪.‬‬

‫אלי?‬ ‫דוגסבורו‬

‫דוגסבורו?! מה יש לך?‬ ‫פלייק‬

‫מה יש לך אל דוגסבורו?‬ ‫קלארק‬

‫רק זה‬ ‫או'קייסי‬

‫כפי שהבנתי ממר אוי ‪-‬‬

 ‫‪42‬‬

‫ויש לי רושם שהבנתי טוב ‪-‬‬

‫יש איזו מספנה אשר לותה‬

‫כספי ציבור ומעלה בהם‪.‬‬

‫נשארת שאלה אחת‪ :‬מי זאת‪,‬‬

‫המספנה? אתם אומרים לי‪ :‬שיט‪.‬‬

‫אך מה זה שם? אותנו מענין‬

‫של מי המספנה‪ ,‬לא מהו שמה!‬

‫המספנה שייכת עוד לשיט?‬

‫שיט בלי ספק יכול לומר לנו‪,‬‬

‫אך שיט שותק ביחס לרכושו‬

‫מאז מר אוי ביקר בקיקרו‪.‬‬

‫אולי היתה המספנה שלנו‬

‫בבעלות אחרת‪ ,‬בשעה‬

‫שמעשה הפשע התבצעו‬

‫מה דעתך‪ ,‬מר דוגסבורו?‬

‫אני?‬ ‫דוגסבורו‬

‫כן‪ .‬ואולי אתה ישבת שם‪,‬‬ ‫אוקייסי‬

‫ליד המכתבה של שיט‪,‬‬

‫ברגע שבו חוזה‪ ,‬נאמר ‪ -‬לא נערך?‬

‫אוקייסי!‬ ‫אוי‬

‫אוקייסי!‬ ‫קלארק‬

‫אוקייסי!‬ ‫פלייק‬

‫דוגסבורו‪ ,‬מה יש לך?‬

‫וקודם‪ ,‬במועצת העיריה‪,‬‬ ‫אוקייסי‬

‫כשסיפרת לנו על קשיי‬

 ‫‪43‬‬

‫איגוד החסה וכמה חשוב‬

‫שנאשר את המלוה ‪ -‬האם‬

‫דיברת שם על הצרות שלך!‬

‫מה זה‪ ,‬תסלח לי! אתה לא רואה?‬ ‫קלארק‬

‫האיש מרגיש לא טוב!‬

‫אדם זקן!‬ ‫פלייק‬

‫שער השיבה שלו הלא מעיד‬

‫שאין לתלות באיש הזה שום פשע‪.‬‬

‫אז בענין ההוכחות‪...‬‬ ‫אוקייסי‬

‫בשם שמיים‪,‬‬ ‫פלייק‬

‫דוגסבורו‪ ,‬תגיד כבר משהו!‬

‫שקט!‬ ‫אוי‬

‫[דממה פתאומית]‬

‫עדים!‬

‫אהה‪ ,‬עדים אתם רוצים!‬ ‫אוקייסי‬

‫בסדר‪ ,‬איפה העד שלנו! הוא כאן?‬

‫להכניס אותו!‬

‫[נשמעת יריה‪ ,‬שפריץ דם מכתים את אחד מגליונות הנייר ולאחר מכן עף דרכו אל רצפת החלל בוול המת]‬

‫זה בוול‪ ,‬רבותי‪ ,‬העד שלי‪.‬‬ ‫אוקייסי‬

‫כבר לא כשיר יותר‪ ,‬אני חושש‪.‬‬

‫ברכות‪,‬‬ ‫אוי‬

‫מר דוגסבורו‪ ,‬על חקירה מוצלחת‪.‬‬

‫אני אשליט פה סדר‪ ,‬כך או ככה‪.‬‬

 ‫‪44‬‬

‫תמונה ט (במקור ז)‬

‫מלון מאמוט‪ .‬הסויטה של אוי‪ .‬אוי מול מראת האיפור‪ .‬גיבולה גורר פנימה את השחקן‪ .‬משלב מסויים המראה היה‬
‫ההקרנה של אוי‪.‬‬

‫שחקן‪ ,‬בוס‪ .‬אין לו נשק‪.‬‬ ‫גיבולה‬

‫גם אין לו פרוטה לקנות אקדח צעצוע‪.‬‬

‫הוא מתמלא רק כשנותנים לו‬

‫לדקלם משהו בבר‪ .‬אבל הוא טוב‪,‬‬

‫אומרים‪ .‬הוא כזה קלאסי‪.‬‬

‫טוב‪ ,‬אז תשמע‪ ,‬נתנו לי להבין‬ ‫אוי‬

‫שההיגוי שלי לא כל כך נפלא‪.‬‬

‫אז מכיון שיצא לי לפעמים להגיד‬

‫איזה מילה או שתיים לפני אנשים‪,‬‬

‫ביחוד שהעסק הולך להיות פוליטי‪,‬‬

‫אני רוצה לקחת שיעורים‪.‬‬

‫יפה‪.‬‬ ‫שחקן‬

‫קודם כל ההליכה‪ .‬איך אתם הולכים‬ ‫אוי‬

‫בתיאטרון או באופרה?‬

‫אני מבין אותך‪ .‬אתה מתכוון לסגנון הנשגב‪.‬‬ ‫שחקן‬

‫יוליוס קיסר‪ ,‬המלט‪ ,‬רומיאו‪ ,‬מחזות של שקספיר‪.‬‬

‫מר אוי‪ ,‬הגעת לאדם הנכון‪.‬‬

‫אני יכול ללמד אותך את הצעד הקלאסי‬

‫בעשר דקות‪ .‬רבותי‪ ,‬אני הרסתי את עצמי‬

‫עם שקספיר‪" .‬האמנות אינה יודעת את‬

‫השנה‪ ,‬אדוני"‪ ,‬אני אומר‪" ,‬ואני עושה אמנות"‪ .‬הו‪ ,‬כן‪.‬‬

‫אני חושב שנפלת על האיש הלא נכון‪ ,‬בוס‪ .‬עבר זמנו‪.‬‬ ‫גיבולה‬
 ‫‪45‬‬

‫את זה נראה‪ .‬תלך סביב‪ ,‬כמו שעושים אצל השייקפסיר הזה‪.‬‬ ‫אוי‬

‫[השחקן הולך]‬

‫טוב‪.‬‬ ‫אוי‬

‫אבל אתה לא יכול ללכת ככה לפני סוחרי החסה‪ .‬זה לא טבעי‪.‬‬ ‫גיבולה‬

‫מה זאת אומרת לא טבעי!‬ ‫אוי‬

‫היום אף אחד לא טבעי‪ .‬כשאני הולך‪,‬‬

‫אני רוצה שיראו שאני הולך!‬

‫[אוי מחקה את הליכתו]‬

‫הראש אחורה‪ .‬הרגל נוגעת ברצפה‬ ‫שחקן‬

‫קודם כל עם קצות האצבעות‪ .‬טוב‪ .‬מצויין‪.‬‬

‫יש לך כשרון טבעי‪ .‬רק עם הידיים צריך עוד‬

‫לעשות משהו‪ .‬נוקשות‪ .‬חכה‪ .‬הכי טוב‪,‬‬

‫שתחזיק אותן לפני המפשעה‪ ,‬שלובות‪.‬‬

‫ככה‪ .‬לא רע‪ .‬לא מאומץ‪ ,‬אבל שופע כוח‪.‬‬

‫אבל הראש אחורה‪ .‬ככה‪.‬‬

‫אני חושב שההליכה הזאת הולמת את‬

‫הצרכים שלך‪ ,‬מר אוי‪ .‬מה עוד רצית!‬

‫איך לעמוד בפני קהל‪.‬‬ ‫אוי‬

‫תעמיד שני בחורים חסונים מאחוריך‬ ‫גיבולה‬

‫ואתה עומד יוצא מן הכלל‪.‬‬

‫שטויות‪ .‬כשאני עומד‪ ,‬אני רוצה שיסתכלו‬ ‫אוי‬

‫לא על שני בחורים מאחורי‪ ,‬אלא עלי‪.‬‬

‫[לשחקן] תקן אותי! [משלב ידיים]‬

‫זאת אפשרות‪ .‬אבל פשוטה מדי‪.‬‬ ‫שחקן‬

‫אתה לא רוצה להראות כמו ספר‪,‬‬

 ‫‪46‬‬

‫שלב את זרועותיך כך‪.‬‬

‫[הוא משלב את זרועותיו כך שגב היד נראית לעין‪ .‬כפות ידיו נחות על זרועותיו לא רחוק מן הכתפיים]‬

‫שינוי קטן‪ ,‬אבל ההבדל ברושם הוא‬

‫כביר‪ .‬תשווה בעצמך בראי‪ ,‬מר אוי‪.‬‬

‫זה טוב‪.‬‬ ‫אוי‬

‫ובשביל מי כל זה? בשביל‬ ‫גיבולה‬

‫הנקניקים ממועדון החסה?‬

‫ודאי שלא‪ .‬זה כמובן בשביל‬ ‫אוי‬

‫האיש ברחוב‪ .‬על מי‪ ,‬לדעתך‪,‬‬

‫ההופעה של קלארק מהאיגוד‬

‫עושה פה רושם! על החברים שלו?‬

‫הם מתרשמים‬

‫מן החשבון בבנק‪,‬‬

‫כמו שבנסיבות מסוימות‬

‫הבחורים החסונים שלי‬

‫גורמים שיעניקו לי כבוד‪.‬‬

‫לא‪ ,‬קלארק עושה את כל ההצגה‬

‫בשביל האיש ברחוב‪ .‬וגם אני‪.‬‬

‫אבל יאמרו‬ ‫גיבולה‬

‫הוא לא נולד עם זה‪.‬‬

‫יש אנשים עם טעם מדוקדק‪.‬‬

‫נכון‪ .‬אבל אני לא מתעניין‬ ‫אוי‬

‫בפרופסורים או יפי הנפש‪,‬‬

‫אלא איך אנשים קטנים ברחוב‬

‫רוצים לראות את האדון הרם‬

 ‫‪47‬‬

‫אשר שולט בהם‪ .‬מספיק‬

‫עכשיו לשבת‪.‬‬

‫לשבת‪ .‬לשבת זה כמעט הכי קשה‪ ,‬מר אוי‪.‬‬ ‫שחקן‬

‫יש אנשים שיכולים ללכת‪ ,‬יש אנשים‬

‫שיכולים לעמוד‪ ,‬אבל איפה האנשים‬

‫שיכולים לשבת? קח כיסא עם משענת‪,‬‬

‫מר אוי‪ .‬אבל אל תשען‪ .‬ידיים על הירכיים‪,‬‬

‫מקבילות לבטן‪ ,‬מרפקים בולטים החוצה‪.‬‬

‫כמה זמן אתה יכול לשבת ככה‪ ,‬מר אוי?‬

‫כמה שאני רוצה‪.‬‬ ‫אוי‬

‫אז מצויין‪ ,‬מר אוי‪.‬‬ ‫שחקן‬

‫עכשיו דיבור! דקלם לי משהו!‬ ‫אוי‬

‫שקספיר‪ .‬שום דבר אחר‪ .‬יוליוס קיסר‪.‬‬ ‫השחקן‬

‫הגיבור הרומאי‪[ .‬מוציא ספר קטן מכיסו]‬

‫מה אתה אומר על הנאום של מרקוס אנטוניוס?‬

‫על הגופה של קיסר‪ .‬נגד ברוטוס‪ .‬מנהיג המרצחים‪.‬‬

‫נאום מופת להמונים‪ ,‬מאוד ידוע‪.‬‬

‫[אוי מצטרף במונוטוניות]‬

‫רעים‪ ,‬בני רומא‪ ,‬בני ארצי‪ ,‬הקשיבו‬

‫את קיסר באתי לקבור‪ ,‬לא לשבח‪.‬‬

‫חטאי אדם חיים יותר ממנו‪,‬‬

‫הטוב שבו נטמן עם עצמותיו‪.‬‬

‫יהיה כך עם קיסר‪.‬‬

‫ברוטוס האציל אמר לכם‬

‫קיסר שאף שלטון‪ .‬אם כך היה‪,‬‬

 ‫‪48‬‬

‫היה זה חטא כבד‪ ,‬ובכובד רב קיסר שילם על כך‪.‬‬

‫[אוי ממשיך לבד]‬

‫כאן‪ ,‬ברשותם של ברוטוס והשאר‬

‫(כי ברוטוס איש כבוד‪ ,‬והם כולם‪ ,‬כולם אנשי כבוד)‬

‫אני עומד לומר דברים בהלוית קיסר‪.‬‬

‫היה חבר‪ ,‬ישר ונאמן לי; אבל שאף שלטון‪,‬‬

‫כך אומר ברוטוס‪ ,‬וברוטוס איש כבוד הוא‪ ,‬כמובן‪.‬‬

‫המון שבויים קיסר הביא לרומא‪,‬‬

‫דמי פדיונם מילאו את אוצרה‬

‫האם בזה קיסר שאף שלטון?‬

‫לשמע בכי אביון קיסר בכה;‬

‫שואף שלטון טבעו יותר קשוח‪.‬‬

‫אך הוא שאף שלטון‪ ,‬כך אומר ברוטוס‪,‬‬

‫וברוטוס איש כבוד הוא‪ ,‬כמובן‪.‬‬

‫כולכם ראיתם ביום הלופרקל‬

‫שלוש פעמים הגשתי לו שם כתר‪,‬‬

‫והוא שלוש פעמים דחה אותו‪.‬‬

‫האם היתה זו שאיפת שלטון?‬

‫אך הוא שאף שלטון‪ ,‬כך אומר ברוטוס‪,‬‬

‫ואין ספק שברוטוס איש כבוד‪.‬‬

‫אינני בא לסתור דבריו של ברוטוס‪,‬‬

‫באתי לומר רק מה אני יודע‪.‬‬

‫כולכם אותו אהבתם‪ ,‬לא בלי טעם;‬

‫אם ככה‪ ,‬מה הטעם לא לבכות לו?‬

 ‫‪49‬‬

‫תמונה י (במקור ח)‬

‫משרד איגוד החסה‪ .‬את קולות הירקנים יוקלטו ויושמעו מ"קהל הירקנים"‪ ,‬על הבמה אוי‪ ,‬רומא‪ ,‬גיבולה‪ ,‬גירי‪,‬‬
‫קלארק ודוקדייזי‪ .‬הבימה "ממוקמת" מול קהל הנמצא באחורי ימין במה והנאומים מוקרנים פרונטלית לקהל‪ .‬אל‬
‫נאומו קם אוי בהמשך לנאום עם השחקן‪.‬‬

‫רצח! שחיטה! שחיתות! סחיטה! אין שקט!‬ ‫אוי‬

‫יורים ברחובות! אדם יוצא‬

‫לעבודה‪ ,‬אזרח הגון הולך‬

‫אל בית מועצת העיריה למסור‬

‫עדות ‪-‬והוא נרצח לאור היום!‬

‫ופרנסי העיר‪ ,‬מה הם עושים‪,‬‬

‫אני שואל? לא כלום! כי כל היום‬

‫הנכבדים האלה רק חושבים‬

‫איך לתכנן עיסקות מפוקפקות‬

‫ואיך לפגוע בכל איש ישר‬

‫במקום לשמור על חוק וסדר‪.‬‬

‫בראבו!‬ ‫גיבולה‬

‫ובקיצור‪ ,‬ממש תוהו ובוהו‪.‬‬ ‫אוי‬

‫נניח שאני יושב בשקט‬

‫בתוך חנות הירקות שלי‪,‬‬

‫או שאני נוהג במשאית‬

‫החסה‪ ,‬או אני יודע מה‪,‬‬

‫ולפתע איש נכנס‪ ,‬ולא בשקט‪,‬‬

‫לתוך חנות הירקות שלי‬

‫ואומר‪" :‬תרים ידיים!"‪ ,‬או יורה‬

‫אל הצמיגים במשאית שלי‪,‬‬

 ‫‪50‬‬

‫אף פעם לא יהיה שלום!‬

‫אני חייב למצוא דרכים כיצד‬

‫לא תהרס לי החנות ואיך‬

‫במקום כל רגע להרים ידיים‬

‫אצליח לנצל אותן אחרת‪,‬‬

‫כמו‪ ,‬למשל‪ ,‬לספור מלפפונים‪,‬‬

‫או משהו‪ ,‬אני יודע מה‪.‬‬

‫אבל אתם רוצים‬

‫לדעת מה עושים עכשיו‪ .‬יפה‪.‬‬

‫ראשית‪ :‬מה שעשיתם עד עכשיו‪,‬‬

‫זה לא ילך‪ .‬לשבת בשלווה‬

‫מאחורי דוכן הירקות‬

‫ולקוות שיהיה בסדר‪,‬‬

‫ובינתיים להתפלג‪ ,‬לריב ‪-‬‬

‫במקום להתארגן להגנה‬

‫מפני השודדים‪ .‬זה לא ילך‪.‬‬

‫דבר ראשון דרושה לכם אחדות‪.‬‬

‫שנית‪ ,‬קורבן‪ .‬מה זה‪ ,‬אתם שואלים‪,‬‬

‫קורבן? שלושים אחוז מהרווחים‬

‫בשביל חסות‪.‬‬

‫כן‪ ,‬ידידי הירקנים‪ ,‬זה לא‬

‫כל כך פשוט‪ .‬חינם זה רק המוות‪.‬‬

‫ומלבדו הכל עולה בכסף‪.‬‬

‫ובגלל זה אנו החלטנו‬

‫להעניק לכם חסות‪.‬‬

 ‫‪51‬‬

‫[מוחאים כפיים על הבמה]‬

‫אבל‬ ‫אוי‬

‫כדי להמחיש לכם שפה הכל‬

‫עובד רק על בסיס עסקי‪ ,‬הנה‬

‫מר קלארק "קלארק סיטונאים"‬

‫נמצא כאן; כולכם מכירים אותו‪.‬‬

‫מר קלארק‪ ,‬בשם האסיפה הזאת‬ ‫גיבולה‬

‫תרשה לי לברך אותך‪ .‬תמיכת‬

‫איגוד החסה ברעיונותיו‬

‫של מר ארתורו אוי כבוד היא לנו‪.‬‬

‫תודה‪ ,‬מר קלארק!‬

‫אנחנו באיגוד‬ ‫קלארק‬

‫החסה‪ ,‬גבירותי ורבותי‬

‫רואים בדאגה כמה קשה‬

‫לכם היום למכור את הסחורה‪.‬‬

‫"כי זה יקר מדי"‪ ,‬אני שומע‬

‫אתכם אומרים‪ .‬ולמה זה יקר?‬

‫כי האורזים‪ ,‬הסבלים שלנו‪,‬‬

‫גורמים זרים‪ ,‬דורשים רק עוד ועוד‪.‬‬

‫וזה מה שמר אוי וחבריו‬

‫רוצים‪ :‬להשליט קצת סדר בענף‪.‬‬

‫הכל כאן פתוח וישר‪ ,‬הרי יושב בינינו‬

‫אדם‪ ,‬שלכולנו הוא מופת‬

‫לטוהר המידות‪ ,‬איתן כסלע‪,‬‬

‫שלא יסטה מדרך הישר‬

‫‪52‬‬

‫מר דוגסבורו‪.‬‬

‫[מחיאות כפיים]‬

‫מר דוגסבורו‪ ,‬תרשה לי‬ ‫אוי‬

‫לתת לך תודה מעומק לב‪.‬‬

‫ההשגחה‪ ,‬היא איחדה אותנו‪.‬‬

‫לנצח לא אשכח איך איש כמוך‬

‫אימץ אותי בזרועותיו‪ ,‬סתם נער‬

‫יליד הברונקס‪ ,‬להיות לו לחבר‪.‬‬

‫[לוחץ את ידו של דוגסבורו]‬

‫רגע מרטיט ממש! אבא ובן!‬ ‫גיבולה‬

‫כן‪ ,‬רבותי‪ ,‬הבוס דיבר מלב‬ ‫גירי‬

‫כולנו! על פניכם אני רואה‬

‫שיש לכם עוד שאלות לשאול‪.‬‬

‫קדימה! שאלו אותן! אל פחד!‬

‫עוד לא אכלנו אף אחד‪ ,‬שלא‬

‫איים עלינו‪ .‬קדימה‪ ,‬אש!‬

‫[שתיקה בקהל]‬

‫בלי לפחד! כולם פה‬ ‫גיבולה‬

‫מכירים אותי ואת עסק הפרחים‬

‫יחי גיבולה!‬ ‫דוקדייזי‬

‫אז מה‪ ,‬רוצים חסות! או יריות‪,‬‬ ‫גיבולה‬

‫סחיטות‪ ,‬ושוד‪ ,‬ודם‪ ,‬ורצח! מה?‬

‫היה שקט בזמן האחרון‪.‬‬ ‫קול ירקן א'‬

‫אצלי בעסק לא היו צרות‪.‬‬

‫וגם אצלי לא‪.‬‬ ‫קול ירקן ב'‬

 ‫‪53‬‬

‫גם אצלי שקט‪.‬‬ ‫קול ירקן ג'‬

‫מוזר!‬ ‫גיבולה‬

‫בכמה מסבאות‪ ,‬שמענו‪,‬‬ ‫קול ירקן ב'‬

‫קרו לאחרונה דברים כאלה‪,‬‬

‫כמו שמר אוי סיפר‪ ,‬שברו כוסות‪,‬‬

‫שפכו גם ויסקי‪ ,‬עד שלא שילמו‬

‫בעד חסות‪ .‬אצלנו‪ ,‬בינתיים‪,‬‬

‫תודה לאל‪ ,‬בירקות יש שקט‪.‬‬

‫ומה עם רצח שיט? ובוול שמת!‬ ‫רומא‬

‫זה נקרא שקט?‬

‫וכל זה קשור‬ ‫קול ירקן ב'‬

‫לחסה‪ ,‬אדון רומא!‬

‫לא‪ .‬רק רגע‪.‬‬ ‫רומא‬

‫[התייעצות קלה בין האנשים על הבמה]‬

‫אסיפה נכבדת! זה עתה שמעתי‬ ‫גיבולה‬

‫שיש אישה כאן‪ ,‬אומללה מאוד‪,‬‬

‫המבקשת בפניכם לומר‬

‫כמה דברי תודה חמים למר‬

‫ארתורו אוי‪.‬‬

‫[תוך דבריו‪ ,‬מאפרים בכבדות‪ ,‬מתדרכים ושמים כובע על ראשה‪ ,‬עליונית לכתפיה ובד מגולגל כתינוק בידה של‬
‫דוקדייזי‪ .‬גיבולה מביא אותה לקדמת ה"במה"]‬

‫דברי‪ ,‬גברת בוול!‬ ‫גיבולה‬

‫זו‪ ,‬גברת בוול‪ ,‬אומרים לי‪ ,‬האלמנה‬

‫הצעירה של בוול‪ ,‬זה מנהל‬

‫החשבונות אצל איגוד החסה‪,‬‬

‫שאתמול‪ ,‬ליד בית העיריה‪,‬‬

 ‫‪54‬‬

‫בדרך למלא חובת אזרח‪,‬‬

‫נורה למוות ביד אלמונית‪.‬‬

‫מר אוי‪ ,‬באבלי הכבד לנוכח מות‬ ‫דוקדייזי‬

‫בעלי האומלל ביד מרצחים‪,‬‬

‫בשעה שהיה בדרכו אל בית העיריה‬

‫למלא את חובתו האזרחית‪ ,‬אני מבקשת‪,‬‬

‫להודות לך מקרב לב‪ .‬וזה על זר הפרחים‬

‫ששלחת לי ולילדה הקטנה שלי‪,‬‬

‫בת שנה‪ ,‬שאביה נגזל ממנה‪[ .‬לירקנים]‬

‫רבותי‪ ,‬אני רק אלמנה מסכנה ואני רוצה‬

‫רק לומר שבלי מר אוי הייתי היום זרוקה‬

‫ברחוב‪ ,‬על זה אני מוכנה להשבע בכל רגע‪.‬‬

‫הילדה הקטנה שלי‪ ,‬בת חצי שנה‪,‬‬

‫ואני אף פעם לא נשכח את זה‪,‬מר אוי‪.‬‬

‫[רומא‪ ,‬גירי‪ ,‬ושומר ראש (שחקנית ‪ )5‬חוצים את הבמה עם פחי דלק]‬

‫בראבו‬ ‫גיבולה‬

‫[אוי מחזק את דוקדייזי ומשחק עם ה"תינוק"]‬

‫גברת‪ ,‬בוול‪ ,‬קבלי את תנחומיי‪.‬‬ ‫אוי‬

‫הרשע הנורא והמביש‬

‫המזהם את הרחובות שלנו‬

‫חייב להפסק‪ ,‬ולא‪..‬‬

‫[אל הקהל] עיצרו!‬ ‫גיבולה‬

‫האסיפה לא נסתיימה עדיין‪.‬‬

‫עכשיו‪ ,‬לזכר המנוח בוול‪,‬‬

‫אשיר כאן שיר‪.‬‬

 ‫‪55‬‬

‫ונערוך גם התרמה למען‬

‫האלמנה האומללה‪.‬‬

‫הוא טנור‪.‬‬ ‫אוי‬

‫[גיבולה שר‪ .‬לפתע סירנות נשמעות מהמרחק‪ .‬גירי וגיבולה נכנסים]‬

‫אש בנמל!‬ ‫גירי‬

‫[הקהל רועש]‬

‫יש כאן ירקן בשם הוק?‬ ‫גיבולה‬

‫[עולה מן הקהל] זה אני‪ .‬מה מה קרה?‬ ‫הוק‬

‫זה המחסן שלך עולה באש‪.‬‬ ‫גיבולה‬

‫עצרו‪ ,‬איש לא עוזב את המקום‪.‬‬ ‫גירי‬

‫אותו אדם שרק עכשיו סיפר כאן‬ ‫גיבולה‬

‫כמה שקט ענף החסה הוא‬

‫כעת רואה את המחסן שלו‬

‫עולה באש! יד זדונית הפכה‬

‫את רכושו לאפר! לא רואים‬

‫ת'כתובת על הקיר! אתם עיוורים?‬

‫אתם צריכים להתאחד! אחרת ‪-‬‬

‫העיר הזאת כל רגע מדרדרת!‬ ‫אוי‬

‫פה רצח‪ ,‬שם שריפה‪ :‬חנות‪ ,‬מחסן‬

‫ואף אחד מכם לא מחוסן!‬

 ‫‪56‬‬

‫תמונה י"א (במקור תמונה ט)‬

‫בתמונת המשפט ימוקמו באופן קבוע על הבמה דוכן שופט ועליו השופט (בדמות אוי כג'וקר אך לא כאוי לבוש‬
‫כשופט)‪ ,‬כסא נאשם עליו יושב פיש הבלתי מתפקד וכסא עד‪ .‬בחילופים מהירים‪.‬‬

‫הבזק ‪1‬‬

‫עד‪ :‬גירי‬

‫הנה האיש אשר במו ידיו‬ ‫גירי‬

‫הארורות הצית את הדליקה‪.‬‬

‫כשעצרתי את האיש ברחוב‬

‫היתה צמודה אליו פחית של דלק‪.‬‬

‫תקום כשמדברים אליך‪ ,‬קום!‬

‫ארלרלרלרלרלר‬ ‫פיש‬

‫הנאשם‪ ,‬תתנהג כמו בן אדם‪ .‬אתה עומד בפני בית משפט‪ .‬אתה נאשם בהצתה‪.‬‬ ‫שופט‬

‫תחשוב טוב מה מצפה לך‪.‬‬

‫ארלרלרל‪.‬‬ ‫פיש‬

‫מאיפה הגיעה אליך פחית הדלק?‬ ‫שופט‬

‫ארלרלרלר‪.‬‬ ‫פיש‬

‫מר גירי‪ ,‬איך זה שהיית בדיוק במקום כשבמחסן של מר הוק פרצה שריפה שהפכה‬ ‫פרקליט ההגנה‬

‫עשרים ושניים בניינים לאפר?‬

‫עשיתי טיול להמריץ את העיכול שלי‪.‬‬ ‫גירי‬

‫ידוע לך‪ ,‬מר גירי‪ ,‬שהנאשם פיש הוא מובטל‪ ,‬שהגיע לשיקאגו ברגל יום אחד לפני‬ ‫פרקליט ההגנה‬

‫השריפה‪ ,‬ולא היה בעיר אף פעם לפני כן?‬

‫לא‪.‬‬ ‫גירי‬

‫האם מספר הרישוי של המכונית שלך הוא (‪?)00000‬‬ ‫פרקליט ההגנה‬

‫בטח‬ ‫גירי‬

‫וזה נכון שהמכונית הזאת חנתה ארבע שעות לפני השריפה מחוץ למסעדה של‬ ‫פרקליט ההגנה‬
‫דוגסבורו ברחוב שמונים ושבע‪ ,‬והנאשם פיש נגרר אל מחוץ למסעדה במצב של חוסר הכרה?‬
 ‫‪57‬‬

‫מאיפה לי לדעת? במשך כל היום ביקרתי בקיקרו‪ ,‬ושם פגשתי חמישים ושניים אנשים‬ ‫גירי‬

‫שכולם מוכנים להעיד בשבועה שראו אותי‪.‬‬

‫ולא הצהרת כרגע שהיית בשיקאגו‪ ,‬ליד הנמל‪ ,‬ועשית טיול להמריץ את העיכול שלך?‬ ‫פרקליט ההגנה‬

‫יש לך התנגדות‪ ,‬אדוני‪ ,‬אם אני רוצה לאכול בקיקרו ולעכל בשיקאגו!‬ ‫גירי‬

‫הבזק ‪2‬‬

‫עד‪ :‬הוק‬

‫האם אי פעם היה לך ריב עם הנאשם‪ ,‬מר הוק? בכלל ראית אותו אי פעם?‬ ‫פרקליט ההגנה‬

‫אף פעם‪.‬‬ ‫הוק‬

‫ואת מר גירי ראית?‬ ‫פרקליט ההגנה‬

‫כן‪ ,‬במשרד של איגוד החסה ביום שפרצה השריפה במחסן שלי‪.‬‬ ‫הוק‬

‫לפני השריפה?‬ ‫פרקליט ההגנה‬

‫רגע לפני השריפה‪ .‬הוא חצה את החדר יחד עם ארבעה אנשים עם פחיות דלק‪.‬‬ ‫הוק‬

‫באיזה שטח גובל המחסן שלך‪ ,‬מר הוק!‬ ‫פרקליט ההגנה‬

‫בשטח המספנה של שיט־לשעבר‪ .‬יש מעבר שמקשר את המחסן שלי לחצר של‬ ‫הוק‬

‫המספנה‪.‬‬

‫האם ידוע לך‪ ,‬מר הוק‪ ,‬שמר גירי מתגורר במספנת של שיט‪-‬לשעבר‪ ,‬ולפיכך יש לו‬ ‫פרקליט ההגנה‬

‫זכות כניסה לשטח המספנה?‬

‫כן‪ ,‬בתור מנהל המחסנים‪.‬‬ ‫הוק‬

‫[גיבולה ממהר אל השופט ולוחש דבר מה באוזנו]‬

‫הדיון נדחה בשל מצבו הבריאותי של הנאשם‪.‬‬ ‫שופט‬

 ‫‪58‬‬

‫הבזק ‪3‬‬

‫עד‪ :‬הוק פצוע וחבוש‬

‫האם הראייה שלך פגומה‪ ,‬הוק?‬ ‫תובע‬

‫כן‬ ‫הוק‬

‫האם אתה יכול לומר שאתה יכול‪ ,‬במצבך‪ ,‬לזהות מישהו באופן ברור?‬ ‫תובע‬

‫לא‪.‬‬ ‫הוק‬

‫אתה מזהה למשל את האדם ההוא שם? [מצביע על גירי]‬ ‫תובע‬

‫לא‪.‬‬ ‫הוק‬

‫אתה לא יכול לומר אם ראית אותו אי פעם?‬ ‫תובע‬

‫לא‪.‬‬ ‫הוק‬

‫ועכשיו‪ ,‬שאלה חשובה מאוד‪ ,‬הוק‪ .‬תחשוב טוב לפני שאתה עונה עליה‪ .‬האם המחסן‬ ‫התובע‬

‫שלך גובל במספנה של שיט‪-‬לשעבר?‬

‫לא‪.‬‬ ‫הוק‬

‫זה הכל‪.‬‬ ‫תובע‬

‫הבזק ‪4‬‬

‫בעיתונות נרמז כאילו בית המשפט הזה נתון ללחץ מצד מסויים‪ .‬בית המשפט מצהיר‬ ‫שופט‬

‫שמשום צד לא הופעל עליו שום לחץ והוא מנהל את המשפט מתוך חירות מוחלטת‪ .‬אני‬

‫חושב שההבהרה הזו תהיה מספקת‪.‬‬

‫הבזק ‪5‬‬

‫עדה‪ :‬עדת שקר‬

‫[מדקלמת ומביטה ב"שליף"] אני מזהה את הנאשם טוב מאוד בגלל הבעת האשמה של‬ ‫עדת שקר‬

‫ובגלל שהגובה שלו מטר שבעים‪ .‬שמעתי מהגיסה שלי שבאותו אחה"צ שפקיד איגוד‬

‫החסה נורה כשניסה להיכנס לבית העיריה ראו את האיש הזה מסתובב מחוץ לבית‬

‫העיריה‪ .‬היה לו אקדח אוטומאטי מסוג "וובסטר"‪ .‬והוא התנהג באופן חשוד‪.‬‬
 ‫‪59‬‬

‫הבזק ‪6‬‬

‫עד‪ :‬גיבולה‬

‫נשמעה כאן טענה כאילו אנשים מסויימים נראו נושאים פחיות דלק במשרדי איגוד‬ ‫תובע‬

‫החסה לפני שפרצה השריפה‪ .‬מה ידוע לך על כך?‬

‫זה יכול היה להיות רק אני‪.‬‬ ‫גיבולה‬

‫רק אתה‪ ,‬מר גיבולה?‬ ‫תובע‬

‫בדיוק‪.‬‬ ‫גיבולה‬

‫מה המקצוע שלך‪ ,‬מר גיבולה?‬ ‫תובע‬

‫סוחר פרחים‪.‬‬ ‫גיבולה‬

‫האם זהו עסק שנזקק לכמויות גדולות מאוד של דלק?‬ ‫תובע‬

‫לא‪ .‬רק נגד כינמת עלים‪.‬‬ ‫גיבולה‬

‫מה עשית כשפרצה הדליקה במחסן?‬ ‫תובע‬

‫שרתי שיר‪.‬‬ ‫גיבולה‬

‫אם ככה לא היית יכול לשאת באותו זמן פחי דלק אל המחסן של הוק?‬ ‫תובע‬

‫לא בא בחשבון‪ .‬גם אין לי אופי של מצית שריפות‪ .‬אני טנור‪.‬‬ ‫גיבולה‬

‫אני מותיר לשיקולו של בית המשפט אם לבקש מן העד לשיר כאן את השיר‬ ‫תובע‬

‫שאותו שר במשרד של איגוד החסה בשעה שהמחסן הועלה באש‪.‬‬

‫בית המשפט לא חושב שהדבר חיוני‪.‬‬ ‫שופט‬

 ‫‪60‬‬

‫הבזק ‪7‬‬

‫עד‪ :‬גירי‬

‫מכיוון שהנאשם פיש מתעקש להמשיך בהתחזות השיגעון שלו‪ ,‬בית המשפט רואה את‬ ‫שופט‬

‫חקירתו כבלתי אפשרית‪ .‬על‪-‬כן ‪-‬‬

‫כבוד השופט! הנאשם מתאושש‪.‬‬ ‫פרקליט ההגנה‬

‫ארלרמרלרים‪.‬‬ ‫פיש‬

‫מים! כבוד השופט‪ ,‬אני מבקש לחקור את הנאשם פיש!‬ ‫פרקליט ההגנה‬

‫אני מתנגד! אין כל סימן לכך שפיש נמצא בהכרה‪ .‬כל זה תכסיס של ההגנה‪ ,‬סנסאציות‬ ‫גירי‬

‫זולות‪ ,‬השפעה על דעת הקהל‪.‬‬

‫מם‪.‬‬ ‫פיש‬

‫אתה מסוגל לענות‪ ,‬פיש?‬ ‫פרקליט ההגנה‬

‫מם‬ ‫פיש‬

‫פיש‪ ,‬תאמר לבית המשפט‬ ‫פרקליט ההגנה‬

‫האם בעשרים ושמונה לחודש שעבר הצתת מחסן ירקות בנמל?‬

‫ללא‬ ‫פיש‬

‫מתי הגעת משיקאגו‪ ,‬פיש?‬ ‫פרקליט ההנגה‬

‫מים‪.‬‬ ‫פיש‬

‫מים!‬ ‫פרקליט ההגנה‬

‫שקר! שקר! עלילה!‬ ‫גירי‬

‫האם ראית את האדם הזה ‪[ -‬מצביע על גירי] לפני כן?‬ ‫פרקליט ההגנה‬

‫כן‪ .‬מים‪.‬‬ ‫פיש‬

‫איפה? זה היה במסעדה של דוגסבורו בשטח הנמל?‬ ‫פקליט ההגנה‬

‫כן‪.‬‬ ‫פיש‬

‫[גירי מגיש כוס מים לפיש]‬

‫אני מוחה! אני דורש בדיקה של הכוס הזאת!‬ ‫פרקליט ההגנה‬

 ‫‪61‬‬

‫[מחליף מבטים כם גירי] הבקשה נדחית‪.‬‬ ‫שופט‬

‫העיר כולה יודעת מי אתה!‬ ‫פרקליט ההגנה‬

‫תסתום ת'פה! תסתום‪ ,‬אם מתחשק לך לחיות!‬ ‫גירי‬

‫שקט באולם! פרקליט ההגנה יואשם בביזיון בית המשפט! זעמו של מר גירי מובן היטב‬ ‫שופט‬

‫לבית המשפט‪[ .‬אל פרקליט ההגנה‪ ]-‬תמשיך‪.‬‬

‫פיש! נתנו לך משהו לשתות במסעדה של דוגסבורו? פיש! פיש!‬ ‫פרקליט ההגנה‬

‫ארלרלרל‪.‬‬ ‫פיש‬

‫הבזק ‪7‬‬

‫צ'ארלס פיש‪ ,‬בעוון הצתה בזדון אני דן אותך לחמש עשרה שנות מאסר‪.‬‬ ‫שופט‬
 ‫‪62‬‬

‫תמונה י"ב (במקור תמונה י')‬

‫הוילה של דוגסבורו‪ ,‬יושב וכותב צוואתו ווידויו‪.‬‬

‫וכך אני‪ ,‬דוגסבורו הישר‪,‬‬ ‫דוגסבורו‬

‫הסכמתי בחשאי עם כל פשעיה‬

‫של כנופית הגנגסטרים‪ ,‬אחר‬

‫שמונים שנה של יושר בלי רבב‪.‬‬

‫אני יודע מי הצית את המחסן‬

‫של הוק‪ .‬יודע מי חטף ומי‬

‫סימם את פיש‪ .‬יודע גם שרומא‬

‫היה עם שיט ברגע בו נרצח‪.‬‬

‫יודע גם שגירי התנקש‬

‫בבוול אותו היום מול העיריה‪,‬‬

‫כל זאת ידעתי‪ ,‬דוגסבורו ישר‪,‬‬

‫לכל הסכמתי בשל תאות הבצע‬

‫ופחד פן יאבד לי אמונכם‪.‬‬

‫תמונה י"ג (במקור י"א)‬

‫קוליסה זזה‪ ,‬מסתירה את דוגסבורו תוך דבריו וחושפת את אוי יושב על כורסא וגיבולה מקריא בקולו של דוגסבורו‬

‫"וכך אני‪ ,‬דוגסבורו‪ ,‬מצווה‬ ‫גיבולה‬

‫לגיבולה הטוב והחרוץ‬

‫את בית המסעדה שלי‪ .‬לגירי‪,‬‬

‫אמיץ הלב אבל חמום המוח‬

‫במקצת‪ ,‬את בית הכפר שלי;‬

 ‫‪63‬‬

‫לרומא הישר אני מוריש‬

‫את בני‪ .‬את גירי אנא תעשו‬

‫שופט‪ ,‬את רומא מפקד גיסות‬

‫המשטרה‪ ,‬את גיבולה שלי‬

‫ראש שירותי הרווחה‪ .‬אשר‬

‫למשרתי שלי‪ ,‬בקשתי היא‬

‫שתינתן למר ארתורו אוי‪.‬‬

‫כן‪ ,‬הוא ראוי לה‪ .‬האמינו‬

‫לדוגסבורו השב וישר הדרך!"‬

‫‪ -‬מספיק‪ ,‬אני חושב‪ .‬ונקווה‬

‫שיתפגר מהר‪ .‬הצוואה‬

‫הזאת עוד תחולל פלאים‪.‬‬

‫[גירי נכנס]‬

‫מה חדש עם השבץ של דוגסבורו?‬ ‫גיבולה‬

‫הוא לא מסכים לראות את הרופא‪.‬‬ ‫גירי‬

‫את הרופא המצויין שלנו‬ ‫גיבולה‬

‫שטיפל כל‪-‬כך יפה בפיש?‬

‫אני דואג שאף רופא אחר‬ ‫גירי‬

‫לא יתקרב אליו‪.‬‬

‫תביט בצוואה הזאת‪ ,‬גירי יקר‪.‬‬ ‫גיבולה‬

‫מה? רומא מפקד המשטרה?‬ ‫גירי‬

‫נגמר לך השכל?‬

‫הוא עומד על כך‪.‬‬ ‫גיבולה‬

‫כן‪ ,‬גם אני לא מאושר מזה‪.‬‬

‫על רומא‪ ,‬יקירנו‪ ,‬אין לסמוך‬

 ‫‪64‬‬

‫גם עד החדר השני‪.‬‬

‫[רומא נכנס]‬

‫היי רומא!‬ ‫גיבולה‬

‫תביט בצוואה הזאת‪.‬‬

‫איפה כתב היד של הזקן?‬ ‫רומא‬

‫עוד אצלו‪ .‬הוא רוצה‬ ‫גירי‬

‫להבריח את הכתב החוצה‪ .‬כבר‬

‫חמש פעמים תפסתי את הבן‪.‬‬

‫[מכוון רובה] תן אותו‪ ,‬גירי‪.‬‬ ‫רומא‬

‫מה? זה לא אצלי‪.‬‬ ‫גירי‬

‫זה אצלך וחצי‪ ,‬כלב‪.‬‬ ‫רומא‬

‫אני יודע מה אתה זומם‪.‬‬

‫כל העניין עם שיט נוגע לי‪.‬‬

‫וכל העניין עם בוול נוגע לי‪.‬‬ ‫גירי‬

‫למה אני מוצא אתכם שורצים‬ ‫רומא‬

‫תמיד ביחד? מה אתם רוקחים פה?‬

‫איזה שקרים לוחשים לך עלי‪,‬‬

‫ארתורו? שתזהרו שמעתם?‬

‫אל תדבר אלי כמו לרוצח‪.‬‬ ‫גירי‬

‫ואתה שותק‪.‬‬ ‫רומא‬

‫על מה אני שותק?‬ ‫אוי‬

‫מה הסיפור ארנסטו?‬

‫על מה אתם רבים? הכל הולך בסדר‪.‬‬

‫השריפה עבדה נפלא‪ .‬הירקנים‬

‫משלמים חסות‪ .‬שלושים סנט מכל דולר‪.‬‬

 ‫‪65‬‬

‫עוד לא שבוע ‪ -‬וחצי העיר‬

‫כורעת לנו ברך‪ .‬אף אחד‬

‫כבר לא ירים עלינו יד‪ .‬ויש לי‬

‫עוד תוכניות גדולות‪.‬‬

‫תדחוף ת'תוכניות לתחת‪ ,‬קודם‬ ‫גירי‬

‫תדאג שאוכל להוריד ידיים‪.‬‬

‫ארתורו‪ ,‬שמע לי‪ ,‬זה יותר בטוח‬ ‫רומא‬

‫כשהידיים שלהם למעלה‪.‬‬

‫ארנסטו‪ ,‬תסלק את המקלע‪.‬‬ ‫אוי‬

‫אני קובע מה הגמול‬

‫והגמול נקבע רק לאחר המעשים‪.‬‬

‫מה שאני דורש מכם הוא‬

‫אמון אמון ורק אמון‬

‫אתם לא תתחרטו על כך‪.‬‬

‫[רומא מנמיך את רובהו]‬

‫החוצה‪ ,‬התנדפו!‬ ‫רומא‬

‫[יוצאים גירי וגיבולה]‬

‫בתור הסגן והחבר הכי‬ ‫אוי‬

‫ותיק שלי‪ ,‬אכניס אותך בסוד‪.‬‬

‫גמרנו עם שיקאגו! לא מספיק לי!‬

‫עכשיו צריך לחשוב מה הלאה!‬

‫הלאה?‬ ‫רומא‬

‫לא רק פה יש מסחר בירקות‪ .‬קיקרו!‬ ‫אוי‬

‫אבל שם דאלפיט‪ ,‬זה עם העיתון לסחר ירקות‬ ‫רומא‬

‫הוגן‪ ,‬שכל שבת מתקיף אותי‬

 ‫‪66‬‬

‫על רצח שיט‪.‬‬

‫מוכרחים לגמור עם זה‪.‬‬ ‫אוי‬

‫רוצים בקיקרו חסה‪ .‬אבל לא אותנו‪.‬‬

‫לגברת דאלפיט יש‬

‫בקיקרו שנים חברת יבוא‬

‫של ירק‪ .‬היא רוצה להצטרף‬

‫לאיגוד החסה‪ .‬אילולא אנחנו‪,‬‬

‫היא כבר מזמן היתה בפנים‪.‬‬

‫כלומר‪,‬‬ ‫רומא‬

‫שהתוכנית לפשוט על קיקרו‬

‫היא לא שלך‪ ,‬אלא של האיגוד!‬

‫עכשיו אני מבין הכל‪ ,‬ארתורו‪.‬‬

‫אני מבין את המשחק‪.‬‬

‫של מי?‬ ‫אוי‬

‫של האיגוד! אתה עומד בדרך‪ .‬אבל איך‬ ‫רומא‬

‫להפטר ממך ‪-‬‬

‫דוגסבורו מתוודה ומתפגר‪,‬‬

‫סביב ארונו עומדים אנשי החסה‪,‬‬

‫שולפים את המכתב מתוך ידו‬

‫ובדמעות קוראים אותו בפני העיתונות‬

‫איך הוא מכה על חטא ומסגיר אותך‪.‬‬

‫זאת התוכנית‪ ,‬ארתורו‪ .‬כולם בפנים!‬

‫אתה חושב שכל זה מזימה?‬ ‫אוי‬

‫נכון שלא נתנו לי להתקרב לקיקרו‪.‬‬

‫בזה הרגשתי כבר‪.‬‬

 ‫‪67‬‬

‫ארתורו‪ ,‬בבקשה‬ ‫רומא‬

‫תן לי לטפל בפרשה הזאת‪.‬‬

‫שמע‪ ,‬עוד הלילה‬

‫שנינו פורצים לבית הכפרי של דוגסבורו‪,‬‬

‫מוציאים את הזקן‪” :‬לבית חולים"‪,‬‬

‫נגיד לו‪ ,‬וישר לבית קברות‪.‬‬

‫אבל גירי שם בבית‪.‬‬ ‫אוי‬

‫הוא גם יכול להשאר שם‪.‬‬ ‫רומא‬

‫ניקיון כללי‪.‬‬

‫וגיבולה?‬ ‫אוי‬

‫בדרך חזרה נקפוץ אליו‬ ‫רומא‬

‫לעסק‪ .‬להזמין זרים שמנים‬

‫לדוגסבורו‪ .‬וגם לגירי‪.‬‬

‫נשלם בצרור מזומנים‪[ .‬מחווה על המקלע]‬

‫ארנסטו‪ ,‬את המזימה הזאת‬ ‫אוי‬

‫של דוגסבורו‪ ,‬קלארק ודאלפיט‬

‫לזרוק אותי מקשר קיקרו‬

‫ולהכריז עלי בקור כעל פושע‪,‬‬

‫יש לגמור ביד ברזל‪.‬‬

‫ידעתי‪ ,‬ארתורו! ככה זה‬ ‫רומא‬

‫צריך להיות‪ .‬אנחנו שנינו‪ .‬כן‪,‬‬

‫אתה‪ ,‬אני! כמו בימים ההם!‬

‫[רומא יוצא‪ ,‬במהרה באים קלארק‪ ,‬גירי ובטי דאלפיט]‬

‫רק אנחנו‪ ,‬בוס‬ ‫גירי‬

‫אוי‪ ,‬נא להכיר את גברת דאלפיט‬ ‫קלארק‬

 ‫‪68‬‬

‫מקיקרו! איגוד החסה‬

‫היה רוצה מאוד שתאזין לה‪,‬‬

‫ואולי תגיעו להסכם‪.‬‬

‫בבקשה‪.‬‬ ‫אוי‬

‫במגעים שנתקיימו בדבר‬ ‫קלארק‬

‫מיזוג בין ירקני שיקאגו‬

‫ליקרני קיקרו‪ ,‬עלו‪,‬‬

‫כפי ששמעת כבר‪ ,‬הסתייגויות‬

‫מקיקרו על מעורבותך כבעל מניות‪.‬‬

‫איגוד החסה הצליח לבסוף להתגבר על‬

‫ההתנגדות הזאת‪ ,‬וגברת דאלפיט‬

‫באה‪...‬‬

‫להבהיר את אי ההבנה‪.‬‬ ‫גב' דאלפיט‬

‫וגם בשמו של בעלי‪ ,‬מר דאלפיט‪,‬‬

‫עלי לומר כי כל המתקפה שבעיתון‬

‫שלו איננה מכוונת אישית אליך‪ ,‬אדוני‪.‬‬

‫למי היא מכוונת?‬ ‫אוי‬

‫נדבר גלויות‪ ,‬אוי‬ ‫קלארק‬

‫ההתאבדות של שיט העירה‬

‫רוגז גדול בקיקרו‪ .‬אחר הכל‪,‬‬

‫תאמר מה שתאמר‪ ,‬האיש היה‬

‫אורח נכבד ובעל מספנה‪,‬‬

‫לא איזה איש עלוב שבמותו‬

‫אין מה לומר עליו‪ .‬ועוד‪ :‬קיבלנו‬

‫תלונה מהמוסך של פלייק‬

‫‪69‬‬

‫שמישהו חיבל במשאית‪.‬‬

‫יש איש אחד מאנשיך‪ ,‬אוי‪,‬‬

‫שמעורב בשתי התקריות‪.‬‬

‫בקיקרו כל ילד כבר יודע‬ ‫גב' דאלפיט‬

‫שחסה מירקן של האיגוד‬

‫נוטפת דם‪.‬‬

‫חוצפה!‬ ‫אוי‬

‫לא‪ ,‬אף אחד‬ ‫גב' דאלפיט‬

‫לא מתכוון אליך‪ .‬אדון קלארק‬

‫העיד עליך שאתה בסדר‪.‬‬

‫זה רק ההוא ‪ -‬ארנסטו רומא‪.‬‬

‫אוי‪ ,‬אל תתחמם‪.‬‬ ‫קלארק‬

‫בקיקרו‪..‬‬ ‫גירי‬

‫לא‪ ,‬די!‬ ‫אוי‬

‫גמרנו! לא מוכן לשמוע עוד!‬

‫למי אתם חושבים אותי? מספיק!‬

‫ארנסטו רומא איש שלי‪.‬‬

‫ולא יכתיבו לי עם מי להתחבר‪.‬‬

‫זו גסות רוח‪.‬‬

‫בוס!‬ ‫גירי‬

‫איגנאציוס דאלפיט‪ ,‬בעלי‪,‬‬ ‫גב' דאלפיט‬

‫ילחם באנשים כמו רומא‬

‫עד נשימתו האחרונה‪.‬‬

‫בצדק!‬ ‫קלארק‬

‫והאיגוד תומך בו‪ .‬אוי‪,‬‬

 ‫‪70‬‬

‫תחשוב בהיגיון‪ .‬תזכור שידידות‬

‫ועסקים זה שני דברים שונים‪.‬‬

‫מר קלארק‪ ,‬אין לי‬ ‫אוי‬

‫מה להוסיף על מה שכבר אמרתי‪.‬‬

‫גברת דאלפיט‪ ,‬מצטער מאוד‬ ‫קלארק‬

‫שלא יצא דבר מן הפגישה הזאת‪.‬‬

‫חבל‪.‬‬

‫[ביציאתו לאוי‪ ]-‬מאוד לא מחוכם‪ ,‬אוי‪.‬‬

‫זה והחבלה במשאית של פלייק‪,‬‬ ‫גירי‬

‫זאת מלחמה‪ .‬בטוח‪.‬‬

‫אני לא מפחד ממלחמה‪.‬‬ ‫אוי‬

‫יפה‪ .‬אין פחד‪ .‬יש לך רק‬ ‫גירי‬

‫האיגוד‪ ,‬העיתונות‪ ,‬העיר כולה!‬

‫בוס‪ ,‬תנסה בכל זאת רק לשקול‪...‬‬

‫רק בלי עצות‪ .‬אני יודע איך לפעול‪.‬‬ ‫אוי‬

‫[אוי נשאר לבד‪ .‬הקוליסה מאחוריו משתחררת ונופלת עליו בזעפו]‪.‬‬

 ‫‪71‬‬

‫תמונה י"ד (במקור תמונה י"ב)‬

‫מוסך‪ .‬לילה‪ ,‬גשם‪ .‬רומא‪.‬‬

‫משהו עיכב אותו‪ .‬הוא ודאי לא מהסס‪.‬‬ ‫רומא‬

‫כל‪-‬כך מסור לאנשיו שהוא מוכן להקריב עצמו‬

‫ולא אותם‪ .‬אפילו עכברים כמו גיבולה או גירי‬

‫זה לא קל לו לחסל‪ .‬אז הוא שוקל ומתלבט‪,‬‬

‫נלחם נגד עצמו‪ .‬זה לוקח זמן אבל אחר‪-‬כך‬

‫הוא יבוא‪ ,‬ברור‪ .‬אני מכיר אותו‪.‬‬

‫שמונה עשרה שנה אנחנו מכירים‪ .‬כן‪ ,‬זה הרבה‪.‬‬

‫[מבחין במשקפתו] משהו מסריח‪ .‬שני משוריינים‬

‫חונים על יד מטה המשטרה‪.‬‬

‫נגד ארתורו! גיבולה וגירי‬

‫שמים לו מארב! הוא ייכנס‬

‫ישר אל המלכודת! אני‬

‫מוכרח לצאת נגדם!‬

‫זאת התאבדות!‬

‫אבל הגיע זמן להתאבד‪.‬‬

‫שמונה עשרה שנים של חברות!‬

‫[דלת המוסך "נפתחת" (אורות סולם פרונטליים לקהל)]‬

‫ארתורו! מה העניין? הוצאת לי‬ ‫רומא‬

‫את הנשמה‪.‬‬

‫[צוחק] לעזאזל‪ ,‬הכל בסדר?‬

‫ולמה לא בסדר?‬ ‫אוי‬

‫חשבתי כבר שמשהו קרה‪.‬‬ ‫רומא‬

 ‫‪72‬‬

‫כמעט וזינקתי אל תוך האש למענך‪.‬‬

‫[אוי מושיט לו יד‪ ,‬אך ברגע האחרון נועץ בו בידו השניה סכינו]‬

‫אבל למה?‬ ‫רומא‬

‫מוציאים להורג את הבוגדים‪.‬‬ ‫אוי‬

‫[רומא מת]‬
 ‫‪73‬‬

‫תמונה י"ז (במקור תמונה ט"ז)‬

‫רצח! שחיטה! שחיתות!‬ ‫ירקן ש‪:‬‬

‫ורע מזה‪ :‬שתיקה ופחדנות!‬

‫אני מוכר פה חסה‪.‬‬

‫זה הכל‪ .‬אני לא גנגסטר‪.‬‬

‫התקווה היחידה שלי היא שהכלב‬

‫פעם יפגוש את אלה שידעו‬

‫לחשוף מולו שיניים‪ .‬שינסה‬

‫את התרגיל שלו גם במקום‬

‫אחר! כן‪ ,‬למשל בקיקרו!‬

‫[מגיע הירקן מקיקרו]‬

‫קיקרו? ומה מביא אתכם לכאן?‬ ‫ירקן ש‬

‫קראו לנו להנה‬ ‫ירקן ק‬

‫בשם מי?‬ ‫ירקן ש‬

‫בשמו‪.‬‬ ‫ירקן ק‬

‫באיזו זכות האיש קורא לכם!‬ ‫ירקן ש‬

‫איך הוא פוקד פתאום על קיקרו?‬

‫עם המקלע‪.‬‬ ‫ירקן ק‬

‫אין לנו ברירה‪,‬‬

‫שמעו‪ ,‬זו חובתכם לעם‬ ‫ירקן ש‬

‫להילחם בו עד טיפת דמכם האחרונה‪.‬‬

‫למה דווקא אנחנו?‬ ‫ירקן ק‬

‫אנחנו מקווים עוד‬

‫שהכלב ייתקל באלה‬

‫שיידעו לחשוף מולו שיניים‪.‬‬

 ‫‪74‬‬

‫[תרועה‪ ,‬הירקנים יוצאים‪ ,‬נכנסים אוי‪ ,‬בטי דאלפיט‪ ,‬קלארק וגיבולה]‬

‫ברכותינו‪ ,‬ירקנים!‬ ‫גיבולה‬

‫איגוד החסה מברך אתכם‪.‬‬

‫מר קלארק?‬

‫איש בשורות אני היום‪ .‬אחר‬ ‫קלארק‬

‫ימים ושבועות של דיונים ‪-‬‬

‫ולא תמיד על מי מנוחות ‪ -‬אני‬

‫מסגיר סודות מבית‪ :‬החברה‬

‫הסיטונית של בטי דאלפיט היא‬

‫חבר מלא בתאגיד החסה‪.‬‬

‫[לוחצים ידיים]‬

‫עכשיו ישא דברו ארתורו אוי‪.‬‬ ‫גיבולה‬

‫רעים! בני קיקרו ובני שיקאגו!‬ ‫אוי‬

‫בני ארצי! כשדוגסבורו‪ ,‬ישיש נכבד‪,‬‬

‫ינוח עדן‪ ,‬רק לפני שנה‬

‫פנה אלי‪ ,‬דומע‪ ,‬שאגן‬

‫על סחר הירקות בעיר שיקאגו‪,‬‬

‫חששתי פן כוחי לא יעמוד לי‬

‫להצדיק את אמונו המחייך‪.‬‬

‫עכשיו הוא מת‪ ,‬דוגסבורו הזקן‪.‬‬

‫צוואתו מונחת לפניכם‪,‬‬

‫וכל אחד מכם רשאי לקרוא בה‪.‬‬

‫אבל לבקשתו הצבתי תנאי‪:‬‬

‫על כל הירקנים לרצות בי שם‪.‬‬

‫אבוא אם יבקשו אותי לבוא‬

 ‫‪75‬‬

‫מתוך בחירה חופשית‪ .‬לאנשי‬

‫שיננתי העיר תבחר בי מרצון חופשי!‬

‫שום "למה לא" נרגן‪ ,‬שום ”שיהיה”‬

‫חרוק שיניים‪ .‬הכנעה כפויה‬

‫דוחה אותי‪ .‬מה שאני דורש‬

‫הוא "כן” צלול‪ ,‬שמח‪ ,‬פה אחד‪ ,‬נחרץ‪.‬‬

‫ומכיון שזהו רצוני‪ ,‬ורצוני‬

‫שיתמלאו רצונותי‪ ,‬אני‬

‫פונה שוב אליכם‪ ,‬אנשי שיקאגו‪,‬‬

‫המכירים אותי יותר ועל כן‪,‬‬

‫דומני‪ ,‬גם מעריכים אותי‪,‬‬

‫ואני שואל‪ :‬מי בעדי! ואם‬

‫הזכרתי זאת‪ ,‬אוסיף‪ :‬כל מי‬

‫שאיננו בעדי ‪ -‬אז הוא נגדי‪,‬‬

‫וגם ישא בכל התוצאות‪.‬‬

‫עכשיו מותר לכם לבחור‪.‬‬

‫לבחירות!‬ ‫גיבולה‬

‫מי בעד ארתורו אוי ‪ -‬להרים ידיים!‬ ‫גירי‬

‫[מוקלט] מותר ללכת?‬ ‫קול ירקן‬

‫כל אחד חופשי‬ ‫גיבולה‬

‫פה לעשות כל מה שהוא רוצה‪.‬‬

‫[עוקבים אחריו בעיניהם‪ .‬נשמעת יריה מרוחקת]‬

‫עכשיו אתם! החלטתם בעד מי‬ ‫גירי‬

‫אתם בוחרים כולכם בחירה חופשית!‬

‫הם בחרו‪ ,‬בוס‪ .‬כל הירקנים‬ ‫גיבולה‬

 ‫‪76‬‬

‫של קיקרו ושל שיקאגו‪ ,‬בוס‬

‫בלב נרגש ומאושר מודים‬

‫לך על חסותך הנדיבה‪.‬‬

‫את תודתכם הריני מקבל‬ ‫אוי‬

‫בגאווה‪ .‬לפני חמש עשרה‬

‫שנה‪ ,‬בהיותי בן ברונקס פשוט‪,‬‬

‫מובטל‪ ,‬ובעקבות צו הגורל‬

‫עשיתי את דרכי לעיר שיקאגו‬

‫ורק שבעה רעים נאמנים‬

‫איתי‪ ,‬רצון נחוש הדריך אותי‬

‫לשים שלום בסחר הירקות‪.‬‬

‫רק מעטים היינו אז‪ ,‬חותרים‪,‬‬

‫כן‪ ,‬בצניעות אבל בקנאות‪,‬‬

‫אל השלום המיוחל הזה‪.‬‬

‫היום רבים אנחנו‪ ,‬והשלום‬

‫בסחר הירקות בעיר שיקאגו‬

‫אינו חלום עוד אלא מציאות‪.‬‬

‫ועל משמר אותו שלום הפקדתי‬

‫עוד הזמנות רבות למקלעים‪,‬‬

‫רובים‪ ,‬אלות של גומי וכולי‪.‬‬

‫שכן חסות והגנה דרושות‬

‫לא רק בקיקרו ובשיקאגו!‬

‫יש עוד ערים‪ :‬מילווקי! וושינגטון!‬

‫דטרויט! טולדו! פיטסבורג! סינסינאטי!‬

‫גם שם יש סחר ירקות‪ .‬פלינט! בוסטון!‬

 ‫‪77‬‬

‫פילדלפיה! בולטימור! סנט לואיס! ליטל רוק!‬

‫מיניאפוליס! קולומבוס! צ'ארלסטון! ניויורק!‬

‫כולן דורשות חסות כאן! ושום "פוי"‪,‬‬

‫שום "לא יפה" לא יעצרו את אוי!‬

‫[מוזיקה צוהלת שתלך ותהפוך כאוטית לקראת התמונה הבאה]‬

‫תמונה ט"ז (במקור י"ז)‬

‫זוחלת אישה שותתת דם ונעה מתנודדת קדימה‬

‫הצילו! אל תפנו לי עורף! אנא!‬ ‫אישה פצועה‬

‫עליכם להעיד! בעלי בפנים‬

‫המשאית הזאת! הצילו! אנא!‬

‫היד שלי הלכה‪ ...‬וגם המשאית!‬

‫שמישהו יחבוש לי את היד‪...‬‬

‫הם מחסלים אותנו כמו זבובים!‬

‫או‪ ,‬אלוהים! הצילו! אף אחד!‪...‬‬

‫זה בעלי! רוצחים! אבל אני‬

‫יודעת מי זה! זה האוי!‬

‫שטן! חלאת המין האנושי!‬

‫מפלצת! חרא שכמותך! מולך‬

‫אפילו חרא את עצמו שואל‬

‫איפה אני יכול להתרחץ!‬

‫הי! זהו אוי!‬

‫אוי וכל בני התופת!‬

‫איפה כולם! מי יעצור את הטינופת!‬

 ‫‪78‬‬

‫תמונה כ' (במקור תמונה י"ז)‬

‫אז תלמדו לראות‪ ,‬לא להביט;‬ ‫אוי‬

‫ולעשות‪ ,‬ולא רק לדבר‪.‬‬

‫כל העמים שהתקשרו בברית‬

‫הצליחו מן הקוף להפטר‪.‬‬

‫אבל הרחם שאותו המליט‬

‫יוליד יורשים לו‪ ,‬אם לא ניזהר!‬

‫‪-‬סוף‪-‬‬