Anonymous: Sefer ha-Kanah/Sefer Ha-Pliah (Koretz 1784)

‫ספר י ‪ii&plft‬‬ ‫‪r‬‬ ‫והוא‬
‫הועתק •והוכנס לאינטרנט‬

‫ספר וזקנה‬ ‫י‬
‫‪www.hebrewbooks.org‬‬
‫י•‬ ‫'״׳‪,-‬‬ ‫ע״י חיים תשס״ט‬
‫< י‬ ‫סתום ועשאו פחוח לרווחה • ולמדנות עשה הנחה‬
‫ויש תקוה‬ ‫מכמות בהוץ תרונן • ובצל שדי יתלוין ‪:‬‬
‫לחמו בלחמי לתם מן השמים * נתיבות‬
‫פליאות חכמה וחיים * ויהי איש אהד‬
‫מן הצופים מן הרמתים ‪ :‬ושמו אלקנה‬
‫לבו‬
‫לאחריתנו ושבו בניס • כהגלות נגלות גילוי מילתא בעלמא‬
‫תורה הנדרשת בשבעים פנים • להאיר מתוך חשכה ולפזר‬ ‫בן צוף אפרתי מהר אפרים ‪ :‬אב ותולדה דידיה בן תכם‬
‫העננים ׳• באחרית הימים לפי רוב השנים ‪ :‬חכתב זאת‬ ‫ישמתשמתת עולם •־ לבם פחוח כפתחו של אולם ‪ :‬אותו‬
‫לדור • ולעת ערב יהיה אור ‪ :‬להחיות עם רב‬ ‫זאת בנו נוהג במוקדשים ‪ :‬נבוני לחש וחכמי חרשים‬
‫מישראל• יבא לציון גואל ‪ :‬במהרה בימינו‬ ‫ואליהם נגלה אליהו ז״ל ומלאכים ותרשיש ים ‪ :‬הלא יודע‬
‫אמן נצת סלה ו ע ד ‪:‬‬ ‫כי גברו חסדי ה׳ בחמלתו עלינו‬ ‫כל שער עמינו‪:‬‬
‫זאת‬ ‫לשום לנו שארית בארץ ולהחיות לפליטה גדולה ‪:‬‬
‫שהספר הקדוש הזה היה כמוס וחתום‬ ‫שיחתן של אבות מתורתן של‬ ‫התורה למנחה ולעילה ‪:‬‬
‫ומעט אשר היה אצל אדם אחד מאלף‬ ‫קנה חכמה קנה‬ ‫בנים ‪ :‬וכפתור תחת שני הקנים ‪:‬‬
‫על הרוב מלא טעיות ברבות ההעתקות‬ ‫בינה ‪ :‬ונשמרתם לנפשותיכם כ• לא ראיתם כל תמונה ‪:‬‬
‫כי אם לבינה תקרא תתן קולך לתבונה ‪ :‬הביטו וראו פלאי לזאת יגענו ומצאנו שנים ושלשה ספרי הקנה שהי׳ בחזקת‬
‫תמים דעיס ‪ :‬שתו ושכרו דודים ואכלו רעים ‪ :‬אמין מוגהים ותה שהי׳ חסר באחד מהם יש שני להקימו • וע״פ‬
‫מופלא מוצנע ומכוסה מכתב פתוחי חותם ‪ :‬אלה מועדי הספרים האלה הוגה ספר הקנה הלזה ע״י מגיהים העושים‬
‫מה גדלו מעשיהם ועמקו מלאכת ה׳ בלי רמיה והוגה בעיון נמרץ בכל מה דאפשר ואם‬ ‫ה׳ אשר תקראו אותם ‪:‬‬
‫אב ובנו שראו את החודש תרשים לבקרים עכ״ז ימצא באיזהו מקומן חסר התיקון ההכרח לא יגונה יי‬ ‫מחשבותס ‪:‬‬
‫השליתות יד בספר הזה סכנה עצומה * שלא להיות מועל‬ ‫•‬ ‫חיים‬ ‫אלקים‬ ‫רוח‬ ‫בו‬ ‫אשר‬ ‫איש‬ ‫כזה‬ ‫הנמצא‬ ‫‪:‬‬ ‫אמונתם‬ ‫רבה‬
‫בהקדש ותרומה ־ לפי שכל אנושי המדומה • והחכם‬ ‫מעשה‬ ‫הכמת‬ ‫בפלאות‬ ‫‪:‬‬ ‫לעיניס‬ ‫לנו‬ ‫להיות‬ ‫ולהודיע‬ ‫לידע‬
‫עיניו בראשו בחכמה יתירה ובהשכלה עצומה •‬ ‫בראשית ברא אלקים את השמים ‪ :‬ורות אלקים מרחפת על‬
‫יבין מדעתו דבר הלמד מעניינו • בכל‬ ‫בני המיס ‪ :‬קנה שם טוב קנה לעצמו ולכבודו •־ דעת‬
‫מקום שימצא מעשה לסתור סתירתו‬ ‫ותבונה סובבים הודו ‪ :‬והאלקיס עשה ש;יראו מלפניו •‬
‫היא בניינו • ואנחנו נקיים כי היה‬ ‫חביבים ישראל שנקראו בניו •־ ומי גוי גמל אשר לו היקים‬
‫לנו יראה מגשח לעמוד על‬ ‫צדיקים ‪ :‬בסתר עליון ובצל שדי דברים נסתרים ועמוקים ‪:‬‬
‫סוף הדעת ־ רק עד מקום‬ ‫במלאכת‬ ‫ומי לי״י אלינו יחזק לנו טובה מכופלת ‪:‬‬
‫שידנו יד כהה‬ ‫וכל הכם לב בכם‬ ‫מלאכתנו שבתורה לפתוח שער ודלת ‪:‬‬
‫מגעת ‪:‬‬ ‫יבאו ויראו גולל התועלת •י בספר הקרוש הזה קנה לו חיי‬
‫יתקלס עילאה ויתקדש שמיה רבא ‪:-‬‬ ‫העולם הבא ‪:‬‬
‫‪V‬׳‪V‬׳‪V<V(VIV‬׳‪VIVIV‬׳‪<\!(\)<V<\><V‬‬ ‫‪(V(V<<UWA)N<V<v<V<V»<V(VNW<ttft><VN<V<u<VWfVMM<V(»<V<U<W<VW<u<VM‬‬
‫ד‬ ‫‪y‬‬ ‫י־‬ ‫‪v‬‬
‫‪.‬י‬
‫‪N‬‬
‫‪V‬‬
‫‪ft‬‬
‫•‪f‬‬
‫‪Si‬‬
‫‪\,‬‬
‫‪v‬‬
‫‪5l‬‬ ‫‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪If‬‬ ‫ךןקדמת‬
‫וא״צ לאלם להיות ביישן לשאול ככד שלא ישאד מ ספק חליל?‬ ‫*‪»4‬ף> »*<ןנהי בן ירוחס בן אביגדור ממשימ־זת רם' •‬
‫כי הוא איסיר גדול ינשום שני‪<: !.‬דל אייו ועניי‪; .‬סער ונרגן‬ ‫ראה ראיתי נפלאות עליונים׳ ונסים תחתונים‬
‫מהגיד אלוף חלילה וכמי י׳^באר אי״ה‪ .‬וע״נ לזמרו אז״ל‪.‬־לין‬ ‫מתורתינו הקלושה‪ .‬ונאמנה בשבעים פנים נלרשת והם דברי‬
‫במרכבה ביחיד ולא כמעשה ברחשיח ישני׳ מפני שצריך לכ‪.‬״ת‬ ‫אש כמה שנאמר הלא כה לברי כאש נאום ה' וכפטיש יפוצץ‬
‫שני אנשים ראויס לזאתי החכמה • !•!נים נכ‪ /3‬ים שיהיו יותר‬ ‫סלע ובכל לדכי התורה יכול ארם להשיג ולהעמיק ?הסי מעצמו‬
‫מארבעים שנה כי אין׳ ראויילכ׳׳א נלמיד זאת החכמה הקח‪,:‬ה‬ ‫חוץ מחכמת הקבלה שלא יקצץ בנטיעות הקדישות והנוראות‬
‫אשר מעיני כל הי נעלמה ונסתרה וגס יש כו סכ‪.‬׳ז ;פ‪.‬ות‬ ‫ח״ו לפן אמרתי אכתיב רשימה שיהא רשום בעיני קל י&מלבי‬
‫כ״ש אלו האנשים אשר הולכים אחר ־ת‪.‬יה\‪:‬עע ת יקמיעת‬ ‫אני אומר אלא כאשר גלו לי ממתיבתא דרקיעא ממלאפי קטמיא‬
‫ובוודאי אין ראיי לאדם להשחמה‪:.‬הם ‪0‬י נכרתו‪ .‬חייו ח״ו ‪t''o‬‬ ‫ומשרפיא ומבני אלהא על הר הזתיס הייתי עימד וקול שמעתי‬
‫מי שעושה השבעות המלאטס ׳‪ ec‬מפסידם חת עצמם מעונם‬ ‫ואדם לא ראיתי ואמר הקול אלקנה בני קום מכאן ותעמוד‬
‫הזה ומעולם הבא ורז״ה לדבר כ׳ אין׳ ל •ם ‪ •J‬י ע ^ ידיהם‬ ‫לביתך ולישיבתך ומקום מיל היתה משם עד בית* וקפצה ה־רץ‬
‫ברכה כלל אלא הס הולכים ומתל נ; לים יענ״© ננ ימי ־ ‪c‬‬ ‫והלכתי כדי פסיעות ושם עמלתי וזקן אחד ראיתי ינבהלתי‬
‫וכבר אמרו חכמינו ז״ל ודאשתמש בתגא הלף וקל‪:‬יהיר;מ‬ ‫מאוד כי דמי לנר אלהין ואמרי לי אל תפחד כי אני אליהו מיל‬
‫י‪,‬׳ ‪-‬י ד ׳*‪;.‬ה‬ ‫להשתמש בהם לצורך גדול יזו לסבת‪:‬כינור‬ ‫שמחיתי שמחה גדולה עד‪.‬מאוד ולמלכי מה שלימדם במתיבתא‬
‫בקדושה ובטהרה ובתענית ובשינוי בגידים ובמל!׳ ם ‪ r‬שם‬ ‫לרקיעא והראני נפלאות ולקחנ; והוליך אותי אליאב}‪ .‬א׳ גדולה‬
‫אשה ויהיה יחידי וייתר טוב שיה׳' עמו חבר טוב שיהיו יושבים‬ ‫של אש ושם רשום ביתי באיא שחורה עלובי לבנה והזהיר‪,‬‬
‫ומלמדים זה אח זה שלא יבואו טרי מכשול וילכדו גגיהנם ה׳׳ו‬ ‫איתי לעמוד בסוד הכתב וירד שבאתי לשם אמר ל׳ אליהו ז״ל‬
‫ויש קמיעות מומחה לרפואה ולחכמה ולדברים אחרים ורובן‬ ‫אלקנה בני מכיר אתה מה שכתוב כאן אמרתי לו הן אמר ברוך‬
‫תלוים בכותבי ואף גם זאת לא לעולם נסדר אחל אלי‪• ,‬ש‬ ‫ה&ואן ללב בינה להבין ולהשכיל מילי קושטא דרקיעא ומשם‬
‫עתים שאין מכני• כלום וכל מי שיאמר לך בזיזיהענין ‪5‬פנים‬ ‫הוליךאית׳ לבית המדרש וישב עמי שםונתןליכלליסממתיכתא‬
‫אחרית אל מאמן לו ואל תחבה לשמוע לו ושקץ חשקצנו יכו׳‬ ‫דרקיעא ער שנבהלתי ונזדעזעתי ורעדה אחזני חיל כיולדה‬
‫וכל מה שהורשה לך אין לך רשות כי אס בעבור קרישת השם‬ ‫ואמר ליי בני אל תפחד כ׳ אתך אני אל תסייד כי קשתותי‬
‫וקדושת השכינה ומלאכים המהבניס הקדושה וקדושת המרכבה•‬ ‫יסובבך וילמדוך דרך אמת ולקח אותי והושיבני במקום קדוש‬
‫והעוסק בלימוד לכמה זאת בקדיש׳ יבטהל׳יבפרשי׳המלאכי׳‬ ‫ומיד יצאה אש" מן השמים וסיבב אוחי ולמד עמי תורת אמת‬
‫מסבבים אותו כדתנו רבנןמעשה בויל׳ז שהי׳רוכב על ‪Sww‬‬ ‫חורת חסד וישב"עמ;הרבה ימים ולמדתי הרבה ממנו ו‪3‬כל אלו‬
‫והיה ר״א בןערך מהלך חהרץ ח״ל ר' *;ה לי פרק א במעשה‬ ‫הימים ראיתי נפלאות גדולית נעלמו מעין כל ח׳ ומעיף‬
‫מרכב׳א״לילא כךאמרתי והייתי לכס ונא ד״ר‪.‬י‪.‬ל־‪3‬ישד אא׳׳כ‬ ‫השמים נסתרו ובכל פעם היה הוא ז״ל שואל אוחי הכנת בני‬
‫היה חכם ומבין מדעתו י׳׳ל ל׳ חרשו;; לימי לפניך מ ר א׳‬ ‫דברי אלו וכשלא הייתי מבין‪ .‬היה אומר לי יותרייכיאר וייתר‬
‫ממה שלמדתני ליל אמור ומיד ירד דיי'׳; מ‪. ,‬המור ונתעטף‬ ‫מפורש * יפעם אחד הוליך אותי למערת המכפלה לאברהם‬
‫וישב על אבן אחת תהת הזית א׳‪-‬׳ל רבי מפני מה דיה מן‬ ‫יצחק ויעקכ ומשם הוליך אותי למ^בתא דרקיעא עד‪,‬שלא‬
‫החמור א״ל אפשר שכינה עמנו ומלאכי השרת מליין אותנו ואני‬ ‫יכילה׳ עמוד ׳‪ 0‬ושמעתי למלאכי' מעלה שואלים מה לילוד‬
‫ארכב על החמור ומיד פתה ר׳ אצעזר כן ערך ודרש במעשה‬ ‫אשה בינינו ואחזתני רעדה גדולה מאוד ובקשתי ל‪-‬יןליהו זלה׳׳יה‬
‫מיכבה וירדה אש מן השמים ויזיבה את ההילנות וצו׳ נ&‬ ‫להוריד איתי משם ימיד עשה רצוני והורידני משם וכתיד שבח‬
‫חזקה ומסורת כידינו שכל מי שאי‪.:‬י יאיי ומהעסק בשם‬ ‫והודיה להקב״ה על נפלאותיו וחסדיו הגדילים והנוראים‬
‫המפורש ןדתתו קרובה לבא אפילי הוי מיק ונקי גמור וכן‬ ‫ואמרתי‬ ‫ועל גדילתו הרמה ועמדתי בתפלה‬
‫וקל וחימר ממשצר שהשתמש‬ ‫שנינווליאשהמש בחגא חלף‬ ‫מגדול עוז שם ה׳ בו •רוץ צדה ונשגב על כל אידך אלהי‬
‫בכלי קדש של בית המקדש שהם מעש־ ‪ c r‬דש להם‬ ‫ארוממך אדיו' אמינחך אמלא שכחך למדני לשוני להודות לרומם‬
‫דמים וחליפין ונוטל חייו יין העולם וכל רבותינו‬ ‫לברכך ולשכתו וליחרך לעורר רחמיו הקדושים קנה קנין‬
‫ואבותינו איסריס לה יציר ‪ cc‬המפורש צי קר י‪.‬תו‬ ‫קדשך קריאתך קדיש) חסר כאן( אשרי אנוש *‪ffi*kgti it‬‬
‫והגיונו הוא תששו‪.‬יתברך לטד ומסיר מא׳ לאי‬ ‫בך אכן ארוכה אחריתו ואין להציע כאן כל האפל‪£‬‬
‫׳ ואין להזכיר אל‪-‬א בקדושה ובטהרה בעת‬ ‫‪w‬‬
‫ולמדתי' שס‬ ‫ני אין כוונתי כאן להאריך בזה‬
‫יי *‪ rfr‬א*< ולא *יל עת ובזה אבא להתחיל‬ ‫וברעדה גדולה וכמעט פרחה נשמתי ער‬
‫צעז״ה לבא׳^ כל הודית התיר?‬ ‫לי אל תפחד חזור ללימורך ולמר עמייסולו‬
‫שקבלתי מפי *הו ז״ל יממתיבתא‬ ‫טעמים של תורה על דרך קבלה אמיתית ו‬
‫דרקיעא יבכןאודה ה' שזיכני‬ ‫מעשה בראשית הנסתר וכל מעשה המש‬
‫לכל זה כן אחזה לחזות‬ ‫והמועדים והמצות ורמזי מצות ומדות של מעי‬
‫בציעם‪ ,‬ה׳ וליקר‬ ‫ושיעור קימה כפי מה שבארו במתיבתא דרקיעא סול‬
‫בהיכלו כולי אמן‬ ‫נ ח ל ומדות עליונים ומעלתן ומנינם ובכל מ א מ ר ו מ א ^‬
‫צן יהי רצון‬ ‫«ייהו ז״ל שו*י אותי אס אני מביןמפני שזאתהחכמ׳היא‪-‬גלול'‬
‫‪fcW‬־‪f:X.X0CXOC:XOCOrtC:X‬‬
‫‪o o o‬‬ ‫‪(0‬‬ ‫)‪c)c‬‬ ‫‪0‬‬ ‫)•(‪(0‬‬ ‫)•()()׳(‬ ‫)(‬
‫‪(0‬‬ ‫)׳()׳(‬ ‫‪C) (0‬‬ ‫‪coo‬‬ ‫‪(0(0‬‬ ‫)‪C‬‬
‫וי(‬ ‫‪o‬‬ ‫‪(0‬‬
‫א‬ ‫הסנה‬ ‫םפר‬
‫שלו הו׳ הוא הגן הל‪/‬היא הגת ץהכווכה שלא יפרילם ממני‬
‫ילוד אשה אייל משה רבוני דעלמא יאמרו שני אחדים הס‬
‫• ‪I‬‬ ‫‪** * 1‬‬
‫באותיות התורה מייל א׳ •למעלה מכולם ומאייר ליי הרי ך״ו‬
‫ושני אחדים ך״ו הר• שם א׳יהו״ה והוחא׳ ח״ל ולמה מש־ הא׳‬
‫ל״ף א״ל דן את העולם בל"ף• הל׳ רחמים והף׳ דין • ולמה‬
‫משך הב׳ יו״ד תי״ו להגיד להת׳ שהיא הבת ‪3‬ב׳ ערים שהיא‬
‫&‬ ‫‪ lie‬כראשית‬
‫*‬ ‫‪.‬׳ • •‬ ‫* ?‬ ‫*‬
‫הג׳ והי׳ שכלם הס לאלף שלא לקחת ׳והרא לעצמה שהיוהרא‬ ‫‪N‬‬
‫~» ?«‬ ‫‪i‬‬
‫עושה רושם וזהי מחיוה למט‪-‬״ט בשיתין פולסי דנורא • וגם‬
‫במספר גדול אל רם ובמספר קטן הוא י״ב הוא המלך בי״ב‬
‫ב ר א א ל ז ד ם א ת ה ש מ י ם ו א ת ה א ר ץ אלכסןנות בי״ב הזיות ור׳׳ל מי שעשה ה״ל ל״א • נתהפך הרס‬
‫לתייר וזהו לי׳ףהדןאת העולם י וליוה משךהש׳י״ןלומר לךהש׳‬
‫משה רגינו עי׳ה בהר סיני להוריד תורה רומז לבינה והיא אם הבנים שמחה ומשכה הי׳ שהוא אב וירדה‬ ‫כ&י<לה‬
‫לישראל י שאל למטטרו״ן מהו בראשית אל הבן שהואהנ׳ לברכו וזהו נו״ן פשוטה תפארת ישראל ל‬
‫בראאלהים־ אייל תורה רשומה נקראת ראשית והיא האצילה כפופה כנסת ישראל הנה האב ואם בן ובת • וגם שי״ן הנעלם‬
‫הביצה הנקראת אלהים אייל משה ‪ .‬ואימא ראשית הוא הכתר‪ .‬שלי הוא סמ׳יך לו׳ שהאם הוא סמך העולם ינעלם ונגלה‬
‫ולמה משך הת׳ י״ו לומר לן שהת׳‬ ‫עליון שהוא ראשית לאצילות ומה שנקרא תורה רשומה ראשית עפ״י‪.‬שנים מדים ‪.‬‬
‫לדין ולרחמים ־ ור״ל הכחרהאציל״החכמה ־ שהא תורה רימז לכנסת ישראל ומבקשת מן הי׳ לחברה עם הוי״ו כי הו׳‬
‫;‬
‫רשומה שכולם נקראים אלהים כהכותלק עלות העלית מהם ; רומז לתפארת ישראל ואף כי הס אחים כענין אחותי רעיתי‬
‫ובהיותו עמהם נקראים כולם יהו״ה י א״ל הב׳ של בראשית נקראים איש ואשה זהו ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך אי״ש‬
‫מוכיח שהוא בחכמה עלייה שא׳ מורה על הכתר ולא כתב ין׳ רומז לכתר י׳ לחכמה ש׳ לבינה <נתנז האותיות ‪ 1b‬לי־׳ זנק׳‬
‫איש והמליכוהו על ו׳קצוו׳ ונתנו לו הוד והדר ילכןנק׳איש וגם‬ ‫ראשית ברא אלהיס; אייל ולמה לא כתב ראשית ברא אלהיס י‬
‫אייל כדי נבטל דבריך שלא תאמר כאשר אמרת ־ א״יל רבוני איש‪.‬עולי׳ במלואו הצ׳ייא וזהו כי חצא לתלחמ׳על אויביךינתנו ׳?'‬
‫דעלמא למה לא כתב ראשית ויהי׳ כדברי • א״ל דע לך משה אלהיך בידך לתעלה ולמטה בראשית בי׳תר״יא״ש רי׳לשהבת‬
‫שאינו דומה הקרוב >י המלךכרהוק ממנו יכי הקרו׳שני ‪ U‬המל׳ ר״י שנה היאה במצרים באש היא למעלה ובניה למטה * ולמה‬
‫‪5‬נתןלו כחי וממשלה • שיקרא האציל׳בשמי ובעבור שהוא נקודה הבת ולא הבן ‪3‬עב‪1‬ר• שבא סמאל אל הבן ולא יכיל לי׳ וכי( עם‬
‫דקה וסתימה והעולם השפל שלמטה אינם כדאי שיזכר הצלם ‪-‬הנתש בבת והטיל בה זוהמא וע״כ הבת בגלות • וגס הב׳ והי׳‬
‫שהכת׳האני׳החכמ׳יע״כ נכתב בראש׳׳׳ להיות אציל׳מןהחכמ׳; של בראשית רימזיס לחכמה‪ .‬נקודה סתימה בציור הב׳ו"ד ונעל׳‬
‫‪:‬‬
‫והב׳מירה חכמה שנית לאציל׳ ולמה לא כת׳כראש• בלא תי׳׳ו הי׳ ו״ד שני אזהרות להיות שניהס בלא פירוד ־והם הבן והבת‬
‫א״ל הב׳ עם הת׳ הוא בת ילימר‪ ,‬שהאצילות האחרון נקרא בא ושחל משה והלא הה׳ נכנס בין הד׳ והו׳ • ומשיבהה׳ היא‬
‫החכמה זע׳׳כ שמותיהם שוי‪ 0‬לבעלי העיודה • ולומר לך גי׳כ אס הבנים והה׳ לקח כללו לבדי והוא האב ר״ל כלל האב לבלו‬
‫שלא היה האצילות רק עס הכפ ; ולכן נקרא של׳ שאמר לעולמו הוא הי׳ והי׳רומז בחכמה הוא החב ובאו שניהם האב והאס אל‬
‫‪1‬י י ולןמ יו״ל סמוך לתי׳׳ו י לומר לך שהיא מזיגה מ; היו״ל ‪.‬הבני׳וברכום׳ ויוסף הצדיק עמהס שמה שאירע ליעקב אירע‬
‫שהיו״ד ‪±‬ל מקום מורה רהמים ־ ולמה א׳ וש׳ סמוכים לומר ליוסף וזהו בן פורת עלי עין שבזמן שאב ואם עם הבנים אין‬
‫שאש גוברת על הבת מצד שהיא סמוכה לעולם השפל •• והיא עין הרע שולטת בהם וגס ‪3‬׳ ור׳ של בראשית לא באו להעיר‬
‫;‬
‫על חידוש העולם עם אותיות אחרות רק עם הנעלם שלהם‬ ‫עולם הפירוד * ולמהר׳ כמוך לא׳ כדי שיתחבר הר׳ עם הא׳‬
‫וש׳ והוא רא״ש • ועוד בא הא׳ באמצע בראשית להורות שכח שנעלם הב׳ הוא י״ת והלעלס של הר׳ היא א״ש ור״ל שהעול׳‬
‫נראשי׳בא מן צא׳ ובהסתלק הא‪/‬הוא ר״ש'׳׳גס הב׳ שנתחב׳ לא נברא אלא בשביל ישראל י כשם שהנעלס של הב׳ ור׳ היין‬
‫עם הת׳ ונעשה ביית נתחבר עם הא׳ ונעשה אב לומר שאב חיש׳יא כך ישראל יהיי נעלמים תתיש״א שאס תישיייא ונתנו איש‬
‫האציל הכ״ת ונשאר שי״ר הוא השיר שעתיד העול׳ לעמוד באד׳ כופר נפשו לה׳ והי׳ היתר לומר לך שחס יתנו כיפר הי׳ מבצ‪1‬ל‬
‫אחד ולומר מזמור שיר ליום השבת י ובהסתלק שבת מבראשית הנגף • ולמה בא בראשית בו׳ אותיות והפסוק נפסק בז׳‬
‫ישאר אי״ר לומר לך שגזר הא׳ להיות גלות הא׳ במצרים רי׳י שנה תיבות לואר לך כי הפרדס עשר המדות וההיקף ז׳ וזהו‬
‫מצד הנמש שהטיל זוהמא בהו‪ :‬־ ולמה ר״י שנה בעבור שהר״י אמרתי עולס חסד יבנה ואע״פ שהאם מנהלת את בניה׳ האב‬
‫עושים ה׳ בהכנס הי׳ בר׳ והה׳ רומז בבינה ־ והגאולה כיהן משקה הבני׳בשש צינורו׳יע״כ היו״ד בו׳קוצים אך הקוץהעליון‬
‫וגם תראה כי האי״ר רימז לג׳ •‪:‬מקבל ומידה ומריה ועיי׳כ באו י׳׳איתיות כי כשאב משקה הבט'‬ ‫י‬ ‫בבינה כי הר׳ רומז בבינה ‪-‬‬
‫נקודות דקות וסתומות והס בחכמה ־ וריה כי הא׳ ראש לכל ‪ ,‬הבת עם הכלל והרי כאן ו׳ כי לפעמים הבת לעצמה ולכן נקי‬
‫האותיות והוא המקיימם וב׳ אחריו והוא החציל הב׳ יזהו ב׳ •עצרת וזהו דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על‬
‫בראשית י׳ של אייר רומז לחכמה ויש לה ו׳ קוצים קוץ העליון עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כלו יצא ר״ל כשהבת עם הכלל‬
‫רימז לכתר וכל הו׳ קוצים רומזים לו׳ ספירית של היקף שההקף •ברהמי׳וכשהכת לעצמ׳בדין לדוןאת העולם הכלל מסכים עצז‬ ‫‪r‬‬
‫י הוא תן החסד והא׳ בכלל הו׳ ושואלים היו ״ד שהיא בחכמה הדין וזהו וירד ה׳ ואין כאן שינוי שם או שינוי דבר רק הענץ‬
‫למי אחה ומראה בקוץ העליון לא׳ אני והוא האצילני וכל הו׳ בהסתלק הפלא הגדול מן ההקף זה הוא דיןובהיותו עם ההיקף‬
‫קוצים משפיעים שפע וברכה למטה • וכן הב׳ יש לה ב׳ קיצים הוא רחמי׳ והמקבל ה יא הגור׳ ולכן חלק הפסו׳לז׳תיבו׳יהמלה‬
‫הא׳ רומז להקוץ העליון אני והב׳ משפיע בבינה כי גם לו׳אותיי׳לומר לך בין שהבת עם הכלל ביךשהבח לעצמה י‪/‬יו׳‬
‫הב׳ רומז בחכמה וע״פ שנים‪.‬עדים יקום הב׳ והי׳ גס הב׳ של א י ר״ל משל א׳ עליה׳אמר משה הבןקודס מן הבת ולקן יורש‬
‫בראשית מדד ׳״ג איתיית והלך כת ינתהבר עמו ונעשה בן יצא ט׳ חלקים יהבת הי׳ יאי־׳כ יכתוב הו קודם לה׳ ומשיג אותיות‬
‫‪7‬‬
‫בכח הנון ומדד עוד י״ג אותיות והלך בן ונתחבר עתה ונעשית התורה למעלה כסדר תשר״ק והו׳ קודם ואמי א״כ אורידנה‬
‫בת • והנה האב החליל בן ובת ומתוך אהבתו בס כרחם אב לישראל כסדר הזה ומשיב קמי׳קב״ה ליכא ספיקא ויודע מעלת‬
‫על כני׳ לקאס אצלו וזהו יו״ל ר״ל היוד הוא האב והו״ד נעלמי׳ הא׳ בחלק יכן כל העליונים; אבללילור אשה אס תירילני להס‬
‫כסלר‬ ‫א‬ ‫א‬
‫הקנוז‬
‫ג״ל ע״ל על הגליהזה וכתיב גל נעול מעין חתום ולכ; ציר״י‬ ‫‪5‬סדר תשר״ק * יתנו מעלת הא* ל ת י ‪ /‬א״ל א״כ למעלה‬
‫מוליל חדק כי הרק הוא לשון קושי׳ כעכין חירי‪ 1‬עליו שינמו‬ ‫יתחילו מן הא׳ • ומשיב מתחילין מן הת׳ להעלותה לא׳ אבל‬
‫‪7‬‬
‫והצרי מרפא החדק והחדק הוליל צירי נקריא הה כהורות אל‬ ‫ילוד אשלמבקשיסלףוריד מן הא אל הת׳ אלו מכגלין ואלו‬
‫ולמה לא נקוד א׳ בראשית‬ ‫האמת כי היא צרי לכל הירק ־‬ ‫מורידי‪,‬׳ וזהו משיחין שלום בעדך הכוונה להוריד שלום ‪ ¥‬ו‬
‫לומר לך שהנקוד מנענע האותיות כנפש התנענע הגוף •‬ ‫עד שאתר ועתה יגדל נא כה אדני ר״ל יגדל הוא החסד כח‬
‫והאי׳ הוא המחיה את כולם והוא המנענען ואין לו ראשית אף‬ ‫הוא ת״ת אדני הוא מט״ט ואמר שהת״ת הוא כח של אדני יקבל‬
‫כי הוא ראשית ואין לו אחרית אף כי הוא אחריה ואין שם‬ ‫מהחסר ויתן לאדני ־ ולמה אמר נא ר״ל <מר ועתה יגדל כח‬
‫כקוד ינעכוע לא בפה ולא במחשבה שחס בא בזה הארס נח לו‬ ‫אדני הוא משיב כשיגדל כח אדני א׳ עם הנ׳ שהם אותיות נא‬
‫שלא כ‪3‬רא ח״כ למה הא׳ כפחה והל׳ בצירי הוא משיב הא׳ הוא‬ ‫והנה חבר חיב ור שלם וזהו ויין ישמח לבב אנוש ששותהו‬
‫בקריאתו שאתת פותח פיך והוא אויר שאינו נתפס י ולהורות‬ ‫כהלכתו וע״כ הרי״ג מצות כולם להוריד מן הא׳ אל הת׳ וזהו‬
‫אל מה שאמרתי והל׳ בצדי כ׳ משך תא׳ ל״ף והל׳ רחמיס והף׳‬ ‫מצות מעשיות צורך גבוה וצורך אדם אבל העליונים אע״פ‬
‫דין וזהו בהסתלק הא׳ ממדותיו וננקד בצירי לולן!־ לך‬ ‫שמבקשים ממין אדם להוריד שפע וברכה מן הא׳ אוהבים‬
‫‪5‬‬
‫כשהמקבל ראוי הוא צרי והוא ל׳ ואס לאו תירק והוא ף׳ והשי '‬ ‫לעלות שאין להם רשות כעני ן לידי שלח ידו מן החור ומעי‬
‫בחדק כאשר אמרתי ילמה נכנס הי׳ בחדק והיא אינה ננקד‬ ‫המו עליו קמתי חני לפתוח לדודי וילי ני !ו מור וכי׳ פתחתי‬
‫לומר לך שהי׳ רומז בתכמה וכל חולס בכתר ואע״פשהיא‬ ‫אני לדודי ודודי חמק עבר נפשי יצאה בדברו בקשתיהו ולא‬
‫האצילה העולם ־ מצד מעלת הכתר היא נאצלה מן הכתר והיא‬ ‫מצאתיהי קראתיו ולא ענני וצריך אתה לדעת שמל של בראשית‬
‫למטה ממנו שהמאציל לתעלה מן הנאצל • ‪ .‬כמו ההולם מן‬ ‫עד ב׳ של ובהו חין ‪3‬׳ אחר באמצע אלא ‪3‬׳ ברא והוא הצי‬
‫החדק שזה למעלה וזה למטה וכדי שלא יטעה אדם בזה ‪3‬א‬ ‫בראשית * ומכראשית ועד האק הס כ״ז איתיות וא׳ עליהם‬
‫הי׳ לעולם בחדק במקום שיש צורך ולמה הת׳ ברפה לומר‬ ‫ר״ל שהיו האותיות והמרות באמצע בראשית סתומים וחתומים‬
‫)&הדין בבריאה היי רפה כענין שיתף מדה״ד עם מדה״ר וברא‬ ‫יכן •צר עשה‬ ‫בכת כשלהבת בגתלת ומלת ברא רי׳ל האציל‬
‫את העולם והרחמים גוברים יען שהן למעלה מן הדין כענין‬ ‫וכוונת הדבר הוא כך בראשית שהוא חכמה עלאה האציל אלהים‬
‫הסד ופחד כמו ביוס עשותה׳ אלהיס ‪ p6‬ושמים שהשסקודס‬ ‫שהוא הבינה עם כל האותיו׳וכל המדו׳ ובראשית לא חסר דבר יי‬
‫וכמו וה׳ שמיס עשה שהוא ו׳ רחמים וה׳ רחמיס ואין ר ו‬
‫‪0‬‬ ‫והבינה שהיא אלהיס האציל אי׳ת הן הזרןעות חסי׳ד ופח״ד ־׳‬
‫אחר רבו• אלא למעט מן הרחמים ולהביא דין זהו כל מקוס־‬ ‫וחסד ופחד האצילו השמים והוא הת״ת ונקרא שמיס שהיא‬
‫שנאתר וה׳ הוא ובית דינו וכל מיעוט שבא למעט מצד שי•‬ ‫?לול מאש ומים ־ והתפארת האציל וא״ת שהם הנה״י והיסוד‬
‫‪31‬וייס אינו ממעט אלא דבר מה • ואלולי שגברו הרחמים על‬ ‫האציצ את האר!שהיא כנפזת ישראל ינק׳ שדיי שאמר לעילמו ד*‬
‫הדין היה העולם לעולם בצער וקרוב לחיוב וא״כ אין קיום ־‬ ‫ות׳ רומז לפהל‬ ‫סי׳ את לרבות חסד ופחד הא׳ רומז לחסל‬
‫י‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫ל ־‬ ‫יומה בדומה ר״ל הא׳ ברהתיס רומז רחמי© יהת׳ רומז דין‬
‫ו‪.‬לש‬ ‫בני‬ ‫א‪-‬ק‬ ‫י‬ ‫״ ״‬ ‫‪1‬‬
‫ו׳ של ואת הוא משך הן׳‬ ‫והמיס שהוא החסד האציל הפחד‬
‫ופ‪6‬‬ ‫הנך‬ ‫דמת‬ ‫צגם אי׳ק ועלה כאשמן א׳ לומר‬ ‫סא ה׳ ראשון וה׳ אחרון‬ ‫והוא יסוד וה׳ השמים וה׳ הארז‬
‫‪-‬‬ ‫״‪«,‬‬ ‫שהאצילות כולה אחד והוא ניציצי‬ ‫שבשם בן ד׳ ר״ל ה׳ בינה עם ;!מיס וארן לעולם זהמאציל‬
‫חפף •מצץ‬ ‫*ן‬ ‫י ק ח ה ט צ י ז‬ ‫י ז ה ר ש ל א‬ ‫מ ז ל ת‬ ‫האציל כל הכחות ליל האותיות והמרות יהוא אינו חסר דבר‬
‫לעצמו ט הניצוץ שורף וממית אי״קאיתיות' אלועול*‪6‬‬ ‫וכשם שבראשית הוא ו׳אותיותכן מב׳ברא ועד ב׳ובהו צריכים‬
‫אחד אהד‬ ‫וראה והבן שכולם מזירת מן‬ ‫‪3‬ל תיבה להיות ו׳ אוחזת והזא בראשית ‪3‬ראאל׳ה יסאתהיש‬
‫הגחלת ומשם נאחזות ואם באת בציר עולי‪ 6‬שנים שנים‬ ‫מיסוא״ת הארץו״ה ארץהי״ת התהוו״ב ולפנים ית׳‬
‫להרהר אחר מדות*! שלהקב״ה גלי׳ש עולים שלשה שלשה‬ ‫בעז״ה‪ :‬ומל בראשית עד ב׳ ו‪3‬הו היא מ״ב א‪-‬יהיות ומתחלקץ‬
‫יהרה׳על מדית׳להמית׳ כי המרו׳ דמי׳ת עילי׳ארבע׳ארבעה‬ ‫לז׳ שמות משש שש אותיות והסוד יתבאר לפנים ותלת ובהו‬
‫נקראות מדות יען שפועלת מרה הני׳ך עולים המשה חמשה‬ ‫‪3‬ו הי׳שהנאצל עס כולם נאצל וזהו כ״א כלול מעשר ולא שבח‬
‫כנגר תדה גס ילוד השה נא יוכל וס״ם עולים שש? ששה‬ ‫כשהאציל תה שהאציל עי׳כ מ• ששכח יום השבת מונה י׳ ימים‬
‫להשיג במדות אלו כי לא אפשר זע״ן עולים שיעה שבעה‬ ‫והז׳ הוא שבת ואין כאן חילול ש־ת כי כל הנקודות נקראים‬
‫דא״כ אחר שיש השגה בדבר חפף עולים שמונה שמינה‬ ‫שבת ואס תעשה עיגול של ז׳ נקודים מאיזה נקודה שתתתיל‬
‫הגבלת אקום לאלהותו ואפילו טצץ עולים השעה השעה‬ ‫תייצא שבת‪:‬‬
‫המרות אינם משיגי׳ מה שלמעלה ולעילם חוזרים אל הא׳‬ ‫צפנה לפן אחר לתה ננקד הב׳ של בראשית ‪3‬שצי צקודימ‬
‫מהם ר״ל הנאצל אינו מכיר לו זהו הנק׳ חשבון הקטן •‬ ‫זה על גב זה והוא הנקרא שב״א הוא‬
‫המאציל י אך הוא מבקש לאסלו‬ ‫משיב נקודות הללו רומז למעור וע״כ זה על גב זה כצורתו‬
‫צח ימיות כי גבוה מעל גבוה שומר ליש המגדל והמאיה את‬ ‫זר״ל יוסף הצדק שואב מחכמה עלאה י דרך אתצעי בלי הפסק‬
‫כולם לא יוכלו להשיגו אפי׳ עליונ׳׳ ואצייל מין האנושים שלא‬ ‫וע״כ נק׳ תקיה ותטהר ובתקותו יתבאר בעיי״ה ולתה הב׳‬
‫יוכלו להשיג במלותיו יתברך שמו • ל׳ש לבעלי המיות יהתלו׳‬ ‫נקולו׳ מולידים פתת לומר לך שהפחה הוא בת זוגו של מעיר י‬
‫האלו מצל האור היודל עליהם יודעים ומכירים שאין ערך‬ ‫וכשנאצלה כתגלית העטרה וע״כ נקראת עטרה ‪ :‬ולמה נלגש‬
‫לו ואין זולתו כמו ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דידץ־ מיין‬ ‫הב׳ של בראשית והלא היא אות מן בג״ד פמ־י־׳ת שהם רכים‬
‫‪1‬״ל זה היין רומז בחכמה עלאה ואומרת ליי שהיא אצילות‬ ‫וקשים ר״ל פעמים קשים בדגש ורכים ברפה וזה הב׳ למה‬
‫האחרון של פרד״ס לח״ת ישראל מן האור היורד ייתך אלי‬
‫(‬
‫יהיה דגושה ומשיב אף על פי שהוא אצילות הראשוןונאצל מיהר‬
‫אשר הוא בא אליך מן היי; השר הוא רוח אנהיס ידיי חכמה‬ ‫עליון שהוא לבן לעולם ליל רחמים ואין בו דין ואש אפ״ה יש‬
‫אני מכד ויודעת הלק ממעלתיך ומאחר שבן הוא יזהר האדם‬ ‫לה דין וע״כ נקרא׳אני שמלת אני התז בחכתה עלאה וההאה‬
‫ודע‬ ‫מלרדוף אחר השגה הזאת כ׳ יפול הנופל‪,‬ימי יקימנו‬ ‫ומלת אני רומז לדין •כן נק׳ בכר‪ :‬בכר לדן וע״כ הב׳ רגישה‬
‫הנסתרות הס לה׳ אלהינו • יהוא צדך גבוה יצירך ה^דם‬ ‫כי הנקודה שבתוך האות רומז ותדה קושי ולמה הר׳ בראשית‬
‫והנגלית לנו לקהת סדר ומוסר מהם פן יבא להחטיא את בשרו‬ ‫בצירי רומז לחכמה שלוא צרי העולם העליוןוהחחתוןוזהו הצרי‬
‫ולעילם האחד א־נו נחלק לשנים א‪3‬ל השניים שבים לאח׳במ״ק‬ ‫אי\ בגלעד אם ריפא אין שם שם כנסת ישראל גלעד קרי ב*׳‬
‫גס‬
‫י‬ ‫ב‬ ‫הקנה‬ ‫ספד‬
‫נ פ נ ה ל פ ן א ו ז ר כראשית הנגלה והנעלם עולים א ז‬ ‫וראה ג׳ הביט למעלה‬ ‫גם ‪ '3‬בראשית פנה לאחוריו •‬
‫חותיותר״ל כיי׳תרי׳׳ש אל״ף שי״ןייי׳ר‬ ‫וראה א׳ נחחבר עמהם והוליד ו׳ והמליכוהו בו׳ קצות שהכל‬
‫תי״ו הרי י״ח אותיות^כנגד י׳׳ח עולמות הוא שאמר רככ אלהים‬ ‫צריכים בו׳ ר״ל מאחר שיוצא תאב׳׳ג שהם כח״ב ראוי הוא‬
‫רמתיים אילפי שנאן דיל רבוהיים ך׳ אלפים אלפי שנאן‬ ‫להשלים י ולהשקיט כל המחלוקת שהוא בעליונים כעין חסל‬
‫קרי כיי שאינן א׳׳כ תוציא ‪3‬׳ אלף נשאר י״ח אלף וגם הנגלה‬ ‫ופחד שהוא מיס)אש ־ ובא הי׳שהוא התפארתי י ונכנס ביניהם‬
‫והנעלם של ד־אשית עולה זן כאי׳יק ר״ל שבראשית זן את הז׳‬ ‫ומקבל שפע שניהם דין ורחתיםי כי נשפע המים נתבטל היצר‬
‫קצוות ע״י המשים שערי כינה וזהו ז״ן וגם כראשית הנגלה‬ ‫ואין קיום ובשפע הלין;שהוא האש יתבטל לעולם כי תרד‬
‫והנעלם ונעלה הנעלם הוא דיין ר״ל בי״ת יו״ר ה א רי״ש יו״ר‬ ‫ביחה ויכלה הכל וזהו התחלוקת ובאה הו׳' וחיבר שפע הדין‬
‫שי״ן אל״ף למ״ד פ״א ופעמים כה׳ שי״ן יו״ד נו״ן ידיד ואייו‬ ‫ורחמים ועשה שלום ‪ :‬וע״כ נקרא שמים שהוא אש •ימים ־י ויש‬
‫דל״תתי״ו יו״ד וא״ו‪ :‬הרי כהן אותיות ליין לומר שכראשית דן‬ ‫לשאול למה לא נקרא שמו אש ומים ויש להשיב בעלי שרובו‬
‫את העולם י ע״י דליית ונו״ן שהם דו פרצופים וזהו דן אנכי‬ ‫רחמים לקיום העולם ואל תאמר אחר שהוא מלך בשש קצוות‬
‫‪7‬‬
‫לומר שהתחלת הדיןמבראשית ולג״כ נק׳בכר לדיןוהעלה אותיו‬ ‫אקהנו ומה לי בה׳ מדות שלמעלה מתנו ולכן מלחו הוחיו‬
‫לייןבאי׳׳ק עול׳קפ״ז והנה קפ״ו עולה יהוה ^היס כאשר אבאר'‬ ‫נא׳ לומ־ לך שכל העשר נידות אהד הם • וע״כ הא׳ כי! שני‬
‫שהק׳לבלו הוא יהו״ה וא׳יותר מקפ״ו לומר לךשבראשי׳האצי׳ה*‬ ‫וויי״ן שעם הא׳ הם אחד ואי‪,‬׳ לחלק מחצה על מחצה ואין‬
‫אלהים אהד אלי הד״ו פרצופים ויקרא את שמס אדם י זיהוייה‬ ‫להפריד הא׳ מהם כי המלך יש מלך עליז ומלך אחד על כולם‬
‫במילואו עם אלפין עולה איס •י ליל ת״ה אדם ולדעהו כעני!'‬ ‫וע״כ בא להביט המלך אל היא׳'שהוא מלך עליו ואין להרהל‬
‫כיון שאדם עולה‬ ‫וידע אלהים קירוב הד״ו פרצופים‬ ‫פנה כאן‬ ‫בזה יותר כי הוא תייך ואורך ימיך גם ל בראשית‬
‫באשכי ן זה קרבהו אל הרחמים • גם הד״ן אותי׳ *יו מתחלפים‬ ‫וכאן ודאה ק׳ וש׳ ונתחבר עמהם ועלה רש״ק־העולים באי״ק'‬
‫באי׳ת בייש ועולים ק״ח אותיות ר״ל שבראשית מזהיר את האדם‬ ‫ושגו לו׳ הוא משך הו׳ והוא יסוד עולם י וכיון שעלה במעלות‬
‫לקחת את כולם ליחידס יחוד גמור יחוד אמת כי כולם מאחז‬ ‫אייי׳ק ראוי היא להיות משלים ומשקיט בי! הנצח וההוד‪ :‬שנצו‪.‬‬
‫וצריך לדעת הנסתרים‬ ‫נאחזים ולכן הוא ראש על כולם ־׳‬ ‫רחתי׳והול ליןומקבל משניה׳ ועושה שלום וכעבור שהוא קריב‬
‫כמה מדברים ובמה רומזים ולא לחקור אחר המרות וזהו קח‬ ‫לעולם הגשתי יותר מ‪ ,‬ת״ת לכן הוא נוטה אל הדין יותר מתה‬
‫לך בשמים ראש הוא מ״ר שהוא מתהפך ליס ר״ל כשמים רומז‬ ‫שנוטה אל הרחמים ‪ :‬שנאמר לפניו ילך דבר ועל שאין העולם‬
‫למדות עליונות לדעת המצות איך מתקשרים במדות וזהו קח‬ ‫כדאי להשתמש עם יסוד עולם * גנזי לצדיקים ונתן לו ‪to‬‬
‫לך המדה ע״י המצות ולא לחקור אחר המרה כי קח מתהפך‬ ‫זוגו את ל ׳ ובמקומו יתבאר בעז״ה גס א׳ בראשית פנה אל‬
‫חק והוא עולה גהינס לומר לך שלא להפריד ושלא לחקור כי‬ ‫הב׳ שהאי־ האצילו ואמר הב׳ שהוא החכמה בא האב אב לחכמה‬
‫חיייק הוא והשם הוא היודע וכעל׳ הקבלה כי יש דברים שגם‬ ‫‪6‬ב לבינה אי לאברהם ליצחק וליעקב אב למשה ולאהרן אב‬
‫ממט״ט ננגלמו‪:‬‬ ‫ליוסף ולרחל אמו ה‪:‬ה מאב החד נאצלו כל הבנים ומבקשים‬
‫יש להשיב‬ ‫ל‬
‫בנ^גד? לפן א ה ד למה ‪3‬׳ בראשית גדולה‬ ‫מהאב להשקות׳כי עייפים הם ומים קרים על נפש עיפה וזהו‬
‫בעבור שיש חכמה עלאה ותתאה חכמל‬ ‫העניים והאביונים תיקשיס מיס ואין ליל מבקשים גם המ־ה'‬
‫והכמה תתאה בעולם התחתון הוא‬ ‫צגלאה בגגולס העליו!‬ ‫הנקרא אי״ן י אך כת״ר הכמ״ה וגינ״ה אינם עניים לכן‬
‫צ‪1‬ולם השפל ע״כ ה‪3‬׳ גדול׳ לרמוז חכמה עלאה שהיא ברכה‬ ‫השמד לך עלות בהר הס כחייב ונגיע בקצהו כל המגע בהל‬
‫כענין אלהיס חיים אלהים בינה חיים‬ ‫ומשס חיים כולם‬ ‫מות יותת שני תיתות יש כאן בענין ואם אין מתה אנכי מיתא‬
‫חכמה וכשתאמר ברכה מלשון בריכה שהיא מהברוך וזהו ברוך‬ ‫תניינא גם שי׳׳ן בראשית לקה ציורו ץהם ג׳ יודין יל יי"י כ׳‬
‫חתה מלשון אתה אתת ליי׳ הברכה מהברוך ומברך העניים‬ ‫והעלה אוהס לנו״ן פשוט חתשיס שערי בינה כי האס נותנת‬
‫ו מ ל ת ברוך פעול תעלת העלש והכל יתבאר‬ ‫‪ +‬ז‬
‫והאביונים‬ ‫ירושה י־ררה לינה שהיא נ׳ פשוט חתשים שערי בינה והאב‬
‫בעזרת השם יתברך ‪:‬‬ ‫י שהוא החכמה טהן לבן ל׳יב נתיבות החכמה וע״כ נקרא ת״ת‬
‫ש א ל ו מתיבאא דרקיע מקב״ה מהו בראשית אייל חכמה‬ ‫יי לב ון׳ פשוט גס ‪3‬א י׳בראש־ת ונתחבר עם שני פאותיו והוא‬
‫א״ל מהו חכמה אייל חט״י כ״ז אותיות ךל׳ימ מלך‬ ‫‪ 4‬׳ כ ועולים ליל הוא הטייל שעתיד הקלה להחיות בו מתים‬
‫הפועל כל׳ז אותיות וזהו הביט בחכמה וברח את העולם אמרו‬ ‫הטל שהחזיר נפשותיהם של ישראל במתן תירה גם נחחבר‬ ‫&ג‬
‫לו אמדת ה״ך מהי ת״ה ח״ל זהו הל שהוא מ״ה לוקח ג׳אותיו'‬ ‫^ עם קצית־ו ושב לד לומר שהי׳ מברך הז׳ שהוא ההקף מטל‬
‫לפניו והס חט״י ולאותיות לאחריו ךל״מ והכ׳ באמצע אייל‬ ‫העליון והי׳ קטן מכל האותיות לומר שהוא דבר נעלם ולא‬
‫איך הוא ה ל מ״ה אייל הכ׳ מלא הוא ק׳ והקו״ף הוא קפ״ו •‬ ‫ישיגוהו לא^בפה ולא בתחשבה גם ת׳ בראשית נתחבר עם א׳‬
‫ויהו״ה מתרבע קלי וכיו ן שהכ׳ הוא הוי׳ חמלאהו יו״ד ה״א‬ ‫נאיי׳ת ליש גיי׳ר ל ק ה״ץ ו׳יפ ז״ע ח״ס ט״נ י׳יס ליל להירות‬
‫יא׳׳ו ה״א הוא מי׳ה וזהו תכמה וזהו הס המדברים אל פרעה‬ ‫שבסוף כל השמטות יחזרי עולם בגחלת כאשר היה בכח • בא‬
‫מלך מצרים בכה ה״ם שהוא היי״ה וזהו חכתה ל׳ס כ״ח משה‬ ‫)ראה אי״ נאצלים זה מזה ונאחזים זה בזה ומתפרנ&יס זה‬
‫ליל הכמת‬ ‫ואהרן וזהו יהו״ה שלחני א״ל תהו חכמה עלאה‬ ‫תזה כשלשלת שאין פירוד ביניהם הסוף נעוץ בהחלתו השתר‬
‫אלהיס ליל חכמה'האציל ^יהיס שהוא הבינה אייל ומהו חכמה‬ ‫לך ושמור נפשך ידור כי יש תישל עליהם והוא הגוזר לא יוכל‬
‫התא׳ אייל חכמת שלמה ששלמה האציל החכמ‪/‬־מהו שלמה אייל‬ ‫אדם להשיג גזירותיו רק זה יעורר האדם שנעיז סופו בתחלתו‬
‫ויקרא לי ה׳ שלום מהו שלום ויבא יעקב שלם ומהו שלס זה‬ ‫ותחלה המחשבה היא כיף המעשה ועל עשרה מאמריה שבהם‬
‫יוםף הצדיק מה שאירע ליעקב אדע ליוסף א״ל אימא חכמת‬ ‫נברא העולם בעל המאתרות הוא יודע _ רך ינוד אשה יזהר‬
‫שלום מהו הה׳ אייל ה ל הוא ה׳אחרון שכשם ‪3‬ן ד׳וניתןנשלו׳‬ ‫יישמר כי השמטה קשה והיצר לוחם י ונא יוכל להשיג ישמא‬
‫לקיום העולם ־ וזהי שלמה וזהו בראשייהאצי׳ ל ושלי׳ האציל‬ ‫יהרוס איזה הריסה שיש הדוס גדול ויש לדוס קטן ותועבת‬
‫ה׳ זה חכם וזה שלום זה ניתן לו מה שהאציל וזה טח! לו מה‬ ‫?שם גס שניהם גם יזהר האדם שלא יזיק שוס נזק משום‬
‫שהאצי׳זה הכמיהה שלמה ה״ל ומניין שהה׳היאמיל אייל ביכו‬ ‫עונותיו ועבירות הכאובים בהורה וביטול המצות‬
‫הוי״ה י׳ קוץ הי׳ הוא כהר וגוף הי׳ חכמה ה׳ בינה ו׳ ת״ת‬ ‫כי כל אלו מגיעים למעלה ומונעים‬
‫זרועותיו חס״ד ופח״ר שוקיו נצה והיל והמעו׳זהו ז׳ה׳האחרין‬ ‫־ השפע והברכה מלרדת‬
‫לום אינו ענין לאלו הנהו ענין לגילוי עטרה וזהו שם העצם‬ ‫כאשר אבאר בעז״ה‪:‬‬
‫שתתהסך‬ ‫כ‬ ‫א‬
‫הקנה‬ ‫םפר‬
‫הוא ה׳ הנה הי״ר והוא מעבר אתה לרך שם עימ־ת לכן‬ ‫שמתה&ך לעולם ההוי״ה ובמקומו ית׳ בעזה״י ״ א׳׳ל הה׳ עם‬
‫וזיינה ‪3‬מצות לא תעשה ט הוזהרה בעוברה דלךשם והנה‬ ‫כלל הו׳ איך בא לבדו אחר הי׳ אייל חכמה עלאת נקראת יו״ל‬
‫הא׳ של אלהים במלואה הוא משך הו׳ הנעלם והוא יסוד עול׳‬ ‫שנעלמת מן העליונים ישלמטה ממנו והכמה תתאה נקראת י׳‬
‫ואם תחבר‬ ‫כי ו׳ הנגלה נרמז במ״ה של חלהיס שהוא אדס‬ ‫שנעלמת מן עילם השפל ושלמטה ממנה ־ והר׳ רומז בבינה‬
‫אותיות אלהים זולת הה׳ עולה א״ף הוא השחל אף חובב עמים‬ ‫והנה עלה יו״ד התתתון ונכנס בר׳ ונעשה ה׳ וירד היו״ר‬
‫ואם תקה אחי הי׳ והה׳ של אלהיס עמהס ותצרסם להיינו הא׳‬ ‫וזהו ה׳ ראשון זה׳‬ ‫העליון ונכנס בר׳ ונעשה ה׳‬
‫ואף עם הא׳ חסר‬ ‫ות״ה ואיי׳ף וי׳יה הוא עולה נצח •‬ ‫אחרון על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון שהבינה נתנה ה'‬
‫הרמז רמז והנה אם ז׳ הבני׳שמחה הללויה כי הכל היו קמוצים‬ ‫הנעלם לחכמת שלמה וזהו החכמה בבינה ושניהם בדעת כי‬
‫וחתומים באמצעותה ונקרא שם אלהיס בבריאה ל״ב פעמים‬ ‫הה׳ אהרון הוא עם הדעת ב ר א האצילות האציל אלהיס‬
‫לומר לך אלת ה&ל״ב נתיבות חכמה שהבינה מקבלת‬ ‫היא הבינה כי האצילות קולס מכל דבר הוא אצילות החכמה‬
‫מהם ובעבור שנק׳ חכמיה תורה רשומה והתורה התחילה בב׳‬ ‫שנאצלה מכתר עליון וכל הדברים והאותיות נאצלו עם החכמ׳‬
‫והשלימה בל׳ והס ל׳׳ב וע׳׳יכ נקרא ת״ת ישראל ל״יב‪:‬‬ ‫זנק התכמת לבינה יכן כולם • וכן בא לומר לך שבראשית שלוי׳‬
‫ו ש א ל ו ממתיבתא לרקיע לתה התחילה בב׳ והשלימה בל׳‬ ‫מכמה ברא אלהים שהוא הבינה ובריאה ויצירה ועשי ה כילם‬
‫יתחיל בא׳ וישלים בת‪ /‬והשיב שהב׳ יהל׳ עמם‬ ‫כינוי לאצילות יבנ‪1‬ביר שנקרא האצילות הראשוןמןהכתר בראשי'‬
‫משתמשים כולם י כמו בי בוי בה לי לו לה תשא״כ בכל האויזי׳‬ ‫ע״כ קרא חצי בר״א שי״ת שהז‪ |5‬ברא אצילות שהאציל אלהיס‬
‫ומלת אלהיס עולה פ״ו‪ ,‬ושאלו ג‪0‬־ בזה מהו פי׳ו א״ל פ׳י׳ו פ״ן‬ ‫וזהו ר כ א ב ר א גברא הפן שמו וברח ומכאן אהה למד והכל‬
‫א״ל ה״יה״ו א״ל מהי ה׳׳־ו ה״ו א״ל ך״ב אותיות שנכתבה מתירה‬ ‫‪3‬כח הא׳ בר״א אב׳׳ר שכל אברי האדם היו בכחו ועתה האציל׳‬
‫רשות׳שהו׳ניכלו׳לתי׳שבכ׳ הנק׳ת״ת יש‪0‬י וזהו ישראל אשר כן‬ ‫החכמה אבר אכר לעצמה שהם יד יתין ושמאל ולב שוק ימי)‪.‬‬
‫אתפאר הרי כאןך׳׳ב וע״ה נתנ׳תיר׳לישרא׳ל זכותם יען שניצלו‬ ‫וסמאל וברית ועטרה ואז אמר לעולמו די וניתן רשות והאצילה‬
‫ממקו׳יש‪0‬י' דימה בדומה א״ל איך נולד מע״ו אח׳ פ״ו פ״ו שני׳‬ ‫השמטה ערלה יקליפ׳ ערלה ימין ושמאל ובאקומי *ת׳ בעזה׳׳י‬
‫אי׳ל פ״ו הפ׳מוליד ו׳והז׳מול־ד פ׳ בח״ת ב״ש הרי כאן פי׳ו פ״ז‬ ‫והעטרה האצילה עולם הגשמי יכילם נאחזים מהאדם שהאציל!‬
‫והנעלם‪.‬של פ״ו‪..‬פ׳׳ו הוא הי׳ו ה״ו שהן ך״ב אותיות הנה הכל‬ ‫חכמה בכת הא׳ ומשם ניזונים יתשס איים וזהו לפניו לא היה‬
‫באמצעות אלהיס העולה‪ ,‬פ״ו שהוא הבינה ונקי׳ אלה ים נינת‬ ‫אל ואחריו לא יהיה אלסוד כל השמטות ברא צרי כאןג׳מדות‬
‫ל״ל בינה כי הי" העולה עם כללו ני׳ה ר״ל כל הנ׳ מתנו בגזיר׳‬ ‫כחייב שהיו בכח ויצאו לפועל והעולם על ירם קיים ‪ ,‬צ י הג׳‬
‫עליון כי בו רשות ניחן ר״ל תשה אתר הן אני ערל שפתים וכן‬ ‫מתוך דקותם ומעלתם עשאס ראש אהד מ״מ גבוה מעל גבוה‬
‫הוא אומד הןקרכי ימיך לתות בינה בן י׳ייה הוא הי׳ ותשך הו׳‬ ‫שומר ועלות העלות מקיימם ומזיו אל תזוז רק בזה יהיה דעתן‬
‫הנק׳ יהו׳יה יהו״ה העולים ב״ן בינה כעתיס בלא יוד ועולה‬ ‫לעולם ־ ועתה הויינה הנקראת אלהיסאשר נהצלת יובראשייז‬
‫ז"! כ׳ הי׳ נכח החכמה‪.‬״ ועתה יצא בפועל בבינה אס הבנים‬ ‫האצילה המדות כסדר ‪ ,‬ועל פיה יחנו ויסעו ‪.‬והיא צל גזיוח‬
‫לוון את‪.‬בניה והז'׳ ז׳ בנים והכי כ׳ שערי בינה גס בזה שאלו‬ ‫עלת העלת ונקראת אלהים בעבור שדנה את העולם בדין‬
‫מהו ז״‪,‬א"לע״ט חיל מהו ע*ט א׳־יל ז״ןא״ל מהו ז״ןאי׳ל ו״י א״ל‬ ‫ןע״כ נקרא המלך המשפט ר״ל מלך שהוא משפט ו^יהיס מירי?‬
‫תהו‪.‬ו״יא״ל תכיר ור״ל אותיות זן בלוית בייש היא ע״ט ואותיות‬ ‫לין ויש לשאול ולמה לא קראהו אלוה בלשון יתיר כי *יהים מיד׳‬
‫שניות של זן!ין צי ן הוא ‪ '"t‬והיא צורת תביר ורי׳ל אם תאהבו‬ ‫ליבוי • כמי אלהיס קרינים ויש להשיב בעבור שהפחד הנקרא‬
‫את ה׳ אלהיכם לעבדו בכל לבבכם גס אני אזין יתכם ואתן‬ ‫*יהים ואדני נקרא אלהים ו^ה קמוצים וסתומים באמצעו׳הבינ׳‬
‫מטר ארצכם בעתו‪ . /‬ואס לא תשמעי אל מצות ה׳ חלהיכם‬ ‫ע״כ נק׳^היס כי היא תאצי׳עוד‪:‬ייהיסוראה והבןכי חד׳החיצון‬
‫לעבדו יצא הע׳׳ט מלפני ויכחוכ עליכ׳ ו״י כי תכלו ביד אויביכ׳‬ ‫נק׳אל אלא שהיא אל לא יושיע כי הוא המחפרנ׳מהאל המושיע‬
‫ותשבח יזהו‪ ,‬הביר ואבדתם תהרה * גס שאלי תהי בינה בי״ת‬ ‫>הוא אדם הפנימי גם אלהים פי׳אל ה״ס רי׳ל חוזק שלהם וי׳‬
‫יו״ד צו״ןה״ה איל היינו בינ׳א׳׳ל וי׳ו יי׳ה אייל מהו ז׳יו י״ה חייל‬ ‫להורות שהיא תתשת החוזק מלרד׳בכח וגם בא לומר שהיא תלה‬
‫זך וקר אתה אייל מהו זךומהו אתה אייל אותיות שניות של נינה‬ ‫מורכבת ור״ל מא״ל י״ה ואס תהפכהו הוא אלם יהי׳ שנתחבר‬
‫הם י״ו י״ה ועולה ז״ך הם נ״ז אותיות הורה שבכתב ה‪:‬ק׳אחה‬ ‫ע ם אל״ם הוא הי׳ תבראשית ונכנס בר׳ הריתי בבינה‬
‫ואתה תשמע השמים דייל היו באמצעו׳בראשי׳וציצלו עםהבינ׳‬ ‫ונעשה ה׳ זהו י״ה כ׳ הוליד והיא לא חסר דייל הראה הה׳ והי׳‬
‫ועתה הס באתצעו׳הבינה גס שאלו מהו בינה א״ל זי״ןסת״ך‬ ‫עומד ונתחבר עם אל״ס ושב!‪1‬היס וזהו נשמת אל״ם שלא היה‬
‫חייל מהו זי׳ין סמ״ך אייל סמ״ך הזיי׳ן ימרו היינו נניס אתם‬ ‫מרא׳ דבר ועכשיו הוא תראה כל דבר בפועל וזהו!ייהיס ועכשיו‬
‫לה׳ אלהיכס ר״ל בינה הי׳ יהנ׳ סמך הה׳ והב׳ זין ציאסמך‬ ‫נקרא אלהיס בפועל י וח״כ יש לדעת כי כל השתות שנשתמשו‬
‫הזי"! בניס א״ל מהו זי״ן סמך אייל יהוי׳ה אלהים יא׳ צגליהס •‬ ‫‪3‬ה נעלי העכורה כולם כללם בתלת אלהיים ואגיד לך חלק נק׳‬
‫ועל ידם שהם ד״ו פרצופים העולם ניזון ר״ל זין סמך עולה‬ ‫ים שכל הנהלים מתמלאים תתנה ותלת ים בתלת אלהיס וים‬
‫קפ״ז הק׳ הוא הוי׳ ופ״ו הואאלהיס וא׳ עליהם י ועול שאלו‬ ‫עולהחמשים הס נ׳ שערי בינה ואס חהפכהו הוא תי וזהו מי‬
‫מהו אלהיס הבין דרכה • חייל לרכה של חכתה מהי לרכה של‬ ‫יתן והיה לבבם זה תי יתיצב לפני בני ענק ורבים כתוהו ה״ר‬
‫חכתה הזרה א״ל מהו תירה אי׳ל חיים כי היא חייך ואידך ימיך‬ ‫שבב״ררותי עליה וראה שהה׳הוא בשם >'היסוה׳תצטיד דייי‬
‫דייל א׳ של אתת י וי׳׳ה של אלהיס הם אותיות הי״א וא׳ חיות‬ ‫וזהו והריקתי לכס ברצה עד בלי די ואם חהפכהו הוא י״ר על‬
‫של אתה וי״ה חיית של אלהיס ותהודה רשומה הנקרא חיים •‬ ‫שהאצילה יד חזקה ויד רפה ט היו בכה הבינה ועיין שלקה‬
‫אלהיס חיים הלהים בינה חיים חכתה וגס יש לנו לדעת קב״ה‬ ‫הי׳ כללו והל׳ כללו ושכ חדנ״י כי אדני׳י בת אלהים ואם החבר‬
‫קרא שם הארה הג׳אלהי׳ ובאיוב קראוהו בינה בינה ילמ״ק עם‬ ‫הא׳ של אלהיס עם המ׳ הוא אם זהו שלח תשלח את האס ואת‬
‫התלה אלהיס ב׳ בינה לקח כללו ועשה ג׳ והבינה נקרא ג׳ •‬ ‫הבנים תקח לך שאין התבוננת מגיע שם ואס תחבר מ״ס של‬
‫לכן יש לה עיקז למעלה וזנב למטה לקבל ולהשפיע הי' לקח‬ ‫אלהיס עם הה׳ הוא אדם והוא ת׳׳ת הנקרא אדם יפקח עיניך‬
‫כללו ועשה מ״ה הוא יוד הא ואו הא בגם הבינה נקרא ׳הו׳׳ה‬ ‫וראה שאס הבנים ילדה בן ואם תעיין אל של אלהיס הוא חל‬
‫וידעת שהבינה הוא אוצר הכתר והחכמה והעטרה אוצר טלם‬ ‫והוא חסד עיכס הנקרא חל ואם תקרב הי׳ של אלהים באל הוא‬
‫ואנו תברכים ק׳ ברכות בכל יום להריק האוצרות ולמלאותם‬ ‫אלי אלי למה עזבתני שני פעמים >יי אלי ואס תבא לדקדק כפי‬
‫ולקח הנ׳ של בינה כללו ונעשה קת׳׳הק׳ ברכיה למ״ה שהיא‬ ‫הדין והאמת ה׳ במילואו הוא ו׳ ובציודו הוא דיו וכמו שהוא‬
‫הבינה‬
‫ו‪.‬‬ ‫הקנה‬ ‫ספד‬
‫הבינה יי״ר ה׳׳אייא׳׳ו ה״א הה׳ לקח כללו ונעשה י׳ לומר שכל למד ספרא וספרי ותוספתא זכולהו תלמוד׳ לא יקרי! חכס * כי‬
‫העשר צריכים לק׳ ברכות • והברכות יורדות דרך שס כמ״ש מה תועלת לו בכל אלה חס לא ישתדל לדעת עקרם ויסודם‬
‫איוב והחכמה מאין תמצא • ואיז״ה מקום בינה ומ״ה בינה י שכל דבריהם סודית נסחרים • וגס בחולין ארז״ל אס הורה בה‬
‫ואמרו בה׳ שהחכמה נאצלה מכתר עליון הנק׳ אי״ן והבינה חכם מה חכם הוא זה הם לא ידע עיר עניני השקיטה ועט;‬
‫ע ׳ טרפות מאין להם המכה ולמה הסרטת משונות י יש כרכח‬ ‫מא״י שהוא כתר חכמה ולדבריהם היה מן הדין לומר הכמה‬
‫מאין תמצא א״י מקום בינה אך הכוונה הוא כך ו״ה שהם דו כשירה ויש סרכא טריפה נשחטה• ונטרפה נמה נזדמנה ומה‬
‫טיבה ומה עניינה מלהא דלא רמי׳* עלי׳ ולא ידע * איך יוכל‬ ‫פרצופי׳מכמה מאין תמצא ו׳אי זה משך הי׳ שהוא יסוד עולם ‪:‬‬
‫א״י שהיא הכתר והחכמה האצילו הבינה ותלת זה דייל שגם להורות ובא וראה כמה כח ידיעת החכמה ה׳ בחכמה יסד ארץ‬
‫הז׳ הנשארים הם של בינה הנקרא ה׳ ויבא זה כמו ויאמר אל ראשית חכמה יראת ה׳ וכתי׳ יחכם בני ישמח לבי גס אני‪ :‬אין‬
‫האדם הן יראת ה׳ היא חכתה וסור מרע היא בינה משמע הכוונה ללמוד פשטיס מבלי טעם וריח רק שישיג החכמה‬
‫שבינה אינה אפשרות היכולת וזהו תי יתן *והיה לבבם זה ר״ל הנזכרת וזהו גס אנ״י שגס השכינה הנקראת אני שמתה׳ והתה‬
‫‪,‬‬
‫ימרה הנקראת מי ובמקומו יתבאר בעזה '• וגם ברא בפתח כולן אני עליך עד מתי הלך בעורון הזה עני הדעת ומרוד השכל‬
‫בעבור שהב׳תשפיע בבינ׳שהיא הר׳והר׳לבנים;הא׳ הוא הגוזר פקח עיניך וויה תה שאמרו לו חכמ״ו ישכילו זאת יהכוינה הוא‬
‫א־ נקוד אלהיס נצטרך לדעת הא׳ של חלהי׳ בג׳ נקןדוה והוא להמשיך מהכמה ענאה לחכתה תחאה וגס שארז״ל חכם תתיר‬
‫הנקרא סגול שלא תקה האס לעצמך וח־מר מאחר שיש לי אה הנדר * ולא אמרו ידען או למדןעד שהעמידוהו שהוא ראוי‬
‫להיות כאחד מהחכמים וזולתם כונס הדיוטים אצל הנדר ג ם‬ ‫•ניקה מן האם חקחנה לעצמי ט היא עקר אלהות לכן נאי ג׳‬
‫נקודת החת הא׳ ר״ל הביט הא׳ שלקח הג׳ נקודות היינו הג׳ אתרו חכמים התה להרע ר״ל שהיו משכים הצינורות ולא היו‬
‫מדות תחתיו ולכן הג׳ נקודות מולידים נקודה האת והוא משפיעים טובה כעולם י וגס אתרו תי כהחכס ויודע פשר דבר‬
‫ר״ל ה׳ של החכס שהיא חכמה התאה והיא של חכמה עלאה‬ ‫חולם לומר לך לחולם אנחנו <‪ ci‬החולם לעולם מיליד ג׳‬
‫וגם אמרו הלה׳ תגמלו זאת צם נבל ולא חכם ־ שהיו מפריש׳}‬ ‫נקודות לומר לך אני האצלתי אתכם וסגול מלשון סגולה והל׳‬
‫הה׳ מיהו״ה ובמקומו ית׳בע״ה לכןאחר שנזקןאלס ונתלבן שנ‬ ‫מקבצם לומר לך שהל׳ מקבץ השפעאס והנקודה שהולידה ג׳‬
‫לדוגמא כולו לבן ולכן צריך להטיב מעשיו ולטהר ידיו ולא‪.‬‬ ‫‪.‬נקודות למה קראוק חולם הוא משיב חלם מלשון הלום דבר‬
‫באינו נתפס רק זי הנקודה חומל ומילה גס הוא מלשון מלח •מצה דבר בבגדו ר׳׳ל <גין גופו שהגוף מלבוש הנפש שיש עבירה‬
‫כוללת עבירו׳הרבה ובעשיה׳נ^ו עבר על כולם * יצריך להיות‬ ‫לומר לך כשם שהמלח‪.‬הוא דבר קיום ומקיים כן הנקודה הנק׳‬
‫חולם ‪ :‬והוא לחס הזן והמפרנס עליונים ותחתונים והנה רחמן בתכלית הרחמים ובמקומו יח׳ בעיית ‪ :‬וראה כי הל׳‬
‫אהה רואה כעיניך שכל הדברים הטובים מולידיס הנקודה של אלהיס בחולם וה׳ של אלהי‪ 5‬בחדק לומר לך פעמים הוא‬
‫הנק׳ חולם י הלא תראה שגס לוחם עם האויבים לעתיד לבא צהילס עם העול׳חימל מיהל וסילח פעמי׳הוא בחדק קרח מ |‬
‫המנות • רהק רחקו ממנו חרק עלימו'שינמו אך חמל ומהל‬ ‫ובמקומו יתבא׳ בעזה״י‪ :‬וכל זה בעבור שהוי• לבן כשלג וכצמר‬
‫וז יר ורחתים לעילם * ולכן כהיותו עם תחתיו הס הדחתים כשחקר ורקח ר״ל הקר בדרכה של תורה ורקח מלשון רוקח •‬
‫!בהסתלקו נסחלקי הראמים • ולזה אמרה אורה והדרת פני יבא היוילס בל׳ מבלי ז׳ישאין תעלת הו׳ •כתעלת הל׳ גם בא‬
‫י זקן מפני ככור זק; העליון‪ :‬שהוא לכן דוגמא עליונה וראה הי׳ בין הה׳״והס׳ ובמקום הירק לומר שהכתר בחולם יהי׳‬
‫בחדק ועתה כפעם הזאת פקח ^ינך וראה ואור קנה מקנה‬ ‫בעיניך שרכ אסי אתר אפי׳ יניק וחטס ותנא ההר אמר אפילו‬
‫זקןחשתאי וכוונת רב אמי זקן העליוןההציל החכמה וא״כ קנה נתמלא אלהיס בנחותיו פעמים צהלי ופעמים צרה א״ל פתחת‪-‬י‬
‫חכמה וגם יניק הואיל יחכם קנה לזכמה וראייתו ה' קנני ראשית וקויתי לראות אור וראיתי חושך מהי אלהים בכחותיז ומהו צהר‬
‫דרכו מאמר החכמה ה׳ קנני ראשית דרכו ה׳ שהוא הכתר קנני א״להגיד לך ולא תשאל א״לאס לא אבין אשאל י אייל אין לדבר‬
‫שאני ראשית דרכו ונס זקן זה קנה חכתה וגם תנא אחר אמר סוף אייל הרשום בכתב אתת ר״ל דשוס האמת ולא אוסיף אייל‬
‫אפי׳ זקן אשמאי שגרס נזק באשמתו הואיל• יימא לבן אתה הכל אמת א״ל ראש דברן אתת א״ל ראש דברך אתת ולא סוף‬
‫•י צריך להררי ולא בא לחלוק על ת״ק אך ת״ק םבירח לי׳ זקן דברך אלא מסוף דברך ראש דברך אמת אייל רמש דברך צריך‬
‫וחכים ולא דרש לא נוטריקון ולא הפוך קנה חכמה מקנה יניק ביאור תםיף דברך ח״ל א״כ שמע נא נתמלא אלהיס ‪3‬כהוה<ו‬
‫הס אותיות הנעלמים‬ ‫וחניס שאמר רב אס׳ ר״ל חכים בנסתרות שהוא חכמ׳ אמיתית אל׳׳ף למ״ד ה׳׳ה יו״ד מ״ס כחותיו‬
‫אהוב למעלה ואהוב למטה ואין הטינה שלמד ספרא וספרי ועולים כילם רנ״ה וחילוף רנה צרה ור״ל רצה ה׳ אלהינו‬
‫ותוספתא ‪ :‬או שיתאסררי משנה או כולהו אלמולא י הלינה בעת! ישראל ואל תפלתם שעה יפנה וראה אס רגליהם לגל‬
‫ואמשלךתשל *שרה וקבל תפלתם ושבר הכהות לצהר בעולם • ואסלאז‬ ‫והלילה כי זהו יסיל שאין עקרי חזק ״‬
‫למה״ללארס שנסתם חוש ריחו שאין אכילתו מו‪0‬עס זולת נתהפך הצהר לצרה וקם הצר הצורל היא אחיזת המן וס״ם‬
‫הריח אך הריח עם האכילה הוא מיליד הטעם * זגס מי שלא ‪ -‬וכיתזתין • וכשישלוט עציהם אז הס שביס בתשובה הוא אלהים‬
‫מילא כריסו משנה ותלמוד לא יוכל לרלת בסארי תורה כי כל ־ ומיחרי׳ כוחותיו שהם י״ג אותיות ולעני אלהיס לקח שליש‬
‫הנסתרות בתלמוד נסתרו ופנו אותם ייפנה לפנה • אך זה עם האלפא ביתא • ר״ל כשהמלאהו תמצא כו ט׳ אותיות מהאלפא‪,‬‬
‫זה הוא *ניק שקנה חכתה יהיא לוגמא עליונה וכן כל חכם ביתא בעבור שהט׳ הוא תשלום כל התשכין אס לטוכה ואס‬
‫סתם שהזכירי הז״ל בדבריהם היא חכם בנסהרי׳ • ר׳׳ל לדעת לרעה ועתה אגיד לך אח שאהבה נפשך אח״ל שנשים שמונה‬
‫ולהשיב היכן המצוה נוגנגת ומה תועלתה ובמה רומזת וראה מאות שלשי׳ ררבעיס ארבעה המשה חמשה עשרה ששה ארבע׳‬
‫ארבעים שש ייאות א״ל השכלת אייל עיניס לי ילא יראו א*ל‬ ‫מ ‪ :‬שארז״ל בפ׳ האיש מקדש * הרי את מקודשת ל׳ ע״מ שאני‬
‫העבודה עלה קרוס במוחך א״ל אדה׳׳ר גרס אייל וכקבלת‬ ‫יזכם אם שואלין אוחו דבר חכתה ומשיב מקודשת• יאס לאו אינה‬
‫‪,‬‬
‫מקודשת י וכמה עיוורו השכל המתפאר ׳ בעידון שלהסיטשאיס התורה לא כר אייל החזירה בעגל * אייל ימת׳ יחסר אייל גיוס‬
‫כי לא יועילו לבר וטועים לומר שאם ההוא יהי׳ ה׳ אחד ושמו אהד ־ א״כ מה אומר לך א״ל א‪p 0‬‬ ‫ונותנים והכל הבל‬
‫התבטל ההור׳א״ל א״כ נצחתני א״ל >יהים במילואו כמה אותיות‬ ‫‪ .‬לניד לישא וליתן זהו חכם יוברוך השם ששילם להס כפעלס •‬
‫הס אייל י״ג הס אלף למל הה יול מס א״צ אלף אחד שלשיס‬ ‫והשליך ענפי העי ורון בעיניהם ולכן אף כי עיניס להס לא‬
‫דאי מאמרם שאח"ל כל ששיאלין אותו דבר חכמה ומשיב שלא שמנה מאו׳ במ״ג וכןכולס • ותעלה כילם גסשבןןזהס ו׳אלפ*׳‬
‫אמרו לבי הלכה אז דברי תורה ומכאן יש לנו ללמוד שאפילו קפ״ו וידעת שקכ׳׳ו ק׳׳ו הוא קו האמצעי וכ׳ היא בת זוגו הנק׳‬
‫כף‬ ‫ב א‬
‫הקנדי‬ ‫&&ד‬
‫שלא תוכל להשיגהו ובמילואו אלף לימי פה ליל האלף היל־ד‬ ‫כףאחת של כף אחת והס ל״ו פרצזפייהמנהיניס עולם השפל ־‬
‫פה היא מלה הנק׳יפרה אלומ׳ולמד מלשוןמיליד וזהו נעוץםיפ;‬ ‫וכמה שני׳ינהגו הוי אומר י׳ אלפי ם' וזהו שאמר רב קטינא י׳ אלפי‬
‫?תחילתן שהכל מן האלף גם למל אלף פה עולים פייר‪ :‬והוא‬ ‫שני הוי עלמא והנך רואה בעינך א^טי׳ הרמוז בבינה' • הוא‬
‫ר״ף וזהו צינןקת הנקבה ובמקומו ית־׳ בע״ה • וחותיו׳מהרבעית‬ ‫מלך על ז׳ שמטות והוא ליובל הגדול גיס תמנה כלי האותיות‬
‫בהר ה׳ יראה ר״ל הבינה נק׳ הר ורבועה כתר עליון ר״ל בינה‬ ‫והם ס״ה הוא אדנ״י בא״ד וזהו יחזרו הדברים בבינה‪:‬‬
‫‪3‬׳ פעמים ‪3‬׳ יפ״י נ׳ פעמים נ׳ ה׳ פעמים ה׳ הרי כאן ב״א‬ ‫ש א ל ו את רבי מהו בינה אייל מפני שיבה תקום אייל וקמת‬
‫תרליט ליל ‪3‬כה הר״כ שהוא כתר האציל׳הט׳ ר‪,‬״ל ומהו ט׳ל׳ל‬ ‫ועלית א״ל אימא נןי ונלן א׳׳ל אמרת• לכם ל ל‬
‫בטן הוא פרי הע־ן כי הטי פנה לתעלה ולקה אות השביעי והוא‬ ‫א״כ יכתוב מפניי שיבה קום‪ :‬וקוים ועלה אל המקום ליל מתקם‬
‫‪ '5‬פנה למטה ולקח אות הז׳והוא' נו״ן והט׳באמצע כי השניעית‬ ‫קום א״ל זה קשה תן הראשון ליל והו מתוק מכולם ליל ר׳‬
‫י‬
‫אליה מתערבים וזהו בטן אייל מהו ה״ר א׳ ל ראיתי אנשים‬ ‫סגרת השער אייל פתוח ועומד הוא א״ל א׳׳כ נכנס אייל צדיקים‬
‫גדולים והלכתי וישנתי לפניה׳ ואמרתי להם מהו ה״ר דכ׳בהר‬ ‫יבואו בו אייל א״כ' רשעיםיאנו • אייל אין צדיק בארז״אשר יעשה‬
‫ל׳ יראה ואמרו לי זה הקב״ה אמר אותו והילך אהד מהם לפניו\‬ ‫טוב ולאיחיטא אייל תרבה בטי׳ ואימא לן א״יל ולא הייתם במעת׳‬
‫למעלה ושאל וראינו שירד וישב על מקומו ואמר כי הה׳ יש לה‬ ‫הר סיני אייל יד יודע ל׳ל אבל אני הייתי במעמד הר כיני‬
‫ג' נעלת ס הי״א ויה׳ הנגלה צרי כאן כ״א הוא אהיה כתר עליון‬ ‫ושמעתי •י זו מרה בתורה בינה ‪3‬׳ פעמים י׳ י׳ פעמים ל נ׳‬
‫והבטן היא נקודה קטנה ובאה הנקודה ונכנסה במקיס הבינה‬ ‫פעמים ה׳ ה׳ פעמים נ׳ עולה' תקיים וליל מפני שיבה תקם‬
‫שהיא ר׳ונעשה ה׳זהו ה׳׳ר רי׳ל עתידה ל י להתעלות בבינה ע׳!י‬ ‫מפני חכמת אילהים שהוא פני השיבה שהשיבה' הוא כהר נאצל‬
‫ירית ישראל בגזירת אהיה הוא הכתר ובמקומו ית׳ בע״ה ל׳ל‬ ‫הקם שהוא הבינה ולכן אמר וקמתי ועלית ר״ל ו׳ של תקם ועלית‬
‫ומהו כהר אייל הוגד לי שהכתר במ׳׳קא״ז א״כ ומהו חו א׳׳ל‬ ‫קה משך הו׳ עם תי״ו ועלית ועלה אל הבינה למתקס קום ליל‬
‫כשעל׳משרע״ה ברקיע אייל להי״ה מהו אז ישיר משה א״ל ה ל ה‬ ‫הבינה יאמר ללי• קום בתולת ישראל • זהו מתוק מכולם רייל‬
‫אז ימלא שחיק פינו א״ל עתיד הב״ה שהוא הא׳ להלביש &ימי‪$‬‬ ‫מתק״ם קום בתולתישראלכ׳ ל א גאולת ישראל • ושרם למעלה‬
‫ז' מדות ר״ל להשפיע ולברך מדתו של משה שהוא הנצה ליל‬ ‫ואזהשיגר פתוה ואפייה צליקי׳יבואו בוי• פעםאח׳ היינו הולל׳‬
‫במתןתורה ילהסותל׳זוהמת הכחש י ויהיו ישראל כמלאכי ה־רק‬ ‫לטבריא ושאלו לרבי בדרך מהו אלה י ם ל׳ל אזניס להם ולא‬
‫ועתידי׳יש‪ 0‬להחזיר הזיהת׳בעשיית העגל וילכו בגלות ועתיד‬ ‫יישמעו א״ל מלכןנשמע א״ל הקשיבו שמעו בת קול ואמר א״'©‬
‫לםלקו בזמן הגאולה שנא׳ חז ימלא שחוק פינו <‪ Vt‬משה א״כ‬ ‫אר״ס א״ל לל זה הקול מאין אייל האלהיס יעצנו בקול אדהט‬
‫אשרי כל חוט ל״ו א״ל הב״ה למש׳ מהו ל״ו א״ל פן‪-‬א״ל מהו כ‪0‬‬ ‫והכי בא אליהו ז״לא״ל שלום למר ‪3‬מהקא עסיק קלה ליל‬
‫ז־‬
‫ל׳ל ל ה ל׳ל מהו ליה א״ל ה״ה א״ל א״כ היימ קנה בןקנה א״ל‬ ‫‪:‬‬
‫ובמה קא עסקיתו אתם אייל מצז אלהי‪ : '6‬אייל וקלה בהא קא‬
‫מהו קנה בן קנה ל׳צ א׳לאי׳ל מהו א״ח אייל אז ישיר משה אז‬ ‫עסיקירזיאלהיסא״ל ומאי קאמ׳א״לא״סאד״סול׳םאד״ם‬
‫ימלא שחוק פיינו אייל הב״ה א״כ אשרי כל חוט ל״ו ו״ל לו בא״ת‬ ‫א״לא״כא״ם לא״ס ואד״יס לאד״ס • ל׳ל אלהים נקרא בינה‬
‫ב״ש הוליד כ״ףונעלס הכףהוא פייה ונעלם הפ״ה היא ה״ה אי׳ל‬ ‫אלהים נק׳ כ*י ומלת אנהים א״ם אלים בגי' וליל הבינה היא‬
‫א״כ היינו קנה בןקנה ליל ה׳׳ל שהי׳ בינ׳האניל׳ה׳׳א שהיא כ״י‬ ‫א ס ת״ת ישראל הנק׳ אדם שנאמר ואתנה צאני צאן מרע־הי‬
‫גס האכיל הו׳ ומשך הו׳ שהיא ת״ת ויסוד ט הקו היא י׳ ובמ״ש‬ ‫אדם אתם יכ״יי היא אם האדם הגשמי הנקי אדם וכיון שכך הוא‬
‫הואזי״ן והוא ב״ן במ״ק ונקראי׳ ‪3‬׳ יוי׳ין כ״א היי׳ הוי׳הרילן‬ ‫ושם אם עליה כיי היא‬ ‫חייב האדם לקום מאמו ר״ל שילדתו‬
‫וראה שהאם האצילה ב׳ ויין והי ונעלס ה״ה הוא א״א והא׳ אז‬ ‫‪ .‬דוגמא עליונה ובאי וראה מה אמרי רב יוסף םגי נלירא לחביריו‬
‫ישיר והח׳אז ימלא שחוק פיט ל׳ל שהא׳ יתחב׳׳עסהז׳ ויצאו יש‪10‬‬ ‫צד שמע קל כרנ‪1‬י׳דאתי׳דקאתי אמר לקום מקמי׳ שכינה ליל‬
‫מגלות א״ל קלה אשרי כל חוט ל״ו ח״ל קב״ה לתשה תהו א׳‬ ‫לוגמת שכינה וראה האס כי היא מוכרחת ואינו כן נאב כי אינ^‬
‫>]> למ״ל ל ה ח׳׳ל מהי ן׳לאו‬‫דאז ישיר א״ל א׳בגי׳אל רם ל׳ל '‬ ‫מוכרח וכיוצא בזה אמרו כל המוסיף תוסיפין לוי ודלא‬
‫אייל מט״ה א״ל תהי תטה ל׳ל מטה של משה ליל תהו תטה של‬ ‫מוסיף יסיףאמר רב יוסף תקברי׳אמי׳אי׳ס הא״ם היא ליי בינה‬
‫משה אייל נצח א״ל מהו נצח קמ״ח י״ל יתהו קתה א״ל הול א״ל‬ ‫בי״ת יו״ר נו״ן ה״ה שנים עשרה ארבע מאות עשירה ששה'‬
‫מהו תור׳ תושב״כ א׳׳ל מהו תושב״כ א״ל חהום וסתום א״ל תור׳‬ ‫ארבעה חמשים ששה שבעה ידות חמשה חמשה‬
‫שלפ אייל מהו חישבעי׳פ א״ל פה אל פה אדבר בו אייל א׳׳כ זה‬ ‫ר״לבינה במילואו א״י‪-‬אותיות ומולידים מי ־ות הציגימ׳׳ל‬
‫ה׳ קוינז לו ר״ל ז׳ דאו הזח מטה של משה שהמטה הוא הנצה‬ ‫הוא אחד ואותיות נ״א ואמר אנא שא נא פשע ר״ל כיון בישול‬
‫שהיא מלתי של משה ולכן ה!׳ נציות מטה והנצח בגי׳ קיניי׳ה‬ ‫ובקש מאנא ליל ‪3‬׳ ווין יהיה יהיה לבקש תהבינ׳אם הבני׳לישא‬
‫והקמ״חבמ׳׳ק היא‪ .‬בינה ואס אי; יינה חין תורה אך הבינה‬ ‫כ״י הנק׳ נא ואז יתכפר פשע ישראל וזהו חל נא רפא נא לה‬
‫האציל־ תושכ״כ הואלת ישראל והת״ת כלול באמצעותו הורי׳‬ ‫קנה מקנה קנה הכמה ומה קנה אותיות מרובעת אייל והא כתי׳‬
‫שנע״פ הוא לי• וזהו פהאלפה אלבר בו‪.‬אייל א״כ זה ה יקרנו‬ ‫בהמתךלא תרביע כלאי׳ א״ל דמית לא דומה בדימ׳היא אותיו׳‬
‫לו והפה באמצעותו איל קלה למשה מהו ל״ז א״ל זהי הלוןאי׳ל‬ ‫התורה כולם קלושי׳הם ובתוכ׳יהו״ה אייל מא׳עד ת׳כמה הס‬
‫מהו חלון אייל זהו פשפש ל׳ל מהו פשפש א״ל פששש התאה א״ל‬ ‫א״ל כ״ז תוציא כ״ו הרי צאן הוי׳ וא׳ יתר הוא הא׳ התקיימ׳כי‬
‫מהו פשפש תתאה אייל פשפש עלאה אייל מהו פשפש עלאה ל׳ל‬ ‫קריאת הא עליהם ואס המלאס הוא כך אלף בית גמל דלת‬ ‫?‬
‫שושבין אייל מהו שושבין ליל למלכא ומלנחא אייל מהו מלכא‬ ‫הא ואו זין חת טת יוד כף כף למד מם מם נון נון סתך עין‬
‫אייל זהו שבת א״ל יתהו תלכת׳שבתא אייל א״כ מזמור שיר ליום‬ ‫פה פה צדי צלי קוף ריש שין תיו והנה הנעלם של האלפא‬
‫השבת ר״ל ל״ו נקרא חלו״ן על שהוא בין ת״ת ולי וחלון בת׳׳ק‬ ‫ביתא הס אותיו׳מ״ה זהו ובתוכ׳ יהו״ה • ר״ל הוי׳במילואז עולה‬
‫הוא פשפש והם כ״ב כי אליו תשלים הל׳ב אותיות כי היא תכל'‬ ‫מ׳׳ה צרף הנגלה והנעלם של האלפא ביתא והס ע״ב אמרתי‬
‫הו׳ וע״כ‪,‬כקרא משך הו׳ ועשו בתקלש פשפשין נגד העליון‬ ‫עולם חס״ד יבנה ־הנה כל האותיות נגלה ונעלם עולים חס" ר‬
‫והוא הנק׳'שושבין קטן שהחסד הוא שושבין הגדול והוא שישבין‬ ‫וזהי החסד הרה וילד פחד ועתה עיין וראה נעלם הא‪/‬פ׳‬
‫לת״ת הנק׳ תלך ושבת ולכ״י הנקראת תלכתא ושנתה א׳׳ל א״כ‬ ‫ונעלם התיו ו׳ הרי כאן פ׳׳ו הרי אמרנו מא׳ ועד ת׳ נגלים‬
‫מזמור שיר ליום השבת ליל ר׳ מהו הכמת אדם תאיר פניו אייל‬ ‫!נסתרים עולים חס״ד ומכעלס האלף ומנעלס התיו שהוא פ״ו‬
‫חכתה אלהיס היא חכמת אדם שהוא ת״ת והיא תאיר פניו של‬ ‫שהיאאלהיס יזהו המים הרו וילדו חשך אברהם הוליד את יצחק‬
‫ת״ת שהיא כ״י^א״ל שמעתי אדם עולה זי״ת ולא ידעתי איך‬ ‫א״ל מהו אלף א״ל מלא אפל • פלא במופלא מתך אל תדרוש אפל‬
‫ומה‬
‫ד‬ ‫הקנה‬ ‫ספר‬
‫נתמלא התי״ו ולקח סופו שהם ליו והוא אלפים נתחבר אדנ״י‬ ‫‪:‬לוה דיל איך עולה זית ומה למדנו אייל תשבע שלא הוסיף‬
‫עס אלהיס ויצא מב׳השמות הנ״א ו״ל אדני אלהיס עולה קכ״א‬ ‫לשאול יותר א״יל אעבור על שביעת• אייל• א״כ מה אומר לך אייל‬
‫וי לאותו דור שקנאת יוצאת משניהם זהו בקנאו את קנאתי ולא‬ ‫ר׳ שתעתי ולא הבינותי ואקח את הדברים בתה שאינן רמוזים‬
‫כליתי את בני ישראל בקנאתי היי אומר הכל מן הא״ת מןהמנר‬ ‫והכתוב אותר ל^ני עור לא תתן תכשול •י אייל אדם מהרבע‬
‫קראת• י״ה ענני במרחב"יה והמר ל• שהאת הוא לי׳׳כ ישראל‬ ‫זי״תכי ת׳ פעמים י׳ הס ת׳ר׳ פעמים ל׳ הס י״ו יא׳ לעולם‬
‫זהו שנאמר ויאמר ה׳ אל לבו ר״ל יש אל״ף בי׳יית שמקבלת מלת‬ ‫הוא אחד ואינו תתרבע והנה ביןהכל עולה זי״ת ור״ל כשהתי׳ת‬
‫זהו ל״ב‬ ‫ומתחלת א״ל ב״ת והנה הא׳ לקה ל׳ ות׳ לקח ל‬ ‫הוא אד״ם היא זית שתן וכשהוא פל היא כלה הכלולה מכל‬
‫ל׳ל ל״ב נתיבות ההצתה ניתנו לנ״י!גם צריט׳אני לדעה הא׳‬ ‫ולתה נקרא זית בעבור שהו׳ תחת אליה נאיים והי׳ תדות אליה‬
‫למה שכן בל׳ ונעשה ל׳ל כי הל׳ יחוד האותיות ר׳׳ל מא׳יזעד‬ ‫מתועדים וזהו תקום ז״י הוא הת׳ והוא זי׳׳ת אייל תוכיח לי אייל‬
‫ל׳ אותיות אחד והת׳ שכן בבי זהובת ועוד אברר בעזי׳ה‬ ‫ממלאם זי"! יו״ד תיייו כמה אותיות הם ח״ל ט׳ אייל א״כ היינו‬
‫וגס ראה שנסמך האת עם ה׳השמיס להורות שא״ת הוא נעשה‬ ‫בטן שמכיל הז׳ והי׳ ןעיד דת באייה בייש עולה אי״ק ואיי׳ק‬
‫אתה הוא השמים וזהו החיבור צריך' אדם לעשות ולסין כל‬ ‫רומז בכתר עליוןור״ל בגזירת אי׳׳ק היא זית והיא כלה הכל מן‬
‫מצות ה׳ בעבור זה הכוונה כי אז העולם מאקיים'ומתברך‬ ‫המקבלים חייל ר׳ ליל אבא אי״ק הס ג׳ אייל אמת אמר לך וכך‬
‫גם אני שמעתי שהאל״ף מילא ציורו והאציל בן הורי תפארת‬ ‫הוא ג׳ אותיות הם והס כתר חכמה בינה ומה מעלתם‬
‫הנקרא בן וחברו עם הת׳ זהו את השמים' ליל האלף מצטייר‬ ‫משאר האוניות אייל נ; ב׳׳ג ב״ג יגיד זה הא׳ האציל הב׳ בלא‬
‫יו״י תמלאס יוד וי׳ו יו״ד הרי כא^ב״ן ואת האציל עולם השפל‬ ‫כח אות אחר והב׳ האציל הג׳ נכח הא׳ ר״ל א״א עושים ב׳ואם‬
‫הוא הנקרא אבן ישראל אבן ביגי׳ ג׳׳ן גן כעול אחותי כלה‬ ‫הכפיל הב׳ לעולם אינה עושה ג׳ אם לא שיצטרף אל הא׳‬
‫והאצילות עולם השפל במקומו ית׳ בעז״ה את הוא ה׳ אחרון‬ ‫לעשות ג׳הוי אומר הכל תןהא׳וכןה•׳ אם תכפול עוש׳כ׳ ואם‬
‫שבשם בן ד׳ וניתן לאברהם אבינו ע׳יה אח א׳ הוא ראש‬ ‫תכפיל ה ל אינה עושה למ״ד אם לא בכה הי׳ כי ה ל מצטרף‬
‫לכל האותיות וזהי ויה׳ בראצוס שכל הוי׳ הוא א׳ והוא מחשבה‬ ‫עם הי׳ ועישה ל׳ וגם כח הי׳ מהל שהא׳ היא אי״ק וא״כ כא‬
‫והוא מלך למעלה עד ת* ולמטה מן הת׳ זהו איית גס האי‬ ‫הי׳ מן הא׳ וכן הקיאם תכפיל לתו עושה ר׳ ואס תכפיל הר׳‬
‫הוא בראש שהוא קודם מן' ה ל שהוא הורה קידומה <ע״כ בא‬ ‫אינו עושה ש׳ אם לא נכח לק׳ כי הר׳ מצטרף עם הק׳ ועושה‬
‫הא׳ בתורה שבע״פ לחת לו צח זהו א׳י׳ת ויהו״ה בראשם מאי‬ ‫ש׳ והנה הק׳ בכת הא׳ שעוישה אי״ק הוי אומר הכל מן הא׳ יי‪.‬‬
‫ז׳ לומר לך שהא׳ ה ע ל ה ‪ .‬ל ל מ ע ל ה מן השמים הנקרא ראש‬ ‫זהו א׳ אלהים א״ל ר׳ תהו בן ל ג ב״ג יגיד וטיב שמו לא‬
‫ראש דברך אמת זה‪ 1‬אתייהש^ שהאח על השמים זהו וה׳‬ ‫ידענו אייל בני רחוק אתה תזה הסוד •ליל רבי׳ אם חטאתי אשוב‬
‫בראשם י הוא וביתדינו ־‬ ‫לי אייל בני ועד עתה לא שבת ואה עצמך לא טהרת ליל שבתי‬
‫השמים הוא ת״ת ונק׳ שמים ואתה תשמע מןהשמים אייל‬ ‫ומן המיס עליתי ל׳ל אל׳ה לאי אלך רכיל תגלה סוד אייל בנן‬
‫ר׳ מהו שמים א״ל ש׳׳ס י״ם א״לוים שמיס נקרא‬ ‫אני והתורה אמרה בעמיך א״ל בני בכלל עמי אייל א״כ במה‬
‫א״ל השמים ושמי השתים ר״ל שמי שמיס ת״ת השמים כנסת‬ ‫שקדתי לא הועלתי ל׳ל אמרתי לך התחיל לבכית ליל א״כ פנה‬
‫ישראלי ווהו בדבר ה׳ שמים נעשו אלו שמיס התחתונים אלא‬ ‫מקום ליג תתרבע ועילה י״ג כ׳ לפעמים ב' הוא ד׳ ולפעמי׳‬
‫שתי השתים עקר קבלתם מן הימין השמים מן השמאל וגם‬ ‫ל הואט׳ הרי כאן "׳ג וב״ג לייי׳ג הרי כאן ליו הזי׳והנה הו׳‬
‫שתי שנדם תכח ההכתה כולס בתכתה עשית ואוי להם לאותות‬ ‫תושך ו׳אחר וכל אחד תהם נקרא הוי׳הריכאן ‪3‬׳ פעתים הוי׳‬
‫העולם בהשמיס הללו ל\ אותם שהשתיס תתהפכיס לארץ זהו‬ ‫היי׳עולה ב״ןזהו ב״ןהעול׳תב״ג ב״ג ודע כי הו׳עולה ליו הרי‬
‫הפוך ראמים לדין כי נסתלקו הא׳ מהם * אז ימטר על רשעים‬ ‫כאן ו׳ ומשך הו׳המלאםעוד ‪3‬׳ ווי״‪ *,‬הרי כאן ד׳ ורן ובמציאם‬
‫פחים א״ל ר‪3‬י לתה נקרא שמים בענור שמים לימינו ואש‬ ‫ןא״ן ואייו ואייו ואייו הרי כאן ב״ן וגם דע שהה׳ מושך הה׳והו׳‬
‫לשתאלו והוא באתצע ותקבל משניהם ועושה שלום וזהו גיבל‬ ‫מושך הו׳ יאחר ונכתבו בי׳ ההי״ן בשם בן ד׳ ווי אחיד בעבור‬
‫הקב׳׳ה אש ומיס וערבן זה נזה ועשה מהן שמים והוא הנקרא‬ ‫שהו׳ הנעלם גנזו הקלה לצדיקים ולכן נסתר מהיי׳ ואינו רק‬
‫אמת והוא הרחמים ומקבל מהחסד ומהפחד א״ל דכי לא כך‬ ‫ו׳ אחל אך הה׳ השני שבשם בן ד׳ עשאו מלך ונגיד בעולם‬
‫שאלתי אלאכךש^תי המיסלמעל׳מןהאש וכאןנכתב הש׳המור׳על‬ ‫השפל ולכן לא העלימו כמי הי׳!א״כ שני ההי״ן ו״ו אחל בשם‬
‫האש קודם התיס תשמע שאש למעלה מן המיס א״לבני זהו‬ ‫בן ל׳ י א ת הרי כאן כל האותיות תאלתן וסופן כי לקח‬
‫תלאכי עליון יגידוהו א״ל לוי ישאלס א״ל אני אשאלם יצאתה‬ ‫הא׳ כל האותיות ודר אל הת׳ הוא בתו של אברהם אבינ‪-‬ו וזהו‬
‫בת קול ואמרה בענכור שאש לתטה תן המים והוא קרוב וכמוך‬ ‫וה׳ בירך את אברהם בכל שכל האותיות מן הא׳ נאחזים והת׳‬
‫לאש עי׳כ הקדים הש׳מןהמיס וקראו שמיס אמררנונ׳ דעלמ׳‬ ‫מקבלת טלם זהו כל הנחלים הולכים אל הים ואיני יורע תתי‬
‫זיל בתר רובא רוב קבלתם מן המים לכתוב מים תחלה ואת״כ‬ ‫אברך ברוך פוקח עורים • כי לעולם נעורון אתה לא שמעת‬
‫ש׳א״ל האש מקבל תחלה שהוא השי"! ואח״כ באים המי׳ומכבין‬ ‫קרא דכתיב ואשמע את הקול מדבר אלי משמע שלי נקרא את‬
‫האש וזהו שמים גובריןעל האש ולכן נכתבהש׳ תחלה א״ל מהו‬ ‫ואנה כל האותיות ליל בכללן אייל ודבר אחר אינך רואה אייל לא‬
‫אש ומים א״ל במ״ק הוא וא״ו שהוא המשי׳ שלום ניניה׳ שקב״ה‬ ‫ל׳ל נעשה הא׳ית ה׳ במ״ק ונעשה אתה זהו תחלה את וסופו‬
‫רצה לברוא את העולם במים ולא היה מתקיים ר״ל שאס היה‪.‬‬ ‫אתה הוי והתה תשמע השמיס ר״ל ה׳ השמים נתחבר עם איית‬
‫בורא עולמו בתיס לא היה יצר בעולם ולא היו פרס ורבים רצה‬ ‫ונעשה אתה הרי כאן כל האותיות שהם את בה׳ השמים שנם‬
‫לבראותו באש זהו מה״ר ולא היה העולם מתקיים ליל אמת כי‬ ‫הוא שב אל האת ‪ :‬ובא וראה הא׳ הוליד הא׳ בא״ת בייש והת׳‬
‫היו פריס ורבים אך מה״ר היתה מדקדקת עם הבריות והם‬ ‫הוליד א׳הרי כאן איית איית זהי שאמר משה בת״ת ה׳לכם בערנ‬
‫פולס ביצר קשה והיה כלים ברגע נתתברו האש עם המיס‬ ‫בשר לאכול ולחם בנקר לשבוע • שכל הפעולות תא׳ ע״י ת׳‬
‫והאצילו ואייו הלא הראה אש ומים במ״ק ואייו זהו מה שנתעוררו‬ ‫וזהו את יראה ערב ובשר לחם ובקר אלו זרועות ע״י ל״ו‬
‫חז״ל כל מחלוק׳ שהוא לשם שמיס סופה להתקיים ושאינה לשם‬ ‫פרצולם גס אמר הכהן בת״ת ה׳ את׳ירכך נופלת ואת בטנך‬
‫שמיס אין סופה להתקיים אי>הו מחלוקת שהיא לש״ש הוי אומר‬ ‫צבה שגס הרחמים ממיתה גם נתמלא הת׳והוליל אלנ״י בא״ר‬
‫זה מחליק׳הלל ושמאי ושאינ׳לש״ש זהו תחלוק׳קרח ועדתו ליל‬ ‫ר״ל תי״ו מלא במ״ק ה!א אלנ״י במ״ק יא׳ נתגלגל והלך לי׳‬
‫לש״ש שמכוונים לשם הנקר׳ שמים כעין אש ומיס שהביאן שם‬ ‫ונתחבר עתי ונאצנו כל כארי החכמה על אלנ״י שהא׳ עם‬
‫הנק׳ שמיס ואז נעשה שלוס ונתקיים המחלוקת שהאש ומיס‬ ‫גם נתמלא הא׳ ולקח סופו‬ ‫הי׳ הוא אדנ״י נמ״ק זהו את‬
‫קיימים‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫זחקנד‪.‬‬ ‫©*ד‬
‫נמיולה עונה אלא שהלין הראשזן רוכל‪-‬השם להיות בלי צער‬ ‫קייתים והלל התאי כוונתם להביא שם הנקרא שמים‪ .‬ולהסיר‬
‫וע׳׳צ זימנה השם ביד ישראל כענין ואהבת לרעך כמו־ ועדיין‬ ‫הקליפות הנק׳ עידון וראה שב״ש היי חריפים עוקרי הרי׳ וב״ה‬
‫צריכה לקבל דין כן הדבר בקרח לח ׳מחיל עיט כ• חטא‬ ‫היו רבים ובקיאי׳ועיין שהלל עולה בגי‪/‬אדני• ונדי שלא תאתר‬
‫‪,‬פעמים ר־נ״כ הלינין אליו קשים • ועוד אבאר אותי במקומו‬ ‫שמרתי אדני לכן הלל במ״ק א״י ה\א ל׳י שבמל׳ אדני וע״י ח״י'‬
‫בע״ה ביאור די ושיקי יה־לכוונתם לש״ש וקרח אין טינתו‬ ‫עולה ג׳׳כ אדני א״י ויבעבו׳ שהו׳ זכר העול׳ח״י במ״ק זה זכל‬
‫לש׳יש ומיס ואש כוונתם •לש״ש ושמאי קפדן;מזעזי הלא כה‬ ‫י שמל׳סנק׳זה תושכ׳שפע הא״י במרת אדני ועי׳כ הלכה כמותו‬
‫דברי כא״ש נחום אלנ׳יייס״ת שמי י "הסר"כעס "תליך ר'ח‬ ‫פי שמי הוא מדתו שמי זה שמי וידעת שהמילה דוחה שבת והיו‬
‫עולה הלל במספר יכ״ם םי׳ה וצלל עולה ג״כ ס׳׳ת אייל רבי‬ ‫חולקים כי שמאי היי׳ טיבר מאחר שהכל אלי מתערבים א׳כ‬
‫כתי׳ישמהוהשירסוכת׳וריתה תשמע השמ־ס ר׳יל ישמחו לשון‬ ‫ללי יש לסמיךוהלל כמול‪.‬יהלל סובר י׳ הלולי׳הם וע״י באים‬
‫רבים ותשמע־לשון יחיד ל׳ל ברוך כ‪,•:‬א עיריס ולא איגדתי‬ ‫אליך וגבוה מעל גבוה שומר וע״כ הלכה כמותי בא פס הנק׳‬
‫לך כעמים ו' נגלה ונסתר עמו והנה ילל ורבים יאשר־ מיין‬ ‫השמי׳תחל׳בהלל)אה״כ בשתי וידעו כלס שהלל רב מוכלסין‬
‫הרקה ט זה ‪ 3‬ן• ה״מ ה״א יבארהו דייל הבינה נקרא ה׳ 'וכנסת‬ ‫מיד יצאה בת קול למטה אלכה כב״ה והנה נתקיימה המחלוקת‬
‫'ישראל ה׳ וזה! ה׳ ראשון יה׳ אחרון נעמיס מלאים ומגידים‬ ‫שלאניגקח דברי בית שידי לגמרי‪ .‬שבהרבה מקימות חזרו ב״ה‬
‫בלמ‪:‬ן הא הא ופעמים חסדים ומגידים ‪33‬׳ ההין ליה ר״ל‬ ‫להורות כביש יהיודי לדברי ב״ש 'אנל קרה לא הי׳ במחלוקתו‬
‫כשהווין אלו שמחין וזהו ישמחו השמים ואיי והגל הארן‪ :‬ייתה‬ ‫כוונה להמשיך '?‪ b‬הנק׳ שמי& כי כיין להפוך הבריאה‬
‫אשמע השמ;ס הוא ו׳נגלה וגס הוסיף לשאול מהו ‪ !3‬ל ל ל ׳ ה‬ ‫זבהיפל הבריאה אין קיום' בא וראה שמשה רבינו עליו השלום‬
‫‪.‬מתרבעין ומהמלאין זהו בן ר״ל ה׳ נעמיס ה׳ היא ל ה וא׳‬ ‫• קרא עליהם לשלום וליל אתם אש ואהרן מים והנה תן‬
‫מלואו לנו מהרבע כי לעול׳ללהרי כאןל׳ו וזהו ה״א ה״‪ 6‬ל‬ ‫המחלוקת כמשך השלים שהם שם ה'שתי‪!$‬הס אתרו יעני * לא‬
‫פעמים כ״‪,‬י הרי ב״ן וזהו ב״ן ה״ה ל׳א י והלינה הוא <‪£‬ההץ‬ ‫?עלהולא נמשיך מהשלום אליני רק נעמול בתוקף גבורתינו‬
‫והווין בחיבור אז ה;ל מתברכין למעלה ולמטה ל׳ל ל לכחיב‬ ‫וא*ן לשאול &א ‪3‬ת קול ותבטל דכר׳ קריז כי יש להשיב שקרת‬
‫‪.‬ואהה תשמע שיייס ישמחו שמיס ותגל האיץ ־ ל׳ל כהיב‬ ‫לא רצה' לשלום כל עקר ואין התעוררות אי׳׳כ בת קול מאין'תצא‬
‫בזאת אני ביטח ר׳׳ל להכניס מפילה• זהו ואחה משמע השמים‬ ‫‪1‬א״א הלא משה מפי הגבורה למד שקרח וטדאו הס בני שייפה‬
‫‪.‬ה׳ אחרון שנשם בן ל להכניס תפלתי לשמים זהי השמיס ‪0‬‬ ‫וא״כ הי׳ גונב דעת הבריות והיה קורא‬ ‫י ובליעה כינהו‪:‬‬
‫אות ל נק׳ זאת • וכן בזלת יבא אהרן אל הקודש ואותה ה׳‬ ‫אליהם לשלום וידע כי הם לא ישלימו ף״ל אמה משהי היה‪ .‬ידע‬
‫‪.‬נקרא נער ואיך אעלה אל אבי והנער איניי ‪-‬סי ייגמיזן‬ ‫י ם קרח לבדו לא יספקו בידו‪.‬לעשות תשובה אך חברותו‬
‫‪.‬השמים" ל׳ל ישמחו‪.‬הודן ויעלה ה׳ אחרון שבשם בן ל• ואז‬ ‫אם היו פולזים לאו בני כליי כינהו ן הס היסייפו על חטא פשע‬
‫‪).‬הגל האר! ל׳ל תגל הארץ עם ה ל ראשון שהוא הכינה וזהו‬ ‫ינעלם ממשה וע״כ קרא אליהם לשלום וגם אי! להקשות לתה‬
‫שמחה בבנים שטנה עי)הס ט יש שכינה לשכינה ל׳ל הנינה‬ ‫*‪:‬תפלל שלא'יקבל הקב״ה מנחתם וגס לברא דין עליהם זולת‬
‫היא שכינה לל׳י‪-‬וכ״י שכינה לישראל ליל בני ר־״ת ‪3‬־*ת הא׳‬ ‫י •משה הקב״ה יעשה דין ומשפט עליהם וי״ל כי משה עכ׳׳פ‪.‬ידע‬
‫ב ל שבא עם הנקודות הדקות והסתומות והד׳ ננקד אא יהאיר‬ ‫‪7‬יצם ועניינם אך ל ה צריךקדיאליה^ודרו׳דא״כ יסנטלו כל‬
‫‪.‬כל העליונים ומיד כעאחו שמיס וקבלם יה׳ אארון עמהס יזהו‬ ‫התפלות• והקב׳יה יעשה דין כפי יר׳‪4‬שה המקבל • הללתראה‬
‫השמים וע״כ נפתחו שמים בנקולם ושמים היא אדם ואדם‬ ‫‪ -‬שאברהם אבינו ע׳יה ירד לתצרים‪'.‬מפנ' הרעב ואדם גדול‬
‫‪ ,‬כולל זרועות ושיקים ומעור ועטרה וגוף ל־רם ה ל השלרה‬ ‫כמיהי לא היה לו לעתיד ימים מועטים <‪£‬ד עבור ייד הרעב‬
‫שהכל משדרה מתקיימים ויונקים והשררה מהמוח והרי בשתים‬ ‫אבל כעביר שראה ה*רץ נ^יבה ייבשה ירד להשקותה ל׳ל‬
‫שבעה ושלש הרי כאן עשרה ל׳כ הכל בלית השמים ראה את‬ ‫*רד למצרי׳בלי להשקיות‪ .‬הירץ למעלה'ע״י התעוררו׳ לאברהם‬
‫הא׳ בא ולא בא עמי ל׳ל ראיתי והבנתי ולא הורשתי לאמרי‬ ‫וצןמשה וכן כולם צריכים התעוררות‪ .‬יתעשה כלי שיהיה‬
‫ל׳ל בני אי־כ למה לא נפתח גם י׳ השמים ל׳ל אני י׳‪ •.‬ג‪-‬לך•‬ ‫צח ופוצל ייעשה הדבל י&א למעלה ‪.‬וקרח לאי רצה להמטך‬
‫שאיני יודע ליל בלי שבועה אני מאמין לי יל*‪ .‬לשונך‬ ‫•אליו השלום ינשארה הארץ יבשה יבושי הביגדיס ריקם תז‬
‫לותר איני יולע אייל ל׳כ לתה ננקל בחדק ליל נכהחו השמים‬ ‫צתחה האלץ את פיה ‪.‬וקבלה כל הלנין עירלו מלמעלה כי‬
‫לקבל והל׳־ בחדק להריק ביס ועוד יה׳ בע״ה ‪.‬‬ ‫י‪,‬‬ ‫• *)צאו מקום להול שהיא המקבלתיהטוב‪ .‬והרע והיא אש מקבלת‬
‫)*את י הוי׳ בכל מקים זכר את נקבה הל ובית דיני ולן‬ ‫אש ולא מצאו ריק המקריבים וחלו עליהם ונשרפו כי לא כוונו‬
‫צור־ לבא הל בית ראשון כ׳ היא עם השמים‬ ‫^ק במדתס שאמרו לא נעלה ואהרן כיון להשלים נכנס בשלום‬
‫אבל אה שני צלך ו׳ ט הא עם ה־דץ ולכן נלםף הו׳ לזון‬ ‫־ ויצא כשלום וכשם שפתחה האח אתלה וקבלה אותם לתעלה‬
‫את העולם ל ל את הראשון רומז לזרועןת והשמים הוא במקיס‬ ‫צן פתחה הארץ את פיה למטה ובלעה‪ .‬אואס ואס יש‪,‬מי שאמר‬
‫ו׳ ולכן כהיב חת השתים בלי ו׳ אך את השנירומז גשוקים הוא‬ ‫ט קין במנחתו חטא‬ ‫י ‪£‬רח וקין כוונה אחת לבם הך; ‪.‬עמו‬
‫עם הארץ והארץ תירה דן ע״כ היה צריך לומר ואה להיית גם‬ ‫שהלא מזרע הארץ אש מכלימים וכן קדה עתר במדתו אש‬
‫הו׳ עתהס שהוא מורה רחמים והוספה כענין •שיזרז״ל‬ ‫מבלי מים ויךן נהרג כי שופך דם האדם באדם דמו ישפך‬
‫ו׳ מוסיף לעולם ויהי׳ כמו זה׳ הוא ובית דינו כי‬ ‫ובעבור שהיה"לקרח לקחת‪ .‬מותר ילא לקח‪ .‬אך הטא פעמים‬
‫אע״פ שהשוקיס עם הארץ גנר הדין וע״כ ה‪1‬׳ עם הארץ‬ ‫ע^כ ניתוססי‪ .,‬לז מיתות משונות שקשה האחרון מן הראשון‬
‫והואיל ויש י׳ עם הא״ת ל ׳ הלז הוא שלום בנק׳ שירם ולזת‬
‫כ‬ ‫שהעות־ עבירה מן עבירות חתולות ושנה בוימה מעלה יש לי‬
‫נ‪[5‬רא ירחה א״כ האת שהוא היראה היא של שימים וזהו יראת‬ ‫מן קרה הוא ניהו וגםא״לאחף שהבל ה‪3‬י׳ת‪3‬כורו׳‪.‬צאנו והוא‬
‫שציס‪.‬וגס‪.‬מלכי׳ שמי •מלישל שתי׳ וראה שבינ׳אמר שמום הטן‬ ‫קרנן מהודר כ׳ ידוע ה ב א ןצא׳׳ן וקנייה קבלו אלאשהנ־הנ‬
‫אמונתך היא האמונה ל׳ל שהאמונה היא היראה כענק דכתיב‬ ‫&׳צונו והציץ בתה שלא ראוי לו ונתחי? הריגה בערכו ומגלגלי‪-,‬‬
‫ואתינ^ך בלילות‪ .‬וכתיב אמונתך סביבותיך זהו אתת ומנינה *‬ ‫*כית ע׳יי זכאי וחוב ע׳׳י חייב ונזדמן קרח והוא קין והרגו‪.‬‬
‫געה? אגיד לך הרשום בכתב אמת שהו׳ הנוסף נויאת בא נכח‬ ‫•חזרותטא‪.‬היה מן צדי! שיהרג‪ ,‬פעם‪.‬ש?־ת ולא שיבלע כ׳ לא‬
‫‪4‬‬
‫כללו הוא אטה ראשון ר״ל כת כללו מא׳ ועד ‪1‬׳ יו׳ עמ‪:‬ם‬ ‫מחיל‪.‬עוט אס לא במיתה הזאת וראה דין הבליעה כתה היא‬
‫עולה אהיה כי מה לו׳ בלא כללו ל אהיה השיר ס ׳ לאמת‬ ‫קשאשיול־להייסשאולה• וראה וה‪ !3‬שהבהמה זימנה כקב״ה‬
‫ר״ל תרבע אהיה ל׳ל‪ .‬אהיה פעמיס ה*ה היא מזת תהן אחה‬
‫ל עדיין לת‪,‬‬ ‫• ‪1‬נשלזטה בהמשמברכה ואס״כ נמצאת טיפה‪..‬‬
‫ליעקב‬
‫היא הבינה מבטה בהכמה ובורא י עולם גס מבטה בחכמה‬ ‫‪,‬‬
‫ליעקב הוא ו׳ הוי! קו האמצעי גס ריבוע הו עצמו נעשה‬
‫וברא האין ה׳ בסכמה יסד ארץ צייר למטה כ״י והיל מגו‬ ‫ל״ו ר״ל ששה פעמים ו׳ עונה ל״ו זהו ה׳ קוינו ל״ו היא צדיק‬
‫צייר א״ל צור ומהו צור א״ל צייר פועל ומצייר א״ל רב• א ק‬ ‫הונן ונותן וע״כ הו׳ עם את לזון ולפרנס את העולם‪ :‬א״ל‬
‫מאף נאצלה א״ל מכא לך א״ל אף •די יסדה ארז ועקר קבלתה‬ ‫ראיתי הו׳ שנתגלגל ועלה ללימת אייל ראיתי ורעדה אחזתני‬
‫מן האף אייל ראית קצב למעלה א״ל ראיתי שני קצבים א״ל מי‬ ‫אבל עתה אודיעך מנפלאות השם הגדול תן ית׳ שתו שנתתלא‬
‫ומי אייל נתמלא אל׳׳ף והפ״א ונעשה קצ״ב וזהו אי׳ף והשני ארץ‬ ‫אמת בכותותיו אל״ף מ״ם תי״ו ולקח אותיות שניות ית״ל ואותי׳‬
‫כמו האם תהיה הבת אייל ר׳ פעם אחת סיפר לי אבי ז״ל שראה‬ ‫שמנה מרמזים ח׳ ימים וזהו וביום השמיני ימול בשר כו׳יכיון‬
‫משה בשרו של ר״ע תלוי במקולין של ברזל והייתי תמה איך‬ ‫שהמילה מכה אהי״ה המתגלגל אמת הוא יעקב ע״כ המילה‬
‫נמצא קצב למעלה ועתה נתיישבה דעתי אייל עדין מבתון‬ ‫דוהה שבת ויעקב נולד מהול שאין ערלה מגעת שם וגם אחר‬
‫אתה אבל הקבי׳ה הראה לו למשה נפשו של ר״ע שהיא עתידה‬ ‫שמגלה המילה אשר ליעקב מאחר שסרו העדלה ההליף בא״ת‬
‫לררה בעולם השפל והוא יהיה במממשלת האף והוא הקצב‬ ‫בייש אז אמר יעקב את״י מלבניןכלה ר״ל אמת בא״ת בייש את״י‬
‫וימסרהו ביד המלך אכזרי הנאהז מן האף ונגזר עליו מיתה‬ ‫פ״ל ר׳ תהו אמת איי׳ל זרת א״ל מהו זרת ח״ל שמים בזרת‬
‫היאת וזה הראה לו למשה • הקצב השני היא ארץ מדה״ד הרפה‬ ‫בא‬ ‫היק ר״ל אממ במלואו עולה זר״ת והכל בא תן הא׳‬
‫ואמר משה לתה יפקוד עליו דין הזה והשיב אין הצלה כי כך‬ ‫פעם אחת ה״ה׳ מהלך‬ ‫וש׳יע תה קנה קנה מאדם אחד‬
‫עלה במחשבה ורוצה המחשבה לנקות נפשו של ר״ע כי אין‬ ‫לנהרדעא ופגע בי אדם אחד בדרך ואייל להיכן תלך וא״ל‬
‫טהרתו רק לקבל יסודן אלו וכל זה תשב מהשבות לבלתי ירח‬ ‫לנהרדעא ואייל עתיד ועתדתי וא״ל אשאלך והודיעני א״ל אתור‬
‫?נתנו נדח אייל ר׳ ומה צורך להראות למשה את זה •א״ל גמ‬ ‫חייל עד היכן הוי עולה ואייל עד היכן הו׳ יורד ואייל‬
‫סיפר אבי זייל זה הראה לו למשה לראות שהבאים בעילם השפל‬ ‫שאלה אחר שאלה אינו תשובה תיד א״ל ו׳ אהיה אצלו אתון‬
‫בזו השמטה כבר באו וזהו דור הולך ודור בא דור שכבר בא‬ ‫מלתד שהוי עולה עד אהיה גם הוא אתר לי שהי׳ יורד עדי׳‬
‫וביאת משה לא היתה צריכה צער כי כבר קבל צערו אך עתה‬ ‫ואייל מהו י׳ א׳ל יו״ד במילואו הוא אהיה עםהי׳ והוא‬
‫בא לשררה ולמלוך על ס׳ רבוא איש זהו ויתעבר ה׳ בי למענכ׳‬ ‫סיני דיל אהיה במ״ק הוא סיני תפשתיו וא״ל איני מניחן ער‬
‫ועתה שמע אלי ודברי האזינה ארץ אל״ף רי״ש צדי" אותיות‬ ‫שתאמר לי כל דבר יתבאר לי מיד התחיל ואמר לי הי ׳הוא ת״ת‬
‫שניות דם ר״ל שאין דם בעולם אם לא מארץ מה״ד הרפה •‬ ‫ישראל והוא מדת יעקב ועולה ממדרגה למדרגה ה׳ הדרגית‬
‫בא וראה בלעם הרשע כיון בארן לכלות יש‪0‬י וזהו סוף תיבות‬ ‫עד אהיה ראשון ואה״כ לוקח שפע הברכות הרד ממדרגה‬
‫שפ״י הוא שנא׳ וילך שפי פעמים ארץפעמי׳ יבשה וגס אודיעך‬ ‫למדריגה ה׳תדרגות עדמדרגה תחתונה הוא י׳ תלאוהי׳עצתו‬
‫כפתחה הארץ וקבלה הסגול העליון הוא שתחת הר׳ מקום‬ ‫והיא אהיה אשר במ״ק הואסי״נ׳ והיא סל״ם יהנה פחד יצחק‬
‫הבינה והייתם לי סגולה סגול העליון לה׳ האחרון‪:‬‬ ‫סוף הה׳ מדות עליונות ות״ת יעקב התחלת ה׳ תרות אחרו נוי‬
‫הכלולה מן ה׳ קודם שנכללה היסה תהו‬ ‫והארץ‬ ‫ועולה ת״ת שהוא יעקב עד אהיי׳ה זהו ז׳ אהיה הו׳ הוא אהיה‬
‫ר״ל קודם שתקבל מן ה׳ היתה תמיה מאין‬ ‫ובירידתו תשקה כל העשר ותברך אותם • הכוונה ע״י ת״ת‬
‫יבא לה השפע ולא שמעת עני ן האת בהחלה היתה בכה עלות‬ ‫טוני׳ כולם וזהו והנה סולם תוצב ארצה וראשו תגיע השתיתה‬
‫העלות אז היתה תהו ר״ל האדם היה תוהא בדבר לדעת האיך‬ ‫והנה תלאט אלהים עולים ויורדים בו וסלם בחסרון הו׳ הוא‬
‫ולא היה יכול להשיג וכשנאצלה ובהו כלומר ב״ו הו״א ר״ל אין‬ ‫גלות הארוך ויעקב בחסרון הו׳ הסלם עיתדח בתרה אחרונה‬
‫אדם תוהא אחר אצילותה • יגס יש לומר מהויתהו קו ירוק והיח‬ ‫הוא הצינור האמצעי ותגיע עד אהי״ה הוא כתר עליון ואתר‬
‫התשובה המקפת את העולם אשר ממנה מימי החסד נמשכים‬ ‫השתימה ה׳ ראשונה להרמיז בה יריעה השמים עליונים‪.‬שמיס‬
‫והיא הנק׳ רוח מהו ובהו הוא החסד שנח׳ אמרתי עולם‬ ‫לשמים • יה׳ אחרונה השמימה ליתר התשה תדריגות תן הוי‬
‫חסד יבנה שהוא האציל אבני הבנין שהם הו׳ קצוות וזהו קו תהו‬ ‫נאחז ביעקב ומלאכי אלהים זו דברי השם עולים ויורדים בו‬
‫ואבני בהו קו היא הבינה אבני בהו הס ו״ק שנאצלו מהחסל‬ ‫הכוונה שיעקב עולה דרך דברי השם עולה שחלה ואחי׳כ יורד‬
‫וראה תהו המהא בהי ישות וכו׳ י‪.‬ודע כ׳ אע״פ שנאצלו תן‬ ‫וכל זה אדה״ר גרס ונהסר הו׳ תיעקב עד בוא רוב תתשלת‬
‫החסד אבנים הללו מכ״מ עקר פעולתם מן הבינה כי ההם על‬ ‫הכתר‪ ^.‬חמשת אלפים ור*ן אז קודם הר״ן ינתן הו׳ ליעקב‬
‫בכיה גוזרת ומלת היתה ר״ל היתה בכח וזהו היתה תהו כי אין‬ ‫ויעלה *ריכהר עליון ויאתר עורה למה תישן ה׳ לעורר שפע‬
‫ממש ואיןצורה ועתה שנאצלו ובהו ר״ל יש ובו ה״י ועתה אבאר‬ ‫לרדת וילך יעקב ויאמר לכ״י קום בתולת ישראל אז הצינורות‬
‫לך דין תהו ובהו דע כי תהו ובהו נק׳ תפוחים ויש להם שדה‬ ‫יתמלאו ולא יאמר עוד העניים והאביונים מבקשים מים ואין כי‬
‫וחלים שם והיא הארז והיא כלולה עם תהו הלא תראה תהו‬ ‫האין עם יעקב ויבושו הפגעים רעים ויחזרו להשתהות ליעקב‬
‫לקת אותיות הקודמים ומצא שד״ה והיה הדין לומר בהו ותהו *‬ ‫כ־ נתמלא בו ׳ועי ד אמר לי דברים רבים ואין כאן מקומם •ואייל‬
‫אבל בעבור שעיקר קבלתם ופעולתם מתהו ע״כ הקדימו ר״ל‬ ‫מה שמך ואייל אל תשאל לשמי הנחתיו והתחלתי ללכת וא״ל אל‬
‫תהו הוא פחד ובהו היא חסד והארץ היא שדהשלתפותיס ר״ל‬ ‫יהלך חזרתי לראות וראיתי להב אש עולה למעלה בא אלי זקן‬
‫שהחסד ופחד חלים שס והת׳ לק׳ הש׳ והה׳ ד׳ והו׳ ה׳ והן‬ ‫אהד ואמר כל האומר דברבשסאומרי מביא גאולה לעולם‬
‫כ‬‫שדה שהשרה פועל בכת הפתד ואין לכתוב תהו בהו בלי ן׳ י‬ ‫קבלתי עלי לכתוב כל דברי׳ בשמו כי הכרתי בי שהוא‬
‫הבהו צריך ו׳ שהיא ת״ת ישראל בשדה שהיא הארץ וראה כי בהו‬ ‫ממתיבתא דרקיע‪:‬‬
‫מקומו ת״ת הוא השלום ותהו מקומו רע הייני עושה שלום‬ ‫הוא כ״י יה׳ הארץ ה׳ ראשון שבשם בן ד׳‬ ‫הארץ‬
‫ובורא רע ותהי מדת הגבורה מצפון תפחח הרעה וגם ראה כי‬ ‫בתחלהארץ ואחייכ לבסוף הארץ שקודם‬
‫הוא תרת‬ ‫הת׳ בא בפהד בעבור שהת׳ רומז למדה אהרונה‬ ‫קבלתה מן השפע היתה ארץ ומתאוה לעלות לקבל מן האור‬
‫הפחד ר״ל מדה היונקת ממדת הפחד יה׳ סמוך לת׳ להחריב‬ ‫הגדול ולבסוף באה ה׳ הבינה ונתחבר עמה וזהו הארץ ר״ל‬
‫והו׳להתיש כת שניהם אך הב׳הרומז בחכמה עלאה בא בבהו‬ ‫שפע מהבינה • בא וראה ה׳ הארץ מל‪$‬ו ה״א ר״ל ה׳ ואחריו א׳‬
‫הוא חסד להשקות ו׳אבנ׳ הבנין והה׳עמהס שאלולי זה נשקעות‬ ‫להודיע שה׳ הבינה עם כ״י ע״י הו׳ שהוא ת״ת א״כ הארץ‬
‫האבנים בפתד ואין הקנה בעולם •י‬ ‫כלולה מהדנה ומו׳ קציוה הארץ היא בת הבינה השמים הוא‬
‫מתיבתא דרקיע מקודשאבריךהואמהד׳׳ףא״ל‬ ‫שאלו‬ ‫בן הבינה הרי כאן דייו פרצופים הארץ אותיותיה ה״א צ״ר זהנ‬
‫לאתימאלף אלא ף״ד א׳־ל האותיות אלו מה מורים‬ ‫ואין צייר כאלהיכי וצייר לתעלה וצייר למטה ר״ל צייר למעלה‬
‫והשיב‬ ‫א‬ ‫ג‬
‫‪0‬‬
‫היתה הוי׳ שכה ליל כיי דבר גדול ‪6‬ני ריאה נפסח ה׳ של‬ ‫;‬
‫והשיב להם מה״ר הקשה ומה״ד הרפה ועל שפ רומז בקשת‬
‫היתה הרומז בבינה לקבל מן הי׳ הרומז בחכתה ונפתח הסי‬ ‫זהל׳ ברפה הדין נותן להקדים הף׳ מן הד׳ שכן קודם להאנ׳׳‬
‫של היתה הרומז בלי׳ לקבנ מן הה׳ הרומז בבינה והמעיר‬ ‫זהס שאתרו ד״ף כייוני להתחיל מא׳ זקב״ה‪ ,‬כיוון צהתחיל מת׳‬
‫עלה בחכמה לקבל ממנה י בלי אמצעי אייל תנין לך זה ל׳ל‬ ‫מתיבתא לרקיע למדו בעולם השפל ולכן• התחילו תא׳ וקב״ה‬
‫עיכיס לך ולח יראו א״ל והיכן ירחו אייל יראה שהיי של היתה‬ ‫התחיל מת׳ שכן כתוב סדר האותיות בשירם ת׳ תתלה אמרו‬
‫נקיד בש״בא הרומז במעור ולכן אמרו בספר היכלות שהיסיד‬ ‫לו הלינין מלו אנה נשקעיסא״ל ב״ובה״ו ליל הלך אייל‬
‫מקבל גם דרך הצינור ההמצעי בל• הפסק ונקוד תשו הת׳בחלם‬ ‫מימי ובהו עליהם ונשקעים בתוכם וזהו קיום העולם ל׳ל זה‬
‫לומר הת׳ היתה בכח בחולם ועתה נאכלה ונקרהת ארץ וזהו‬ ‫שמענו בעולם שבאני משם אבל צריפי' חנו לדעת מפיך מה‬
‫והארץ היתה ובעבור שנאכל הו׳ ונכללו תהו לכן ננקד! שניהם‬ ‫שלא שמעני אייל זה מרה בהורה וזהו ו׳ פעמים ב׳ ב׳ כעמים‬
‫בשור״ק תהו ר״לקודם שנאכלו היו בנה נחם וכשנחנל? לרום‬ ‫ל ה׳ פעמים י׳ י׳ פעמים ה׳ זהו ף״ל הנה נשקעו תוך ובהו‬
‫כששרקו שריקתס מחהו וי׳ לי׳ לעלתא נשתהו שורקת כ׳ תהו‬ ‫ותתקיי׳העיל׳תיר ענו כולם וחתרו טוב ל׳ תורת פיךמ*פי זהב‬
‫הוא הגבורה ונקרא שורק כי כששורקת שורפת ואלילי שהוא‬ ‫חקח קיחה תקנה ובהו וא״ו בייית ה״א ואייו כתה אוהיו׳ הולידו‬
‫קשור בחבלי בהו שהוא חסד אין כל בדיה יכולה לעמוד וגס הם‬ ‫ליל ביןהכל ז׳יא״ל ז׳אבני בהו והם היקףהעיל׳ר״ל תעלה ובהו‬
‫לתה נועלת מעצמה היתה בהה לנח גבירתה והיתה' שורפת‬ ‫זולת הנגלה הם ז׳אוחיו׳והס ז׳ שמטות הנקראים הקף העולם‬
‫ומבלה הכל אבצ היא מוסרת דין להו׳ דייו פרנופיס מנהיגי‬ ‫אייל מהו בהו ל׳ל תהו ל׳ל ותאי תהו ליל בבהו א״ל ומאי בבהו‬
‫עולם השפל והדין מתרפה ואינו מכלה לגמרי זהי תהו והי׳‬ ‫אייל תהו ליל היינו כפתור ואין לדבר סוף ל׳ל אמת אמרת אין‬
‫מן הדין להיות הת׳ ברפה ונא בדגש להודיע כח וגבורה •‬ ‫לדבר סיף ונלך לכנים ל׳ל העבידה חיני זז מכאן אס לח אבין‬
‫וכשכאצלה הארץ והחחילה לקנל מנהו הוא חסד עולם הוא איר‬ ‫א״ל אתה אמרת אין לדבר סיף וליל תהו אין לו סיף שכל שאין‬
‫מבהיק ואינו מבריק כל כך אז חכמה עלאה שהוא הב׳ הוריד‬ ‫לו סיף אדם הוהא עליו אייל בבהו שאלתי ותוהו השיב ליל בהו‬
‫ברכה מתולם והיי נפתח לקבל וקיבל ורצה להריק לו׳למשיך לבת‬ ‫ס״ת תהו הנה נעל׳תהו בבהו ואינו נרא׳ יליל כח בהו להשקיע‬
‫זוגו הו׳ מנחם בשורק ומיד ננקד הו׳ בש׳׳בא זה תכי ונהו ‪:‬‬ ‫תהו מאין לו אייל פעם אחת הלכת* לטבול וערנ שנת היה‬
‫על פני תהום שמעתי שהאויר קדמון נקרא‬ ‫וחושך‬ ‫וכשעליתי מן המיס בא אלי זקן א׳ ואמר לי בהו סיי׳ת תהו וכח‬
‫חשךבעבור שכל דבר &איןאדס יכול להשיגו‬ ‫בהו להשקיע תהו מאין לו ולא ידעתי להשיבו ועתהשתעתי'‬
‫;‬
‫היא חושך אליו' ואויר הקדמוןמי יוכל לדעת כיצד סתרי האבני׳‬ ‫שאלתו ממך שתא תמנו שמעת ליל מאבי שמעתי ול ; הבנתי‬
‫כולם אשר היה בעמק האין ונאכלו כל האבנים מן האחדות‬ ‫ואמיר לי מה אתר הזקן ושתא אזכור תה שאמר ל׳ אבי א יל אמר‬
‫וזה לח יוכל האדם להשיגו וע׳יכ נקרא חשך ואתר על פני תהי׳‬ ‫הזקן בהו חיתיות שניות יה״ו הוא אהי״ה י ור״ל נכח חהי׳יה‬
‫ר״לחשך היה עצי! עד שנאכלה החהום היא אחרית האבנים‬ ‫אשר בו גובר על תהו ואייל ר׳ ברור לי שזה אמר אבא לי אלא‬
‫והיא כ״י ועמיה תבכין ועי׳ז נאמר ברכא תהיס רובצת תחת ולא‬ ‫ששכתת׳ ליל למה נכתב בו׳ ובהו א״ל לא ראית מיתיך בנים‬
‫ראית בני מה כאמר במתן תורה ראוך יחילו הריס זרס מים‬ ‫מסבבין את האבות ליל ו׳ ראשון ת״ת ו׳אהרון יס<ד ב׳ בחכתה‬
‫עבר נה; תהום קולו רום ידיהו נשא ור״ל ראוך יחילו ירים חלו‬ ‫עלאה הוא האב ה׳ הבינה היא האם זהו ובהו ליל ל ולמה‬
‫זרועת עולם הנקראים הרים זרם מים אלו מיס העליונים‬ ‫יעלה הבן שהוא הו׳ הראשון למעלה מן האב שהיי־ הנ׳‬
‫הבחיס תן החסד כה‪ ,‬תהום קולו הוא ליי ־ רום ידיהו נשא ו״ל‬ ‫א״ל חלולי זה הצלה לישראל מהיכן אבל עתיד הקכ״ה להעלות‬
‫אבנים אחרונות הרותזים בתלה ידיהי נשאס ועללזה נתדה‬ ‫הו׳ הוא ת״ת ישראל למעלה מחכמת אלהיס זהו שנא׳ ירכיבהו‬
‫הנקרה רום הוא החולם כענין נעוץ סופו בתחילתו ‪:‬‬ ‫על במתי ארץ ו מיד יפיל סס יכל הפגעים ספו תמו ויצאו‬
‫לפן אחר וחשך על פני תהום כמו שימרנ‪,‬‬ ‫‪3‬פנה ‪,‬‬ ‫ישראל מהגלות האחרון אייל ומאי תהו ל ל אוי חייל ומאי לי‬
‫דעלת העלה נקרא ה‪:‬ו והגבורה תלי תטעם‬ ‫אייל מתהו ליל מעולם לא יכנס בשכלי בלא ביאור ל׳ל וליוה‬
‫דעלת העלית דבר המההא והגבורה שאין כיף ידעתי תצני‪•,‬‬ ‫תנהיג עצמך לשאול • ליל אם לא השאל לא איין ליל תהו חיי‬
‫תפתח הרעה כן חשך ענת הטלת מצד שאי! לו השג‪ :‬נקרא‬ ‫ה׳יא י״ו אותיות שניות אוי וליל אין האוי כעולס אלא מתיו אייל‬
‫חשך מטעם שלא יוכלו להשיג כן חשך נקרא גמרה הוא כהד‬ ‫ויש לו כה להביא האיי בעולס ליל כחי כשנעלס אהי״ה תמני‬
‫יזהו על פני לכוס שהחשך תמי׳־ ע״פ תהום הזה ליי וראה‬ ‫והנה אותיות שניות מנהו אהי״ה ר״ל הכל מן המקבל׳©‬
‫שעיקר יניקת התהוםתההושךונקראת כ״׳ ההוכמההז כי זהו דין‬ ‫כשמקבלי׳ישריס וטובים קב״ה נמצא בבהו הוא אהי״ה ותשקיע‬
‫וזה דין זה אש וזה חש אין הפרש ניניהם אלי שתהו קשה ותהום‬ ‫את תהו הנמצא בו ואין לו כח להזיק ואס לאו הקנייה הוא‬
‫רפה ושמעתי שאותר שם תהוס ניסף והלילה וחלילה ש ש‬ ‫אהי״הנעלם מבהו ומתהו או״י בעולם אייל מהו במ״ק הוא‬
‫חושפת או תגרעת נהורה יזנל מחסרון ידיעה כישפו האותיות‬ ‫י״ה מהו זה א׳׳ל מה״ד הרפה ועל ידה פיעל מתהו שהוא מה"ד‬
‫ליל ר׳ מהי תהום אייל יי׳ א אני לימר מה ששמעתי תאני ז״ל‬ ‫הקשה אייל בני בא וראה ושמע וסתום הדברים כי דבר גדול‬
‫ששמע מיניו ואביו ינאי! יהי‪":‬ל אשר למד תירה מפיהו לל וכיון‬ ‫שמעתי על מלת היתה ליל ר׳ תמי שמעת ליל קול בעליית‬
‫שיצא תפילס של אלו אמור אוהי גם אהה ר״ל מה לי לימד דיר‬ ‫יאדס לא ראיתי ח״ל והיכןהיית ליל סמוךלהורבה אחת מחירב׳‬
‫גדול כזה א״ל ל׳כ למה הרהרת כליך לומר ששמעת •אייל ל כ‬ ‫ירושלים ותה שמעת ליל שמעתי דברים ייביל־י׳ הית־׳ה ה״א‬
‫אני אגלה ל־ ואהה אל תגלה א״ל תהום זה ראשו וסיפו מ״ת‬ ‫׳ו״דתי״ו ״א ^ י עליון י׳ חכמה ה׳ניכה ו׳ ת״ת יד׳‬
‫כ ה‬ ‫ה‬ ‫ה‬
‫ה״ו באמצע הנה עם כללם ר״ל כלל ה׳ י״ה הכתה וניכה‬ ‫כנסת ישראל והוא עם הי׳ ת׳ כנסת ישראל והיאעס תשך‬
‫כלל ו׳ אהי״ה כהר עליון זהו תהום הכוונה כי הה׳ והו׳ חיים‬ ‫הו׳ ה׳ לעצתה נכח ל׳ והילה עולה יי׳ת מלמד שעשר הויות‬
‫תל תחת הנקראים ליה והנה א׳ אהיה הוא אתת והי׳׳׳ה‬
‫היו בכת אחת בנח בעלת יעלות ול׳ל הארץ היתה בלית אחת‬
‫של כתר חכמת אלהים א״ל ר׳ הסתר שערת כשרי ל׳ל בני אין‬
‫עם העשר בעלת העלת וראה מעלתה ועניינה קשורה כגחלת‬
‫להרהר כ• כל מלותיו אליו פונים והס כליו המשמש בהם והוא‬
‫והכל אחדר״ל ארץ עם המל יא אהד שעם הארץ האחדות‬
‫היידע ואתה מה לך א״לר׳ ואימא חשך מאי והשך בוי ליל‬ ‫ה ה‬
‫חי ליו הל מי יוכל לסבול שריפהו זהו ו׳ השלום עושה שלים‬ ‫ו ז ה ו ב ה אייל ר׳ זרועות ושוקיים לא שתעתיא״להי׳‬
‫מרומיו אמר ליה מאי וחשך אמר ליה שחי לי חלחכי תענה‬ ‫ותשך היי שני מכריעים יש תכריע בלא תובעים ל׳ל ו׳ ראשון‬
‫הו׳ וחשך יבא הזמן וישכח את ישראל ויאהב אה האומזת יהיא‬ ‫‪3‬‬
‫תכריע בין הזרועת ומשך הו׳ בין השוקיים והרי עשר ל׳ל ר׳‬
‫;מהמלתהיתה א״ל נאצלה הארץ הרי היא הוי׳ וזהי והארץ‬
‫זמן‬
‫רי׳ל השריס של האומות והיו מכקשי׳לההגכר גס הס מהיקפם‬ ‫זמן הגלית הד׳אף הוכ־ב עמיסשזה חושך שכ׳׳ח איל וו׳ א״ל הו׳‬
‫ולעמול בתקפם על ישראל וסיים התחיל לנרכס ולמלוך על‬ ‫עמו לעולם אינו מניהו פן יחרה אפו מנח! ואין שרידופניט‬
‫ישראל והבאים שם רייל האבנים אבני• הבט! אומרים אבלו גויס‬ ‫ח״ו זהו וחושך חייל ועתידי׳ להנצל מידו א״ל עתילין לעלות‬
‫מארצו ה׳ הפיר עצת גויס יבא ויהיש כה הדי! מיד אמרתי לו‬ ‫יותר ממה שהיו בתתןתורה וכל החומות יפלו החיתיהסמלתעלה‬
‫אמיר לי סמן הדין מושכין רחמים מלמעלה הו אין מישכין‬ ‫למטה אייל ומי יצילם ומי יעלם אייל הו׳ הוא ו׳של יעקב שניתן‬
‫ואמר לא החסוםשור בדישו מכאן אומריסאין נופליןע״פ בלילה‬ ‫לו להייתו מלא בשעת הגאולה זהו יעקב בו׳ ובמקומו יתבאר‬
‫ורוח אלהיס מאי ורות זו חכמת אלהי׳ רוח הבינה ירוה ך״ב‬ ‫בעזה״י א״ל נחמהנ׳ אייל בא וראה נפלאות מנפלאות' הבורא‬
‫אותיות ההורה במ״ק תורה קדימה תורה רשומה אשר‬ ‫מהו וחשך ו״ו חיית שיי׳ן כ״ף ראש וי׳ וסוף פ׳ הרי כין פ״ו הוא‬
‫ממנה נרשמת תור׳ שבפת׳ והורה שבעייפ כלולה בה קדומה‬ ‫אלהיס ומאין נאצל ממשך הו׳ הוא ו׳ שני וך׳ הרי כאן כ״ו‬
‫מהסד עולם אמרתי עולם חסד יבנה ר״ל כל הוי׳נק׳ יוכויותו‬ ‫ט נשל׳ כ״ו פ״ו נשארו אותיויי״ש נהיית ר״ל אם הלובדרךהישר‬
‫של הקב״ה אלף שנה והנה חכמה ובינה שני אלפי׳ קודמים מן‬ ‫וכ״ו ופ״ו יהיו בנחת חז תירש ש׳׳י ר״ל שלש תחת יעשר׳ עילמו׳‬
‫החסד זהו אלפיים לעולם קדומה־׳ ולפי זה קשה שאין יוםוילף‬ ‫ואם לאו נת״ח ונתי׳ח אוהו לנתחיו ותאי על פני תהוסיכתוי‬
‫ושנה נתפשט אלא בז׳ היקף אבני הבכ־ן לכן הואיל ות׳׳ת נקי‬ ‫ויחשךעל תהום י אייל א׳׳כ אין לחשךפנים ר״ל פני החושך היא‬
‫עולם והסד תירה שבכתב •׳'תורת חסד וקדם החסד מן הת״ת‬ ‫התהום ועהה פחה עינך וראה ואזניך ושמע תאי תהום תי״ו‬
‫אלפיים שנה הסד פחד והכל אהד כ׳ רוח שהוא החכמה נרשם‬ ‫ה״ה וא״ו מ״ם כמה אותיות הםי׳לומר שהתהום מקבלת מכולם‬
‫ממנה היית חסד ותור׳שבע״פ הוא פחד ואומר מאחי שהחסד‬ ‫והיא מקום הלשר ת׳ בראש ומי׳ בסוף ואותיות אמצעית עולים‬
‫מקומו ת׳ת יקרא גסהת׳יית תורה שבכתב ופחד מקומו כ״י תקיא‬ ‫ע״ט וי לי׳ לעלמא כשיחסר י״ה ממרת התהום י ׳בש׳יה בלי‬
‫תירה שבע״פ ועל ההיקף נופל אלפיים והאומר על הכמת אלט׳‬ ‫רחמים מושכת ע״ט וכליה בעולם א׳'ל ר׳ ומעולם ל ז יצאי עט‬
‫אלפי׳ כוונתם מנין בעלמא כענין עשר ספי׳ עשר מאמרות‬ ‫בעולם להחריב אייל יצא במבול ועשה תנא‪ :‬להיות ארד אפיים‬
‫ומ״ש יום יאלף שכה ר״ל ימי התורה ושני התורה ואלפי התורה‬ ‫א״ל ר׳ ארך מנין בתהום אייל תהום בא׳׳ת ב״ש אצפי״ס ר׳יל‬
‫כי הס דברים של היקף ע״כ שמעתי בזה • ורוח רוחו שלאלהים‬ ‫‪ ,‬המ׳ החיו הוא י׳ ועולים ארך וזהו ארך אפיס ‪.‬‬
‫שהוא בינה ורוח בא״ת בייש פגפ״ס פ׳ וס׳ זה קם שנא׳ לגבי‬ ‫‪ n H j f l‬אודיעך מה שלא שמעת מימיך כשעלה מזה ברקיע‬
‫יהושע קום לךיחסר ו׳כי אלהיס מכח רוח של אלהיס חיל למה‬ ‫לקבל תורה לישראל למד סוד מ״ט אלף שנה סיף כל‬
‫טיי נקיא אלהיס והיא אמרה ליהושע קס לך רוח הבינה עמך‬ ‫השמ־‪-‬ות בקש משה שיאמר לו סוד ההמשיס אלף ‪ :‬מיד ענה‬
‫לכבוש כל העמי׳ר״ל יג״פ ר״ל ג' בינה כ׳ כ״י ר״ל אע״פ שכח‬ ‫משייט ואמר לשמו שהוא תהום ענו למ‪-‬שה • מיד ענתה הת׳‬
‫ורוח עםיהושע ע״י הבינה וכ״י כי הבינה ממנה הגאולות וכ״י‬ ‫ואמרה למשה כמת אותיות מא׳ עד ת׳א׳ייל כ״ז ענה ה׳ ואמרה‬
‫הי׳הלוחמיוגסהבינ׳ע״י הת׳י׳ת ותי׳ת לכ״י כי רסמנהיגי עולם־‬ ‫כמה אותיות מא׳ עד ה׳ אייל ד׳ אמ׳ הו׳ למשה כמה אותיות‬
‫‪ f t e f t n i S‬ר״ל חכמת אלהיסה־תה מכסה אתאלהי׳‬ ‫מ״א עד ו׳ אייל ה׳ ענה הם׳ ויימר ליישה כמה איתיוימא׳ על‬
‫שהיא הבינה שהבינה הוא פכי החסד הנקרא‬ ‫ס׳א״ל יייד אייל מט״ט צרפן כולם יחד צרפןומצא מ״ט ע״כ יש‬
‫מיס וכל האבנים ) כ״א'הבטן( נק׳מ־סעלשסההסדהנק׳‬ ‫לי רשות ממחשבה עליונה וזהו וחהמרהי מעט מאלהי׳וזה חסר‬
‫מיס ומלת מיחפת מלשון כיסוי על גוזליו ירחף מרחפת עליה׳‬ ‫מעט א׳תתהויבת״ק היינו הניאלףא״ל ולא •דעת ולמ״נא הודיעו‬
‫ר״ל אל הרוח מכוסים כל סדרי עולס וכל סתרי אבני הבטן‬ ‫אייל לא ידעתי ולא שמעת־ אייל ומתי נדע אותו אייל לכשיבא‬
‫וע״כ בא לשון מרחפת והרבה דברים חתומים׳וסתומים במלת‬ ‫אליהו זייל ח׳׳ל ואני ידעתי שיש ל־ כה לשאול אותו אייל לאבי לא‬
‫‪;/‬‬
‫מרחפ״ת מ ס ר״ש חיית פייה ת״ו ראה‪.,‬עשר חיתיות במלת‬ ‫גילה כ״ש לי שלא יגלה א׳ייל אומר׳ תקצה אבחין של אדם־פטו‬
‫מרחפ״ת הכונה היא עם העשר ארבעים ארבעים מאהיס שלש‬ ‫וכולו שלא בפניו גדול אהה תאביךא״ל בני איןהדבר כןשהמיעט‬
‫מאות שמנה ארבעה מאית שמנים חמשה ארבעה מאות ששה‬ ‫של אבי מחויק מרוב׳כ״ש שהיה יודע הרב׳א״ל בתה שנתהייבתי‬
‫ראה עתה בני חכמה עלאה הנק׳ ריח אלהי׳ לוקחת את נת‬ ‫הגדתיקזר ואמי תהום ד׳ אותיות כל אחד לקח אותיות שלפניו‬
‫וכיסהו והעלימהו וגנזו לצדיקי״ם וזהו צדיק יסוד עולם וזהו‬ ‫ועלו מ״ט הד׳ אותיות עצמן סהס תהום מה עכינ׳א״ל אתןא׳ל‬
‫ונח מצא הן שנגנז באותיותיו של מרחפת שהם אותיות חן‬ ‫מאי אתן וא״ל תתן ר׳ייל תהום שהיא כ״י אומרת אתן כי תהום‬
‫זהו מרחפת מכסה וכל זה שאין העולם כדאי להשתמש באותו‬ ‫בגי׳ אח; וא״ת קחי׳בא״ת בייש ואות׳ תתןשאתןוזהו עשר תעש׳‬
‫אור מצד חטא של אדה״ר אלף ריש ביה עין יוד מם אלף ריש‬ ‫עשר שתתעשר וע״כ אמר תעשר וזהו עשר במ״ק אתן התן עם‬
‫בית עין יוד מס מס אלף תיו יוד מם שין למל שין מס אלף‬ ‫המ!ה תעשר ועתה אם חכם אתה שים דברי בלבך פעם אחת‬
‫וי תיו שין מם ני; הה אלף ריש בית עיןמס אלף וו תיו שיןמס וו‬ ‫הייתי מהלך בדרך אפרתה היא בית לחם ובא אדם אחד ו״מר‬
‫נון יוד מם חת מס שין הה אלף ריש בית עין מס אלף וו‬ ‫לי אנה תלך ואמרתי לו לבית לחם ואמר לי אודיעך דברים‬
‫איו שין שין הה ראית מהי ק״ן הה׳ האחרון שכשם בן ד׳היא‬ ‫מבית לחם קודם שתלך לשםלהיותך תיקשב פן הכשל אמרתי לו‬
‫הרגמה ומהעלה ומתכסה שם ואחר יורדת ומבושמת מר‬ ‫אמיר חייל רע ט בית להם סבבה תהו ונעשית תהום כלבוש‬
‫ולבונה וזהו גס אני בכור אתנהו להעלותה שם בחכמה ר״ל‬ ‫כסיתו והבאים מתהום אומרים אבדו גויס מארצו ה׳ הכיי‬
‫מרחפת הוליד אותיות ק״ןכיצד מרחפ׳תעליהו במדידת ארבעי׳‬ ‫עצת גויס הניא מחשבות עמיסעוצו עצה והיפר דברו דבר ולא‬
‫כעין שכתב׳ למעלה ואחר תמלאם ותמצא אותיות ק״ן ה׳ ר״ל‬ ‫יקום ט עתנו אל רבות מחשבות בלב איש ועצת ד׳ היא תקום‬
‫עתיר׳ כ״י שהיא ה׳ אחרון שבשם בן ד׳להתעל׳בחכמתאלהים‬ ‫עצת ה׳ לעולם תעמוד • מחשבות לבו לדור ודור ר״ל אפרתה‬
‫חכמ׳ בחכמי ומתעלת ויורדת מבוסמת מר ולבינה ר״לעתילה‬ ‫אפרת ה׳ ואפרת הוא לשון רבוי וגודל ר״ל שה׳ אחרון שבשם‬
‫שיאמרו לה הב׳ ווי״ן קום ועלה עמנו בחכמת אלהי׳ הוא הקן‬ ‫בןד׳מתגדל ימתרב׳ט הה׳ הו׳בית חכתי הנק׳ לח׳וחזרתי לומד‬
‫שיצאנו משם ואז אין כל ברה יכולה לך זהו נורחפת א״ל ר׳‬ ‫ועיסק בעניניהרחמי׳היאי׳אלהה׳ ובאאד׳א׳והכרתיו שהיה‬
‫א״כ איך כתוב מרחפת על פני המיס א״ל השמע לאזניך מה‬ ‫‪.‬מלאך כי אב* היה מלומד עמהם ואייל אנה תלך ור׳י׳ל במה אתה‬
‫שאתה מוציא מעיך עייל עי״ן למ׳יד עי״ן זהו ק״ל והוא סלי׳ם‬ ‫לומד ואמרתי בבית המתברך מלחם ואותה רגע במה" ד היתה‬
‫שראה יעקב אבינו ע״ה והוא סינ״י שקבלוישראלעליו את התור'‬ ‫ומשום לא תחסום שור בדישו לא הנחני להמשיך אליו רחמים‬
‫והלמ״ד הוא ע״ר בגי׳ וזה שאמר אאע״ה ונלכה ע״ר כה‬ ‫אבל אמר לי ביח לחם סיבבה חהו חדי׳הד הקשה ונעשה תהום‬
‫ונשובה אליכם • זהו מרחפת עייל שהוא כ״י וכזמן הגאולה‬ ‫דיל עומדת בתוקפה ובתוקףמה״ר הקשה ומיד סבהו כל העמי׳‬
‫תאמר‬ ‫‪3‬‬
‫ספר הקנמ‬
‫וע״י ישראל‬ ‫נסים נגלים והנגלים והנסתרים בשביל ישראל‬ ‫מ‪6‬מד חכמה עלא׳לע״ל שהיא ל י ק״ס לקבל מיס ?גליוניימים‬
‫רואים גס האומות ‪:‬‬ ‫חיים להחיותך ולקום על אויביך ולהשפילם השפלה שאין קיום‬
‫ויאמר נתחבר א׳ עם הריי ונעשה א!״י אוי להם לבריות‬ ‫ותקומה עוד • ר״ל פני עולה ק׳׳ס והי המיס היא כ״י והרות‬
‫שאיכיכדאי לעשות להם נסים נגלים אייל אדונינו אי׳כ‬ ‫שהיא החכמה מרחפת עליה ואומר ק״ם ופתה פיך לקבל מים‬
‫נסים נסתרות נעשים בעולם א״ל השטן מרקד בעולם ואלולי‬ ‫מייסלמעל׳ זלכןנפת״ה המ״ם והיי׳׳ל בחילק שהיוד היא ספמ׳‬
‫דכ״י עושה בכל יום נסים נסתרות אץ כל בדיה יכולה להננל‬ ‫ומלק ללי לייסר האומזת וז״ש דהע״ה הוקס ע״ל ליל‬
‫ממנו ואגיד לך מה עושה הקב״ה עם הבריות אע״פ שמולידים‬ ‫מדת דוד ה׳ אחרונה שבשם בן ד׳ הו׳ מקימו מגזרת חכמה‬
‫קושי בעולם למעלה אפ״ה קב״ה עושה להם נס נסתר ומזמן‬ ‫ענאה ע״י ע״ל ר״ל ע״י מאה ברכו׳שימצאי אליה כל העש' שכל‬
‫להם מזונות מתוך קושי זהו קשים מזונותיו של אדם וגם אל י‬ ‫א׳ כלול תעשר ואלי ק ק׳ כרכות שהרמיזו לז״לממלת עייל ‪:‬‬
‫תאמר בלבבך כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה וראה‬ ‫אלהיס אלהיםהוא מ״ה כעניןשאתרו כ״מ שנא׳‬ ‫!יאמר‬
‫שאדם מפזר בביתו פשרה הלקים ואינו יכול לעשות חלק א'‬ ‫אלהיס הוא דין אך הדכוד הוא רחמים שנאמ׳‬
‫מהם והכל מהשי׳י והוא אינו‪1‬ודע אבל אם האדם בביתו מראה‬ ‫ראש דברך אתת ואמת ככ״מ רחמים חיץ ממקום שפירש אמירה‬
‫פנים זועפים ורעים ופני האורח בושו ונכלמו והרי כאן הלבנת‬ ‫רהתיס והדיכור דין כענין דיכר האיש אדוני ארז ייתנו קשות‬
‫פניסאעי׳פ שאינו ברבי׳אך יש לו להראו׳לו״פני׳שוחקה ולעשות‬ ‫וכן וידבר אלהים אך סתם דיבור רחתיס וסתם אמירה דין‬
‫לב טוב לו שאתה והוא משל השם אתם אוכלים ואתם ניזונים‬ ‫יודע הקלה וצופה ותביט עד סוף כל הדורות שזה האור‬
‫כעסן נסים נסתרים א״ל אדונינו א״כ המברך לו נגהו בקול‬ ‫יגנוז והעולם לא ישהתשו בו כי יחטא אדם הראשון‪ .‬וע״כ‬
‫גדול קללה החשב לו שמתרבים האורחים ובאים ואוכלים תה‬ ‫התחיל ויאתר אלהי׳ שיגנז זה האור תהס ולא יהיו כדאי להכוין‬
‫שיש לו א״ל בני דעו לכס שאין זה כוונת הכתוב שזה תדעו‬ ‫ממנו * ויאתר באמירה זו יצא נז״ר העולם ויגס ולא ימצא‬
‫באמת שאף אס יבאו בכל יום קב״ה מזמן להס מזון ומזה אל‬ ‫ראוי להכות ממנו כי אם הצדקיס לעתיד לבא ר״ל ויאמר בגי׳‬
‫תזוז דעת שלכם אך הכוונה היא ככה לפעמים יתצאאדס‬ ‫נז״ר בוא וראה שהו׳ ש ה הוא ו׳ הנעלם והוא איר הכגכז בי׳׳‬
‫צדיק בדור אשר מזונותיו טהורים ונקיים ואין לו לזה אורח‬ ‫והי׳ בא׳ ונשאר מר מגט‪ .‬מלתהרהמים שהי׳ קודם שחטא‬
‫אשר הולרעהו וצדיק כמוהו שהזמינו הקלה להכות מאותן‬ ‫י אדה״ר רם זהו ויאמר והטונה מצד חטא אדה״ר הניתן בעולם‬
‫‪c‬‬ ‫המזונות ללכת ולספר מדבריו פן‬ ‫השפל בלו פרצופיס יעלי שהעטרה אפשרית הידיעה ואפשרית‬
‫יתקבצו אנשים מגואלים שייסוד להטחם ויטמאו לחמי אשר‬ ‫היכולת כענין היפלאמל' דבר ליל מה׳ לא יפנא אבל חתכה‬
‫הזמינו לו הקלה נקי וטהור רק יניח דבריו וסיפוריו וקב״ה על‬ ‫יפלא וכן מי •תן‪ ,‬מר סבידרכח! אבל אני אין בידי ומצאכו‬
‫טהור יזמין טהור יעל טמא יזמין טמא אייל אדונינו אס זה‬ ‫שהבינה נק׳ מי ע״כ ממשרה׳ אפשרית הידיעה והיכו לת ות״ת‬
‫יספר הקלה לא ינימנו לבא לידי תקלה ע״י הצדק־ם א״ל‬ ‫יס‪ <0‬איננו אפשרי במ־יעה׳ כעכין היפלא וגו׳ מ״מ אפשרי הוא‬
‫בדוחק ימצא צדיק שלא יביא לו הקלה הקלה ואנשים מועטים‬ ‫ביכולת כענין‪ ,‬מ״י יתןיהוא לא נק׳ מ׳ ע״כ תורה שבכתב שהוא‬
‫הס כי השמטה קשה והצדיקים האלו גם חטאתם נגדס תמיד‬ ‫מתפארת והורה שבע״פ שהוא מן‪ .‬העטרה אומר׳ לאדם ראה‬
‫ותניח שילחמו שניהם ר״להמצוח והעבירות שבידם יאלתקרא‬ ‫נתתי לפניך את החיים ואת הטוב את המות ואת הרע ובהרת׳‬
‫אתה הדבר כי הקריאה מזקת להביא אלץ הירח שלא כדן יען‬ ‫בחיים ואומרת העטרה לא קודמת ידעתי מחטאיך שאני‬
‫שהקריאה עושה התעוררות והשטן מקטרג כענין‪ .‬כסדים היינו‬ ‫׳אפשרית ואומר ת״ת אס קדמה ידיעתי אני אפשרי ביכולת לכן‬
‫לעתודה דתיט ונתקיים הדבר וכן‪ .‬יולד בן לנעתי שהיו צריכים‬ ‫אין הדבר תליי בי אלא בך ובחרת בחיים א״ל תשאל א״כ הבינה‬
‫קריאה יכן אל חפן אל מנחתם א״כ ראו שנסים נסתרות בכל‬ ‫שקדמה ׳דעת׳רש לההיכול׳כעניןוסורמרע בינ׳ימנעהו ולא‬
‫יום נעשית א״ל אדונינו מאין לך כל הדברים הללו א״ל אל‬ ‫יניחהו לחטוא והוא הגורס שאין מונעו ונמצא יצא ליו משפטו‬
‫תשאלו מאין לי כ׳ לא אגיד לכם פרח והלך לו מיד הכירו כי‬ ‫מעוקל מלפניו כי יש להשיב השלש הראשונות שהם כתר חכמה‬
‫ממתיבתא דרקיע ירד ל׳ל בני ראית תה למדנו ליל ר׳ ראיתי‬ ‫ובינה הם ראש אחד כפי מעלתם וחטא אדם מצויה בעולם‬
‫כתעט לא פרחה נשתתי כל כך דברים תתיקיס הוציא מזיו‬ ‫הניחוהו ביד ד״ו פרצופים לתת להם שכר ועונש כפי ענ־נס *‬
‫אייל תי כתיב‬ ‫אייל ר׳ ויאתר אלהים יהי חור ובאיזה כח‬ ‫והנפש הבחין כי ע׳יכ ירדה מן העליונים ואין כל חדש תחת‬
‫אתר ויאמר כתיב בכחגילגול הו׳ המתגלגל באהיה‬ ‫השמש ליל נפש הדשה * ויאמר אייל בני חינךרואה שנסח׳ מופת‬
‫עס כללו ר״ל הו׳ עס כללו נאצל אור הוא הו׳ בעצמו שהוא‬ ‫א' תוך ויאמרומלת ויאמר אומרת אוחו הבינה וגס ל י הנקר׳‬
‫האיר ובכחו של הי׳ אשר משך ו״ל נאצל תשך הו׳עם הד׳היביר‬ ‫גם היא חלהיס ל׳ל לא ראיתי ולא אוכל לראות לך נסתר מופת‬
‫ח׳ ופרצוף א׳ ואדם א׳ הרי כאן ‪3‬׳ אורים וי׳ד זהו יהי אור ויהי‬ ‫א׳ בתוך ויאמר ל׳ל א״כ מה אהה מקוה א״ל לשמוע א׳׳לוממי‬
‫חור בכח הי׳ ר״להוא י׳ של ויאתר ונעלם שלו וי׳׳ר יאתר אלהי׳‬ ‫א״ל תמך אייל גס אני איני יידע אךקנצי מיליןשמעהי ומהם לא‬
‫שהיה הבינה תכח הי׳ שהוא חכתה יאצלו הנעלמים שנ ׳וי׳ד‬ ‫ידעתי א״ל ל׳כ מה יהיה א״ל המתן המתין ובא אצלם אדם‬
‫שהס ו״ר חיבור א׳ ר״ל שלא יהיו מפורדים לגמרי רק יביטו‬ ‫אחד ואייר להם מדו ויאמר ל׳ל בני ענה לו ליל העבודה איני‬
‫זה את זה ויאהב זה את זה כענין ורבקה אוהבת ית יעקב‪.‬זהו‬ ‫•ודע וגם אתה לח הגדת לי ל׳ל א״כ אענה אני אייל ויאמר‬
‫יהי אור הו׳ ויהי אור הד׳ וזהו הבינה מסתכלת בתורה יבירית‬ ‫מופת אחד אייל מהו מופת א׳ א״ל כל מופתים ונכדם נסתרים‬
‫את העולם ר״לתורה קדומה והיא החכתה ומסתכלת ר יל‬ ‫מכנסת ישראל הנק׳ אלהיס חייל אמור לנו אדונינו איך נסחר‬
‫מאכלת ההויות בכח החכתה זהו ויאתר ר״ל ו״י של וייתר ח״ל‬ ‫מופת א׳בחוך ויאמר א״ל תחליפהו וי״א בלית ב״ש פמיי׳ת אוהיו׳‬
‫ר׳ א׳ של ויאמר תהו עושה א״ל הי׳ שהוא החכמה מאין הי׳ לו‬ ‫מפ״ת וחשבון אחד שהוא י׳׳ג ל׳ל ולמה לא יעשה נסים נגלים‬
‫הכת אס לא תא׳ זהו א׳ של ויאתר והנה הבינה פועלת בכה‬ ‫א״ל בעבור שאין העולם כדאי וראוי לעשות להם ניסים‬
‫שניהם כהר וחכתה אייל ר׳ ת׳ של ויאתר אייל יד־ר ששכינה‬ ‫ומופתים נגלים * ל׳ל אדונינו בדור מצרים הכחישו בבריאה‬
‫בוראה את העולם א״כ ראויה היא להיותה תלך עליהןזהו תי״ם‬ ‫עברו בז׳ מצות דור פריז ונעשה להם ניסיס נגלים חייל היו‬
‫במלואו העילה תלך כי הת׳ פעתים הוא נעלמו י״ם וכן ה׳‬ ‫ביניהם אנשים גדולים צדיקים שהיו ראו ים לראות והאמינו‬
‫פעתים הנעלם שלו הוא לפעמים יו״ר ולפעתים ה׳ וכן הוי‬ ‫בדברי מפה ויקדו וישתחוו וגם היו עתידי׳ לקבל תורה ולשמוע‬
‫בעמים הנעלם שלו ו׳ ופעמים א״ו וכן ה׳ פעמים הנעלם‬ ‫דבריס מפי השם שכאמר קול דברים אתם שומעים ותמיכה‬
‫שלו הוא א׳ ופעמים הוא ה׳ וכןח׳ פעמים הנעלם של* י״י‬ ‫אינכם ייאיס רמ אתינחם וצדקתם •והאיך לא יעשה להם‬
‫ופעמים‬
‫ז‬ ‫הקנה‬ ‫ספד‬
‫כלול מי׳והרי כאן מאה ומלת מה ביז׳׳ת בייש ׳״ץעילהק׳וישר*'‬ ‫ופעמים הוא ת׳ וכן הל והת׳ וכן כולם שאין להם הכרת‬
‫הממשיכים ומי המשפיע ח״ל ת׳ ל׳ל מנלן הא להמשכת הק׳‬ ‫בנעלמים שלהם ליל והר׳ של יאמר מהו ל ל היא הבינה ולכן‬
‫מן הא׳ אייל הכל מוליס א״ל אמת הכל מידים תורה תמימה‬ ‫כשהי׳ שהוא החכמה יורד ומתחבר אליה הוא ה׳ דיל כככס‬
‫להם מנין ליל מנין להם הלמוד אייל איני יולע א״ל א״כ למול‬ ‫הנקודה בר׳ וכעשה ה׳ וכשה•' מסתלק מר׳ הוא ליש י הייכו‬
‫לשונך לומר איני יורע שלא יאמרו משה בלאי הוא אייל רסני‬ ‫פעם רי״ש פעם ר״ש ופעם ה׳ הוא ויאמר א״ל בני בא וראה‬
‫לעלת׳ אתה אמרת לי בהצות לילה אני מכה ואני אמרתי כהצמז‬ ‫כח סתרי תורה ויאמר ו״ו יו'ד אל״ף מ״ס ר״ש שכל הנעלם של‬
‫שלא יטעו ויאמרו •משה בלאי הוא הצל ב״ו נופל טעות ואע״ס‬ ‫ויאמר עולה דייל בת״ק ושפי תיבות של ויאמר שלה כ״ה ר״ל‬
‫שאמת אתי ואמרו ההיפך אבל אתה ממך אני לומד ואס אטעה‬ ‫מלה אתת יש לו להקב״ה וכ״ה שמה והיא במאמר הראשון הוא‬
‫לא תאמר משה בדאי הוא ותניחני בבדאותי כמו המצרים כי‬ ‫ויאמר וזהי ל״ל היוצא מכל נעלם ול׳יל דלה שאינה מאירה אלא‬
‫תביאני אל האתת ואחר שלא ידעתי תביאני אל האמת א״ל הב״ה‬ ‫מהו׳ וע״כ נא׳ ו דל לא תהדר בריבי ל׳ל אתה הו׳ הנותן איר‬
‫הכל במלת ׳ה״י והכי הוא בהיות נעלם הה׳ ביוד יהי' כל נעלם‬ ‫לדל לאתהדר אותו בריבו עס הרשעים הנה דל לקח את שלו כי‬
‫יהי למייל ובהיות נעלם הה׳ בה׳יהיה כל נעלם יהי כ״ה ובהיות‬ ‫לא לבטלה האצלתיו יזהו לא החסום שור בדישו ראה בני מאמר‬
‫כעלם הה׳ בא׳ יהיה נעלם כל יהי כ״א הרי כאן ל׳ כ״ה כ׳׳א‬ ‫ויאמר אלהים שאלו מתיבתא דרקיע ינקתי קב״ ה יהי אור ויהי‬
‫ונגלה כ״ה הרי כאן א״ה דיל המשנות הק׳ ברכות מן הא׳ זהו‬ ‫אור שני אורים יש כאן והם דייו פרצופים היכן היו ונאצלו‬
‫יהי לשון המשכה ימשכו הק׳ מא׳ ל׳ל רבוני לעלמא ברור לי‬ ‫והשיב מלח ויאמר האצילם אייל כיצד ל ל הנעלם והנגלה של‬
‫תפני תה ננקד הה׳ בחיריק והי׳ בשבא ־ א״ל כשהברכות‬ ‫ויאמר עיליס אלפיים הרי כאן ‪3‬׳ ימי בראשית שיוינו של הקב״ה‬
‫מחחילית להמשיך הבינה מקבלת להשפיע למטה עד הו׳‬ ‫אלף שנה שנאמר אלף שנה בעינך כיום אתמול נשארו ג׳ לרבות‬
‫ה׳אהרון היא כ״י ואז האור שהיא המעיר הוא בא לקבל שפע‬ ‫שני איריס הכתובים ומשך הו ׳הנגנז הרי ג׳היתירים מיד ענו‬
‫תצעיר אמצעי מחכמה ענאה וע״כ ננקד הי׳ בשבא ‪3‬׳ נקודות‬ ‫כולם ואמרו קרא לשמש ויזרח אור ראה והתקין צורת הלבנה‬
‫זה על גב זה כצורת המעור והה׳בחירק להריק למט׳ י יהי אור‬ ‫שבח נותנים לו כל צכא מרום י ויאמר אלהיס מי זה אלהים א״ל‬
‫ויהי אור ־ והיה איר תבעי׳ ליה לתיתר אלא אס היה אותר‬ ‫היא הבינה וכל אלהיס במעשה בראשית היא בבינה‪:‬‬
‫והיה לא נראה שכבר היה לכן אתר ויהי שהיה תקוים בכח עד‬ ‫אור נתכסה אלהים בחכתה ואמר יהי אור כלומר‬ ‫י‬
‫הי‬
‫שהאצילו וזהו ויהי אור שכבר היה ־ וראה והבן שקורס האצי׳‬ ‫יהי מושך שפע הברכה הבא מן החנתה ולא‬
‫הדברים ־ האייר קדמי ן יחיד ומצד עלו־ לא היה נוטה ילל אן‬ ‫יהיה הפסק בדבר יהי פירש ימשיך * מהו ימשוך אייל אור מהו‬
‫היה כחותיו נעלמים ונסתרים בתוכי • ואחר שכך הוא א׳׳כ אין‬ ‫אור ליל א! ר התפארת ל׳ל התפארת ימשוך מן החכמה ולהיות‬
‫ה כ י ר א בכבודו ורצה לילמציא אבניו הם האבנים הנזכרים‬ ‫התכמה תורה רשומה והת׳ית תירה שבכתב זהו שארז״ל נובלת‬
‫והמציא הוצאות הנקראים הוצאת התעלומה שאי}‬ ‫חכמה עלאה תורה שבנתב הא תי׳ת ראה בני שכל הדברים‬
‫בריה יכולה לעמוד על עיקר זה • ועתה שנאצנו הם אדוקים‬ ‫כעלת־ם בחכמה והבינה מבטת בה והדברים תתפשטים‬
‫וקשורים בו כשלהבת הקשירה בגחלת • וראה והבן שנמצאים‬ ‫ומתגלים ובעבור כי תלת ויהי אור משך הכתה ושפע טוב‬
‫אבנים יקרים ויש להם סגולת הרבה ומהם שואבים הברזל‬ ‫וברכה ע״כ לא תתצא תלת יהי הלא באבני המין כגון אור‬
‫בסגולתם כן הדברים הללו אחר שהם נחות עליונות אשר יצאו‬ ‫א״ל ר׳ אותיות יהי תה תירי׳ אייל זו‬ ‫ורקיע וכיוצא בהם ׳‬
‫עתה לפועל שואבים שפע!־ברכה תתנו יתברך ואמרו רבינו ז״ל‬ ‫השאלה אליהו יתרץ ואתר י׳ חכתה עלאה ה׳ בינה י׳ אחרון‬
‫עשרה לכושים לבש הקבי׳ה בבריאת עולם וכוונת ענין ־ הכל‬ ‫היא היכל פניתי היכל הקדשים אהיה שהכל נאצל תשם והנה‬
‫נברא באתצעית אר קשה שאין לבוש אדוק בגיף ויש להשיב שאין‬ ‫י״ה הצי השם חכמה ובינה אב ואס וי׳ השני לקה רשות להאציל‬
‫זה כלבוש התופשט מגוף • אך הוא כלבוש ההגב שלבושו מתנו‬ ‫דבר אהר וכל הג׳אותיות יה״י עולים כ״ה ליל התדה הנק׳ כה‬
‫וא״כ אדוקים הם העשר לכושי׳ כשלהבת בגחלת ועם כל זה יש‬ ‫תמשיך בכח ת״ת ישראל כי החכמה נמשלת בחלמיש על שהנתי׳‬
‫הפרש כין לבוש ללבוש * והכוונה שהפרש גדול יש בין המברך‬ ‫סתומות בה׳ כעין החלמיש שאין כתב נראה יניכר בו והנה כל‬
‫לתתכרך וראה והכן שהאור הזה ככר היה י ויהיה נעלם ונסתר‬ ‫הרות נקי יחוריס מלשון אור נשאו נהרות ה' וע״כ כתיב בצורת‬
‫כי אין דבר חוץ תתנו יתברך ועלה לרצון ת־׳תז ׳תברך והמשיך‬ ‫יאוריס בקע וראה כי החכמה מקבלת זוהר משי ואותו‬
‫ההרות תאשר היה סתומים כתי שנא׳ בחלתיש שלח ידו ולכל‬ ‫הזוהר תתנוצץ תתני שנאתר עוטה אור כשלתה ליל מקבל‬
‫א׳ יא׳ יחד לו תקום ורי׳ל האצילי ונתן לו חיות שיוכל לנעול‬ ‫השלתה ר״ל תהתפשטות החכת׳שהיא סובבת כולם ל׳ל תנא לך‬
‫פעולתי • וזהו ויהי שכבר היה הכוונה היה בחכתה כ׳ לה נהגי‬ ‫דהאי אור הוא ת״ת א״ל יהי כתיב יו״ל ה״א יו״ל ת״ו תוציא תי׳ה‬
‫ותשס נתפשטו והשפע נאצל הוא שנאתר כולם בחכתה עשית‬ ‫שהוא אדם הרותז בו שנא׳ וחתנה צאני וכו׳ והא׳ היתר לותר‬
‫ובאיוב גי׳כ כרתז זהו שכא׳ או ראה ויספרה הכינה וגס הקרה‬ ‫שהכל מן הא׳ א״ל ר׳ מי הוא המסדר א״ל הבינה א״ל מנא לך‬
‫ותלת ראה הביט כה כתחשבה הטהור' הלא הראה אדם התשער‬ ‫א״ל יהי כתיב יו״ר ה״ה יו״ד הרי כאן כ׳ שערי בינה יהיא‬
‫לעשות תעשה א׳ עוסק כתחשבתו וכפי הציורי׳ שהיו בתחשבתו‬ ‫שאמרה למשה הן קרבו ימיך למות אייל וגס זה מנלך ליל היינו‬
‫כן עושה מעשיהו ויספרה אלה הם ס פ ר ס פ ר ספור הכינה‬ ‫מה שארז״ל מהר לשמוע ומהר לאבד יצא שכרו בהפסדו ילא‬
‫הכנת הסויות כ׳ התרות לא היו עומדות על סדר תכונת הבנין‬ ‫אמרתי לך בי נ״ה ליל כי הי׳ עולה עם כללו נ״ה הוא הן ל׳ל‬
‫אלא שהוא ית׳המשיך הרות וסדרן ועשה מהם בנין ח׳ ציץי‬ ‫זה לא שכחתי ולא אשכח שאם אשכהנו ח ד ק לשוני להנ׳ אבל‬
‫ושקל יסדר בכ״ב אותיות שלא וא׳ קשירה בחברתה הוא שנא׳‬ ‫זה אני שואל איך תעלה ממלת יהי הן אייל יוד ה׳ יוד הרי כאן‬
‫מקבילית אשהאלאחותה וגס חקרה והמדיה שם להם חקר גמול‬ ‫ה״ן כשעלה משה ברקיע מצאו להב״ה שהי׳ מדייק באותיות יהי‬
‫אע״פ שאין להם גבול מצר התחלת עצמיתן והוא ישב׳ נמצא‬ ‫איר ואיל תשה להב״ה מאי האי ר״ל מהו הדיוק ליל לתה היוד‬
‫בתוכם ופועל בהם פעולתו משתה בחברי הגיף וזהי לי ז‬ ‫בראש וייד בסוף וה׳ באתצע א״ל י׳ בראש הכתה אלדים וי׳‬
‫הקדוש ברוך הוא עשרה לבושים‪:‬‬ ‫בסיף חכתת שלתה וה׳ באתצע שהי׳ האציל ה ל והי‪ .‬האציל הי׳‬
‫ליל י' שהוא חכתה האציל הה׳ שהיא הבינה והי האציל הי׳ שאלו לי׳ מהו שכתב אוי׳ר עולה ר״ז בודאי שידו גדול‪.‬‬
‫ונפלא אימא לןאם יש בו סיד סתים א׳יל יבא אליה‬ ‫שהוא הכתת שלתה אייל הקב״ה לתשה תשה תהרת לשתיע אכל‬
‫ז״ל והוא יאתר אדהכי בא אליהו ז״ל א״ל מ־וךהבא אימא האי אד‬ ‫הרי‬ ‫אשאלך והודיעני תה האי דכתיב תה ה׳ שאל תעתך וארי״ל‬
‫מהיכן נפיק א״ל סול זה סתום הוא אויר‪:‬גליו ן סתום נפשת די*‬ ‫שכ״א‬ ‫כאן מאה ברכות ור׳יל שיבקשו ישראל להתברך מכל העשר‬
‫קולה‬ ‫א‬ ‫ל‬
‫ס‪5‬ר‪ .‬הקנה‬
‫למה התחילו המאמח ׳מגיהים שהי׳הבינ׳הלא גם בראשי׳בכלל‬ ‫נקו‪/‬־ה חד הוא הי׳וטוןשנתגלה הי׳ מה שנשיר באדר בהסתלק‬
‫מאמרות הוא ח יל אמור אתה א״ל הי‪:‬י ץלע א״ל !בור רפשר‬ ‫יהי׳ נשאר אור • ובו הכלבכח ר״ל אויר קדמו; הוא כתר וי׳‬
‫שמעת מאביך‪ .‬הכמת ה״ל לא‪:‬מערד ולא שכהתי ה״נ ה״כ‬ ‫הוא חכמה וחכמה ‪.‬מאצלת הכל בכח החור עליון אייל זה באת‬
‫אגיד לך ענינו והימ עיקר למעלה תהבינהאין להזכיר אמדה‬ ‫לומר לנו זה שמענו וידענו אבל אמור לנו מלת אור אייל האור‬
‫ק״ל למה אייל כי כל ההזיות היו בכלל עד הבינה ומשם נאצל‬ ‫ה ל הוא אויר קדמון ודעו שהא׳ תצטייריוייי והי׳ הי׳ בכללו‬
‫כ״א והחד תהדכר־ם בפלט ט כולם כס בהיכל עליו; הוא‬ ‫ונאצל הוא חכמתאלקים ונשאר הו׳ שהוא הנקרא אור ונהנו‬
‫קלהיס וע״כ צרי‪ 1‬אל־ ים להזכיר אמירה על כל‪:‬יחד ויחדי‬ ‫לחכמה זהו ו׳ אחר הי׳ ובכלל הו׳ הוא יוד אחרית הימים היא‪.‬‬
‫להאציל ממנה כל האצילות והאצילות בנח המחשבה אךהחנמה‬ ‫כנסת ישראל לכן בא י׳ אחר הוי ראו שהי׳ רומז בחכמה והו׳‬
‫האצילה הלהים שהיא הבינה ככלל ולא שייך שסייאמירה הלא‬ ‫'הרומז באור והי׳ הרומז בכ״י הכל בא׳זהו ויהי אור שככר היה'‬
‫‪,‬תראה קודם שנאצלו בבינה היו כולם תלויים באוד עליו; אייל‬ ‫•י א״ל ו״ר לאור מהי ל ל הוא בינ׳א״ל אף אניאשאלאתכם כי לא‬
‫כיזןשבאת אמו'לני מאי האי דכ׳מה רב טובךאשר צפנת ניראיך‬ ‫באתי רק לשאול אתכם ואתנו קדמתם‪,‬ושאלתם אייל מני ל; שנק׳‪.‬‬
‫א״ל מ״ה בא״ת בייש מחה אלו הם ק׳ירכו׳ ר״ב היאהבינ׳שהוא‬ ‫הא׳ אויר קדמון אייל נתיב וירא אלהיס את האור ני טוב ר״ל‬
‫רב עלכל הבנין טוב׳׳ך הוא האור הראשוןאש״ר הוא כתר עליון‬ ‫‪4‬יהים שהיא הבינה ראתה חת האור הוא מיני טוב ר״ל מבהיק‬
‫מאשר שמנה לחמו צפנ״ת ר״ל האציל אור אחר שלא יהנו תזה‬ ‫ומאיר וידע שהוא מאויר העליון ר״ל אויר אותיות וירא א״ ל מי‬
‫האור הרשעים שבדור והצשי; אותו ליראי״‪,‬־ שהם הצדיקים‬ ‫הגיד לכם השיב ואמר אבי הגיד לי אייל ושמא אמי לך מהו‬
‫ואמר ליראיך שגס הם יראים תפני זה האר שניתר לפניו ילך‬ ‫י וירא ה׳ כי סר לראות א״ל כך אמר‪ .‬לי כל ראיה כלפי מעלה‬
‫דבר‪ .‬ר״ל מאה ביכות נשפעות דרך הבינה אם הכניס שמחה‬ ‫היא הבהקת האור והכל מאויר קדמון אייל ודאית אדם מאין‬
‫על היסוד היא היוד הראשון והקהלת הברכות מאשר הוא כתר‬ ‫א״ל תהנפש שהיא מהבהקת מארי עליו ן אשר היה כלול באדר‬
‫וכיון שט׳ אורות באים באור הראשון אין כל בדיה יכולה‬ ‫קדמון והנפש עוברת דרך אותו אור הוא יסוד עילם ומקבלת‬
‫להסתכל בו האציל *יר שני ויהי אור ואור ראשון גנזו לצדיקים‬ ‫אור בירידתה ע״כ כוהנת כה ואור לכל אברי הגוף כ• בהיות‬
‫לעתיד נכא כי ישיגו בו ויהנו ממנו ר״ל מאותה השגה והשגה‬ ‫הקב״ה ה א אויר קדמו; עם פעולות״ ר״ל עם יצילותיו כילם‬
‫קורא סוחרת ודר הוא הסעודה של צדיקים אין נמעלה תמנו‬ ‫עמד‬ ‫מבהיקים אור ומוםיפץ אור על אור עד אץ מספר •‬
‫ובעבור שאותו אור יש לו דין כענין לפניו ילך דבר ומאיים‬ ‫אליהו ז״ל ונשקו על ראשו‪ :‬כשעלה משה למרום מצאי להקב״ה‬
‫חותם‪-‬ע״כ אמרליראיך אייל אבל אני באתי לשאילמכם‬ ‫שהיי אומר כתיב יהי אור ויהי אור אתמה חייל מאי האי‬
‫והודיענו אור הראשון נגנז אור השני מה טיכו ומה עניינו‬ ‫אייל רביני דעלתא יאמר ויהי כן א״ל אלו נאמר ויהי כ; שמענו‬
‫אייל וירא אלהיס אה כל ישר עשה והנה טוב מאד וירא הוא‬ ‫א ר אהד עכשיו שאתר ויהי אור תשתע שני אורים חור שאין‬
‫אויר הקדתון והאציל אלהיס הוא הבינה באמצעות החכמה‬ ‫העולם כדאי להנות ממנו ואור שני שבו משתמש העולם •‬
‫ו״ל ע״י החכמה והיה'שס כל הויות בכלל ואלהיס שהוא ה‪3‬יי‬
‫ה‬
‫אייל ואימא אור א׳ הוא ויהי אור הוא האור שאמר יהי אור‬
‫סדר כל אחד במקומו וזהו א״ה כ״ל ר״ל א״תתכ״לר״לאת‬ ‫א״ל א״כ יכתיב ויהי כן אייל אלו נא׳ ויהי כן הפשר שהי׳ טועה‬
‫נקראת כ״י ויסוד עילם נקרא כ״ל עשה כל ועשה את ו״ה נ״ה‬ ‫האדם לומר שנאצל האור מ״מ נאצל בשינוי ממה שאמר השם‬
‫ו״ה ח ת ובינה וליל ו״ ן׳ של ה׳ שהוא אי׳ם וכן עם הנ׳‬
‫ה‬
‫א״ל ומי איכא מידי שעלה במחשבה ולא נעשה בזמן הבריאה‬
‫שהיא כ״י היא התקבל׳ מה׳ הרות ׳אחרונות ט״וכ הט׳ אוירןד‪,‬‬ ‫א״ל אין ברא הקדוש ברוך הוא את האדם לח־וח לעולם ובעבור‬
‫הבאים בו׳ הוא משך הו׳ מי׳ הימה עלאהמאד הוא אלם'‬ ‫שחטא נגור עליו מיתה חייל דיוני דעלמא עתידה להתקיים‬
‫שהיא ת״ת ישראל שדרךשס באים פולס ומלה טוב תלשו׳ בהטיבו‬ ‫המחשבה כתחיית המתים חיל למשה דע שאם היה אומר ויהי‬
‫את הנרות והיה תזהיר ביוקר ולא היי׳ כדאי נהשהתש לאותו׳‬ ‫כ; היה אותר נשתנה האר ונאצל בשינוי ממה שעלה במחשבה‬
‫‪1‬‬
‫הנר לקח מאורו הטוב הכלול בו ל״כ נתיבות החכתה ונתנו‬ ‫להאציל ולעתיד לבא יתקיים דומיאדתח״ת המתים ולעולם‪.‬‬
‫לעולם הזה היינו דכהיב ני לקח טיב נתת׳ לנס תורתי אל‬ ‫אור אחר נאצל אמר ויהי אור לומר שלא נאצל רק כתי שעלה‬
‫העזובי א״ל אתת דברת ‪:‬‬ ‫במחשבה ועוד‪ .‬אשאלך כתיב יהי אור ולא כתיב יהי מארות‬
‫משה למט״ט בעשר תאתרות נברא העולם א״כ‬ ‫שאל‬ ‫משמע אור א׳ רצה הקב״ה ‪ .‬להאכיל ולתה נאצלו שנים שלי!‬
‫אחר שתאתר ראשו; או ארד ולרדת להשלי׳ לעשר‬ ‫ברפות ל׳ל רבוני דעלמא אשיב‪.‬תשובה חדא ויתוקן שני שאלות‬
‫א״כ הרי הראשון או האחר יש לו תקים התנין אייל למשה כל‬ ‫כתיב יהי וכתיב אור הרי כא; ב׳ אורות אייל א״כ יהי אור הוא‬
‫הי׳ תאתר ת תושפעית חך עלת העלת אינו תושפע ואינו‬ ‫אייל אור הוא״א״ל כיצד אייל שני יורץ מתרבעי; הרי כאן ר׳‬
‫בכלל העשר וגסתתיךיתע לתו והעלמתו אין אית בהורה שירתיז‬ ‫וה׳ לקח תנוחתו ר״ל נתמלא בא׳ כעין זה ה״א הרי ו׳ ור׳‬
‫אליו לא ק‪:‬ין ולא גדול אפי׳ קוץ הי׳ וכל העשר נאצלות א״כ‬ ‫חסר אחד לומר שהאור הא׳ לא יהיה כחבירו כי יפלו בו‬
‫יש ודציליופיו! שהכל תישפעים א״כ יש משפיע ופל המישפעי׳‬ ‫טיפי חושך היא אספקלריא שחינה מאירה מילד עצת־ ר״ל אמר‬
‫כולם אדוקים כשלפית כגינת והשמד לך מג׳ דברים האחד‬ ‫משה כ׳ יודי״ן מהרבעין י׳ פעמים י׳ הל כאן ר׳ והא׳‬
‫הוא ריבוי שלא תאמר במקום ביש אחד יש רכים קמר ליה‬ ‫במלואו ה״א הרי כאן ו״ר הסר א׳ תאור לותר לך שלא ישוו‬
‫איך תעמידני אפילו בעלה שאץ לה סוף וגם הין לה ראשית‬ ‫א״כ עלו כתחשכה וניצלו חתר לי׳ רכוני דעלתא גס אני אשקל‬
‫ליל דבר הנתפס כהרהור הלי הוא מיגכל לו׳ קצוות ד׳פינית‬ ‫יהי אור אור גדול ויהי אור אור קטן איך נראה ממלת ויהי אייל‬
‫ומעלה ומטה א״כ כל מוגבל יש לה סיף וכל שיש לו סיף חינו‬ ‫למשה דע לך כי ויהי כשהמלאהו י או יוד הא הי הה יוד הרי‬
‫שוה לכן עלת הענות אין לו סוף א״כ חינו מוגבל וכיין שאינו‬ ‫אן ל׳יף זהו פ״ד ור״ל אותו האור השני הוא הד׳ שהוא כנסת‬ ‫כ‬
‫ורגיל אץחיזתמנו וכיוןשאינו ההתמנו אינו משתנ׳וכיוןשאינו‬ ‫י^ראל ומקבל טיפי חושךיתף׳ הרומז לפחד ט השני מאורות‬
‫תשתנה איןלו סוף וכיון שאין לו סוף איןלו חקירה וכיוןשאין לו‬ ‫קוים כמאור׳ וכשחטא אדה״ר נגנז אותו האור ג׳ ימים קודם‬
‫חקירה אין לו ראשיה ופיו; שאין לו ראשות אין לו תכלית הוא‬ ‫באו צ• צופה ומביט א״ל ר׳ אימא לי לתה לא נכתכ אתירה כאצי׳‬
‫העלה ׳ת׳זס מערכות אלהות ר״ל סדר ידיעת ה‪-‬להיח לדעת‬ ‫הראשי! יהלא הוא אחד מעשרה מאמרות א״ל כני עומק דכרי׳‬
‫שהיי* נעלם שאי; לו חוץ ממנו והוא עיקר הנסתר והנגלה ליל‬ ‫אתה שואל א״ל יבא אליהו ז׳׳ל או מלאך אלהיםלא נוכל להשיג‬
‫נגלה מצד פעולותיו ונסקר יוצר ם־ריוהיו י והואיל והוא נסתר‬ ‫איל א״כ קרא לל מהם יבא ויגיד אייל למי אקרא אייל א״כ‪,‬‬
‫בצר ההשגה שאינו מושג בראיה גמירה ע״כ הוא שורש ועיקר‬ ‫קרא לשניהם ל׳ל אחד שיש בידך לשאול משניהם א״ל אין דרך‬
‫אלן אדהכי והכי בא להם אליהו ז׳׳ל א״ל בתאי קא עהקיתו א׳׳ל‪.‬‬
‫ח‬ ‫המה‬ ‫ספר‬
‫האמינה וזהו יצדיק באמונתו יחיה ל׳ל רסני דעלמא א״כ "קשורים כשלהבת בגחלת‪ :‬ואין דברם שבקדושה פחות תעשרה‬
‫נאתר שאין שם אלא חין סוף בלבד ל ל לן סוף הוד! שלימות‪ ,‬אייל משק• להקלה שמעתי ו׳• הל ויהי נשאר יהי •מהו •יהי אייל‬
‫בלתי חסרון וכשתאמר שיש לו כה בנהי גבול • _ ל ל לתעלה י‪ .‬יהי קמלאהייו׳׳דה״ח‪-‬זו׳׳ל ל ל ה ׳ ישלה ג׳ נעלמים מלת יהי‬
‫מעשר תאתרי׳ יאבל לח יות׳יז״כ חתה תחסר שליתותו וכשתאמר עם נעלמיו '?!ולה ע״א דייל כשנאצל^אור השני • ישב לשפוט •את• י‬
‫בכחגבול ל׳ל עד העשר הוא הדין יפיל חסרון וא״ת י העולם בע^יכוחותיו יא׳גיןר‪ .‬ישפוט תבל נצדק ועתיםבמישרים‬
‫שהעולם הזה נמצא ממנו החלה ל׳כ אחה תחסר הכה ההוא • אייל ר׳ לתללן ממ‪,‬שאלז״ל אי! ידבר שבקדושהיסמות‪-‬מעשרה׳‬
‫ממנו וגסאסתאמ׳שהו׳בעצימו כיח לברוא אתהעול׳א״להכיונה ' 'ליל הוחיל והם‪.‬לספירות קדושה א׳י׳ת היא א!׳כ הימא^דוש׳׳‬
‫;‬
‫שנתחדשה לו מורה חסרון ולפי שאין חיסרין ‪.‬בשליתותו'יש לנו צריכה עשרה)לטפחות ׳פריודה‪ .‬פירוד ל ׳ < ל עשר •מפירות • •‬
‫לומר שיש לו ־'צח בגבול מבלי גבול הנמצא ממ;ו יתחלק'הס י הס כולם אדם אחל שהרי אקם נקרא״אדם‪ :‬עם כל‪-‬אברץ‪ ...‬ראש‬
‫הספידו׳ שהוא יכח שלס וכל חצשר 'כשהם מ;בלים'מהשפע וח־ן;ילשוןוזרועוה ולב ושוק״׳ ומעוד ועגיל ל׳כ כל עשר כולל‬
‫הבא בשליהוחו הסיכה השלסובהמינעיהשפע‪ .‬מ‪:‬ס הוא כלחם׳ • ‪,‬אדם א׳ואדרליהי׳ כל דברשבקדוש׳דיבאדסלל׳לציערתני‬
‫ולכך יש להם נח לפעול בהשלמה ובחסרון נפי ״ המקבלים ‪ .‬יצער גדול אייל‪,‬מוטב שהצטער ממה שאקיה נבוךא״ל ומה‪..‬יהיה‬
‫'והספירזתהס הדוקות כשלהבת בגחלת‪.‬נמצא שאי; ריבוי והשני ‪ .‬י שאינ‪ :‬יזדעיל׳ל נלך יצל גדולים לל‪,‬שאל מאליהו• ז׳׳לאייל‬
‫הול פירוד אחר'שלא תאמר אחר שהיו מוכרחים בהויות זכרתי‪ .‬שאמר לי אבי‪ :‬ז״ל יען'שבל‪?(*.‬ו‪ .‬ואבר נחשב לאדס‪,‬אחד‬
‫ובאצילותם יש שמות הרבה ל׳כ זה״איט פתו זה אבל הסרבים א״ל ראייתך מאין וליל הואיל ולא כלול מעשר אברים א״כ כל‬
‫ונפרדים דע שהכל חיים מעלת העלות ולהוא ריחוק גשמית אחד נחשב לאדם אחד והלא הראה ק׳ ברכות מכל אבר עשר י׳ •‬
‫שלא תאמרי זה שאנו אומרים עלת העלת הואי גשמי ככל אחד אבריםק• ברכות א״ל עשר ספירות הם הספיגה ראשונה‪.‬היא‬
‫ממנו שק אומר נעשה אדם בצלמינו שהה ממש בשר ודם וגם כתר היא מחשבה ולמעלה מנתר עלת הע^ת למה נק׳מחשבה‬
‫כתיב ימין ושמאל ומעלה ומשה אל‪ .‬ישיאך לבך בזה כי מוכרחים אייל מי שרוצה לבנות צריך שיעלה במחשבה מה שהוארוצה‬
‫אנו לומד בעבור שהם ניצלי׳ועל הנאצלים אינם באיםבהשוואה• לבנות א״כ המחשבה‪ ,‬בינה הכל וזהו שאמר‪ p‬עלה במחשבה‬
‫אחת ואס אינם בהשוואה אינם במעלה ובמדרגה אהה א״כ יש לפני א״כ מנח המחשבה יש לנו לומר שיש עלה שהמציא•‬
‫להם גבול במדרגות אבל לא מעצמם כ׳ הדברים קשורים המחשבה ל ל ומהו שקראוהו מחשבה ומה פרושה ומה תורה‬
‫כשלהבת בגחלת וראה זהבן שעלת העלות עומד בשלימותו יקראוהו מחשב או לשון אחר ל׳ל מחשבה מ' בראש ולבסוף‬
‫בלתי חסרו; והחסרון שאנו רואים זה טיב וזה רע‪.‬זה עשיר מ״ה הוא אדם חשב להאצל האדם היינו כל העשר ל׳ל ל‬
‫וזה עני זה טיפש זה חכס י חיים ותות שלום ומלחמה‪ .‬שובע אמור לי כל הסוד שידעת במחשבה‪ ,‬ליל אומרים בעלי האמת‬
‫‪:‬‬
‫ורעב וכן כל דבר הכל מן המקבלים ובעבור שהוא נעלסועומד שמלת ברוך רומזת במחשבה ‪ .‬ובשיבא להמשיך ברכה ממנה‬
‫בשלימות יש לנו לומר שיש דברים שיש כח מלא כח חסר‪.‬והם כשמברך ישוח מעט לעשות התעוררות בדבר כאילו הוא ממשיך‬
‫הסיהספי׳' והכל בסבת הנבראים יבא חסרון בהשפע' בהם וזהו מהשבה• ש״ח ל ה וגס גורמי׳ המקבל‪:‬׳‪ -‬יבישות בהקף׳‬
‫בהסתלק עלת העלות מהם ליל מהספירות ואותם' הספירות וזהי העניים והאביונים מבקשים מיס‪ .‬ואין ר״ל מבקשי‪-/‬גס‬
‫הס בדוגמא שלמטה ראשו של הדס הוא הכתר חכו כנגד חכמה המרה הנק׳ אין היא המחשבה ויה"ש‪.‬בלים וזהו מחשבה‪.‬ועוד‬
‫לשונו כנגד בינה זרועותיו כנגד גדולה גבורה לב האדם כנגד כולה לבנה בלתי אודם זהו מחשבה שח״ס ל ה כמו אבן יקר‬
‫היית שוקיים שיל אדסכנגד נצת והיד בריתו של אדם כנגד יסוד שהוא לבן כשלג בה וגם מחשבה מצטייר מ׳• ליו ח׳‪,‬ליו ש׳ ייי‬ ‫י‬
‫לעולת האדם כנגד מלכות • זהו נעשה אדסבצלתיני כדמותינו ‪.‬לב׳ ד״ו ה׳ י״ד מ״ס ל וכנס׳ישראלותפארת הה׳ ד״ו ד׳ הוא‬
‫והמלכות היא האור הב׳ שנאמר ויהי אור ומוציא כל הכוחות חסד ו״ו משך הו׳ יסודר״ל פעמים הל׳ רומז בתסד כשיש לנו‬
‫׳׳בפועל ולכן'יזה האור אספקלריא שאינה מאירה כלולה מכולם ‪.‬רש בכנסת ישראל ילל החי של מחשבה הוא ד׳ ו׳ חסל יסוד‬
‫‪7‬‬ ‫‪:‬‬
‫ליל ויהי אור כתיב שושבין־ גדול ושושבין קטן• הש•‪.‬של מחשבה היא י ' י ' י׳ כ‬ ‫•א״לוכיכר יראה שהיא כלולה מכולם ‪:‬‬
‫•*ואייו הרי כאן כתר ת״ת ומשך הו׳ דרך אמצעי ליל ו׳ של ויהי ‪.‬הי׳ ראשון בחכמה עלהה וי׳ אחרון בחכמה תתאה וי׳ אמצעי‬
‫מושך א״ו והם נסתרים הא׳ רומז בכהר והו׳ראשון בת״ת והו׳ להורות מחכמה לחכמה י׳ מדות‪. :‬כ׳ בחכמה ‪3‬׳ ר״ו ד׳פעמיס‬
‫הנסתר ביסוד וחלה הג׳ מדות עומדת כסדר הצינור האמצעי ‪.‬רומז בחכמה תתאה והוא עם משך הו׳‪,‬לריב ה‪ /‬י״ר ד׳ היא‬
‫הוא נקרא שדרה והשדרה יש לו זרועות ושוקיים חיך ולשון מלכות תהאה וכל העשר אליה באים ראה והבן שכולם במחשב׳‬
‫ועטרה היא המלכות הפועלת פעולת כולם כמו כן פעולת בכחומהשבה עצמה דיל האותיות הב׳ בחכמה הש׳ בבינה‬
‫שאדם פועל באברי הגוף א״כ אדסהוא דוגמא עליונה ומעורר זרועות ושוקיים בכלל הו׳ שנצטייר ל׳ל בא בני קנה חכמה‬
‫פעולות למעלה כמו פעולותיו למטה ומאחר שכן הוא א״כ תבונה ודעת וכל מלאל קנה ליל ידעת בני ך״ב אותיות מהיכן‬
‫וכיון שהוא צורך גבוה א״כ צריכין נאצלוא״נלא א״ל •ממחשבה שמחשבה במ״ק ל ב והמחשבה‬ ‫המציאות צורך גבוה •‬
‫ישראל לקיים המצית ולהזהר מהעיירות שהתצוה תעוררת בחכמה ה׳ בחכמה יסד ארץ בחכמה עם המלה הוא כ״ב‬
‫טובה והעבירות מעוררת רעה הכל כפי עניינו שאם היה ומחכמה בתבונה תבונה במ״ק ך״ב ומתמנה בדעת דעת בא״ת‬
‫המציאות צורך ענמו והמצות צורך המציאות לבד מה צורך ב״ש קז״א דעת עם קז״א הוא ל ב וא׳ יתר להורות שהדעת היא‬
‫להמציאם • ואחר שהמציאם יניחם למה יצוה להם ומה צורך הת״תמן הא׳ מקבל דרך אמצעי ומדעת ללי שעליה נאמר‬
‫ובערת הרע מקרבך אלא וודאי העושה עבירה גורם מניעת ויהי אור במ״ק הוא כ״ב ומכ״י לישראל הגשמי וזהו כי לקח טוב‬
‫השפע בעליונים גם בתחתונים ולכן ובערת הרע מקרבך ועל נתתי לכס תורתי אל תעזובי נת״תי לכ״סהיא ך״בבמ״ק‬
‫שהיא ליל כנסת ישראל מקבלת מכולם והיא עשירית ע״כ ו ל יתר עליהם להורת שהטוב עם ליי זהו שהכל ממחשבה‬
‫בהיות בעיר עשרה צדיקים אפי׳ חם כל העיר רשעים אינה א״ל זהו שאמר הקלה למשה כך עלה במחשבה לפני לך הוא‬
‫פועלת דין כליה כי עשרה צדיקים שבתוך העיר מגינים כי הס אייל יש דברים שהם במחשב׳ועל שהמחשב׳היא ראש והיךולשגן‬
‫דוגמא עליונה י אבל אס היה א׳ פחות מעשרה והיה כצדיק בראש שההיך ולשון הס חכמה ובינה ע״כ חשבו שלשתן ראס‬
‫כרשע‪ :‬כ׳ אינה דוגמא עליונה שהרי נתצא פירוד ביניהם זהו אחד בידיעה שיודעים הדברים שהסבמהשבה ועל שהדעת הוא‬
‫שאתר אברהם אביט ע״ה האףחםפה צדיק עם רשע ר״ל המרה שדרה והשדרה עיקר יניקתו מהמוקימשר בראש שהוא המחשבה‬
‫הכלולה מעשרה ופועל פעולת הי׳ הספה צדיק עם רשע ‪,‬ע״כ ‪ .‬גס הדעת בידיעה היא שאה״כ היפלא מה‬
‫<תםפה היא ת׳ נסתר לנקבה וראה שהסבאהד ואחד בהסוכולם דבר כלומר‪ .‬לו לא יפלא ומסך הן׳ הוא בו׳ תן‬
‫‪ .‬הפי? י‬ ‫־‬ ‫ב‬
‫ספר הקנה‬
‫הפיק שאין בו מיח מצד עצמי היא כ׳׳י אינה בידיעה זהו מהו אתר ל• אבי אם חעלה כל הזק! עם נעלמו במ״׳ק ע״ה יעלה‬
‫שנתעוררו לליל לבלל הפרקים שבשדרה לעני] טרפות בפרק מי׳חו״נ הוא מוח שתתני יונקים כל האברים והוא מוח אשר‬
‫אלו טרפות ולפנים ית׳ בעיית וגם מה שאמר הנתיב בחכמה ממני יונק השדרה ומהשדרה יונקים כל האברים וזהו לעילם‬
‫ובמגונה ובלעת שהחכם חישב וקונה בינה ומצל הבינה קינה ימים ידברו ר״ל עצת הזקנים הוא עצה רק שיהיה הזקן חכם‬
‫לעת יאחר שקנה לעת ובכל מלאכה ר״ל הדעת ״רז בכל שהוא ויידע שאס' אינו כן ינצחני הבחור אשר הוא חכם ממנו וגם‬
‫משן הו׳ אז המחשבה שהיא כ׳׳י פועלת כל פעולת העשר ושאל זקן עולה במ״ק אהד ר״ל הוא אחד ואין שני לו והוא יחיל‬
‫גמה •מריס שליי אינה בידיעה ואמר לו שתוק כך עלה בעולמו א״ל מהו ברוך הבא שקורין אותו כך א״ל אע׳יפ‬
‫במחשבה כלו׳אינה בידיעה וחכמה ותבונה ודעת הם היידעי׳ שהמחשבה הוא פעיל מי׳מ כל האצילות משם מתברך ומלת‬
‫מהמחשבה כ• זולת המיןשב׳אין חכמה)תבונה ולעת והמחשבי׳ ברוך מלשין בריכה יפעם אחה הייתי עוסק בזאת חקת ההורה‬
‫י רוצה באנו ולא בה והוא היודע זהי כך עלה במחשבה ולא יבא מאחורי זקן אהד מופלג בזקנתו ואייל מ׳ אתה ואייל בני‬
‫השאל בדבר אייל ר׳ עליך נא׳ טיב ל בישראל מאב ואס שאב בתה אתה עוסק ואמרתי בזאת הקת התורה ואתר לי בני אם‬
‫‪ .‬ואם בעו״הז יל׳ בעז׳׳הז ובעז״הכ א״ל אינן יולע מהו מלת שמעת תהו זאת ומהו חקת ומהו התורה ואמרתי לו זאת כנסת‬
‫ר׳ ולמה קראוהו לבי א*ל לא שמעתי בלתי הייס ל׳ל מלאך ישראל ההורה תורה ש־כתב חקת איני •ודע אייל בני אני ץדע'‬
‫אחד •ש ששמו בליי והוא מהפך זכוהלישראלובעבור שר׳ מזכה שיאמר לך אביך ושכחת א״ל מנין לך ואייל לשם הייתי ואתרמי לוי‬
‫העולם נקי בשס המלאך זהו והעוף יל׳ב כ‪-‬יז ר״ל עוף זה א״כ אתור תה אתר לי אבי כי עכ״ס שכחתי ואמר ברוך תעלה‬
‫חורה התולה נקראת עוף יאמר ו״השאחס נק׳ חורה שבכתב במ׳׳ק עם המלה הוא חקת וד״ל אתה הנק׳ זאת כ״י אני בחך‬
‫ושבע״ס יר״ב בארץתורתכס זהו כי לקח טוב נתתי לכם תורתי חקת התירה ואין לך רשות להרהר אהדה ולדעת חקת אם‬
‫אל צו׳ ע״כ המחשבה ליל ל שמעתי אומרים שהמחשבה נק׳ לא ע״י התורה שהוא תפארת ישראל וכן‪.‬זאת עם המלה עולה‬
‫גשמה ולא •לעת* למה שהנשמה נלך בינה שנאמר ונשמת שדי במ״ק הקת יהוא של ת־׳ת ואין לו לישראל לחזור אהר חקיתיה‬
‫מבינם ונראה שמן הבינה נאצלת ליל לע לך אע״פ שהבינה שכשם שזאת אינה משגת חקה המחשבה כן ישראל לא‬
‫פק׳נשמה מכל מקום המחשבה היא נשמה לנשמות וראייה ייפח יוכלו להשיג הקת הזאת אם לא שנאמר להם• החק והטעם א"‪3‬‬
‫באפיו נשמת חיים מי שטפח משלו היא נופח יהחכמה והבינה ר׳ ואתה אינךזטר שוס סוד מברוךא״לא״לאבי ברוך כ״ו ר״ה‬
‫*עולים הס מהמחשבה ‪6‬נן נק׳ נשמה לנשמות א״ל מהו ענק רב על נל השתות ומתגלגל לי״ב הויו״ת ר״ל כ״ו הוא ‪b V‬‬
‫צשמה ומהו ענין המלה אייל הכל באז בכלל חל החכמה ומתגלגל לי׳׳ב הויו״ת והואשם העצם ורב על כולם י ועול‬
‫‪,‬‬
‫ומחכמה בכלל אל הבינה והדנה פורטת כל א׳ בפרט ואומרת שמעתי שברוך נתתלא בכחותיו בי״ת רי״ש ו״ו כ״ף הרי כאן‬
‫המחשבה אל הבינה ‪ p‬נשמה למ״ה הוא אדם ואצל כסדר עשר אותיות לותר לך שכל העשר תברוך מתבדכיס וגם אם‬
‫אדם כ ד שיאצל גשמי ברוחני וממנו יתברך כי הוא מעורר תעלה ברוך עם נעלמיו מבלה במ״ק ליל כי לת״ד רומז לבינה‬
‫כברכה ממני וגס ס ‪ f‬ש•? מ״ם ה״ה הרי כאן י׳ אותיות רמז ולפעמים לת״ת וליל שהה׳ הוא ה׳ אחרון שבשם בן ד׳ נתנו‬
‫לעשר כפירות ליל המלא הנשמה והם אותיות עשרה מלמד הברוך לת״ת וזהו הל״ה תגמלו זאת הפרישו זאת שהיא הה׳ ‪p‬‬
‫שהוא נח וחמת לכל העשר וגס סופי תיבית של נשמה הם הל׳שהיאהת״ת אס תעשה נכה תצטרך זא״ת ליכק מפוחית‬
‫קמי׳ה ליל עתידה כ״י שתקום חגזילח המחשבה הנקר׳ נשמה הטומאה ותשאר עם כבל ולא חכם ולא תקבל מחכמה עלאה‬
‫(הו קמ״ה אלומתי וגס נצבה ל׳לקס ה׳ נצב הה׳ זהוהק״ם אשר היא מבורכת תהברוך וליל ותלת הבא פעמי׳ עבר פעמיי‬
‫מזים עמו אתה המחשבה חןנשמה לתפארת ליל אתה המחשב׳ עתיד וזהו והנה רחל בתו באה עם הצאן עתיד ורחל באה ע ם‬
‫הקרחת נשמה שסופי תיבית הק״ס תקים עמי ליל עם הת״ת הצאן אשר לאביה זהו עבר ה ס אביה לבן ור״ל ו מ ל שהיא‬
‫ישראל לותר ללי• קום בתולת ישראל זהו נשתה ועוד כ״י נק׳ ליי וצאן הוא ת״ת אשר לאביה הוא חסד ומצד עונות ישראל‬
‫'‪$‬לה בגלית הד׳ שנאמר ולחשך קרא לילה ועתידה להיות יום היא באה לאט לאט קירוב הזמן אורך הגלות הד׳ יכי‬ ‫(‬
‫חכח הנשתה שאותיות שכיות של נשמה יו״ס ה׳בלומ׳ עתיד ה׳ אין לה רשות ובהגיע הזמן הוא הזמן שלתר לאוניות לעולם‬
‫אחרון שבשם ב! ד׳ להיות יים זהו שנק׳ המחשבה נשתה כי להיות עולם הרב היא הזמן שיעשה מלחמה למעלה כאשר ית*‬
‫כאתחן כשמה לנשמה אז כולם מאירים וכולם ימים ספו תמו בפנים ייפלו כל השרים למעלה וישתעבדו תהת ליי ויחזרו‬
‫בלהמקמ־יגים יכל הפגעים א״לר׳ שמעתי שק׳ המחשבה האמות למטה ליפול ולהשתעבד תהה יד ישראל וזהו נקרא‬
‫יסראל זקן ולא ידעתי הסבה אייל בעבור שזה גדל במדרגה חורק העולם הוא חורבן האומות ילא נאתר להם האמת שהוא‬
‫קורץ אתו ישראל זקן שישראל סתם הוא ת״ת אייל ומלת זקן חורבנם כי היה ירא מהם פן יחזרו להם ליש תחבולות היה‬
‫מה מורה קראוהו גדול במדרגה ליל ידעתי מאבי ז״ל שהזקן •יי׳ש והאמינו לו שהוא חורבן העולם והם איכס יודעים שבשר‬
‫נתלבט שערותיו והוא יצא מכלל השחרות ואדמייטת ונעשה להם חורבנם הוא זמן ממשלת הברוך והל חמשה חלפים‬
‫לבן ה*רה רחמנות לכן נקרא זקן שהוא לבן כשלג אין א כלל ותאתיםיהתש־ס לתנין שאנומונין לבריאת העולם ואס יזכו‬
‫לא אידם ילא שחרות ומפני זה זקן הגשמי אשר זיכהו השם ישראל במעשיהם יקדימו הזמן ואז •לכו הוו״ין ויאתרולל׳י‬
‫ונעשה דוגמה עליונה שהעליון לבן כשלג וגם זה נתלבן צריך קום בתולת ישראל וזהו ורחל באה עם הצאן עבר ור״ל באה'‬
‫*!יהא רחמן ושילך עם הנדות בתכלית הרחמטת ושיהיה נאמן כבר ומיהרה לעלות וברו־ הבא הבא כבר שמיהר *!בלה‬
‫‪3‬מ‪£‬אומתן ש* ושילמזד לשונו לאמר האמ׳זלא ימלא כדסו כל ולהשפיע לה ואז יפלו כל השרים למעלה ומלכיהם למטה זהו‬
‫‪4‬‬
‫עקד ושלא שלח •ח למלאות האזתו ק יהיה ענו ושפל רות ברוך הבא עבר ל׳ל וכשאמרו לה קום בלזה דרך תקום איל‬
‫*קומה ויזהר שלא יצעד שוס אדם אשר נשמה באפו ושלא ישחט תצייר הה' והב׳ שבמלת הבא והוא ליו ר״י שהד׳ רמז לכ״י‬
‫^ לעצמו ולאלעסהאר׳ן שאס לא חשע׳׳ז אין לאכול זכשמבשרין אותה הוו״ין היא מתחברת עמהס זהו ד״ו ואז‬
‫*מא־טתו • ודאה והבן שאם לא הוזהר מאיבוד ממות הם הל ‪ f‬פרצופים עולים כר׳ היא הבינה ומרי לי׳ היאההכמה‬
‫מהמי׳ששוחט כפרבחגמתו זקן ממרא הפך זק״ןלנז״ק הוליל וכחך שהא א׳ שלהכא מכרכם אז אין כל כריה יכולה לעמול‬
‫רע* *ע*מו כי נסתלק הזקן העליון מאבניו ומלת זקן נתמלא מפניהם ר״ל כדה נאצל אייל ר׳ וגם שמעתי שנק׳ המחשבה‬
‫בלוחמי '*׳׳ן ק!"ף לין אותיות שניות גייב״ך ישראל אשר ‪ f 3‬וה׳יו ואיני יודע מהו מלת וה״ו ל׳ל בעבור שזאת הספירה היא‬
‫'אתפאר &‪ 1‬אתה זקן הנקר׳ אש״ר שנאמר מאשר שמנה לחתו פשוטה בתכלית הפשיטות והויותס מוריס‪.‬פשיטות על כל‬
‫ךך״נ אוהיותיד שמשי לי אתפאל א‪:‬י ישראל הנק׳מ׳׳ת ר*ןד באהדות ן{ם העשר ודאה זהבן איך זס׳׳ז י שהיא התחשבה‬
‫ט‬ ‫הקנה‬ ‫ספר‬
‫־‪,‬דרים למעלה בעליונים ט מתמלא ומראה עניני׳ ובים הגאולה ישוכ זקף קטן לגדול ואז יהיה אורו זקיף ויאד ויזריק‬
‫׳׳ז ה״׳ ה״ה ה״א ואייו להרמיז לך שההויות הם י״ב אודו הגדול כשינק השפע אור האצילות מכל צל מימין ומשמאל‬
‫׳'ב האיתיית של יהי׳ו ר״ל בהיות כעלם הה׳ בי׳ ליל ויונק ןטזעס כ׳ טעמיס טעס אצילות המסד וטעם אצילות‬
‫‪/‬״י וא״ו הוא א״ס ״ ובהיות נעלם הה׳ בה׳ר״ל יא״ו ה״ה הפחד וישלימו כיל‪ 0‬מכת המחשבה הנק׳ עדן ויטלי ם״ם‬
‫היה כל וה״ו ל״ו ובהיות נעלם הה׳ בא׳ ל׳ל וא״ו ה״א וכחוחיו זהו פז״ק הכללעלן מא״י ב״ט זזק״ט שבא לעדן מא״ת‬
‫‪:‬י׳ כל וה״ו ל״ב ור״ל אומרת התחשבה שהוא הנק׳ וליו ב״ש ועולה קו״י המקוים להשפיל שונאיהם מטה מטה זלןקזןי‬
‫שהיא כ״י והיא ל״ב של ת״ת ויאתר ד׳ אל לבו עלה אל אותם זקף גדול ׳ בא וראה איך העדן‪ .‬חילק חשבונו שעלה לו‬
‫‪,‬יתדה הנק׳ ל״ו הוא ת״ת זה ה׳ קיינו ל״ו ועלו שניהם באתם באי״ק ומצא כת״ר' וכולו כהר כחד במ״ק ור״ל גסהמחשבה הנקי‬
‫י היא הבינה שהיא אס והבינה נאחזת תתנו ואין כל ברה כתר הוא כתר על כל כתר כי כולם נקראים כתריס והמחשבה‬
‫עליהם כי עליהם נא׳ וגבוה מעל גבוה שימר וגבוהים עליהם‬ ‫יכולה להזיק לכם זהו ל״ב ל״ו ח״ס היוצא תוה״ו ‪:‬‬
‫וראה תה ששתעתי כשהייתי הולך בקודש הקדשים הןא הנק׳ בכל מקום כתר עליון וכאן אשלים דברי המגיד‬ ‫בא‬
‫להשתחוות תאדם א׳ שפגע בי בדרך ואתר בני הקשב הקשבתיו ששאל אותי עד היכן הו׳עולה והנחתי בעורה למה תישן ה׳אמר‬
‫ושתעתי נתרבעו הויי״ן של יה״ו ונתתלאו והולידו לבן לילי'׳ לי שהכתר מתהפך בלית ב״ש גליל וליל סוד הכוונה מהו וא״ל‬
‫‪.‬סעמים ו׳ ו׳ פעמים ו' ע״ב ו ל במלואו ה״ה הוא פ״ב הרי כי התחלת האותיות הוא א' והוא הגוזר וסוף האותיות הוא‬
‫שהולידו לב״ן ר״ל הוסיפו שם על שם וה״ו א״ל ר׳ העבודה הת׳ מתחבר הת׳ עם העמודים שהם אותיות כפולות אותיות‬
‫שמעתי אנשים שקוראים למחשבה לבן אבנ איני יודע מה טיבו ך׳ ס׳ ן׳ ף׳ ץ' והם שתא אלפי שני ומחזור קטן י״ט ולא יכולתי‬
‫־ י של לבן אע״פ ששמעתי עבורו א״ל לבן שמעתי ופי׳ לבן כשלג לרדת בתוכןרבריו עד שהשכעתיו לבאר ליי ואמר לי ירא אני פן‬
‫כי שלג בת׳׳ק עם המלה הוא עולה לבן וכל לבן מורה רחמים יגלשני ממקומי ואייל יש בידך לשאול וא״לכן והלך וחזר וחייל‬
‫אע״פ שגם החסד נק׳ לבן אין לבכינןתו כלבנינולהמחשבה כי־ תמלא אותיות ך׳ ס׳ ן׳ ף׳ ץ׳ ך״ף מ״ס ל ן ף״ה ץר״י והעלה‬
‫המחשבה הי׳ רחמים גמורים אמתייס וכל רחמים מורה לובן אותם בחשבון‪ .‬הגדול וצרף הת׳ עמהם כי הת׳ נק׳ גאולה מצד‬
‫כשלג זהו לבן כשלג ועל המחשבה נאמר אם׳ יהיו חטאיכם היכהר הגא״ל והעליתי אותם ונמצאו שתא אלפי שני ותחזור א׳‬
‫כשנים כשלג ילבינו)אם יאדימו כתו נע כצתר יהיו זהו צתר לבן ל׳ל מחזור קטן י״ט שנים ואייל חלוק שתא אלפי לי״ס ת״ק ת״ק‬
‫ולבן הוא המשכך את הדין הנקרא כ״ה ט זה מדתו של לבן ל׳ לכל ספירה ואייל היכן כלים וחלקתים יכלים בסוף חכמה‬
‫‪ ,.‬פעמיס ב׳ היא <ל ב׳ פעמים ל׳ הוא ס׳ ב׳ פעמים נ׳ הול ובהתחלת ביכה יכן בכל שמטה ושמטה עד סוף שבעהישמטות‬
‫ק׳ נ׳ פעתיס ב׳הואק׳ הרי כאן ש״ך וזהו וחתתהמלך שככ״ל ואח׳ייכ יחזרו כלההויות׳ בבינה זהו כי עפר אתהואלעפר תשו‪•5‬‬
‫?!המת הוא כ״ה ש״ך התדה הנק׳לבן הוא התחשבה וזהו שכליה ולשם ואילך השם הוא היודע ואמרתי לו עדיין לא ידעתי סיף‬
‫‪ .‬ש״ך ליה הראית בני שנחלף לבן בלית לש כש״ט והוליד זקן׳ הכוונה למה נקי כתר גליל והתחיל לבלוע העניינים שלא‬
‫‪1‬‬
‫עם המלה בתיק ילל שהמחשבה נקי ג״כ זקן א״ל שמעתי להגיד לי כלי עקר עד שהפצרתיו ואמר לי הצי אלף הששי שהוא‬
‫שמשתמשין בעלי העבודה לקחא המחשבה זקן וישראל הזקן ת״ק שנה הוא ממשלת הכתר׳ ובחצי ממשלתו שהם ר״ן שכה‬
‫שתעתי תמך אבל זקן סתם שמעתי מאחדם ואמור לי טעם יצאוישראלמגלו׳הד׳וא״צ שמא אתה מכסה ונשבע לי שאמי הוא‬
‫ליל כל זקן יש לו סדר והדור י וגס התחשבה תהדרת כל ספי* ואמרתי לו ספר לי סדלגאולתיינו האיך יהיה וחייל אחר שהמים‬
‫בעני! שכולם מקבלים השפעה תתנה ולכן אתרה חורה!הדרי*‪ .‬יולידו אש ומן האש ההוא מחעוררין‪1‬מתערין כל הדינים ע״כ‬
‫פני זקן התחתון לכבול זקן העליון וכל זקן סתם אל התחשבה אברהם ויצחק בנו מאחזי׳ במי״ם ובא״ש המה צריכים שיצאו‬
‫וזקן אס תמלאהי מוליד ט׳ אותיות להורות שהתחשבה האצילה מהם גס סיגים ישמעאל ועשו והם הנאחזים‪.‬עם אבותיהם‬
‫ט׳ הפי' ועמה עשר • וזהו מלואו זי״ן קו״ף נו״ן הלי כחן ט׳ אברהם ויצחק והם הזרועות אך מעלת יעקב שיצא מיצחק‬
‫אותיות להורות שהמחשבהיהאצילה וגם נעלם זק״ןעולה בריין נעלה עד כתר עליון זהו ירכיבהו על במתי ארץ הלא תראה כי‬
‫*ד״ן יחד ככבי בקר ) וכך מצאנו ומחוסר הבנה ( ‪ .‬ולל כל ‪.‬מצד מעלתו אט קיימי׳ בבכי ישמעאל ועשו ט בלאו הכי חיים‬
‫הרנה אל המחשבה הנק׳ בלן וגם זקן עולה בחי״ק והוליד בלעונו בגלות הד׳ ‪ •:‬ואברהם אמר לו ישמעאל יחיה לפניך‬
‫עתיק באי״ק לומר שהמחשבה נקרא עתיק ג״כ א״ל תמיה אני ו״ל יכנום בין המרות הנק׳ ל״ו ויחיה לפניך ל ל להיות כהו‬
‫שכל השמית הללו היה קורא אותם א׳ מבעלי העבודה וגם וגבורתו על הכת הנק׳ פניך וא״ל הקב״ה אחר שיצא מפיך‬
‫שמעתי אותי שהי׳ קורא המהשבה עתיק זא״ל למה נק׳ עתיק ולישמעאל שמעתיך והנה ברכתי אותו ידו בכל בזמן שבניך‬
‫א״ל לפעמים הספ*׳ מלאים ממחשבה לפעמים אינם מלאים נוטים מן דרך הטובים ייד כל בו בזמן שהולכים בדרכי יושר‬
‫זבסבת המקבלים אכל זאת המחשכה לעולם עומלת כשלימות ט לא יצא משפט מעוקל מלפני וע״כ ידו מתחלף בא״ת לש‬
‫בלתי החסרון א״ל ומה ענין עתיק א״ל תמלאהו עין תיו יול חיתיית מקף והוא מפ״ק ט אחר שנתקיים ידו בכל היא ‪3‬חו‬
‫קוף אותיות שניות ל״ב ל״ב נתיבות חכמה מעתק ואס תעלהו של אברה׳ אבינו הוציא׳ מביתואלבית אביה הוא אחיזת ישמעאל‬
‫באי״ק עילה נ׳ שערי בינה מעתיק ועור ראה והבן שעתק צד החיצון הכניסו ישראל טומאה בהיכלם אז ולבי דיי ובסוף‬
‫מתחלףיא״ת בייש ז״א מיל ועולה באי״ק על״ןל״ל החחשב׳נק׳ הר״ן שנה לממשלת הכתר המרה הנק׳ ל״ו יתהפך בא״ת ב״ש‬
‫עדן וליל ר׳ מהו עדן ליל כל ספי׳ יש לו לין וההכמה בכר לכ״ף כולו רחמים יהו״ה שהכף עולה יהו״ה והפך ידו ליי״ד‬
‫לדין הבל המחשבה כולה רחמי׳ מבלי דין כלל וראה והבן שעדן זהו ויד כל בו אך ההפך כ״ל והוא ל״ך והנה לך יהו׳׳ה הגדולה‬
‫נתחלףבא״ת ב״ש זק״ט ונתחלף בא״י ב״ט ל ל א״ב יש ומתחלפת והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ מאין‬
‫א״י בייט ג״ח ועדן מתחלף באותו אל״ף בי״ת הע׳ בף׳ הד׳ בז׳ שטן ואין פגע רע כי כל לקח כח חשבונו נ׳שערי בינה ונתחבר‬
‫» ׳ ‪3‬ק׳ הרי כאן פז״ק וליל זק״טשבא לן בא״ח ב״ש הוא עולה עם פ׳ למטה ועם הו׳ למעלה ושבו שלשקן אהד וזהו ופי׳׳כל‬
‫קו״׳ ופז״ק הבא לו מא״י ב״ט עולה יהוי׳ה אלהיס ואי׳ עליהם שר צכאו של ישראל ואין כל בדיה יכולה להזיק את ישלאל כי‬
‫ר״ל קו׳ מקוים שפע וכרכה הלו פרצופים שהס ה׳ אלהים עלו למעלה ראש ואמרו קום ב ת ו ל ת י ש ר א ל ולא תוסיף‬
‫ממחשבה הנק׳ עדן זפז״ק שבא לעדן מא״י ב״ט היא מתהפך לנפול ר״לפיכל עולה קי״ס וראה וק״ם הפילה וקם הקימה‬
‫זקף גליל וזקף קטן ר״ל המאור הגדול המקוה מעדן הוא ר״ל וקס הפילה וקם העם הזה יזנה ונפלה ושובו כענין שובו‬
‫י המחשבה עתה בגלות הל׳הדרגא שלו נשבר זהו תביר וקס ס״ם ישראל והנה קמ״ה אלומתי וגם נצבה ר״לשובה ישראל עד ה׳‬
‫ושושבינו הוא תנ׳ ניעו״ר וגוזרין גזירות עלישראל אבל בזמן אלהיך ו״ל ‪3‬ו״ש ישראל מן הש׳יושיב הה׳ אל השס קולם ה א‬
‫של‬ ‫ה א‬
‫הקנה‬ ‫ספר‬
‫כסא א׳ הוא ומלך א׳ יושב עניו ואינו נ פ ת מן המלך אך אמר‬ ‫ש‪5‬כמר אז והנה קמה אלומתי וגם נצלה קם ה׳ הקרא‬
‫ב׳ כסאות הןועשה ממזר א׳ שנים והודיעו לו שאחי הוא והוא‬ ‫אלומהנצבה׳ ר״ל אין לה נפילה עוד והנה הה׳ אחרון‬
‫לא שב יצאתה כת קול ואומדת שיכו בנים שוכבים הון מיתר‬ ‫שבשם בן ד׳ אותיות השרמטוה העוהן מעיניך ואגלה לך‬
‫ודע כי מט״טא׳ כ״י הוא ומט״ט שני חנוך כן ירד אשר נעשה‬ ‫נפלאו׳מתירתיךבא וראה מהו קו״ים איתיו׳שניות של קוים קוף‬
‫בשרו לפיד אש והוא למטה מכ״י ויונק ממנה ולכן נק׳מט״ט‬ ‫ו״ו מי׳ס עולים ‪3‬׳ פעמים יהו״ה הוא הו׳ ומשך הו׳ ור״ל‬
‫שמו כשם רבו ולעולם נקוה למצוא זכות לי־ראל להעלותו ובו‬ ‫בשאר הגליות כ״י היתה מבקשת לעלות אל הויין האלו אבל‬
‫טעה אחר ועמו דבר אחר ולקה יוהרא לעצמו י״תר‬ ‫בגלית הד׳ הורן ישובו אל כ״י וזהו עיקר כוונת הפסיק נפלה‬
‫ט שמוהו שר ונגיד וחטא בלבבו עי־׳כ מחרה למטייט‬ ‫ולא תוסיף לבקש ולשוב ולקום כבראשונה יק היוי״ןיבאו אחריך‬
‫שיהין פילס׳ דנורא ר״ל לנס שהיא רבו מנע השפע הבא אלץ‬ ‫ייאמרו קום בתולת ישראל • וגם אודיעך כי קוםבמי׳ק ובמ״יג‬
‫מו׳ קצוות כי בו חטא כי עבדי דמאן נכסי דמאן והבין ואודיעך‬ ‫היא בינה ור״ל אלו הוויין יחזירו אחרי ל י בגזירת הבינה היא‬
‫כי מט״ט מלה מורכבת הוא זר׳׳־ל מט״ט במ״ק כ״ב יהוא כיב‬ ‫אם הבנים י וראה והבן כשיקיתוה הווין כ״יהכחות החיצונית‬
‫אותיות ו״ככבי ״בקר רו״ן יחל זרנתם עולה למעלה ונ״ר •ורד‬ ‫ספו תמו ותאמר הבינה למצרית החיצונית שובי אל גבירתך‬
‫עליהם וזהי אשה מספרת עם בעלה ותיניק יונק משדי אמו‬ ‫היא כ״י והתעני החת ידיה והנה שכה הגר המצרית אם‬
‫מהו ונייר בהלו נר״ו על ראשי וגס תמלא מט״ט והס מ׳יםט״ה‬ ‫ישמעאל תחת שרה גבירתה היא ל י ותאמר שרה אל אברהם‬
‫טית רי״ש י״ו נו״ן הרי כחן ׳״ד יוהיוה זהו ידייך בעורף אויבך‬ ‫כי לא יירש בן האמה עם בניי עם יצחק ל ל לינק כח יצחק‬
‫עשו וישראל שריהכ^נמעלה והם למטה וכנגד ‪ ft‬הי״ד אותיות‬ ‫ולייסר יעקב בן בני אז וישלחה אברהם מעל יצחק בכולל‬
‫ככתבו י״ד תיבות אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך‬ ‫השפילו והכניעו עסאמו התצרית המצרית ים החת תמשל׳ שרה‬
‫ואתהעיף ויגע ולאיראאלהיס ואתה אלהים הנקי מט״נו‬ ‫וליעקב ‪ p‬בנה אמריה הבינה ואתה שלא ייצאו ממך סיגים •‬
‫ואתה כולל י״ר אותיות תראה ותמהה חת זכרו מתחת השמים‬ ‫על במותימיי תדרוך ר״ל יעקב נקי אתה הוא שנחמד ירכיבהו‬
‫לא תשכח ויותר לא רצה לגלית לי ואמרתי לו זכור בוראך ‪•fbi‬‬ ‫צגל במותי ארץ והוא נאחז עד כתר העליון ט הוא הוי תל‬
‫תניחני בזה העידון ט לא הועלתי דבר מכל דברך עד עתה‬ ‫שם בן ד׳ והו׳ עם כללו היא אהי״ה זהו ו אהיה אצלו אמון‬
‫ואייל מה לך בידיעו׳ הללו יא״ל עמוקים מאלי ידעתי ועל שהם‬ ‫ב״ל הו׳ הוא אהיה ולכן נשאו דוד המלך ע״ה רוחני שנאמר‬
‫סודת הגאולה והלב שמח בהם ע״כ קשתי ממך לגלות אזני‬ ‫*לא יאשמו כל החוסים ב״ו • שבזמן הגלות הוא גשמי כקריאתו‬
‫על כל עיקר ועיקר וע״כאלתניהני ואיל עשה שלא לגלות דברי‬ ‫ובגאולה יעלה עד כתר עליון וישוב רוחני יע״כהוא שדרת‬
‫אודיעך ־ יאמרה׳ לי מי יוכל שלא לגלית העניינים המשמחים‬ ‫ל״ו ל״ב‬ ‫האילן והשדרה עילה עד הכתר והוא הנק׳ לולב י‬
‫את הלב ואייל שמא יתמהמה יתייאשו והכי הוא הגורס ואמרתי‬ ‫נתינות החכמה כי היא תורה שבכתב המתחלת ‪33‬׳ ומשלמת‬
‫‪k‬‬
‫לו אדרבה בשימעס בשורות הגאולה יתביישו מעוכוחיהס * פי‬ ‫ב ל ׳ ולכן מברכים על הלולב אעפ״ישמיניו רומזים קל‬
‫יזכרו שבזמן הגאולה יהיו נהנים מזיו השכיכה ויאמרו האיך‬ ‫והוא כתר עליון‬ ‫זרועות כ׳ מן השדרה הזרועות יונקים *‬
‫נהנה מזיו השכינה י והאיך נרים פנינו וידינו דמים מנאי עי׳כ ‪.‬‬ ‫התחלת השדרה־ וכשראה עשו כי רעות בנות כנען בעיני‬
‫נחזור בתשובה אל בוראינו ויקבליני וישוב וקבצנו ־ חבל כשהם‬ ‫יצחק שמסיכתס כהו עיניו ר״ל מכהות החיצונים וילך עשו‬
‫מבלי ידיעה מתייאשים מן הטובה ואתה הגורס מיל פתח פיו‬ ‫ויקח את מחלת בת ישמעאל הוא מחלת מצרים לל‪:‬חולי‬
‫ואמר כל זמן שיעקב הסר ו׳ ועשו בו׳ אין כל בריה יטלה לו •‬ ‫והתלישות והשעבוד של ישמעאל וזה תמחה את זכר עמלק‬
‫כי האותיות שניית של עשו עי״ן שי״ן י״ו עולים נ״ו ר״ל שהוא‬ ‫•מתחת השתי׳ר״ל תחת היזמים הוא)א״ז(האר־ועמלק הוא כינו‬
‫מתאבק עמי במלחמה י והנה בראשית היא הבינה לירח הי׳ מן‬ ‫של עשו שמוהו תחת ארץ והכה כמתה זכרו הואסמאליכחיתיו‬
‫ז ה‬ ‫עשו י ומתנו ליעקב ויעקב מלא ועשי חסר יכלו ע״ש ויל‬ ‫אז או״ה למושב לו והכה יהוי׳׳ה שילם וצסא שלם י שעד עתה‬
‫‪,‬‬
‫לזמן הגאולה שעתיד סיים לעשות מלחמה עם תפארת ישראל‬ ‫הייהיילעלצסיה והנה עיניםלך והםתיכיסבסכוירים‬
‫והבינה עוזרו ומרכיבי עליו שנא׳ ירכיבהו על במתי י ק ונופל‬ ‫ע״כ אסיר העולין תעינך ואגיד לך מסתרי תורתיך • בא וראה‬
‫ם״ם תחת הע״ש אכלו ע״ש ולכן נק׳ ת״ת ג‪/‬־יאל מלשון גהץ‬ ‫כי כס׳׳א עילה א״ף י ויאהב יצחק את עשו״וזהו חף חובב ערני׳‬
‫אילנא ברוך משפיל רמים ‪ :‬וראה כי הס דברים נוראים כ»‬ ‫וכשבקש הבןשהוא ו׳ את אחותו שהיא הבת וקרא ה׳ אז האף‬
‫ז״פ יהי״ה עילה יעקב זהם ז ׳ קציות שאלילי הו׳ פ נלקח מעשז‬ ‫נשלם עתהס והוא יצחק הנקרא אף ונתן הא׳ ליעקב שהו׳ ת״ם‬
‫וניתוסן ליעקב אשר הו׳ לקח כללו ועולה ליהיי״ה הוא כתר‬ ‫ונעשה אתת ופ׳ לאתות להתיש כעסה ט דגושה היתה אז ישב‬
‫עליון לעולם עשו מתאבק מעקב ויאבק איש עמי וכה של עשו‬ ‫מדת יעקכ על כסא היא רחל אהובתי חבקה ונשקה וברכה‪-‬בי׳‬
‫הוא מיצחק ויאהב יצחק ית עשו וח׳יפ יהו״ה עינה יצחק והנה‬ ‫ברכות וסיים וכתותיו כאיס ומשתחווים לו ואומרים לח יעקב‬
‫גובר עליו והבינה לוקחת הו׳ מעשו וכותנתו ליעקב י וכראות‬ ‫יאמר עול שמו ט אס ישראל יהיה שמך הראית כני מעלת‬
‫יעקב א״ע שלם בו׳ חז המר לעי׳ש כתר לי זעיר רחיך ואשא‬ ‫הכסא כי הוא מתחלף כא״ת לש לה״ת תורה׳ שבכתב ותורה‬
‫דעי גס אני ר״ל כהר עליון היא עמי שאני נק לי זעיר מפין‬ ‫שכע״פ חתום וסתום‪ .‬והנה הכסא כולל ד״ו פרצופים וזה אשר‬
‫ויתמלא דעי גם אני אף אלי ישוב עתי ואתה חרד מטה תטה‬ ‫אגיל לך שימהו כחזאס על לבך שאם תכא לחלק הכסח לשני‬
‫והייא לתס עוכר והנה נצח •עקב את עשו כ׳ נתגלגל הו׳ שלו \‬ ‫חלקים ‪3‬שוה לא תוכל כי אין חילוק ביניהם יען שא׳ אינם‬
‫והעלהו עד כתר עליון וכראות ישמעאל תפלת עשו ירא פן ‪,‬‬ ‫מניחם להתחלק וכמה באו לחלוק כשוה ולא יכלו ותהי יד ד׳‬
‫ימות גם הוא כאחיו ומביט באברהם אביו לחח לו הקימה «‬ ‫עליהם לכךהשמר נפשך אחור יקדם צראני ייקרא את שתםאדם‬
‫לעתור בקיומו וטי פעמים יהו״ה עולה אברה״ס יי״דיתדים‬ ‫חין חילוק ביניהם * ואגיד לך מה שאירע לאדם הראשון שבא‬
‫היא בתי מלח‪ 0‬אביה תאכל ורואה אותה אברהם;‪•/‬אהז׳בכנף‬ ‫וחילק הכסא ולקחו מתחת היושב והיה כמלאך ה׳ צבאות וגזר‬
‫בגדו ומרחם עליה ומברכה ברוכה את לה׳בהי ירי‪-‬ה לתת כח י‬ ‫עליו מיאהבא נת ולא לקת מוסר מאדה״י וגםהוא קח׳למעש'‬
‫לישמעאל בנו י ובתו צועקת ירכיבהו ליעקב על פתיתי ירן‬ ‫אדם הגיע וישכר ויתגל וירא חם ר״ל שבת מעשה אביו וגם‬
‫ככר נתדבק בכתר עליון כי כל הפגעים רעים ספי המו • אז‬ ‫היא סבר כמותו וזהו רבעו ומלת וירא כענין רואה אני את דברי‬
‫וישכן אברהם באוהל יצחק לראותו הסח הצללים וידא יעקב‬ ‫אלמי) יי׳׳א סרסו ל ל שכח מעשה אביו והוא לא סבר כן • אך‬
‫ש ם י י ה ת‬
‫שלם בו׳ ויאתר אברהם אשר בך‪ .‬אתפאר ישראל ומיד ענו כלם‬ ‫* י ו ת אביהם לא ראו שלא שכחוהו ממחשבתם‬
‫ויאמרו אשריך ישראל תי כמיךוכשהסטתו כולם בשם ישראל‬ ‫והזהירוהו מתילוק שחלק ״ וגס אחר ראה במט״ט ולא אמר‬
‫י י אז‬
‫יספר‬
‫אז ראו ישמעאל ועשו ששםישראלע״ה עולה ל א פעמים יהו״ה אור קלים וע״כנק׳ קדמון שכולם נקראים אורות ‪6‬בל המחשבה‬
‫נגד אהי״ה שנאחז ממנו ונשאר ה' הוא ה׳ אחרון שבשם בן ד׳ הוא אור קדום מכולם שמאןרה כולם נשפעות כמו הכרות ל ל‬
‫שבא באמציעותו של ישראל והנה אימה חשכה נפלה עליהם אור עם ג׳ אותיותיו במספר קטן עזלהאהי״ה אס כ; המחשבי‪.‬‬
‫א מת גלותם תחת יד ישראל ושלום על ישראל והנה סר צ• לם נק׳אהי׳׳ה כי היא העומד׳בשל־מות מכל הספידו׳ שבאלף הששי‬
‫מעליהם וה׳ אתנו אל תיראום • זהו ויאמר ה׳ לה שני גויס שכל מנין יחזור למקום אצילותו והמחשבה לעולם קיימת‬
‫בבטנך‪ .‬ושני לא־מיס מתע״ך יפרח ולאום מלאום ומקום אצילותם היא אם הבנים ‪ ,‬כי משם באים ולשם הם‬
‫שביי ללכת ופעם אחת הייח תהלך בדיך יחידי וראיתי אדם א׳‬ ‫יאמן ורב יעבוד צעיר כי ׳האמז •עקב בלקחו הו׳ מעשו ויפלו‬
‫תחת רגלץ כ׳ רגליו מות יורדת ובראות יצאק מפלת בנו מבלי הולך לפני ורצתי אחריו ואמרתי לו שלום לתר ולא ענה ‪.‬‬
‫תקומת אז ראה לתת כח לעשו בצדיק וש׳ כי נקי יצחק בצ׳ ונפחדתי ממנו והרגיש שאני מפחי ואייל אל תפחד כי חס היית‬
‫ףשחק בשי והעלה שמו כ״א פעמי׳ יהו״ה אלא שחסר ממנו שומע מה ששמעתי לא הייה עוסק בשלומי רק היית מקשיב‬
‫ג״ל נעול אחותי כלה ולקחה אברהם כי בתו היא אלו הי״ד לשמוע ואמרתי לו אמיהלי מה ששיגעה ואייל שמעתי שמלת‬
‫•תירים ונתנם לישראל הוא הה׳היחרמך״א פעמים יהו״ה אהי״ה במ״ק עיללט״ל זהו א ה י ה כ ט ל ל י ש ר א ל וס״ת‪.‬‬
‫של ישראל ובעבור שישמעאל נאחז מצד ימין וכבר נעשה לל׳׳ה הוא שם המפורש ואהי״ה במרי‪3‬ע*הוא קכ״א ר״ל א'‬
‫מלחמה בצאתסממצרים כי יי׳ נלחםלהם במצרים ר״ל במצרים פעמים א׳ הפ״ה יל׳ הפייה עולה קנ״א וזהו כי ה׳ אלהיך א|ל‬
‫ל ל טיב הינז‬ ‫שלמעלה ע״כ המלחמה בגלות הד׳ תהי׳ עם הס״ס הוא עשו קכ״א ואהיה כטל ר״ת א״ך אייך טוב לישראל‬
‫ועל שהוא שמאל והוא קשה תהיה המלחמה קשה ועזה עליו להזכירו בכל מקיום בכווכה כי הוא מורה שם המפורש הוא‬
‫כעניןתמהה את זכר עמלק כי במרה שאד׳ מודד בו מודדן לו י לל׳׳ה ־ ושמעתי אהי״ה במ״ק הוא הגא״ל במי׳ק ה*אל גי׳כוז״ו‬
‫הוא לא ריחם בעלותם ממצרים י לכן לא ירוחם מן השמים • וגי׳ יהו׳יה אחר וגי׳ ט״ל וגי׳ ידידי׳ וטובים לגאולה ולישועה‬
‫ודע כי עליו סומכים כל האימות למעלה ולמטה וגדיאל יגרע ושמעתי אהי״ה בגי׳ יה״ו ויהיו בגי׳ הטוב והוא שם משמית‬
‫‪6‬ילט * ל ל •מנע השפע ממנו ויבש והנה נפלה שרם למעלה ע״ב וטוב לכל כבנין בכווכה ושמעתי אהי׳׳ה עם ד׳ אותיותיו‬
‫ונשתעבדו למטה זהו למה רגשו גויס ולאומים יהגו ריק • ועם המלה עולה כ״ו הוא יהי״ה ויהו״ה במילואו עולה מ"‪$‬‬
‫זראה זהבןשנתקיים ושב וקבצך והזהר שלא תהרהר ולא תפרסם ה״ם המרבריס אל פרעה בכה אהיה זיהוייה יהו״ה הודא״י היא‬
‫‪,‬‬
‫כי הפריס היי הולכים ומתמעטין לסוד ה נפילה שעתידין שם המפורש יו״ר ה״א אותיות הודאי׳ ובו עלה משרע״ה‬
‫ליפול מפלה שאין לה תקומה עוד עד כאן דבריו בבשורה למרום ועמר לפכי מלאכי חבלה והיה רגיל לומר הודאי שמי כן‬
‫הגאולה • שבתי ושאלתי למה שב הוי רותני באות הב׳ כענין תשלשו כי עולה בגי׳ שם‪:‬שלד׳ אותיות ‪ :‬ועוד שמעתי אהי״ה‬
‫כל החוסים בו בו׳ י ואמר כי הב׳ רומז בחכמת אלהים והו׳ אל״ף ה״ה ץ״ד ה״ה הם ״אוהיו׳לומר לך שהוא העשר והעשר‬
‫ישיב רוחני באמצעי׳החכתה ע״כ ננקד הב׳ בחול׳לומרששניה׳ הוא • ואייל מפני מה אתה זכית לשמוע יותר ממכ• והשיב לי‬
‫הלוהו׳ בחולם תלוים זהו שהכתר מתחלק בא״ת ב״ש גא״ל מפני שאני בעטתכית יותר מתך וכ׳ והאיש משה ענו מאד וכת׳‬
‫צ״ף חי״ו ד״ש הרי כאן חשבון יהוה ואלף לומר לך שהכתר בכל ביתי נאמן הוא הניהני יהלך לו ולא נתרחק ממני כמטחוי‬
‫ממשלתו בשמיטה אחת יום אחד אלף שנה ונקי הכתר יהו״ה קשת ושמעתי יתגלגל ה׳ שבסוף אהי״ה עם אה״י והוא א״ל ה׳‬
‫וגם הנעלם והנגלה עולה במ״ק ז״ך לומר שהכתר הוא זך עם א׳ יה׳ עם הה׳ וה׳ עם י״וד הרי כאן א״ל ר״ם ונש״א •‬
‫וישר א״ל ברוך שזכינו ושמעתי מפיך בשורת הגאולה מ״מ ועוד שמעתי אהי״ה בא׳׳ת לש עולכת׳ ומשמחת הצב התחלת•‬
‫הכתר נק׳ אי״ן שכן כתר במ״ק עולה אי״ן עם המלה אכל זה לשחוק וחזר אלי החיש ההוא ואמר ל• למה צחקת וחייל רבי‬
‫קשה לי הכתר נק׳איןול׳ נקר׳אנ• היינו איןהיינו אני אייל עומק שמעתי שאהי״ה בא״ת ב״ש עילה כת״ר ושמחתי על השמועה‬
‫דברים אחה שיא״ל • א״ל אס תשיביני בזד אמיר גס זה כתיב הזאת וצחקתי ואייל תחליף יההלפתיובא תצמ״ץ וא״למהאהה‬
‫היש ה׳ בקרבט אס אין יכתיב מאין יבא עזרי וכת•׳ העניים רואה וא״ל איני רואה דבר א״ל תצמ״ץ במ״ק יהו״ה והתחלתי‬
‫זהאביונים מבקשים מים ואין איזה אין משניהם אייל אשיבך על עוד לשחוק מתוך השמחה י וא״ל אל תשהק ואייל שמא אני‬
‫ראשון כו׳ • אכ״י ואי״ן אס המלאס אלף יוד נוןאלי׳ף נו״ן יו״ר נענש אייל לא בעבור שנראה כאלו אתה מבין אתה שוחק • ואני‬
‫עולים ע ל ת ר״ל מאיןועד אני עד״ת אמיתת ומלת עדת מורה יודע שלא הבכת דברי התחיל ללכת תפשתיו זהשכעתיו בשם‬
‫עדית ידעת ר״ל עדות האמונה שהאין ואני עדת אחת וענין תצמיי׳ז שלא •זיז משם אס לא יגלה לי יא״ל עם אלה השמית‬
‫אהד אין לחלק על אלו בעלי האמת אומרי׳ נעיז סופןבתהלתן יצאי ישראל מתצרי׳ועם אלו יצאו מהגלות הרביעי יאמרתי לו‬
‫ומבקשים מים ואין והיש ה׳ בקרבינו אם אין ומאין יבא עזרי מנין לך וא״ל תצמ״ץ ע״ה במי׳ק בנ״י חורי״ן וכמעט שנשארתי‬
‫כולם הם בכתר עליון ח״ל ומה פי׳ אין א״ל דבר שאינו נתפס מעט נבוך מתוך השמתה והשחוק והוא סבור שאני נבוך מצר‬
‫כל עיקר • אייל פעם אחת הייתי יושב יחידי והייתי תמה על הידיעה ואייל אהי״ה יתצמ״ץ אחים הם צרפם • וצרפתים ועלו‬
‫עצתי החכמה כק׳ חני ולי נק׳הני י החכמה נק׳אני אני חכמה אמר״ת וא״ל אמרת ה׳ צרופה *גן הוא לכל החוסים בו וגם‬
‫ולי נקראת אני וגס אני בכר אתנהי האיך נוכל להכיר איזה אהי״ה במ״ק עולה שד״* עם ג׳ אותיותיו והמלה ומכאן‬
‫אני רימז בחכתה ואיזה בלי ‪ :‬ובא אלי פתאום אדם אחד שהמחשבה נקרא שדי בעבולשניתנת השפעה ד״י לכל הספי׳‬
‫ונבהלתי ילל אל הבהל אבל עמוד על דעת־ שאל תתני כל ע״כ נק׳ שדי וזהו והשיג לצם לי״ש את בציר ובציר ישיג את זרע‬
‫דבר שאתה נבוךעליו •־ ושאלתי אותו כל אני האמור בכל מקום ואכלתם לחמכם לשובע • וגם שדי בא״ת לש בק״ס ור״ל בק״ם‬
‫היכן רומן י ואייל אני האמור בחכמה רומז בחכמה ואני סתם למשפט אלהים שמשם יאמר קום בתולת ישראל וגס בק״ם הוא‬
‫האמור אצל יהו״ה רומז בלי שהיא אלה׳׳ א״ל מנלך ואייל אני שדי ובקס עם המלה עולה כח במ״ק ובמ״ג ואח חיים עילה‬
‫הא׳ בציורו יהו״ה והכוןיוד בחיבורן עולים פ״ו היא אלהים היא ג״כ ל ח במ״ק ובמ״ג ונראה שהמחשבה נק׳ ארץ החיים י ועל‬
‫ליי ונמתין לי הרכה וא״ל אני משביעך כל מה שידעת במלת שלי נק׳ איזשמשגחת על עולם השפל והכה בא לה ממחשבה‬
‫אני אמול לי ואמר לי מלאהו מלאתי הציור והחיכור יו״ד ו״ו יוד ע״כ נקי ארז החיים • א״ל ר׳ מהו חיים א״ל ח״י י״ם ל ל ל י‬
‫»״‪'1‬י״ל וא״ל מהו למדנו וא׳׳ל זהו מרה בתורה י׳ פעמים ו׳ נק׳ י״ס והמחשבה מחיה אותה א״ל ר׳ שמעתי שהי״ס הוא ק׳‬
‫ו״פ י׳ ל׳ פעמי׳ י׳ הרי כאן קמ״ל וכן עולה עול שני יוד ׳׳ן ואיני יידע החיך וגם איני יודע כוונת העני? י אייל מהו ז!‪:‬‬
‫ששמעתי מפיךכי אתה לא באת בעול׳ כששמעייאותו מאביךואיני‬ ‫זהולב״תאש שנראה למרע״המתוך‬ ‫הרי כולם לכ״ת‬
‫הסנה והב׳הי״ןוהכו״ןעס ג׳אותיות הוא סנ״ה זהו אני המורה מאמין שככר באת א״ל זה איני יילעא^ל אבי אמר לי א׳׳ל אג*ל‬
‫נב״ת וסנ״ה והכל דין ושב אין שהיא המחשבה ונעשה אור היא לי ולא אמר לך איך ומה א״ל לא י א״ל א״כ אדון ק״ו מאג?‬
‫שיש‬ ‫אי׳לק״י‬ ‫כ‬ ‫ה‬
‫הקנה‬
‫נמשך אחר עצת הנחש היאיערלה כי היא הסיתו להפריז הפרי‬ ‫שיש עליו תשובה ו״ל קטן הייתי ולא הייתי כדאי אייל א״כ שמע‬
‫מן האילן וא״כ מאין יונק הפרי אס לא מערלה מאחל שהוציאה‬ ‫י״ם במילואו עולה ק׳וכל הסכות נקרא׳׳ נחלים ףהו כל הנוזלי'‬
‫ממקוס יניקתה וזהו מושך כערלתו היה וגרס מיתה לכל‬ ‫הולכים אל הים שהם קי ברכות הנ ק׳ נתלים הולכים אל הים‬
‫העולס ועזב אולה צליק הנק׳ כרית ונקשר בעצת ערלה וא״כ‬ ‫א״ל ולמה נק׳ המחשבת הל׳׳ף גדול ה א״ל תהפכהו והוא פלא‬
‫לא יקלא עם צליק זולת האלם שהוא עצול מתאות החיצונית‬ ‫‪4‬דול ובעבור שכ״י נק׳ פלא קטן זה נקי גדול בעבור שאין לן‬
‫שהם לעות וקשות ומכיאיס האלם כגיהנם והס תאות הגופנים‬ ‫חסרון וטי׳ נק׳ קטן בעבור שאין לה גדול מצד עצמה י אל׳ף‬
‫ובכללם ביטול המצות וקיום העבירות לתה יניקה לפרי מצל‬ ‫עול׳ חי״ק וראה והבןשהייוהק' תלויי׳בא׳ כי האי ראש המספרי׳‬
‫הערלה • ובכללם תאית המשגצ במה שאינו ראוי לו להתאות‬ ‫וגסה׳׳‬ ‫והוא אינו מספר ט כולם ממנו והוא עם טלם ־‬
‫הוא עם צליק שומר הברית מנינק בכה הערלה כי אוהב השם‬ ‫וגם המאה שהוא הק׳ וגם האלף •'ורבבה טלם מא׳ בעבור‬
‫ושלא יחלל בהיתו של מקום עס השה שאינה ראוי׳ לו ואס בא‬ ‫שא׳ הוא ראש לכל המספרים והוא אב״י האמ״ת ר״ל אבי עול׳‬
‫לילו עבירה ונעצר ונפרש ממנה אז נק׳ עם צליק כענין יוסף‬ ‫אהד והאמת במ׳׳ק עולה יזהד אלף אל״ף למ״ד פייה בא ורשה‬
‫הצליק שלא חילל הברית וזכה יוסף ונק׳ הצליק וילעת שאין‬ ‫כי בהסתלקות הא׳ ממדותיו המרה הנק׳ רע מושלת ומחרבת‬
‫לך עבירה שאינו מחללת הברית ע״כ הזהיל הקב׳׳ה ואס עובר‬ ‫שכן אל״ף במילואו עולה ר״ע וי לי׳ לעלמא כשהף׳ נוטל‬
‫עבירה נמצא מכניס אבל הקלוש במקום שאין ראוי וחותם‬ ‫ומורה ממשלה לעצמה ומחריב מיל׳ חומל ואי לאו שהף׳‬
‫המקום הוא הפרי המשחיתים מעקרו וגס חותם המלך ואבר‬ ‫מתמלא בה׳ ושב הף׳ ונעשה פ״ה ומתיש כה הף׳אין כל בדיה‬
‫הקדוש היא הברית החהום בבשרו ואלו הס הנכנסין בבור שחת‬ ‫יכילה לעמוד מפני הדין הקשה ומשם יוצאת גזירות וכל טף‬
‫ונילונין שם לרול לולים ואס תשים כרעתך שסיבת המיתה‬ ‫בזכר בהריגה כענין שנאמ׳ ועתה הרגו כל זכר בטף שאותיות‬
‫כעולם כעסל חילול הבלית של מעלה לי לך זה שתהיה כל‬ ‫שניות עם המלה הוא אלהים • ואותיות שלישית עולים‬
‫ימיך כתשוכה גס ע״ז חמלו כל •שלאל יש להם חלק לעו״הכ י‬ ‫ט״ף וגם נק׳ המחשבה א״ב ונראה בעבור שממנה נחצלו כל‬
‫וילעת שהצליק נמשך מישראל ואס זה מחלל הברית הצליק‬ ‫הסבת ע״כ הוא א״ב לכולם ואס תהפוך אותו הוא ב״א זהו‬
‫בעונותיו א״כ אינו בכלל ישלאל והוא הוא שלא יחיה בתחיית‬ ‫שאמר הכתוב בא ברוד ה' כי בזמן הגאולה שיתגלגל הו׳ הוא‬
‫המתים וכמה לברים הרמיזו להם בעניכי הבלית היאת ואחר‬ ‫יעקב לעלות להאחז בכתר עליון עם החכמה יקבלוהו כתר‬
‫שבאתי אצליכם שמעו קול לברי ותשימו אותם על לבבכם‬ ‫׳עליון הנק׳ א״ב ויאמר בא ברוך ה׳ למה תעמוד בחוץ כי‬
‫ארז״ל יש קונה עולמי בשעה א׳ ויש קינה בכמה שנים יש שכי‪1‬‬ ‫אליעזר עם זקינו אברהם פינה את הבית מלינק בכהות הטומא׳‬
‫והוא נשכר ויש שכיר והוא כפסל ר״ל שכיר ונשכר העושה‬ ‫ומלת אליעזר היא הבינה עבד אברהם שהאציל אברהם ואל‬
‫מלאכתו כל ימית החול ואינו עושה בע״ש כוונתם הענין‬ ‫מתמה בהיות שאנו מעמידים הסודות במלת עבד ואליעזר כי‬
‫בעבולת ביראו כל ימי חייו ואינו שוכח את בוראו ובעת‬ ‫החסד נק׳ לבן ולבן עובד ע״ז היה וגס אמר כל מלך האמור‬
‫פטירתו נשכי לקבל שכר זהו שכיר ונשכל ‪-‬ומי שהולך בחשכים‬ ‫במגילה הוא מלך מלכי המנכים הקב״ה חוץ ממ״ש המלך‬
‫כל ימי חייו ושוכח את בוראו כשבא לו יום פקודתו לדבר אתו‬ ‫אחשורוש כתיב ויאמר המן למלך ר״ל מ״ה ועל שהיא נאחז‬
‫קשות והוא ע״ש בין השמשו׳מכין כלי העבודה ונזכר אז לעבוד‬ ‫ממ״ה קראו להדין בשם המן וגס ב״א ר״ל האב הוא הגוזר על‬
‫וקורא את העולם ומתודה לפניהם מה תועלת לו וי לו וי‬ ‫בניי למעלה הם המרות לקבל הבנים הכשרי׳הטהוריס הנקיים‬
‫לכפשי׳ ואינם יודעים מ״ש הז״ל משל לאדם שהוא רעב לאכול‬ ‫מכל פשע להכניס ולקבל כל א׳ יא׳ בסבר פנים יפות ולומר‬
‫והביאו לפכיו לאכול וזימן הקב״ה עני עומד כנגדו לחח לו‬ ‫לו בא ברוך ה׳ א״ל ר׳ קשה עלי הדבר מאד הרארם הכשרים‬
‫מזון והוא לא השגיח עליו ועוד הביאו מאכל ולא השגיח‬ ‫הטהורים יכנסו משמע שיש רשעים בישראל והלא כתיב ועמך‬
‫הס מביאים‬ ‫עליו וכן הרבה פעמים עד שמילא כרסו‬ ‫מלס צדיקים לעולם ירשו אר־ן וא״כ מהו הנקיים והטהירים‬
‫והוא מונק בבטנו ואת״כ הביאו לו עוד קערה א' מלאה‬ ‫ומכלל שיש מבלי טהרה ועוד איל והלא כל ישראל יש להם‬
‫מאכל להוסיף על חטאתו פשע והנה הוא שבע עינים ולחיים‬ ‫חלק לעילם הבא ואמרת תחיית המתים הוא לצדיקים ולא‬
‫והגרון ובטנו מלאה ממרירחו ועלה בדעתו לאכול עוד גס זאת‬ ‫לרשעים משמע שיש רשעים אייל כני אס נלך לבעלי הפיוס‬
‫וירא כי לא יכול לו וירע בעיניו אז אמר חציפותא דעני׳ אהני‬ ‫שישיבו בסברות כפול ואין לדבר סיף ואם שמעת דבר אהה‬
‫לי׳ ונחנה לו נמצא שם פקח אחד ואי׳ל אוי לך מה תועלת‬ ‫השואל אמור ואס לאו יהא מונה עד שיבח אליהו ז״ל א״ל מתי‬
‫יש לך עכשיו כאשר לא יכולת לאכול נתת לו ואלו ידעת שמטלה‬ ‫יכא א״ל ולא אמרת• לך בר״ןלממשלת האב הוא הכתר גס בני‬
‫וטוב היה לך‬ ‫כרסך גם הקערה הזאת לח היית נותנת לו‬ ‫הנח להם לישראל מוטב להיות להם נהמה ט זאת נהייתם וכן‬
‫בעוד תאוותך לתת לו חלקו מאחר שהזמינו השם לפניך • כן‬ ‫מצייסין אותם כל ישראל יש להם חלק'לעו״הב ווי להם‬
‫הדבר באדם שהוא רעב ואינו משביע כל הון בעולם ומצד‬ ‫לרשיעי׳המצווין ואינם עישין והמתן בני מעט ותשמע עליהם‬
‫הרע העיןשלו חינו נזהר אבל חומס ורומס יגוזל וטורף למלאו׳‬ ‫קול מכשר י עודם מדברים והנה אדם א׳ בא להם יאמר להם‬
‫צמאונו ויושב לאכול ואינו משגית בעבודת בוראו ראה יבטל‬ ‫השאלות והשיב להם • וי להו לח יבא אשר טפי השך ועורון‬
‫מצות סוכה ולולב וכיוצא בהם אשר לא יערכנה זהב וזכוכית‬ ‫*עיניהם ואס אמר ועמך כולם צדיקים הכוונה הוא ככה את‬
‫חף הקטנה שבהם כדי להדרת ולהכניס בתוך ביתו יותר מכדי‬ ‫כנסת ישראל ראה מי עמך והוא הנק׳ צדיק ירש ארץ ויכנוס‬
‫חייו ובשעת פטירתו רואה מפנה לפנה והוא מלא ירגיעו‬ ‫באספקלריא המאירה הוא צדיק יסוד עולם מרה כנגד מרה‬
‫ועמלו וקשה לו לתת מעמלו לאיש אשר לא עמל בי ובא בערב‬ ‫צדק בצדיק יאל יחשוב אדם לומר שדבר ריק הוא שנק׳ אדם‬
‫שבת היא מיתתו ומקבץ את העולם ומתודה על חטאיו לגנוב‬ ‫צדיק בשם בוראו אבל הדבר הוא כך ושימו לבבכם להבין‬
‫דעת הבריות והוא איכו יודע כי הוא שטר וכשסר ועוכותיו‬ ‫ולדעת ארז״ל אד״הר מושך בערלתו הי׳דבר תימה הוא להרהר‬
‫חקוקים על עצמותיו יש קוכה עולמו בכמה שכיס ומשתדל‬ ‫על יציר הקב״ה שהוא בראו במעלה על כל הנבראים הבאים‬
‫במלאכת בוראו תמיר ויש קוכה עולמו בשעה אחת זה בעל‬ ‫אחריו ונתן לו חכמה שכליית וזוהר אלהים עליו א״כ היאך‬
‫תשובה השב אל בורא והוא מה שירז״ל במקום שבעלי תשבה‬ ‫הוציאו מפיהם לומר מלת הללו לומר מושך בערלתו היה ואם‬
‫עומדים אין צדיקים גמורים יכילין לעמוד ומקרא מלא הוא‬ ‫יש ‪ tA‬כה להשיב תשיבו ושמא עולה בדעתכם לומר שאינו‬
‫ותשובתו הרמתה כי שם ביתו אלה הם הצדיקים הכק׳ ישר^ל‬ ‫‪ 1‬״ י ^יז״ל חיו הם אמת ודבריהם אמת אבל עורים אתם‬ ‫‪3‬‬ ‫כ‬
‫ועסצדיק• וההיפך ברשעים שאינם בכלל ישראל ולא בכלל‬ ‫בכוונת מייהש * ודע כי נחש הקדמוני נקראערלה וארם‬
‫ועמו ‪-‬‬
‫יא‬ ‫הקנה‬ ‫ספר‬
‫להתיר קשר חזק ולכן הס כלשון הפרה לשין רפיוןמורה כיון‬ ‫א״ל ברוך טעמך וברוך אתה לה׳‬ ‫ועמך כולם צדיקים י‬
‫בירכם והלך לו א״ל בני שמעת מימיך כדברים האלה א״ל לא שהפ״ר רפ״ה וייס חלפו שהבעל בלשון התרה והחכם בלשון‬
‫שמעתי עד עתה ועליהם אמר הכתוב מתוקים מדבש ונופת הפרה אינו תותר ואינו מופר כי שקר ימרו נס שניהם שניתן‬
‫צופים גס עברך נזהר בהם • מגיל הראית בני רשעים הללו רפיון‪ .‬לחכם ונותן כח לבעל יאדרב׳הוא הרפה וידעת שהגבוה‬
‫החומסים זגוזלים ולא לי להם אלא שמזמנס להקלה והוא מושל בשל מטה הימני והנמוך עושה כפי רצון הגביה ואינו‬
‫הזהירם ועוברי׳ על גזירתי ואין• להם בושח פנים • לע שאינם רשאי לשמת כי רפה היא ממנו * אמרו לו תינח כשהוא חכם‬
‫מקוים לראות פני השם שאל״כ היו מתביישים ומה צורך להם אבל ג׳הליוטוח תה תאתר י אמר להם הואיל והס באים מכת‬
‫לומר ואט בושנו במעשינו לא יעשו ולא יבושו אלא אבדה חכם והס שקולי׳כחכם והס ב״ל שאינו חצוף א״כ דינם כחכם‬
‫מקיותם * ועול ל׳ב מתחלף בא״ת לש ש״ת שממני הישהת אמל להם תשאלי לשלום • מ־ל תפשיהו ואתרו לו זה החכם‬
‫העולם בגזירת האב • גס המחשבה קראוהו תפילין של לאש נק׳ ח כ מ ה ק ר ו ש ה ה י כ ל א ו צ ר א ו ר מ ז ה י ר מה‬
‫׳ועל שהחכמה ובינה הסל וגבורה הם פונות בכתר ע״ כ כק׳ טיבן של שמות אלו אייל ח כ מ ה שורש ועיקר לכל החכמות‬
‫הכתר תפילין שמשם כל הרביעית וש׳ של ר׳ ראשים בני אמור ק ד ו ש ה קלוש הנק׳ כתר והיא מתקלשת ממנו ע״כ נקי‬
‫לי אם שמעת מאביך מה פי׳ תפילין א״ל שמעתי ובגי׳תק״צג קלושה ־ ה י כ ל חייל היכל הכל״ י שהחכמה כלל שכולל הכל‬
‫‪"6‬ל תקע שופר אי תקע חצוצרות א״ל תפילין בגי׳תק״ע יבמ״ק מה לתעלה ותה למטה * א ו צ ר כל אוצרות החכתה כילם‬
‫שופר ?התפילין מעלין קול השופר לראש הקלה במקים תפילין בחכמה * א י ר נוזהיר ענפי החכמה מחרבין למעלה עד‬
‫עיר אבאר במקומו בע״ה‪ :‬המחשבה נק׳גנוזה מרוב העלמתה הכתר ואינה נכרת כלל אלא מן השכל הקבוע במורשי לבות של‬
‫ומעלתה ולמה גטזה כי עולה במ״ק יה׳יוה הוא שם גנוז ונעל׳ אדם י ועוד כי הכמה כשרשת מצד עצמה להגדיל פרח האותיו׳‬
‫נ ם שמות רביסיש לה למתשב׳אשר נשתמשו בה בעלי העבודה המפורשות לנו ללמוד וללמד וזהו מצות ה׳ ברה מאירת עינים‬
‫ה‪20‬ירה השנייה היא חכמה והוא ביהז ז׳ נעלם בין ב׳ לפי שבחכמה היו כל הרשימות והחקיקות שהיה הקניה חוקק‬
‫והי והוא בי״ת ה״ה ו״ו כלומר שנאצלה מן הכתר ורושם פעולותיו הניחם והלך לו י החכמר נקראת תכלת‬
‫בעליון ור״ל ל ו הוא הכתה ח״ך מ״ה הח״ךשהוא החכמה מפני שכל הצבעים כלולים בה וכלהמדות מקבלים השפעה‬
‫ראה והבן חכמה מזאת החכמה בין דין בין רחמים וצבע תכלה כליהצבעים‬ ‫האציל מ״ה שהוא האדם ת״ה אלם •‬
‫כליליס בה ע״כקראיה תכלתוע״כ נכתב בתורה נתון תתן לו‬ ‫חכם‬ ‫נקלא‬ ‫מהם‬ ‫האחל‬ ‫עולה ע״נ היא סנהלד גלולה ע״כ‬
‫להתיר את הכלל שחכם למעלה מן הנלר וחכם שמו ולמה שהתכלת עולה תת״ן ־ ומל‪,‬ז נתון שהכתר נותן לחכמה והוא‬
‫נתוספולוה׳ בעבור שחכמה הוא ח״ך הכתר והביכה לשון פעול כל השלע נתן לה מכתר לכן התן לו והיא העני הוא כ״י‬
‫הליך והה׳ מורה על הבינה ע״כ הה׳ בחכמה כי הלשון בתוך וע״ז ארז״ל אפי׳ מאה פעתים שמלת נתן יילל מהכתר עד כ״י‬
‫הליך והיא הנקרא י׳ וקיץ" הי׳ רומז בכתר יגוףהי׳ רומז הירי כאן עשר וכ״א כלול מעשר הרי לן׳ פעמים י אייל ואימא‬
‫וע״כ הב׳ סבות אלף שלא כלול מק׳ הרי כאן אלף איל תפשת מרובה לא‬ ‫בחכמה כי הי׳ אוח נעלם מכל האותיות‬
‫שרומז הי׳ הם נעלמות ־ וראה והבן שכל האותיות יש להם תפשת שא״כ אין לדבר סוף איל ר׳ אימא נתן חתן י׳ פעמים‬
‫צורה ף׳ אין לן צורה אלא גולם • וכתיב כולם בחכמה עשית שאם באת בקי באח באלף ואין לדבר סוף א״ל מאחר שהא׳‬
‫שהבינה מבטת בחכתה שהוא הגולם ובראה את העולם • כי והי׳ והק' למעלה בכתר עליוןשהי׳ זהק׳בכלל אלף העולה אי׳יק‬
‫הגולם מקבל כל צורה שבעולם • א״ל בני דע לך כי הכמה א״כ אין למעט מק׳ ועל הק׳ הוא פי׳ ולא סתירה למעלה מק׳‬
‫‪$‬ום תהפכהו הוא ל ח מ״ה הוא תפארת ישראל וכת הוא כ״ח יש סתירה שאין לדבר סוף אבל עד הק׳ אין לכתר מצד מעלת‬
‫האותיות כי קריאת הא׳ עליהם ופעם אחת דתתה וקול אשמע הק׳ פי׳ שהא׳ בכתר י׳ בחכמה ק׳ בבינה ובהיותם בקיבוץ‬
‫•שבכלל המ״ה הוא אלהיס י ולא ידעתי היאך ואס שמעת אתור והיא אי׳׳ק רומז בנתר • עוד תכלת תי״ו כ״ף למ״ד תי״ו ליל‬
‫א״ל לא שמעתי רק שמ״ה היא אדם ל׳ל בחך ה׳ אשר לא שעולה אלף ו״ו הוא אל פ״ו אל אלהיס י יגס בא לזמר לני שהו׳‬
‫עזב חסדו ואמתו ממני והודיע לי שמ״ה במילואו מ״ם ה״א מתגלגל ‪3‬ח׳ ו אהיה אצלו אמין ולו שהוא אלהיס עמו וע״י‬
‫הוא פ״ו הוא אלהים • אמלת׳ לי ל׳ שמעתי שחכם מתיר אמצעית התכלת שהם אותיות שניות ק״ס בתולת ישראל • ועול‬
‫את הנלר ולמה בלשון התרה אימא מיפל אייל בא ונלך שנינו החכמה נקי י״ה מפני שאותיות אלו מורים לין והלין מתחיל‬
‫ואפשר שנוכל להשיג • א״לאנייולע שאתה מעביר השעה מזה העלול כענין שארז״לשהיא בכר לדין ע״כ נקי י״ה ואיך‬
‫ואל תעשה ככה כי זוכר אני מאביך שאמר לי התרת חנם סוד נראה הי״ה לין כי הי׳^עס כללו הוא נ״ה ל עם כללו הוא ט״ו‬
‫מופלא הוא • ל׳ל וכן אמר לי אבי א״ל א״כ מי יברר לנו ל ל צרפס והס ע׳המלא עי״ןוהיא סינ״י זהו שארז״ל שכפה עליה׳‬
‫מן השמים יבררו לנו א״ל בא ונלך א״ל ואיזה דרך נלך א״ל הר כגיגית הוא קושי דין היוצא מסיני תורה שבכתב ותורה‬
‫נחפש דרך למעלה הרתתה ושם נלמוד * א״ל בני התחלת שבע״פ והשורש מחכמה * ועוד אמרו י״ה הוא מצי השם ואם‬
‫להתפאר מי יוכל לעלות שם ואס יפיל הנופל מי יקימנו • ראה חמלאהי היא כלל השם יז״ד ה״א הייני יהו״ה ליל •״ה ה ע ל ה‬
‫הקבי׳ה עניתנותו ושלח לו מלאך מן השמים פשט צירה ולבש מורה דין זעם הנסתלמורה רחמים • ועוד ׳״ה עשרה חמשה‬
‫צורת בחור ובא להם ״ אמר להם שלום על רבנן אמרו לו ברוך הנה עשרה עולה תקע״ה והי׳׳מודה עשלצרפהו והיא תקיע״ה‬
‫הבא חמד להם מאין ולאין ר״ל מאין מאיזה למוד יצאתם ולאין מלא בי׳ וגי׳ השלף והוא סנדלפו״ן וגי׳ התפילין שמעלין את‬
‫אתם הולכי׳לשאול ״ ואמרו לו מהר ה׳ידדנו הואהבינ׳שנררי׳ קול השופר לראש הקלה במקו׳תפילין וראה והבן השופר היא‬
‫עליה ורצינו לעלות הרמתה ללעת חכם מתיר ואינו אומר מפר בינה וקול בת אברהם והשר״ף היא לשם והתקיעה מכרהת‬
‫מה ענינו • ואמר להם כשמו כן הוא ח ׳ך מ״ה הח״ך אותר אותה משם כי בראות התפילין מעלין התקיעה כל הרנין ספי‬
‫״ ל לחירותנו‬
‫ג ד ן‬ ‫לבינה מוהר לך • המרו לו אלונינו איך מלת מוחר יוצא ממ״ה המו וגדולת' היא עם התקיע׳זהו תקע בש‬
‫ןהר‬
‫אמר להם תמלא המ״ה ותעליהו באותיות ף ם ן ף ץ ומלואו והה׳עולה המש״ה עול׳נג״ש זהו ואחר נגש יוקץרחל וישתחוו‬
‫מ״סה״א יעלה הס׳ ת״ר וה״א מ׳ זהו מותר לך י אמרו לו ל ל שעלו למעלייקבלו שפע ובדכהיגס נק׳חכמה יחידה בעבור‬
‫אדזניני האל עינינו כי זה קשה לנו אמת כי חכם מתיר למדנו שלי נק׳ חנינה יוכל החכמים והנביאים היו משיגיס בחכמה‬
‫מ״מ זה קשה לנו למה לא יהיר האב והבעל ויפר ההכס • א״ל בחנינה כי הוא תורה הבע״פ אבל החכמה אין כל בדיה יכולה‬
‫כה התרה הוא כח חזק מכח ההפלה הלא תראה שאפי׳ הקשר להשיג מרוב העלמתה ע״כ נקי יחידה ־ ושמעתי יחידה במ׳׳ק‬
‫החזק יש ביד חכם להתירו ואחר שהתירו נמחל זהו לא יחל אח״י זהו שאמר הכתוב מי יתנך כא״ח לי ׳כרובים ׳אופנים‬
‫היות‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫דברו אבל אחרים מוחלין לו ־ אבל הגעל והאב אין בידם כה‬
‫‪-‬הקנה‬ ‫יספר‬
‫׳חיותר״תכא״ח וגי׳ בי״ב י״ה והיא שם ש ר ה כ ת ר מקבל ‪ •.‬ברכה וטובה בעולם וזהו שעולה אש״ל אק״ת שהא׳ מירך הק׳‬
‫'התפלה ומעלה אותה והחכמה נק׳ ל׳׳ב נתיבות שתהחכמה‪ . :‬ר״לק' ברכות והק׳ מברך הת׳ הוי אומר הכל מן האי ושקול‬
‫עליונה נאצלה תורת שבכתב‪ .‬המתחלת בב׳ ימשלמת בל׳‪ .-. • -‬הוא‪ .‬העוסק בשייר‪ .‬כעוסק ‪3‬ק׳ ברכות •כי הא בהאהליא‬
‫והכתיבו׳הם הציטרו' היורד השפע מהס בי״ת לימי׳ד ראה והבן; וכשיתמלא הא׳ בבחותיו ולקה הי׳ והק' הי׳ הס עשר ספירות‬
‫•אותיות שלישית ל״ת זהו אש ל״ת למי תורה רשימה ואיתיית והק׳כל א׳ כלול מעשר ור״ל הא׳ עולה אי״ק אהי״ה אשר אהי״ה‬
‫אהיה הראשון הוא אהרון ואהיה האהרון הוא ראשון וכןיאשר‬ ‫י שכיות י״ם לומר לך שהדת רחב מן הים שהים בתוך הלת •‬
‫וראה והבן בי״ת למייל ב״ידע״ת ל׳ל תורה כתובה כקר׳יעת • האמצעי ואהיה הוא א״ך וכן אש״ר בעצמו הוא א״ך שהך׳ של‬
‫אך עולה תייק לת״ג •וכן אשר עולה תק׳יא הרי אהיי׳ה אהי״ה‬ ‫•הוא ת״ת יאומר׳תולה לשותה שהיא החכמה בי׳י לע״ת גם נק׳‬
‫'התכמה י״ש שאינה נעלמת כמי אי״ןשהאין גס העליונים חינם • אהי׳׳ה הוא אייך אייך א״ך גי׳פ וע״כ התחיל עשרת הדברות‬
‫משיגים אבל ביש מסיגים עליונים ‪.‬י״ש יו״ד שיי׳ן החכמה בכר • בא׳ אנכי ה' אלהיך' וסיים בך׳'וזהו אך טוב לישראל אלהי׳לברי‬
‫לדץ וי׳ דן ׳״ש ר׳׳ל וי כשי״ש ק העולם ראה זהבן הי׳ אינו לבב ר״לאך שהוא אש״ר טיבלישראלואלהיס לברי לבב‪ :‬וראה‬
‫והבן שהל‪.‬הוא הכתר והשר הוא החכמה שהוא השר המשתרר‬ ‫מצטיד והשי מצטייר ג׳ יוד״ן ועם הי׳ הרי כאן ד׳ יויין‬
‫ייי׳ כ׳ והכ׳ עולה ב׳ יודין הרי כאן ששה יודין י׳ יברכך ה׳ על כולם‪ -‬וע״כ• המרו שהחכמה זאת היא נסתרת מכל האומות‬
‫• וישמרך • י׳ יאר ה׳ פניי אליך ייחיכך י י׳ ישא‪ .‬ה׳ פניו אליך ‪ .‬והיא עלית לישראל לבד והיא הבאה להדס •מכח ידיעת‬
‫' ו ג ׳ יידן וי״סע ייב״א וי״ט'וזה הסוד‪ .‬אבארהו במקומי בעיי׳ה ‪. ..:‬השמות הככהבי׳ בתורת משט רבינו ע״ה וכן המצות שגהן לכו‬
‫פ ע ם אתת הייתי יושב עם גדולי ישיבה ושמעתי שאחד אומר ‪ .‬והס‪.‬הנמצא‪,‬יה ‪-‬בידינו ה‪-‬־וסע״פ הקבלה• כמו שקבלו איש מהי‬
‫לחכייי מפני מה הלכה כיש אומרים בעבור שהם א‪:‬לי ‪.‬׳איש עד כיוס הזה ובעונותינו מעט נגן המעט נמצאים בידינו‬
‫היום ע״פ הקילה כמו הקבלת הרבות שקבלו אבותינו כי דע‬ ‫בחכמה עלאה ומע״כין ויורדין בעיון ובקבלה גימדה הנק׳‬
‫י״ש היא חכמת אלה‪:‬םןשאל א׳ א״כ בנחלות למה‪ ,‬התחיל התנא לך בצי שהגיליליס בהומתינו הסתירם מפני פחיתות הדורות‬
‫ביש ניהלין והשיב לפי שעו״הב מקבל מי״ש שזה אב וזהבן ‪ -‬הקמים אחריהם אשר שמי דעתםזכחנתס בהבלי עוה״ז מהם‬
‫י־ והסוכה יש כושלי! ו‪,‬מ;חילין‪.‬כשזכה הצד ק ויצא •ממנו בן צדיק ‪ -‬חוממים מהם גוזצי׳מהם רודפי‪-‬הזנות מהם עיבד׳ ע׳׳ז׳מהם‬
‫'־והוא בכו‪.‬בכת כמ־ שניהל זה המדה הינק׳ יש כן בטי הבא מכהו ‪ .‬אוכלים בטומאה מהם־מכליס כקש־תנועה בעד נפש תנועה‬
‫כי אחר שענף והשורש א׳ א״כ דוגמא עלי‪ .‬כה הס ורין חילו•־ מהם שוהים יין כסך יין• כסיכס מהם בעלי לשון הרע דוד כל‬
‫ביניהם• מחלין ולא מנחילי; כשזה הצדיק יוצא ממנו בףפרי‪- ,‬עקש ופתלתול ביכיהם ואם באים לקיים מצות הוא בגאוה ובוז‬
‫אשרלויכנו מכחוא״כ זה צדק וזה רשע שהרשע הזה בן צדק וחינם משגיחים באמת• השגחה הראויה להשגיח במצות וזהו‬
‫היא יאיכי כשורש האילן ולכן האב כוחל המדה הנק׳ יש ולא שהוכיח הנביא שמעו דבר ה׳ בני ישראל כי ריב לה׳ עם"יושבי‬
‫הבן • יש מכחילין ולא מחלין זהו בן שהוא צדיק ונולד‪.‬מרש ‪.‬ע הארץ כי אין דעת ואין אמת ואין חסד אלהיס ל׳רץ ליל ישראל‬
‫י ואין זה בן רשע בכח רק בן צדיק הוא ובא ושכן בחהל רשע כדיי הגורמי׳ שיניק האדן מיחזת הטומא׳וכהייב וימים רבים לישת!‬
‫להשיב הרשע מפשעיו ולכן נתעוררו לומר איכו דומה ת״ת בן ללא אלה׳ אחת ולאכהן מורה להם ללא תורה ומה עזבו את‬
‫ע״ה לת״ח בן ת״ה שת״ה בן ע״ה קיש קיש קריא שיש לו שם השם ואת תורתי' יי ואין מי שידרוךאלהים בארן ולכן עמדו‬
‫כיון שרואים האב רשע זהבן‪.‬צדיק כענין נה‪ .‬שנמצא בדור והסתירם ואם ימצא אהד מעיר ושניי^ממשפהה לדעת סתר•‬
‫•רשעים שהיה לו קול יזהו מנחיל ואינו מחל ל׳ל הבן נוהל מדת החכמה ילעיגו ‪5‬ו ולא יקשיבו לקי&!‪ .1‬והם אינם יודעים‬
‫י״ש ולא האב י ויש לא •ניתלין ולא מנחילי! זהו רשע בן רשע ^כי הוא שלם ‪3‬לאביל‪3‬ולדעת ובלא חסיון כלל ־‪.‬והוא החכם‬
‫ונעשה חיצונים ואין ניהס חלק לעו״הב רק טמאים הם וטמא ‪.‬שאמרו רבינו ז״ל בכלדבדהם והוא האהוב למעלה ילמטה ־‬
‫‪.‬טמא יקרא ולכן אין נהם חלק בנחלה‪.‬מ; האילן הקדוש רק והוא השר החכמה המשתרי על כל החכמות • וזהואש‪-‬״ר גס‬
‫‪.‬טמאים הם ולכן קרוב הקרוב יותר הדותילענין נהלי ובמקומו התנתה נק׳בכ״י שהיא בכר לכל הבכורים‪.‬שנבראו כשארז״ל‬
‫אבארהו בעיה ידע שכל הכס צריך שיהא בקי ויודע בעניני החכמה כק׳ בכ״ר אלפיים לעולם קדומה ולכן אמרה תורה‬
‫_ ההכמ׳הנק׳י״ש ושער שיכטס הוא צרוף שם התיוחד התרבע •וכל בכר בלך תפדה ר״ל בכל העולם תפדה אותו מכקיותן‬
‫פני תערב וזהו התעוררות השכינה במערב ‪.‬והשכינה שורה ‪.‬הפדיון לכהן כי אליו הבכורה ואם תע‪,‬שה כן השפע והברכה‬
‫על יודעיו בקדושה ובטהרה ויש לך לדעת שהשם •ד; את עי‪:‬ימי יביא הכהן הגדול לבכור ומשם בכל העולם• וע״כ הבכר הוא‬
‫מרה כנגד תדה ואבותינו תשכהת השם וחטאו בעבור זה •חסר ו׳ כזה בכ״ר שהוא ‪ '3‬חלקים של אי״ק‪ ,‬כי ב׳ פעמים‬
‫אי״ק עושים בנייר וע׳׳כ הבכיר מטל פי שנים ‪.‬־‬ ‫נתםרוביד שני שלוחים‪.‬להסטינם והם שרים אדוס וישמעאל‬
‫והבן שהצירוף ההלפ״א בית׳ וגמטרירית כולם הס‬ ‫המצרים והישתעאליס והס שכנים ‪ .‬ובאו כנגד עובדי האתת ו ר א ה‬
‫צריכים• לקבלה ודרכיה והם ׳"ג מדות שהקבלה‬ ‫ישראלי הקדושים שעובדים לאמת ושם המיוחד לע״פ שהוא‬
‫נחלף בצירופו הוא שוה בשוה ומאתו הברכה והקללה חיים מתבארת בהם והחכמים שיסדו התלמוד היו כולםבקיאי׳ בהם‬
‫;ומות יתברך אלהינו שהוא שם התייחד מכל השמית והוא ספר ואתן לך ראייה מה שאמרו חז״ל בסנהדריןבפיק כהן גדול •‬
‫'חיים ואותיותיו'של השם הנזכרים הם מי׳ח אותיות ותיביהיו ‪.‬וז״ל אמר רב‪ .‬הסדא אמר מר עוקבא‪ .‬יי בתתלה ניתכה‬
‫יז״ה וזהו ת״ת ז״ה שד יהיה והיא השכינה וכל העולה שנים תורה לישראל בכתב עברית ובלשון הקודש חזר‪ .‬וניתנה להם‬
‫עשר בתים ר״ת שב*ע זהו ויספתי ליסרה אתכם שבי׳ע ויספתי ביתי עזרא בכתב אשורית ובלשין ארמית יבררו להם כתב‬
‫עליכם מכה שב׳יע וצורופו שע״ב ובמקומו אדרהובע״ה • ‪.‬אשורית ולשון הקודש ־ והניחו להדיוט כתב עירי ולשו; ארמי‪:‬‬
‫והוא ברית באר שב״ע באר היטב ובכל מקו׳ שתמצאהו תדינדו תאן הדיוטות אתר רב הסדא מתאי י ותאן כתב עברי אתר רב‬
‫כפי ענינו זהו השער שיכניס במרת הש״יואז יהיה הנס חהיב ‪.‬הסדן כתבא לבונאה ל׳ל שהקלף תלא עם דיו י ואותי׳ לבנית‬
‫‪.‬למעלה‪.‬ולמטה גס‪.‬נקר׳ אשר ר״ל החכמה נקר׳ אש"ר כי הא׳ ‪.‬דמר כתב זה לא נשתנה כל עיקר ותאי ולאכהלין כתבא‬
‫הוא המעלה שר הסכמה שהרי בהסתלק הא׳ נשאר ש״ר היא למקרא ‪ .‬א״ר בגי׳ כתב לידו י ט ״ ת י ט ' ת א ד ״ ך פו״ג‬
‫של'למלות כי היא תורה רשימה וממנו נכתבו גם בתחתונים ‪ .‬ח מ ״ ט וליל בא״תב״ש מ נ ״ א מ נ ״ א ת ק ״ ל ופרס•״‪,‬־ ושמואל‬
‫בעבוד ‪ i f c‬י ד ע ת החכמה יקראשר על כל החכמים ‪.‬יזהו אמר מ נ ז ת ו ״ ס ג ג ק פ ׳ י א א ל ד ״ ן י״ל אלו הטי׳ן יותיות‬
‫מאש״י ^ *ותו ר׳יל מצל שהתחתונים מתעסקים בחכמת של מ נ א מ נ א ת ק ל ו פ ר ס ץ הס כתיבים ע״פ הקבלה של‬
‫אלהיס ‪ # $PP‬ל א״כ מוכרח הוא השר העליון להשפיע חמש אותיות כלבד שמואל ‪.‬ל׳ל קח חות אחת מ ב י ת י ״ ס‬
‫מקל‬
‫יב‬ ‫הקנה‬ ‫שפר‬
‫מכל מלהמ״םמןממתו״םט״ןמננכקיא׳‪.‬מאאלר״ן הרימנא יאש אי״ק'וימצע הנ״ך וסיף טצ״ז י ואמרתי לוי למה נצרף היא׳‬
‫בזו הדר! •תעשה וממצא •מנא מנח תקל ופרםץ ‪ :‬ורבי עם הת׳ והב׳ עס הש׳ את בש גר דק הצ יפ זע מס טכ־ימ כל‬
‫יוחנן אמר א נ ״ ס א נ ״ ם לק״ת נ י ס ר פ ״ ו ר״ל א׳ מאאלרן ׳ואמר בכ׳יב אותי׳ ברא עולם וכשחצרף הה׳ עם הת׳ ואשליכם‬
‫נ׳ מננפקי מ׳ ממתים הרי אנ״ם בזו הדרך עשה כולם ותמצא ט׳ ט׳ ישארו ה׳ זהו בה׳ בראם וכן כולם בהשלכת ‪u‬׳ ט"‬
‫אנ״סאנ׳ים לק״ת ניסרפ״ו • רבאסיאמרנמ״אנת״א קת״ל ישארו ה׳ נמצא ל׳ו פעמים ה׳ עולה נ״ה הוא הי׳ שבראש‬
‫פוריס״ןוזה תפס אמצעית ראש יסיף ר״ל נ׳ממננקפ׳ מ׳ממתום העשירית העולה עס כללו כ״ה׳ ושם נכלל הכל וא״כ השם‬
‫• א׳ מאאלר״ן ‪ .‬וכן כולם גזה הדרך תקח והמצא נת״א נמ״א המיוהד שהוא מן האחדים כולל הכל ויבא המספר הא׳ שהוא‬
‫קת״ל פוריס״ן והנה אלה הצירופים • כצירוף אמש שהיא מצורף מא׳ ועד ט׳ מן י׳ ועד צ׳ מן ק׳ ועד ץ׳יבררך זו ה׳ פעמיים‬
‫ט׳ הס כלל השיטה הראשונה שהשיטהיהראשונההוא ימאי ועד‬ ‫‪-‬יו׳ פעמים כמו אלו הצרופים והם אלו‪:‬‬
‫ט׳ והפ״ט מן י׳ ועל צ׳ והס כלל השיטה השנית ומן ק׳ ועי‬
‫•«י»»ד«‪».‬ימ‬
‫א מ ש א & ז ם ץ' ה׳ פעמים ט׳ והס כלל השיטה השלישית והנה כולם יוצאים‬ ‫ץ‬ ‫ה‬
‫שאמר‬
‫ל י לד י• י ״‬
‫‪ 3‬כ ‪ :‬נ י ‪ :‬ד ר י‬
‫ל‬ ‫ז‬ ‫ש ק מ מ ן‬
‫כת‪:5‬ת‬ ‫מ ה‬
‫ה ן ד ע ך‬
‫הנה‬
‫־בה׳ יג׳ פעמים ה׳יהרי י״ה וראה והבן חצי השם׳כלל'השם‬ ‫משא ‪£‬אי‪£‬‬ ‫בקיאים בצירוף האותיו׳ והס הס ההכימ‬
‫ולכן נקרא בכר לחכמה בכר לדין בכר לבכירים בכר‬ ‫י האמיתית ואודיעך בני מידיעת הקבלה‬ ‫י ח י ד ע‬
‫החכמות כולם‪.‬‬ ‫י י־׳'׳־ יי׳׳*"י" ׳־"' ש מ ג י * ע ז * י א‬

‫‪,‬‬
‫‪-sw‬״‪f‬‬ ‫״‬‫מ‬ ‫‪.-‬הוא ידיעת הוד האלפא יקא‬

‫ן ע כ‬ ‫‪3‬‬
‫מדות שהקבלה מתבארת בהם ולפנים ית׳ בעז״ה׳ א״ל הספירה' השלישית נקי בינה ינק׳ נ' שערי בינה‪ .‬בעבור‬ ‫• לייג‬
‫ט ז׳ החתונות׳ נקראים שמיטות‪ .‬ובכל שמטה ז>‬ ‫ר׳ סור האלפא ביתא עניינה האיד הוא י• אייל לא יכולת לרדת'‬
‫לסוד הזה א״ל א״כ למה הוצאת הדברים מפיך א״ל בסודות• שנים א״כ זפ״ז הם מ״ט והם נאצלים מבינה זה׳־א השעליהגדול‬
‫האלו שהתירה תלויה בהם אין לפרסמם אייל אס תגלה מה טובי שער חמשים משערי בינה ובינה בא״ת בייש שמטה והה׳ בלא‬
‫ואייל אומר אני שאינך יודע דבר ־ א״ל אל תביאני לירי כעס פך חילוף לימי׳ לך שהיא' כלי השמיטות יאליהשביס כולם והבינה‬
‫מפסיד הרבה א״ל אחר שאינך רוצה לגלות לי אל תוציא אותו' היא החשוכה ומשם יסוד הנשמות ושם ישובו והרוח אשוב אל‬
‫מפיך דבר זה כי פן אדאג עליי • ןא״ל הואיל ויצא מפי אגלה' האלהיס אשר נתנה וראה שמשימנ״ה היה‪.‬משמטה שעברה היא‬
‫לך ־ פעם א׳ הפליגה ספינתי בים והטיתי לראות בתוך הים שמטת החסד וכיששללווה באותה שמטה 'אמר״רבון העולמים‬
‫וראיתי אדם אהל; צף בים כתו דג י• השבעתיו ועלה ביבשה אין אפי מהסמטה הזאת אלא מהשמטת שעברה ׳שהיתה כולה‬
‫וא״ל מה טיבך ביס וא״ל לשמור ספיניהךמנחשול שבי״ס ואייל אם רחמים וחסד ימים זכיסבלייצר וכלי עון ולמההבאתני אל‬
‫השמטנו ‪0‬את ואמרה הבינה אני הבאידך לצורך העול' להוציא‬
‫שמעת איזה סוד מאלפא ביתא אייל סוד זה ראייתי אותו כתובי‬
‫על ידך אתישראלממצרים ולהביא'במצריסעשרימכות ולהעביר‬
‫בספר חנוך בן ירד ואייל ספר ל׳ א״ל תחלוק האותיות לגי‬
‫את ישראל בתיך הים ביבשה ולהנחותם במדבר ולחת למן את‬
‫חלקים תטי ט׳ וחלקתים ואייל האותיות האלו הסיתורות כל‬
‫המן ולהשקיע את צייהם של ישראל בים • י ילרפאת מימרה‬
‫חשבון וכל חכמת‪,‬הקבלת תכמה ׳האמיתית׳ וראה והבן שראשית‬
‫ולהשקותם•־ ולהביאם להר סיני לקבל תורה' על ידך בחשבון‬
‫כל מספר הוא הא׳ והיא אינה <*יי י»* ‪ t‬׳ ‪ v‬יי< ‪< A‬‬
‫שמך ומפני זה •הי׳ לך כח להצילם ממדת הגבוי שהם עתידים‬
‫לעשות עונות וחטאים'כמורדים באדוניהם ועל ענייניס רבים‬ ‫א ‪ -‬גד הו זה ט‬ ‫מ ס פ ך ר קה ן י א ת ה א א לן ה א ח ר‬
‫יטהיר ושלם‬
‫‪n‬‬
‫כ'למ נס עפ ^ לבריאה׳ הבאתיך ואני יודע כיי'היית במדת נקי‬ ‫בכל מספר ימצא במעשה יאיו 'י‬
‫‪ w**.—-•- • • ,‬׳ ‪ -‬׳ ‪ • • • -‬׳ ־ ־ • • ו ׳ ״ ׳‪.‬״׳ * •׳״״״ ״* ‪w ;r‬״~‬ ‫‪n‬‬ ‫וץ‬ ‫נ ך מספד ‪p‬׳‪•rw.«T‬‬
‫לך *מספר שאיטצ צר? לאחד רק‬
‫‪ * W y‬ן• ‪ [ U‬ף‪ Y‬מבלי פשע לכןכתיבת• בתורתי כי מןהמים משיתיהו ואמר משה‬ ‫מ ס פ ר‬ ‫ש י ם‬ ‫ד ך‬ ‫ח ד‬ ‫ר‬
‫הון מעצמו וזהו אמיתית האחד ותכלית האחדס הוא י׳ והיא א״כ ח״י אחר שאני ־בא ביצר הרעשמא אכשל ואחגלגל יאמר‬
‫ראשית העשירית ולכן התחיל השם המיוחד ית׳ מן י׳ יהו״ה לי נשמתך לא תחליף ולא תמר ולא תגלגל עיד כל ימי‬
‫והשלים הכינוי ביי ששם אלהים היא כנוי בגי׳ וסוף כיניים עולם אלא תעלה במעלה הנקר׳ רב זהו שאמר למשה רב לך‬
‫הוא אדנ״י נשארו באמצע השם ה״ו שהוא החשבון והוא ה״ו ולא תכא עוד כגלגול כמו שבא לך מהבל ושת יע״כ כה־ב ולא‬
‫מפני שכל המלאכים'קכלוהו והעלוהו‬ ‫והיא עולה ח״י זסאותהאחרון מזרה על השטנה גס באמצע ידע איש את קבורתו‬
‫הכניי הוא דן וראה והבן שה!־׳ העולים א׳ וי׳ הס בראש אדני למרום • יאמר משה מיני ע״ה מפני מה לא ניתנה תורה רמ‬
‫ובסופי א׳ בראש וי׳ בסיף וגס ראה והבן שראש האהדם היא ע״י יאי׳ל מפני שישראל הס ששים רכיא דוגמא עליונה וא״ל‬
‫א׳ וסוף האחדס הוא ט׳ תצרפס ותמצאם יי וכן ב״ח ג״ז ד״ו רבוני דעלמא האיך חשבון התורה כחשבון שמי וא״ל מפני‬
‫‪ ,‬זהה׳ אין לה זווג כ׳ הוא בעצמו כעכין אהי״ה אשר אהי״ה שקראוך ישראל משה רביני ־‪ -‬משה רביצו בגי׳ מרי״ג מצות‬
‫שהראשון הוא אהרון והאחרון הוא ראשון בעצמו וכן הוא ונשתחליקהשם המיוחד ׳יהז״ה לב׳ שמית צמו שחלקם דהע״ם‬
‫אמצעי א״ל ומספר העשירי׳ באייה ענין הוא וא״ל החבר י׳ שאמר הללו״יה הללו ה״ו תצרף יהו״ה עם שמי י״ה ועם זכרי‬
‫עם צ׳ הוא ק׳‪ .‬וכן כ׳ עם פ׳ הוא ק׳ יכן כולם וא״ל המאות •ו״ה ועולה שמי זכרייהו״ה תרי״גמצות שלמ׳משהלישראלוא״ל‬
‫איך א״ל תחבר הק עם ‪ p‬׳ יעלה אלף ־ והנהיהאלף האחרון למש׳ ׳"ה שמ״י שסייה מצות לא תעשה וזה תיקן על ל״ב החמה‬
‫כמו אלף הראשון לימר שהשם הוא ראשית העולם ותכלית זע״כ המצות שהם ל״ת הס כחשבון ימות החמה וימות החמה‬
‫•מגולם• והוא ית׳ אין לו ראשית יאן לו תכלית כלל שהרי •ר״ת י״ה ואבר• האדם ר״ת ו״ה ־ ואס תצרף ה״ו ע ם ז כ ד‬
‫ראשיתו היא תכליתו ותכליתו היא ראשיתו ־ וא״כ אין לו ראשית תמצאהו רמ״ח הרי שניהם תרי״ג‪ :‬וראה והבן מלק י׳ של שמי‬
‫ואין לו תכלית וע״כ א׳ מורה אתד שהוא ראשית כל מספר וכן ועשהו ד״ו צרףד״ו עס שמי והוא ישמי״ו לומר לךכל ע• שעיכר‬
‫מורה אלז> תכלית כל מספר הנמצא באלפא ביתא ואין באלפא על מצית לא תעשה השם יתג׳ הנק׳ שמי •שמח וזכרי הפכהו‬
‫ביתא המורה יותר מתשע׳מאות ותשעי׳ותשעה וזהו טצ״ץעילה יזכר ־ דייל מי ששומר מצות עשה השם שהוא זכר יזפרהו י״ה‬
‫סתקצ״ט יכעל כרחך היכןההזור בא׳'הוא אחד להשלי׳התשבון שמי בהיות הי׳ דייו ישמרהו ו״ה יזכירהו זהו המגזללו מחולל‬
‫של אלף י וכן באיילות א־״ק שהס ראשי החשבון כולו ותכליתו והתהללו מהולל ־ א״לרבש״עיכל המצות תד״ג וכגלסרימזין‬
‫וכן מספר רביא הם עשרת אלפים ע״כ חוזרים הלילה באי׳׳ק עלי ואני אדם אחד ואני צל המצית וא״כ למה אמרו כל דבר‬
‫<י ראש הא א׳ וסופם ט׳ וראש העשירית י׳ סופם צ׳ וראש שבקדושה לא יהא פחות מי׳ ד באדם אחד א״לולמה קראמיך‬
‫המאות קו וסופם ז׳ ואמצע האחדות הי׳ ואמצע העשירית נ׳ משה רביכו להרמיז על כל התורה כולה צא בכל כתך עם כמה‬
‫ואמצע המאות ך׳ הרי ראש ואמצע וסוף הס אי״ק הנ״ך טצץ אתה שקול ״ א״ל רבש׳׳ע שמעתי' ממךשקול משה מ ג י כל‬
‫ישראל‬ ‫ואו‬
‫הקנה‬ ‫הפר‬
‫לכ״י הנק׳ אל״ם מי שם אל׳׳ם ושניה׳ אלם עם י״ה הואאלהים‬ ‫‪,‬‬
‫ישראל אייל יישר כהך ישראל מי היא ת״ת ולקה הי׳ האחרון‬
‫ט חיותו ונפש! הוא אהי׳ וזהו הי״א שעמלה לאבותיט על ילי‬ ‫שבשם בן די׳ ונתגלגל ועלה באהי״ה הנה ישראל נאחז על כל‬
‫התעוללות עופות השמי׳אכל כני היו כלים כגני עשו וישמעאל‬ ‫העשר * א׳יל רבש״ע כל העשר נקרא אחד שכל העשר רומזים‬
‫ט כל מין אוהב את מינו ושונא הפכו וההתעוררות מעופות‬ ‫באבלי האלם א׳ א״ל ולא אמרתי לך צא בכל כוחך יצא בכל כוחו‬
‫השמים * כי הב״ה העמיל מלאך הנק׳ עוף כענין ועוף יעופף‬ ‫מ״ם שי״ן ה״ה יעלה י׳ פעמים אלם א״כ שקול משה כנגל פל‬
‫והוא המגי ל העתיל טגנין ועוף השמים יוליך את הקול והוא‬ ‫•ש‪1‬אל שהוא עשרה בני אלם א״כ כל הספי׳ נחשבים לאלם‬
‫המוסר אותם בתפיסה והוא המעלה קול נאקתם בלקחם מהם‬ ‫אחד ואין דבר שבקדושה פחות מי׳ זהו הנקרא תשובה ששם שבין‬
‫‪,‬‬
‫בניהם זע'•׳ אות! הקול אני צועק וצעקתי עולה לבינה ומרמים‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫כולם וחמש ׳ שער בינה כולם מוטבעים בממשותה בג׳ כותית‬
‫עלינו וזהו הי״א שעמדה לנו וגס בזמן הגאולה ע״י קול הזה‬ ‫שהם כח מושכל כח מורגש כח מוטבע י קה‬
‫יוליד התעוררות ונצא מןהגלו׳ א״ל־זהגלות מצרים שלא היתה‬ ‫מושכל הוא שמושך את הכה מלמעלה מן הניצוצות ומתצוצציס‬
‫להם מצות שליחות האם • התעוררוימהיכן ־ א״לכתיב ייהנחו‬ ‫מן החכמה ומספקת שפע וברכה באותן ניצוצות * כת מירגס‬
‫בני ישלאל מןהעגולה ויזעקו דא היא התעוררות א״ל וגס בזה‬ ‫ר״ל שנותנת שפע הרגשה לכל הספיר׳ • כח מוטבע שהיא‬
‫הגלות יתלה הענין בצעקת׳ •י אייל במצרים זימן הקבייה נהשים‬ ‫נאצלת בדרך אצילות להשפיע כח לכל הנבראים שהיא דבוקה‬
‫מכליי'הבניםואם צועקת והנה צעקה בניישראלמעוררו׳ צעקת‬ ‫בשרשה של חכמה לכן בעלי האמת אומרים הכתר נק׳ ראש שנ׳‬
‫העוף והעוף צעקת מט׳׳ט ובעבור שגורם היים בשליהותזה‬ ‫ראש דברך אתת החכמה נק׳ חיך שנא׳ הכו ממתקים הבינה‬
‫) ר״ל תיים היייא ( לכן הלה שכר מצוה בחיים למען ייטב לך‬ ‫כק׳ לשוןכתו שהלשוןהיא מזומנת לדבר כך הבינה מזיתנת ככל‬
‫והארכת ימים מדה מגל מלה ובמקומו אבארהו לי בע׳׳ה א״ל‬ ‫לכר נק׳ אס הכנים כעבור שז׳ ספירות התחתונים נק׳ בנים‬
‫רסן כל העולמים ולמה בעוף ולא בענין אחר א״ל מעלת‬ ‫לה מפני שהם יונקים מתנה ועלית נאתר אם הבנים שתהה‬
‫העוף מעלה גדולה !רצה השם לבא גאולה והצלה על ידם •‬ ‫ולכן צותה התולה שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך ר״ל‬
‫וגם שמעתי איים עולה‬ ‫וגס זה במקומו אבארהו בע‪-‬״ה *‬ ‫שלח אשלח את האס תחתונה לכבוד אם העליונה ־ ואת הבנים‬
‫את״ר ר״ל זאת הא״ם היא את״ר לכל האחרים ובגזירתה עשו‬ ‫סקח לך אלו ז׳ ימי בראשית שהם הספ־חת כי האם היא הבינה‬
‫ישראל במגרים • והחשבון משנולד יצחק ת״י שנה שכן איים‬ ‫ומתוך העלמתה לא ניתן רשות לדבר כה אבל בבנים תדבר‬
‫בה״ת ב״ש ת״י ונקראת הכינה חלה ולא שמעתי םכה כדבר וא©‬ ‫ותחקור בהם • א״ל ר׳ זוכר אני מאבי שאמר כ״י נק׳ אס ־ א״ל‬
‫שמעת אמור אייל שמעתי חלה תרימו תרומה לד׳ והל׳ לבינה‬ ‫הכי הוא כ״י היא אס ישראל שנא׳ וכפשעכם פלחה אמכם אך‬
‫א״כ חלה רמז לביכ״ה אבל טעם וסבה לא שמעתי י א״ל ז?‬ ‫אם האס היא הבינה וא״ל אבי ז״ל כשעלה תשרע״ה היה תט״ט‬
‫אפי׳ דרדקי דבי׳ רב ידעו שחלה רומז לבינה אבל סבה שאלתי‬ ‫רבו מלמדו שעה א׳ בכל יום ובין השמשות דליל ת׳ שמע• קול‬
‫ממך וכיון שלח ידעת נשארנו בלא ידיעה אייל־ זוכר אני מאגי‬ ‫לאתי ואמר כל׳ס של׳חשאללתט״ט קול זה מאיןא״ל מאי״ן‬
‫שהבינה היא מלי׳׳ו העולם י ולכן נקר׳ חלה שחלת על לל‬ ‫אייל משה להקבי׳ה מאי כב״ס של״ח א״ל בא״ת בייש ה״א ה״א‬
‫העולם * א״ל עני בדעת אתה ממשמש נאשר ימשש העיור‬ ‫ה״א אייל ואתאי קרי לשלח כבס א״ל האי כבס תקוהישראלשבו‬
‫בצהרים והדבר היא ידוע שכל המלות נקראים עסה והחל‪3‬‬ ‫מתכבסים וטובלים ומטהרים והכי קאמר ליה חתה הנק׳ כבס‬
‫נותן טעם לעיסה ולע שכל העיסה אינה יכולה לקבל יזשפע‬ ‫שלח האם ממך והכנים תקח לך ולא תניחם לגמרי כענין ואף‬
‫שבא להם מן ההלה ולכן צותה תורה להסיר חלה מן העיסק‬ ‫גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלחים‬
‫ואסורה לישראל ר״ל צדך אתה לעשותה היכרא ברבר להוליך‬ ‫לכלותם‪ :‬ואז גם הבנים יהיו תחת צילך שאם תקח היא‬
‫‪,‬‬
‫מעלתה של בינה הנק׳ חלה שהיה נעלמת ׳ ואין רשאי אחל מן‬ ‫הבנים ותצא כגלות המיתם מרוב כעסה כי לא תרהם עליהם‬
‫המלות לנגוע אליה כי מה שלמטה ממנו נק׳ישראל שהוא מלך‬ ‫כעני! ועתה הניחה לי ויתר אפי כהם ואכלה אותם כרגע •‬
‫בי׳ קצוות אך הכהן מורהאלהכתר הוא המושל בה ולכן צותי‪-‬‬ ‫י״ל תניח ני ולא תורידני בתפלתךוהיא לבדה תעשה הדיןותכלה‬
‫התורה לתת החלה לכהן התחתון שהואהלוגמח העליונה ולן‬ ‫אותם כרגע ־ והבינה הגוזרת הגלות אותרת לי סוד שלח האם‬
‫ניתן רשות לאכלה כי שלו היא • הראית בני שהבינה נקר׳ קנט‬ ‫לצאת כגלות כי כניה עשו את העגל ־ וחלקי האילן לחלקים‬
‫כשמי וא״כ מלת קנה יש בו סול • א״ל קנה אני שומע י ואיכי‬ ‫ולא תשלחנה לגמרי רק תעמוד כגלות ותגן עליהם כדי שיהיו‬
‫יודע איך נק׳ קנ״ה א׳׳ל חלה עלתה בכללה ישבה קנה ר״ל הרן׳‬ ‫בנים תשומריס שהיצר לוחם עמה׳ חולתך תהרגם דהו והבנים‬
‫עם כללו ל״ה והל׳ עם כללו ק״ה והה׳ עם כללו ט״ו בין הכל‬ ‫חקח לך א״ל ר כ ל ע ותתי תשוכ האם על הכניס ותרח׳ עליהם‬
‫קנייה וזהו הכינה שהיא קנה •קנתה הבינה מחכמה יזהו ה׳‬ ‫‪6‬״ל למשה אמור לישראל תשלח האם והכניס תקח לך לעשות‬
‫בחכמה יסד ארץ ה׳ שהיא הבינה יסד ארז שהיא כ״י וכהי‪3.‬‬ ‫התעוררות לתעלה כענין וישתע אלתיסאת נאקת כני‬
‫כולם בתכמה עשית זהו קנה הכמ‪ :‬קנה בינת אייל דלגת מחלה‬ ‫ישראל כי הא כהא תליא ־ ר״ל נאקת הי׳ כ״י וישתע אלהים היא‬
‫לקנה מהו חלה ־ א״ל הבינה היא לחייה לעולם מן הרחמים כי‬ ‫הבינה וכשאת‪ :‬לוקח הבנים תן האם האס הולכת וצועקת‬
‫הלשון כחיך אינו מתייבש והחלה אמרה למשה הה״ל ר״ש א׳‪-‬׳ל‬ ‫ומלאך הנקרא עוף כענין ועוף יעופף לוקה הצעקה ותעלה‬
‫וקנה מהי אייל קנה שמיס וארץ י א״ל חנלך‪ :‬וא״ל הצר צייה‬ ‫אותה לכ״י שהיא אם הבנים שמחה ורואה שנלקחה בניס תמנה‬
‫ר‬ ‫הצר מושל בצורתו כן קנה הוא צייר כי קנה במלואו עולה צו״‬ ‫וצועקת ינאקתה עולה לבינה ומוציאם מן ה^לות זהי וישמע‬
‫קו״ףנ״ןה״ה וזהן אין צייר כאלהינו א״ל ולמה נקראת ביס‬ ‫אלהים את נאקתם כי ל׳א בה״א תליא‪ .‬ר״ל שהיא ה׳ אחרונה‬
‫הטעם אייל המוציא כל תעלומה לאורה לא יקרא בית הטעם •‬ ‫שבשם בן ד׳ צריכה התעוררות תעיף השמים כיי לצעוק גם‬
‫אייל מהו בית אייל כל שהוא בכח יקרא בית ואיני נראה ואייי‬ ‫היא ה״ו שבשם בן ‪7‬׳ ט תתנה תלדה ר״ל ה״א אחרון בה״א‬
‫מיטעס י וכל הספירות היו בבינה בכח והיא האציל איש א>ש‬ ‫לאשון י אייל רסני דעלמא כמה שליחות עשוישראללמטה וכמה‬
‫למקימי ואיש לעבודתו • ואז שב הכח לפועל והוא מוטעם יא״כ‬ ‫צעקת צועקות עופית השמים על בניהם ולא מעוררות לשוב‬
‫כל עניינה מוטעמים ולכן נקראת בית הטעם א׳׳ל בלי בשו‬ ‫על בניך וגם למה הבא התעוררות תעוף השתים • וא׳תט״ט‬
‫ואגיד לך מה נעשה עמי פעם א׳ הייתי בימ״ה ורציחי‬ ‫י ע לו כי בכל לוו ודור עיתדים עלינו לכלותינו ואלול׳ היא‬
‫לעלות אל הר הזהים וראיתי מרחוק אדם יושב על אם הדרך‬ ‫שעומדת עלינו ותצילנו ע״י עופות השתים ר״ל א׳ תאהי״ה‬
‫והכרתי בז שהיה מלאך כי ראיתי אותו פעם אחר פעם • ורציתי‬
‫הניתן לת״ת הוא יעקב איש תם • ושב התם ע״י הא׳ לאמת‬
‫לחזור‬ ‫חתן אמת ליעקב״כי נפשו ואיותו היא הא׳ וי״ה של אהיה הניתן‬
‫יג‬ ‫הקנה‬ ‫ספרי•‬
‫לחזור* והבין וקרא אותי בקול גלול אל תחוור בא אצל׳ לשמאל ורוכס ידן ומיעוטם רחמים עשרה אמצעית מ מ י ם‬
‫והחזקתי לבי והלכתי ואייל שלים לאדוני יח״ל שלום ברוך אתה באמצע לא תשתחוה לאל אחר שלא תחלוק מצל הימין הוא‬
‫בבואך * ואמר לי מאין ולאין • ואמרתי ברמה הייתי והעניים גדולה ואברהם אבינו נעשה י ד מ ה למלות הימין שהוא החסד‬
‫והאביונים מבקשים מים ואי״ן והס אנשים נכבדים וטובים ומזוקק לגמרי לא היה אכרהם אבינו ע״ה לפי שהיה בר סגים‬
‫אברהם הראשון• יצחק השני• יעקב השלישי״ משה הרביעי לפיכך ממנו יצאישמעאלוצורך גדול הז הסיגים כאברהם מ ׳‬
‫אהרן החמישי ־ יוסף הששי י ורחל אמו הוא האבן התלוי שיתאחזו השרים המקיפים חוץ לפרוכת שאלולי ישמעאל ה נ י ק‬
‫בצוארו של אברהם גן נעול אחותי כלה כי תלאו בגלגל מאנרהם והשרים המקיפים נאחזים מישמעאל א״כ אק‬
‫החמה הוא החתן ־ שארה כסותה ועונתה לא יגרע • ואנ• להם אחיזה ואברהם הולך כשתי פנים קודש וחיל הפרני׳לפני׳‬
‫מולה בהר הזתים'כי ‪3‬ו יש מעיין מבע לא יכזבו מימיי לטהר קודש ובהם נאחז יעקב * והפונים להון חול ולהם נאחזים‬
‫הצינורות מקיצים ודרדרים המונעים המים מלרדת להשקות השרים שעל גביישמעאלוישמעאל נאחז באברהם ושאר השו־י׳‬
‫שבעה העניים והאביונים י ואמר לי אתה הולך לגנוב מיס בישמעאל • ושר המצרים הנאחז בישמעאל מצר אברהם ••‬
‫ובבושת גנב כי ימצא ואינך יודע שהמים הזאת 'ש לו אדו; וע״ככתיב ותקיד לו אמו אשה מארץ מצרים הוא מצרי‪cf‬‬
‫ובעל ומימיה עמוקים ומי שיגנוב מהם זולת רצון הבעל הוא מצרי״ח *״ם ולהודיעך שמצרים חיצונית נאחז׳מישמעאל ונתיב‬
‫מוטבע ינפסד כענין צללו כעופרת במים אדירים ואייל ברוך וישכנו מחוילה עד שור אשר על פני מצרים בואכה אשורה על‬
‫זוכר הנשכחות י וא״ל והלא אין שכחה לפניו ואייל אמת כי אין פני כל אחיו נפל • וזהו מאמרם ז״ל א ק מצדם שכיה לארץ‬
‫שכחה אך הנעלב כאלו נשכת והוא לא נשכח והולה לדברי * החיים יאמרתי לו למה גלו ישראל גלות ראשון למצרים ל‪•£‬‬
‫ר״ל הייתי ברמ״ה זה השער והה׳ מוכיח י ולציתי לעלוח אל שמצרים נאחזת חהלה ע״י ישמעאל הנאחז באברהם וא‪3‬רה‪$‬‬
‫הוא ראש העולם ע״כ גלות ראשונה היתה למצרים ‪:‬‬ ‫הר הזתים הי היא הבינה הזתים הם הספירות הבינ׳ הר‬
‫עליהם * ואייל מאין באיזה מלה אתה עומל ־ ונאין באיזה מלה ראה והבן שע׳ שרים הם שד האומות המקיפים מתוץ‬
‫לפרוכת הנאחזים מצד ימין הוא אברהם ע״י ישמעאל‬ ‫אתה הולך ואמרת• ברמת הייתי היא ליי והעניים והאביונים‬
‫מבקשים מים ואי״ן עניים מה שלמעלה ממרת כ״ל אביונים ושר מצרים הוא הראשוןסמוך לאברהם ע״י ישמעאל * וראה‬
‫והבן ששום א׳ מהע׳שריס איןלהס עלייה למעלה מהזרועות•‬ ‫ממה שלמט' מכייל וזהו אביוןתאב לכ״ל ושמות עניים והאביוני׳‬
‫הם חסד ופחר ותפארת נצח הוד יסוד יכנסת ונם אודיעך כ• חיץ לע׳ שרים המקיפים מימין ומשמאל עול‬
‫ימצל העונות נשארו עניים ואביונים מבלי יש חוצה להם נבראות אחרות והס חיצונים לגמרי ונקראים‬ ‫ישראל ־‬
‫רחמים והקוצייוהדררריס הם העומת המונע׳׳ השפעמלרלת קליפי ערלה ונקראי׳ כהות הטומאה ודע ששמיטה אחת עבר׳‬
‫‪ .‬ואני עילה בהר הזתים היא בינה לבקש ממנה למחול עונותיה׳ ז׳ אלף שנה היא שמיטת החסד אבל השמיטה הזאת היא‬
‫שלישראללרדת שפע וברכה בהיקףשיתבר׳ העולם י וא״ל אתה שמיטת הפחד שמטה קשה ועל כן חרב ודבל ולעב שמסבבין‬
‫הולך לגנוב את המים ר״ל ליבש ולנגב הרחמים מלרדת כי הם העולם וע״כ ערלה וקליפה ערלה נבראו וכשזיין ממקומןמיל‬
‫מבקשים מים ואי״ן ע״י רשות האי״ןואתה עולה בבינה והאי״ן הם טמאים וזהי צד הימין * וצל השמאלי הוא גבורה‬
‫האיךהנהת אלאעלהבאי״ן שהוא בעל המעיין ומשם תרד השמטה של עכשיו וכינוייו פוקד עזן א ל ה י ם אדיר‬
‫עם השפע והברכה וזולתו היית נענש • ומיד אמרתי לו ברוך חזק שופט כביר כח גבור כ נ פ י ם ד ץ איש‬
‫הם קשר המרכבות והם‬ ‫זוכר הנשכחות ר״ל ברוך שהוא האי״ן זוכר ר״ל ישפיע נשכחות מלהמה מ ש ל ם גמול •‬
‫הס הספירות שנעזבו מזמן הקילק־ל הצינורות מצד העונות סדר כל המרכבות בכל העולמות ובאלו נכללים כל המבעים‬
‫ורחל אמו הוא האבן התלוי בציואריו של חברהס • ר״ל היא כ״י הצמחים ובעלי חיים ואדם והם ב״ד של מעלה ובאלו נכללים‬
‫והם שבעים אומות המקיפים‬ ‫הנק׳ גן ואבן ובעבור שמקבלת'מן החסד קראוהו בת אברהם כל המזכים והמחייבים‬
‫מכאן נולדים‬ ‫שמלתי חסד ותלאו הו בגלגל חמה היא תפארת ישראל שמממ וכל מראות של מיני צבעונים‬
‫מתפרנס ור״ל ע״י ישכיהם נק׳ד״ו פרצופים הת״ן וכליה א״ה לכן לא יהיה לך אלהים אחרים ע‪ 5‬פני שמצד השמאל‬
‫ואהו״ת איש ואשה ובמקומו אבארהו בע״ה • ואייל אדוני מחל יצחק אבינו נעשה מרכבה למדת השמאל הנקרא פחד יצחק •‬
‫השם והעביר ראשון ראשון וא״ל שנה מבורכת היא בע׳ אומות ואין יצחק מזוקק לגמרי לפי שהיה בו סיגים שיצא ממני עשו‬
‫והוקשה לי וא״ל מה לאומות עם ישראל ואייל מה לך ללעת מה וצורך גדול היו הסיגים ביצהק כדי לתת אחיזה לשרים המקיפ׳׳‬
‫וראה והבן שיצחק יש לו שתי פנים קודש‬ ‫בין ישראל לאומית ולמה יתברכו האומות כשישראל מבורכי׳אין חוץ לפרוכת ‪:‬‬
‫לך עסק בנסתרות ט הנסתרות לד׳ אלהיט ואמרתי לו רבונ• וחול • והפונה לפנים הוא קודש ובהם נאחז יעקב • והפונים‬
‫יודע אני שזןלתך הייתי נטבע במים העליוני׳ מהסרוןהידיעה לחוץ חול ובהם נאחז עשו זתעשו נאחזים השרים לצד שמאל‪:‬‬
‫י‪:‬מקיים נפש מישראל כאלי קייס עולם מלא ושמא אטעה' וראה והבן שהשרים הנאחזים מצד ישמעאל והוא צד אברהם‬
‫הפעם כפעם ואכשל כי עכ״פ צריך אני לדעת ואם אכשל אתה נקראים נדיבים • ושל שמאל הנאחזים מצר עשו נקראים‬
‫היא הגורס ויצא שכרך בהפסדך ואייל מה תבקש ממני אמור אכזרים וקשים ליה רשע ולא ישלם • ואמרתי לי א״כ הימיני׳‬
‫לי ואייל אמור לי ישראל מה הוא והאומות מה הם ואיך יתברכו למה יהיו קשים ולעים עם ׳שלאל * יא״ל אף על פי שהם‬
‫אלו מאלו וא״ל כתוב אמרתי עולם חסד יבנה והיה התחלת נדיבים הואיל והוא חיצון שונא הפכו מ״מ קשים זלעיס ע ם‬
‫ההקף זההקףהס ז׳ ספירות חסד פחד ת״ת נצח הוד יסוד ישראל הס שרים של שמאל • אך הימין אינס כל כך קשים‬
‫מלטת הם נקראים הקף כי כל הספירות נוהגת ששה אלפים ודור המלך עליו השלום אמר טוב לחסות בל׳ מבטוח באלם‬
‫ואלף אהת שבת והמה הז׳שמיטות כי ז״פ ז׳ הס ת״ט אלף שנים השמאל שהיא הקשה לתת אפילו מה שמתנין לו מבפנים י‬
‫ואלף החמשים הוא היובל הגדול שהכל שבין אל הביכה כי שם לפרנס את אומתי לוה רשע ולא ישלם * ושמא מאימי ׳ ‪$‬‬
‫יסודם ובהיות כתר חכמה בינה עס ההקף נק׳ הספ•׳ פרדי׳ס להסות בשמאל אבל בימין אהסה שב ואמל־ ואפילו הימין שנק׳‬
‫והתמ׳‪-‬מההקף היא חסר הנק׳ רחום ארך אפים חסד נדיבים הואיל ואין ביכולתו לתת כי מבפנים מסרנסין אותם‬
‫אלגדול חסין קדוש כנפיו חנון ורב חסד סולח לתת לכל שר ושר לאומתו לקיום השמטה וזהו טוב להסות‬
‫והס כינוים שבהם נאחזות כל המרכבות למעלהולמטה והשם בד׳ מבטוח בנדיבים‪ :‬וראה והבן שעשו גאחז ביצחק ושרי‬
‫וראה והבן‪ .‬שעשו יותר גגוה‬ ‫יתברך'עמהס ברא העולם ובהם מהנהג העולם עם כל האימות בעשי •‬
‫ועליו נאמר זדון לבך‬ ‫הנמצאים עשרה לימין ורובם רחמים ומיעוטם דין ועשרה מכל האומות השמאליים ;‬
‫השיאך‬ ‫א‬ ‫ז‬
‫ה ר נ ה אייל קץנל מ ר לפני מאמ‪ 1‬הבינ׳היא והנה הגיעיקיצם‬ ‫‪.‬השיאך שומי בחמי הסלנג מריס שבתו ובעבור שמצרים מציל‬
‫ונפלו שריהם למעלה והייני קץ ז׳ אומות בא לסכי י ״ ולא‬ ‫ימין נאחז מישמעאל וישמעאל באברהם והוא גבוה מעשו •‬
‫תחיה כל נשמה א״כ הווי׳׳ן אומרים בגזירות הכינה הגוזרות‬ ‫ע ״ כ הוצרך השם להנקם ממנו ע״י הבינה ולכן עתיר השם‬
‫חיים לטובים ומוח לרעים * א״ל קץ כל בשר מאין לומר לך‬ ‫להכקם בעצמו מעשו הרשע ע״ז כתיב מי זה בא מאדים ר״ל‬
‫שהוא מאמר הבינה א״ל א״כ למה נקרא חי״ה שחיה בא״ת בייש‬ ‫המדה הנקרא מ״י תקח הנקמה מאדום וע״כ אמר אס הגביה‬
‫עולה ק״ץ שנותנת חיים עד הקץ שלהם א״ל א״כ למה נקרא‬ ‫וראה והבן‬ ‫כנשר ואס בין ככבים שים קנך משם אורידך *‬
‫הבינה ירו״ק א״ל כל ירוק מורה דין גמור והדיןהגמור המתחיל‬ ‫שעמלק יצא מעשו הרשע הוא ראשית גויס עמלק שמגיע ע ד‬
‫ע׳׳כ ארז״ל אסתר‬ ‫משם הוא הדין הגמור שבמלת הגבורה‬ ‫הזרוע השמאלי ולמטה יורד ע ד תהום רבה זהו ואחריתו עדי‬
‫ירקרקת היתה וחוט של הסר משוך עליה ר״ל דין ורחמים •‬ ‫אובד י וזה תדע שביום שינקום מעשו ימלוך על כל הגוים‬
‫וראה והבן שהעיקר ד ן מן הבינה שהרי מה שאמרו והבור רק‬ ‫שנא׳ ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו י ואייל אם‬
‫הוא רק של ירקרקה ואמר הבור רק אין בו מיס ונתעוררו חז״ל‬ ‫שבעים שרים הם כולם או ע׳ מימין וע׳ משמאל ואייל כילם‬
‫ואמת מיס אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו י וכוונת הענין‬ ‫ה ם שבעים ומקיפים מבחוץ לפרוכת להשליך להם פרנסה ולצד‬
‫והמר רק והבור שהוא מקבל הלין הגמור חן הפחד אשר ינא מן‬ ‫הימין ה ם נאחזים עי׳י ישמעאל מצד אברהם ולצד השמאל ה ם‬
‫הבינה אין בו מיס כלל איט ברחמים אייל רבי אמור לי סוד‬ ‫נאחזים ע״יעשומצר יצחק * ודע שהזרועות נק׳ במתי ארץ‬
‫הלבליס שיכנסו באזני א״ל הבול הזה הוא מלח ה ד ן הרפה‬ ‫והשרים עליונים אינם עולים רק ע ־ הזרועות ומשם ולמעלה‬
‫והוא רק מהרחמים זהו רק אין בו מיס אייל א״כ יאמר והבור רק‬ ‫הוא נתלת יעקב לבדו הואשנאח׳ כ• חלק ד׳ עמי יעקב חבל‬
‫מאי חין בו מים אייל אם היה אומר והבול רק הייתי אומר רק‬ ‫נחלתו • וכתיב ירכיבהו על במתי ארץ יכל הגחולת באות מן‬
‫הוא חן ה ד ן וגס אין בו רחמים לכן אמר אין בו מים אין ט‬ ‫הבינה ולמעלה שהם למעלה מבמתי ארץ והבינה היא נפרעת‬
‫רחמים מכלל שיש בו דין ומכלל לאו אהה שומע הן א״לא״‪5‬‬ ‫ואע״פ שיש קליפות תיצונית מצד ימין‬ ‫לישלאל מכל צריהם‬
‫שהם קשות לע כי יש קליפי עללה קשות וחזקות מאד מנד‬
‫‪0‬‬ ‫ומשמע שנא׳ אין בו מיס ר ח מ י‬ ‫יכחוב והבור אין בו מיס‬
‫שמאל;וכולם נמשכות מצל עשו ומצר עמלק ובו נקשר הנחש‬
‫מכלל שיש בז דין א״ל אם נא׳ איןבו מיס נראה שאין בו רחמיס‬
‫וגס תוקף הדין אין בו לכן אמר ‪ p‬שמלת רק מורה על ל ץ‬ ‫הנחש‬
‫מענין ירקרקת א״ל א״כ יאמר ובור רק מאי והכיל אייל משמע‬ ‫הגדול ובו התאחז סיים הרוכב עליו זהו רכב ס״ם על‬
‫שיש בור גדול ובור קטן אמר ה׳ להודות על הבור שיש לוסוי*‬ ‫בצורת גמל ובא ופתה את חוה וממקום זה יצא אותו שנלבק‬
‫והוא י׳טפתיס שאותו הבור הוא מ ו ל מי׳ איל א״כ יאמר הבור‬ ‫להאבק ביעקב ולא יכול לו כי כולם היו סגורים אך בכף ירכו‬
‫‪,‬‬
‫מאי והבור בו׳ אייל לומר לך שאלולי הוי ע ם ה ה אין לו חיים‬ ‫שהיה פרוץ שפרץ אל״הר נ ג ע ויעקב שהוא תבלי סיגים עלה‬
‫ליוסף כי ה ס כיוונו להשליך ליוסף לבור מלא נחשים ועקדבי׳‬ ‫ערי לתעלה ונאחז בכתר ע״י חכמה ובינה כי היא הנק׳ י׳‬
‫להתעורר הענין למענה ובא מרתו שהוא משך היי לבלו זולת‬ ‫והוא עולה ע ס כללו עד כתר עליון הנק׳ אהי״ה זו׳ ע ם כללו‬
‫הרחמים העליונים שכיונו בתוקף הדין כדי שיחזור ג ס הוא‬ ‫'עולהאהי״ה׳ אז והרכבתיך על במתי ארץ והאכלתיך נחלת‬
‫להסכים ע ם הדין ויתגבר הלין עליו כענין ואת המיס אשך‬ ‫יעקב אביך הוא נחלה בלא מצרי' לא כאברהם ויצחק שיש להם‬
‫בתעלה לחכה והם לא ידעו כי מ א המשך הי׳ ע ם הו׳ ‪03‬‬ ‫מצרים כי יעקב איש תם וא׳ אהיה חתן אמת ליעקב א״כ‬
‫והדין נכנע לכן לא ניזוק לא למעלה ולא לחסה כי במחשבה‬ ‫בהיות ההקף מבורך ג ם השרים החיצינים מקבלים זההקף אינו‬
‫חשבו להרגו למעלה וגם למטה זהו שאמר המלאך נסעו מ ז ה‬ ‫מבורך‪.‬אלא מצל ישראל ואלו ירעו אימות העולם מה נזק‬
‫ממדתךהנק׳ זה כענץ ויה אליי ור״ל הרומז ליסוד ל ה ו ר י י‬ ‫עושה להם רעות ישראל היו עושין שלום ע ם ישראל והיו‬
‫בדין ולהתקיים על יוסף מה שחשבו ויעקב אביו שהוא הו׳ ל ‪t‬‬ ‫רודפין אתר מעשיהם יותר מסנהדרי גדולה וקטנה ירמרת׳ לו‬
‫הניחו לבדו זהו מ״ש מה שאירע ליעקב אירע ליוסףומה שאירע‬ ‫מה צורך בערלה ובקליפי ערלה וא״ל פ ע ם אחרת חגלה לך‬
‫ליוסף אירע ליעקב י וראה והבן שזולת זה יוסף לא היה ניצול‬ ‫הש?ן יזכני לשמוע הסודות הללו כנפיהם • הניחנ׳ והלך לו ‪:‬‬
‫וחשו ביניהם שמא יחשוב יו‪0‬ף מחשבה אשר לא כלת ויחזור‬ ‫ו ה ק בעבור שגזירה ויצאת כל דבר לפועל ק ר א‬ ‫וראה‬
‫‪,‬‬
‫סבתו למעלה ע ם הדין כענין לפניו ילך לבר ונמצא שאנחנו‬ ‫בי״ת ה ט ע ם ‪ /‬אייל אמור לי למה נק׳ הבינה הי״ה‬
‫שופכים דמו ומפני שמכרו אותו אל עס‪,‬אהר לכן נענשו עיכס‬ ‫א״ל היא המחיה את מ ל ם וכל כך נתגדלו ריסי עינך שאינך‬
‫גדול ובמקומו אבאר בעז״ה • אייל א״כ יאמר והבור רק אץ‬ ‫יכול לראות מפני מה נק׳ הבינה חיה הי״ה עולה ך״ג סכהדלי‬
‫מיס מאי בו א״ל אין בי מיס מחכמת אלהי׳ הרמוז בב׳ ומת״ס‬ ‫קטנה הממית והמחיה כולם על פיה י א״ל ר׳ חיה נק׳ ולעולם‬
‫ישראל הרמוז בו׳וא״כ יוסף לא הי׳ נשלח רק מאביו לבדו זלא‬ ‫אינה ממיתה אייל אמת אינה ממיתה לעולם למי שעובד עבודת‬
‫זכות אביו הצילתי זהו הו׳ של ו״הבול א״ל מנלך שהלין הגמור‬ ‫השם מאהבה היא עבודה הנבחרת להש״י ויתעלה והוא עול‬
‫מהבינה * א״ל מני׳ ובי׳ והבור רק כתיב והביר רמז למ״הר‬ ‫חולה ועול מצות והוא הוא החי לעד ובעבורו נק׳ הבינה חיה‬
‫הרפה ר״ק הוא ש׳ הרומז בבינה היי אומר רק מן הרחמים‬ ‫<בי הוא חייך^ואורך ימיך אייל בני דע לך כי אע״פ שנק׳ הבינה‬
‫ומלא מדין שהשורש מהר״ק שהוא הבינה ־ וגס ישעיהו אמר‬ ‫הלא‬ ‫מיה מ״מ ממיתה שהדין הקשה משם מתחיל לצאת י‬
‫ליחזקיהו כי מת אתה ולא תחיה וכתי׳ייסב חזקיהו פניואלהקיר‪.‬‬ ‫'הראה שז׳ אומות השרים שלהם היו מקבלים חיותם מהבינה‬
‫סיבב הפכים ועלה דרך המדרגות אל הקי״ר הוא שורש היר׳׳ק‬ ‫וישראל היו עובדים במצרים וכשנשלס עון של אמורי כי לא שלם‬
‫לבקש חיים מבעל החיים זהו ירוק • א״ל ולמה נק׳ מלו־ ע ו ל ם‬ ‫עזן האמורי עד הנה ואז נתהפך הדבר ויצאו תתצריס והלכו‬
‫א״ל שזה התדה נק׳ משפט וכל מלך דן את העולם במשפט ־‪,‬‬ ‫הישלאל וירשו את ארצם • י זהו ס ד צילם תעליהס יה׳ אחנו‬
‫וראה והבן שהעולם הוא תי׳ת והמשפט הוא המדה של ממ״ה‬ ‫אל תיראום אייל מנלך הא שהיא תאתר הבינה ח״ל א״כ לתה‬
‫הקב״ה והוא מלך מן העולם הידוע וראה והבן שמלת ה מ ל ך ‪,‬‬ ‫<קלאחי״ה ח׳ פעמים י׳ י׳ פעמים ח׳ ה ׳ פ ע ת י ם י ׳ י׳‬
‫עולה במ״ק ביכה ע ם המלה י מלך העילס במ״ק ומ״ג הוא טי׳ל‬ ‫‪ #‬מ ש ה' זהו סר צילם מעליה׳ ר״ל י׳ פעמי׳ח׳ הוא פ׳ ח׳‬
‫ש ה מ ה לוקחת הט״ל דלא מיעצר היא טל של ברכה ומורידה‬ ‫העמים י׳ הוא פ׳ יי פעמים ה׳ הוא נ ׳ ה׳ פעמים י׳ הוא נ ׳‬
‫במלך של ו׳ קצוות והוא במלך שלו היא כ״י וכ׳׳י בעולם השפל‬ ‫^ כ ו ל ם ועולים ס״ד זהו ס י ר צילם א״ל ר׳ הרבה אתה‬
‫א״ל ל׳ וטל לא מיעצר הלא אליהו ז״ל אמר חי ה׳אם •היה טל‬ ‫שר צילם כלב אמר וכלב הוא ‪3‬׳ פעמים יהו״ה יהי״ה‬
‫ומטל־ כ י א מ לפי ל ג ד וארז״ל טל של ברכה מיעצר טל של קללה‬ ‫‪ 09‬מ י ‪ .‬י י ‪ /‬הו׳ ומשך הו׳ תפארת ויסוד שאזמדם לכנסת‬
‫ישל‪>$‬ל ‪ P*0‬לך םר צילם מעליהם א״כ הווי״ן ה ם אומרים ולא‬
‫יד‬ ‫ספה הקנה‪-‬‬
‫והכן שיהו״ה מתגלגל בצירופים ע״ב ואם תחליפהו‪,‬‬ ‫וראה‬ ‫לא מיעצר א״ל לעולם מכתר עליון לא מ*גצר וכשבאיליל הד״ו‬
‫בא״תב״ש עולה מ צ א שעולה ש׳ ה ד כאן שע״ב‬ ‫קרצופיס הוא השליח מיעצד כי הכל לפי המקבלי׳ אייל ה׳מלך‬
‫וזהו"שנים"עשר ״כתיס ומתגלגל הויזת י׳׳כ ואותיות מ״ח שי״ב ‪.‬‬ ‫ל א ם מלך הגן מלךבןהבןמלך הגת איני יודע איך אבררם א״ל‬
‫פעמיס הויי׳ה עולה מ״ה אותיות אלו מ״ח אותץתשל שם‬ ‫ל ע לך שיש מלך למלך והענין מוכיח א״ל ולמה נקראת הבינה‬
‫וע״ז אמרה הורה ויספתי ליסרה אתכם שכ״ע ע ל‬ ‫המפורש‬ ‫וייצר א״ל מהיכן מקבלת כל ה ח ת צורה מבינה לכן נקראת‬
‫חטאתיכם והיאכארשכע וע״ז אמר באר היטב שמלת היטב‬ ‫וייצר עולה וי״ש וזהו ויש נספה בלא משפט‬ ‫)׳יצייר ״‬
‫עולה כ״ו ומלת כאר היא ה׳ האחרון שבשם כן ל׳ שכן כמ׳׳ק‬ ‫שהבינה גוזרת להאסף אליה כל הסויות כסוף כל שמיטה ומשפט‬
‫עולה באר ה׳ והה׳ שהיא כ״י הנקראת מערב • ומערב מתהפך‬ ‫איט נאסף היא היא המשפט י אייל ולמה נקראת עפ״ר א״ל כ ׳ ׳ י‬
‫מרבע וזהו שהמערב שהיא השכינה מבררת תירה שבכתב שהוא‬ ‫והיא עושה הבדאה‬ ‫גקראת עפר שכל הד׳ יסודות בידיה‬
‫יהו״ה * א״ל הוי׳ ד׳ אותיות הם ומתגלגלים ׳"ב הויות ומ״ח‬ ‫בתחתינים ל ק הבריאה שהיא עושה בתחתונים מקבלת רשות‬
‫אותיו׳אהיה ל׳ אותיותיהם וכשם שהוי׳שני ההי״ןכןיש לו לאהי׳ \‬ ‫מן המלך ה א הכינה שהיא עקר היצירה למעלה ואומן הקטן‬
‫שני ההי״ןא״כ כמה תיבו׳ית־׳לגלו וכמה אותיות יתרבע א״ל זה‬ ‫לוקח רשות מהאומן הגדול וראה והבן שהכל מן העפר וכולם‬
‫שמי לעולם וזה זכרי לרור לור ר״ל זה‪ .‬עולה י״כ ואהי׳מתגלגל‬ ‫ישובו בו • וכן האדם הגשמי כשהוא שב לעפר כולם אומרים‬
‫י״ב ונכנס הו׳ בין זה וזה לומר לד שהו׳ שהוא ע ם כללו אהי״ה‬ ‫עליו אוי והוא שעילה עפר במ״ק או״יי כי לא ידעו איך משפטו‬
‫מתגלגל ז״ה כסויות אדני מתגלגל כ״ל צרופים והס מקום‬ ‫יצא כי זה ת ד ע שעקר יכול כצהנפשות היא הבינה * ומהבינה‬
‫לי״ב׳ צריפי הוי״ה זילי״ב‬ ‫ביסוד ולכן ביובל הגדול ה ם שביס לשם וע״כ נק׳ עפר • אייל‬
‫אהיהה;האיהאתהאד‪%‬‬ ‫ר א ה‬ ‫ה‬ ‫‪.‬״‬ ‫‪5‬ה‬ ‫‪,‬‬ ‫‪5‬יןע‬
‫ולמה נק׳ אהי״ה תינח הכתר אבל הבינה למה א ם הכתר נק׳‬
‫ה‬ ‫א*ל כמו כן‬ ‫אהי״ה בעבור שכל הויות שבים שם לאלף הז׳‬
‫™ ״‬ ‫אותיות‬‫מ״‬
‫איהההאיהיאההההא*‬ ‫ז״צ‬ ‫י‬
‫למלה הזאת השבעה שמיטות שהיא תשלום ליובל הגליל אז‬
‫ן י ע ס ל‬ ‫‪ 3‬י ע ק ‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫ן‬
‫ישובו איש לאחיזתו והיא הנק׳ יובל ועליה נא׳ רגבה ה׳ צבאות‬
‫את מעבר יב״ק שכיון ביהו״ה אלהיס שהם כ״ו פ״ו שהפי׳ן‬
‫במשפט עולה כ״ו נמ״ק וה^ הקדוש נקלש בצלקה במ״ק עולה‬
‫כעלם הך׳׳ף וו׳ וכ״ו הנגלים עושים עשדם וששה‪ .‬ור״ל הן‬
‫והוא‬ ‫אהי״ה וראה אהי״ה אהי״ה במ״ק עולה אחד הרי ך״ו‬
‫כתר תירה שעולה במ״ק כ״ו ע״היוהיולע והמכוין עניינ׳יסודם‬
‫הנק׳ אל היוצא מאהי״ה שאם תשי׳ ה׳ הנעלם של אהי״ה ע ם‬
‫לחברם כאשר הם מחוברים תבא עליו שפע וברכה וראה והבן‬
‫אותיות שלפניו יעלי ע ם ס ל ם אייל ואיך ישים ה׳ ע ם הא׳נעשה‬
‫ג ׳ כתריס ה ם כהר כהונה כתר מלכות וכתר שס טוב עולה‬
‫<׳ ה׳ עםה׳נעשהיי׳ וה׳עם י׳ נעשהי״ה ס ך הכלאלא״ל‬
‫על גביהן כתר כהונה לקחו אהרן שכן אהרן במ״ק עולה כהן‬
‫איזה שם המיוחל ומה ה ס מ״ס אותיות א״ליאיל אבי ז׳׳ל‬
‫ע״ה כי לו משפט הבכורה ר״ל כלל הפרל״ס הכת״ר היא הכהן‬
‫כשעלה משה רבינו ע״ה למרום אמר להקב״ה מ ה שם המיוחד‬
‫ובכור היא החכמה׳ והמשפט היא הבינה ר״ל כהן לו היא הבכר‬
‫וגמה אותיות הם אייל הקכ׳׳ה שם המיוחד הוא שם יהו״ה‬
‫והמשפט י ולכן פדיון הבטרים בכהן וכשתוציא הראש והחיך‬
‫ןנתגלגלין י״כ הזיות‪ :‬ששה נסתרים וששה נגלים‪ :‬ואלה ה ם‬
‫והלשון אז ישאד הק״יף הכהן הואי החסד ולוי הוא הפח״ד ויש‪0‬י‬
‫הוא תפארת <נתר מלכות דוד נטלה הבא‪ .‬מ י ס ד ה שכן דויד‬
‫נסתר וייצא מן ואמרו לי מ ה שמו מ ל ‪ • ,‬ר״ל‬ ‫יךוה‬
‫נסתר שהשם יוצא מס״ת יסופ׳ תיבות נסתרים ‪:‬‬
‫עולה יהדה בת״ק וכתר תולה עומל ומונח כל הרוצה ליטול‬
‫יבא ייטול ולזה אמר יעקב איש ת ם שהשתדל בתורה א״ל ר' ל ׳‬ ‫נגלה יוצא מן יתהלל ה מ ת ה ל ל ה ש כ ל ןידיע‬ ‫‪T T P‬‬
‫כתריס ה ס ואהה אומר ג׳ א״ל כתר שס טוב עולה ע ל גביהן‬ ‫‪:‬‬ ‫ו״ל שהשם יוצא מראשי תיבות‪ :‬יר״ת נגלה‬ ‫‪:‬‬
‫הוא ר״ל שס טוב היא^הו״ה״ שכן עולה במ‪-‬״ק טו״ב • על גביהן‬ ‫נגלת ויוצא מן <רות ולצלע המשכן השנית ‪:‬‬ ‫? ה ה‬
‫קרי בי׳ גב שלהן רי״ל שהשס הזה ה׳יא עקר ושורש לכל השמות‬ ‫‪T‬‬
‫והוא ראש והחחלה של שדרה־ •י וג׳ כתרים ה ס ממנו יונקים‬
‫נסתר ויוצא מן א ר צ ה וישליכהו א ר צ ה ףהי •‬ ‫ךןךי‬
‫והייס וע״כ א׳ על גביהן שהיודע על עניינו הוא עקר ושורש‬
‫?‬
‫הידעה • אייל ושם אהי׳׳ה מהו א״ל בני יהו״ה יש לו ו משא״כ‬ ‫;‬ ‫נגלה ויוצא מן ה ס כ ת ןישמע ישראל ה י ו ס‬ ‫הרה‬
‫לשם אהי״ה ושם אהי״ה יש לו א׳ משא״כ לשם יהו״ה תחליף‬ ‫‪,‬‬
‫וראה והבן שיהו״ה שב אהי״ה ואהי״ה שב יהי״ה א״לאדני ביה‬ ‫נסתר ויוצא מן ע ל ה ולשריה בני אתונן‬ ‫ההין‬
‫באת להעמידני פשיטא ה א היא אבל אמור לי אהיי׳ה מהרבע‬
‫ומצטרף י״ב תיבית ומ״ח אותיות מה סודו ומה עניינו א ל בזה‬
‫נסתר ויוצא מן ויראו א ו ת ה שרי פ ר ע ה‬ ‫ךךןיף;‬
‫הענין מי יוכל להעלות גירהי עליו אייל המעלה גרה ה א טהור‬ ‫נגלה ויוצא מן ודבש ה י י ס ה ז ה יהו״ה‬
‫ואהה אמרת שהמעלה ־גרה הוא יגיד אייל בני מי הוא המעל*‪:‬‬
‫•גרה א״ל מעלה גרה הוא נביא ע ם המלה במ״ק א״ל נביא אין‬ ‫נגלה ויוצא מן ו ד א יושב ה א ר ז ה כ נ ע נ י‬ ‫להה‬
‫״־ ־ד "־‬
‫ה ח י ראוי שיצא נ ב א מביניהם • מ״מ בת קול שהוא למטה מן‬ ‫‪:‬‬ ‫נסתר וייצא מן ל י ה י ה אתי ו נ ר ו מ מ ה שמו‬ ‫היד‪,‬ןי‬
‫הנבואה ראי״ן ה ס מ״ל א״כ נשאל ובת קול תגיד אייל בני אין‬
‫;‬
‫נגלה ףוצא מן ה מ ר ימירנו והיה ה י א‬ ‫‪JTlTf‬‬
‫השעהדאויה א״ל א״כ צריכים אני לבעלי תריסין להגיד לני י‬
‫א״ל בני אוי למי שיפול בידם כי לא ירצו לגלות לנו אף אם&נמז‬ ‫ת ה י ה ל נ ו כי‬ ‫נסתר ויוצא מן ו צ ל ק ה‬ ‫‪,‬הךף‬
‫אתם * י אבל שמעוני ונצא השדה הוא המקים הראוי ללעת‬
‫עניניס אלו א״ל ר׳ בא ונצא ואפשר שלא יעלימוהו הקב׳׳הממנו‬ ‫הרי •״‪ 3‬הזיות וניקודם כניקור הפסוק המרמז לזה השם וכפי‬
‫ויהי הס הולכים ועולים והנה אדם עומד בשדה והתחיל לבא‬ ‫ס ל ל האותיות של פסיק כך סלד ה ש ם ‪:‬‬
‫כנגדם ונתוועדו ואמרו‪ .‬מה טיבך בשדה ואמר למ לשמוע מ ד‬ ‫ו י א ה והבן שהב״ה לן אה עולמי •מלה כנגד מלה וכשתטאו‬
‫אהי״ה המצטרף י״׳ג אהי״הומתרבע אותיות מ״ח מה סודוומה‬ ‫אבותיטבשכתתשמוית׳ מ ס ר ם גיל שנוחים שתים‬
‫עניינו אייל ומה שמעת א״ל עדין‪.‬לא שמעתי לבל ואט נבןך‬ ‫ליסרם והס אלהית אלום וישמעאל והם שני שמיס הצרני‬
‫בעגין ־ א"ל‪.‬אדוניט בא ונלך‪.‬שלשתינו באותו העלה שהיען‬ ‫ה ד כאן י״ב‬ ‫ומטמ״ת ותחלק הי״ב שמות לג׳ הלקים ל׳ •ל'‬
‫עומדועכ״פלא נצא ר ק ם י הלנו שלשתם יעמדו בשלהיאי׳ל‬ ‫שמות וסימנך ז״ה תרבעם והם אותיות מ״ח זהו מ״ח ז״ה שלי‬
‫•הקשיבוזשמעו אהיה המתגלגל י״ב פעמיס זאהי״ה הוא עולה‬ ‫•חזה והיא השכיניהנק׳מחזה וראה שהשמו׳הללו ׳״בבתי׳ ובהם‬
‫מ״חאותיו׳ כללם בחשבון שניסעשר בתים רי׳תהםשע״ג‬
‫א״ך‬ ‫ב‬ ‫ז‬
‫צדק היא הגינה אודה י״ה היא' הכינה זה רומז ליסוד כעניןזה‬ ‫א״ך היי י״ב פעמים א״ךיל׳ך עולהת״ק י״ב פעמים ת״ק‬
‫אלי והוא השעיהכיניר״ל היסוד הוא שער לה׳ שהוא הגינה וכל‬ ‫הם ששה אלפים שנה תן לכל ספי׳ ת״ק ונשלחו כסוף חכמה ‪:‬‬
‫ל׳ רומז בביני וכל ע״ל רומו ככתר ואודיעךענין גדולעל ענין‬ ‫והתחלת הכינה והעולםשובת ולא תאמר שכל ספי׳ מושלת ת‪-‬ק‬
‫י״ה יו׳יר ה׳ וג׳ נעלמיו של ה' הוא הי״א עולה' א״ס להודיעו‬ ‫שנת מבלי ממשלת הא׳ לכן כא א׳ קורם הך׳ הוא א״ר ולומר‬
‫שהיא נקראת י״ה נשלמו הג׳ הנקראיס ראש וחיך ולשון‬ ‫לך שהא׳ עם כל ספי׳ וספי׳ בממשלתה א״ל ר׳ חייך הי׳ קשה‬
‫ועוד אבאר השמותהשוויס והנגלים כע״ה‪ :‬וברוך שזכני כני‪:‬‬ ‫לי ממשלת כל הת״ק היאיך יתכן זה ועתה' נתיישבה דעתי ועור‬
‫הספירה׳ הרבי ע י ת נקרא גדולה ‪.‬־וברוך שזכניהשם‬ ‫הקשיבו ושמעו י״ב פעמים אהי״ה עולה הקהל והקהל הם‬
‫ונתחיל ההקף מהחסל אמרתי עולם הסד יבנה וכתיב‪.‬ותורת‬ ‫הםפי׳ ור״ל הוא הקהל אילי ר־׳ אל תלך עד שנשמע מה יצא לנו‬
‫חסר עללשינה ט היא תור׳ שבכת׳יפח״ד תיל' שכע׳׳פ ובעבור‬ ‫ממל׳קהל א״ל דבר גלול הוא זהא״ללא נצאריקםמלפניךא״ל‬
‫שעיקר יניקת התפארת מן החסד נק׳ גם הת״ת תורה שבכתב‬ ‫א״כ הקשיגו ושמעו קה״ל גלגל הנביא׳ בגי׳ןר״ל שורש הנבואה‬
‫וכנסת ישראל היונקת מן הפחד גס היא נקראת תורה שבע״פ‬ ‫ויסודו מאהי״ה א״ל וריבוע איתיו׳הם מ׳׳ח מה זה הסו׳והענין‬
‫ובא בני ונשא וניחן בביאור התורה שהם י״ג מדות שהתורה‬ ‫אייל מ״ה אותיותיו הללו הס׳ מ״ח המתפש׳ על כולם ומי שהוא‬
‫נדרשתי בהם א״ל ב״ה שאני בקי בהם והעתידני על האמת א׳׳ל‬ ‫קדוש וטהור ורוצה להזכיר את השם הזה יאמר תתלהירבש״ע ‪k‬‬
‫וגס אבי היה בקי ויודע בהם יותר ממך וגס הוא הסמכני ‪5‬הם‬ ‫עליוןאהי״ה אשר אהי״ת בכת צירופךשהיואקדוש ויזכרהו ויצליח‬
‫ואני ‪3‬טוה שגס באלה אקרא דבך ותצטרך הלי א״ל ואם אנצחך‬ ‫בכל אשר חכייר ובכל אשל ישאל ־" אייל ולמה נקי' הבינה ה׳ אייל‬
‫מ‪ :‬תתן ל׳ אייל אשכים לפתחך ערב ?בקר המעט בעיניך זה‬ ‫כל הספי׳ כלילות בשם בן ד׳ קרן הי׳ לכתר י׳ בחכתה עלאה‬
‫ת״ל א״כ נתחיל ועת״ה ר״לעזרימעסה׳ אייל א״כ נתחיל‬ ‫וכי ׳אייל ר׳ ולמה אתר בעשרה מאמרות' נברא העול׳ ולא אמר‬
‫בצירוף א׳ א׳ א׳ א׳ ר״ל אהי״ה אשר אה׳ ״ה אהי״ה ‪:‬‬ ‫בעשרה דברים נברא העולם אייל עשרה דברים תירה נפרדים‬
‫ב ש ל ש ע ש ר ה מ ד ו ת ה ת ו ר ה נ ד ר ש ת מק״ו ‪:‬‬ ‫זה מזה וחלילה והלילה לכן אתר מאתרות‪ -‬לכלול גם הי׳ שהיא‬
‫ח״ל כתיב ואני ערל שעתים ק״ו הכתוב בתורה וכתיבואניהירוק‬ ‫‪,‬‬
‫עשירית ורמז לחכתה ובאות ה׳ נברא העולם יה׳ הראשון רמז‬
‫ירוק בפניה איזה נתפס • אייל בני מאיוה ק״ו התחיל ר׳ ישמען!‬ ‫לבינה וכמו שארז״ל בה׳ בראם'ובעבור שהחכמה שהיא הי׳והיא‬
‫מאביה ירק ירק בפניה משם נלזחיל גס אנו כתיכ ויאמר ה׳ אל‬ ‫עשירית נעלתה בבינ׳והייא התליךלכןאתר באות• ה'נברה העולם‬
‫משה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים ק״ו לשכינה‬ ‫וזהו בה׳בראס ור״ל הי׳רותז בחטמ׳ענאה חכתי׳ת אלהי״סגהיא‬
‫י״ר יום מק״ו זה חנו למדים חמור מקל להחמיר אייל בכי אמור‬ ‫נסתר בד׳ החתז בבינה ובראה בינה העולם העליון בכח הר׳‬
‫לי מאי האי ואביה אייל מריס היא כ״י' שכן אמרו חז״ל בזכות‬ ‫ג ס הי׳ רומז בחכמה תתאה נעלם בה׳ ראשון שהיא הדיונעשה‬
‫מרים הבאר וכתיב באר שבע ואביה הוא החכם העליון ירק הוא‬ ‫ה׳ וברא ה<‪4‬ילס בכח הביינה א׳׳ל הה׳ יש לו ג׳ נעלמים ומה‬
‫הבינה הנקראת ירוק ועיקר הלין ממנה ירוק הוא הפח״ל והוא‬ ‫מורים א״ל כשהוא נעלם א׳ כזה ה״א מורה ך׳׳ו כ׳ ה׳ בריבוע‬
‫מגזירת ירקרק או אדמדם סימני הצרעת בפניה הוא כ״י הלא‬ ‫ו״ה וא׳שאינו מתרבע הרי כאןך״ו וכשהוא בי׳ כזה ה״י תתלאס‬
‫תכלס שבעת יגרם ‪ :‬איל המלה היא מגוררת אבל הכוונה אינו‬ ‫והוא ה״א יז״ר הרי כ‪-‬״ו וכשהוא' בה׳ כזה ה״ה הוא יו״ד והיוי׳ר‬
‫א״ל הכי הוא החכמה אומר לגינה‬ ‫ככנסת במאזני שכלי‬ ‫הוא כייף והכ״ף הואי ק׳ וקי לבדו' הוא יהו״ה שהוא כ״ו ל״ל כיון‬
‫שהוא הירק למנוע השפע מב״י הזא מלת מרים ולא יהיה לה‬ ‫שהיה׳ נעשה יו״ד החבר האותיות מא׳ ועד ייו׳יד אב גד הו זח‬
‫ששעמלחמי׳רק מילק מלת הפח״ל ממלה״ל הקשה תקבל וזהו‬ ‫טי ה׳ זוגות הס ותמצא י״ה בהם ריק ג׳ פעמי׳ולעול׳לא' תמצא‬
‫שאמרה מרים ־ הלא גס בנו דיבר ה׳ ‪ ±‬והיא לא נתנבאה רק‬ ‫משתי אותיות ג״פ כי אם י״ה וישם י״ה ט״ו ח״ז ולא יותר צרפם‬
‫ממדהה אייל א״כ יכתוב תכלם כי מלת הלא מיותר הוא • א״ל‬ ‫ג׳ פעמים •״ה והם מ״ה ועוד כיון שנעלם הייה נעשה י' א״כ‬
‫בהלאחטאת בהלא לקחה היא המרה הלא גס בנו ליברה׳‬ ‫מחבר מא׳ ועד י׳ ח״י ב״ט ג״ח ל׳׳ז׳ ה״ו והנה כולם נעשים‬
‫והאכם אומר הלא תכלס שבעת ימים ־ א״ל והלא אני שומע‬ ‫ויה ל״ל חמשה זוגית והםה׳פעמיםר׳היעוליסנ״ה ות״ה‬
‫ואין אני מכין לבר * א״ל מרים אמרה איית הנק׳ הלא גם גנו‬ ‫שעולה תג׳ פעתים י״ה הרי כאן ק׳ הנה יהו״ה עולים ק׳ לבדו‬
‫ליבר ה׳ • והחכם חומר הלא א״ה הנקראת הלא תכלם שבעת‬ ‫וראה והכן שג׳ נעלמיי של ה׳ הס כ״א עולים ך״ו והג׳נעלתיי‬
‫ימיםא״ל מנ׳‪/‬ל שתלת הלא היא כ״י א״ל אלה הס ג׳ האבנים‬ ‫הם הי״א א״כ היא שעמדה לאבותינו שכל א׳ עולה כ״ו א״ל‬
‫הכינים ו׳ בתים יי והלא מתהפך אהל ומתהפך אלה יא׳ מתחלף‬ ‫‪,‬‬
‫מאתר סהק׳ לבדו הוא יהו״ה א״כ היכן תצינו הודאה בקי למו‬
‫‪3‬ע׳ כיי אותיות אחה״ע מתחלפ־ס והוא מלשון עלה עשן כאפו‬ ‫א״ל מודם אנחנו לך עולה ק׳ ור״ל מידים אנאנו לך בק׳ הוא‬
‫ומתהפך לאה מלשון ליאות תסגר שכעת ימים עליונים תהיה‬ ‫‪4‬‬
‫שם יהו״ה וזה צדן אדם לכוין בתלת מודים כשטרע בתורים‬
‫באהל שלה ר״לבמדתהבמלה״ל הקשה שמשם טומאת המת‬ ‫והעשרה מאתרות במקומם יתבארו בעז״הי‪.‬‬
‫והמצורע ״ אייל ק״ו לשכינה י״ד יום האיך הוא אייל יש שכינה‬
‫לשכינה כי כ״י היא שכינה לישראל הגשמי והבינה הוא שכינה‬ ‫ויאמר אלהים יהי רקיע! ‪:‬‬ ‫ויאמר אלהיס יהי אור •‬
‫לכ״י • ויא״כ החוטא בשכינה שכינה נוקמת ז׳ ימים מהחוטא‬ ‫ו י א מ ר אלתים תדשא ה‪£‬ץ ‪•:‬‬ ‫ויאמר אלהים יקוו התים •־‬
‫?‬
‫בגזירת האב העליון והחוטא בשכינה לשכינה שהיא הבינה לין‬ ‫ויא ניר אלהיס ישרצו המ ס ‪:‬‬ ‫ויאמר אלהיס יהי מארת ‪:‬‬
‫הוא שלוקחת הבת נקמת אתה י״ר יום בגזירת אכיה וכ״ז למה‬ ‫ויאמר אלהים נעשה אדם ‪:‬‬ ‫ויאמר אלהים תוצא הארץ‪:‬‬
‫‪.‬שהבת צריכה לקחת נקמת אמה שהיא חייבת במורא ואין ‪jfo‬‬ ‫ויאמר אלהים הנה נתתי ‪:‬‬ ‫ויאמר אלהיס פרו ורבו ‪:‬‬
‫רשית אתרים עליה שהבן והבת חייבים במוראה הא׳׳ס אייל תי‬ ‫אייל ולמה נק׳ יום כפור בעבור שביום הכיפורים נשלמו עשרת‬
‫הכי ק״ו לשכינה כל ימי החוטא א״ל ק״ו היא ללמוד תמול סן‬ ‫ימי התשובה וכל מי שחזר בתשובה ביום הכפורים מכפרת'אותו‬
‫הקל להחמיר * ואם נאמר כל ימי החוטא א״כ לא נוכל ‪pft‬‬ ‫ובמקומו יתבאר בעז״ה גם נקר׳ שבת הגדול בעבור שיש שתי‬
‫חומרא לברר כי נבא בדבי שאין סוף וכל שאיןלו סוף אין בירור‬ ‫שבתות שבת פנימי שבת חיצון והשבת הפניתי הוא בהיות עומר‬
‫לו • וע״ז אמר י״ל לברר הק״ו • א״ל א״כ אין הכי נמי א״ל‬ ‫בכה ושבת החיצוני אחר שיצא לפועל •־ ובעבור שקורס הבריאה‬
‫בני אע״פ שאמרו גבוה מעל גבוה שומר והדין נותן י״ל יום‬ ‫היו כילם בכח לכן קרא לשבת שבת הגדל ואליה ישובו כשמה‬
‫מ״מ דיו לבא מן הלין להיות כנדון ר״ל לכן נכתוב העונש‬ ‫חש״בוגס זה במקומו יתבאר בע״ה • גם נק׳ י״ה שמכאןויהלחה‬
‫בקטן כליי שילמוד ממנו הגדול ואף כי גדול הוא• וצריך ללמיל‬ ‫הדין הגמיל זהו פתחו לי שערי צדק אבא בס אודה י״ה זה‬
‫ואין לו העונש בפירוש א״כ צריך להיות כנדון ז׳ ימיס ולא יותר‬ ‫השער לה׳ צדיקים יבואו בו רייל שערי הם כ״י ויסוד עולם‬
‫שאס‬
‫טו‬ ‫הקנה‬ ‫ספר‬
‫ונמצא‬ ‫שאם לא תאמר כן יכתןב־העונש בפירוש העונש הגדול והעונש לומר שהחלש אינו מלמל לגינוי אבל הוא לומד ממנו‬
‫הקטן ראם •היה בשוהיהמה האדם ואם יגדיל עונש הגדול שיש פחיתות לחלש לכן אינו מלק לחצאין * א״ל ר׳ הכהן‬
‫א״כיתן פודתת ק ט ן לכן בנת‪ :‬התורה הק״ו להודיעך מאחר הוא קלוש כפי מלתו ועניינו ולכן אין לו עירוב במקים אחר‬
‫שהגדו׳צריךללמוד מהקטן • דיןהוא להיות־כקטןדינו כי הקטן והוא המשפיע הראשון ואם ׳קח‪-‬האלתנה יורה ההיפך ולכן‬
‫מגדול בכה היו בגחלת י א״ל ר׳ א״כ •כתוב אביה מאי ואביה ארבעים יכנו ואמרה תורה אלמנה וגרושה ולא ילע־נן הא*‬
‫אלמנה מאי היא ־ נאמר כי קאמר קרא אלמנה אסורה לכהן‬ ‫א׳יל מוכרח כיון שהבת עם הפחד א״כ הבן שהיא הן׳ הוא‬
‫ע ם אביה שהיא החכם שאם יהיה הו׳ עם הבת• הבת לא היתה שנבעלה לאחר ובעבור שזה קלוש ומשפיע ראשון לכן אסורה‬
‫נסגרת‪ :‬וריאה והבן שכל המוציא לש״הר מפיו נדון בצרעת היכן שנתררמלה מן האירוסין שאין‪ .‬שם עלות שקר מאי תאמר‬
‫א״למהו לשון הרע א״לשמילידרעה בתדותיו מלשון הנקר׳ אייל זה שאומר לך נשבע אבי לי שלמר אותי מפי אליהו ז״ל‬
‫‪7‬‬
‫רע זהו פחד יצחק אייל ר׳ א״כ כל העולם יהיו מצורעים שהרי מפה אל פה הואיל ויצאתה מרשות אביה לרשות אחרים א׳ צ‬
‫אמרו מלשון הרע גלו ישראל ת״ל אין הכי נתי אם לא שב למי כמו שנבעלה שכן נתארסה אביה ובעלה מפירן נדריה ־‬
‫בתשובה ׳ אבל אבי א״ל העניות כצורעת והרי הוא עני הנמסר והואיל והוא כהן צריך לישא חשה שלח נכנסה לרשות אחרים *‬
‫בידי אדם ועוד אייל אבי ער סיף השתטה הוא נע ונד ואם לא אמר לו ר׳ אני אראה לך בכח שלא חששה תורה אלא א ס פן‪.‬‬
‫ישוב יצטרע כי הס אתת ודבריהם אתת י אייל העוד לך דברי׳ שנבעלה • א״ל מנין לך א״ל תודה לי תמר נבעלה או לא‬
‫א״ל חיזור נא כגביר חלצי־ תינה תשכינ׳לשכינ׳תארס לשכינה כבעלה * אמר לו בין כדרכה בין שלא כדרכה בעולה היא *‬
‫א״ל אם כן הך נזירה שוה כתיב הכא אלמנה זגרישה וכתיב‬ ‫מאי איכא לתימר ר״ל תאחר שהם ניצוצות הגחלת בא הק״ו‬
‫להודיענו שהם שויס בדן אבל היכן שהשכינה לומדת תארס בתמר שב י אלמנה מה שם בעולה אף כאן בעולה יצאה מן‬
‫איך תוכל לתת קצבה לשכינה לערך אביו אייל עדין לא נצחתני האירוסין שאינה בעולה פשוט מיהו כל שאינה בעולה ראויה‬
‫שהשוה הכתוב מקלל אביו ואתו למברך השם ולא בחנם ארז ״ל לכהן והדין גותן הואיל וחינו יורשה א״כ מה יפה כחי לאסרה‬
‫א״ל הלא יפה להתיר נדריה יתבטל חרא מתרמי‬ ‫ג ׳ שותפים באלם הקב״ה אביו ואתו ולכן אתרו כשם שאתרו לכהן‬
‫ואינו מטמא לה אף על פי‬ ‫דיו לתטה כך אתרי דיו לתעלה הלא תראה שכן הוא שהר־ כתי'‪ ,‬הואיל ואים יורשה‬
‫וחשב מחשבות לבלתי ירח ממנג נדח כל שממנו אומרים דיו‪ .‬שמיפר נדריה ראויה הוא לכהן • א״לא״כלאיפר• א״ל‬
‫הלי את תקידשת לי קאמר ונתקדשה לו ונאסרה לכולי עלמא‬ ‫ולכן דנין ק׳יז בכה״ג ולפנים אבארהו א״ל ר' עיר איכאלתפרך‬
‫מה לשכינה אחרונה שכן היא תדקדקת עם הבריות תאמר ומכהות הטומאה אין לה יניקה והנלל היא עינוי על כל פנים‬
‫בשכינה עליונה שמעברת ראשון ראשון דכלל וכלל לא א״לכתי׳ יש בילו למניע ענויי׳ * א״ל אם כן יטמא‪.‬לה וירש אותה ‪.‬‬
‫וכל אשר לאיש יתן בעד נפשי השתא על נזק בתו כך על נזק אמר לו מאי האי כתיב אח בתי נתתי לאיש הזה נתינה גמורה־‬
‫נאתר בתיכר עצמי שכיר נתינה מעליא וכאן חסדה מסירה לחופה • אבל יבא עליה‬ ‫עצתה לא כ״ש י•בגזירח‪,‬שוה‬
‫ומתה מצטער עמה וירש אותה כי הוא יגאלנה ילו משפט‬ ‫ונאמר בימכרוהו ב״ד שכיר מה מכרוהו ב״ד רבו מוסר לו שפחה‬
‫כנענית ויוצא בשש וביובל ומעניקין לו אף• מוכר עצמו רבו הגאולה אס כן תהא מותרת לכהן * אמר לו מי כתיב חלמנה‬
‫מוסר לו שפחה כנעני׳ויוצא בשש וביובל ותעניקין לו א״ל מה זונה וחללה וגרושה אלמנה וגרושה כתיב מקיש אלמנה‬
‫פירוש גזירה שוה אייל כל הסבות גזורת תהקב׳׳ה יאתר שוה לגרופה מה גרושה בין מן האירוסין ובין מן הנשואין אף‬
‫שיזהר האדם שלא יחן פחיתות באחת תפס והנה מכרוהו ביד אלמנה כן י אמר לו בני רואה אני שאמת שנשתבחה א״ל‬
‫ברשות ב״ד מנכר על שחטא וגנב אמרה תורה הואיל שבחטאו עדיין מה ראית • איל אם כן תוסיף כה על כח אייל אוסיף‬
‫ואוסיף י ועתה אברר דברי ואל יחד אפך בעבדך אדרבא‬ ‫<מכר תצר שתנע השפע מה׳החרונה תשש קצוות ונשתעבד שש‬
‫שנים תרה כנגד תדה שש כנגד שש א״כ נמחל לו העון ופשע אימא אלמנה מן הנשואין דווקא וגזרה שיה מתמר ונסמוך‬
‫וייצא בסיף שש ומעניקים לו לעורר הענקה תלתעלה כי כיון אלמנה לגרושה שלא תאחר גרושה בין מן האירוסין בין מן‬
‫הנשואין קא משמע לן מה אלמנה תן הנשואין דווקא אף‬ ‫שנשלם עוני בעבודת שש ונתנו לו מעבודתו הענקתו יתנו גס‬
‫גרושה מן הנשיא׳! דווקא ותפשוט מהא שאלמנה וגס גרושה‬ ‫למעניש כי נשלם גזירת ענשו אבל מכר עצמו שלא נשתעבד‬
‫מן האירוסין מותרת לכהן ולא אסרה תודה אלא מןהנשואין‬ ‫מרצונו הייתי אומר שלא יהא לו דין מכרוהו ב״ל ־ לכן ככתב‬
‫שהיא היפך עניינו של כהן * אמר לו אס כן יכתוב אלמנה‪.‬‬ ‫שכיר בזה כתו בזה לומר לך שלומים הס כי זה לא נמכר אלא‬
‫מצד עניות והעניות בא לו מצד חטאו ופשעו ועונו ילא תאתר גרושה חללה• זינה יה״ח מדמה לחללה זוכה המירה ביאה־ אף‬
‫גרושה מביאה היינו מנשואין והשתא דכתיב וגרושה הוציאו‬ ‫שיש הבדל ביניהם כי עונש הגניבה ועונש העניות שיים ואלילי‬
‫מכלל זונה ר״ל בין מן האירוסין בין מןיהנשיאין ואלמנה‬ ‫שכיר היינו מחלקים א״ל למה לומל אחר מהבירו יכתוב אותו‬
‫מקיש לגרושה‪ :‬יראה יהבן שכל היכא דאיכא פירצה אסורה‬ ‫בפירוש אצלו • א״ל בני אצילות האור השני הוא מצל שאינם‬
‫כדאי העולם להשתמש; לאור הראשון לכך בא שכד בגונב לכהן י גט פרצה הוא חפי׳ מן האירוסין אלמנה פרצה הוא‬
‫אפי׳ מן האיריסין ולכן נסמכו לבטל הגזרה שיה ולהודיעט‬ ‫לברר שכיר במוכר עצמי ששויס שאלולי זה כל הביאור שהוצרך‬
‫וחוזרין בו בכל מיני צדדיו‬ ‫תורה שבעל פה לעשות נתירה שבכתב היה נכתב בפירוש אבל שכהן גליל אין לי ערך ידמיין‬
‫עתה הואיל ונאצל אור השני והראה לנו הקב״ה שכולם צריכים לטהר אותו כי קדוש וטהור היא • אמר לי א״כ אימא עד כאן‬
‫בו אייכ אין לתת פהיחות לדבר שהכל צריכים בו והוא צריך לא אסרה תורה לכהן אלא אלמנה גס גרושה י אבל אלמנה בלא‬
‫מהכל‪ .‬ולכן אמץ שצריך המלות להיות מופנים דאל״כיפיל גרושה או גרושה בלא אלמנה לא • א״לברוך האוטם ובהרף‪V».‬‬
‫אטום שכלך ולמה לא תעלה במעלת הכהןלראות שאין שם ליפי‬ ‫ספק בדיבר מצד שנצטרך לומר לצורך עצמו ככתב לכן בכייתו‬
‫מופנה אתרינן לא היפנה אלא לדון גזירה שיה וליתר תאחר ושוםדבר המזיק כי מדתו ישרה ואפילו מן האירוסין• אישורה ‪:‬‬
‫מבנין א ב ‪.‬אינו קורא בנין אב היכא שלומרא׳ מחבילו‬ ‫שה^בה האחת צריכה לחברתה א״כ לותים ואין פחיתות *‬
‫אלא היכא שלומדים דברים הרבה ממנן‬ ‫אייל תינה שהגדול לותד תקטן היכה שהקטן לותד מגדול להקל‬
‫מעליו מאי איכה למימר כי כפי הערך יקל תעליו י‪,‬יחר ולפחות שני דברים הדומים כתיב לא יקום ע ל אחד באמן‬
‫מהמלמד י אייל לכן נכתבו המלות שוות לומר ליתן שלזה לכל עון ולכל חטאת ואמר ממשמע שנא׳ עד איני יודע שהוא‬
‫אחד ומת״לאחד אלא וודאי מדאיצטרך אחד ש״מכ״משנא׳‬ ‫בזה יהאמור של זה בזה שאם <ריך ללמוד זה מזה חה מזה‬
‫עד שני׳עד שיפרוט לך הכתוב א׳ דאי ס״ל ע ד א׳ מורה מת״ל‬ ‫ולומר זה תזי*זה יגיה אינו לומד על כל פניס צדך ויש לנו‬
‫אהל‬ ‫א‬ ‫ה‬
‫הקנה‬ ‫‪ .‬ספד‬
‫הנגדת בא׳׳ת ב״שצ״זק״א העולים הולם בחשבון והס טל‬ ‫אחד אלא בעבור שמלת ע ד מורה שנים‪.‬ע״כ ‪6‬זר אחר • זזה‬
‫עם מלת העדח במ״ק וכן נצח ויסוד עולים ט״ל במ׳‪-‬׳ק ‪ :‬אייל‬ ‫בנין אב לכל ע ד בתורה שהם שנים אייל משו בני; אב • אייל אב‬
‫ולמה בכל מקום אומר יש אם למקרא ואם למסורת ולא אמר‬ ‫הבנין הוא ח כ מ ת א ל ח י פ וכל הבנין שהוא מהחם־ ער‬
‫אבנמקרא ואב למסורת • ולגבי הבנין אב אמר בנין אב‬ ‫כ״י אל האב סומך לבנותי ולקיימו הלא תראה שכל עד הפי׳‬
‫ואינם אומרים זה בנין אס אייל שנו חכמים ז״ל בסוכה פ״א •‬ ‫בלח א׳ מורה אחד מדלא כתיב עדים והקב״ה הודיע לנו‬
‫שתיים כהצכהן ושלישית אפי׳ טפח ורש׳יא ג׳ כהלכתן ורביעי׳‬ ‫במקום א׳ בפי׳ שעד סתם הוא שנים • זעתהזה בה ליתר לנו‬
‫הואיל והוא מפורש הוא כתו האב הברור וכיון שהוא אב תעמיד חפי׳ טפח ואמרו שם בכוחי קמפלגי רבנן כברי יש אס למסורת‬
‫בניס ועושה להם בנין ואומר אעי׳פ שעד סתס נראה אחד י ר״ש סבר יש אס למקרח • ורהה והבן שמלת בנין אב ר״ל‬
‫האב בונה בנין ח׳׳כ כשימצא פסוק מתורה שבכתב הוא אב‬ ‫אפ״ה הם שנים בגזירת האב המורה שעד סתם נרחה אחר‬
‫לכונס כי אלפים לעולס קדומה י וממנה נכתבה הורה שבנתב‬ ‫•ואפייה שנים הם אייל ר׳ אתת אמרת מי׳ימ לח ראיתי שני השוה‬
‫ומלמד׳על כולם ואין ספק בקריאת אותו פסוק ובדיניו ומשפטו‬ ‫הבונים בנין אם אחת ר״ל הכניס ז׳ והאס אתת והאבות שנים‬
‫חמה ואייל ואיך אייל כתיב לא יומת ע״פ עד אחד א״כ אב וחם רק הוא ברור כשמש ודונה להאיר בכולם ולהיותן מבוארים‬
‫מה מלמדין לא לכתוב רחמנא החד וילמוד עד דתתון מזה אייל כמוהו אך כשיבא כסיק בתורה שבכתב והוא חסר אות קריאתו‬
‫איך ׳למיד לא לכתוב אחלי לגבי ממון מאמר לא יקום על א״כ כעני! סכת שחסר ו׳ וקריאתו כתו עם ו׳ אותו לא באה'ללמד‬
‫‪:‬שנים לא יקומו והא כתיב ע״פ שניס עדים יקום לכר אס לח על י‪.‬תריס רק שני עטינים האלו חסר האת וקריאתו כמו‬
‫•כתוב אחד לגבי תיתה ויאמר לא יומת ע״פ עד אי׳כ ל־ז יןיית בלזות ‪«3‬ו לכורך עצתם זהו אס למקרא כלומר הקריאה האס‬
‫ע״פ ב׳ והא כתיב על פי שנים עדים יותת התת • א״כ צדך הפרש אותת ויש אס למסורת כלומר האס תפרש המסורה תהו‬
‫המסורת תסר ו׳ ‪:‬‬ ‫אחד בממון ואחד בתיתה איל אימא כל תקים שנא׳ עד סתס‬
‫אחד הוא שנאמר לח יומה ע״פ עד אחד ואין כאן שנים שים כלל ופרט מן הבהמה כלל מן הבקר מן הצאן פרט אין‬
‫בכלל אלא תה שבפרט בקר וצאן אין מידי‬ ‫תאמר שנים האיך לא יומת עייפ שנים הלה כתיב על פי שנים‬
‫עדים יומת המת א״כ ע״כ אחד הוא וא״כ לא לכתוב רחמנא אחריכא לא כלנ תאי הוי חייל אם הכניס שהיו הבנים בה בכה‬
‫אתר לגבי ממין ונעשה זה בנין אב כל מקום שנ׳ עד הרי כין פרט האצילה כל א' ואי במקומו ופרט ר״ל כפועל י ולא תאתר‬
‫ע ד א׳ א״ל תה כינהו עדים נצח ויסוד ובא לומר לד חע ׳פ אחר שינאו הבנים בפיעל ה״כ מעולים הם מאמם או אוזן־‬
‫ששנים ה ם ע ד קורא אותם לומר לך ששקולים הם אבל לא נא שהאצילםא״כ יש פהיתית בבנים בר מינןהלילה והלילה רק אץ‬
‫לומר• לנו שעד סתס עד א׳ הוא דפשיטא מחי למימרא אייל ר׳ בכלל אלא מה שבפרט ־ ואלילי הכלל הייתי עושה אלהית הרבה‬
‫ע ד דממון הוא בנין אב שכל מקום שנאמר עד הוא שנים א״כ לכן הכלל שומר ותזהיר אלו היו בכלל והכל אחל א״כ אין‬
‫יקשה לך נשער בדעהינו שלא נכתב אחד לגבי מיתה הייכל לאדם לטעות ־ ת״ל וחיתא אין בפרט אלא מה שככלל אייל פרט‬
‫נאנל החיך תאתר הין כפרט אלא מה שככלל‪:‬‬ ‫ללמוד עד דמיתה מעד דממין ולומר ער סתם דמיתה שנים‬
‫• הם הלא כתיב ע״פ שנים עדים יומת המת א״ל א״כ מה האיד פרט ו כ ל ל פרט הכניס כלל הוסיף על הפרט אף האבות‬
‫וזה נעשה כלל מוסיף על הפרט וכהאי גוינא‬ ‫על‪ ,‬לממון אקל הוא א־ן הכי ניני ומיתה מממון לא ילפינן אייל‬
‫מאן מיתה מאן ממון י א״ל מאי בקש יחזקיהו חיים מכתר עבדינן פרט וכלל ת״ל כלל ל״ל'ת״ל שלא תמעט מפרט דבר‬
‫עליון ועליו אמרו חיי בני ומזוני לא בזכותה תליא מילתא אלא מעולה ותתן פחיתות לכן בא הכלל והוסיף תעלה ונעשה‬
‫במילא ה״כ הוא התבטל מיתה ומאן ממין הרוצה להעשיר מוסיף י א״ל ר׳ כלל ופרט המרוחקים מין או אין דנין • אייל‬
‫יצפין מצפון זהב יאהה ח"‪ :‬מיתה מממון לח •ליף * א״ל א״כ חיכא ללנין ואיכא ללא דנין דדנין רומריס‪:‬עמים הכלל רחוק‬
‫חחל לכתב רחמנא לגבי מיתה לתה לי אחרי שאינו לומר תן הפרט והפרט רחוק תן הכלל כפי המקבלים והכל ארך ‪qp‬‬
‫מתתיןשהס שניס א״כ לישתוק תאחד א׳׳ל תעלות מיוחדת והכי וללא לנין חותרים תמה נפשך המרוחק׳׳ אע״פ שאחל הס תי׳מ‬
‫‪ .‬קאמר בזמן שאינם רואים זה את זה אע״פ שעלותן מכוונת אין אין דנין שזה שיצא הכלל תן הפרט ושכ הפרט דין ולכן אין‬
‫־ ממיתין על ידם ־ א״ל ולמה א״ל דומ־א מצה והוד ח״ל א״כ מין ע״כ אתר לי אכי ז״ל ועוד יש להם תקום ח׳׳ל החסד נקר׳‬
‫אייל הואיל והוא התחלת‬ ‫היכן רעד אחד לא יתייב אפי׳ שבועה דשנים בעינן לכצ דבר מנירה והכתר מאיר על כולם‬
‫א״ל נצח והוד רחמים הס נסתלקו גרמי מיתה • יבול ׳׳•'ז הבנין ויש לו ו׳ קצוות והס ז׳ קני מנורה הג׳ הימיניס הס‬
‫נצח נצח בלא יסיד נהי שאינן ממ ת ת״ת יש בו ממש לחייבו גדולה נצח יםוד והנה האתצע׳ הוא הת״ת העומד באמצע‬
‫י שבועה ־ אייל ויוצא ממין חייל ממין מהיכן •אתה מכפי; אי; ‪1‬הג׳ שמאליים הם גבורה ה ו ד מ ל כ י ה ונילם פונים‬
‫׳ בידו של נצח ושל יסוד להוציאו כי היסיד תעביר תמי! ושביעה באמצעי וכולם מדליקין הכהן הוא החסד עי׳כ נקי קני מנורה‬
‫מנין שיש בילו אייל כני ברוך השם שלא עמלת בגבורתו ח״ל ושתא תאתר אין לו דין אחר שהוא תאיר לו׳ נרות וממנו‬
‫•אםלא עמדתי בזה עדין לא נשלם היחול ואעמיל באודי׳ מדליקי! לכן תנדה בא״ת ב״ש יט־ג״־ן העולה יהו״ה אלהי״ם‬
‫יקתשיב לי מנין שיש כיל אחל כח לחי ־ שבועה י א׳׳ל בני ומלת מנרה עולה נר אדם זהו נר אלהים נשמת ארם שאדס‬
‫שבועה למי היא אבע״א לנצח אבע״א ליס ד א״כ מחייב הוא התפארת וכללו ו׳קצוית ולמה נק׳ החסד גדולה כי השרי׳‬
‫• שביעה א״ל אמור לי ר׳ פסח מצות עשה שהז״ג הוא ונשים הגדולי׳ע״ב כתשביןהחסל וכולם נחצלו מכאן ע״כ נק׳ גדולה‬
‫חייבות נעשה בטן אב ממנו ויהיו נשים חייבת בכל מצית עש׳ וראה והבן והגדולה בגי׳ כטל והוא אהי׳יה כטל לישראל ס׳׳ת‬
‫אייל• הקהל מצית עשה שהזמן גרמא הוא ונשים לל״ה והוא שסהמפור׳ואהיה כטל ר״ת אי׳ךיןטוב ליש‪ '0‬אלהיס‬ ‫; ״ ג‬
‫י‬ ‫שה‬
‫חייבות שני אבות אין מלמרין שאב אחד לכולם • וזיו שני אך במ״ג הוא אש״ר שכתר עליוןמקבל ממנו ואך בגי׳ אהי״ה‬
‫כתובים הבאים כאחד אין מ ל מ ד ן חייל ומאן דאמר מלמל•! תרבע והוא קנ״א צי ה׳ אלהיך אל קנא ולמה נק׳ אברהם א״ל‬
‫‪,‬‬
‫יקשה אייל קסכר הואיל ואב משפיע באס יאם כבנים א״כ אברהס התחתון בתדת החסד נוהג עצמו וזהו המרה נק׳ הסד‬
‫שניהן מלמדין והלכה היי הכי הואיל והאם תחת האב האב ‪ .‬וע״כ אברהם זכה לתדה זו • יראה‪.‬שארז״ל האבות הם המרמה‬
‫זז‬
‫•לבדו בונה ומלמד ולא האם ולכן בכל מקום שתמצא ‪3‬׳ כתובים ובעבור שחםד הוא תורה שבכתב והוא רהתיס ואברהם ק‬
‫הבאיגזגא׳ לא באו ללמוד רק צל א׳ וא׳צריך לעצמי לעניןמה תשם י ע״כ עולה אברהם רמ״ח מצות עשה של חסד א״למ׳ת‬
‫א״ל ר׳ ואיך אברהם בה׳ אותיות תה י‪1‬ור ס ותה עניינו א״ל איני יזרע מי‬ ‫שאלו רצה השם ללמד היה כותב מלמד א ׳ ‪:‬‬
‫נראה שהיסוד והנצח ה ס עדים א״ל כתיב ארוןהעדות ושמעתי יאמר בזה ה מ ל אס לא בדור המרבד חייל ימ^תעלתן של דור‬
‫המדבר‬
‫טז‬ ‫הקנה‬ ‫ספר‬
‫התעוררות אי־ יזמיןא״ל העורר אהה א״ל איני יודע אייל כתיב‬ ‫המדכר אייל כולם היו דור רעה א״ל א״כ אס כזה לא נשיג‬
‫אס העירה את האהכה עד שהחפץ אדהכי והכי נשאו עיניהם‬ ‫שהוא עני! התורה ורגל התרככה א״כ כהה נשיג אייל'אתה‬
‫וראו שני אנשים שנשאו ונתנו תהו תיכאל והלכו לפניהם ואתרו‬ ‫שאתה תרבה בדבריסאפשר שידעת דבר ח״ל אתד ה‪1‬א אלהינו‬
‫להם שלום על רבנן ואתרי אתון רבנן ורבנן לאו רבנן א״כ‬ ‫שלא שתעתי רק השאלה והתשובה תלויה בך אם תרצה לשאול‬
‫«‬ ‫כרוכים הבאים אייל אדונינו תהו‬ ‫א׳׳ל לתי אשאל • איל אתה יודע א׳׳ל אגיד לך דכר גדול ‪3‬זה‬
‫מיכאל א״ל כשם שנעלם' מכס כך נ ע ל ם ממנו א״ל א״כ מה‬ ‫ובחצי לילה קמתי‬ ‫ושים דעתך עליו • כי הייתי ישן בלילה ״‬
‫יהיה י א״ל אתם גרמתם שלא שמענו שאלול׳ באתם אצליני אזי‬ ‫<ממטתי ורחצתי פני וידי וישבתי ללמוד מוישכס אברהם בבקר‬
‫א״ל א״כ אגיד לכם מה שאהבה‬ ‫היינו שותעים מהו מיכאל‬ ‫יחבוש את חתורו ובא אדם אהד יפה עינים ועתר עלי וחלקתי לו‬
‫נפשכם ושאו עיניכם וראו וישאו עיניהם ויראו והנה אדם אחל‬ ‫כבוד ובא וישב לפני ואייל אדוני תהו אברהם והתר לי לא תיתא‬
‫בא להם זקן בתכלית הזקנה ואתר להם שלום על כולם ואייל‬ ‫‪:‬‬ ‫אברהם אלאיאב״ר מ״ה אייל היינו ק ־ אייל התתן ושידע‬
‫שלום ברוך אתה בבואך ואמרו לו אדונינו מהו מיכאל אייל ומהו‬
‫רפאל• אייל אדונינו ואם באה בזה א״כ מהו אוריאל א״ל בני‬ ‫*‪\"f‬‬ ‫‪a‬‬
‫™‬ ‫™™‬ ‫™ ‪°‬‬ ‫‪K‬‬
‫אתה שותעא״ל ר'המתן ואשאל להם ח״ל הלוא׳ מ י •א״ל מהו‬ ‫™‬ ‫^‬ ‫^‬
‫ה‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫‪,‬‬ ‫א‬ ‫ב‬
‫רזיח״ל ת״ל א״כ אשאל ג ס אני מהו גכריאל ענה הזקן אני‬ ‫»עק‬
‫תיכאל‬ ‫אשיב לכולם • כי ג ס כהא עסקי כמתיכתא דרקיע •‬ ‫יש לך לדעת א׳ אברהם י' יצחק י׳ יעקב ה ד אהי״יז‬ ‫עתה‬
‫האריים כל ר׳׳ל מי בגי׳ האדם הוא ת״ת׳הנק׳ אדם ונקי מיכאל‬ ‫‪3‬׳ מאברהם צ׳ מיצחק ע׳> מיעקב הרי כאן בצ״ע•‬
‫כלומד האדם הוא הת״ת הואיל וסומךבזקכו הוא החסד הנק׳‬ ‫בקר צהרים ער‪3‬ית שתקנו ג׳ תפלות להוריד שפע מאהיה ועל‬
‫אל א״כ הרי הוא כאל י עוד אתר להם אותיות שלפני מ! • ה ם‬ ‫שאינם תכוונים בתפלתם רחק אותם השם והוא ד" מאברהם ת׳‬
‫טל ר״לת״ת יונק מטל עליון הוא נול הכת״ר ע״י אל ה&אסך‬ ‫מיצחק• ק׳ מיעקב באו ס״ת ‪3‬׳ יעקב ק' יצחק מ׳ מאברם זהו‬
‫וזהו מיכאל י רפאל בגי׳ איש ר׳׳ל איש הוא ת״ת הנק׳חיש ה ׳‬ ‫נ ק ם למשפט אלה ים להושיע ה׳ מאברם ה׳ אחרון שכשם כן‬
‫איש מלחמה וכק׳ איש אותיות הרומזים בכת״ר חכמ״ה וביכ״ה‬ ‫ל ׳ וראה והבן שאותיותיהס ה ם י״ג היא היחור הגמור המורה‬
‫א׳י כתר י׳ חכמה ש׳ בינה בעבור שיונק מראש דרך השדרה‬ ‫אהד • ועול ראה והבן יעקב עולה קפי׳ב ויצחק ר״ח ואברהם‬
‫והחיך והלשון בראש *אוריאלבגי׳ רת״ח כחשבון אברהם היונק‬ ‫רת״ה ודע והבן שיצחק היא בצדי׳ ושי״ן והס ש״ז עולה יצחק‬
‫מהחסד שהוא מדתו ועולה אברהם רתי׳ח והחסד נק׳ אור כי‬ ‫•עקב * ולכן בהיותי נכתב בש׳ מולה על •צחק יעקב דייל שהוא‬
‫הוא תורה שבכתב וכתיב כי כר מציה ותורה אול זהו אוריאל‬ ‫רחמים וכשיקלא ישחק בשי״ן להיותו ע ס יעקב מיל קס הה׳‬
‫והכינוי רזיא״ל שהוא והוא חשבו‪,‬־ אחל להם והנהאוריאלורזיאל‬ ‫אברהם יצחק יעקב עולה חרל׳ח ה״פ תרל״ח תמה זכות אבות •‬
‫אחד גבריאל בגי׳ מדבר כשמו כן הוא ויונק מפחד יצחק וארבע‬ ‫וראה והבן אברהם בת״ג הוא את״ת זהו ויהי חתת אלהיס ע ל‬
‫מלאכים הללי נכללו באדם אחד סול הפנים והאחד סוד אחור‬ ‫כל הערים ולא רדפו אחר בני ישראל ישחק בשי״ן עילה חיית‬
‫וא׳ סור ימין ואי סור שמאל • ושכינת אל בעליונים ע ל התוה‬ ‫בזמן שיקרא יצחק בש׳ ישלים ע ם יעקב ויתקיים וחית השדה‬
‫ומצוי באדם על רחשו ר״ל על המוידוהשבון ד׳ מלאכים כחשבון‬ ‫השלמה לך ויעקוב בו׳ עולה פק״ח שמתן שיעקב שלם תלא‬
‫ד׳ ־סולות והס מ י כ א ל ר פ א ל נ ו ר י א ל ג ב ר י א ל עילה‬ ‫*‬ ‫•חמר לאהי״ה פקח עינך וראה זאו יגילו ישראל‬
‫בגי׳ אש ריח מיס עפר א״ל אדונינו נבין דבריך עד התכלית‬ ‫והבן י׳ מיהו״ה א׳ מאדנ״• י׳ תייא״י א׳ תאהי״ה הרי‬ ‫ראה‬
‫א״ל אברהם אבינו עשה ספר וקראו ספר יצירה עדות בליאת‬ ‫כאן כ״ב אותיות ייח״י שהוא אל הרומז בחסד תורה שבנתב‬
‫העולם ־'וכתב אלו הר׳ אש עפר ריח ומיס ועליהם ל״א ותם‬ ‫א״ל מהו ״א״י!מאין נאצל א״ל הכתר נק׳ יהו״ה ונק׳ אהי״ה‬
‫'שאמי׳ה המליך ש׳ בראש וקשר לו קשר והקשר הוא הכתר וצרפן‬ ‫צרף הי׳ של יהיה ע ם אהיה ינעשה ייא״י היא אל יעיד אהי״ה‬
‫זו ע ם זו וברא מהם זכר ונקבה והם האי ע ם הרוה י וכן המ׳‬ ‫הוא כ״א וכ״א עשרים ואחד בגי׳ כתר י״ט הוא אהי״ה אחרון‬
‫ע ם המיס • וכן הה׳ ע ם העפר לא הזכירו •מפני שהכל נברא‬ ‫למחזור י״ט הוא ?״יי ייה״י שלשים ואחד עולה בגי׳ כת״ר ע״ט‬
‫ע ם הה׳ ר״ל ע ם הה׳ הריחנים נבראו • וגופכייס מן העפר •‬ ‫חורת חסד אלנ״י עולה ס״ו ה ם ששים זששה עולה כתר י׳ כתר‬
‫ולכן לאהזכירו ה׳ ע ם עפר אע״פ שה׳ מולך על עפר • וכשם‬ ‫ז׳ הוא יהו״ה ליו עשרים וששה עולה כתר תורה היא תורה‬
‫שאותיות ש״אמ״ה‪.‬עליהם כן ׳הו׳׳ה עליהם• ובין הכל יהי״ה‬ ‫קדומה חכמת אלהיס יעוד לפנים אבאר בע״ה ולמה נקרא‬
‫שמו א״ל אדוניני יהו׳׳ה שמו מ״ה שמעת א״ל יהו״ה שמו •בגי׳‬ ‫וצריך הרגלים‬ ‫החסד זרועות עולם א״ל הכסא הוא הת״ת‬
‫יהו״ה מתגלגל י״‪ 3‬הויות‬ ‫שע״ב שהוא"שנים"עשר ״בתים‬ ‫להעמידו והס הגליל׳ והגבורה המעמידים אותו הגדולה זרוע‬
‫ומ״ה אותיות רכועם * ועליהם אמר בי נשבעתי נאום ה׳ יהיה‬ ‫ימין הגבי׳זרועשמאלוהס בי זרועות א׳ זרוע רע יא׳ זרוע טוב‬
‫שצירופו י״ב פעמים ואמרו רבותינו ז׳׳ל שלום שמו של הקב״ה‬ ‫והאחל טוב עוזר לטוב ואחד ירע עוזר לרע א״לילמה‬
‫יהו״ה שמו בגי׳ שלום ־ ע ם ל׳ אותיות השם א״ל אדנינו ע ד י ן‬ ‫צק׳ מיכאל א״ל מיכאל שר הרחמים והוא שר ישראל שנאמר כ•‬
‫לא י רענו תוכן דבריך • א״ל השפע שופעות ושוכנות במוח‬ ‫אס מיכאל שרכם זהיא יזנק מהחסל להליץ טיבה לישראל א״ל‬
‫האדם הוא בלא ספק זכר ונקבה • ויש לכס לדעת ולהבין את‬ ‫אמת כי הוא שכן לישראל אבל אמור לי הפי׳ מלת מיכאל א״ל‬
‫זה מרוח הקודש • זכר ונקבה והוא סוד איש ואשה והיותי נזכר‬ ‫שמא עולה בדעתך לפתות אותי הפעם כ פ ע ם בפעם יאחה‬
‫בזה השם • להורות על השכינה ושכינת אל שורה על האלם‬ ‫שימר ס ו ח ת הביךבחדרי לבך ולי אתה מסית לגלות לך כל דבר‬
‫השלם בכל מיני שלימות הנזכר בדברי חז״ל ״ ימצל ידיעת‬ ‫א ם רצונך אמור אתה חד יאט חד ־ א״ל ר׳ מה לתבן את הבר‬
‫השם המורה על הזכר ועל ה נ ק מ והס יחד כי יהו״יזמהפכהו‬ ‫זהלואי שיתן' לי הקב״ה שכל להבין את שלך * א״ל ואבין ג ס אני‬
‫את שלך א״ל העבודה בדברים שאיני יודע אני שואל א״ל הלא ׳ הוה״י וראו הו׳ זכר זהי׳ נקבה ושניהם יהד ואם תמלא הב׳‬
‫ההי״ן בא׳ ה ס הוא היא שלימים זהו הוא בוא׳ץ • וקליק היא‬ ‫אמרתי לך בדברים שאינך יודע • ‪ .‬ובדברים שאתה יודע אתה‬
‫בחדק כי שניהם יתד כ״ב אותיות התירה תירה שבכתב ותורה‬ ‫מסתיר ושואל א״ל אדני בשם מיכאל אני נשבע שכל דבר שאני‬
‫שבע״פ ר״ל יחל בגי׳ ך״ב ולעו כי הואי סול ג ח ל מסודות‬ ‫א״ל אתה נשבעת בשם מיכאל א״א שלא‬ ‫'יורע איני מסתירו‬
‫הגלולות של תורה כילה והוא סוד ימין ושמאל הימין רומז זאיש‬ ‫ירעה עליו סור אמור לי א״ל אבי א״ל מיכאל בגי׳ מאי״ן ר״ל‬
‫והשמאל רומז באשה ילעו לכס שזה סול הי״א ס י ד נ ס ת ר וגעלם‬ ‫ממשיך שפע זברכה ממלה הנק׳ אי׳׳ן ע״י החסל א״ל ר׳ אמיר‬
‫ואין ראוי לגלות! לא זה ולא ‪ pig‬ס‪1‬ל)ת התורה נמו‪ .‬סידאיוב‬ ‫חתה ג״כ א״ל איני יודע אסלא שנמתיןוהב״ה יזתיןלנו א״ל בלא‬
‫וסוד‬ ‫‪fi‬‬ ‫‪2‬‬
‫ספר הקגה‬
‫אימת הוא עולם הרתמים כזמן שאין רשיעייא וחייביא בעולם‬ ‫וסוד מט״ט וסול היבום וסול הנותר ופיגול וסור פרץ ושוד זרח‬
‫אכל אס המקכלי׳ רעים וחשאי׳ עול״ס הרחמי״ם במייק ע‪1‬לה‬ ‫וסיד כשמת כל תי שאסור לאמרו תו־ן משבת וי״ט וסוד הגלגול‬
‫לס הוא הלין ששנו הרחמיס ללין ולמה נקל' חסל כעביר שזו‬ ‫וסוד הקרבן וסול פרה וסוד פרשיות פתוחות וסתומות וסוד‬
‫המלה אינה מכחנת בין טיכ ללע מלעשות חסל אלא לעולם‬ ‫נפש האש׳ וסול שעטנז וסול תפילין וסול הקשר וסוד הרצועות‬
‫עושה׳ הסל הוא והיא התחלת ארבע רגלי הכסא א״ל רכי זוכר‬ ‫וסיד לתת דוח בין הפראיות הדבקים ולא שום סול מסילות׳‬
‫‪ .‬אני מאבי שאמר לי שהכסא נחלק לג׳ חלקים אבל ואיך אני‬ ‫הקבלה לאנשים כבזיס שאיין יראת שתים עליהם להגיח בתורתי‬
‫איני יורע אייל אמת אמר לך ואין כאן מקומו ובמקומו אבארהו‬ ‫)לעשית מציתיי יעליהס אמר הכתוב כי גוי אובד עצות הייה‬
‫בעז״ה ־ ולמה נק׳ יום ראשון של שבוע בעבור ששבעת הימים‬ ‫ואין בהם תבונה חכמים המיז להרע ולהטיב לא ידעי ונפשם‬
‫התחתונים הס ז׳ ספירות וזה ראשון ההקף ובשמות הנגרייס‬ ‫מכוחות הטומאה לכן יענו עזות ימה להם בקהל ה׳ כי חברתם‬
‫והשווים א‪£3‬רס ביאור היטב יותר כי אין כאן מקומם ־ ה ה ׳‬ ‫הברת ימס זר שמוצא א׳ להם ועליהם ארז״ל שקץ הם לטי מאת‬
‫כק׳ גבורה וכאן נעלמים ה י ספירות עליונות ולמה נקר׳ צפון‬ ‫אוכלים א״ל הודעתנו‪ .‬זכר ונקבה יידן ושמאל פנים ואחור לא‬
‫אייל מלת צפון פי* טמון ולשס טמון כל מעשה הרשעים ומשם‬ ‫שמעני וסודם מלאך ושר לא שמעט א״ל מלאך ישר הם שני‬
‫כאצל מלאך המות למקטריגיס הוא ס״ם הרשע ולילית האיולת‬ ‫למיס דם טוב ודם רע ואין לך אדם שאין לו דמים אלו כי האדם‬
‫והמה כלימת זיווג כאמצעית שושבין השושבין מקבל אצילית רע‬ ‫הרוחני לעילם נמצאים אליו אלו הדמים אלא שהדם הרע הוא‬
‫מרשע חרון מסיים ומאציל על לילית חייל לכרך שימת׳ ותמהתי‬ ‫מ ע ט שהטוב גובר עליו * ואלה הדמים נמצאים תתיר באדם‬
‫מהו שושבין ולילית ־ אייל וגם אני כך שמעתי וטיב הענין לא‬ ‫ה ס יצר טיב ויצר הרע • והס שני שרים שתנהיגיס הדמים הייה‬
‫ילעתי ונקי אל השם ויוריעט * מיד ראו בחור בעל זרוע איזור‬ ‫באדם שם הא׳ מט״ט ושם ה ל סנדלפין תט״ט היא שר הפנים‬
‫הרב במתניו וברחו מפניו והיא לץ והשיגס ומחוך בהלתס לא‬ ‫ומצטער בצערם ומבקש עליהם רחירם‬ ‫התנהיג את כניו‬
‫נתנו לו שלום ורצו לפייסו ואמר להם אין השעה לשלום י א״ל‬ ‫וסנד‪|6‬ןהוא שיר האחור והוא כולי דין כתו שזכרנו לעיל • והס‬
‫אלונימ מאין באת אליני א״ל ממקום לעסקיתו וא׳׳ל ולכן‬ ‫ה ם היועצים השוכנים ככליות והם פועלי הלילה והוא פועל‬
‫ארונינו אזור בחרב אייל סור החרב הוא הרבו של מרע״ה ולא‬ ‫שם ו״ה!שם פועלי היום והוא פועל שם י״ה ואלו הם יועצי‬
‫‪,‬‬
‫ילעתס הכתוב שאומר ביום ההוא יפקור ה בחרבו הקשה על‬ ‫הגוף והנפש יועצי כה הנפש י״הוה יסודם יצ״ט ויצר הרע י‬
‫לויתן נחש בליה ועל לויתן נהש עקלתון והרג את התנין אשר‬ ‫כוחות הגוף הם ס*כ יתט״ט כוחות הנפש הם‬ ‫ויועצי‬
‫ביס • והרי כאן ‪ '3‬נחשים ותנין אחר א׳ נחש בריח הוא סייס •‬ ‫מצות על עקר ידיעתם וכותית הגוף הס ממון ומזון כי כל‬
‫נחש עקלהון היא לילית בת זוגי של סייס ותני! הוא שושבינם‬ ‫ההנהגה נפשיות וגשמיות נכללים כדברים הנזכרים הנכללים‬
‫וקראם לויתן הב׳ נחשים כי לויתן מורה חבור וזיווג והקב״ה‬ ‫כגון הכם גיבור חלש וכריא עשיר עני טיפש ומשכיל היל‬
‫יהרגם בחרבו הקשה הוא הפחד ומה שאמר והתנין אשר בים‬ ‫מהמנהיגים כפי מעשה המקבלים הניחם הזקן והלך לו נשאלו‬
‫לומר לך כשם שיש לויתן טהור ונק׳ תנין גלול בים כפשוטו כך‬ ‫הד׳ ושאלו אותם מאין אתם ויאמרו מהרן אנחנו ואמרו להם‬
‫יש לויתן טמא ונק׳ תנין גדול ביס כפשוטו וכן למעלה על לרך‬ ‫ולמה לא אמרתם לנו אייל סירנו שכבר שמעתם ולא תצטרכו‬
‫נעלם ־ ומ״ש ביס הוא דוגמא הרוחני שיהרוג ביס העליונה •‬ ‫ממנו וקדם הזקןובא הניחסיהלכו להם אייל בני זכיר מה עשה‬
‫כן הגשמיים יהרגו ניס זאין ההריגה הריגה ממש רק תחזור‬ ‫לנו השי״י וגלה לנו את הסורית ‪0‬יו וכל הםידית הנזכרי׳שאין‬
‫הים לנטור את כרמה וכרם זרים לא ׳נטור זהו‪.‬ההריגה והוא‬ ‫מודיעי; לעזי נפש • השם יזמי; ואבארם איש על דגלו ואיש על‬
‫הפך שמוני נו טרה את הכרמים כרמי שלי לא נטרתי והתנץ‬ ‫מחנהו * א״ל ולמה נק׳ החסד כסף • אייל בעבור שהכסן> הוא‬
‫שלמעלה הוא שר שנאצל מסיים והוא כדמיון שישב•; העומד‬ ‫לבן וכל לכר לין תורה רחמים וזהו שנא׳ לי הכסף ולי הזהב‬
‫בין ס״ס ולילית בת זוגו והשישבין מקבל מן כ״ס ונותן ללילית‬ ‫והוא תאמר הבינה ר״ל ממני ה׳ רחמים שהוא כסף ממני הדין‬
‫ושם השושבין תני ניעוי׳ר ״ ודעו לכס שהתנין שכיס הוא בלא‬ ‫שהוא הזהב וזהו שאתר ה׳ אייל ר׳ תאחד שהכסף תירה רחמים‬
‫עיניס וכן התנין שלמעלה כלמות צורה רוחניות אי; לה עינים‬ ‫זהרחתי׳עיקר גלי׳ בעול׳יותר תןהדןא״כ בדיןהיה להיו׳הכסף‬
‫ונק׳ בדיה שאין לה עינים ע״כ תנ״י ניעוי׳ר ופי׳ תנין עור‬ ‫יקר אצל הזהב אייל כני שמיטת הזהב הוא והיצר בא מזהב קרוב‬
‫והוא המחבר והמזווג ס״ם ולילית ואס היה נברא עם עינים‬ ‫לעולם השפל י הזהב והחסד אינו נמצא אלא לפרקים ותרצה‬
‫היה מחריב את העולם כרגע אהד וחז״ל הרמיזו הענין שאמרו‬ ‫ללעאקיאיאחליסתם ישיםתאכלות טובות לפניו וצא משם‬
‫לויחן זכר עם נקבה בראם זה עס זה טהור והבלתי טהור וע״ד‬ ‫ושלה אליו אדם אתר ויאתר לו אם תניחם ולא תאכלס ותתענה‬
‫כלל שלשתן נקראו לויתן כי שלשתן תחוברין ס״ס תני׳• ולילי״ת‬ ‫היום תעשה לנפשך מעלה טובה גדולה והוא אגייר לא ואוכל‬
‫א״ל למה כתיב התנין הגלול אזר ביס אחרי שגם הוא נקי לויתן‬ ‫ואוכל ותה שיבא יבא כי אוהב הרעה יותרת! הטובה וכן יש‬
‫בכלל • אייל מפני שדוגמתו כיס ואראה לכס ראייה ומופת כח‬ ‫זונה בביתי היא הקדישה ובכללה שיפחה דפריצא לי׳ •ואותר לו‬
‫הגיבורים הראה את גבורתו כים ‪ :‬על פרעה וחילו שנמשל‬ ‫תוציאנה מביתך וטוב לך ולנפשך והוא יבחר באבוד נפשו יותר‬
‫לתנין הגדול הרוק כתי* ׳אוריו וכשיגיע הרצון ויחסר יתמעט‬ ‫ממה סיוציאנה מביתו כי בוחר ברעה לעולם • ולכן יבחר בזהב‬
‫ההצילות הכא מצל ס״ס ולילית ע״י שושבין הוא שר הסומא‬ ‫והוא יקר בעיניו כי הוא מצד הרעה תצפון זהב יאתה תצפון‬
‫ויהי׳ נפילה גמור'מצד הישר בעל הגכורי' המעורר מלחמה‬ ‫הפתח הרעה ועוד אומר לך דבר אחר שאייל אבי ששמע מבת‬
‫עמהס כי נשל׳ עם הו׳ ת״ת ישראל שנתגלגל עם כללו ועלה‬ ‫קול ואמר לי בהיותו כוסף העולם שלי ושקט כשיתחלן> כסייף‬
‫באהי׳׳ה וירל חזק ואמץ‪ .‬פח ובא בחסד ובסיו^החסל הגיבור‬ ‫בא״תב״ש לה״ו הואלס ליו׳׳רה״א ו״ו ה״א עיליס די״ס זהי‬
‫שהיא הפחד המעורר מלחמה עמהם יהרגם בר״ן של הכת׳׳ר‬ ‫שארז״ל שהרשעים מהפכי ןימדת הרחמים לדין אייל ולמה נק׳‬
‫ויתקיים הפ׳יפקוד לייעל צבא המרום במרום וגו׳ ראו והכינו‬
‫אור״בקר כעבור שמשם הוא התחלת ההקף' ומשם מתחיל האיר‬
‫מאמררז׳׳ל ‪3‬פ׳' המזכר ספינה עתיד גבריאל לעשות קנגיאה‬
‫בתתתונים ולכן נק׳ אור בקר כמו שכקר אורו תתפשט מעט‬
‫בלויתן הוא סיים שכתוב התתפוך לויתן בחכה ובויקרא רבה פ׳‬
‫מ « » כך מזה מתפשטים אורות לכל האורות קטנים וגדולים‬
‫ויהי כיום השמיני אמר לויתן קניגין של צדיקים נעתיד לבא‬
‫זהו המןר אור ר״ל שצתפשטו הרחמים אז והאנשים שלחו ולמה‬
‫הייקניגין שחוק ר״ל קול ניגון ואספר לכם סיפור א׳ שטעו ‪<3‬‬
‫ראשונים אמרתי לו אדונינו אימא לן א״ל כתיב ויברא אלהיס אח‬ ‫נ ק ׳ עולם לרחמים א״ל שכל ספירה וספירה נק׳ עולם והחסד‬
‫התנינים הגדולים וארו״ל תנינם כתייואמרו בהגדה כי הקב״ה‬ ‫נקי עולם הלחיים י והכהן בזמן שמברך את ישראל היי מכוין‬
‫לחסד להמשיי הלקמים מאמצעוהה לכל כפירות וראה והבן‬
‫הרג‬
‫‪ .‬יז‬ ‫הקנה‬ ‫ספר‬
‫הרג את הנקנה ומלתה לצליקיסלעתיל לבא־ * ודע כי מאת הייט הוי״ה התפארת עס אלהים ההויו פהד יצמק אז יכהלק‬
‫ההגלה דאגו בעלי הקבל׳עד למאר *ונמצא ארס אחר בתוכ׳ הו׳ של עשו הנ*ה! מיצחק וישאל עיש ‪ :‬ולמה נק׳ ארוס‬
‫וחסידגדול היה ופרוש היה כל ימיו ער בא פטירתו והתענה אייל וי להו לרשיעייא כשהוא אדום הוא מורה קושי וכל אדום‬
‫נמה ימים עד שבשרו המלאךזאת נחלת־ עבדי ה׳ וצדקתם זאת מורה דין קשה ולכן נקרא עשו אדום בעבור שנאחז מ‪:‬ס •‬
‫היא הקבלה העליונה המסירה לחניך בן ירד המעזטף בטלית וגס עילה בגימטריא כ״א לומר לך המרה הנקראח כ׳׳א מדת‬
‫בל אור ואש והוא נמלת עברי ה׳ וחכמים שבדור • מידם אמרו הרין הרפה יונקת משם יי ולמה נקי אש כי נחש הקדמוני רצה‬
‫הדברים כפשטץ ומהם בביאור על גליי ונסתר •י ומהם בכוונה להשחית את העולם כמו האש שהוא דבר עז רמו שאמר הכתוב‬
‫ברירה נעלמת • ואני בעביר כבוד אלהי ישראל אשר שלחני אש אוכלה ‪ .‬וגם זה שמעתי מבת קול שאש מההלף בא״ה בייש‬
‫• להגיד לך ולתלמידו לכל סתר י הנני מודיעך קושט דברי ביית היא מדת הדין הרפה אש מקבלת אש הקשה • ואס הצרף‬
‫גאמת לויתן זה יצרת לשחק בו ימי שאמר נעים זמירות תלך הב״ת עם א״ש עולה גש״ת כי ירא מגשת אליו י" ולמה נקרא‬
‫׳ישראל כוונת האומרו לרמז סוד זה לענין נסתר • לשהל• רו אבן בעבור שאבן הוא דבר קשה ותקיף והמרה היא קשה ע״כ‬
‫‪-‬שחיק בעלמא האמור בכל יקום הוא שחוק ושתהה לצדיקים קראוהו אבן• ועיר אב״ן הוא ג״ן וכ״ינק׳ג׳ן והוא דין‬
‫ע״כ לא נאמר לשחוק בו אלא לשחק בו וזה השחוק יהיה לעת ד רפה עי׳כ נקראת אבן היקשה לכלול עמה גס הג״ן • ואבי אתר‬
‫לבא כשיתגבר גבריאל ויפיל ס״ס וכל עוזריו לארץ יחסר ליאב׳׳ן אל״ףבי״תנו״ן עולה כתר ט׳ ל״ל הפחד הוא כמר‬
‫‪,‬‬
‫המקטרג עלינו' ואליכם אשר הדיח איתני ואתכם מיום שחרב הט׳ היא כ״י הנקר בטי׳ן שכל כחה משם ומשם לוקחת לח‬
‫בית מקדשינו ומקדשכס ועירינו ועירכם ימאז ועד בא יום וליחיית עס האויבים • וליגה נקראת מזבח הזצב נעבור‬
‫נקמתינו ונקמתכס ־ האשה איננה עם בעלה ואצילותה תכוסה שהי׳ בבית התקדש מזבח העולה ומזבח האש ומזבח לנחושת •‬
‫מריבי רבבות שרי חבלה וגדודי זעם מישליס בשתים‪ .‬התי׳ס ובעבור שהזהב רומז אליו ע״כ קראוהו מזבח הזהב וכל א׳‬
‫דוממתי והשי״ן איננה שורקת וכשיעלה הו׳ ויאחז באהי״ה מד׳ מזבחות רומז בעניינו ובמקומו אבארהו בעזרה השם' •‬
‫;‬
‫חגברו שרי הגבורה ויתעוררו שלי מעלה לנקום נקמת ולמה נקרא שולחן כי השולחן מורה' עישר והמושר בא מצפין •‬
‫ההרוגים על ‪3‬דקתם שהמקטריגיס גרמו דינם ושד מעלה מצפין זהב יאתה לכן היה השלח ן עומד לצד צפון שולחן במ״ק‬
‫ישבעו בבשר הדג של מעלה כשאשיב ותהיה ההריגה‪ .‬בהם זבמ״ג עולה כ׳׳ז אותיות התורה הבאים מפחד הוא השולחן‬
‫והנקמה למטה באדום ונתתי קמתי באדום ביד עמי ישראל אז ע׳׳כ הסידן הסכין מעל השולחן בשעת ברכת המזון וזה היה‬
‫לאשה תתענג עונג ושמחה וששון עם בעלה כבהחלה התעוררות חז״ל • כיי כל שלחנות שאין בהם דברי אורה מלאו‬
‫והצדיקים שבדור יתענגו בה׳ שהיא ברית מלח עולם גנוזה‪ ,‬קיא צואה בלי מקים שהשלחןעילה' אואיו׳ התורה והתורה פיוס‬
‫‪1‬‬
‫לעתיד לבא י זהאכילה יהסעזדה היא ההשגה שישיגו יודעי ה ד ן ‪ :‬ולמה נקרא אני כי אני מורה דין כענין נ׳ צפופה‬
‫השם העליון והקדוש וישמחו‪ .‬שמתה גדולה על אותה ההשגה התירה בתרח הדין הרפה ע״כ רותז גס בקשה וגס אותר לך‬
‫״ והסעודה ההיא נקרא בשמי מרום סעודת ג״ץ עד״ן זהי כי אנ״י מתחלף בא״א ב״ש תמ״ט זהו אף חיכון הבל בל תמ״ט‬
‫שאמר המלאך לחסיד בזה זאת נחלת עבדי ה ‪ /‬י וגס דעו צג״י התרה הנקרא אני ־• ולמה נירא׳ גבורה הצד הדין כי‬
‫לכס שגם לילית תהרג כי השושבין שהיה בינה ובין בעלה כל דבר עז יקרא גיצור מצד הדן והכעס * א״ל בני היש‬
‫יאכל ס״ס המות לעתיד לבא ע״י שר הגיבורים כי אז כשיעלה גביר כאריה וגבורה בגי׳ ארי״ה ״ )למה נקרא יצחק על שם‬
‫הו׳ ישתתף גבריאל עס מיכאל להכניע ולהשפיל‪.‬ממשלת זדון הדין שנסה אח אברהם אם יוכל לעמוד בזו המדה ולעקור‬
‫אשר בשמים ובארץ • ויתקיים מה שאמר הכתוב כי גבר עלינו את יצאק בנו שיצא ממנו עשו והעקידה שנעקד ונמסר הלין‬
‫‪ ^,‬חסדו ואמת ה׳ לעולם הללויה • ודעו לכם כ׳ סוד ברית ביד אברהם השלים הדין וישח״ק עולה חק*ת זהי ואת חקת‬
‫• מלח עילם היא ״מלטת ״לוית ״חן • וזהי סוד מלוחה לצדיקים האורה ר״ל כ״י נקראת זאת והיא חקת הפחד‪.‬תורה שבעל פה‬
‫‪'.‬לעתיד לבא מ כשתחבר האשה הנקראת מלח עם עולם ע״י מדא יצחק ‪ :‬ולמה קרא לילה בעבור שהוא אפילה וכל דרכי‬
‫‪ ,‬הברית כי עולם וברית הם הצדיקים והדג המלוח היא כנסת המרה הזאת קשים ומרים כמות ובזה המדה היו מכוונים והיו‬
‫י •שלאל • ובזמן השמחה והחיבור ישיגו בעלי החכמה השגה מנצחים אא האויבים • ויחלק עליהם הלילה ויה׳ בחצי הלילה‬
‫‪5 .‬מ*תית היא הסעידה יהאכילה • א׳׳ל ברוך טעמך וברוך ע׳׳י מדת הדין הרפה • ועליה אתר דוד חצות לילה אקום‬
‫אתה לה׳ כי בשרתנו בשורת טובות הניחם והלך לו ־ א״ל ולמה להודות לך י וסוד ‪ J‬לול אמר ל• אב• בכל זה וחקקחי בלבי‬
‫צקראשור א״ל וילי׳ לעלמא בהיות שור בצול קרניים כי ואתר שכל מקום שמזכיר ד ן צ״ל מאותיות ולרחמים עם‬
‫יגח שיר היא עזה בכל הספירות כי הוא הקשה י גם נקרא שור הלין לפיוס כעין אדנ״י א׳ בראש י׳ &וף • היא כתוב בי׳‬
‫‪ .‬הטעם ט היא א׳ מן המרכבה גבירה רמז לשיל וזה מ ד ם י וקורין *!יריק י זא״ת א׳ נסתר באמצעו • לילה'זכר ונקבה‬
‫ולמה נק׳ חשך כי החשך הוא דבר שאיןאלס יכול‬ ‫;‬
‫‪.‬גדולה פנ אריה •גבוריז פני שיר י ת״ת פני אדם • ליל״ה‬
‫;‬
‫מלכות פני כשר • וגם אמר לי אבי שור בא״ת ב״ש בפ״ג לצשיגו כן המלה הזאת חין דינה מושג ״ ‪ .‬וראה והבן שחשך‬
‫?גולה אלהי׳׳ס עם מלח שוד י ולמה נקרא הגבורה יהילה במ״ג עולה חתי׳ת תראו התת ותיראו • ולמה נק׳ לוי מפני‬
‫א״ל נעביר שיהודה היה מלך ישראל יאף על פי שישראל הס שלוי נאחז ממנה מצד שמאל וכהן איש החסל וע״כשנים‬
‫זרע רחמים שיציפו למשוך עליהם שפע ממלת הדן הקשה י!וסנץ בלוים להורות גבורות ומומי! פוסלין בכהניס שאין‬
‫נדי להיות לה‪ 6‬לב אכזר להלחם עם האותות שמקבלי‪,‬־ כח מזו שום מיס בעבודתם • וברוך שעזרנו וסיימנו חזרה שבכתב י‬
‫צמרה • וראה והבן שיתולה עולה ל' ואס תמלא למ״ל הוא ותירה שבע״פ הס הזרועות חסל ופאל אברהם ויצחק • ונתחיל‬
‫כשם‬ ‫ע׳׳ד זיהו לא יכיר שבט מיהודה ומחוקק מדן רגליו ע״ר כי י תולדותיהם יעקב ורתל תורה שבכתב ותורה שבע״פ‬
‫*א שילה ולמה נקראת מדת הדיין בעבור שזז המדה הוא י אבותיהם כי בשלהנס סומכים׳ אייל שמעתי שמח י כתלמוד‬
‫‪3‬כ‬
‫‪i‬‬
‫הדן שלמעלה • ולמה נק׳ קשה כי משם כח עמלק שהוא חילקם לששה סדרים ולס׳ מסכתות לפרקים גלילים לפרקים‬
‫זרע ארור ועם קשה עירף ומהם יצא לישראל שנאה ואיבה קטניםלמוקדס‪.‬ומאוחר ע״פ סוד חבירס • א״לגני היא חייך‬
‫לעילם י ודע ני בראותם שחלשו אותם לפי חרב נתקנאו ואורך ימיך ואלילי זה מה צורך לתלמוד י ילאו דווקא זה‬
‫עליהם קנאה גדולה כי אליו סימכיס כל האומות ״ ועוד קשה אלא כל מילייהו זולח ירל* דבדחותא כולם סודות עמוקים!•‬
‫‪ .‬קו״ף שי״ן ה״ה ק׳ הוא יהו״ה פ״ו ה א אלהים שי״ן ה״ה הוח י ועליהם אחרה‪ .‬תירה והגית בי יומם ילילג י ועליהן(‬
‫ע״ש ר״ל כשיחיד הק׳ שהוא יהו״ה עם הפ״ו שהוא אלהיס אתר הכתוב ‪ .‬וצליק• באמונתו יהיה כ* הם האמונה שלי י‬
‫א״ל‬ ‫א‬ ‫ט‬
‫הקנתו‬ ‫פפר‬
‫פירש מ ס כ ח ולא קראו פרק גדול אז סדר קטן י א״ל בשורה‬ ‫א״ל ר׳ואתה בקי בסדרי׳ ובמסכתות א״ל ג ס כפרקיס ובהלכות‬
‫טובה בשרנו המוזכר שעם סדר זה •תקייס העולם ולא יתמוטט‬ ‫א״ל א״כ הוצאת עצמך מן הכלל א״ל איני רק וכור כמו במדות‬
‫כי כשיתעסקו ישראל אשר שרשם ועקרס ממקום קדושה‬ ‫ואל תבהלניי בדברך כי לא אכהל א״ל כני א״כ ילאפולליצ״ו •‬
‫וטהורה ויוסיפו קדושה על קדושתם אז יהיו אהובים למעלה‬ ‫•‬ ‫ר״ל יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה׳ צורי וגואלי‬
‫ג ס למטה כי עליהם יבא השפע וברכה לעולם ויתקן‪.‬ולא‬ ‫א״ל ר׳ א״כןתסדר אשתוי״ת ר״ל ׳אדני ׳שפתי ׳תפתה ׳ופי‬
‫יתמוטט * הלא הראה שאס תחליף מסכתא בא״מ ב״ש הוא ^‬ ‫׳יגיד ׳תהלתיך ‪:‬‬
‫יחלא״ת עולה תמ״ט זהו אף שהוא תורה שבע׳׳פ והיא המסכת‬ ‫ת ״ ת ה ס & י ר ה ה ש ש י ת א״ל תסדר הסדרים והמסכתו׳‬
‫תיכון תבל בל תמוט אייל מנין לך זה א״ל זה אמר לי א ד והוא‬ ‫והפרקים להיותם מסודרים *‬
‫קבלו מפי גאון מהגאונים הגלולים אייל ר׳ התתיל בזרעים ך‬ ‫א״ל כך היה במחשבתי ס ד ר ז ר ע י ם י ס ר ר מ ו ע ד י‬
‫ולא הביא תחלה עניינו של זרעים אלא הביא ברכות א״ל בני‬ ‫ס ד ר נש*פ י ס ד ר נזיקין י ס ד ר ק ד ש י ם • ס ד ר‬
‫דלגתהיה לך לשאול ו׳ סדרים למה נחלק לס*א מסכתות א״ל‬ ‫וסימנך זמ״ן נק״ט עולה בגי׳ נר״ו ר״ל ו׳‬ ‫טהרות י‬
‫ר׳ כל כך כבהלחי ממך ששכחתי א״ל ולא בושתא * א״ל משה‬ ‫סדרים הם נ״ר למעלה ולמטה וזהונראלהיס נשמת אדם *‬
‫רביכו לא בוש ואני אבוש אייל בני ו׳ ס ד ד ס ו׳ ימים עליונים‬ ‫והתחיל בזרעים כי זרעים הם מורים על חידוש העולם כענין‬
‫כל א׳ כלול מעשר הרי כאן ס׳ וא׳ לומר לך שאינם מתחלקים‬ ‫בראשית שהוא מעיל על חידוש וכשם שהבריאה מחיה העולם‬
‫הסדרי׳ האלה כי הס קשורים כשלהבת בגחלת הלא תראה שא׳‬ ‫כך הזרעים מחיה העולם ״ וכסדר הו׳‪.‬סלרים עשה כל סדר‬
‫ומה שהביא תחלה ברכות כל הסדר קראו זרעים‬ ‫עמהס י‬ ‫ס ד ר ז ר ע י ם ברכות ?אה‬ ‫פרטים וקרא כל פרט מסכת י‬
‫המורה באצילות והזרעים שהם מהאצילות מה ה ם חסיריס‬ ‫דמאי כלאים שביעית תרומות מעשרות מעשר שני תלה ערלה‬
‫אחר שצמחו‪,‬ברכה ולכן התחיל בברכות כ ד להשקותם ובעבור‬ ‫ס ד ר מ ו ע ד שבת ־ עירובין‬ ‫בכורים הרי י״א מסכתות‪:‬‬
‫שנאצלו הזרעים הוצרך להתחיל מאימתי קורין את שמע‬ ‫פסהים שקלים יומא סוכה ביצה ר״ה תענית מגילה י משקין‬
‫בערבית לעשות יחוד בזרעים כעניןשמעישואל ה׳ אלהיט‬ ‫והיא מיעד קטן תגיגה ועיליס ׳״במסכתות ‪ :‬ס ד ר נ ש י ם‬
‫ה׳ אהד ואחר שיצא מפיו זרעים ובירך אותם תזר ופי׳ הזרעים‬
‫יבמות כתובות נדרים נדר גיטין סוטה קדושין והס ז׳‬
‫ואמר פאה כי כנסת ישראל היא פחה שהיא אחרית הזרעים‬ ‫‪:‬‬
‫ס ר ר ‪ .‬נ ז י ק י ן • בבא קמא בבאמציעא בבא‬ ‫מסכתוק‬
‫ולכן מצות פאה בסוף השדה והיא עניה מכל הזרעים ונסמכה‬
‫גתרא מסכת אחת סנהדרין מכות שבועות עדיות ע״ז לבית‬
‫בברכות להתברך וכשנהברכה נותנת ומברכת ג ס היא לעניים‬
‫ס ד ר ק ד ש י ם • זבחים‬ ‫הודית יעילים ה׳ מסכתות ‪:‬‬
‫זעי׳כ הפאה לעניים א״ל ולמה דמאי סמוך לפאה א״ל כל עוף‬
‫מנחות חולי; בכורות ערכיןהמורה כריתות מעילה תמיד מדות‬
‫למינהו ישכון ואדם לדומה לו הרמאי מ א י מ א ספק מעושר‬
‫קנים עולים י׳׳א מסכתות •־ ס ד ר ט ה ר ו ת כלים אהלות‬
‫והמעשר לכנסת ישראל וספק לכ״י ואינה נותנת אותם אלא‬
‫נגעים פרה אדומה טהרות מקוואות נדה מכשירין ידים זבים‬
‫לאותם הדומים לה והס עניים כמוה וע״כאמח רז״ל מאכילי!*‬
‫טבול יום עוקצים עולים י״ב מסכתות והנה הס ‪p‬״‪ 1‬מסכתות‬
‫לעניים דמאי ־ איל ולמה כלאים אחר דמאי א״ל זה שאומר‬
‫אייל עולם העליון שהיר ההקף ז׳ ימים‬ ‫ותקכ״ג פרקים‬
‫לך יצא מפי אליהו ז״ל ואמר אחר שהיא ענייה א״כ בזמן שאין‬
‫והסדרים הם הם הימים ולמה לא סידר ז׳ סדרים א״ל ששה‬
‫משקין אותה ממיס זכים א״כ השקוה ממיס עכורים ו ה ס‬
‫ושבעה אחד י והנה ד״ו פרצופים הם‪ .‬יום אהד י א״ל אמת‬
‫כהות הטומאה לכן אמרה חורה שדך לא תזרע כלאים כי השדה‬
‫אמרת זרעים חידוש העולם • י‪.‬״ל ראה והבן שכל המועדים‬
‫טהור וקדוש בתכלית הטהרה לא יערככה זהב וזכוכית • א״ל‬
‫עדות בחידוש העול׳והביא דומה בדומ׳ א״ל שניהם שוים א״כ‬
‫למה שביעית אחר כלאים כי אדרבא ערלה הוא מן הדן להיות‬
‫יקדים מועד לזרעים חייל זרעים בפי׳ מיעד ברמז ר״ל זרעים‬
‫אבל‬ ‫אחר כלאים שכן נכתבו בחורה כלאים ואיו״כ ערלה *‬
‫הם מפורשים ככריאה וקודמים ככריאה ורומיים האצילות של‬
‫עלשלאתיכללדבר ואומר ראה התנא‬ ‫בזה אוכל להשיב‬
‫עולם העליון והמועד מאוחר וגס רומז כבריאה ולכן מאיחר‬
‫ששביעית לומזה שבסוף ז׳ פעמים ז׳ הס הז׳ השמיטות יחזלו‬
‫יגם אין להפסיק כיניהס כסדר אחר ׳ אייל א״כ למה כדר‬
‫כל הסדרים האלו בבינה ולכן מזהירו מקורם שמזרזים לאלם‬
‫קולס המעשה ואומר שלך לא תזרע כלאים מאחר שהוא עתיד‬ ‫נשים אחר סדר מועד י א״ל ולא אמרתי לך דומה כדומה‬
‫לחזור בהויותו הראשון הוא מ ף כל השמטות והתורה כתבה‬ ‫מועד היא עתים ונשים יש לה עתים וזמנים שפעמים הלאה‬
‫ולמה הדומה אחר שביעית‬ ‫ערלהכיהיאאזהרהככלאיס י‬ ‫ופעמים פרוצה וזמנה קבועה דימיא דמועדיס הלא הראה‬
‫שלא תאמר מאחר ששכים הכנים באמן שהיא הבינה‬ ‫שהמועדים מאשה תלויה שהכל מכיטי׳בחידיש הלבנה להתחדש‬
‫א ס כ ן עד כאן תהום החזרה לכן הסמיך התרומה שהיא‬ ‫וראה והכן שכל‬ ‫שהיא ראש השנה שהלבנה מתחדשת י‬
‫באב לומר לך שאס ע ם הבנים לשם כמקום התרומה סומכים‬ ‫המועדים ממולד הלבנה מתחדשים והלבנה היא האשה אייל‬
‫וע״כ מעשר ראשון הרומז בחכמה היא סמוך לתרומה שהבינה‬ ‫ואיך נמשכים ממנה ואדרבה היא נמשכת מהם‪ .‬א״ל כשרוצה‬
‫עולה לתרומה שהוא כהר עליון ע*י המעשר ראשון היא‬ ‫עלת העלות לכרך את האשה כל המועדים מתברכים א״כ‬
‫החכמה א״ל א״כ למה מעשר ‪3‬׳ אחר מעשר כאשון א״ל מעשר‬ ‫היא מ ו ר מ ת ובין כך ובין כך האשה ע ם המיעדיס צריכה‬
‫ובעבור‬ ‫ראשון לחכמה ראשונה מעשר שני לחכמה שניה *‬ ‫להי׳יתא״ל רבי אם כך אתה בקי בסדרם האלה מי יוכל לעמו׳‬
‫שחכמה עלאה מושכת לעולם חכמה תתאה אצלה לכן מעשר‬ ‫לפניך א״ל בני אני מרשה לך לדבר כל מה שתוכל א״ל אבל‬
‫שני סמוך למעשר א׳ • א״ל מנלך שהעליונה מושכת התחתונה‬ ‫נזיקין אחר נשים למת א״ל מי הוא המעניש על הםקין ימי הוא‬
‫א״ל כתיב ואני בכר אחנהו מאמר חכמה העליונה וגם המלה‬ ‫‪.‬הנוקם בהם רצועות השוד היא האשה שהיא מזהרת בלאיוץ‬
‫הנק׳ אני בכר אתנהו כלומר אב אני ואסמכהו אצלי שאני במי‬ ‫ובקנס ממון וכד׳ מיתות ‪3‬׳׳ל • א״ל א״כ קדשים למת אחר‬
‫והנה נשלם זרע האדן והיא מכרמי‬ ‫להיות ג ס הוא כמו ני •‬ ‫ק י ן א״ל נתחייב מיתה ומת כב״ר נתחייב מלקות ונלקה ככיי׳ד‬ ‫נ ז‬
‫עליון על חכמת שלמה היא מעשר שני ובכלל המעשר היא‬ ‫נתחייב ממין ופרע אז נפשו קדושה וטהורה ואע״פ שאין לו‬
‫מעשי תבואה ומן החביאה הוא לשין עיסה והעיסה אינה‬ ‫י עליה יזמינו לו גוף טהור כי הקדש מקומו טהור ולכן קדשים‬
‫וע״כ צריך להוציא חלה‬ ‫מהכרך אלא מן החלה היא הבינה‬ ‫א״ל ר׳ זה הטונה כיון‬ ‫י אחר נזיקין וטהרות אחר קדשים •‬
‫מהעיסה להודות המברך ומצד מעלת המברך כל הניתן לשמו‬ ‫המימי א״ל בני אל תתמה כי ט ל ם נעשו ונסדרו ע״י משרע״ה‬
‫אסור לישראל אשר היא למטה ממנו ״ ואחר שהוריחיךבהלה היא‬ ‫ורוח המאבד רות אלהיס תיים ןל ן בא הסדר ע״י א״ל כרוך‬
‫כ‬
‫ה^וזר ו מ ח י י ׳ א״ל התח<סדר זרעים וחלקו למסכתות מה‬

‫אומרת‬
‫יח‬ ‫הקנה‬ ‫‪3‬פד<‬
‫גני ד‪3‬ר כי המיס עמוקים ואס ‪ 55‬חסייענז ל א נ י ל בסופן <‪ff‬‬ ‫אומרת אין לבא אל• כ״אם שפע נקי וטהורידיירא לחלה‪ :‬אך‬
‫ר׳ ירא אני הואיל ועמוקים ה ם שלא אטבעיבתוכס • אייל בני•‬ ‫עללים אין להכנס כל עקר ט ג׳ שלים חיצונים קליפה ערלה‬
‫שומרפתאיסה׳ יזשלוחי מצוה איכן ־כיזוקין וכ״ש דיקב״הי^נו י‬ ‫‪3‬אי‪ £‬ועומדים בין כנסת ישראל ובין יש‪0‬י הגשמי ומטמאים‬
‫מניח אותנו בםפיולכןדבר ילא תירא אי׳לזלמ׳סונותאאר יול׳כ‬ ‫השפע ־ וכל זה כשחטא! ישראל וכ״י איננה מנחת להכניס‬
‫א״ליהכיפורים כיפר עונותיהם של ישראל י וסוכה מה לןוריה‬ ‫כל עקר רק לעמוד למטה ממנה חוץ מן הפרד״ס וזהו ג׳ שנים‬
‫יטו לכם ערלים נגד הג׳ קליפות הללו ולכן אמר ערלהאחר 'אבע״א חכמה עלאה אבע״א חכמה תתאה בית הוא והבי׳ עושה‬
‫צ׳יל היאישאמ׳ סוכות אחר כפורים • וי״ליאהר שנתכפרו ראיין‬ ‫החלהשמןהחל׳ מתקבלת ומןהערלה מתרחקת ולכן באים אליה‬
‫ה ס להתלונן בצילו של קב״ה שנא׳ בצל של• יתלונן א״־ל ולמה‬ ‫ביכורים שע״יעולה בחלה הלא תראה שמשימים • ד ה ס הכהן‬
‫ביצה שהוא י״ע אהד סיכה אייל בני רע והבן שאחר שבאו ישר*ז‬ ‫ומניפים הסל אשר מ הבכודס להעלותו למעלה‬ ‫והבעלים‬
‫במעלה הזאת להתלונן"בצילו של הקב״ל י א״כ יש לנו לשמור‬ ‫הוא‬ ‫זרעים‬ ‫שסדר‬ ‫בעבור‬ ‫והבן‬ ‫וראה‬ ‫•‬
‫־‬ ‫הערלה‬ ‫מן‬ ‫ולהרחיקו‬
‫הימים טובים הרוחניים עיי׳י שמירת עצמם וע״י שמי־רה הי״ט‬ ‫עדות לכל הזרעים ה א הפרד״ס ע״כ ה ם י״א מסכתות זרעים‬
‫וזהו ביצהשנולרה ביי׳ט שאפיייטילטול הכולל עושה חילול ואחר‬ ‫והוא א״י וראה והבן בני שהפרדס הוא עשר ספי׳ סיפס בראשם‬
‫שהביצה שהיא אזהרה אמר ר״ה שיש בו דינין ושופר ולין הלבני‪:‬‬ ‫ע ד התחלתם והס כנגד אותיות של אלפא ביתא ומתהיליס א׳‬
‫ומשלימין י׳ הוא א״י והוא שם העצם באות אלף שהיארמיזהי רי׳ל הזהרו במועדים העליונים שלין לחלל י שיים לא תזהר!‬
‫נגד גלגל העשירי שהא׳ היא רמוזה בכתר וגלגל העשירי שזה' תצטרכו ליפול ב ד י ת דין קשה וייןרפה־ *לכן ר"? אאר ניצה‬
‫ואחר שהשלימו המועדים העליונים שלא להללהאמורי׳בתורה‬ ‫דומה לזה ובכאן נעשה שם שלם בא׳ שהיו׳יד במילואו וא׳ זהו‬
‫התחילו סדר תענית שתקנם הנביאים וכוונת העציןיאםתצאו‬ ‫אהיה הכה כשלם א״י וע״כ מסכתות זרעים א״י‪:‬‬
‫ס ד ר מ ו ע ד נתלקו למסכתית והתחיל משבת כי הוא עדוי* מהתליננת הקב״ה ותפלי בדיניןאץ תקכתכס דק להתענות‬
‫הבריאה שנאמר כ׳ ששת •מים עשה ה׳ אין‪ .‬וע״י מעשים טובים כ׳ הקב״ה רואה מעשיו של אדם שנאמר‬
‫אייל ולמה׳ וידא אלהיסכי שגו מדרכם הרעים וא״ת א״כ תענית מה צורך‬ ‫השמים ואת הארז וביום השביעי שבת וינפש‪:‬‬
‫לומר לךשיאינו משיב את האדם בתשובה אלא תענית ו• להו‬ ‫עירובי‪,‬׳ אחר שבת אייל בני שת• שבתות הן א׳ זכר והב* נקבה‬
‫לרשיעי׳אילח״ביא הממלאי*בטנם יע״י המילוי נשתני׳זבועטיי׳‬ ‫וכל הזרעים מהערבים בנקבה וע״כ נק׳ עירובין והנה שבת‬
‫והעד וישמן •שולן ויבעט ונמסרו לכמה מלאכי חבלה זהו‬ ‫ועירובין אחד • וע״כ הפה שא‪:‬ר שלא להוציא מרשות הרבים‬
‫מרבה בשר מרבה רמה כי ברבוי הבשר ריבוי הבעיטה ובריבו׳‬ ‫ושלא להכניס בר״הי הוא הפה שהתיר ע"׳ מעשה דוגמתה ולכן‬
‫וטוב להם אחר שצמצאו‬ ‫הבעיטה רבו׳ ׳סורים המייסרים •‬ ‫כשמערבין דוגמת השטנה שמתערבין שם הרשייות אז מותר‬
‫בשמיטות הקשות הלוחמת ע מ ה ס לשבת כל ימיהם בתענית‬ ‫לערב גם הרשויות למטה ע״י הוצאה והכנסה וא״כ שבתי‬
‫וע״י תעניתם יבואו להם כמה עוזרים כמה וכמה לעזור להם‬ ‫פסחים‬ ‫ועירוביןמוצא אחד להם ואיןלהרחיקם י זאח״כ מסכת‬
‫שלא למסרם ביד הלוחמים הקשים ועתה אספר לך מה הייה‬ ‫‪5‬ו״ל ולמה א״ל משנברא העונם ע ד יציאת מצרים הכחישו בברי׳‬
‫עמי פ ע ם שהטיתי מעט מן הדרך הטוב ושוגג הייתי והתחלתי‬ ‫ל ך י ‪ .‬וע״י יציאת מצרים שזכו לצאת בעד מצות פסח חזרו‬ ‫ג מ‬
‫לדאוג ובא לי מלאך ידוע ומפורססואמר לי מה תדאג וספרתי‬ ‫והודו בבדאה והפסח הוא שגרם לכן הסכימו בבריאה וראה‬
‫לו כל המאורע ואייל אדם הראשון הטא חטא גדול וא״ל הב״ה‬ ‫זהבן ששבת ועירןבין חבור שלם חבור אמיתי רחמים בלי דין ״־‬
‫אחרי שהיה חטאך ע״י מסית א״כ יש לך תקנה תשוב בחשובה‬ ‫ולכן אין להרחיק הפסח משבת ועדובין וניפול בסברא אתר‬
‫ותשב כל ימיך בתענית שע״י התענית תהיה תשובתך שלימה‬ ‫מצות שבית טחן מצות הפסח קודם כל המועדות עכ״פהיא‬
‫ותאריך ימים ושנים כחשבון ת‪:‬גנית תתק״ל שנה • ומזה ת ד ע‬ ‫הסבה שאמרט ח׳׳ל ולמה שקלים תחר פסחי׳ אייל בעבור שע״י‬
‫שנתכפרו עונותיך כי תחיה לעולם בתחיית המתים י ומאז נק׳‬ ‫הפסח יצאו ממצרים והיו ס ׳ רבוא ע ם רב וכבד וכתפי תחת‬
‫עינוי תענית יראה והבן מעלת התענית ולכן אני מחייבי לישב‬ ‫השכינה לנהלם בגזירת ת״ת ישראל ואלוני השקלים היו ניזוקץ‬
‫ששה שנים בתענית ט אז ימחול עונך ותהיה שקול כמלאך ה׳‬ ‫שכל הבא מכה השטנה ה ס ספקלטורן וכוחות הבאי׳ ונאחזים‬
‫צבאות ותאריך ימים ושנים בזה ובבא ׳*ושמעתי־ לקולו והוספתי‬ ‫ממנה והם למטה מהשכינה ותתבשר בני שעינם עין הרע‬
‫ועול מעטן‬ ‫מעלה ע ל מעלה ולכן באו התענית אחר דייה‬ ‫ואלילי השקלים היו מביטין בעין הרע והיו חלים וניזוקין אבל‬
‫התענית אדבר במקומו בע״ה ולמה מגילה אחר התענית א״ל‬ ‫עתה מתפייסים ע״י השקלים כעין הקרבנוק ־ הלא תראה שכך‬
‫בעבור שהיוישראלצריכי׳להב׳* ראייילרבריה׳ואמרו תרצו לרעש‬ ‫הואישהרי אמרו בכל מקים ששמו חכמים עיניהם או מיתה או‬
‫שאחר החטא יועיל התעני׳הרי כשנמסרו ישראלבידהמן ע נ ף‬ ‫עוני י מצד שנאחזים מתירה שבע״פ אשר עין הרע יוצא משם‬
‫של עמלק ע״׳ חטאם וישבו בתענית ונמחל עונותיהם ונמסרו‬ ‫ולמה כיפורים אחר שקלים בעבור שבשרם הב״ה בשורות טובות‬
‫ותהח אבל ששון ושמחה ו ל ס מגילה אחר‬ ‫אוביהםבידס*‬ ‫ואמר מאחר שהבאתם שקלים וכל המקטריגיס ספו תמו ישי‬
‫התענית * א״ל ואחר המגילה מועד קטן הנק׳ משקין ובא לומר‬ ‫לכס להתענות יום אחד שיחשוב לכם כאילו הקרבתם עצמכם‬
‫לך שאין לישב בתענית בחילוישל מועד וגס בפזרי׳ זלפני׳אבאר‬ ‫קרבן לפני הב״ה ויעבור פשעכם אז ג ס שרכם יהלא חן הרחמ׳‬
‫דינם בתעניח ובהספד מהי בע״ה ואןז״כ חתום הסדר בחגיגה‬ ‫וכיפור‬ ‫זהו שאמר כיפורים מיעוט רבים שנים כיפור למעלה‬
‫וראה יהבןשכל הסדר נשים כאנשים חוץ מחגיגה האנשים זולת י‬ ‫למטה וזהו שאמר כל המתענ׳לפני הקב״ה מעלה עליז הכתוב‬
‫הנשים כענין שנא׳ כל זכירך ואין כאן מקומו כי יש לו אורך‬ ‫י‬ ‫כאילו הקריב עצמו היינן חלבו ודמו וכוונתו אבאר ר^׳ה‬
‫ביאור ובמקומו אבארהו בע״ה‪ :‬וחילק זה הסלר לי״ב מסכתו׳‬ ‫לפנים‬ ‫ובעבור שהשקלים הם דברים המכפרים כמו שאראה‬
‫כי מוכרח היה אחר שהי׳ סמוך לסדר זרעים שעולה י״א מס׳‬ ‫בע״ה כמו כן הכיפורים ע״כ הסמיכו דומה לדומה א״ל כחיב‬
‫והיא הפרד״ס ישם א׳׳י היא יהו״ה בריבוע שי׳ פעמים י׳‬ ‫א״ל בני יומא להרמיז‬ ‫בתורה כיפוריס ותנא קרא אותו יומא‬
‫הוא ק׳ יק׳ לבדו מורה׳יהו״ה יכן א׳ מצשייל ץ״י הוא יהי׳׳ה‬ ‫אל היום הנק׳ ז״ן היא הבינה ור״ל שיוה״כ רומז בבינה ומכפרת‬
‫לכן חלק זה הסדר לי׳׳ב מסכתות לומללך שזה השםמתגלגל‬ ‫עונותיהם של ישראל וזהו כיפורים מיעוט רבים שנים הכיפור‬
‫לי״ב הזיות שהם מחרבעים מ״ח אותיות‪:‬‬ ‫העליון מכפר והב׳ מלשון מתכפר הוא קינוח שאין שם שום‬
‫סדד נשים והתחיל מיבמות שגם היבום מורה חידוש העולם‬ ‫ןיניקה <‪:‬עה ואזישראלמתכפרים למטה ולכן ניחוסף ה׳ הכיפו׳‬
‫כי לא בחנם התירה תמירה אשת אח לק‪.‬להחז;רי‬ ‫לדעת‬ ‫להרירז בג׳ דברים ב׳ רוחניים וא׳ גשמי י יתרצה בני‬
‫שהוא האמת שהלי יומא בגי׳ ז*ן אילר׳ סתמתפי לדבר א׳׳ל נפש אחיו וזהו זהיה הבן הבהול א״כ מוילמריאה ומן^דץ הייז‬
‫להתחיל‬ ‫ב‬ ‫ט‬
‫תקנה‬
‫שהמלקות• הוא למטה מ! העל אייל המלקות הא מרצועו׳‪.‬‬ ‫‪,‬להתחיל חכתובו׳שאס לא יפייסו היבם)*ענייני כתובו׳אחיו איך‬
‫ייבסאי׳כ מן הלין הייה להתחיל בכתובות אלא בעבור שהוכרה השיר • והשיר שולט בלצועותיו ולא אחר • אי׳ל השמעה עצמה‬
‫מצד שמורה הוראת בריאה התחיל ביבמו׳ אייל ר׳ וכי עיני היבם היא של שור א״כ השוד שונט ולא אחר א״ל כרוך השם ששמע‬
‫תפלתך שהתפללת־ה׳ שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך וככר פתח‬ ‫נכתוב׳ יהליז פוגע בערוה שלא במקו׳מצוה א״ל בכי הכלימעל׳‬
‫׳הצתיבת לחתן ויכם כמקים החתן והיבמה במקום הכלה ומעלה שפתותיך אייל כרוך הוא וכרוך שמו אמול לי לתה העל מחייב‬
‫ליבם כתובה ע״כ‪ .‬כתיבות אחר יבמות וזהו בקבלת החתן כתוכת י שמעה א׳׳ל לע לך כשהוא תכה הוא של שור ולכן חיכו נלקה‬
‫הכלה והצק החתן והכלה משיבים הנפש וכיון שנכנסה האשה האלם כעל אחל כי אין־ כילו וכשתחייכ שמעה היא של עד‬
‫זכרשיות בעלה הוא תייפר נדריה ע״כ נדרים אחר כתובות • י;?ל ששכועה כלולה ברחמים תה לשיר מרם אם יבוא יטכע סוף‬
‫שהנזירות היא נדר שאין הנזילות חל‪,‬אם לא בנרר ע״כ נזיר דכר כני כעבור שאין מעלת העל רק לחייכ שביעה ולין• עריות‬
‫אחר נדרים־ לומל לך אע״פ שהנזירות היא קדושה ס כה כיד אחר שבועת‪ :‬א״ל והלא על א׳ נאמן באסורין• על א' נאמן‬
‫הבעל להפר ולמנוע ואחר שיש לו כחלהפר א״כ אם מצא בה בבליקת חמץ • על א׳ נאמן בקדושין א״ל השמע לאזניר הה‬
‫ערות דבר מגרשה כגט ולכן גיעיןאחר נדרים ולכן פזטה אחר שאתה מוציא מפיך א״ל ואין איני שומע אייל ואסורין מאי דדו‬
‫תורה שבע״פ א״כ יש בידו לאסיר ולהתיר כגון חתיכת חלב‬
‫ליטין • כי אחר שנטתה מדרךהטוב א״כ הדין לגרשה וכל המש׳‬
‫ושימן • חמן מאן מבער עד א׳ אבע״א נצח ואבע״א יסוד‬
‫האלו יש להם סודות ובהקימם‪,‬אבארם‪ ,‬בעז״הי• אךהקדושי;‬
‫• קדושין הה הוא אשה והשושבין הוא ׳סול ולכן־צאתן להעיד‬
‫מתימתהענין ובעבור כ׳ עתירה האשה אע״פ שנתגרשה והיא‬
‫מקודשת והיא הקודשין וקרוב הדבר הואיל ומחייב שבועה הואי‬
‫צגרשת מבעלה עם קיבוץ בניה תתקדש ותגל עם בעלה ולא‬
‫שבועה י מן ההורה הואיל ויש בילו יכן הקדוישין מחו״ביס מן‬
‫יאמר לה עיר גרושה מבעלה ואז יאמר לה בעלה קומי אורי כי‬
‫התורה הואיל ועל שושבין א״כ יש בילו להעיל ־!אהה יולע בצי‬
‫^א אורך * וזהו כוונת התורה שכתבה גירושין קודם הקדישי!‬
‫‪ .‬שיש ע״ז שחייב לדתה דש ע״ז שאינה חייב מיתה ולכן ע״ז אחר‬
‫כעני! שנא׳ ויצאה יהיתה לציאה גס והויה קדושין שאם לא פן‬
‫עליות ולומר לך אע״פ שהעל יש ממש ברבדיו אפ״ה בעי׳}‬
‫וכתבה הקדוש•! תקודם הגירושין שהיא היציאה היה לנו לדאוג‬
‫אין ממש בלבדי דאבע״א מלקות ואגע״א מיתה' הצל מלמעלה‬
‫הרבה אבל עתה יש לנו לשיליח שתתה גדולה שאחר כל צרותיה‬
‫ואי! ביד העל אייל ר׳ הידך יש ע״ז שחינה במיתה א״ל המתפלל‬
‫לכוכב צלק תפלת כוכב נואלים •או העובד כוכב שבתי כעבודת‬ ‫האיך‬ ‫נתקדשה קדושין חזקים ־‪ .‬וכל בעל שכל יבין וישכיל ויחכם‬
‫‪.‬כוכב מאלים אינו חייב מיתה והנה נשלם הענין השופט וכל‬ ‫אלא‬ ‫הקדישי!‬ ‫אתגרש אי לא תתקדש א״כ תן הדין היה להקדים‬
‫איחרם להרתיז הסוד _״ וגס אתה בני פתו עינך מראות אין כך הצריך לו ואז אמר מס׳ אבות א״ל ותה צריך לחבות לומר לך‬
‫שבוצה להתבונן במאמר הכתוב לא יוכל בעלת הראשון אשר אע״פ שהמשפט לאלהיס היא * התסורת והקבלות נאנו לחכם‬
‫שלקה לשוב לקחתה אחרי אשר הטמאה ואין דמיון וערך באשה לפיכך ראוי לכבל החכם ולהושיבו במעלה גלולה אחר שהגיע‬
‫של מעלה לחלילה יהלילה שנטמאה רק שהיא גרושה מבעלה הוראה אליו שהוא כדודו כמו היותר גדולים בדולם וכן ארז״ל‬
‫; ועתיל להחזירה הלא תראה שנא׳ וכתב לה לשמה ר״ל לה לבדה ׳שמשון כדורו כשתואל כדודו וכענין זה אינם רשאי כצי אדם‬
‫הנזק והפילול ועול לברים בענין ובמקומם אבארם בע״ה בי לומר מדוע נקבל תשופט פלוני או תקנת הכם פלוני שימשפט‬
‫איןמביכ׳ בדברי וחילק הסדר נו׳ חלקי׳ כ* האשה שביעי׳ההקף •לאלהיס הוא כי הכל משופט א׳קבליהואיש הפי איש עד בא אליהו‬
‫‪ T i b‬צזיקין עשה מסכת אחת והלקה לג׳ אלקים וכולה ז׳יל ועוד הביא תס׳ אבות ליתר לך תוסר החכמים גסיתדו׳ת‬
‫מסכת אחת והג׳ חלקים הם בבא קמא בבא הטובות שבהם אין אדם אחר ראוי להרהר אחר א־אם לק‬
‫מציעאבבא בארא ־‪.‬והתחיל מבבאקמא טלזהרישהנזקץמצ‪,‬ד הליינין וליתד׳ ה^רה כי ע ס הארץ כשלא יהיה בעל מדות יבעל‬
‫האשה א״כ ראוי להתחיל מהנזקין הקשים הרומיים אליה כעיין • מיבר לא יבא נזק להמץ אצא להם לבלם ‪ °‬שתאכלי! צפשיס‬
‫שוד ט אע״פ ששם הא־־ה כשר החליפו שתה בשור יען שע‪-‬קר בחסרון התרות והמוסר * אכל השופט והלמדן ו א ם בחכמה‬
‫‪ .‬יניקתה תן אשור * הוא פחד יצחק ודין בור החשה היא בור שיש האמיתית אס לא יהיו כעצי תוסר וכעל׳ מדוית טולות וצנועים‬
‫לי סוף ודין מב־^יר כעני ן ותצא אש מלפני ה׳ ולא אמר מהשם שלא יענו עזות ושנא יהיו רסיריס בכנ הכמות שמוצג׳׳ איות‬
‫‪:‬‬
‫‪ ,‬לק תלפני וכיוצא באלו יאח״כ אתר בבא מציעא ־ שהם די‪ :‬יס ‪:‬׳‪.‬זיקי לעצמן וגם להמון כי המין נישאים ק׳׳ו חס להרע אם‬
‫וי^ להטיב וןה עקר השופט זהחכס שלא לדחףאחר הנאות העולם‬ ‫התלויםבאשה שמבארת אותם ק׳ היא התורה שבע״פ‬
‫ואחר• היאות העושר ועל הנל שלא לרדוף אהי'המעלה ואחלי‬ ‫ב!א‬ ‫ופירק‬ ‫‪.‬פקדזטת שערות זקואל‪..‬וכיוצא באלי ואח״כ סידר‬
‫בתרא ויהל אלוקי קרקעות שכינית ושותפות וביטול מקה ••ממסר מס׳ אביה שהוא המוכר והסדר אס לא'ל‪3‬ןחו מיסו יסדר והזיקו‬
‫כפי התיס הנמצא יכפי‪.‬המקהייס מקנייני׳ והירושות וזה החלק עצמן והמין מה יעש! •תענו וישובו כתשורה כי׳ התענית •‬
‫׳כולהיקבלה כי איצו תבואר מין התורה כתגחלק‪-‬יסהקודתים א״ל והתשובה במקום קרבן וזהו ־שאי הוריות אהר האביית שאים ־הורו‬
‫\ולמה סנהדרין אשלי ה־בית א״לבני הגליל שבסנהדרין הוא ב״ד שלא כדי; מביאים ק׳־בן‪.‬והודות חתימה הנזיקין שמצל‬
‫"הנשר ופנגמים נקי נשר שזל והוא דן עם שבעים שריש אם כן התס׳־של נרקיןיבאו חייו לחכהים והדינים לכלל טעיות ויפרצו‬
‫"האין יתכן בוה להיות מרוחקים וכשאומרים שמסכת מפית להביא קרבן וכל המסכמת האלו חלוץ בב״י זולת האמת שים‬
‫_ נכללת עם‪.‬םנהדלין ואינו כן האמת כי ישארו ס׳‪ .‬יםכתית רפואתם זבעיור שכ״י פעמים עס הכלל והיא ז׳ ןפעיל©‬
‫'ואדרבא ס״א כעינןכרי'שלא יהא חילוק ביניהם כי הא׳ עליהם לעצתה והיא ה׳ הלח תראה שנקראת שמיצי עצרת לכן חצנץם‬
‫׳ולכן המצית אחר סנהדרין כ׳ תשס ר״לתס־הדרין באי׳המכית לח׳ תסצהות שמחיחסיס כילה חניה ־ ‪6‬יר קד‪'#‬י‪ 2‬התחיל‬
‫י וכל העונשין ‪ H‬ולמה שבועית התר'מטה ח יל וחינך יידע בזבחים הםהקרבנות בעבולשזזקדבטתגס הסמוריםגלגמל‬
‫ששבועה חג‪£‬ר יי‪ .‬וצשארים שנעה היא באר שבע לומר לך‪ .‬מי והם עדית הבריתה יאחר שכן הזא הנסהל הנפש ההוא בקרבן‬
‫הןא השביעה היא באר שבע • ‪ .‬א״כ‪ .‬בעלת המפות היא בעלת •קלה תקבל׳כתנחה יהימנהה לה׳ולכן תנחות אחר זבחים א״ל‬
‫השבועות א״לא״כ־אין לטף את אדם שישבע & השופט יי ליה ולמה הוליןאהרתנחות לימ׳לך כשם שהנפש נטהרה ע״י זגילות‬
‫'לנשבע על שקל ואינו נזהר וע"ז נא׳ כי לא ינקה ה׳ וסידר הקרב; והולכה המנחה לה׳ ק זניחה מבלי קרבן צרירה לה״ ‪t‬‬
‫׳עלייזת אחר‪.‬סנהדרין ומכות ושבועות בעבור שהב״ה לא העלה בטהרה יבקדושר ובלי צעד ולא תצערהו כעין הקרבן שמקי‬
‫את העד אלא לחייב שבועה שאין בידו לח להרוג ולא להוצ;א הבהמה ד׳ תיהות ב״ד סקילה שמשליכה לארץ בחזקה הריגה‬
‫מימן שהממון וגזירת ההריגה מן הפח״ר והעד הוא למטה אך היא הזביח׳ • חנק שדוח' הסכיןמעט כרי לחנקה שריפה »שו‪'3‬‬
‫ס‬ ‫במזבח אך הקלין אינן בזו הדין‬ ‫*מבועהישהז&מט‪ :‬מן העד מחייב א״ל ר׳ ילקה ע״פ עד א׳‬
‫יט‬ ‫הקנה‬ ‫ספר‬
‫שאמר יחזקאל ייהו״ה פעימיס אדם פעמים ד״ס מדם כהיותו‬ ‫ני הקרבן קיבל כל הדן שבעולם אך החוליןעליין ק להם לין‬
‫א' בי! הפכי ווי"! כזה ׳ו״ד ה״א ואייו ‪ 0"0‬העולה לזדס ובהייה‬ ‫זהקב״ה אמר שתמימה בלא צער ואם לאן נפש החת' נפש ולכן‬
‫השני ווי"! בלא אי כזה יו״ד ה״א ו״ו ה״א עולה דיים • ולומר‬ ‫חולין אתר מנחות״ ולמה בכורות אקר תיליןלומר לך שני בכורו׳‬
‫לך שהרשעים מהפכי! מלת הרחמים למרת הלי; זהו שאומרים‬ ‫הם חכמת אלהים וחכמת שלמה • ואומרת חנינת שלמה שהוא‬
‫בעלי האמת שאלם עם המלה עילה אלהים׳ י אייל ואיך א״ל י‬ ‫הבכור ואהבת לרעך כמיך בריר לי מיתה יפה ואז תחשב כאחר‬
‫ארם מ׳ עם א׳ מ״אמ׳ עם־ ל׳ מ״ר הרי כאן פ״ה ועם‬ ‫מן הבכורות הניתן לכהן ואם לאו אתסרך ביד מלאך א׳ ושמו‬
‫המלה היא פ״ו כמכין אלהי״ם י )למה כק' ליח בעניי שהוא‬ ‫דומה ודע מה יעשה לך כ׳ דרכו לעשות׳ צער יחליפין י וזהו‬
‫פנימי וכמי שישי יסודות חיצוניות כ! יש יסידות פנימיות ‪ -‬והס‬ ‫חליפין איתנהו בפחות משוה פרוטה וכדין חליפין אגלה בע״ה‬
‫מיס הגדולה * אש הגבורה • רוח התפארת עפר כ״י • ועול‬ ‫ולכן אחר החולין בכורות ‪ :‬ואחר בכורות ערכין כי הנפש‬
‫דוח שמשם פורחות כל הלוהית לרך צינולית ליסוד עילם ‪:‬‬ ‫המאבד הטובה מלעלות לבכו״ר איןלה ערך ודמיון בדין הקשה‬
‫ועוד רוח תהפכהו והוא חור לומר לך שרובו רחמים ר״ל היות־‬ ‫שיבא לה והערכים צורך הגוףולא הנפשולכזאומר הבכר שהיא‬
‫ולמה נקי חינה כ׳ כמו שיש מאורות חיצוני' כן יש מאורית‬ ‫כ״י איני דומה ערך הגוף לערך' הנפש ־ ותזהר להחשיבה כי‬
‫‪,‬‬
‫פנימי׳ והפנימי 'הס ל״ו פרצופים ת״ת וכ״י ‪ .‬והנה מ ס ת‬ ‫חשב מחשבות לבלתי ירח ממנו נרה ואס לאו תיתן תמורה •‬
‫ישראל מקבלת האור מן• הת״ת שכן כלולה ענני • וראה זהכן‬ ‫ולכן תמירה אחר ערכין ‪ :‬ואחר תמירה כריתות' לימרלךמי‬
‫שכ״י נקרא ג״ן ותי׳ת ע״ץ זהו עץ הגן וחמ״ה בגי׳ ג״ן וחמי׳ה‬ ‫יורע אחד שניחן תמורה אם לא נכרת ימן הריבה ממנו כי מעל‬
‫בא״ת ב״ש סי״ז בגי׳ע״ץ ויהי׳׳ה הואיע״ן איל חיך י׳ פעמי׳‬ ‫בנפש ההיא ולכן מעילה אחר כריתות ‪ :‬ואאר מעילה תמיר‬
‫ה׳ ה׳פעמים י׳ ו׳ פעמים ה׳ ה׳ פעמים ו׳ פזלה ע ץ י וזהו‬ ‫לימד לך תמיד אזהר כד שייזהר הקב״ה מלהזיקך'‪ :‬וראה והבן‬
‫ויורהו ה׳ עץ‪.‬־ ולמה נק׳לולב בעבור כי הלולב הוא קי'השיה‬ ‫שיש בה״מק למעלה כמו שיש למטה וייש ירושלים למעלה כמו‬
‫ויש לו ענפים כן הת״ה עומד בקו היושר ומכריע בין ה מ ם‬ ‫שיש למטה ותוצר בקרבנות המקדש גס תזהר בדברייהמגיעים‬
‫ובין האש והוא קדרה לבי׳שותפי לא חמי׳ולא קרי׳ וטטה מענו‬ ‫לירושלים לכן הביא מרית אחר תמיד שאין במדות רק סיפור‬
‫צצד המים וקריר ניס קרים על נפש עיפה ־ א׳׳ל ר׳ מהי קו‬ ‫המקלש וצורתו ומיני ועניני שהיה הצל ברוח הקודש שנא׳הכל‬
‫א״ל ק׳ הוא יהו״ה והיא מלך בו׳ קצות אייל ארוני אבי א״ל והוא‬ ‫מיד ה׳ עלי השכיל כל מלאכת התבנית להרמיז למעלה ולכן‬
‫מפי מרע׳׳ה קו״ף במלואו עילה יהויי׳ה‪ .‬אלהיס הק׳ הוא יהוי׳ה‬ ‫אמר אחר המרוא קנים ומדברים בעירוב קמנות העיפוש ־‬
‫ופ״י הוא אלהים וא״ו עולה אה״ר ור״ל קי עילה יהי״ה אלהים‬ ‫שעליהם אמר הכתיב יעיף יעופף והכל בגזירת כ״י היא המרות‬
‫אהד חייל בני וגם אבי אייל נעלמו של יהו״ה והנגלים עולים‬ ‫כי לה לתן הדין ״ והנה סדר הקדשים ׳"א מסכתות לומר לך‬
‫ק׳׳י אייל ואיך א״ל ג׳ נעלמים יש לה פעמים בי׳ כזה ה״י‬ ‫שמי שיקדש עצמי היי׳)הא׳ שמחים בי ‪:‬‬
‫פעמים בא׳ כזה ה״א פעמים בת׳ כזה ה״ה בהיות נעלם הה׳‬ ‫ס י ר ט ה ר ו ת והשחיל בכלים שהכלי׳הס דברים שמקבלים‬
‫ביו׳׳ד יהיה נעלם כל השם ל״ו ובהיות נעלם הה׳ בה׳ יהי׳ כל‬ ‫הטומאה ומהם לא מקבלים והס ליגמא ואין כאן מקומי אייל‬
‫‪ .‬נעלם השם ך״ו ובהיו׳כעלם הה׳ בא׳ יהי׳ נעלם כל השם‬ ‫הזכור העט ובמקומו הרכה אייל העניים והאביונים מבקשים‬
‫י״ח הרי ל״ו כ״ו י״ה וכ׳׳ו הנגלה עילה ק״ו ויש לו ענפי׳ הם‬ ‫מים ןאי״ן והנה הכלי׳ צריכים מים והג׳רוחניים אינם צריכים‬
‫הספ׳ שעומד׳ לצד שמחל)לצד ימין ולמה נק׳ פייה כי השם‬ ‫מים כי הס ראש א׳ שהחיך והלשון בראש י אי״ל ולמה אהלות‬
‫הגדול היה מליץ כין הביכה ובין כ״י ומלת פה עם המלה עולה‬ ‫אח־ כלים א״ל בני זה שאיימ* לך לחש לי אבי באזני • וא״ל‬
‫>'היס ולמה כק׳שמים כ׳ יש שמיס על שמיס והיה שמים על‬ ‫המקבלי׳מים הם ז׳ומתחיליןמחסד וכדי שנא תאמר שהטומאו׳‬
‫יסיר א״ל משלך שנק׳ שמים א״ל ואתה תשמע השמים וקח ה׳‬ ‫מתחילין מהחסר לכן התחיל באהלות המדברים בטומאת המת‬
‫ושים בסוף התיכה והיא שמי מ״ה ר״ל הוא ׳ו״ד יל'א)אייו ה״מ‬ ‫ועקרו מן הפחד והנה הימים ז׳ והטומאות ו׳ ־ ועל שהצרעת‬
‫במילואו וריל שמי יהו״ה וראה והכן השמים עול׳יהו״ה כמ״ק‬ ‫מטמא באוהל כמו המת כי מוצא אחד להם ע״כ נגעיס אחר‬
‫וכןאמר הנביא ואתה תשמע ששמ־יהו״ה זהו השמים אייל ואבי‬ ‫צהלות ואחר שנטמא מה צדך הזאה ע׳כ אחר נגעים פרה‬
‫לדל השמים וה׳׳ו כמ״ק זהי שמי קדם ר״ל שמי קדם הוא וה״ו‬ ‫עכין הטהרה והזאה• מעפרי‪ :‬־ ואחר שהויזה ונטהר יקרא טהור‬
‫התחלת השםהמפורש שיוצא מן וי״סע יי״בא וי״ט אייל בני עד‬ ‫זילכן טהרות אחר פרה י ואחר טהרוא מקוואות צי יש טהרות‬
‫מאי נדבר בקבלת אבי^ו בא ונל־בגדוליישראלונשאלמהו השמי'‬ ‫המטהרים את הטמא והוא המקוה ויש לו ביאור במקומו נע״ה‬
‫א״ל אתה אמרת לי אףשהאמת אתם אינסימגליס א״ל א״כ בוא‬ ‫ואחר מקוואות נדה כי הנדה היא טומאה בפני עצמה ואינה‬
‫עמי ונרד ונמצא ם׳חניך הנק׳מטטר״ון ונשאלוהוא״ל שמעתי‬ ‫כללית לכן השלים טומאת כללית ואחדה הביא טומאה יחידה‬
‫אותו הספר נעלם מן העין ואינו נמצא כ״א בשמים א״ל א״כ‬ ‫הנוהגת באשה ובעבור שטומאת הזב אינו כטומאת החשה לכן‬
‫נשאלוהו משמים ח״ל מי ישאלוהו א״ל אני ואתה שאלו הספר מן‬ ‫הביא מכשירין אחר נדה ואחר מכשירין היה ראוי מן הריןלהביא‬
‫השמי׳והנה בא להם אדם וספר בידו ר״ל ס׳חנוךסיפור הענין‬ ‫טבול יום אבל בעבור שהזב הוא טומאה המורה דומי׳ רמת ע׳׳כ‬
‫ובא להסתהט״ט ע״י בח קול ןא״ל אותו הספר נעלםמכל העין׳‬ ‫אמר זבין אחר מכשידן ‪ :‬ןאלזר זבים טבול יום שהוא טומאה‬
‫ר״ל שלא ישמע אס לא ע״׳ ההעיררוח שאלו הס׳מן השהייר״ל‬ ‫קלה בעל קרי יכיוצא בז שטבלו מיעיל ייס ־ ואחר קרי שהוא‬
‫עשו התעוררת וקריאה וגם מט״ט נקי שמים שהיא שמים שלמ‬ ‫׳טבול יוסיהביא ידים נשאי־ו העוקצים היא הוצאה מדרך הסבר׳‬
‫ושל מלאכים שלמטה ממנו יבא להם ארס וספר בידר ר״ל כיד‬ ‫ויעקרם אינה מן התורה ועלי י״ב מסכתות מסדר טהרות נוהר‬
‫הסיפור לגלות הסיד הוא ברשותו ונא להם ואמר שלום לימן‬ ‫•לך אחר שסדר קדשים א׳׳י מסכתות וא״י תמלא יו״ד יא׳ •הוא‬
‫וא״ל שלום ביאך א״ל אמור לני מהו השמים ח״ל שם ים הוא‬ ‫^הי״ה וטהרות ׳"כ מסנתו׳לימר לך שגם אהי״ה מתגלגל י״ב‬
‫השמים דייל וה״ז במ״ק עולה השמים וגם השמים שם הים גגי'‬ ‫זמתרבע מ׳׳ה איתיי׳יהפרקיס ת־כ״ג לומר לך אחר שהז׳סדד׳‬
‫זה הים גדיל ורחב ידים ־ ר״ל זה זה אלי והיא יסוד הים‬ ‫הללו הסתורהשבע״פ וע״י התורה שבע״פכ״ג היאסנהדרי‬
‫היא כ״י גדול הוא ת״ת ומלת גחל »׳׳ק עולה יהו״ה אדנ״י‬
‫ב‬ ‫קטנה איננה פחותה בממשלתה כי ממשלתה ת״ק שנה כל ימי‬
‫ייא״יאהי״ה גלול עולה י״י יד׳ השמות הללי '"ז אזתין'‬ ‫בראשית זאלקס להלכות הם הילוך הצינורת שהרחמים יורדים‬
‫והם גלול וראה והבן זה הים גלול ורחב ידם לל א׳ עולה י״ב‪.‬‬ ‫משם חסו אל תקיי הליכו׳‪ ,‬אלא הלכות א״ל בני נחזור התפאר׳‬
‫י׳׳ב מלת הים עולה לין ור״ל ק לה׳ אלהיך •השמים'‬ ‫נק׳ אדם כי היא דוגמא שלמטה שנבראו ד״ו פרצופי׳ וגם זאת‬
‫ור״ל את כ״י הנקראת‬ ‫שהוא שם הים העול׳ לין‬ ‫הספדה הוא גוף המרכבה והגוף היא עיקר הארס וזהו אדם‬
‫‪P‬‬ ‫א‬ ‫‪*IV‬‬

‫התירה מחכמה עלאה היא רחמים אמתייס א״כ לא יהיה הפרש‬ ‫ק הוא הים ת״ת יהי״ה שם וכח שלך והוא ימשול ב ך ‪ :‬והנה‬
‫בי! ההוגה לשאיכו הוגה כי רחמים אמתיים לא יענשו ילפ!‬ ‫הים גדול רחב ידים העולה במ״ק י״ב י״ב י״ב ׳״‪ 3‬הם נגד‬
‫‪-‬נתנומת״ת שהוא כלול בדין ורחמים כדי שיהיה שכר ועונש‬ ‫מ״ת אותיות של יהו״ה המתגלגל ׳״‪ 3‬הויות ורבוע הי״ב מ״ח‬
‫להוגה ולש אינו הוגה וזהי שארז״ל התורה ניחנה אש שחורה ע ל‬ ‫ןוןי״ל עילה מ׳יח ואם תוסיף ה׳ היא ה׳ אהרונ׳ של שם ‪3‬ן ד׳‬
‫גבי אש לבנה י כי הגבורה שהורה !הגדולה לבנה ותפארת‬ ‫הוא שר של‬ ‫טבט״גל‬ ‫ותאמר החיל עולה‬
‫משניהם ע״כ ניחנה תירה ממט ולכן כותבין התורה בכתב דיו‬ ‫י‬
‫כל חיילי מעלה והוא מזרזם לומר שירה לפניהק‪'3‬׳ה ותרצה‬
‫השחור ובקלף לבן ובאחרים כולם פוסלי! • אייל דיו ירוק ודיו‬ ‫לדעת שהוא ה׳ אחרון שבשם בן ד׳ שכן החי״ל עולה גי׳ן גן‬
‫אלים ג״כ מ ו ד ם דין ולמה פסולים ־ א״ל בכי אין דין כשחור‬ ‫נעול אחיתי כלה הניחם והלך לו וכמעט שלא פרחה נשמתם‬
‫בכל ה׳ צבעים ואין לק כפחל בכל המלות ‪ :‬ולמה נק׳ משה‬ ‫א״ל למה נקרא ת״ת א״ל בעבור שבזו‬ ‫כי הבינו ולא הבינו‬
‫בעבול שמשה נתנבא באספקלליא המאילה הוא ת״ת יע״כ נקי׳‬ ‫המרה תמצא דברים רבים נוראים וגדולים ונעלמים אין להם‬
‫משה תמלאהו מ״ם שי״ן ה״ס עולה כ״ז במ״ק ה ס כיז אותיו'‬ ‫ערך ודמיון ולשם רמז כל סוד ויחוד הגמור ושם שבעיסשרי׳‬
‫החולה שניתנו למשה מתורה שבכתב ע״י ת״ת ישראל‪ :‬ג ס‬ ‫לכן נקרא יה‪1‬״ה שמן השם הזה ייצאים ע״ב שמית ישם ה ם‬
‫'המל לי אבי משה בגי׳ אל שלי בהם נשתמש משה רביט ע״ה *‬ ‫רומזים על החשבון העולה חס״ד ובכל יום ויום נותנים פאר‬
‫ולמה נק׳ הקב״ה בעבור שמלת קדוש היא לשון הבלל וזאת‬ ‫וכבוד לפני המלך יהו״ה וע״כ ק ׳ יהו״ה כי משם נאצלים‬
‫הספירה מקבלת השפעה ממדת הכתר הוא הקדוש וכתר מאי;‬ ‫ה ע ׳ שרים ובשם יהו״ה רומזים ע״ב שמות‪ :‬א״ל ר׳ באר לי‬
‫סיף ושאר הספידו׳ אינם ממשיכי׳ברכה ממלת הכתר ולכן היא‬ ‫הע׳ והע״ב א״ל תמלא יו״ד ה״א ו״ו ה״א הוא מ״ר יכ״ו‬
‫הקדוש ר״ל מובדל שהיא לבדו מבורך מן הכתר זהושארז״ל‬ ‫שהוא יהו״ה הרי ע' והם ע ׳ שרים וע״ב י׳ י״ה יה״ו יהו״ה‬
‫כל השיליס קולש ושיר השירים קודש קדשים ר״ל הו׳ ספירות‬ ‫צרפם כולם והם ע״ב ובעבור שהעי והע״ב נוחנים פאר ע״כ‬
‫קודש אך שיר השיליס הלומז בתפארת קודש קלשים בעבור‬ ‫נקרא תפארת י ולמה נקרא מזבח העולה בעבור שעולה הויית‬
‫שמתבדךמש‪ • 0‬הלאתראהשכלהו׳קלשים צריכים בווהוא‬ ‫הראית בני מעלת‬ ‫שלמטה ממנו לקבל אצילות וברכה ממט‬
‫מלך על ו׳ ‪ :‬ולמה נקכא יום ג׳ שהיא שלישי להקף אמרתי‬ ‫התפארת בעבור שיונק מכתר עליון הנקרא אהי״ה והיה ומזבח‬
‫עולם חסל יבנה • ולמה נקר׳ ישראל בעבור שהתולה נאצלת‬ ‫העולה במי׳ק הוא אהי״ה והי״ה ולמה כקרא יעקב כי זו הכפי׳‬
‫ממנו והקב״התזל על כל אימה ולשון לקבלה ולא קבלו אלא‬ ‫כק׳ תורה שבכתב ויעקב לעולם היה עוסק בתורה שנא׳ ויעקב‬
‫ישראל שנא׳ כל אשל אמל ה׳ נעשה ונשמע וע״כ נק׳ ישראל‬ ‫איש ת ם יושב אוהלים והתורה נקרא תורת ה׳ תמימה ותורה‬
‫כי נעשה ישראל הגשמי בנו וקבל תורהו ולכן אמר הקב״ה בכי‬ ‫הוא ת״ת וזהו ת״ס מ״ה ר״ל המרה הנקרא מי׳ה היתה תם •‬
‫ודרה מעלת ישראל שעולה ומתברך מכתר‬ ‫בכורי ישראל •‬ ‫זכותן לו א׳ ושב אמת זהו תורת אמת ובעבור שיעקב איש תם‬
‫עליון הנקר׳ אהי׳׳ה על ששמו של ישרא״ל עולה כ״א פעמים‬ ‫וכותן לו א׳ ונק׳ אמת זהו תתןאמת ליעקב ע׳יכ ק ׳ יעקב ות״ם‬
‫יהו״ה כנגד אהי״ה העולה כ״א וה׳ יתירים הוא ה׳ אתרונה‬ ‫ותרצה לרעת מעלת המרה הזאת תעלה יעקב במילואו יקה‬
‫שבשם בן ד׳ הוא כנסת ישראל ועמו ירדה ועמו‪-‬תעלה שנאמר‬ ‫אותיות שכיות והס ל״ב שנתנו לה ל״ב נתיבות החכמה וזהו יו ״ד‬
‫עי״ן קו״ףבי״ת ‪ :‬ולכן כקרא הבריח התיכון כי כמו הבריח‬
‫אתי מלבנון כלה‪ :‬ולמה נק׳ לב כי הוא עומד באמצע האילן‬
‫הוא שומר הבית כמו כן זאת הספי׳עומדת באמצע ומקיים כל‬
‫ש‬ ‫וגס התורה מתחלת בב׳ ומשלמת בל׳ וההורה נאצלה מ ש‬
‫האיל! ולכן נקרא גוף האילן והגוף הוא התיכון ונקרא אדם‬
‫עי׳כ נק׳ ל״ב וזהו משפטים ב״ל ידעום ר״ל מב״ל ידעו‪ 6‬שאץ‬
‫המשפטים נודעים אלא מ‪3‬׳ ול׳ שהוא כל ההורה ‪:‬‬ ‫גנוז בעבור שהוא עומד באמצע ומקיים כל האילן ולכן נקר׳‬
‫ולמה נקרא נצח כי זו המדה הוא מדת משה יבה ה «‬ ‫נצח‬ ‫ואל יעלה בדעתך שיש אדם או‬ ‫גוף וכל אמצעו נעלם •‬
‫ה‬
‫מנצח לכל אויבים במטהו הרומז לאות ז׳ הרמוז לנצח‬ ‫תמונת אדם חלילה וחלילה אלא הכל לשכך את האוזן • שעל‬
‫עוד דע לך‬ ‫לכן צורתו כצורת ז׳ שהוא שביעית לאצילות י‬ ‫שם שמקבלי׳ממנז שפע וברכה ע״כ קיאוהו אדם הוא המשפיע‬
‫שאס תאמר והנצח בו׳ הוא ו׳ הנוחן לו כח יעלה מצכ״ט‬ ‫ועל שמשפיע נק׳ זכר ומושפע נקראת נקבה וחלילה שיש שם‬
‫) כ״א בצבני׳יה ( הוא שר הממונה על הנצח על פי הקב״ה •‬ ‫זכר ונקבה ועוד גנוז נקרא בעבור שגנוז אותיות ז״ו ג״ן ונקר׳‬
‫ולמה נק׳ דומה לתכלת כי החכמה העליונה נקראת תכלת וזו‬ ‫אריה בעבור שסומך בחסד •ותר ממה שסומך בפחד והחסד‬
‫המרה היא למטה ואין לה תכלת ממש כבראשונה אלא דומה לו‬ ‫נקי אריה וע״כ זאת הספירה נקר׳ אריה ואם חוסיף ה׳ הוא‬
‫כי כאשר יתרחק הדברים מן המקור העליון יקל‪ :‬ונוטה ללובן‬ ‫ה׳ אחרונה שבשם בן ד׳ ותאמר הארי״ה עולה הירא״ה וכתיב‬
‫והוא רחמים והוא צד ימין ולכן נק׳ לבן שמטה לצדהחסד‪,:‬‬ ‫הנה‬ ‫אריה שאג מי לא ירא ויש לירא ה׳ נעלם הוא האריה •‬
‫ולמה נק׳ יכין כי יכין ובועז למורי ה׳ היו ואלה השני ספירי׳‬ ‫ואותיות ע״ב שמות תשלש אותיות עילה‬ ‫אריה מתהפך יראה‬
‫נצח והוד ה ס נקראים לפני ה׳ למוד׳ ה׳ אלה הס שמלמדים‪.‬‬ ‫ארי״ה הוא אותיות רי״ו שאריה רימז בחסד ות״ת ולמה נקר׳‬
‫העחידוח לנביאים שמשם השגה הנביאים ואלה ה ס הרגלים‬ ‫מיס התחתוני׳כי הוא התחלת חמש ספירות אחרוני׳ והראשונית‬
‫של כסא המעמידים הכסא • וכן יכין חמלאס יו״ר כ״ף יו״ד‬ ‫לקראו מיס עליונים והאחרונים נקראו מים התחתונים י ולמה‬
‫נו״ן ועולים ור״ס ר״ל הוא הרהמי׳שהרחמי׳מן הרוס למעלה‪,:‬‬ ‫גקרא דומה לכסף כי הכסף מורה הסד גמור ובעבור שזאת‬
‫דע בני שהוא רגל שמאל מהכסא וכל האומות‬ ‫הוו־‬ ‫וראה‬ ‫הספירה איני חסד גמור אמר דומה מרין ומרהמיס ‪:‬‬
‫ודע הוא הול‬ ‫מקבלים השפעה מזה הרגל •‬ ‫והבן שכסף עולה ע ץ והעץ עולה יהו״ה הוא רחמים ואיך •׳‬
‫לעלת העלת כי שרי מעלה אינם משיגים לכסא אלא לרגליו‬ ‫פעמים ה׳ ה׳ פעמים י׳ ו׳ פעמים ה׳ ה׳ פעמים ו׳ עולה‬
‫וזהו ונתת תהודך עליו ודרו שם עובר השפעת הפחד ומשם‬ ‫ע״ץ ומלת דומא עולה אודם כי נעלם דומה אינו מוכרח להיו'‬
‫לכ״י‪ :‬יבוא בני ואספר לך מה היה עמי ומה בשורה בשרנו‬ ‫ולמה נק׳ בריאה בעבור שעשירית היא כנסת ישראל‬ ‫ה׳‪:‬‬
‫אדם אחד בחצי יום קודם שנטו צללי ערב והייתי הולך‬ ‫מוציאה כל הבריות מכת אל בפועל והיא הבריאה אותם ואין‬
‫ושמתי בדעתי ענין קטב מרירי כי זמנו היה ויראתי פן‬ ‫?ראתה מצד עצמה אלא מכח שסהגדול שמקבלי׳!׳ קצוות כח‬
‫יזיקני וקראתי אל השם ושמע בקולי ושלח אלי אדם ובא‬ ‫ולכן ו׳‬ ‫מ מ ‪ °‬ילק כקרא ויברא ר״ל יברא שדי בכה הו׳‬
‫אלי ואמר לי לא תירא ולא תחת כי עבר זמן המזיק *‬ ‫ויברא ימלת~!ימ־א עולה יר״ט כי ירט הדרך לנגדי * ולתה‬
‫אמרתי לו מיין לך אמר לי הודיאל בשרני א״למהוהודיאלמה‬ ‫<קר׳ תורה שבכתב בעבזר שזאת המדה נקר׳ ל״ב • ג ס חכמה‬
‫טיבו ומה ענייני וא״ל מלאך המתפרנס מאצילות ההזד העולה‬ ‫עלאה נק׳ ל״ב נתימת היממה • והזה והבן שאם היתה ניתנת‬
‫י״ה‬
‫ך‬ ‫הקנה‬ ‫•ספר‬
‫נמצאים אוהיו׳ יה׳׳ו בכל יסד והצייר בשכלך העטרה בדוגמת‬ ‫׳יי׳ה כהשבון שמיבעבור שיניקתו מי׳יה הוא הפחד ודין קשה ד ע‬
‫הי׳ והאבר בדוגמת הי ׳ והפריעה בדוגמת ה' הרי שבכל יהוד‬ ‫ההוד האציל ט״ו כוחות כחשבון שמו הם •־‬
‫נמצא אותיות יה״ו שהזאהותם המלך ועולה אהי״ה וביי׳צלת‬ ‫הא׳ אוי־־צחיאל הב׳ אור זרחיאל הו‪.‬׳ בדניאל‬
‫כ׳׳ינק׳יהו״ה ותשמע סוד גדול ונפלא כי י ה ‪ /‬אינה חסר‬ ‫הד׳בשמיאלהה׳גדיאלהו׳גוריאלהו׳רלת^‬
‫דברכיהיא אדם שלם ברמייה אבריו שהאשה הוא ה אחרון ע ם‬ ‫הח׳ דונזיאל הטי•הודיאל הי׳ הומ» ל ״‬
‫א‬ ‫ה <‬ ‫א‬
‫אותיות •ה״ז בכח אי׳ל ואיך אינה הסר א״ל בכמה איברים נקרא‬ ‫‪1,. «.‬״^‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫^‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ר‬ ‫י״ ‪,‬ל י ל ‪ »,‬ן‬
‫ר‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫פ‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫<‬ ‫ר‬ ‫צ‬ ‫ן‬
‫עולים ד״י‬ ‫אדם שלם ברח״ח אבריו אותיות ־ה״ו בא״ת ל ש‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ס‬ ‫ה‬ ‫ה א ל ן י ש ל‬ ‫ת‬ ‫‪ .‬י‬
‫ן‬ ‫‪,‬‬ ‫ה‬ ‫ט‬ ‫ה‬ ‫ן‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫ט‬ ‫ה‬
‫ונעלה אותיות ׳ה״ו במשפט קרי^׳יו יד ה״א ו״ו עולי׳ רמ״ח‬ ‫‪TO‬‬ ‫ה‬ ‫״‬ ‫ל ן לע‬ ‫ך‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫י ש ן א ל ה‬ ‫‪,‬‬ ‫ז מ ד ן ת‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫ה ל מ י ז נ‬ ‫ז ה ר מ ז‬
‫בלא ה יען שהיתה בכח • ירחה והבן שאחר שהוא חותם המלך‬ ‫ה ש מ י ‪0‬‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ה ן ל ך‬ ‫ה‬ ‫;‬ ‫ל ת‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫‪h‬‬ ‫ל‬ ‫א ל י י‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫א ל ן נ י נ )‬ ‫‪,‬‬ ‫ק‬
‫א כ איןלהכנישי במקי׳זר מלוכלך ומטונף)אע׳׳פ שאמרה תירה‬ ‫נ א צ ל י ם‬ ‫‪p‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪p‬‬ ‫ש א ל ה‬ ‫'‬ ‫ן ט ן נ ת ך ל ל ע ת‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫ן‬
‫כי אין כאן מקום ביאה‬ ‫משכבי אשה לא להתירשלא כדרכה‬ ‫ך‬ ‫ת‬ ‫א כ‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫^‬ ‫ס ‪ £‬י ׳‬ ‫ך‬ ‫ש‬ ‫ס ע‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫ע ׳ ׳ י‬ ‫ן ח י ן ‪ 5‬ר מ ך ן‬ ‫ק ה ו ל‬
‫והשחתה גמורה היא וגם מקום טינוף ומטנף חותם המלך וי לי׳‬ ‫א ן ך‬ ‫‪,‬‬ ‫מ א צ י ל ו ת‬ ‫‪.‬‬ ‫צ ח י א ל‬ ‫ה א ן ל‬ ‫ס‬ ‫נ‬ ‫ר‬ ‫‪:‬‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ח‬ ‫צ‬ ‫א י ל‬ ‫׳‬ ‫ה נ ק‬ ‫ע ל י י ן‬
‫וי לזרעיה‪,‬מאן ד ע ד ד ואף ביאה במקומה צריך לעשות בכוכה‬ ‫‪/‬‬ ‫ה ע ל ץ נ‬ ‫‪ ,‬׳‬ ‫כ‬ ‫‪ 3‬ר‬ ‫אצ‪ ,‬׳‬ ‫ל ן‬ ‫זרזח הוא חכמ׳אלהיסמתפרנ׳זרח‪-‬אל•‬
‫מ‬
‫גדולה כי הכוונה תוריד אליו נפש טהור ונקי • ואס לא תבוא‬ ‫•‬ ‫‪,‬‬ ‫ה ‪ 3‬ש י מ ה‬ ‫יאל‪.‬‬ ‫׳‬
‫מ א צ י ל ן ת‬ ‫‪,‬א‬ ‫ב ר כ‬ ‫ה ת ש ו ‪ 3‬ה מ ס פ ר כ‬ ‫ה‬
‫אליו נפש טמאה ומגועלת ממקום טומאה‪ .‬כי כוונתו למלאות‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫^‬ ‫‪ 3‬ן ש ם‬ ‫ק ט ן ך ת‬ ‫ר‬ ‫ט‬ ‫ק‬ ‫מ‬ ‫׳‬ ‫ס‬ ‫ן‬ ‫ת‬ ‫ק‬ ‫ן‬ ‫‪ 3‬א פ ך‬ ‫ק ט ו ר ה‬ ‫י ש < מ ו‬ ‫ש כ א‬
‫תאיותו ולא על הנפש ואלו ה ם פריצים ועזיפניסשבלוד שעליה׳‬ ‫ת‬ ‫״‬ ‫ה ת‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫‪^,‬‬ ‫‪3 D‬‬ ‫‪,‬‬ ‫א ה‬ ‫ל‬ ‫ולכן נק׳ בשימה והיא האצילה‬
‫ע‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫ח‬
‫ר״ל הנפש‬ ‫אומרים לאברהם השרים של גיהנס תן לי הנפש‬ ‫ג ן ‪ 3‬ה י‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ה ‪ 5‬מ ‪ 5‬ע י ש‬ ‫ל י ת ק י‬ ‫ומאצילותה מתפרנס בשמיאל א ‪,‬‬ ‫צ‬ ‫מ‬
‫החוטאת ולא תתפלל עליהם רק שלי ה ם וממקומי נאצלו ואלי‬ ‫כ ‪ 3‬ן ך‬ ‫י‬ ‫‪f‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪ 3‬ש כ מ ל‬ ‫׳‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ו י א ן מ ל י‬ ‫ל‬ ‫ן‬ ‫מ‬ ‫ס ל פ נ‬ ‫מ ש ת ח ן י‬ ‫ם‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫מ‬
‫ישובו כי אליך לח גאו‪:‬שהם שונאי מלותיך ומשפטיך למשמרו‬ ‫א י ל נ א‬ ‫ג י ל ן‬ ‫מ ל ש ו ן‬ ‫‪ 4‬ך ‪ 6‬ל‬ ‫׳‬ ‫‪,‬א‬ ‫ה ׳ ממקומו קו האמצעי‬
‫ה נ ק‬ ‫ה‬
‫מצית ה׳ • והכוונה לא תרחם עליהם ואברהם אומר א ס אקח‬ ‫ל‬ ‫ן ל ק צ‬ ‫‪.‬‬ ‫ל ! מ ש ן ר ש‬ ‫‪,‬‬ ‫ע ה א‬ ‫ד‬ ‫ג‬ ‫ל‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫ן‬ ‫ע‬ ‫ש ה ן א‬ ‫ע ‪ :‬פ ו ה י‬ ‫צ י צ ן‬
‫מכל אשר לך כלומר חייבים בכלייה הלא תראה יוסף הצדיק‬ ‫ג ל ן ל ץ‬ ‫כ ל‬ ‫\‬ ‫‪m‬‬ ‫ת‬ ‫‪3‬‬ ‫ת‬ ‫היא סמאל ותניי ניעו״ר שושביט ולילי‬
‫כשתפסו אשת פיטיפר ואמרה שכבה עמי וכבש את יצרו וראה‬ ‫( צ י ל ן מ‬ ‫‪:‬‬ ‫ס מ א צ י ל ‪ 1‬י ן ן‬ ‫נ‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ו ג ד א ל‬ ‫ף‬ ‫‪:‬‬ ‫ע‬ ‫ש ן ר ש ן‬ ‫י ש א ל ל ן‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ש‬
‫חותמו חותם יה ו ואמר איד אטנף הברית הזאת אשר הוא חיתס‬ ‫ם‬ ‫ג‬ ‫ן‬ ‫״ ‪.‬‬ ‫ל‬ ‫גן ל < א‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ח‬ ‫כ‬ ‫ל י ק ה‬ ‫י ה ן ל ה‬ ‫׳‬ ‫ר א ל ‪1‬‬ ‫מ‬ ‫״‪,‬‬ ‫‪p‬‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ן‬ ‫‪3‬‬ ‫מ‬
‫הבינה שנתנה ליסוד וזהו וחטאתי לאלהים בל׳ הרומז לבינה‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫מ‬ ‫ק מ א ״ ל י א ן‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ק‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ל ע ש ן ת‬ ‫ע ת י ל ה‬ ‫ה ג כ ן ל ה‬
‫ולכן זכה ינק שמו •וסף הצדק מפני ששמר בריתו * ולמה נק׳‬ ‫^‬ ‫ס‬ ‫מ‬ ‫פ‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ן מ א צ י ל ן ח ן‬ ‫י פ ו ל‬ ‫ע ל י ך‬ ‫ך‬ ‫ח‬ ‫י א‬ ‫ג‬ ‫ה י ) י‬ ‫״‬ ‫ע‬ ‫א‬
‫הר ציוןא ל אמרתי לךשיש ירושלים מעלה והוא כנגד ירושלים‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ח י ס י ‪3‬‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫ה כ ת ן ‪ 3‬ל‬ ‫ש א מ ך‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ש נ מ ש ל ל‬ ‫ס‬ ‫ל‬ ‫ן‬ ‫ע‬ ‫י ס ן ל‬ ‫צ ל‬
‫למטה וכמו ציון שלמטה היא מגדול יהמגדול שומר העיר • כן‬ ‫ל‬ ‫ס ג ן ל‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫מ ק ‪ 3‬ל‬ ‫כ ש א י נ י‬ ‫פ ת ן ח‬ ‫ס‬ ‫ע‬ ‫פ‬ ‫ן‬ ‫ן ש ט ר‬ ‫;‬ ‫פ ע‬ ‫י‬
‫ציון ש‪,‬מעל שהו׳הצדיק היא המרה עשירית ושימר ת מ ס מן‬ ‫א ל‬ ‫‪,‬‬ ‫ל ל ת‬ ‫ס‬ ‫מ‬ ‫פ‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ל י ת ו‬ ‫‪,‬‬ ‫י מ א צ‬ ‫ריא פתוח ולכן נק׳ דלתי רחמיס‬
‫גיקי קדרה וטתן לה השפעה •ולמה נק׳ שמו שלם מפני שממט‬ ‫ח ן י ר‬ ‫ן ר ק ‪/‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ m‬שנ‪1‬ריא‬ ‫‪t‬‬ ‫‪y‬‬ ‫י ו ן ו‬ ‫ו‬ ‫ו י א צ י י‬ ‫״ *‬ ‫י';‬ ‫ו ז ד ו י ו ז י ‪ 1‬ר ר ח‬ ‫י‬ ‫‪ 1‬י‬
‫מחסרון ההשפעה זהו ר ח נ מ ב כ ה ע נ בניה יכ״י בעבור ישרחר‬ ‫ל ע ן ל ת י‬ ‫ע ם סמאל וכל כיתותיו וכל שריו ולנצח ה נ צ‬
‫ס‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ת ן ן‬
‫שמחלליםהתורה ואינם הוגים בה יומס ולילה ?‪ TO‬ב ‪ 7‬״‬ ‫ע ד •והנה עימד ורומם ומייחל ע ד ע ת בוא הנצחון ו א ‪ ,‬י ״‬
‫ם‬ ‫ת ק‬
‫הל׳ שהב׳ בחכמה יהל׳כי׳ וחשךהי׳ ע״י י ^ ר ד ‪ V r‬״ ‪n‬‬ ‫מ״ש דהמע״הברוח ה ק ו ד ש ח ם ל ה ׳ ו ה ת ח ו ל ל ל א ל ^‬
‫י‬
‫מתחבר ג ם התורה שבע״פ ע מ ה ולהיות נשיתי בי י ר ח‬ ‫ר‬ ‫‪,‬‬ ‫ן‬ ‫במצליה דרכו זה ס ם הרשע באיש עושה מזימות‬
‫ע‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫ז ה ת‬
‫™‬ ‫אנשי רשע ולא חשי והתורה היא ל ל נחלק‬ ‫ל‬ ‫שושביני ומאצילותו הנק׳ ח מ ס מתפרנס דומיאל ותא ״‬
‫י‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫צ‬
‫״ ‪ S S‬ומה‬ ‫שבוכים ונאמד' ע ל י ת ם זהי שלם‬ ‫_‬ ‫‪m,.‬‬ ‫^‬ ‫‪- w‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬
‫ממני‬
‫דלת יוד חיתיות שניית ל״ו זהו יהו״ה קייני ל״ו ואם הצרף יהוה‬ ‫׳־;;‪;:.‬‬ ‫™‪Z?^^TZJ!r‬‬ ‫™‬
‫ול״י הם ס״ב זהו ויסב מעליהם ויבך ס כ ר וכיון במרת! הנק׳‬ ‫* ‪,‬מ‪2 ^ 3‬‬ ‫ם י ה ס™ ?ו‪p‬‬
‫הומהלגע ל‬
‫מ׳ש‬
‫שלם ומוליד בכי ובכיה מוליד הרחמיסכעכין נכמרורחמיו‬ ‫<‪S‬‬ ‫‪u‬‬ ‫‪J I‬‬
‫ונק׳ איש גנוז גימ״ל ט״ן ו״י זי״ן תעלם בחשבון ועולים סח״ר‬ ‫צ י ד ‪ 6‬ל‬
‫י‬ ‫ה ו י י ‪ 6‬ל‬ ‫כ י‬ ‫ו ה ב‬
‫ךי ‪ .‬י ״‬ ‫‪7‬‬
‫‪A‬‬
‫ממ‬
‫ומאצילותה מ ת ס ר ״‬
‫ה‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫ט‬ ‫ע‬ ‫מ‬
‫•״ג אותיות כמנין אחד ולמה נקר׳ עוצס הבא לומר לו־ כי מ•‬ ‫ה ט ע ם כי הירק ממוזג מאודם‬ ‫‪,‬‬
‫ל י ן‬ ‫ל ש ה‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫‪,‬‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ט‬
‫שיזכה שלא לעבור ע ל העריות ושלא לטנף א ת בדתו וישמור‬ ‫'^‬ ‫‪ $‬קשה יאינה כמיה באידם ממש ^‬ ‫י"‬ ‫ל‬
‫ה י‬ ‫צ י י ק‬ ‫י ס ו י נ ר ‪,‬‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫‪3‬‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ש ה מ‬ ‫‪5‬‬ ‫יפה‬
‫‪:‬‬ ‫ברית השבת בעוה״ז ׳ ^ להשיג השגת לייתן בעוה״נ‬
‫‪S‬‬ ‫?' ^‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫* ‪ 1‬יל ׳ ק‬
‫א י נ ה נ א צ ל ‪ /‬י מ ז ה‬
‫)שליז‬ ‫מ ל כ ו ת ע ת ה באנו בשער המלך והשוער שומר‬ ‫חותם המלך בסוד יה״ו כי עדיין הה׳ אחרונה‬
‫י כ נ ו ס ( הנוכל לכנוס א״ל ר׳ שמעתי שזה השער‬ ‫ם ז ה‬ ‫ע‬ ‫ו‬
‫ה צ ד ק נאצלת ה' אחרינה ייהיה השם מלא‬ ‫יהלח‬
‫‪5‬׳‬
‫ה‬ ‫}•‬ ‫ץך‬ ‫החותם חתום כל איש ׳שדיי כדוגמת הברית ראה והנן שבברית‬
‫הקנה‬ ‫ס‪2‬ר‬
‫‪.‬שלימים ודאיים לצאת מן הגלות* יללןבלהאורה וזהו האמת‬ ‫לה׳ צליקים יביאו בו אייל מאן הם הצדיקים א״ל הו׳ ימשך מ ׳‬
‫אחכם • והנה האמת הוא תימ״א כתורה * אייל ר׳ ולמה אמר‬ ‫;‬
‫ה ס יבואו ‪3‬ז ומהו ל ה ׳ א״ל הבינה וא״ל יצדק׳ עה״ז יבואו‬
‫אתכם והוציא עמנו מן הכלל אייל נתיב ויאהב יעקב את יו&ף‬ ‫כן אן לא יבואו בו אייל יבאו א״לאמול שמך א״ל להם שמי אייל‬
‫מכל בניו כי נמשך אתריו זהו הו׳ ימשך הוי ואמת• ג ם שניהם •‬ ‫היינו רחם היינו חמר ל״ל הכי הוא וא״לאם לאיי אתה לעלות‬
‫ר״ל ג ס יוסף נק׳ אמת כיוישהוא משך הו׳ הוא אמת כיעקב‬ ‫בשער התלך״וקיימת מצות' עשה רמ׳׳ח •י זא״ל רחם שמי ר״ל‬
‫שהוא הי׳ יאמר האמת אתצם אני ויעקב יה׳ אחרון שבשם בן‪.‬‬ ‫רחם תן הדחתים אני נאחז וכל רמ״ח מצות עשה ק״תת׳ ואיך‬
‫ד׳ ונהיה אתכם א״ל ר׳ כלי עצמותיי תאמרנה ה׳ מי כמוך וכל‬ ‫לא אעלה אל שער המלך ואכנס יאשב בתחיצתי אייל ואתה‪.‬יורע‬
‫ולך תהיה׳‬ ‫המתחיל בתצוה אומרים לו גמור ותשלום לברך‬ ‫הררך אייל יבואו המורים לדורות לי הדרך א״ל ר׳ גלול אתה‬
‫א״ל אתחיל‪:‬‬ ‫צלקה ‪:‬‬ ‫מרהע״ה שא׳ הודיעני דרך‪ .‬זו אלך ולמה ביקש מהב״ה שיודעו‬
‫יבא עזר־ אמר הוי' עז כנמר מאחר שעלה יהודה‬ ‫ונזיאין‬ ‫יבואו המירים ויורו ליי •י א״ל דהמע״ה גדול היה ולא היה צריך‬
‫וקבל גבולות משהד יצחק שב לעז כנמר שנא׳ונמר‬ ‫לבקש מהשם להורות לו ע״י מלאך אלא ע״יילשס וזהו הידעני‬
‫חברבורותיו ר״ל עירוב דין על מדתו ־ ‪ ,‬ואמר קל כנשר ר״ל‬ ‫אייל אם שמעת מה יעשה אדם ויכנס בשער הזה והתחלת‬
‫כשמקבצ מן הגבורה נעשה קל כנשר שהוא יהודה עצמו שכ״י‬ ‫ע נ ״ ט וסדר קיים מצותיו'אייל ר׳ כל היכא שמצאתי מציה‬
‫י‬
‫נ ק כשר א< רץ כ‪$‬בי להנקם ‪.‬מאויביהם * וכשתתועד ע ס‬ ‫ק״מתיתו ע ל שמדדתי רמ״ח מ״ע שקיימתי א״ל בני ידעת• שאי ו‬
‫האויבים ומשיגס אז וגביר כארי גור אריה יהודה ואריה בגי׳‬ ‫והא כתיב מדבר שקר‬ ‫האמת אתך מי הותר לך ללבד שקר‬
‫ויבורצ אז ינשלו אייבייכס לשניכם לחרב ואמר זה החכם שידע‬ ‫חרהק אייל וכי שקר הוא הלא עסקתי' בתורה לשמת וכל העיסק‬
‫כוונת הענין אמ״ת יהודייה מאגבר באויביו ואף בגליה יש לכו‬ ‫בתורה לשמת כאילו קייס‪ .‬כל מצויתיו א״ל ואתה אמרת שמרדת‬
‫הצלה מהאומות כשאתה עושה בדוגמתו גמציתיו ואתה מעיו‬ ‫ואין מדידה אלא במצות א״ל הצי אמרתי מדלתי בשכלי שכל!מן‬
‫פניך בעבודא השם יתברך ואע״פ שמלעיגין עליך ואינך ‪p r o‬‬ ‫שהייתי מוצא שעה פנויה עסקתי בתורה וגםאת מלחכתי דחיתי‬
‫מצד הלעג • ואינך בוש מפני האדם ואפי׳ בפניי המלכים איני‬
‫יזהו שאמרתי כל היכח שמצאתי‬ ‫ולא אמרתי כשאפנה אשנה‬
‫בוש כענין ואדבלה בעדוחיך נגד מלכים ולא אבוש • ו ‪#‬‬
‫מציה קייתתיהו * וילעאי שיעלו לי תן השם כאלו קיימתי רמייה‬
‫תאמרי איךאעסוק בתור׳ בזקנותי הנה לח עסקתי בבחרותי ולאי‬
‫מצות עשה אייל אבל אבי א״ל כך יכך עשה ותכניס לשער הזה‬
‫אדע ילא אבין וישחקו בי ויעשוני לעג ביניהם י ולכן המר הוי‬
‫והתחיל הענין והסדר יהודה בן תימא אומר הוי עז כנמר וקל‬
‫עז כנמר כי יעלה ל־ ה ק ל ה כאלו עשית עולם מלא שמסמך'‬
‫כנשר ורן כצבי וגיבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים אבל‬
‫נציליס ישראל הנקר׳ ע)לס מן האומות יקל כנשר דייל שלא‬
‫אתה הלביא בלבד׳ תבלי סדר ואיני יודע אם האתת אתך אייל‬
‫תאמר בעל בהר אני כבד בתנוע׳אני האיךאלך להזיק את עצמי‬
‫כי לא מצאנו תיתא לא‬ ‫ר ׳ זה הסדר שסידר לך משונה היא‬
‫וגופי אעשה המצוה ע״י אחרים ואני אניח לכן אמר קל כנשר‬
‫בתורה ולא בנביאים ולא בכתובים ומאחר שאמר גיבור כארי‬
‫ל ל עשה עצמך קל לעשות רצון קונן־ ושמא האתר אלך לאט‬
‫שהוא מצד הגבורה היא העז הוא הקל הוא הרץ אייל נראה לך‬
‫לאט שוב אתר ר! כצבי פן תעשה המצוה ע״י אחרים והשאר‬
‫שדברי אבי ז״ל ה ם ברבו• צדברךאשר כל המוסיף גורע • דברי‬
‫בלא מציה וגס בבוא התניה ליק־ אל תאתר עדיין יש לי שהות‬
‫אבי ז״ל דברי קשוט ואמא הוא יתאחר שהיה המסדר שמו יהודה‬
‫וים הינד נ ו ת‬
‫ש‬ ‫כי היצר לוחם ושתא יטרידך ולא העשנה‬
‫היה צריך להזכיר תימא שם אביו ונק׳ האב תיתא והבן יהודה‬
‫כגון בחורף שהקיר גדול ובקין שהשינה מתוקה • ויצר יומר לך‬
‫לסור נפלא י אייל ר׳ תהו הסוד זה קשה לי ואמרתי אין תיתא‬
‫תנוח ותשלוט ולמה תפסיד שינסך ויזזוק גופך ותי־א לילי חול•‬
‫בזורה י אייל ואין כתוב בתורה אייל מבראשית ועל לעיני כל‬
‫ותן החולי למיתה כי אחים הס ואחר התות מה הועלה ל‪ 1‬וכן‬
‫ישר^ עברת* כתה פעמי׳ ולא דל; יחי תיתח שתא יש תורה אחרת‬
‫בחורף תתקרר והנזק ולא הועיל שוב אתר וגיבור כארי ההגבר‬
‫׳שירה אחת היא • ‪6‬״ל ברוך שלא נתן להתר קרניים אייל רחם‬
‫עליו ולא תשמע לו והשכם בבקר להתחנן בפני בוראך ואס ככה‬
‫מרחמך א ם י״י ר״ל רחם שמך הפכהו והוא תת״ר וסתם התר‬
‫את עושה ה ק ל ה יעשה כתוך ולא תאבד בין היזומות וההר׳ זאת‬
‫א״ל בני אהה רוצה להכנכ בשער המלך תעשה נסדר הזה •‬ ‫‪-‬‬ ‫הוא רחמים שנאמר וישנס אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו‬
‫השכים בבקר קזדס אור הנקר ואתחנן לפני השם זהכוין בסוף‬ ‫ברוך‬ ‫והיה מן הדין להיות לך קיייןאיר פנים היא הידיעה אלא‬
‫צל משמירה ומשמרה שבציפי המשמורת ה ק ל ה נ נר לחורבן‬ ‫כלומר‪.‬‬ ‫שהעלים תמך הידיעה אייל אל תהפוך שמי כי רחם הוא‬
‫הבית וגלית ישראל בין האימות ובאותה שעה תצוין והתפלל כי‬ ‫רחם תרחם ותגלה לי סדר כיוונת כל דבר כי חני רואה‬
‫אותה השעיר ראויה ורצויה ואחיד התרבה בתפלתו וגתחנהי ויא׳‬ ‫שכל דבריך טהורים וקדושים וממקים קדוש וטהיר נולדת אייל‬
‫הממעיט ובלבד שימין‪.‬לבו לשמים‪ .‬י ה מ ה בני המעט בסיכה‬ ‫נא‬ ‫אייכ רחם ארהתך ר״ל אתה ששמך רחם ארחמין־ בסדר הזה‬
‫טוב הוא מהמרבה שלא בכיוונה ואמור פרשת העקי‪/‬ה לכביש‬ ‫אשנהילך ן א א א פ ק עורר על הדחתים ואתחיל והשם‬
‫ב ס‬ ‫‪3‬‬ ‫ס‬
‫ולמעט הדין מעלינו ופרשת'התן אהל כבישת הדין להשפיע‬ ‫דיר‬ ‫יהיה בעזרי יהודה אותיות י״ה הו״־ ומלת יי׳׳ה רתז למדת‬
‫עלינו ברכה ולפרנכינו ד׳ חייתינו ולא חוס׳ כדי שיהא בטחונך‬ ‫ישראל‬ ‫היא כנסת ישראל • שהוא מלך ישראל הי וקיים ולכן תל׳‬
‫ב ה ק ל ה כל יום ויום דיתיא דתן עותר לגלגולת בכל יו‪^<0‬׳‬ ‫ובעבור שאמרת העילם תקבלי©‬ ‫מיהודה עד סוף העולם •‬
‫והיו עזסקייבתור׳ונןחעשה גם אתצ ני ברו־ה׳ יום ׳‪.‬׳ס • יי׳ י‬ ‫שפע מתדת גבורה עי׳כ יהודה הוא ממרת דוד המלך הנק׳ ׳"ה‬
‫עולה דרך ההוד אל הגבוי ותקבל משם גבורות ואכזריות תבלי הדברות ליחד ל ק ל ה יחוד יגמול על העשר * ופרי׳ קרבנות כ ד י‬
‫שייקח כל לבר וידבר חלק הרחמים כעין הקדבנות שהיה לוקח‬ ‫רמלה • ל מ ק ם מן האויבים הנה שתו תוכיח י״ה הו״ד ואתר בן‬
‫כיי׳׳ה חלקו ר״ל הסכמת כולם בקרבן ההוא • והם עולה ומנחה‬ ‫ג^ימא כי יעקב נקי תיימ״א תתןאמת ליעקב ויהודה הוא בןיעקב‬
‫ושלמים חטאת ואשם יי וטיב לומר לצויס אהלים ער עת בא‬ ‫והנה יוסף אמר לאחיו שלתו מכם אהד רקה את אתיכם ואשם‬
‫הבקר כי אז זמן ׳הקרבנית ואחר הקרבנות יאתר רבון כל‬ ‫האסרו ויבחנו דבריכ׳צאמת אתכ׳ ואם לא חי פרעה כי מרגלי׳‬
‫‪:‬‬ ‫העולמים 'יהי רצון מלפניך שיהא חשוב כאלו הקרבתי ע ו ל ע‬ ‫אתסר״ליאם נהיה מקובצי׳למטה יהיה גםהשבטי׳ מקבצי׳‬
‫בזמנה או מנחה או שלמים ואחר פ׳ חטאת לא יאמר יהי רצי•‪,‬‬ ‫וזהו ויבחנו דבריכם דברים‬ ‫‪$‬מ*לה ו״ה אם האמת אתכם *‬
‫שאץ החטאת באה נדבה;אם לא תוכל להלחם ע ם היצר הרע‬ ‫לאתם ליגמתם ואם לאו אס זה הקטן איננו נפרדת ההבילה‬
‫לקום ולעיין בסופי תשתיורא צי לא נהנו לך שינה רק שיהין‪,‬‬ ‫ותקבלו פרנסה וחיים מפרעה זהו חי פרעה כי מרגלים חתם‬
‫‪,‬‬
‫נ‪15‬מי ןלאה והבן שיחין נשמי שינה שהדין פועל בכיי נש ׳"?‪,‬‬ ‫ונהיה‬ ‫ר׳׳ל בתרתם מימית הטומאה ואס תביאו את אחיכם‬
‫דוגמא עליומ וניערה ונרבה ונעלה לסשיס רבוא אז ?היה‬
‫‪rrS‬‬ ‫י‬ ‫י‬
‫בא‬ ‫הקנה‬ ‫ספר‬
‫הוא מן העפר ו ג ם מן האש ואץ •הכשפים באים אלא מן העפר‬ ‫ע ״ נ שיתין נשמי‬ ‫אחת והמסיבות נחים וכ״א כלול מעשר‬
‫והיא מלה האחרונה שהיא אשה וע״כ תזהר מכישוף וכיון שכן‬ ‫ואם לא תוכל בכל משמר עכ׳יפ חצי שעה קודם לאור היוםקום‬
‫הוא ע ״ נ תרחיק כל נזק מגופך כגון עשב יבש וצרור שקינהיבו‬ ‫כלי לתקן עצמן־ בעבורת הלב הוא התפלה ולא תלבש מיושב‬
‫ח‪3‬ירך כי גופך רומז ‪3‬ל‪3‬רגרול ולכןתשמרהו ותפנהבלילה‬ ‫אלא קח חלוקך ותכניס בו לאשך וזרועך בעודך שוכב ונמצא‬
‫כמו ביום אחר שאתה מקלש עצמך מצל כ מ ל העליון מה ל*‬ ‫תקים שאתה מכוסה ואל תאמר הנני בחדרי הלרים ומי יראני‬
‫ביום מה לי בלילה ונהורא עמי׳ שרי׳ י ועמול במקום גנוה‬ ‫כי הקב״ה מלא כל הארץ כבילו כי נהורא עמי׳ שרי׳ שאם לא‬
‫ותשחיןאו לסוך עפר תיחות משוס ניצוצית הכיחזיס על רגלים‬ ‫תלבש תלוקך בזו הדרן‪ ,‬יראה הביית ‪ :‬יראה והבן מה אתת‬
‫כ ח ת שופכה יאימ מוליד והס בניס אחרים‬ ‫ףאמרושאתה‬ ‫רואה ומה רימז הברית ותלקלק בחלוקך ללבשו בלא היפוך שלא‬
‫ונפשם נפש מסואבה ואם חבא להאחז האבר ולהשתין אחוז מן‬ ‫יהפוך חיצון• לפנימי כי היא כיסוי הגוף והפנימי הוא טהור‬
‫העטרה ולמעה לצל הארץ ואף אם אתה נשר פן הבא לילי קושי‬ ‫ולכן אל תהפוך כי ת״ח‬ ‫ונקי ומצד החיצון י ק ו ם טומאה •‬
‫והקושי מביא לילי הרהול והלהול עולה ונדבק ופוגם יותר מן‬ ‫מדקדקים שלא להפיך חליקס ״ ותנעול מנעיל ימין תחילה ולא‬
‫עבילה ‪0‬י תשהה צלכך כי אתה מזיק‪-‬את הגיף אשר הוא טהור‬ ‫ואח״כ תקשיר מנעול ימין‬ ‫הקפדנו ואח״כ שמאל ותקשרנו‬
‫כלי הנפש העליונה ותרחוץכפיך ותברךבא״י אמ״ה אקב״ו ע ל‬ ‫א״לולא בעי לנעול כתפיליןחי׳ל דנ׳הכי הוא מ ע ל של שמאל‬
‫נ״י ותלת נטילת הגבהה כענין וינטלם וינשאם כל ימי עולם י‬ ‫החלה אלא מפני שהברייתא אומרת נועל של ׳מין‪-‬תהלה ע ב ד נ ן‬
‫ונטילת ירים ונטילת תפלה שווים בהגבהה ע״כ תגבה ידך‬ ‫כתרוזייהו נועל של ימין תחלה וקושר של שמאל תחלה • א״ל‬
‫שהם עשר אצבעות נגד י׳ ספירות ותכוין להתקדש מן העשר‬ ‫מאן דאמרכתפיליןמאי דעתי׳א״ל בני מנעיל הוא ימיןושמאל‬
‫כאדם שהוא ת״ת מגביה ידיו למעלה אלו*רועותיעולם וממשיך‬ ‫וכשם שתפילין מניח של‬ ‫שנאמר מה יפו פעמייך ‪3‬נעלים •‬
‫מןהמקו׳העליוןימוריד שפע למטה ומברךאתהעשרוכןתמשו'‬ ‫שמאל תחלה כדי שלא יהא תפילין של ראש בראש והיא רי׳ל ל׳י‬
‫אתה שהמיס רומזים רחמים והאצבעות ה ם עשר עשר כנגד‬ ‫ע״כ צריך להניח ביד וכשיבא להניח בראש אז‬ ‫אינה לשם •‬
‫עשר ע״כ תגבה ידך והכוין זהו שארז״ל בתר כוונה אזלינן •‬ ‫האשה בביתו ומברכה ואומר ברוכה את לה׳ בחי וכן המנעול‬
‫וע׳׳ז אמר הכתוב ואשא כפי אל מצותיךאשר אהבתי וכן ‪3‬עשותך‬ ‫פן ינעיל של ימיו' ולא ימצא‬ ‫נועל של שמאל תתלה כתפילין‬
‫למטה חקיקה וציור כןיעשה למעל׳ וירקרק לערות עליהם ג׳׳פ‬ ‫המנעול של שי‪4‬אל ברגלו א״ל והחומר של ימין תתלה למה ת״ל‬
‫כי ג׳ רוחות רעות שורים על היד ותעביר א׳ א׳ א״ל ויעביר‬ ‫בני תפילין תל יד יש לה י׳ המורה רתמים ובעבור שרוצה‬
‫כל הג׳ בבת אחת איל רוחות רעות מאין נאצלים מג׳ מדות‬ ‫לעלות אל הר^לך נוטל רשות מהשוער ולכן תניח של יד תחלה‬
‫אשר שלשתן דין והראשון מצפין תפתח הרעה והו״ד״יאש״ה‬ ‫מ״מ אין צריך הכנה כי הי׳ עמו אך המנעול אשר הוא ברגל‬
‫עקרן משם ודרך שם יורד החשך בעולם אחד אחד מכבים‬ ‫של שמאל ומנעל שמאל תכין לך הדרך ותנעול של ימין תחלה‬
‫ומעברי‪,‬׳ או שלשתן בבת אחת הוי אומר א׳ א׳ ג ס אתה כן •‬ ‫ואה״כ של שמאל וכלי לצאת ידי שניהם נועל ימין תחלה ואיט‬
‫ומצד ג ׳ רוחות הללו תזהר קודם נטילה שלא תיגע ילך בפה‬ ‫ואח׳׳כ נועל שמאל וקושר והנה רוצה‬ ‫קושר והכין מקצת‬
‫או בחוטם או באוזן או בעין פן תוליד נזק כי כל אלו מרמזים‬ ‫לעלית ילעשות קשר וחבור בימין והכל אחד * ותלך שלא בקומה‬
‫לכוחות עליונים וכלא׳ גבוה מהבירו י וזהו קדושים תהיו כי‬ ‫זקופה פן תדחוק רגלי השכינה שנאי והארץ הדיס רגלי י רגל•‬
‫קדוש אני ה׳ ותכוין בברכה כי קריאת השם הוא לשון אדנות‬ ‫הקב״ה ה ם יכין ובועז והם על הארץ והיא כי• והיא כפופה‬
‫ובשעת קריאתו‬ ‫באל״ף דליית והכוונה שהוא אדון הכל ׳••‬ ‫ואס לא תלך‬ ‫החת רגליו ילו הכח והממשלה וקומה זקופה‬
‫ביו״ר ה״א המורה יהו״ה שהוא היה הוה ויהיה ובמקומו‬ ‫בכפיפה אתה עושה היפך דוגמת השכינה ותבדוק ותיטול‬
‫אבארהו ג ס מלת אלהי״ס ומלת א׳!ל בע״ה •־ ובתסחן המים‬ ‫ותניח תפילין ותתפלל היא עול מלכות שמים שלמה • שכן‬
‫•‬ ‫תעביר בכל מירי דמנקי אליז שמצוה מן החיבחר במים‬ ‫אמר ר׳יוחנןהרוצ׳לקבל עול מלכו׳שמ־ישלמה יפנה ויטול ילין‬
‫ואחר נטילת ירים תברך אשר •צר את האדם בחכמה וברא בו‬ ‫•ויניח תפילין ומתפלל ואתה יודע שכל יקום שהולך אדם מלוים‬
‫נקבים נקבים חלולים חלולים כי הוא דוגמה עליונה הנקבים‬ ‫אותו שני מלאכים כענין שאמרו ביעקב אבינו ע״ה מלאכים‬
‫והלולים הם הצינורות אשר דרך שם נותן הנותן ומקבל המקבל‬ ‫שלווהו וגו׳ לכן בכניסתך לבית הכסא עשה התעוררו‪/‬והתפלל‬
‫ואם יסתום אחר מהם לא יתקיים התקבל • י יראה והבן‬ ‫ואומר התכבלו מכובליס קדושים משרתי עליון שמרוני שמחני‬
‫שרח״ח איברים רוחניים מתקיים דרך נקבים ?חלולים י שכן‬ ‫עזרונ• עזרוני המתינו המתינו ער שאכנס ואצא שכן דרכן‬
‫חלולים חלולים עולה רח״ח * א״ל ר׳ והלא בהםתלקעלת‬ ‫של בני ארם ובעבור שתניחם בחוץ והשלים והמזקים בבתי‬
‫העלת הפתוחים נסתמים י אייל בני היש להם קיום • ועוד‬ ‫כסאות ע״כ בקש מהם שמירה ״ א״ל ר׳ ולמה פעמיים אייל‬
‫תינוק שבמעי אמו טבורו פתוה אשר הוא סחים ופיו שהוא‬ ‫כענין שוב אשוב שאין השמירה מכח עצמם אלא מכח ה ק ל ה‬
‫סתום הוא פתוח והנה עלת העלתפותה וסותם ואמת מברך‬ ‫וכן תאמר בכל פעם שתכנוס כי השעות מחולקו׳כ״ש שמשתנית‬
‫מפליא לעשות היש או הראית פלא כזה נאד מלא רוח שהוא‬ ‫י כפי מעשה המקבלים • ולא תגלה עצמך ע ד שתשב ותגלה‬
‫סחוס ורוח שמור ‪3‬ו יעשה ‪ 13‬נקב כחודו של מחט רוח חלף‬ ‫מלפניך טפח ומאהריך טפחיים ואשה מאחריה טפח ומלפניה‬
‫ואם‬ ‫והלך לו י והאדם מלא נקבים והרוח שחור בקרבו ‪:‬‬ ‫לאכלוס ע״כ צורך הגלוי מכאן ואילך יש ליזהר שלא לגלות‬
‫רצונך לסדר ע ס שאר ברכות ג ס על נטילת ידים בבית הכנסת‬ ‫ואפי׳ לדרעיה כד'מנח תפילין כ׳ כל אברים של אדם רומזים‬
‫אך א ס חברך מיד אחר נטילת י ד ם ואשר יצר‬ ‫רשאי אתה‬ ‫*לדברים גדולים ונוראים ואין שבח בצניעות בעולם • וכשחשב‬
‫‪:‬‬
‫אמור אלהי נשמה כו׳ ותחתום ברוך אחה ה׳ המחזיר נשמות‬ ‫יהיה פניך לדרום כדי שתעשה כבוד לאברהם ואחורך לצפון‬
‫לפגרים מתים לפי שהיא סמוכה לחברתה ואינה פותחת‬ ‫•מצפון תפתח הרעה ולא חשב בין מזרח ומערב הס ל ו פרצופי׳‬
‫בברוך שכיון שחברתה מבורכת וצדיק חונן ונותן למה יברך‬ ‫שלא לחלוק וכ״ז כשתפנה במקו׳מגולה אבל בלהכשבבית שיש‬
‫ג ם כל היום‬ ‫בפתיחה אין צורך וכל שאין צורך אין לבלך •‬ ‫לו מחיצות אין לדקדק • ובשדה אחורי הגרר חפנה מיד מבלי‬
‫כשתפנה בין לגדולים בין לקטנים תברך ע ל נטילת ידים ואשר‬ ‫דקדוק ובבקעה תתרחק עד שלא יוכל חבירך ׳לראית פריעתך‬
‫יצר והוא שששפת או קנחת אבל בלאו הכי תברך אשר יצר לחול‬ ‫•ולא תאנוס עצמך לדחוק יותר מדאי כי אתה מעורר הצער י‬
‫והדין נותן אחר שהעביר רוח רעה מגיפו ונשאר נקי וטהור‬ ‫•יתקנח ביל שמאל ולאי בימין כייהימין היא מעולה זלמה ישמש‬
‫האיך לא יעורר לברך יאליחצרך ל׳א בשעת הניגוב שכל זא‪1‬‬ ‫משימוש שאינו ראי׳ לו מאחר שרמיזו גדיל ולא תקנח בחרס כ׳‬
‫שלאי‪:‬‬ ‫א ••'‬ ‫•יא‬
‫שלא ניגב לא עשה כלום שהרוח רעה עם הניגוב עוברת • שבמקום ישראל אין שטן ואין פגע רע״״ועהה גקריאך מה טובי‬
‫ומיד תברך בציצית טלית קטן על מצות ציצית ועל טלית גדול איהליך ננואך לבית הכנסת תעורר הטונה • ואמר הקריאה‬
‫להתעטף בציצית וצריך להתעטף מעומד שנאמר לכס ללש הזאת שנקשת להתברך מהטוב אמור ואני נרונחסדך אנא‬
‫שלא תחמר אחר שמצות טלית רומז בכ״י א״כ יהיה מיושב כי ביתך אשתחוה אל היכל קדשיך ניראתיך והוא מאמר הטו‪5‬‬
‫עליה נאמר ואתה קדוש יושבתהלות והוא השער הנז׳ ועליה ומלתאשתחוה אריק וגס בקריאה זו תועיל ותשב במקומך ואם‬
‫‪6‬מר אנה הלך דודך ונבקשנה עמך ר״ל עמך יוכל •להשיגו יש לך טלית אחר תתעטף ותשהה מעט ולא הפתח פיך ער‬
‫וזולתך לא ומלת יושב ממתין כמו ותשבו בקדש והישיבה מורה שתחשוב בלבך לפני מי אתה עומד ומי‪ .‬הוא השומע דברך ואז‬
‫עיטב והמתנה ומרמיז אל הנרמז וכדי שלא תעשה אותה תלבש אימה ופחד ותפתה פיך ואמור תפילתך על הסדר אחד‬
‫מיושב חייבה תורה מעומד הואיל וזי המצזה רומזת בה'קשרים המרבה יאחד הממעיט ובלבד שיכיין לבו לשמים ליל לעשות‬
‫ה׳ אחרונות וח׳ הוטין ח׳ ספירות ואלו ואלו אח״ר וחוט הלב היאכ״י לשמים היאתי׳ת על מחשבתו זה הממעיט אך‬
‫התכלת בה רומזת אל החי׳׳ך הוא חכמה עלאה אם כן ראוי המרלהוא מכויןלהוריד השפע מבריכ׳עליונה להשקות למעלה‬
‫לעשותה מעומד ־ אייל ל א״כ דברים הרומזים בל* צריכים מן העשר ואח״כ לס לשמים • ותתקן מלבושך־ שנאמר הכו ן‬
‫להיות מיושב א״ל אין הכי נמי ואבי אמר לי ג״כ דברי׳שרומזיס לקראת אלהיך ישראל א״ל א״כ מי שמלבושיץ קיועיס לא יתפלל‬
‫בלי כגון נפילת אפיס ותהלה לדוד ותפילין של יד וכיוצא ואם אין בידו לתקנם מה יעשה ־ אייל אין הבגדים הללו‬
‫בהם צריכין להיות מיושב כי מצוה מיושב ממשיך מכ״י ומצוס במשמען רק הכוונה היא ככה מלבושי הלב הם מחשבות‬
‫מעומד ממשיך תתפארת ישראל י ואס עשה מעומד הדברים השכל וכשאדם רוצה לעמוד לפני אלהיו צריך לתקן מחשבות‬
‫שראוי לעשותן מיושב הרי הוא תשקר ותחליף ומקלקל הצינורת שכלו שגם ישראל רוחני אמור לו הכין לקראת אלהיך היא‬
‫והפך בהפך • א״ל ר׳ והלא של מיושב עושים מעומד א ׳ל הבינה אתה הנק׳ ישראל והנה שלמטה מעורר להעשות למעל׳‬
‫‪:‬‬
‫שלא לתת פחיתו׳ באחרונה וסוף הענין דברים שמיושב ועושה ‪.‬וכשאתה מתפלל אל תגביה קולך בתפלחך רק השמע לאזניך‬
‫אותן מעומד צריך לכוין במה שרומז אף שעומד מצד שלא יהא ‪.‬מה שאתה מוציא מפיך שהתפנה והקול במקום א׳ זהו שפתיה‬
‫פחיתות בדבר וכן העושהשל מיושב מיושב ומכווין שלא יחליף נעות וקולה לא ישמע ״ ולכן כל תיגה ותיבה תחתוך בשפתיך‬
‫הדברים ושלא קלקל הצינורות ואינו נותן פחיתות לדבר על ‪.‬ולאתבלעס שהשיגה רומזות בעליונים הם הםבית וכשתוליד‬
‫שניהם נאמר כי ישרים דרכי ה׳ ועם כל זה העישה מיושב ‪,‬חסרון בתיבה ולא הוציאה בשלימות כ״י עדותיך ועריו והוא‬
‫‪5‬ריך לעשות כבוד לנרמז בשעת ברכה ולקום מעט וכן הדין שקר כי איןחסהןיאףכי יש חסרוןבהשפעיגם זה רעה ‪iton‬‬
‫נותן ־ זאח״כ תניח תפילין בזרוע שתאל לתעלה תה׳ פרקים שאתה מחסר השפע וס״ת חפרידס זה מזה פן תכשל נאמרך‬
‫והנח מיושב וחלק כבור בברכה ונגד הלב כי הלב לצד שתאל ‪.‬ספרו בגוים את כבודו שח׳ של אח נבלע והמ׳ שלבגויכז‬
‫ותברך להניח ואח״כ של רחש ותברך על מצות תפילין ואין כאן מתחבר ית׳ של את ונמצא ששב הא׳למ׳יהזאגידיףל׳ מת ה״ז‬
‫מקומם ובתקותם אבאר בע״ה י א׳׳לר׳ אמור כאן מעט ושם וכן שבהי ירושלים את וכן וייראו העם יית ה׳חפרידס • א ׳׳ל‬
‫'הרבה א״ל תה אותר א״ל לתה להניח י א״ל להניח ברכה אל ולמהידביקס עד שיצטרך האדם להפרידם ושמא יבשל א״ל‬
‫ניתיך י ובשל ראש־ על תצות כי תן הראש תורידיס הברכה מוכרחים הס כי התיבות מרמזות בספא־ית והספירות ה ס‬
‫בבית א״ל ואס שח אייל תברך על של ראש להניח ועל תצות • ‪.‬דבוקים דביקות עולם כעניןנעי־ן סופן בתחלתן והנה מוכרח‬
‫'‪6‬״ל הנה של ראש להניח אייל הכי כוונת הענין אתה הראש להורותאלהדיבוק ואףכי דביקוס נפרדים בהשפעה הרי כאן‬
‫ולא תאריך‬ ‫הפסקת הצינור תלהניה אשר צויתני להניח ברכה אל הבית ‪.‬פירוד ואין הדיבוק והפירוד מורה רק בזה *‬
‫ותתקן י ותתיר תמשמש בשל יד תחלה ואח״כ בשל ראש כי אס בתפלתך ׳והר מן הצבור פן תחשב מגסי הרוח ואין הגאיה‬
‫לא יעלה דרך הסולם יפול ויהרוס ־ והתשתוש הוא שלא יזוזו רק להשם יתברך שנא׳ ה׳ מלד גאות לבש י א״ל ר׳ והלא‬
‫ממקומו כ• אין הדבר נכון ולא תישן בהם פן יבא לידי נפיחה מאריכין לו ימיו ושנותיו ח״ל ה״מ יחיד אבל עם הצבור •חשו‪3‬‬
‫וראה והבן קדושתן ואחר הנחתן תמשתפ ותברך שכן אמר רב עס הצבור ולא יאריך יותר מן הצבור * ובק״ש תהא נזהר‬
‫אשי כל אימת דממשמשבה מברכי ובענין שינה יש בהם כמה מאד מה שחוציא מפיךוהשמע לאזניך רמ״ח תיבות שבו וכן‬
‫סלוקי דינים • כשהם בראשו יוכל לישן שינת עראי כי שינת א״ל כשעלה מרע״ה לרקיע שאל להקלה למה חסר הג׳ תיבו׳‬
‫עראי אין בהם לא חשש נפיחה ולא היסח הדעת • אבל לא קבע מק״ש עד שיצטרך האדם להשלים ואס הקלה מהסרן אדם‬
‫'בי יש להוש לשניהם ־ וכשהם בידו לא קבע ולא עראי פן יפלו מאין לו להשלימם • והשיב גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה‬
‫לארץ מקום דריסת רגלים ״ ויש חיליל בקדשים וכשתניהס העולם שעהיחן ישראל ללכת בארץ לא להם ארץ נירים יעלו‬
‫?{צל מראשותיו פורס סודר עליהם כי מכבד הקדשים וישן עליהם בהמות טהורות גס טמאות שפן וגמל שמו עליהם כי‬
‫!אצלם בין שינת קבע בין עראי ואם תכנס לבית הכסא תחלצס פנו תדרכי השם ור״ל בגלות יתגלגלו בבהמות אפי׳ בטמאות‬
‫‪.‬ותניחם חוץ לדי אמות או כריך ותנם בכלי תוך כלי אייל ר׳ ויפנו תתצות השםאלהאלהיםאחרים ואין הטותאה נוגעת רק‬
‫והלא'מכוסים בעור אייל יש בעור שם שדי ש' בראש ולי עד ו׳ קצוות והוא תת אבי אנוח הטותאה שני לו אב הטומאה‬
‫'נילי• י ואח״כ תלך לבית הכנסת ובלכתך מהר פעמייך שכן ר״ל מי שנגע במת הוא אב הטומאה שלישי לו ראשון‪:‬רביעי ל>‬
‫כתיב בבית אלהים כהלך ברגש וןיהלוך בתי כנסיות ובתי שני בחולין חתישי לו הוא ג׳בחרומה ששי לו הוא רביעי בקוד*‬
‫מדרשות מעורר הלוך רחמים מס‪3‬ה‪.‬לס‪3‬ה א״ל א״כ ילך וישב ע״כ חסר הקלה בזו השתיטה ג׳ תיבות תק״ש התעיד על‬
‫וידום א״לימעלת ההולך מצד מעלת החפלה ומעלת תלמיד כי רמ״ח היבריס שלאדם והוא נגד כחר חכתה בינה להרתיז‬
‫הם מעוררים'את האהבה ־ ויבדוק מנעליו פן יהיו מטונפים כי אף בגלות לא נאמר על אלו הג׳ העניים והאבץניס מבקשים‬
‫‪ yrov‬מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב ואס יהיו מטונפים מה מיס ואין ל ל מבקשים גס אותה המדה הנקרא איי׳ן וכ״ז‬
‫&עלת לו בתפלה •י ובהכנסך לבית הכנסת תאמר מה טובו בגלות רק ששת ימי בראשית אשר הטומאה מגעת שם • אבל‬
‫‪#‬קלל יעקב משכנותיך ישראל • מ״ה במילואו מ״ם ה״ה מוליד הג׳ הס כתר חכמה בינה אין שום טומאה מגעת שם *‬
‫‪-‬מ״‪(5 7‬חר והכה מ״ה מ״ה הוא הן׳ ומשך הו׳ כי מ״ה עולה •ולכן חסר הג׳תיבץ בקריאה שמע להודיעך קושט דברי‬
‫אשר הוא דוגמא העליונה‬ ‫אלס & ג ׳ ווין כנקראי׳ יהו״ה ור״ל אתה מ״ה הוא ת״ת אמת אך האדם‬
‫טוס איהלז־'הוא יסור ומלםת אהלי יעקב ואמר יעקב כי צריך לכללם בחזרת שלש שמות אני ה׳ אלהיכםאמת הרומזים‬
‫ג^לות מקשים'ממט טיבה אבל בגאולה משכנותיך ישראל לג׳ שאמרת• אני רומז להכמת אלהים כעני‪,‬׳ אני חכמה אלפים‬
‫לעולם‬
‫ככ‬ ‫הקנה‬ ‫י‬ ‫ספד‬
‫ממלתו הוא נצח על מט״ט ובושפע ו‪3‬רכה וקב״האמל יסמא‬ ‫לעולם קדומה יר״ל א ל של ימה' שהוא צ״ע האצלתי אלהיכם‬
‫משה במתנת חלקו שהוא־שבת בשפע שהיריד לו ועוד ׳דבלים‬ ‫הוא הבינ׳והנה ג׳רוחנייסהס בדמו ולכן אנו כופלים אני ה׳‬
‫רביס בק״ש ואין פאן מקומו * וכשתקרא ק״ש תזהר לתת ריוא‬ ‫אלהיכס נעלמים בנעלמים והנגלים הם כנגד הנגלים ר״ל‬
‫בין הדבקים כמו אתכם מארץ מצריס פן תבליע המ׳ מצל השני‬ ‫נעלמים הוא הכפל •י ונגלים הס הנראים והנקראים והם צגד‬
‫ואתה מידה חסרון וכן וחרה אף י אותו וזכרתם וכן כל כיוצא‬ ‫הנגלי׳ר״ל אני רומז לחכמי שלמ׳ כעניןאני בכר אתנהו • ור״ל‬
‫בהם וכל השמות האמורים בפרשה ראשונה תאריך בקדאהא‬ ‫אני חכמת שלמה •הו׳׳השהואת״ח ישראל לקתני מביתאביהוא‬
‫כל אחד וא׳ ע ד שתכוין הי״ה הו״ה ויהי׳׳ה אך בא׳ דאחד לא‬ ‫פח״ד יצחק שהוא אלהיכם והמליכני עליכם והרי כאן ששה‬
‫תאריך שלא יראה אי חד וראה והבן שבהן וגס לאתמהר בקרי'‬ ‫שמות ג׳י נעלמים וג׳ נגלים ־ ואס הוא העלימסמפני הכבוד‬
‫הח׳ שלא תקראנה בחטף ותארך בד׳ ע ד שתחשוב * ‪ p i‬שהוא‬ ‫אתה צריך להעלותם כ׳ הוא אמונתיני יעל שק״ש היא עדות‬
‫בורא עולם ומלך בשמים ובארץ למעלה ולמטה זבד׳ ךותות‬ ‫ברורה פעמיים בכל יום ע״פ שנים עדים חייבים כל ישראל‬
‫העולם י מזרח מערב צפון דרוס • ותהום רבה ועל רמייה‬ ‫להעלות עדות זו פעמיים בכל יום • זאשה פסילה לעדית לכן‬
‫אברים שבו ואס לא תוכל לכוין כל כך תכוין ה׳ אלהינו שהוא‬ ‫חשה פטורה מק״ש ומבשרי אחזה אלוה שהיא ראשך כמין י׳‬
‫עתיד להיות אהד ובכל מאודך בכל ממונך ובכלמדהיימדה‬ ‫ויש לו קיץ למעלה‬ ‫מ י ׳ קטן ונעלם מן האותיות‬
‫שהיא מודד לך הוי מודד לו אייל ר׳ והלח אמרינן אפי׳ בא ליטול‬ ‫להרמיז אל הכתר וקוץ למטה להרמיז אל הבינה יע״כ בחית שכל‬
‫את כל ממונך ומי יוכל לסבול א״ל ראה והבן א ס בא ליטול‬ ‫חכמה ובינה והראיי׳ שמשם בא בלבולאדם והטיפה שהולד נוצר‬
‫נפשך נתחייבת לו כי אין מ‪5‬זפט מעוקל מלפניו ואס בא ליטול‬ ‫בה כמשך מןהמוח ומתפשט׳ בחוט השררה ומשם לגידין אילן‬
‫ממינךיודאי הוא בדיןשאינו שלךא״כ כל מ ה שעיש׳הוא דין אמת‬ ‫והנה דוגמתו׳‬ ‫ואילך ע ד הצדיק יצדיק אונן יטחן לאשה י‬
‫והאמת אתו למה תתרעם • זהו בכל מדהשהוא מודד לך כדין‬ ‫במרכבה העליונה ואצילית מן המוח שהוא כתר הכמה ובינה‬
‫הוא ותאהב אותו •־ א״ל ר׳ נפשו של אדם של השם כספו וזהבו‬ ‫בחוט השדרה שהוא תפארת ישראל ומשם לצדיק שהוא הברית‬
‫ג״צ של השם הוא כשבא ליטול את נפשו וממונו שלו לוקח א״כ‬ ‫ומבריח לאשה והאשה בעולם השפל ״ ואם לא יבין בגופו ובשרו‬
‫מאי רבישא לאדם ומה שכר לו אס לא יתרעם אאי׳ב אס הק״בה‬ ‫לא יאמין הנה הכתיש בדוגמתו כפר בעשרה מאמרות אל ייענו‬
‫יניטליד‪5‬ר שלאדם ואלם אינו מתרעם אלא אוהב שפיר י אלא‬ ‫•אמן מפיהו כי אין קדושתו קדושה ויוציאוהו מעליהם כי טמא‬
‫אי אמרת שלו היא ניטל אס מתרעם שלא כדין ׳היא מהרעם‬ ‫היא מחוץ למחנה מושגו היא •ירבעם הרשע לכן יזהר להשלים‬
‫ויענש* ואם אינו מתרעם אלא אוהב ושמח לא יהיה לו שכר‬ ‫חמורה ו ה ם‬ ‫ויש לך להתבונן ארבע פרשיות בקדושה‬
‫א״ל וער עתה היכן היית אייל וזה קשה לי וזה שאלתי אייל הלא‬ ‫תפילין שבראש זד׳ בקדושה קלה הסתפיליןשל יד וכ״י חתעטרת׳‬
‫אמרתי לך הב״ה הכי אמרלישראלאס תתרע׳שלא כדין חתרעם‬ ‫בהם הרי כאן ט׳ והברכה כולל העליון ואין כאן חילוק ובעבור‬
‫מ‬
‫ותענש י כי של• אני נוטל ואס לא תתרעם הלא שכר־ כפול‬ ‫שהם עדית של יהוד ע כ צריכים שלימות ג ס תתבונן בסוד‬
‫מאד כ״ש למי שבא אליו נפשו בהשקט ובמנוחה שלא בהרגש‬ ‫הקדושה אחדות העשר קדושות זו בזו והס הספי׳ ע״כ אין‬
‫ועכשיו הוא נוטלו או בשריפה או בסקילה וכיוצא בהסשמצטער‬ ‫לפחות מי׳ והנה עשר שמוח אינן נמחקים להרמיזאלהענין ג ם‬
‫ואינו מ ת ו ע ס יש לו שכר בזהא״ל ר׳ דברך יסייעני אס נתחייב‬ ‫עשרת הדברות ג' מצות עשה וזי מצות לא תעשה ויש שרוצים‬
‫למה יתלעם ואס יתרעם הוי שלא כדין • ואס לא יתרעם למה‬ ‫להשלי׳ בא״ל מלי׳ך נאמ״ן וטעות הוא בידם שאינן ג׳ ראשונים‬
‫יהיה שכרו כפול אייל עד מתי תעמוד בשטותך ולא תבא אל‬ ‫נרמזים באלו כי ה ם אברהם יעקב דוד ועוד אינם מגיף הק״ש‬
‫האמת ־ הכי אמר הקב״ה לאדם אס יאמר לך אדם אם לא תצא‬ ‫ובק״ש בעינן להשלים רמ״ת •‬
‫ממחיצת הקב״ה לעבוד אלהיס אחרים אני נוטל את נפשך או‬ ‫והבן שכתב בראשונה ג׳ שמות יהוה אלהיט יהו״ה‬ ‫\ראה‬
‫ממונך אפייה ואהבת אח ה׳ אלהיך בכל לבבי ובכל נפשך ובכל‬ ‫ובאחרונה ג׳ שמוח אני יהוה אלהיכס וג׳ נעלמים‬ ‫‪i v‬‬
‫מאודך י איל מתוך השקר יתבאר ה־ימת שבכלל השקר אמת‬ ‫הרי כאן ט׳ והוכרחו להסמיך אמת אל אלהיכם כענין שנא׳ וה׳‬
‫ובכלל אמת אין שקר י ממ״כ כשמסר נפשו שלא לעבוד אלהים‬ ‫אלהים אמת ־ ואמת הוא שם הרי כאן עשר וע״פ הדבור תקנו‬
‫אחרים ואינם עובד אינו נותן דבר משלו אייל אפ״ה הואיל‬ ‫חזי׳לקי׳ש והשלימוהו מסתרים • ומצד מעלת הנעלמים אין‬
‫ואפשר להיות לו ממונו ?נפשו כשיעבןד ע״ז והוא *־ט עובד‬ ‫להשלים רק ש״ץ וכל ה ע ם ישמעו ויבינו ומכוונים ומודים כי‬
‫הקב׳׳ה מעלה לו שכר * שכן אמר ר׳ עקיבא גדול הדור עכשיו‬ ‫ש״ץ הוא כמלאךה׳ צבאות ?אני זוכר שאמר לי אבי זלה׳׳ה מלה‬
‫שבא לידי לא אקיימנה אלא שקר ואמת ש^מרת מעולם לא‬ ‫במלה כל דבר שצריך עשרה כגון ק״ש וקדושה וברכו וקדיש •‬
‫שמעתי אייל ר׳ שקר עילה ת״ר ואמת עול־ תמ״א ובתוך ת״ר‬ ‫וכיוצא באלו כל יחיל ויתיר תייבבי׳עם הש״ץ וא״לטעס עדות‬
‫תמ״א ואס תבקש שקר בכלל אמת לא תמצא אייל וחליפ־הן‬
‫נו‬ ‫ברבים השוייס בעדוחן אוהב הקב״ה שנא׳ הןאלכביר לא ימאס‬
‫בגולם י אייל ר׳ יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך *כשי סדום‬ ‫י שאם איט כן ימיי לא יענה קדושה ולא קדיש ויסמכו כולם בש״ץ‬
‫אמרו ללוט ג״ש הלא״ה וכוונתם גול״ם שוט״ה ולמה מר קו״תני‬ ‫זא׳׳ל עניני של ירידח ש״ץ ענין אחד שאלתיהו על העקר ואייל‬
‫גולם שוטה איל בני כבוד תלמידי הביב עלי כשלי ו ל ח ד ד‬ ‫כל יחיד ויחיד ובלבד עשרה אייל ומה צורך בעשרה א״ל הואיל‬
‫נתכוונת• קראתיך שוטה שכשם שבתוך שקר אמת כך בתוךשטור!‬ ‫ורוצה להשלים בנעלמים א״כ צריכים י׳ כי ע ם הנעלמים ה ם‬
‫חכמה והכי אמרתי לך מתוך שטוחך תצא חכמתך קראחיךגול‪6‬‬ ‫י׳ שמות ע ם הסמכת אמת וכל י׳ שמות צריכים עשרה ‪ :‬וכל‬
‫שמתוך דברך למדנו החילוף שאס חחליו׳ שקר בא״ת ‪3‬״‪ c‬הו‪6‬‬ ‫שאינו קירא ק״ש ע ם הציבור אין לו רשות נכפול מה יעשה‬
‫בד״ג ואס תחליף י מ ת בא״ת ב״ש היא אי״ת יהנה שקר בתוך‬ ‫להשלים יכוין ט״ו וזי״ן דבאמת ויציב להשלים ברמז ועם כל זה‬
‫אמת ואס תחליף שטות בא״ח ב״ש בנפ״א וחכמה בא׳יחי'׳^‬ ‫ק ר נ ן בי׳ מעוות לא יוכל לתקן כי חותם הג׳ תיבות לא אמרם‬
‫הואסלי״ץ והנה שטות בתוך חכמה ובעבור שמצדכח׳ לומר‬ ‫כשאר הציבור ר״ל ט״ו ווי״ן ה ס ג׳ שמות ה׳ ור״ן עולים ל׳ ול׳‬
‫וחילופיהן הזכרתי גולםלא לדדךהוא ל א תרא׳שימל׳ בגלםעול׳‬
‫ה‬ ‫מצטייר כ״ו ה ד כאן שלשה פעמים יהוה יהוה יהוה ובערבית‬
‫בא״ת ב״ש במי׳ק ליל וחילופיהןבא׳ת בייש שק‪ 1‬בכלל אתת אשל‬ ‫יכמן בו׳ של ואמונה שהוא מושך א״ו הריכאן שלשה אותי׳ וא״ו‬
‫אנכי מצוך היים יפסיק כי המדה הנק׳ היום היא מצו־ וע״כ‬ ‫ג ׳ ווין ע ם כללן היינו מא׳ ועד ו'הוא כלל הוי ועולה הב׳'‬
‫יהיה חביב בעינך כאלו היום נתנה לד ילא אסמוך ע ם על לבבך‬ ‫מין ‪3‬׳ פעמים אהיה וא׳ מצייר יו״י הוא כ״ו •הו״ה הרי כאן‬
‫שיהי‪/‬משמע היום על לבבך ולא למהר * ועד לבבך עאר כוונת‬ ‫ג ׳ שמות־ יעל שלא השלים ע ד ת במלתמבואחתו קרינןבי׳‬
‫<&־ ועקר כוונת קללת עול מלכו‪ #‬שמיס וא‪$‬׳ &זיך בדקי‬ ‫>מוותי לא יוכל לתקן• ומיד ויפוצ משה ע ל פניו ל״ל המשיך‬
‫יש‬ ‫כ‬ ‫יא‬

‫•ספה הקנה‬
‫יש לו לעמול על שיגיע אל לבבך‪ ':‬ויראה' והבן שכ״י נקראת־ יחודו • וכאשר השלים העלהו צריך לצאא כשיעור שצי פתחים‬
‫לבבך‪ :‬כענין שנא׳ נשא לבבינו אל כפים אל אל בשמים ר״ל י בדרך אשר ‪3‬א בו ואס לאו ימתיןעד עטת הקדיש אוי קדושה או‬
‫נגביה כ״י שהיא לבביני בשמים הוא ת״ת• ישראל לקבל שפע מודים ויחזור למקומו • ואם שב קודם אלו הרי הוא ככלב השב‬
‫ומכאן ןאילך יקרא בכוונה כפי כחי וכשיגיע לאות על‪-‬ילין על קיאו ־ ט זה אמר בתפלתו סלח לנו כי חטאנו ועלה כסדר‬
‫ימשמש בתפלין של יד להוריד השפע ביד וע״כ היא ממשמש גס ףרד כסדר ואם ימחלו לו אח׳יכ מראה בעצמו בשובו אל מקו&‬
‫בראש כשמגיע‪ ,‬לוהיו לטוטפות להוריד שפע וברכה מן הראש שנתחרט בתפלתו ורוצה בחטאיו והוא כלב שב על קיאו וקודם‬
‫וכשמגיע אל וראיתם אותו ימשמש בציצית י כי הציצית הס ל״ב הפסיעות יאמר יהיו לרצי ן המרי פי והגיון לבי לפניך ה׳ צור•‬
‫רוטין ור״ל ל״ב נתיבות חכמה עלאה באין‪ -‬בלב היא כ״׳ גם וגואלי י וראה זהבן י׳ בראש רומז להכמה גנוזה י׳ בסוף'רומז‬
‫י‪/‬‬
‫לאחרית הימים להעלות תפלתו ב העליון אשר קוצו ממז‬ ‫החבר כל הקשרים עם החוטים שהס לי׳ב הס בין הכל ‪3‬׳ ודין‬
‫הנק׳ יהיה יהיה והנה־היחול ויחתוך הז׳ של תזכרו שלא יראה בכתר עליון כי לשם התפלות באות• וראה והבן שמי׳ לי׳ עשר‬
‫כשי״ן מלשון שכר‪ :‬ואין לך שקר גלול מזה שנלאה׳ שהקב״ת ספי׳ עם קרן'היי׳ הרומז בכתר ועוד ית׳ י וגם קודם התפלה‬
‫אייל לקבל שכר ואיני כן ולא ירמוז בעיניו ולא יורה באצבעותיו צריך לומר אדני שפתי תפתה ונו׳ וכדי להסמיך גאולה לתפלה‬
‫ולא יקרוץ בשפתיי כי תועבת ה׳ עושה אלה שהעושה היסה י ועתה הודיעך סדר גאולה ותפלה כי דע בהתאחד מדות א״ל‬
‫הלעת ביחול עושה הפסק בשפע וחיבור ואוי לו ובהתפללו א״י שהוא היסוד במרת אדני אז יושבת על כסא מלכו׳ ומושלת‬
‫מיושב אל יסמיך מאחוריו ללךגאוה ותושב בלעתו שהיא אלם על כל הנבראים • וכסאי׳ל חי הוא היםוד נבדל ממנה ותסתלק‬
‫ממנה אז מדת אדני הנקראת שציצה הולכת בגלות ומשתעבדת‬ ‫גדול לפניי השם' וא״א ע״ה אמר לפני השם ואנכי עפר ואפר •‬
‫ולהע״ה אמר ואנכי תולעת וכי׳ ואתה מהלך להתגאות לניני תחת שאר מתשילת וכוחות נכריות יזהו ושפחה צי תירש גבירתה‬
‫השם אלא ישב" וראשו כפוף ושאי ידיו תחת לבושו הימנית על ולכן אתרו שצריך אלם לסמיך גאולה להפלה ״ כי גאולה היא‬
‫השמאלית נגד טבורו הימין על השמאל • להיות השמאל הדין א״ל הי ותפלה היא אדני ובהיותם המוכים זה לזה אז הכל‬
‫מזוג בראמיס • נגדי טבורו הוא אמצעית האילן טבור הארץ ביהוד ובשלימויז וברכה וסימן סומך ה׳ לכל הנופלים ואומר‬
‫ןיאליו היילייס באים ע״כ צריך' השמאל לליות על ‪-‬טבור ואחריו נפלה ולאתוסיףקום ולכן צריכים ישראל לטין בכל יום כוונה‬
‫גדולה להסמיך גאולה לתפלה כדי שיתחברו ויתאחדו שצי שמות‬ ‫היתין וזיהוישהאש יורד תחלה ואח״י׳כ תיס באים ומכבים אש •‬
‫ואל יפשוט רגליו אלא שוקיו על עימדי כדי שיראה שהוא עיתל הללו וכשתגיע אדם לברכת אמת ויציב שהוא גאל ישראל יצוין‬
‫באיתה וביראה וברעדה וכתיב עבדו את ה׳ בירינה וכתיב את בלבו סוד גאולה זו תה היא ואיךסותך אותה לתפלה‬
‫ה' אלה״יך' תירא וינענע גופו כשהוא יושב וכשהוא עימד כדי כשתתחיל אדני שיפתי תפתח וכי׳ כי הכוונה זי עקר גדול וראה‬
‫לעורר ולנענע הדחתים שאיין בהתעוררות לבד הכוונה זהו כל והבן מאותו חכם שהיה משבח שפעם אחד הסמיך גאולה‬
‫עצמיתי תאמרנה ה׳ תי כתוך ובקומו להתפלל יכוין רגליו זה לתפלה י כי זה אפי׳ קטן יודע שאסור לספר ולהפסיק והאין‬
‫אל זה שנא׳ ורגליה׳ רגל ישרה וכף רגליהסככף רגל עגל ישרה יתפאר בזהשאפי׳ הקטן בישראל אסירלעשיתהועודע״ישבהו‬
‫בגי׳ תקט״ו והוא בגי׳ תפלה מלמד שתשפללים תלאכיס בכל גילה גנותו שפעם א׳ סמך ומשמע ששאר הימים לא סמך‬
‫יום תקט״ו תפלות כתנין ישרה ותשה לתר תהס והתפלל תקט״יו והיה מפסיק וחלילה לחסידיו ולעבדיו הקדושים מעשית כדבר‬
‫הפלות דכתיב יאתחנן שעילה בגי׳תקט״ו י וכך פעתי׳תתפללים הזה אך תה שאמר פ״א הסמיך גאולה לתפלה פירושו שהיה‬
‫התלאכים והחיות לפני הקלה כשיושב בכסא הכבוד • ככף מטין בברכת חמת ויציב להתשיךתכלהציינורו׳ וליחד כל הספ•׳‬
‫רגל עגל ר״ל כשאדם עותר להתפלל צריך להדבק רגליו ביושר עד שהגיע המשכת כל הצינורו׳ עד חתימת ג**ישראלוכשהתחיל‬
‫ויאס&ו תפלתו בטלה דאין נראי׳ כעגול שלם וכשרגלי אדם אדני שפתי תפתח נתחבר אייל חי בתלת אדני ונתייחדו הספי(‬
‫ע״י החכם הזה וגם זה דבר שצריך מחשבה נכונה להמשיך כל‬ ‫מיהוביין נראיןכעגול שלסורותז שאיןהשטןיטל לקטרגו ולעמו‬
‫שהוא מוקף מכה השם ומשומר בתצותיו וישוח ראשו הוא רמז הצינורו׳ ולסדר כל הספי׳עד שמגיעים כולם במלת אדני ולפי‬
‫ט דבר גדול‬ ‫לירידת השפע וגם בתפלה ישים ידיו תחת לבושו הימנית על שחין כח ביד האדם לטין כוננה זו הגדולה‬
‫השמאלית ויעשה כריעה באבות תתלה וסוף ובמודים תחלה הוא ולא יוכל לעשות בכל יום הוצרך לומר פעם אהח הסמיך‬
‫וסוף ולברכות השלום ולא יותר כשהוא כורע כורע בירי־ גאולה לתפלה ולפי שהסמיכה הזאת בדיבור ובמעשה‬
‫וכשהוא זוקף בשם ל ל כשאנו כורעים אנו מודים בדעתיני היה שהיה יילע לכוין אלו הכחות להמשיך השפע לרך הצינורו׳‬
‫שהקלה הוא בתפלה ומתאחד בכתר שהוא הברכה וכשאני עד שהביאם כולם לאל חי ומשם בשם אדני וזהו‪:‬מיכת גאולה‬
‫זוקפים כלפי מעלה אנו מזכירים השם ומורי׳ שהכל נאצל תמנו לתפלה והסוד אל חי ואדני זכור ושמיר בדיבור אחל נאמרו‬
‫והוא אדון הכל וברצונו עומד הכל ל ה שהוא שפע וברכה וכיוצא בזה ארז״ל אלו שתרו ישראל שבת אחת כהלכתו ימיר היו‬
‫ומשפיע מאתו השפע על הכתר ומהנהר על הספיר׳ ותהספי׳ נגאלין בסוד שהיו סותכין גאולה לתפלה שזה סיד הוא זכור‬
‫• עלינו כי הוא סוד הכתר בלבד שהוא הספי׳ עליונה ותשכתר ושמור י אייל ר׳ ולמה לא נגאלי תיוס שהסמיך אותו חכם גאולה‬
‫האציל הקלה' ההצתה שהואהספי׳" השניה והחכמה כלי אומנ׳ לקפלה אייל הרס אחד לא יכול לסמוך אלא שינור אדם אחד‬
‫מייסד כל פעליו' ולתהיכורע באבות אין כאן תקומו יכשמשלי׳ אבל אלו היו כל ישראל םיתכין • כפי השלמת והתלוי המספיק‬
‫הפלתו יפסיע ג׳ פסיעיא לאחוריו נותן שלום לשמאל שהיא להתחבר ולהתאחד גאולה לתפלה ואז היו נגאלין י אייל אחר‬
‫ימינו של הקלה ומטין בחסד ואומר שלום לימינו שהוא שתחל שאין תועלת בסתיכת גאולה לתפלה שיגאלו ישראל לתה אלז״ל‬
‫של הקלה ומצוין בפחד ואח״כ שלום על ישראל ־ רק תאחר להסתיך כי אפי' כל יחיד ח־ימ לסמוך גאילה לתפלה אייל נהי‬
‫שהשלים המיס עם האש א״כ שלום על ישראל הוא יעשה שלום שאין נגאלין בסתיכת יחיד ת״ת תועיל סתיכת יחיד לתועלת‬
‫עלינו ועל כל ישראל ימה שפוסע ג׳ פסיעות כדי לצית שיעור מה שהרי ע״י זה ישראל ניצולים מגזירות האזת־ת שאלילי‬
‫שני פתחים כדרך שבאי בשתי פסיעות י וחוזר למקומו בשלישית זה מ‪ :‬אנו תה •חיינו לפניהם ״ ־ ובסמוך א״ל ה״י אל אדני אז‬
‫?י שיעור שני פתחים בא לעמוד בתפלה כענין שנאמ' לשמור הוא הגויי׳ משאת חייכי המעטרכי הסד ורחמים המשביע בטוב‬
‫מזוזת פאח׳ •• ואמר שיעור שני פתחים והם חסד ופחד שהם עדיך תתחדש כנשר נעורייכי י ויאה והבן כשרצה הש״י לגאול‬
‫‪3‬ני פתאי עולים ר״ל שיצוין אדם בתפלתו לעלות למעלה מן אח ישריל •ממצרים• חייבר מדתא״לח״׳ הנקר׳ גאולה למדת‬
‫צי׳ הראשונה ששם התפלה מגעת כ• אע״פ שיסוד כל היסודות אלני הנקי תסל?ז ןוהו ויאנחו בניישראל־מן העבודה ויזעקו‬
‫^שפיע‪,‬טו‪3‬י הוא ^״י כיתות העליונות המתאחדי‪ 0‬באמצע ופתיב וירא אלהים את בני ישראל וילע אלהים והיסוד וגם־אני‬
‫שמעתי‬
‫כג‬ ‫הקנה‬ ‫ספן‬
‫ולא הוריד דין בלדך‬ ‫ועמה קיציי וראה כ> ל ו ר ד די! במלה‬ ‫שמעתי אמ נאלןת בניישלאלאשר מציים מעבידי׳איתסואזכוד‬
‫ואל יחפלל אחורי אדס שלא דאה שמשתחוה ל א ל ם‬ ‫שלום *‬ ‫את בריתי והנה היסוד גאול׳ ואדנ״• תפלה ולפעמי׳ מלת־ אדני‬
‫אחר וטוב לחסות• בה׳ מבטוח באדם ואף כי הוא רגו אל יתפלל‬ ‫לקרי גואל כי בהתחבר אל ח׳ ע ם אדני שהוא סוד הגאולה‬
‫אחריו ואל יעשה את תפלתו קבע ילומר כך חפלות מוטלות כללי‬ ‫לתפלה הרי מלת אדני שהיא חפלה מתמלאת משפע הגאולה‬
‫להתפלל גכליייום שא״כ אתהקובע׳ מקוס לתפלה והוא כעצין‬ ‫א ז ג ס מלת אדנ״י נקראת גאולה ופועלת גאולה בשליחות‬
‫אלאעשהתפלחךרחמי‪$‬וחחנונ'ם‬ ‫הבה• נבנה לנו עיר‬ ‫א״ל ח״י ומצלה הצדיקים‪ :‬וגואלת אותם מכל פ ג ע ומתלה‬
‫ובאותה שעה נקרא המלאך הגואל שלפי שמלת אדנ״י הנקראת ‪ -‬לפני המקום ליה כלומר כוון להוציא ממקו׳ יניקתם הוא הפאד‬
‫ותחברנה‪.‬ברחמים כי זה אוהבת כענין ורבקה אוהבת אא יעצןג‬ ‫הלא‬ ‫תפלה היתל הולכת ע ם ישראל בשליחות א״ל ת״י י‬
‫ואל יעיין בתפלתו ואין פירושו שלא יעיין ויכוין בתפלתו כי‬ ‫שהמדה הזאת היאה מהלכת ע ם יעקב אבינו ע״ה‬ ‫הראה‬
‫לגאול אותו מכל מיני פורעניות זהו שאמר יעקב המלאך ־ אוירנה ?ויין ויעיין כי אז תבא עליו ברכה בעיון ובכוונה‬
‫גדולה וראויה תפלתו להתקבל' אלא ר׳׳ל אחר העץן‬ ‫הגואל אותי יוכל רע יברך את הנערים ומה שקויא אותו‬
‫אומר כבלי ה ת פ ל ל י‬ ‫והכוונה* שהתפלל כבר תפלתו‬ ‫אלא‬ ‫המדה זו מלאך לפי שאינה פועלת צעולה לגאול‬
‫בעיון‪.‬ובכוונה גדולה ראויה היא תפלתי שתהיה מקובלת א©‬ ‫בשליחות א״ל ח״י שהרי היא עצמה צריכה גאולה שכן אמרו‬
‫כך עושה יזכירו לו עונותיו המקטריגים ויאמרו לפני השם‬ ‫רז״לגלו למצרים שכינה ע מ ה ם ולכן כשאדנ״י פיעל גאולה‬
‫הוא עושה כך וכך אלא שבדין יש לו לחשוב ולעמוד ולכוין‬ ‫ולכן נקרא‪ .‬המלאך הגואל השליח‬ ‫הוא בשליחות א״ל ח״י‬
‫בתפלתו ומאחר שהיא בשי ורם לחה יתגאה הלא לכך נוצר‬ ‫אך אדנ״י לעולם תפלה כי דרך שם עוברת‬ ‫בשם משלחו י‬
‫א״ל אס ימצה אדם שבעל כרחך יתגאה לבו ואז מה יעשה‬ ‫ל מ ע ל ה ‪ ,‬י היא‬ ‫היובל‬ ‫והעיקר כי מדת‬ ‫התפלה‬
‫א״ל יש לו תקנה י‪£‬וב‬ ‫שבעל כרחך הוא ויזכרו עונותיו י‬ ‫הבינה‪ .‬והיא הגאולה השלימה ומהבינצ מקבל אי׳לח״י ש״פיע‬
‫ייאמר כמה גאוני עולם עבלו‬ ‫וישפיל עצמו וישיב אל לבו‬ ‫הגאולה ומביא גאולה לעולם כמו' שמקבל מהבינה כח חיים •‬
‫מהעולם הזה אשר עשו אלף מרית יותר מעשים טובים ממני‬ ‫ועתה אומר לך אדני שפתי תפתח ה א תפלה תסמוך אותה‬
‫וע״כ שליח צבור אינו יורד לפני התי‪3‬ה‬ ‫מה אני מ ה חיי י‬ ‫לגאל ישראל הוא יסוד שהוא הגאולה וע״ז נקרא היסודידל‬
‫א ס לא שיתנו לו לשות כי ש״ץ אינו רשאי לרדת אס לא שייןצו‬ ‫אשי‬ ‫•ה״י בעבוי שמקבל כא חיים מהבינה הנקרא יובל‬
‫לו ישות גדולי הצבור מפני שנראה שמתייהר לפניי השם וי לי*‬ ‫משם נגאלו ישראל ויצאו ממצרים שנאמר וחמושים עלו ביני‬
‫הי יזלירו עונותיו המקטרגים • ובעודו בבית הכנסת יזהר‬ ‫וכן‬ ‫ישראל מארץ מצרים הסר ו׳ אלוחמשים שערי בינה‬
‫וגס לא בשעת קריאמ‬ ‫הוא אומר יובל היא שנת ההמשים שנה וכתיב גאולה תהיה ‪ ,‬מלדבר שיחת חולין ע ם בני ארס‬
‫ואס יש בני אדם שמדברים יעשה עצמו כמתפלא‬ ‫התירה‬ ‫לו וביובל יצא וכתיב ובכל י ארץ אחוזתכם גאולה אתני לארץ‬
‫ומהיובל תמשך הגאולה לא״ל הי לגאול את הצדקים בשעה •וינענע בשפתיו ובכן ישתיק אותם אזי להם לבני אל‪>5‬‬
‫וזהו אדני שפת* תפתח ‪ . -‬שמערבים וזול בקודש ואטאתס רבה ולא ידעו ואל תתפאל‬ ‫שהוא סמיך לא״ל ח״י מדת אדנ״י י‬
‫ואדרבה היא תפלה אלא אדני נמשך י ביניהם כי אינך מדבי שנראה שאתה מתפאר במצות השתיקה‬ ‫צגאולה אריצתא דמיא‬
‫וקרוב שאתה נוטל שכרך וראה והבן שמערב חולין בקדשייס‬ ‫ואף על פ*‬ ‫אחר גאל ישראל וכאלו היסוד ואדל׳י גאולה‬
‫ויכוין בבל‬ ‫שהיא תפלה אריכתא מכל מקום נשלם התפלה ״ אייל והיכן ‪ • -‬ג ס הוא יתערב בחולין אף על פי שהוא קודש •‬
‫א״לבניש^חתיוכל‪ -‬ברכה וברכה לענות אמן אחריה שמלת אמן מורה אומן ו » ה‬ ‫הנחת הכריעה והזקיפה וכיוצא בהם י‬
‫מדכלי לי אדכר וכורע כריעה עד שיתפקקו חוליות שבשדרה‪.‬־ שני אומנות הם חכמתאלהיס וחכמת שלמה וימין להוריד‬
‫הלא תראה שאמן עולה‬ ‫מאומן לאומן ברכה וחיים •‬ ‫ועד שיראה איסר כנגד‪.‬לבו וכשזוקף נבלע אותי איסר ואיצו‬
‫‪:‬‬ ‫גימטרי׳ •הו׳׳ה אדנ״י והנה מוריד הרחמים אל הדין‬ ‫נראה וכשהוא כורע אז מתפקקים כל חוליית שבשדרה ונראה‬
‫ויהא שמיה רבא יאמר בכל כוחו פיר׳ בכל כוונתו ואין הכוונה‬ ‫אותו בשר שהיא כאיסר • וראה והבן כ׳ פקפוק החוליות הוא‬
‫ויזהר בשעת האפלה ובשעת ברכת המזון‬ ‫שיגביה קולו י‬ ‫הת&ררוא השפע •הלא תראה שהאיסי שהיא כנסת ישראל‬
‫ובשעה שאדם עוסק בתורה שלא יגע בשערו ובשער ביה השחי‬ ‫באה כנגד הלב לקבל השפעה וברכה כי הלב הוא תפארת‬
‫ועל נן אם נ ג ע‬ ‫והעריה כ׳ שערזת חורה כוחות הטומאה‬ ‫ובעבור שהפחד הוא בכלל החוליות וההוד הודאה‬ ‫ישראל‬
‫ואסור לקרות קייאת שלמג‬ ‫יטיל ידיו להעביר הטימאה י‬ ‫ע״כ בברכותיו שהיא ׳ברכת הודאה צריך לעשות‬ ‫כ ש מ ן‬ ‫לן‬‫ש‬
‫ולהסתכל באשה פן יבא להרהור אשר הוא כדבק במדות יותל‬ ‫התעוררת בברכתו להשלימו וגס להשלים עיקר יניקתו שהוא‬
‫מן העבירה יזהו הרהורי עבירה יותר קשיס מעבירה ‪ :‬והנה‬ ‫הפחד ע״י הכריעה ולכן יש לכרוע במהירות למהר השלום‬
‫אם חצה לצאת מבית הכנסת אל יצא מיד אלא ישהה מעט‬ ‫ולזקוף בנחת כנחש מעט מעט להתאחד השפעות‬ ‫ביניהס‬
‫שלא יראה שדוחה כל מה שעשה ויצא בנחת ובכדעה שיראה‬ ‫הברכה ואמר כנחש לומר לך שכל מי שלא יכרע בזה הדרך הנה‬
‫שאוהב כל מה שעושה • שכן אמרו ה ץ צ א מ ר מ ה כ נ ם ת אל‬ ‫הא־סר שבהלינק מכוחות הנחש ונותנת ומשלמת מדה כנגד‬
‫ויאמר פסיק ה׳ נחני בצדקתיך למען‬ ‫יפסיע פסיעה גסה י‬ ‫מדה ושדראו היה חיותו נעשה נחש אחר ע ׳ שנה ר״ל אחר דין‬
‫שוררי הישר לפני דרכיך שלא דאה שעד כאן צדך מהש׳׳י‬ ‫כ״י בדין שבעים סנהדרין שלא יחיה בתחיית המתים ולכן נק׳‬
‫וכשילך בדרך אל ישוח יוהד מדאי ואל‬ ‫ומשם ואילך לא •‬ ‫מדות שפועלת מדה כנגד מדה י ולא ירוק בתפלתו‪ ,‬כי הרוק‬
‫ישפיל סיירי על עיניו שאם ישוח יותר מדאי כביכול מצער‬ ‫יורד ממקיס העיפוש ואין לעוררו ולכן קראוהו דוק מענין‬
‫‪,‬‬
‫קונו ואס יכסה עיניו מעיד שקר שעיני ה משוטנוות בכל‬ ‫'־ירקרק הלא תראה שמואס בו הרואה את הרוק ואס נזדמן לו‬
‫האיץ וגס לא ילך בקומה זקופה כמו שאמרנו למעלה אלא‬ ‫מבליע בכסותו וכאלו לא יצא ולא נראה ואם אסטניס הוא זורק‬
‫במדה בינונית וישפיל עיניו בכדי שלא יראה הבא כנגדו‬ ‫לאחוריו שהיא מוציא לחוץ מן ההקף כי שם מקומו ואל יגהק‬
‫גלגלי עיניו שעיניי עיני ה׳ המשוטטת ז ג ל הארץ‬ ‫א ל יפהק שכל אלו מודם רעיה הלא תראה גיהקופיהק מניח‬
‫והארץ שלימה טהורה נקייה י י ותקדים בשלום כל א י ‪0‬‬ ‫ידו על פיו לכסות ריח רע היוצא מפיו כי עולה מצד הסרחון‬
‫ואפילו בשלום גוי כ ד שיתאהבו ישראל ?אומיה וא‪9‬ה הגידם‬ ‫יאץלתפוש שוס דבר בשעה שהוא מתפלל כי מוליד היסח הדעת‬
‫שעל י ד שלום ל מהפונסין שד ״עלה ושבעים פרים‬
‫ך‬ ‫ש‬
‫והיסח הדעת בתפלתו הוא רעה גדולה שנראה כמט״ל לפני‬
‫אבל לא בשלום אשה שאינה ע ם בעלה ולא‬ ‫יוכיחו*‬ ‫המלך וביטל כל שיפע וברכה ועל הכל אין לתפוס סכין עמו‬
‫תחמו©‬ ‫‪£‬־•‬ ‫יב‬ ‫אף ט תנוסה שהברזל ס א מקצר ימים וזה מבקש להאריך‪-‬ימים‬
‫‪1 J^I 1‬‬
‫‪.‬ואל יצא לדכ מהר שאתה מומי השלום ואל ישנא את הנידו‬ ‫תחסוס לגמרי ״ והנה בא אל ביתו מלום דכדר התפילין של‬
‫בלבו כי אס את אשר ישנא‪.‬השם הם פריצים עזי פנים מעמי‬ ‫ראש שאין דרך לצאת האיש מביתי‪ :‬והאשה ׳זיננה שם • ואח׳׳כ‬
‫‪ .‬הארצות אשר אין הוגים בתורה • ובשובו מעסקיו לביתו אל‬ ‫•סיר של יד ויתנם בתיק כ׳ כולם בתיק נמצאים ומתערבים‬
‫ישב בטל שהבטלה מביא לירי שעמום ‪.‬ולידי הרהורים רעים‬ ‫ותנהיג בהם כביד לתלותם •גביה מעשרה שכל למעלה מעשרה‬
‫ועי׳יז מתבטלים למעלה • וראה ששכר התלמוד והמצות אין‬ ‫ודע שהמכנסים‬ ‫הוא קריאת הא׳ א סמיכות ט ל ם ‪:‬‬
‫להם שיעור ואס יבא לו אורידם יכניסס בסבר פנים יפות ומיד‬ ‫רומזי‪ 0‬על השוקיים נצח והוד נרם ואש הבאים אל המעור‬
‫בבואם ישים לפניהם להם לאכול כי לאו שלו אוכלים ופעמים‬ ‫היא היסיד הוא מכריע שני ילדן צריכי; להיות ממתניים שהוא‬
‫בא עכ׳מדרכו ועדיין לא אכל יביש לשאול ויתן לפניו לחם וכל‬ ‫הוי ועד הירכים ואין עד אלא כנסת ישראל וזהו ועד ולא‬
‫אשר יוכל ישים לפניהם בפנים מאירות ואף אס יש בלבו איזה‬ ‫; אמר עד * ובחסרון המכנסים מן המעיר והמעור מן כנסת‬
‫עצב ודאגה יסירם מצבו לפניהם וינהמם בדברים ויהיה להם‬ ‫ישראל הנה אשה יונקת מכחות הטומאה וראה ערוחך וזהו‬
‫למשיב נפש ואפילי יש לי מאה עבדים ושפחות יטריח בעצמו‬ ‫לא תגלה עדותך עליו ולכן יהיהלי מכנסים טהורים ונקיים‬
‫ויעמוד עליהס • כי מי גדול מאברהם אבינו ע״ה ששימש את‬ ‫להיותם לו בשעת בה״כ להורות על עניינים גדולים ונוראים‬
‫המלאכים והיה לו כמה עבדים ושפחוח והוא בעצמו שימש •‬ ‫ואחר צאתי מב״הכוהסיר התפילין יסיר גס המכנסיים ההם‬
‫יאע״פ שנזדמנו לו בדמות אנשים ערביים ואברהם כיון בעצמו‬ ‫זילבוש האחרות ומיד יעסוק בתירה שנאמר ילכו מחיל אל חיל‬
‫שהם מלאכים חיצונים משתחווים לחבק רגליהם הס השרים‬ ‫ר״לעל ידי העסק בתירהכ״י‪-‬מתחברתעם ת״ת ישראל וישוב‬
‫החיצונים הנקרא״ס אבק ההיקף ובעבור שמדחו חסד והם‬ ‫ה׳ ‪.‬להתחבר‪ .‬בחיל שהוא עילה• מ״ח הם מ״ח אותיות שהעלה‬
‫רחוקים ממנו ע״כ אמר קהו מעט מים ורחצו רגליכם להעביר‬ ‫‪• ,‬הו״ה ברזבועו י״ב הויות שבו שהם מ״ח אותיות וכשהחבר הה׳‬
‫הטומאה מעליהם ואחר רחיצת המים השתדל היא בעצמו שק‬ ‫‪ .‬ע ס חיל הוא החי״ל בגי‪/‬ג״ן והכה חיל שנעשה ההי״ל נתחבר‬
‫מפרנסין אותם מתוך ההקף י ואל יאמר לפניהם תלאותיו כך‬ ‫עם חי״ל שהוא יהו״ה * ואל יפסיק ממשנתו‪ .‬לדברים בטלים‬
‫וכך אירע לי חל יספר לפניהם כי דברים קשים משברים את‬ ‫אף אם יאמר מה נאה אילן זה מה נאה ניר זה שיש בזה דבר‬
‫הגוף ידיחם וכמדומה להם שהיא אומר בשבילם כן וכמעט‬ ‫שבח לבורא שמברכין ברין שככה לו בעולמו אעפ״כ ארז״ל‬
‫שאין לו שכר בעולמו וגס יכבד• נאמנים שכן אמר אברהם‬ ‫‪0‬מתתייב‪ .‬בנפשו ואחה יודע הורה שבע״פ אין להכניס אליו‬
‫אדוני * וגדולה הכנסת הירחים יותר מהקבלת פני שכינה‬ ‫לבר חיל וזה מתחייב בנפשו מדה כנגד מדה וק״ו בדברים‬
‫שמאחר שנותן יתנו מן השמים לשכינה ושכינה בכל העולם‬ ‫בטלים ושיחה של עריה שהשח בהם עוגר בלאו יעשה י בלאו‬
‫ואתה הגולם ומדה כנגד מרה לא בטלה ובשעת אכילה יראה‬ ‫לכתיב כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר • ובעשה דכתיב‬
‫עצמי צעיר לפי שאינו יכול להטיב להם יותר ‪-‬ותפק לרעב‬ ‫ודברת בס ולא בדברים אחרים להייכי דברים בטלים ולאו הבא‬
‫נפשך שאומר לי תצא נפשי על שאין לי כלום לתת לך ואס ילימ‬ ‫מכלל עשה עשה י איל ר׳ נאמר ודברת בס והוא הרין בדברי׳‬
‫אצלי תשכיבס על מטה טובה כי גדולה מנוחת עני בהיות שוכב‬ ‫בטלים אלא שעשה עקר בדברי תורה א״ל הואל והלאו נחלל מן‬
‫בטוב ויותר נחת רוח עושה לו התשכיבו בטוב מן אכילה ושתיה‬ ‫העשה מיכרח אתה לומר ולהוליד לאו מן העשה ולומר ולא‬
‫והוי מכבד כל אדם כגופך ויהיו בעינך כלכטיס כי לא תוכל‬ ‫בדברים אתר ס היינו דבר ס בטלים •א״ל א׳כ יהא בלאו שהרי‬
‫להכיר הלבבות ושגיא נפשו נפשמסואבה ויזקבמדתו ובבקר‬ ‫נולד הלאו למה יד׳מר לאו הבא מכלל עשה עשה• א״ל‬
‫סעדהו ולוהו וחשוב כי גלגל הוא החוזר בעולם • היום עשיר‬ ‫וכי יש לבן כה ורשות לפני אביו הרי ה ק ברשות האב עומד‬
‫ולמחר דך ונכלם ויתן להס פת צידה לדרך כי עלפת לחס‬ ‫ומאחר שאביו עשה גס הוא עשה והשתא ומה בלא תורה כך‬
‫יפשע גבר • ועל שלא נתן יהונתן פת לדוד בהפרדו ממשו‬ ‫עיבר בלאו ועשה כ״ש שאין להפסיק מדברי תורה החביבים‬
‫נתגלגל הדבר ונהרגו נוב עיר הכהנים שמונים וחמשה איש‬ ‫עליך לעסוק בדברים בטלים וכל המפסיק מדברי תירה העלה‬
‫והעטק תעניק לו מסת נדבת ידך כמ‬ ‫נושאי איפור בד י‬ ‫חול בקדשים והעלה עשן באפו ועליו הכתוב אומר הקוטפים‬
‫שיעכיקוך מן השמים ואם בא מציה לידך שמח בה ותזרז עליה‬ ‫מלות עלי שיה שרש רהמיס לחמם ר״ל מאכילין אותו גהני‬
‫כי זריזות מביא לידי זהירות וזהירות מביא לידי נקיות ונקיות‬ ‫לתמים בגיהנס • ואח״כ ילך לעסקיו שיפה ת״ת עם דרך ארץ‬
‫מביא לירי פרישות ופרישות מביא לילי טהרה וקרישה ויראת‬ ‫כי כשם שהקבייה נושא ונותן כן הוא ישא ויתן שכשם שהמ״ימ‬
‫חטא ויראת שמי׳ ומעשה • והוי זהיר בכבוד חכמים אס יבא‬ ‫של הקב״ה הוא באמונה והאמונה בנו כן הוא ישא ויתן באמונה‬
‫תכס בעיר תקבל פניו ותכבדהי בכל יכולתך ותשתדל אליו‬ ‫ךהיז כל עסקיו לש״ש אז יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך •‬
‫בכל ענינו קודם לעניינך • יחס לא תעשה כך דע כי יביטך‬ ‫ןירתיק מדבר שקר כי כל דברי השם אמת ויציב ואחה דוגמת‬
‫בעין דעה ויזיקך כי עיט עוקר ואפילו לעוסק שלא‬ ‫;ןלהס ואם קאמר שקר אתה יוצא מרוגמתס י גם תזהר בני‬
‫לשמה הס בעלי תלמיד אך בעלי רודפי האמת הס העוסקים‬ ‫מחבורת אנשים רעים ומושב לצים שנא׳ ובמושב לצים לא ישב‬
‫לשמה ועכ״ז מהוך שנא לשמה בא לשמה ואס יש התן וכלה‬ ‫ג י אין לצים בדוגמתו י זאל יעשה אונאת דברים לחבירו כי‬
‫שמחים תשמח עמהס ׳ כי חתן וכלה רומזים בד״ו פרצופים‬ ‫•יענשו חמור שלא ניתן להשבון כי חבירו דוגמא עליונה ואונאתי‬
‫היונקים מן העשר ומן ההקף שהם ז׳ ומן חמש ספי׳ הס הה׳‬ ‫‪.‬אינאת דוגמתו ואף עם נכרי יהיה מ״ומ באמונה כי גס הוא‬
‫קולות שהשיגו ישראל במתן תירה הואיל וכך הוא אס חשממ‬ ‫״•מהאמונה מתפרנס והם תגזול מה שהאמונה מפרנסו הנה‬
‫תזכה ותקבל שפע וברכה מהם •ואם יש מה בעד לך ותספדהו‬ ‫שמיס מתחלל בין הגויס ואתה הוא הגורס ולא יוציא רבה‬
‫כי ראוי לכל האדם לבכות על הניציזנשמ׳שמןהשמים בו ואיך‬ ‫וראה והבן בני מה נעשה לצדיק שהחליף צדקתי‬ ‫מפיו‪:‬‬
‫משפטו יצא * יאל העיד עליו דברים שאין בו רק דברים שהיה‬ ‫־?חסידות ו;רר דבר אחר את לשינו וראה ארם אחד ויצא‬
‫בו בזה קלסהו י ושתיקה יפה מכולם פן תכשל ותעיד עלץ‬ ‫'לתרבות רעה י הנה דבה רעה הרג שלשת האומרו והנאמר‬
‫מעלות שלא היה בו וראה והבן פגם עדותיך השקר י ואס יש‬ ‫ןהאמצעי ור״ל יוסף הצדיק הוציא רבה רעה על אחיו ונתגלגל‬
‫מילה בעיר לך ועסוק בו ותסייענו שהמסייע לדבר מצוה כאלו‬ ‫‪3‬הסיד אחד ובא חזיר וגדר לשונו וראה ארס אהד ו*מר הלשון‬
‫עושה תצוה וידעת מעלת המצוה ההיא שעמה נשלם אברהם‬ ‫להוציא מרגליות מפיו כך זו תורה וזו שכרה יצא לתרבית רעה‬
‫אבינו ע״ה כי היה חסר ה' אברים מאבריו וזהו אבדם אברהם ‪:‬‬ ‫הגה־הרג יוסף שלשה ייסף ואחיו ואותו אדם ואס יקללהו ארס‬
‫ואס יבא ח״י צער על הציבור היה גם אחה בצער בבל צרותם‬ ‫‪ 1‬יחרפהן אל ישוב לו מאומה אלא יהיה נעלב ולא יעליב‪R‬‬
‫ני ק<ה ג״כ מצער בצרןת ישראל ואל תשמח בכשלונם שאתה‬ ‫^ ל ^ ע נ ל ג דוגמא עליונה והנעלנהקב״ה יבקש עלבונו •‬
‫שמח‬
‫‪y‬‬ ‫וזקנה‬
‫ישמח בגלית השטנה חמח בשמחתם ואס ׳שמעת צרות ישראל חכמים שכן דרש ר״ע את יה׳ אלה'־ תירא לרמת ת״ח ורידה‬
‫•הדחוקים תאנת עליהם ותתפלל עליהם וכי׳ש על הקרובים והבן תירא בגי׳ ת״ת• •) והכעס אגלה איזניך מ ‪ 0‬ה י ה יומך‬
‫ותברך לצורך וכ״ז לעלות אנתותך ותפילתך אצל הקב״ה וישמע ‪-‬אבי ז״ל י יהיה עושה יםיני בל! שוס שימי פעם אלות היה‬
‫אלהים את נאקתם ׳ואם מה דהוי הוי מ״מ לפחית ינכה מלאך אחד הולך לומר שירה לפני רבו ופגע בכת מלאכים שמו‬
‫•מנטטתיך ״ ועל הטיב ועל הרע ברך אלהים ׳ על הטוב הטוב עוסקים בשורת משרע״ה בעשרת הדברית בפסוק מ ל אפ‬
‫והמטיב י ועל הרע דיין אמת * כי אין תשפטו רק אתת ואם אביך ושאל מלאך אחד את חבירו מאי כבד את‪ .‬אביך א״ל&ן‬
‫יבא עליך •סודןתחשבס לטובה כי הם באים למרק עון זהו כל שמעתי בעולם התחתון אתין לרבות * אייל מאי עול‪ 0‬התחמן‬
‫•מה דעביד רחמנא לטב עביר • והתרחק מן השבועות ותן א״ל עלמא תתא׳לוד תתאה אייל לא אלא עלתא עלאה דול עלא׳‬
‫הנדדם כי בעין נדרים בניס שלאדם מתים • שהנדרי׳בבינה להא כתיב כי אתה אלהיס לבדך עליי ן על כל הארץ עלמא‬
‫יוע״י נדרים בניס מתים ונשארי בלי מים זהו חיותם וזהי כל תתאה הוא ת״ת ישלאל לול תתאה היא כ״י עלמא עלאה זו הטל‬
‫‪-‬נדר לה׳ • וע״כ ׳מיתי ח״י בניו של אדם‪ :‬גם השחוק והכעס זנק׳ אלהיםכענין אלה׳ אברהם י דוד עלאהזהו פח׳׳לייצחק‬
‫‪:‬מבלבל דעתו של אדם וראה והבן למי שאתה דוגמא ואתה והוא עליון על כל האין אמרתי עולם חסד יבכה עול חזרו‬
‫מביאו לידי כעס וגס ראה והבן מה עשה לו השחוק שמיציאו לשאלתם ואייל מהו אתין לרבות • אייל ל א‪ .‬הוא מלכא עלאהא״ל‬
‫<זן העולם ואיני מתיישב באהבת הבורא ית׳ הראית בני ששוחק מאי מלכא עלאה א׳׳ל דא הוא מלכא למלכין אייל מאי מלכא‬
‫•בצער השכינה אשר היא מצטערת בגלותינו ובזמן הגאולה אז דמלכין אייל דא כתרא עלאה א*׳ל מאי כתרא עלאה ת״ל כתרא‬
‫•ימלא שחוק פינו ושפתינו תרועה • וזהו שארז״ל לא תרתה ולא דכתרין א״ל מאי כתרא דכתרין א״ל יול״א א״ל מאי יוד״א ח״ל‬
‫החטא וגם שהמע״ה אמר בחכמתי והסר כעס מלבך ט כעם קוצא ליו״ל א״ל מאי קוצא די‪"1‬ד א״ל דא א׳ ־ א״ל מאי א'‪ .‬א׳׳ל‬
‫בחיק כסילים ינוח הם מחית החיצונים‪ :‬וראה והבן היש גדול דא תפילי; דמי־י עלמא * אייל בתפילין דמרי׳ עלמא מס‪ ,‬כתיב‬
‫א׳יל ישראל אשד בך אתפאר מיד עכו כולם ל ואמרו‬ ‫*ומשרע״ה ובכ״מ שבא לכלל כעס בא לכלל טעות כי תן המוח בהו‬
‫הבלבול •רד ואתה הגורם ודברים שעשה הבירך שלא כהוגן אשריך ישראל מי כמוך אחר המלאך אלו לא באתי אלא לשמוע‬
‫דבר זה ידי•־•‬ ‫•אל תזכור לו י מאחר שעברו כבר כי אין אחר המעשה כלום רק‬
‫‪,‬‬
‫וראה והבן א״ת במה רומזים והיא את השמים(ועשה להדביק‬ ‫אימה‬ ‫השובה ויהא ענוותן כהלל ז״ל שהיה עני‪ .‬גדול ואל תיטול‬
‫בדרכיהם הטובים ועמוד בפניהם גס מפני הזקנים‬ ‫•הדה בתוך ב״תד רק כעס מעט שרי פן ישלטו בו ביתו ובניו‬
‫לק יזהר שיהא דעתי מיושבת עליי ייכנע יצרי מכל אשר יתאזה אפי׳ אינם תי׳ח שנא׳ מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ‪ -‬ואפילו‬
‫ואף מלדבר שיחה בטילה כי מה יתרון בדברים שאין בהם צורך 'ארתאי ובטל רצונך מפני רצונם • כי הס דוגמא עליונה ואת‬
‫ואין יתרון לבעל י הלשון כי אס הרבות פשע זהו כל המרבה דוגמתו אתה מכבד ואתה יודע שאין חכמה ותורה יוצא מפי‬
‫דברים מ־יא חטא‪ :‬וחרצה ביתך גס הביר־ כדי שירצו ביתו של ע״ה א״כ אל תרדוף אחריהם ותתוועד עמהס י *לא רדוף אחר‬
‫הקב״ה ואל חש הה כעס אדם עליך אלא לך וחרצה אותו מיר חכמת הכמייכי מהם תלמוד חכמה והוי רגיל בצדקה כפי כוחך‬
‫ער שיתרצה ויתפייס שכן זעם השם עובר מיי שנאמר כי רגע ולכל הפחות שעבד עצתך לתת בכל שבוע פרוטה אחת אפי׳‬
‫‪3‬אפו • ד ל תימר פלוני חטא לי עליו מוטל לפייסני אפי׳ חטא עני המתפרנס תן הצדקה צריך הוא לעשות צדקה וראה והבן‬
‫לךטיב להקד׳זלפייסט כי איןרעה כגבה׳לב באד׳כ* תועבת ה׳ שהצדקה נק׳ ת״? ישראל והמות היא כ״י יהת״ת מציל ממות‬
‫כל גבה לב והזהר ממילי לבדיחות׳ ושמחה שלא לצולךיהחכמים עי׳י הצדקה שאתה נותן וכשתתן תן בסתר כי מחן בסתר יכפה‬
‫הפותחים בבריחותא כוונתן לש״ש כדי לפקח לב התלמידם • אף הוא המית ובפרק איזה נשך ארז״ל עניי עירך קודם לעניי‬
‫י והתרחק מן הכבוד וכבר כל הארס כי מעשה השם הוא ועבור עיר אחרת וענייך לעניי עירך שכן הקב״ה נוהג ‪ p‬לירנסית‬
‫על מדחך שכן מעביר הבי׳ה על פשעיך‪ :‬והוי דן את כל האדם ההקף • ואל תקפוץ ידך תלהלות לעני שגדול המלוה ייחל מלוה‬
‫׳לכף זכות שכן הקב״ה דן את כל אדם לכף זכות מדה כנגר שצדיק הוא היסוד הוא התלוהוכ״י היא הלוה וגדול ה־סי׳ יותר‬
‫מדה ובמדה שאדם מודד מירדן לו ־ ואם אתה אצל אביך ואמך מ ״י זהו לוה רשע ולא ׳שצם ונדיק חונן ונותן שהכוחות‬
‫כ‬
‫הירא מהם והכבד׳מפכי כבוד האב עליוןתכמת אלהיםומפני האם החיצונים קשה להם לתת תה שנותנים להם * י‪ r‬ל הלי‪ :‬ועל‬
‫הרוחניות היא כ״י איזה תורא לא ישב על מקימם ואל יסתור התלוה אתר דהתע״ה הין ועושר בביתו וצדקתו עיתדת לעד •‬
‫את דבריהם אף אם יאתרו דבר שאינו כן אל תאתר שאינו כן ואיני הסר יותר דבר • ויחשוב לכתה גויס ליה ברבית שאתר‬
‫ואם היה אביו עובר על ר״ת אל יאתר לו אבי עברת על ד״ת דהתע׳׳ה כספו לא נתן בנשך אפי׳ לנכרי כי בגלית שאתה‬
‫אלא •אתר לו אבי כך כתיב בחורה וכך היא ותתיך כך יבין תחתיו אין ליקה ממנו דבר י ורבית שנכתב לנכרי חשיך בזמן‬
‫בעצמי ילא יתבייש ואם יש ביניהם דבר אל תכריע ביניהם ואל ששרו כפוף למעלה • והוא כפוף למטה •הלא הראה שכל מלו•‬
‫הכנים בדבריהם כ• אפי׳ הנכנס כדברי חבירו כק׳ גולם כלל בריבית בגלי י לסוף אינם מצליחי׳זהו עושה אלה לא ימוט לעולם‬
‫הדבר כל הכבוד שיוכל לעשות עשה להם * יכשהוא תדבר בהם ומכלל הן אתה שימע לאי שאס לא יקיים פרטיו ימוט י ואם‬
‫או בשליחותם יתלה הכבוד בהם ולא בעצתו אחה •ודע כי תקבע זמן להלןאתו אל תקראהו בתוך זמן הלוואתו לעשות לך‬
‫הוקש כבודם לכבוד התקוס ויראתם ליראת התקוס ואס אתה מלאכה אס לא שתתן לי שכרו משלם שאם לא'כן הויי ריבית‬
‫מכבדם אתה תכבד התקום ואם תעשה חייו היפך רצונם הם והקב״ה מסרי לידך מצד עונותיו וכשם שהקב״ה נותן לך פך‬
‫מצטערים על ידך ולמי אתה מצער כי הגיע צערם למעלה תתן לו שאס לא תסייענו ולא תתן לו הנה הכתוב אימר משפיל‬
‫בשותפם • היא שארז״ל ג׳ שותפים באדם הב״ה אביו ואמו וחייב אף מלומס־ וגם מכל לבר שאתה מרויח בו הן לכתוב הן ללמוד‬
‫אתה להאכילם ולהשקותם ולהלבישם ולהנעילם ולהכניסם הן לעשות מלאכה ואפי׳ מצא מציאה או ניתןלךמחנה או‪.‬צל‬
‫ולהוציאם ובלבד שיעשה הכל דרך כבוד • שיש שמיכיל את מה שבא לידך מן הכל יפרוש לעני שהדבר הזה אין לו‪ ,‬ערך גי‬
‫אביו ואמו פטומים וטורדו מן העולם שאינו דרך כבוד ויש כתיב לא תנסו אתה׳ אלהיכם ובמעשר מיתר ואס התן‬
‫מטחינו ברחיים ומכניסי בג״ע מפני דבריי הטובים ואביו שמח לעני למטה יתנו לעניים למעלה כי כמו כן‪.‬מבקשים העניים‬
‫בהם ואפילו יזרוק ארנקי ביס או לאור אל חכלימהו)אם ישמע והאביונים מיס ואין ואל יזכיר ש״ש לבעלה שאץ בשם שתים‬
‫י‬
‫לאיזה אדם שמדבר עליהם שלא כהוגן יקהה שיניי ויאמר שקר בטלה ואס יזכרהו מצדן אותו מדה כעד מדה יאסי׳ לצורך‬
‫אתה מדבר סיף דבר עשה רצונם כרצונך זהו כבודם יאם מחלו אסור להזכירו במקום מטונף ואל ישבע כלל אפי׳ לגיטיי כגון‬
‫על כבודם כבודם מחול והוי ירא את החכמים ואף תלמיד באל שדי ואף לא במדותיו כגון רחום וחני] ולא במעשיו כגון‬
‫משמסיו‬ ‫ב‬ ‫יב‬
‫הקנז־ו‬ ‫פוור‬ ‫‪....‬׳׳•‬
‫מיוה מפץ כאלומשאאוה &לזר ומודה גו ולכן מ<ננל פיו‬ ‫משמשיו ומשרתיו מלאכי מעלה וצן & ישבע באמת שהשם ית'‬
‫מעמיקין לו גיהכס והופכין גזר לין של ע׳ שנה מטובה לרעה‬ ‫< ק ^ ש נ א ׳ ו ה ׳ א ל ה י ס אמת והרוצה להתחיל מסכת או‬‫ל‬
‫שכ״י שהוא ע ם הסנהדרין שהס ע ׳ הופכת הטוב לרע כי אליה‬ ‫ע ד ר״ה כי כל הימים‬ ‫לימוד אל יאמר ‪6‬מתין ע ד הפסח‬
‫מוזג והרע׳‪ •:‬והשומעין זשזתקין ונהנין בשתיקת ולא הולכין‬ ‫ועיתים יפים ל מ ר ה ולהתחיל במצות ו ל ע מ ק במרה ומי‬
‫משסנכללין ג ס הם כללו של דבר כל מה שיוכל האלם להתרחק‬ ‫‪8‬מקפיד לעולם קפידו עמי אף המקפידים השטן עומד על‬
‫הרגל לשונך כמרי תורה‬ ‫ממשאם ומתנם יתרחק תמיד •י‬ ‫'‪0#‬םלשענ‪ 6‬ולהדקם בטעותם‪ ':‬והמרים ידו על שיים אדם‬
‫וביראת שתים כי מה שואל השם מעמך כי אם ליראה י סוף‬ ‫‪ $‬ה ט ת ו ‪ «5‬הכהו בלת׳יו או בכל מפו ־• כאלי הכה לחייו של הב״ה‬
‫‪«$‬הרים ידי עלי! א״ו ט האדם צלם אלהיםהיא • י ועליו נח׳ דבר הוי מאד מאד שפל רוח וכל כיוצא באלו ־' ואל תסרוק ראשך‬
‫על הספר שהספר בשם ההקף • שההקף נק׳ ספר ואל תהרוג‬ ‫‪4‬‬
‫ז ר ו ע רמה תשבי ויאזי לו להטמין לאר־ן שנאי ואיש זיזע לו‬
‫כינה על השולחן י צי השולחן נקרא מזבה • גדל בניך בתלמוד‬ ‫<&ק י ובהרמת ידי נקיא רשע שנאמר ויאמר לישע למה תכיז‬
‫תורה ובמעשים טובים כי גם בזקנם אל יסור ממנס • ולמי‬ ‫לעץ־ לכן יש לך להזהי שלא ל ה ט ת לשום אדם ולא לבזותו ולא‬
‫לבני ביתך הלכות נרה והלכות חלה ואסור והיתר דברים‬ ‫לקנטיוושלא לעשוי) לו ‪£‬וס צער ואפי׳ מצאת ריק ארם מוטלת‬
‫הוי זהיר בברכא הלבנה‬ ‫הנוהגים בהם כן יאפילוך איסור י‬ ‫לפניך או לבי מיאוה! ממני יי סלקי* או כסהו ומחול לו לאדם‬
‫כהילושה בכל חולש שהלבנה יונקת מהשכינה והשכינה מאיית‪:‬‬ ‫?עשהו פן יבא אחל •י וייכשילט ולא ימהיל אך בניך ותלמידי‬
‫ו ר א ה והבן שאתה מכרך השכינה מתפארת והלבנה מהשכינה‬ ‫)היוי זהיר בכבוד אשתך כמי שארז״ל‬ ‫נ ח ל אוי קטן שרי‪:‬‬
‫א״כ אין לך קבלה גדולה‪,‬מזו וזהו אלמלא לא וכו ישרןי‬ ‫• ש ל א ד ם לאהוב את אשמו יותר מגופי ואס שלחת יד עלייה‬
‫והזהר בני בתפלה‬ ‫אלא להקביל פני השכיכה בכל חודש די‬ ‫קלשעתזאם מ ט ת איתה עברת על שני לאווין'‪.‬ל‪5‬וזריי' ארבעים‬
‫הדרך וזהו יהי רצון מלפניך ה׳ או״א שתוליכני לשלום ותצעילני‬ ‫ואמרתי לאבי למה כל כך‬ ‫י ע נ ו 'לא‪ ..‬יוסיף ?ן ייםיף‬ ‫‪:‬‬
‫י‬
‫י מזמרהבאשהואמר לי ראה והבן שכ״י נקראת חשה וכלה ות״ית ׳לשלום ותסמימי לשלום ותביאני לשלום למחוז תפצי ותצילנו‬
‫מכף כל אויב ואורב בדרך ותחזרני לביתי לשלום כי אחה שומע‪,‬‬ ‫'ישראל נק׳ איש וחתן*ומעולם לא ה ד ם ידו עליה לרעה וגם‬
‫תפלת עמך ישראל ברחמים בא״׳ שומע הפלה • ותזהר מ ח י‬ ‫י ׳מיאה־דבר גליל שמינ‪1‬ל רציני ומנהגו מפני רצונה והנהגה‬
‫בזמן הגלות שאל תעמוד במקום סככה ואל תסמוך על הנס אך‬ ‫קאינו‪ .‬אוכל ואינו שותה' וכשיזרד לכלה אוכל ושותה כמנהגה‬
‫תירא תמיד פן יגרום החטא‪ :‬וראה והבן כי זעק‪ 5‬אלנו ע״ה‬ ‫;‬
‫?רצונה ״ שנא׳ אצלתי' יערי ‪ bb‬לבש<אדת שתיתי ואם תשנה‬
‫מ מ ה שהקב״העוש? ע ם בת זיגי נח לךשלא באת בעולם ו ע ל ‪.‬היה בטיח מהשם וכתייי״רא יעקב מאד ויצר לו וכ״ש צי שאינו‬
‫‪4‬‬
‫בטוח ועוד שנפלנו ביד אייביני ואימתיעלינו יאל יתהלל הגביר‬ ‫וןכל מ י זהיר באונאתא כי דמעתה מצרה שההיד עלית ושערי‬
‫בגבורתו • ואל חקטט גוי אפי׳ קטן ט הוא מ צ ר איבה ואפשר‬ ‫* מ ע ה לא ננעלו יעל י ד אונאת אשתףלמעת׳ • הרבית אונאה‬
‫שתפול בילו ואל תהי צדיק הרבה כגון א ס ראית אשה טובעת‬ ‫ו ד ^ למעלה אז כל הפגעים רעים בביתך מצויה מרה כנגד‬
‫אלאתצילנה‬ ‫בנהר אל תאמר לא אצילכה צןאראנה ערומה‬ ‫מ ד ה • ג ס ראה והבן שאשה אתה מצה יאשה מכה חותך לא‬
‫ותעצים עינך כל מה שתוכל וכן אס שמעת מארס א׳ שאומר‬ ‫די לך שמגדלת ומנהלת איתך זאת בניך אבל אתה עושה היפך‬
‫על הבירו להרגו אל תאמר לא אגלה' פן אהי׳ הגלך רכיל כי‬ ‫לצונה ומצער דוגמתה תזהר ‪$‬ני ממנא פן יזכשל כשלון גדול‬
‫אדרבא אל תעמוד על דם רעיך אלא אמור לו תזהר מפלוני פן‬ ‫ואל ישאיל את אשאו‪.‬אם ללמוד תילה ט אאכצגהו ורוצה ואוהבת‬
‫יהרגך ותציל נפשך ־ ואל תקרא לשום בר ישראל שום שם בזיון‬ ‫*ביאת האיש מלעסוק בתורה ןהייא איצה יידעת שיותר תועלת‬
‫ואפי׳ דרך שחוק כי כולם נקיים וקדושים אל התן ד ו לסופד‬ ‫•עושה לה כשעוסק כתודה * אבל במילי דעלמא איתאך גוצא‬
‫או״ה שכותביןשמא הטומח׳ לפסיליהם ־ ואסור לסייע לעוברי‬ ‫;‬
‫'נתין לה ולחוש לה שכל עניינו של האיש ע״י האשה היא כ ״ י‬
‫ובפרק הזהיב ארז״ל אל תרבה שיחה עםהאשה באשתו אמרו עבירה שאתת נותן לו כח מן הפחיד השאר לך ושמיר נפשך‬
‫מאד פן תצער לשום בעל ח• אשר נשמה באפו כגון בהמה‬ ‫ק״ו באשת חבירו שהשיחה מביא לירי הרהור • ואין הדין נותן‬
‫חיה ועוף ואצ״ל אדם אשר נברא בצלם אלהים וכל‪.‬זה כי לא‬ ‫להמצא באשתו בכל שעה כתיצגולים כי יש זמן שהיא פועלת‬
‫בלא איש ז ולכן‪.‬אפי׳ לציין בבגדי צבע שלהם ואפי׳ בשטיחים תדע מה נפש הוא י ואל תעמיד במקום אשר ישבחוך פ! יתגאה‬
‫לבך ואם שמעת מאיזה אדם תצטער ותדאג בדבר פן תתגאה‬ ‫ע ל הכותל א&וריוזהו אין להסתכל בקשת ואל אגרום לאדם אחר‬
‫ותועבת ה׳ כל גבה לב • אל תפרוש עצמך מן הציביר שאם‬ ‫ל ב א ל י ד הרהורי׳רעים ע״׳ שאתה משבח את אשתך ותחמדהו‬
‫הפרוש מהם לא תקבצ שכר ע מ ה ס כ• שני מלאכים שמלווין את‬ ‫"וכתיב לא תחמוד קד• בי׳ לא ת ח מ ד ; ‪.,‬ולכן אל אקשט עצמך‬
‫האדם מניחן ידיהם על ראשו ואומרי׳ פלוני פירש עצמו מן‬ ‫ותלך לפני הנשים כדי שיתאיי לך * ואל תאייחד ע ם שוס אשה‬ ‫‪1‬‬
‫הציבור אל יראה בנחמות ציבור כי הציבור הס המרות מקבלים‬ ‫'יזון מבתך ואמן ואשתך אפי׳ היא צלה ואיזהו יחיד פתת נעול‬
‫נחמה כאחת ואםתפרוש עצמך הנה יצאה מן הכלל ו ה ד אתה‬ ‫'במפרןח או במנעול מבפנים וזהו אסיר מן התורה מצי יםיתך‬
‫מנואוח־ פרנס על הציבוראלתתגאה‬ ‫חיצון ואין לך נחמה ‪. k 3‬‬
‫'אחיך בן אמך ואפי׳ ע ם שני נשים נא אתייחד ‪ oil‬צ‪1‬גג להיהר‬
‫'?פתח הפתוחילרשוא'הרבים מלשבת עם' אשה אתת אס לא עליהם כי אחד ‪..‬הוא המתגאה ואין שני לו זהו ה׳ מלך גאות‬
‫"שהפתח פתוח לגמרי • אל תשמע לאזניךלכוין ולשמוע קול לבשואלתטיל אימה יתירה עליהם שלא לש״ש • צי האימה משם‬
‫שמים שנאי אפול עליהם אימתה יפחד• תסבול טרחס ומשאם‬ ‫משוררת כי קול באשה ערוה • וכל האמור בשיר השירים‬
‫כי גדול שפר פ ר נ ס הציבור שהוא ד ג מ ת השכינה ש^יא‬ ‫'לשבת אשהההצזתכלות בה ערןה ק!ל שנגר שיניים צוואר ואסור‬
‫פרנסתינו אסיאהה סופר אל תריסור ואל תוחיל אות אחת או‬ ‫•להםתכל באצבע *ןטצה שלאשה כדי לזון עיניו מן הערוה י•‬
‫תיבה החת בראש השיטה כ ד לחתום שמך צי שכיר אתה והלא‪.‬‬ ‫ו כ ל המרצה מעות מידו לילה כ ד לצכתכל בה אפי׳ הוא גדול‬
‫אם שכד אתה ללמוד הזהר בשעת‬ ‫מן הגזל ומן החמס •‬ ‫כמשה רביט ע״השקבל תורה מסיני‪ .‬כלכיתיב מימינו אש ‪<1‬ז‬
‫מלאכתך שלא תעשה‪ .‬מלאכת אחרת או שום דגר אחר כי ברגע‬ ‫למו ‪ $‬ינוקה מן הגיהנם • ואם פגעת בערוצ ביין יהודית בין‬
‫יטעו הבירך ויהא מלאכתך לשם שמים מלאכה שלימה מבלי‬ ‫• ‪£‬רמית בין נשואה בין שנויה בין גדולה יבין קטנה יעצים ע^ניו‬
‫חסרון ארור עושה מלאכת ה׳ מ ר ה ר מ י ה בג״הר״ם אוחיות‬ ‫‪£‬ו ינוס לצד אחי שלא ידאה אותה וכן איו״ל איה יעוף ובהמה‬
‫נזקקייזהלזה איל יסתכל בהם שלאידאך לידי הרהור וכל סרה כי סרה ממט טובת ה׳ זי לו וי לנפשו כי חסר י• אורת ה‬
‫תמימה ומה יתרון לאדם בכל עמלו יאסור למלמד לענות ל ל י י‬ ‫ידבר ניבול‪ ,‬וכל דבר ערוה לא ישמע על פיך כי שוחה עמוקה‬
‫לשום אדם »נ> דבר הכל נשמע ה&ו מלבך כל מהשטת איו'‬ ‫י זמיב לא תשתחוה'לאל זר וראה והבן שהמוציא דבל‬ ‫עי‬
‫אכן‬ ‫י‬
‫בה‬ ‫הקנה‬ ‫כפר‬
‫היה תמיד על הרהורי תירה ויראת שתים וזה הדבר יסור שמיס מותר ואל ירבה שיחה במרי הורה כי גם דברי חירא‬
‫ממך כל תחשבות רעית * זההיה זהיר לילך לבית התפלה עם בקושי הותרה י ואל יפסיע פסיעה גסה הם לא נמר מכוא‬
‫יביס י בערב יבדוק עצמו טרם ילך לב״הכ וילבש המכנסיים ומכל שירח אל ידבריאלידבר מאוהביו שמתו ומכל לבר עגמת‬
‫שהסיר בבוקר אמר צאתי מב״הכ רעשה כל הסדר כתו שאמור ‪ .‬נפש בלגו של דבר קראוהו עונג ומנוחה והוסיף מחול על‬
‫בשחיית ילא יאכל לא בימית החמה ונא בימיה הגשמים קידם הקודש ואל יוציא דמעה מעיניו‪ •.‬ובמוצא* שבת יבדיל בתפלה‬
‫זמן התפלה אם לא שיש שיעור מהלך שלש פרנדיה נישום שנה׳ באתה הונן ואס אין לו כוס להבדיל ובא לויתליזכה לעשות יברך‬
‫יאות; השלכת אחר גיור אל תקרי גיוך אלא גיחך אחר שאכל ושתה בא״י אתי׳ה המבדיל בין קודש להול ויעשה מלאכתו • וסדר‬
‫ונתגאה נא לקבל עול מלכות שמים ־ הגיע זמן שכיבה יקרא הבדלה על הכוס הוא מתחלה יברך בפ״הג הגפן הוא ת״ת פרי‬
‫ק״ש כולה שיש בו רמי׳ח אי ביה כנגד רמ״ח חבריו של אדם הוא כי׳י וכן בשמים טללכי׳י הנק׳ קטורה ותרגום מקטר‬
‫להסיר כל מזק מרמ׳׳ח אבריו שבו חוץ מג׳ שחסיריס ייאמר קטורת מבשם בושם • וכן בורא מארי האש אור הוא ת״ת אש‬
‫ויהי טעם השכיבנו בלא הת־תה ושאר פסוקים של תפלה אחד הוא כ״י וכן המבדיל בין קודש לחול היינו בין דין לריזידם‬
‫המרבה יא׳ הממעיט ובלבד שיכויןלבו לשתים ויפקיד רוחו ואנו מביטים בידים האור והחשך • להורות שקבלנו הנאה מן‬
‫ויק תטהו בין צפון לדרוס שכן האור שנהנה אד׳יהר קודם שחטא הנק׳ זכור וכן אמר המבדיל‬ ‫למי שנתנה לו *‬
‫השכינה ביניהם ויחליץ מנעליו ובחחלה יחלץ של שמאל ואח״כ בין קודש לחול ובין אור לחושך כו׳ • וראה והבן שאמת רז״ל‬
‫של ימין דרתי לתפילין ויסיר על ימתו חלוקו ואל יראוה קורות‪ .‬אד״הר נברא בלא דין זהו שהי׳ כולו צפורן וכשחטא נתערב בו‬
‫ביתי תגולה * ואם יש כתבי הקודש בחדר מגולים יצניעס ואס דין • ואחר הבדלה יעשה מלאכתו ויסדר שולתנו אע״פ שאין‬
‫'ש הותש יצניעוהו בתיבה ייזהר תאוד תלדבר עם אשתו נבלות צורך אלא לכזית וילה המלך בשירות ובתשבחות הראית בני מה‬
‫פה כי יראה תה רעה עושה כ׳ אפילי על שיחה קלה יביאהו שעושים עמי הארץ שאין להם נפש • אס יבא אוהבי בביתו‬
‫אלהיס בתשפט ובשעת תעשה חל יהרהר באחרת כי כתעט מהבקו ומנשקו ומרבה ביינות וסעודות רבות וכשרוצה להפרד‬
‫*!באלו נפש אחרת ובניו קרובים למתירים יאליכפנה אלא ממט אין צורך להזכיר מה יעשה לכבודו ועניינים רבים יען‬
‫יפתנה ואס הכה אותה או ציער אותה אל יבא עליה אלא א״כ שהוא ממינו ומין במינו אינו חוצץ והמלך בא בביתי וכשהלווהו‬
‫'פייסנה וזה דרך עם הארץ מכה אותה ובועל בלא פיוסיזאין מוציא טענות וסבות לחלוק עם בני ביתי לצאת ממנו בתחלוקא‬
‫לי בושת פנים כי שתי רעות עשה עבר בהכאה ועבירה גוררת אוי לו ואוי לביתו ואוי לתענוגים אשר מילא כריסו שלא לשם‬
‫עבירה שבעל בלא פיוס ־ ניכוי; בשעת מעשה שיהיה לו בנים שמיס ני הוציא המלך מביתו מתוך מחלוקת אפילו אם יזדמן‬
‫הולכים בתורת ה׳ ובדרכיו וישמור עצמו שלא יכשל בהוצאת אליו חכם יאתר השטן הביאו מתי יקים והורק שיניו עליו *‬
‫זרע לבטלה •ועוד דברים רבים יייסיף כהנה וכהנה לעשות אבל אתה בני אל תעשה כך אלא קבל את החכם כאיש אלה׳׳‬
‫טובות ויראת שמיס • וישלים פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואח המלך תאחר בביתך יתלוותו בשירות ובתישבחות • וזהו‬
‫זח׳תרגוםבכל שבוע כעניןאשלימו פרשמייט עם הצבור שתו״ת שאתרו רז״ל האריך סעודתו בערב שבת פורס מפה ומקדשי כי י‬
‫כי היכי דחוריכו חייכי י שנים מקרא הוא הוי ומשך הו׳ יא׳ חייב וצריך לקבל המלך מיד י ובשבת יאריך סעודתו והולך‬
‫הרגום זו כ״י חורה שבע״פ אשלימו מלשון שלום פרשתייכו אלו ער הלילה ואינו פורס תפה ומזכיר של שבת במוצאי שבת זהו‬
‫המדיה בהדי צבורא ליהדם טלם בשלום ואז תאריכו יחים ואס מוסיפין תהול אל הקודש בין בכניסתו ובין ביציאתי ‪ :‬וגם‬
‫אינו יודע תרגום יתרגם בלשון יון אי בלשון אחר או ג׳ עברי בערב י״ט ינהוג כסדר הזה שאתרנו אלו העניניס והסדרים‬
‫והעברי יקרא בניגון להראות רתזיו בטעתיו ובניקודיו שכל יהיה בידך ותכניס בשער הזה ולא תצטרך לא לויה ולא רשוא‬
‫הקורא בהורה בלא ניגון התורה הוגרת שק עליו י ובערב שבת אייל ר׳ספרת לי הסדר שאין יכולת ביד האדם לעתור על כולה‬
‫יטריח עצתו להוצאת שבת אפילו יש לו כתה עבדים ושפחות א״ל בני ז ״ש ראיתי בבני עליה והם מועטים להכנס בלא‬
‫יטריח בעצתו לכבוד השבת הנק׳כלה ונכנס׳לחופה עם המלך רשות אבל ברשות רבים הם •י ולמה נקראת מלכות כי זאת‬
‫זגםהוא נקר׳שבת •כעניןשבתותי אלח שאחד׳ זטר ואחד שתור י הספי׳ היא מדת הדין הקשה ורעה ולכן המלכים היו לוקחי׳‬
‫יכשתכנוס עם המלך בחופה אז נקי מלכתת י ויתקן תעדניס המדה הזאת להם מפני שהיא לוחמת מלחמות בעבור ישראל‬
‫הוא בעצמו לכבודה ‪3‬י רבו מעדני׳ כ׳ הא דרב ספרא מחרך וזו התרה לקהה דוד לעצתה תפני שהיה תלך ישראל ונלחם‬
‫יישא ורבא מלח שיבוטא ולפי כחו יקנה מעדנים לכבוד שבת תלחתוהם תלנות תדת הדין שלתטה שהיא כלולה תכח כולם‬
‫ילענגו ולא יאכל בע״ש מן המנחה ולמעלה כדי שיכנוס לשבת לזון אה התחתונים א״כ הוא תלטת והתלטת הא כה עור‬
‫?תאיה שכן החתן אין לו אכילה ולא שת־ה והיא נכנס לבית הבשר י ומקום עתירתן כתר רום תעלה בכח הנפש הנק׳‬
‫הנלה בתאוה ־ ויהא זהיר ביין קידוש היום כי כלה בלא קידושין יחידה • החכמה בכח הנפש הנק׳ כשמה • התפארת בכה הדם‬
‫מה תעלתה וביין להשלים כל ענייני׳ • ויטול צפרניו שכל יחד הנצח בכה העצם י ההוד בכח הבשר • היסוד נכח הגיד י‬
‫סכעיל דיר וחבירו עמו ויונקים כת הטומאה מן הפרד״ם לכן המלכות בכח עור הבשר ומקום עמידתן למעלה כך הוא‬
‫‪°‬לק מעליך מה למזיק עם המציל • וישחיז סכיפו שנא׳והכינו ' ח ם תעלה תקיף יסובב החכיגה והבינה הס סובבת למטה‬
‫‪1‬‬
‫‪ tf‬ט ׳ זה השתות הסכין כי צריך להכינו פן יעשה קילקול מהם ־ והחסד כמשך אל הנצח שהוא מצד ימין * והפחד נתשך‬
‫‪ #‬ע ו י ה וירהוץ פניו ידיו ורגליו סמוך לערב אחר שיעשה כל אל ההוד שהוא מצד שמ*‪ • 1‬והתפארת והיסוד באמצע ומלכות‬
‫*יטו ואם בטבילה אין כמעלתה וכל מה שיעשה יחשוב לכבוד כנגדן‪.‬־ ולתה נקראת אשה הטעם כי המקטרגים נקי אישים‬
‫השבת כי המחשבה והקריאה אחים • ויוסיף מחול אל הקודש כי וכולם תקבלי׳ פרס מזו המרה לכן היו עושי} הקרבן למדה זרת‬
‫לנסת ישראל אע״פ שהיא מפתדלח ונוטרת הכרמים החיצוני׳ הנק׳ אלהים והיא תלה תורכבת אל הי״ס והי׳ של אלהי׳מורה‬
‫מתקדשת בליל שבה וגם אתה הקדשה בעוד הול י ועם חשיכה שהיא עשירי׳אבל היא כ לאישים כי כל הקרבנו׳ שהיי עושים‬
‫ח‬
‫ימשמש בגדיו וידלק ויאתר בואו כלה ומלכתא להעשו׳ הקריאה לההיאהיתה נותנת פרס לכל איש יאייש כפי מעלתו לכןנק׳‬
‫למעלה י ובעוד השתש בראש אילנות יקדש הייס ויתפלל תפלת אשה מל׳ אישים וכשהיא מקבלת מפחד מקבלת אש זנק׳ אלה‬
‫שבת הם קדושי אשה וינוח ויתענג ויסיר מלבו כל אנחה וכל וכשהיא מקבלת מת״תע״י יסוד הנק׳כלהיא נקיכלה וכשהיא‬
‫החשבות •כאלו מלאכתו עשויה ואין חסר לו שוס דבר * ויכבד אשהוישראלתיטאים ומדליקים ואינם עוסקי׳בתורה לכבות או‬
‫ישבת בכסות נקייה כפי מה שיוכל י ויסעיר שלש סעודית חוגרת שקלישראלזהו שק ואפר יוצע לרבי׳ הלא תראה שק בת״ק‬
‫‪0‬ילהן עריך ואל ידבר דבר מחפיציו הציינים נו אך בחפצי הוא א״ש ונקר׳נקבה כל המקבל נק׳ נקבה והקללות באות משם‬
‫ע״כ‬ ‫א‬ ‫ע‬
‫*‬
‫ספר‬
‫זכמו שרוצה ה‪3‬ת לינק כן רוצה אס להכיק והאם היא הנינה‬ ‫ע״כ ק ב ה במ״ק קללת ע״ה ולכן לעולם דרך הנקבה לקלל •‬
‫וגם אברהם עמה נתנרך שזו המרה כלולה נכל וכל הנרטה‬ ‫ולמה נקראת לחם עוני בעבור כי לחם עוני אינו מצוי אלא בשני‬
‫עמה * ולמה נק׳ מלח הטעם כי מלח הוא קיום כעולם וזן‬ ‫לילות ראשונות שלפסח והגדולות והנפלאות שנעש^ לישראל‬
‫הספירה הוא קיום העולם שנאמר על כל קרננך תקריב מלח‬ ‫ע ם זו המרה העשירית נעשה י ושלא יטעו ישראל שבילה‬
‫רומז למה שאמרנו כמו שמבואר באשת לוט שנא׳ וחבט אשתו‬ ‫הכת ויכולת לכן ציותה התורה שלא לערב שוס דבר במצה ־‬
‫מאחריו ותהי נציב מלח מלה נגד מלה כי שמה של אשת לוט‬ ‫מפני שהיא הדוגמא לעוני ולא מלח מפני שהוא דוגמא‬
‫מלח ולמה נק׳ מלח שהיו העניים מבקשים יומנה לחם וטחנת‬ ‫לעשירית אלא מים להורות כי היא לא עשתה הנסים האלה אלא‬
‫להם מלה וכי לא היתה לה לתת צדקה רק מלח עי׳כ היו‬ ‫‪..‬מכת המים שהוא מלת החסד ולכן נק׳ לחם עוני להורות כי‬
‫העניים מתשלליס עליה ימבקשיס מן השם להחזירה תל מלת‬ ‫•אלו שתי לילות שלפסח אין להם שום המשנה משום צל •‬
‫והשם שמע תפילתם ונהפכה למלח וכשהיתה שומעת היתה‬ ‫ולמה נק׳ א״ל של״י כי הוא מלשון לי ואם היה חומר שלי לבל‬
‫חוזרת וענתה אמן בחשבה כי תפלתם לטובה עליה כ׳ המלת‬ ‫היה נראה שיש ביכולתה להנהיג העולם בלתי סיוע אחר לכן‬
‫נעשה מן המים ויון העפר וכוונתה שהיו דבריהם לטובה •‬ ‫בא א״ל קורם שלי להורות הכח הפועל שלי בתחתונים היא‬
‫וכוונתם הי׳לרעה והנה נתקיימה כוונת העניים וחזרה לנציב‬ ‫מקבלת מאל שהיא החסד אבל לא מעצמה * א״ל שד״י בגי׳‬
‫מלח י ועוד טעם אחר אשת לוט היתה ראויה להשיג פני‬ ‫מש״השבהם נשתמש מרע״ה ‪ •:‬ולמה נקר׳ ירושלים עשהו‬
‫השכינה הנקר׳ מלח ולא רצתה לשמוע ולשמור מה שאמר לה‬ ‫‪.‬מלת מורכבת ירי׳ו בגי׳ אריי׳ה הוא חסר עולם הנקר׳ ארי״ה‬
‫המלאך אל תביט חהריך לכן מדדה השם מרה כנגד מדה היא‬ ‫ובהתקרבי לשל״ס נעשית ׳רושל׳׳ס היא כנסת ישראל מש״ל‬
‫עירה בגזירה מלח ושבה לנציב מלח •־ ומה שנק׳ יונק נפש‬ ‫בעולם י א״ל למה נחסר היו״ר מירושל״ס א״נ פעם אחת‬
‫כי המלך הענק הוא הנפש וזאת יונקת משם ר״ל מאותה‬ ‫נכנסתי לחורבה אחת מחירבת ירושלים כי שעת תפלה היה‬
‫השפעה • גס נקראת מרה שחורה כ׳ בזו המדה היו משיגים‬ ‫‪..‬ומצאתי אדם אחד בפנים יא״ל פעם אחת נכנסתי בחורבה זו‬
‫הנביאי׳נבןאתס אבל בהרגשה היא שנא׳ יתמונה אינכס רואים‬ ‫ושמעתי סבת חסרון הי׳ מירושלים ואמרתי לי תגיד לי מה‬
‫זולתי קול ולכן נק׳ שהורה כמו שהשהרות אין אדם יוכל להשיג‬ ‫ששמעת ואמר לי ירושלי״ס לי שד״י לי יהו״ה לי ארנ״י לי אהי״ה‬
‫בי כן הנבואה והמראה הזאת אין שום בדה יכולה להשיג שם‬ ‫‪.‬ואם יחסר •׳ משדי ישאר ש״ר וזהו שד משדי יבוא ואם יחסר‬
‫ועל מה כקלי׳ תולה שבע״פ הטעם כי זו המלה בעבור שנקל׳‬ ‫דם‬ ‫י׳ מיהו״ה ישאר הו״ה והוא כענין ותפול עליך הוה‬
‫עו״הז ואס אין אדם זוכה בעו״הז איך יזכהלעו״הב שהע״הב‬ ‫ואם יחסר יי׳ שלאהי״ה‬ ‫יחסר י׳מאדנ״י ישאר חד״ן‬
‫הוא היסוד ועו״הזהיא כנסת ישראל והוא השער כמו כן אס‬
‫ישאר אה״ה ואם הי׳ הסר היולי״ן משמות הללו הי׳ כליה‬
‫מאמין ארס בדברי רז״ל בתורה שבע״פ שהוא עולם הזה זוכה‬
‫לשונאי ישראל ויען שהי׳ הגלות בגזירה עלינו להיות גלות של‬
‫לתורה שבכתב שהוא העו״הב • ואם אינו מאמין בדהז״ל כמו‬
‫שארית וקיום לכןנחסר הי׳מירזשליי׳ס ונסתלקה השנינה משלם‬
‫הקראי״ס התינין האפיקורסים לא יזכה לעולם לתורה שבכתב ‪-‬‬
‫י‪,‬ומישראל כי נסתלקה שכינה עליונה משכינה תתאה ונפלנו‬
‫שהוא עו״הב • ולכן ניתנה התורה בשני לוחות להורות למה‬
‫‪.‬בגלית אנו והשכינה עמנו עד ישוב חרון אף השם מישראל‬
‫שאמרו תורה שבכתב ותורה שבע״פ ־ א״ל בוא ונשלים הורה‬
‫וירחם עליני ברחמיו הרבים זהו בשוב ד׳ את שיבת ציון ואומר‬
‫שבע״פ הם •״ג מדות מייל ולמה לא השלמנו אותה כשהתחלנו‬
‫א ם תשוב אלי חשוב כלומר תשוב הנהסר מירושלים ימת היא‬
‫ת״ל אם לא ניחן חלק גס לזאת א״כ נשקה מאי״ן • א״ל ר׳‬
‫חסידה יי׳ה כי מצינו ירושלמ״ה ומלת י״ה הוא שאמר אלי תשוב‬
‫איכנתחיל ואה״נ א״ל בני נתחיל מ׳ כמוך נאדר בקודש נורא‬
‫כלומר תשוב הנחסר מירושלים והוא י״ה ואיך אנ״י הוא •׳׳ה‬
‫תהלית עושה פלא ‪:‬‬ ‫‪.‬שהה׳׳ הוא ה׳ של אהי״ה ושימשו עם נילם כגון ה׳ עם א׳ הם‬
‫ו׳ ה׳ עם ה׳ הוא י׳ ה׳ עם י׳ הם ט״ו סך הכל הוא‪.‬ל׳ל כלל ופרט וכלל א׳ אתה ד; אלא כעין הפרט •‬
‫ר״ל כלל הוא מה שהיו כולם בכח י•‬ ‫מ א ד הי׳ של אל׳׳י צרפה! עם ה׳ היוצא ממני‪ .‬אייל והיא יייה •‬
‫ולמה נק׳ שכינת על שם ששיכן בתחתונים בבית המקדש של פרט הוא האצילוח שנאצל איש איש לדגלו • וכלל שצא תאמר‬
‫מטה הוא ציון ובית המקדש י וגם הבינה נקר׳ י״ה ושוכנת • אחר שנאכלו אין להם יותר שום צורך בבעל הכלל הוא הגחלת‬
‫בשכינה ע״כנק׳ שכינה שכן ׳״ה ‪ :‬ילמה נק׳ גנוזה על שם ע״כ חזר וכלל לומר לך שהפרט תלוי ונאחז מן הכלל אשר משם‬
‫שהיא נסתרת ונעלמת מעיני כל חי וקדושה במעשיה ־‪ ,‬אם נאצל ועל׳ ו הכלל אין דן כי אם כעין הפרט אם העולם כדאי‬
‫ועמה ורוצה הקב׳׳ה להביא עליהם רחמים נעשה גס מן הדין רחמי׳‬ ‫הרצה לדעת מה פירש גנוזה הם הסנהדרין ע'‬
‫מלמד שמעולם לא יצא שוס טעות ומרחם ואם אינם כלאי ורוצה הקלה להביא עליהם דין נעשה‬ ‫ע״א וגנוזה עולה ע״א‬
‫גס הלחמים לין והכל בהסתכלות עלה העלת עם הפרט או‬ ‫ושגגה מסנהדרין ולמה נקראת מים התחתונים בעבור כי ל‬
‫ספירות תחתונים נקראו מים התחמנים וזה הספירה הפועלת בהיותו עמהם ולכן לנין בכהאי גוונא ונתח הכסף בכל אשר‬
‫פעולתם ועל ידה נעשית פעולת המים התחתונים ועל כן נק׳ תאוה נפשך כלל בבקר ובצאן פרט ובכל אשל תשאלך נפשך חזר‬
‫וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה לן הלא כעין הפרט מה הפרט‬ ‫י״ד שהי״דמורהה׳ אצבעות וכן הפחד נקרא י״ר שמירה ה׳‬
‫אצבעותופיעלפעולת מיםעליוניםהםה׳םפירותעליונים ווו מפורש שהוא זלל ולריח הארץ חף כל שהוא ולד ולחת הארץ‬
‫‪f‬‬
‫י כספירה פיעלת הפעולה של מים התחתונים ע״כ נקרא מים ת״ל ברוך שפתח פי כי נלאחי מהקשיב ומעתה ירא אני ממך‬
‫פן העשה כמי שעשית במלות הקוליות אייל הירא ותירא תיכח‬ ‫ססתוניס י ועל מה שנקראת מזבח הנהישת בעבור שהיו ‪3‬׳‬
‫פרט וכלל ופרט שאי אתה לן אלא כעין‬ ‫מזבחות מזנמהעולה הרמוזה לתפארת ומזבח הזהב הרמיזה ׳כלל ופרט וכלל ‪:‬‬
‫לגבורה בעבור שהוא דיןקשה ומזבח הנחושת הרמוזה לעשירי׳ הפרט כלל למה לי• ועוד היינו הך ומה הפרש בין כלל ופרט‬
‫‪$‬היא מלכות הוא לין רפה אימ כ״כ קשה כמו הזהב שאין וכלל ובין פרט וכלל ופרט אי׳ל הירא ותירא א״ל מאביך ומרבך‬
‫ש‬
‫לא הייתי י לא וממך אילא עני בלעת אם אין הפרט כלל מני!‬
‫נחושת אלום כמו הזהב ילכן היא רמוזה בנחושת וגם נקראת‬
‫וא״כ ע״כ פרט וכלל ופרט ואפ״ה אין בכלל אלא מה שבפרט •‬
‫‪0‬‬ ‫ן זאמ העשירית מניקת מכל‬ ‫כ‬ ‫בת מינקת מן האס‬ ‫כמו‬
‫פרט עלת העלה פשוט בתכלית הפשיטות • כלל הוא כהר‬
‫השפיחת וזאת הבת ניתנה לאברהם שנא׳ יה׳ ברך את אברהם‬
‫שכל העשר הס שס בכה והי׳צריך להאציל כל א׳ זא׳במשמעו‬
‫?פל ־ י‪$‬׳ח״ל בת היה לאברהם ובכל שמה ואמר זה׳ הוא ובית‬
‫‪.‬וכמשפטו ואפילו הכי אין שינוי שהכלל דן כעין הפרט‬
‫מ ו ור׳׳ל שקיא בין צפון לדרום וזהו ברכתה שברכה שמצפון‬
‫כענץ שאמרנו ולכן פרט וכלל ופרט אתה דן כעין הפרט אייל‬
‫מןבלת ד ן •דרך ההוד ורחמים דלך החסד דרך הת״ת ויסוד‬
‫בני‬
‫בו‬ ‫ספר הקנה‬
‫הורס שבע״פ היה מלה״ר הרפה שכן ירושלים עולה פדוש כלי‬ ‫בני פתח פיך נסתם או לא נסתם י א״ל נסתם ונסתם ואלו‬
‫למזג הלין עם הרחמים כענין זה לני; ושחט את הכבש במקום‬ ‫ידעתי כחך הזקן לא‪.‬נתפארתי ׳ מכלל שהוא צריך לפרט ימפרט‬
‫אשל ישחט את החטאת יאת העולה במקום קחש י שאין ת״ל‬ ‫בהוא צריך לכלל • מכלל הוא הכת״ר אשר בו כל העשר חלוים‬
‫כי כחטאת האשם הוא לכהן אנא שיצא לדבר החלש לילון בבהן‬ ‫ולוא צריך פרטיו לפעול מעשיי ולהוציאם לפועל כמשפט אברי‬
‫יד ובבהן רגל זבאז; ימניתיוכו׳ יכיל לאיתן מתן מזבח ת״ל‬ ‫הגוף שהם יודעים ופועלים מחשבת השכל לפיעל • אפי׳ הכי‬
‫כי כחטאת האשם הוא לכהן מה חטאת טעון מזבח אףאשלז‬ ‫הפרט שהם הספירות צריכים לבעל הכלל לקבל חיות וכח משם‬
‫דבר הלמד מעניינו דבר שהיא כ״י שרוצה‬ ‫טעונה מזבח‪:‬‬ ‫הלא תראה שאין שום תועלת ניכר מאברי הגוף אם לא על ידי‬
‫לפעול דין והיא ממוזגת ברחמים לימדת מעניינה הוא הדין‬ ‫הנפש ־ הנותנת לתם כח וחיות וכענין זה דנין איל ר׳ האיך‬
‫הוא פחד יצחק כענין זה דנין ואיש אשר ימלט את ראשו קרת י‬ ‫דלן א״ל קדש לי כל בכר יכול אפי׳ נקבית ת״ל זכר הנה הכלל‬
‫הוא טהור הוא • יכול יהא טהור מכל טומאה ת״ל אי בקרחתו‬ ‫צריך לפרט ואפ״ה הפרט צריך לכלל וזהו אי זכר אפיי נולד‬
‫או בגבחתי נגע לבן אדמדם ‪ :‬דבר הלמד מעניינו שאין טהור‬ ‫נקבה לפניו ת״ל פטר רחם אי פטר לחם אפי׳ נולל אחל יוצא‬
‫מכל טומאה אלא מטומאת נתקיס לבד יכו׳ דבר הלמד מסופו‬ ‫דופן ת״ל בכר זהו כלל הצריך לפרט יפרט הצריך לכלל ־ כל‬
‫ת״ת ישראל אינו דן עס פחד יצחק שהוא מדת דין הקשה אלא‬ ‫דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד י לא ללמד על עצמו יצא‬
‫עם כ״י לבד שהיא מדת הדין הרפה •־ שני כתובים המכחישים‬ ‫אלא ללמד על כלל כולו יצא כל דבר שהיה בכלל מ ר הוא‬
‫זה את זה• עד שיבא הכתוב השלישי ויכריע דיניהם שני כתובים‬ ‫כ״י שהיה בכלל העשר אז היא כלילה ברחמים ויצא מן הכלל‬
‫זה חסד ופחד שמכחישים זא״ז עד שיבא הכתוב השלישי הוא‬ ‫יצא מן הרחמים ללמד דין ולא ללמד על עצמו יצא להיותו היא‬
‫ת״תי־לאלשהוא שלישי להיקףויכריע ביניה׳ומכדע יעוש׳שלום‬ ‫לבדו ברין אלא ללמר על הכלל כולו יצא שגם הם מסכימים‬
‫ולכן לעולם הלכה כמרי המכריע ובזהענין מין כתי׳א' אומר‬ ‫עמה בלין ובכי האי גוונא לנין והנפש אשר תאכל בשר זבח‬
‫וירד ה׳ על הרסיני• ונתוב אחד אומר מן השמים דברתי‬ ‫השלמים והלא שלמים בכלל כל הקדשים היה ולחה צא לא‬
‫עמכם הכריע ביניהם מןהשמי׳השמיעךאתקילי ליסרך מלמד‬ ‫ללמל על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא מה שלמים‬
‫שהרכין הקב״ה שמי השמים העליונים על ראש ההר ודיבר‬ ‫מיוחדים קדשי מזבח אף כל קדשי מזבח דווקא ‪•-‬‬
‫עמהם מן השמים וכן הוא אומר ויט שמיס וירד וערפל תחת‬ ‫כ ל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טעון אחד שהיא כעניני‬
‫רגליו איל ר׳ בדיך שזיכני השם יתברך להתחיל ולהשלים מ״מ‬ ‫יצא להקל ולא להחמיר כל דבר היא כ״י שהיא‬
‫למה הס י׳׳ג מדות לא פחות ולא יותר * א״לבני תורה שבע״פ‬ ‫לבר של כל שהיה בכלל היא היתה כלילה עם העשר ויצא מן‬
‫הם י״ג מדות שמתבארת מהתורה שבכתב ותורה שבעיייפ'מיחדת‬ ‫הכלל לטעון דין שהוא כענייני כי היא דין רפה ולכן קורא‬
‫את העשר לעשותן ‪.‬אחד גי׳ ׳"ג • ילק בי״ג מדות התירה‬ ‫הדין עניני יצא להקל להשאיר שארית בארן ולא לכלות זהו‬
‫נדרשת ונקרא באר בשדה בעבור שהבאר שואב מים בכל יום‬ ‫להקל ולא להחמיר בעבור שיצא מן הכלל והיא מרחמת כענין‬
‫ולעולם אינו חשר כן זאת המדה לעולם אינה הסירה השפעה‬ ‫דבר וחרב ורעב ואש אשר הם באים בחלק • וכן דנין בכי האי‬
‫להשפיע בעילם השפל • וכשם שהבאל שבשדה הוא ה‪:‬קר כל‬ ‫א • יעתה אבאר לך שחין ומכוה בכלל כל הנגעים היו‬ ‫ג י י נ‬
‫הרוצה לשאוב שואב כן זאת המלה אין הפרש בין עני ועשיר‬ ‫‪ fc‬לא כתוב אלא כלל שכילל נגעי עור ובשר כענין אדם כי‬
‫‪5‬‬
‫ובין ע״ה כל מ׳ שרוצה לעשות טובה הלשות בילה להשפיע אליו‬ ‫יהי׳ בעור בשרי שאת או ספחת או נגע צרעת כי תהיה באדם‬
‫כי הפקל היא וזו המלה אוהבת הגרים הבאים לחסות תחת‬ ‫וכי׳ יאחייכ שתק הזי שחין זמניה בכלל בין להקל ובין להחמיר‬
‫כנפיה והסבה בעבור שהיא גולה לעולם עם בניה כענין‬ ‫בהם כעור ובשר ושאת וספחת טמאים בהם ־ ויצא מן הכלל‬
‫ואהבתם את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים • ונדבק הגר‬ ‫ופי׳ בפי׳ לטעום טעון אהד וכשפי׳ דינו שינה מעור ובשר הוא‬
‫בבאר • הלא תראה ר״ע ששורשי גר ינמק בבאר ‪ :‬יראה והבן‬ ‫כעניינו מ״מ כנגע• עיר יבשר הם שהרי במקיס בשר יעיר הם‬
‫גר בגי׳ באר ולמה נקראת בהמה בעבור כי רוח הבהמה יורדת‬ ‫ולא במקו׳ שעל ושאת!בהלת שם כן נגע וגל׳מראות לובןושער‬
‫למטה מזן המרה כי היא העושה בריאה בכל הדברים שבעולם‬ ‫לבן טומאתם כמו בעור ובשל ־ יצא לה‪$*3£‬א להחמיל לתקל‬
‫ומה שאמר שלמה המלך ע״ה מי יידע אם רוח האדם העולה‬ ‫עליהם שלא ילונו במחיה יפי׳ מחיה סי׳ טומאה הוא בעיר‬
‫היא למעלה ומה הבהמה היורדת למטה לארץ ר״ל אחר שרוח‬ ‫כל לבר‬ ‫בשח כלכתיב ומחית בשל חי בשאת וגו׳ ‪:‬‬
‫אדם ורוח הבהמה בריאתם שוה זה אוכל וזה אוכל לזה עור‬ ‫שהיה בכלל ויצא לטעון טעון אחל שלא כעניינו יצא להקל‬
‫ובשל ועצמית וגידים ולזה ג״ככן • האדם יש לו רגלים ודים‬ ‫זלהחמיל כל לבל היא כ״י שהיא דבר של ל ל שהיה בכלל הכתר‬
‫וכלכלי הנפש י וכן לבהמה ואין הבלל ביניהם אלא שהאלם‬ ‫בכת הרחמים ואין שם לין כלל ־ ויצאה בפועל לטעון טעון‬
‫הוא הילך בקומה זקיפה והיא הולכת על ל׳ ומי ץלע אס אלם‬ ‫אחר שלא כענינו כי כשהיתה בכת היתה ברחמי׳ וכשיצא' בפועל‬
‫עושה פעולת הבהמה כגון שחלף אחל חאותו ואחל תעכיגים‬ ‫יצאה בלין ולא יצא׳ נלין מבלי לחמים אלא בדין וברחמים זהו‬
‫גופנים • אס יהיה לו זכות יותר מן הבהמה לכתיב נמשל‬ ‫לין רפה א״כ יצאה להקל • רחמים ולהחמיר לין בכי האיגוונא‬
‫כבהמות נדמו • וההבדל ביניהם שהשכל באדם ולא בבהמה •‬ ‫מין כיצד ואיש אשר יהיה בו נגע בראש או בזקן הלא ראש וזקן‬
‫בהמה בגי׳ אליהו ז״ל מלמד שהיה מתפרנס כבהמה בזמן שהיה‬ ‫בכציעור יבשר היו ולמ׳יצזו לטעוןטעוןאחר שלא כעניינו יצאו‬
‫בורח מן אחאב אייל מהו נותן לבהמה לחמה י א״ל הבהמה‬ ‫להקל ולהחמי׳שלא ילונו בשער לבןלהקל עליה׳!שילונו בשער‬
‫נקראת כ״י וקב״ה מזמן לה פרנסה הוא שפע רחמים מחכמה‬ ‫צהוב להחמיר עליהם ה״ה דמצי למימר שלא ילינו במחיה אלא‬
‫עלאה שכן להם בגי׳ החכמה • ולמה נקראת חמור נוער *‬ ‫שרצה לפרט קולא שאין אף בשחין ומכוה ‪ :‬כל מ ר שהיה בכלל‬
‫הטעם כי כל החומריים באים ממנה כי בידה הד׳ יסוחת וגס‬ ‫ויצא לירון בדבר החדש • אי אתה יכול להחזירו לכללו ער‬
‫נקראת חוה כנגד דוגמא התחתונה כי כמו שיש חוה למטה כך‬ ‫שיחזירנו הכתוב לכלל! בפירוש י דבר זהו ת״ת ישראל שהיה‬
‫נקרית כ״י חוה למעלה • ולמה נקראת לבנה בעבור שהלבנה‬ ‫בכלל הרחמים רצא מן הרהמים לירון בדבר החדש לירון דין‬
‫יונקת משם והיא פעמים דין ופעמים ממוזגת * וכן הלבנה‬ ‫שהוא חלש אצלו• כי חבו רחמים ועחה נוטה אל הלין כענין‬
‫פעמים כסוי׳ פעמים גלויה‪ :‬וראה והבן לבנה כמ״ק י״ה וגם‬ ‫הרשעים מהפטן את היזמים ללין זהו שנאי ארדה נא ואראה‬
‫נקראת לילה כי כל פעולתה בלילה • וזהו חצית לילה אקום‬ ‫‪:‬‬
‫הכצעקתה א׳ אהה יכול להחזירו לכללי הם הרתמים שהיה‬
‫להולית לך על משפטי צרקך ועוד תמלאהו למייל ׳ו״ד למ״ד ה״»‬ ‫בכללם עד ש־חזדני הנתיב לכללו בפירוש הכתוב הוא החס״ד‬
‫ס׳׳ת כ״‪• 3‬אלה הס ך״ב אותיות התורה שהיא לילה זולת תורה‬ ‫שהןא תורה שבכתב תורת הסל על לשונה בפירוש הוא ירושלים‬
‫שבע״פ‬ ‫כ‬ ‫יג‬
‫‪£8‬ר‬
‫אלא באור אחד משני האולות ־הוא האור שאיין העולם יציל‬ ‫שבע״פ המבארת אותם ולכן• אותיות שניות צ״א הוא ע׳׳ז שנא׳‬
‫להתקיים בי מדוב זכותו והוא יסור עולם שגנוז לצדקיס ו״ל‪.‬‬ ‫צ״א תאמר לו שכל ע״ז משם הוא שמפרידים ומחלקים תורה‬
‫להשיג בו הצדיקים לעתיד לבא ואותו האיל נקרא טוב ואמר‬ ‫שבע׳יפ מתורת שבכתב וכן נקי כ״י שת״מ ישראל שסכניסתו‬
‫יירא‪ .‬כי האוד הראשון הוא הנראהיחמיל לפיני המחדשו והץא‬ ‫'וגס ישראל הגשמי שם כניסתו י וגס הוא יקבץ נדח׳ ישראל‬
‫הקרוב לסבה ראשונה יותר משאר המעלות לפינו נאמר וירא‬ ‫צעשואם' כנשיא אתת וכן נקרא‪ ,‬משנן ומקדש •‬
‫שהוא מתהפך ראוי אלהיס לשון רבים בהיותו סמוך לרבים כי‬ ‫׳וגם נקראתי דוד כי דוד נאחז משם ולקחה לעשות מלחמה‬
‫שם משותף הוא לו יתברך ולמלאכים ולדיינים •י את היא כי*‬ ‫בגרם ינלחום מלחמותיו זהו דור מלך ישראל חי וקייםייומשם‬
‫וכשהיא עם האור הוא יסוד עולם אז העולם מתקיים‪ ,‬מ״מ‬ ‫בא לו רוח הקודש ונקראת ויעש אלהים כי בעבור שהעשיה שהיא‬
‫הבדיל אלהיס בין האור הוא יסוד וקראו טוב ובי! הא״ית היא‬ ‫תשלום הבריחה באה מזאת העשירית שגס היא נקרא אלהיס‬
‫כ״י והיא החשך וזהו בין האור ובין החשך'צי טוב אלו ב׳'ווי״ן‬ ‫שהוא מדת הדין הרפה ונקראת נערה בעבור שהיא יונקת מכל‬
‫כ״י עילה ל׳ ולי מצטייר ליו היא ת״ת ישראל טיב הוא יםל‬ ‫הספי׳ כתו שהנעייונק משדי אמי בןזאת המד׳יינק׳מהש׳הגדו׳‬
‫עולם ויבדל אין הבדלה זו הנדל ממש רק האור בא מצד היסוד‬ ‫שהוא היחיד ונקראת שדה תפוחים הטעם ני הכתרים נקראים‬
‫והחשך מצד ליי!יש מבעל• האמת האומדים טיב הוא תפארת‬ ‫תפוחים!התפיח יש לי אודם ולובן כך הכתרים הס אודם יליבן‬
‫ואלו ואלו דברי אלהיס חיים י שהו׳ ומשך הו׳ מוצאם א׳ א״ל‬ ‫וריחי טוב וזאת העשירית שדה שלהם כי לשם משפיעים והיא‬
‫ר׳ מה פירוש טוב א״ל אליהו ז״ל אמר בפיו בהטיבו ית הינדית‬ ‫המוציא פעולתם תכת אל הפועל ־ וזהו שדה ת״תישראלהנק׳‬
‫תרגומו באדלקותיה י והנה כוונת העני! כמדליק נר מגר יהנה‬ ‫'אדם תטייל בתתה שדה לרוב תכל הספיר׳ הלא תראה שחם‬
‫הוא השדרה ונתן הכח להרות להמשך ולהתפשט ־ ו״ל ה׳ ספי׳‬ ‫המלאהו שי״ן דליית ה״ה אותיות שנ‪-‬יות עולים אדם והנה אדם‬
‫אקרזנות וזהו כי טובים דודיך מיין ר״ל ריבוי האור הבהיל‬ ‫בשרה ונקראת כתב ני תנתב היא השם הגדול שכןהמכתב עולה‬
‫‪4‬‬
‫הנדלק ומתטצץ לבל צל ד״ל לכל הצ;פי׳ ויין הנזכר בשיל‬ ‫במי׳ק יהו״ה היא הת״ת הוא הש‪ 0‬הגדול הקדוש והנירא ונק׳‬
‫השירים סא חכמת אלהים זג״צ מה טובו דודיך מיין הוא חכמת‬ ‫אלף זעירא היא אלף הקטנה כענין ויקרא אל נישה שהקריאה‬
‫אלהים וגם אשקך מיין הרקח וגס הביאני אל'בית יי״ן ואם‬ ‫אליו מכ״י לכן א׳ זעירא אבל א׳ גדולה בכרך עליון פלא גדול‬
‫תבין ש״ןעולה ע׳ י וחכמה ע״ג זהו ג״ע בהרים ויעשצו שהכל‬ ‫וכן נקראת ה׳ קטנה שה׳ ראשונה שבשם בן ד׳ היא רתז לבינה‬
‫משם וסנהדרין ע״ג והבן שהיין ע׳ שמית הנאצלים מחכמת‬ ‫שכל הדברים נאצלים תתנה יה׳ שניה‪ ,‬היא ה׳ קטנה‬
‫אלהיס וג׳ מאריס ובמקומו ית׳ בע״ה הראית בני שאור השכי‬
‫'וזהו ציי ביה ה׳ צור עולמים שהעול׳ז נביא בה׳ והעולם הבא‬
‫לא נאמר בו כי צ‪1‬וב שהרי י׳ פעמים נכתב כ• טיב נגד י' סעי׳‬
‫לברא בי׳ היא ל׳ייהיא עוה״ז יען שעול׳ השפל תתפרנס תתנה‬
‫והצןפדה השביעית לא נאמר בה כי טיב כי האור שיש בה טיפ*‬
‫יוכן נקראת תט״ט כי ד ת התדה שימרת לישראל ותט״ט מלשון‬
‫חשך מאי כי טוב זהי ויבדל אלהיס בין האור ובין החשך א״ל‬
‫מטט״לשתרגום שומר נוטר ואם תשים דעת תראה בתטטרו׳׳ן‬
‫אותיות טיב מה מורים אייל ט׳ מורה על היסוד שהוא ספירצ‬
‫בגי׳ בשדי ובגי׳ שי״ו זהו כי תראה חתור שונאיךאי שי״ו נדחים‬
‫תשיעית והו׳ למכריע ראשון והב׳ לחכמת אלהים‪:‬‬ ‫‪,‬‬
‫וקרא לתפארת שונאך שאתה דחית שי״ו שהוא בשדי* ונקר׳ להם‬
‫ו ר א ה והבן כשהאב מצוי עם בניו הוא הו׳ ומשך הו׳ ואגיד‬ ‫הפנים כי תקכלת השפע תהתרכבה ונקראת אספקלריא שאינה‬
‫לך בני מאמר ת״ת שאמר טוב לי תורת פיך מאלפי‬ ‫מאירה יען שתקבלת איר מת״ת כי לפעתים הוא חשך שמקבלת‬
‫זאב וכםף א״ל ר׳ ימאי טיב איל המלאהי טי״תיוא״ו ני״ת אותי׳‬ ‫מהפחד וכשהפארת תשפיע לה מיד סר המשך ימאירה ע״כ‬
‫שניית אהי״ידא״ל ר׳ הרשני ואדבר אייל טול רשות מהשם אבל‬ ‫נקראת שאינה מאירה וגס נקראת שלמה כי זאת הספי׳ האצילה‬
‫ממני אין כירך אייל א״כ שגיאות רני יבין מנסתרות נקני י נם‬ ‫היסיד שנק׳ שלום ונתוסף לה ה׳ ונעשית שלמה וזו שקוראים‬
‫מזרים חשוך עבדך חל ימשלו בי אז איתס ונקת׳ מפשע רב‬ ‫אותה שלילה הלא ארחה שדוד לוקח את בנו לתלחתה כי הה׳‬
‫יהיו לרצון אמרי פי^והגיון לבי לפניך ה׳ ציורי וגואלי ת״ל ר׳‬ ‫היא ליי הוא דוד ובני הוא שנס והנה שלמה ונקראת הפלה של‬
‫צתי׳יייבדל אלהים ‪#‬ןתאור וביןהחשךהאור היא העץהחשך היא‪.‬‬ ‫יד שהיא שמאלית ותפילין של ידי צריכה לצד שמאל ולכן ד׳ פר׳‬
‫הפרי ואמר ייבדל מלמד שהבדיל ביניהם י • הלא הראה שכת‪5‬‬ ‫בבית א׳ להורות על יחיד גתיר ולכן תקלה של יד היא ראש וסוף‬
‫יזהי׳כ ויקרא אלהים לאור יום ולחושך קרא לילה ושב יאמר ויהי‬ ‫צ׳ זאת הספירה היא המפתה‪ .‬מכל האצילית הלא תראה שאומר‬
‫ערב ויהי בקר יום א׳ שלעתיד לבא יהיה אחד אבל עכשיו יהיה‬ ‫אדני שיפתי יתפתח בעבור שהיא תפתח א״כ אס אין תפילה של‬
‫בהבדל י ועינינו רואות היום לחוד במשפטו * הלילה להור‬ ‫יד אין תפלת הפה ונקר׳ פה צי היא מתורגמן של השס הגדול ״‬
‫בענינו ומה ליום עם הלילה • ‪ .‬וללילה עם היום ואס הקביים‬ ‫וגם נקראת ערבית שהכלמתעמין שם ומעורבות מכל האצילי׳‬
‫הפריש והבדיל וקבע שם לעץ לקראתו יום ושם לפרי ליןןאותו‪.‬‬ ‫והוא מלשון עירוב ינק׳ אני אני הי בעתה אחישנה אני י״י הוא‬
‫לילה אלסהראשין מה חטא מה שמצא איתי עשה * יאם‪.‬יןאמל‬ ‫שמי אני ה׳‪.‬אשר הוצאתי־ תאר כשדים וכהנה רבית ונקראת‬
‫הקב״ה ההרה בו יהב׳שתו לח יבדיל ולא יתרה שעכשיו שהבדיל‬ ‫בת זיג שהיא בת זוג לתי׳ת וגס נקראת אמן כ׳ השם הנכבד‬
‫!התרה יהמר אדליד זה שמעתי וזה לא שמעתי י ועוד מהו‬ ‫צוא תתייחד בתוך האמן יינק׳ הרון העדות י ארון היא ליי‬
‫אלהים אלהיס ‪3‬׳ פעמים וירא אלהיס ייבדל אלהיס י א״ל בזה •‬ ‫העדות הוא היסוד וגס נקראה אבןשהיה שהשלים הבנין שתיה‬
‫איני יודע ובן י״ג שנים הייתי כששמעתי הדברים ושצתתייו^ן‬
‫שהיא יונקת'ושותה מכל האצילי׳ ינק׳ כלה שהיא כלולה תכילם‬
‫•‬ ‫הבנתים ־ וכל אלו אינם מכחך ומשגלך והתחילו ללכה‬
‫ומושפעת מהשפעתם גם משפע העליון הבא עליה דרך‬
‫הם הולכים ומדברים והנה אליהו ז״ל לקראתם ושאלוהו במשפט \‬
‫לצינורות ונקרא׳ אבןישראלמפני כי שרי אומות העולם והאתית‬
‫השאלה ואמר להם מני׳ ובי׳ מהזקן וירא אלהיס היא הבינה י‬
‫אין להס הלק לעוה״ב י אלא ישראל שנאמר ועת־ כולם צדיקים‬
‫ייבדל אלהיס ר״ל שם אלהים מבדיל בין האור ובין החשך שהאיל י‪.‬‬
‫לעולם ירשו ארץ והנא נשלם הפרד״ס ועוד שמות רבים שבהם‬
‫שמיו ית׳ יהר׳ה והחשך שמו אלהים ואמיתי לו• א״כ ל״ב נתיבות‬
‫עלי העבודה יבשתית הנגדיים והשווים אבארם בעיה‬
‫הם ל״ב חלהים א״כ ל״א הם שהאחד הוא שם החשך א״ל הכי'‬ ‫‪3‬‬ ‫מ ח י ) ש ן‬
‫ועתה נשוב לעמינו שלנסא ישראל נקראת אור שנאמר ויהי‬

‫אמרתי שם אלהים שהיא שמי אמרה מינה אותו השם יבלל בין‬
‫‪6‬יי והנה׳ הבינה נק׳ ג ^ ס וראה הח‪$‬ך אספקלריא שאינה‬ ‫‪:‬‬
‫האור ובין החשך וראו והבינו שחסר ופאר האצילו הבן היא‬
‫האיר והבת היא החשך ושניהם רצו להיות יום אחר להם הב״ה‬ ‫מ‪5‬וזהאיר שנאי י ויאמר אלהים יהי אור ויהי איר‪:‬‬
‫הבן יהיה‪,‬תחומו‪ .‬יום להאיר ולהמשיך האור לעולם״ והבת‬ ‫את האור כי טוב ויבדל אלהים בין‬ ‫&‪$‬ה ‪$‬‬ ‫וי‪1‬א‬
‫»?אןל וגץ החשך לא נאמר ‪5‬י טוב‬
‫תחומה‬
‫כז‬ ‫הקנה‬ ‫ספר‬
‫‪,‬‬
‫הי׳שהוא חכמת אלייס נפתה הז שהוי׳! תפארת ישראל לקבל‬ ‫תחומה לילה‪ .‬להמשיך •החושך לעילם• זהי ויגדל •שה נ ד ל‬
‫מחכמת אלהים השפעה ודר׳ בשב״א הוא כח הנאצל מנח המל׳‬ ‫המשכתם' ולצאת מן הלן‪.‬רחמים היא יום ומין הכת לילה ד ן‬
‫(‬
‫ושמו נקר׳ דנסכא״ל פי׳ כה אצילותו מכחמד״הל שהוא אכן‬ ‫והבת תחומה חשך וזהו ויבדיל אך לענין החיבור לעולם מקבלת‬
‫השואבת מכל הכתרים שלמעלה הימנה הנאצלים מאצילית‬ ‫זהו מעולם לא‬ ‫חשה מ; בעלה ולא ראה הבעל פגימת אשה‬
‫הסתר ואמרו בעלי האמת אשר חוקים בכוחות השמות כ• עור‬ ‫ראתה השמש פגימת הדת אם כן ההבדל הוא בהמשכת •מין‬
‫יש לו רה ושמו אשאביא״ל ר״ל אצילותו שואב ברכה ונקר׳ כן‬ ‫ושמאל דאל״כ שההבדל במדות היה אומר ייקרא אלהיס שם האור‬
‫ע״ש שהוא פח שואבי שצע אצילות‪ -‬הברכה כ׳ שם צוה ה׳ את‬ ‫יום ושם החשך לילה אלא מדלא נתיב שסי שמע מינה' שמביטי׳‬
‫הברכה חיים ער העולם* וראה והבן שהיסוד נקי שב״א ר״ל‬ ‫זה לזה ומתחברים זה ע ם זה להיות כולם אחד וההבדל על‬
‫שלום ברית אהבה ועיר שמחה ברכה אתה הוא יסוד עולם‬ ‫ההמשכה • ותעתה יהיה פי׳ ויקרא המשנה שהמשיך מדת יום‬
‫השואב ותשפיע ועיי שב״א שלום בית בא המי נותן לו בריתי‬ ‫ד ו ס ומדת לילה בלילה ועינינו רוחות כ׳ נש זה נכנס זה יוצא‬
‫שלום ובדרדהישר שב״א תתהפך אש״יב אהבה פלוס ברכה וציור‬ ‫ו ב ן השמשות כהרף עין ואין בדיה יכול‪ :‬לדקדק ניאדוק•׳ זה‬
‫השב״א הם ‪3‬׳ נקורת זה על גב זה כדמות הברית הלה והוא‬ ‫ודעו כיי אד׳הר נתנו לו מפר תן השמים והיה יודע‬ ‫בזה •‬
‫בין השלום ובין המלצות והוא המליץ בינותם והסית; פה אש״ב‬ ‫אכתת אלהיס ולא היה לו להפריש הפרי מן האילן ולהמשיך‬
‫כי אייתיה ולפן הר׳ היא הבינה שהיא אס הב‪•:‬׳ ננקד בשב״א‬ ‫אתר ערלתו‪ .‬ולכן׳ לקה בערלתיו הייא התיתה היא הנחשי הימית‬
‫להודיעך שתיסיד הוא העולה ליניק תאמו ולכן טעם דרגא‬ ‫הנקר׳ ערלה יאלולי שהבדיל הקנייה המשכתם קיום השמטה‬
‫בתלת וירא ותביר במלת‪-‬אלליס ר״לאלהיםשובר דרגא ותעלה‬ ‫איט וזהו ייבדל אלהים ואלילי הזמנת המשכה שכר ועונש אינו‬
‫ומוריד כפיי מעשיהם של ישראל• ועתה בגלות הד׳ יהיה תביר‬ ‫זהי ייקרא פי׳ הזמין והתשיך א״ליא״כ תאי בין ובין לנשוב‬
‫עד שיגיע הזמן שיישוב תה שלפנים עתה לאחורוישראלהכפוף‬ ‫ךבדל אלהייס בין האור וחשך אייל בני כל האלפיים שבעשרת‬
‫יהיה זקיף כענין ה׳ זוקף כפיפים והתחתון הוא ישראל ישוב‬ ‫הדברות כולם באו אל החשך במתן חורה זהו וכין העולה סייח‬
‫‪,‬‬
‫עליו‪ ,‬והמדרג׳העניונה תשבר לגי והם'במא״ל!"שושבינו ותנ׳׳י‬ ‫ה ם ס׳י׳ח אלפי׳ין שבעשרת' הדברות שהיו ע ס ‪-‬חשך וזהו יבין‬
‫שלש‬ ‫ניעו״ר ולילית בת זוגו ויפלו תחת כפות רגליי‬ ‫החשך א״ל' אדונינו ולמה נכתבה ס״ה אלפי״ן א׳י־ל לפעם אחרת‬
‫כתרים התפארת השושבין הקטן יסוד עולם וכתר מלכות בת‬ ‫הניחם והלך לו • ו י ר א ו״ו יו״ד רי׳׳ש איל״ף אותיות שניות הם‬
‫זוגו ובעבור שיפלו גי׳ ע״כ ט ע ם דרגא'כרימת ג׳ שברים ועתה‬ ‫הו׳ ומשך היי׳ הנקראים יהו״ה יהוי׳ה העולה נ׳יב א״כ הווי״ן•‬
‫נשבר דרגתי ישרחל•וישראלתיטה בעוניהם הצו‪'#‬ק תעלה ומטה‬ ‫הללו הס קרובים לסבה הראשונה ע״ייאלהים היא הבינה זהו‬
‫וזהו צעקת הנביא ע״ה הוי עמים ריבים הוי המון לאולם זגוא‬ ‫ו ד א ואס אעלם במ״ק עיליס א״ס היא הבינה הנקראת אם‬
‫כתתרעם על שברישראלועל ממשלת שונאיהם המישלי׳עליהם‬ ‫לומר לך ע״י הבינה מתקרבים ויעילים בתדה העליונה * ואס‬
‫וראה והיכן טעם שהא‪3.‬־ר היא כרתות וי׳ ׳ונקודה קטנה כרתות‬ ‫מכין יירא ו׳ הוא הלז״ת י׳ רמז לחכמה ר׳ לבינה ד י ל הוי‬
‫י׳והוא ו'׳' בעבור אירךהגלות ויעל הצד הצורר'המגביר ומטרית‬ ‫זהי א׳ נעלם‬ ‫^משך הי׳ עולים דרך הבינה' והכתה אל הא׳‬
‫ע ל העליונים ותחתויני׳בנ׳ ‪13‬ית והס עתה' כדהןא יאייב כזה*‬ ‫במלת וירא •י אלהים עילה עק״ב עקב אשר שתע אברהם בקולי‬
‫לאחור ילא לפנים עד ישוב ה׳ חרון אפו ויקוים מ״ש ה׳ זוקף‬ ‫ןל׳ל בן ג ׳ ה כ ד א ב ר ה ם א ל ה י ס ואיך א׳ פעם א׳ א׳ פ ע ם ל׳‬
‫זהו דרגא חביר שהיסוד‬ ‫כפיפים השפלה אמרה לה הגבה‬ ‫‪$‬ןפ״ה אפ׳׳י אפיית עולה פ״ו החליף פ״ו ו״ף הוא עק״ב א״ל‬
‫הרומז במלת וירא דרגא שלו ישבר ע״י אלהיס הוא הבינה זהו‬ ‫)־׳ מהן פעם ופעם אלהיםעזלה פי׳ו אייל א׳ ע ם כולם לכן‬
‫תביר במלה אלהים יסוד בריין שנה לממשלת הכתר יתחזק דרגא‬ ‫א׳ בראש ומ׳ בסוף היא א״ס שח׳ ע ם המי״ם •־‬
‫שלו וישבר של שמאל ויתקיים ושב וקבצך מצל העמיס ימלת‬ ‫א ת האור את כל התורה כולה מאי ועד ת׳ ובכללם‬
‫טעם יתיב כביכול בעור ישראל הולכי׳וכלים לאחור ולא לפניי׳‬ ‫הוא הפרד״ס א׳ כתר עליון ח׳ כנסת ישראל‬
‫צ ן אצילות המעלות למעלה וזהו השיב אחור ימינו ודהתע״ה‬ ‫האי״ר בגי׳ ירי״ב' צליתי יש לו רבוי אור מיכל הספירות שזה‬
‫צי בישועתה תלויה ישועתיצי‬ ‫התפלל הושיעה ימינך וענני‬ ‫<;אור מקבל ששה אימת מחסד הראשון אמרתי עולם חס״ד‬
‫וישים התחתונים השפלים הכציופי׳ זקופים ואצילות הימיןישוב‬ ‫ואס שחלפהו‬ ‫ל י תמלאה כייף יו״ד ועולה ק׳׳ך‬ ‫•‬
‫ה‬ ‫מ‬ ‫;‬
‫לשרשה כקודם ואז יתאחדו זיווג אמתי ויהוד שלם ויתקיים מ״ש‬ ‫צא״ת ביש כ״ל י״ס • ראיה והבן ק״ך ק׳ לבדו ת״ת י כ׳ כנסת‬
‫ברוח הקודש חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו * יתי״ב ״יחד‬ ‫טופ תמלאהו טי״ת‬ ‫}^אל ל׳ל תפארת יייס כנסת ישראל‪:‬‬
‫"תפארת"יסוד"ברכה היא כהר עליון * אלהיםנקודי אמרנו‬ ‫}״‪ 1‬בי״ת אותיות שניות ליו היא יסוד עולם י ייבדל עולה נ״ב‬
‫למעלה וכן את האור הה׳ קמ״ךהוא כח הנאצל מהנצח שהיא‬ ‫מ‬
‫*!׳׳תויסיד מלמד שהבדיל התשכתסלחוד והמשכת כ י לחוד‬
‫ימין כתר מלכות ושמי נקימוא״ל פי׳ נצח קרוב ימין מלכות‬ ‫שזה אור‪ ,‬יז‪ 6‬חושך • אלהיס הויי״ן נק׳ יהו׳יה וכנסת ישראל‬
‫תוא״ל ועוד יש לו שם ושתו קמציא״ל ועלץ נאמר יעמוד לימין‬ ‫בין תמלאהו בי״ת ׳ו״ד נו״ן אותיות שניות‬ ‫נקרא אלהים ‪:‬‬
‫אביו! לקבל המעט תקתח סולת קרבן תנחתו כקרבן העושר‬ ‫‪$‬ןלה ך״ב שהאור הזה הוא תורה שבכתב אשר היא ך״ב אותיות‬
‫ושניהם תרוציס הזין לפני‪.‬הרצון אס דל ואס עשיר ופי׳קמ ‪f‬‬ ‫^ךצה לדעת שאס תעלם במ״ק יבמ״ג ה ס ל״י זה האיר נקרא‬
‫קת״חקתז הוא אסר ו׳ וליל"קול ״מליץ"צדקה ועוד ״קרבן‬ ‫ה א ו ר תתלאהו ה׳׳א אל׳׳ף ואייו‬ ‫ל״ו זהי יהי״ה קוינו לו ‪:‬‬
‫"תתנו"צדק ובא ה׳ האור בקתז לקבל תן‪.‬הנצח דרך ימין‬ ‫רי״ש אותיות שניות ת״ב הם ת״ב אותיות שמבראשית עד ב׳‬
‫והא׳ האור בחוליים והולם נא לצורות שיש עליון א׳ על הכל‬ ‫ובהו ותתהלקים לז׳ תיבות תשש שש אותיות‪ :.,‬ו ב י ן ו״ו בי״ת‬
‫והוא לכל התצי־ ית סבה קדומה שאין לי סוף וחחלה והוא עלה‬ ‫תעלם בת״ק ובת״ג ועולים ת״ח הם ת״ח אותיות‬ ‫יו״ר נו״ן‬
‫העלתאבהחחל׳ כל המציאות היה רצונו וברא סגול א׳ ג׳כתד׳‬ ‫שיהויה מתגלגל י״ב החיית ותתרבע ת״ח אותיות והס ע ם‬
‫פנימיים נעלמים האתת דקה מן הדקה שכל המחשבות נלאו‬ ‫ה ח ש ך ־ בגימט׳ שג״ל היא כנסת‬ ‫החשך לקיום העולם ‪:‬‬
‫מלהשיגו והשנים נאצלים ממנו זה בזה וזה מזה זה ע ם זה‬ ‫ישראל‪ .‬הנק׳ שגל והשגל יושבת לפניו א״ל ר׳ ולמה ננקד הו׳‬
‫דביקים כדתית שלש הפניתייס האלה רוחניות וזה תתלת צל‬ ‫!והי׳של ודא בפת״ח א״ל פתה מלשין פתח פתוח ובעבור שהפתח‬
‫ומאור אותו‬ ‫היןציאות חול״ם יחכמה •לבוש •תחשבה‬ ‫•היא כח נאצל מהוד שהוא שמאל לכתר מלכות נקרי שמו פתח‬
‫הלביש הבהיק והמציא את כל שאר המציאות הגדול זהו‬ ‫*הודאייל כי היד היא ענף ממדח גבורה שהיא זרוע שמאלית‬
‫שמים מהיכן נבראו מאיר לבישו של הקדיש ברוך הוא ומ״ש‬ ‫'?כחו ומדתו לשבור זרועות רשעים על שם פעולתו קוראים‬
‫מאור לבושו זלא אמר מלבושו כיון על אזר השלישי הנקרא‬ ‫־פחידא׳׳ל ונצח והידשמאלדוהה וימין מקרבת וע״נ כיין;גפתח‬
‫‪!4‬‬ ‫א‬ ‫יד‬
‫‪6‬ור והיא הנק׳ לבוש חכמים ומאור אותו הלבוש שהוא אור ץם ולא הוא הלא תראה שלפניי ילך דבר הזא היסוד וחשך‬
‫שלישי הנקר׳ אור שכל ר״ל אור פנימ שכולו שכל משם חהלת קרא לילה החשך הזה עמוק יק ה חשכה יותר מחשך לילה ועל‬
‫‪,‬‬
‫כל החזיונות שהם סבות כל המראות הנוראות הגניזות י ע״א שממשכת ומזמנת אצילות החשך חל כ״י קראה לילה כי היא‬
‫חל״ם יחזיין •לבוש *מראה ולכן הא׳ של האור בחולים והו׳ ממוזגת ממלת האור והיוס י ומה שאמר ויקרא אל משה מי‬
‫הוא הקורא כ״י ע״כ הא׳ זעילא ומי הוא המדבר ס ' בא לומר‬ ‫עמו נעלם כי הו׳ של האור הוא תפארת ונדבק בא׳ ‪:‬‬
‫ף ק ר א א ל ה י ם לאור יום ולמשך קרא לילה ויהי ערב לך בזמן שהי׳ מדבר עס חשה הוא הו׳ היולל מ! הי׳ תירה‬
‫ויהי בקר יום אחד •• אין זה קריאת קדומה תורה לשומה והנה ויקלח אל משה ואף‪ .‬על פ׳ שבכל‬
‫ישם אלא הזמנה והמשכה וכוונת ה&ין המשיך מדת היום ליים המאתרות והדיבוריס וצוואות קדמה קריאה מ״מ קריאה עם‬
‫ומרת הלילה ללילה • א״ל ר' מהו מדת היום ליום ומדת ו׳ וי׳ הוא קריאת ההכה ־ והנה גם‪,‬קריאת המלאכים הנה‬
‫הלילה ללילה א׳׳ל מדת היום הוא ת״ת וממנו נמשך אצילות ‪ ,‬הוא אע״פי שנחסר הי׳ הואיל הו׳ עמהם והחסרון הי׳ מהם‬
‫ליום הוא יסוד עולם זהו שנאמר אכיה'עושה כל ר״נ אומר לומר שאינם משיגים ‪3‬י׳ מ״מ הו׳ עמלם להודיע החבה זהו‬
‫הת״ת לכנסת ישראלאת ליי הנק׳ אני יהו״ה שהוא הת׳׳ת עושה וקרא זהאלזה •ואלתקשה לי מכלעס דכתיב ויקל שהו׳והי׳עם‬
‫כ״ל שהיא היסוד וחדת לילה ללילה ר״ל מן הפחד שהוא חשך הקריאה • כי יש להשי‪ 3‬הואיל ונחסר הא׳ הוא כנסה ישראל‬
‫נמשך אצילת כ״י שהיא חשך זהו מדת הפהד שהוא לילה למדת א״כ אין הקריאה אליו מן ההיקף חלילה וחלילה רק ממקום‬
‫כי הא׳ זעירא מידה על השלמת היחןד ואין‬ ‫כ״י שהיא לילה הלא תראה שתרה הדין מושלת בלילה ושלוהיה הדומה לו ‪:‬‬
‫הקריאה אליו משם • זהו ויקר מלשון קריכענינו ‪ z \ 3‬ל ע ם‬ ‫הם המזיקים נמצאים ואע׳׳פ שגם ביום נמצאים מ״מ בלילה‬
‫רבו י אייל ר׳ ואי הקב״ה המשיך האצילות מיום ליום ומלילה שהוא סתוס העין מקום אצילותו וו׳ של ויקר לומר לך שהו׳‬
‫ללילה למה יתחייב האדם להזכיר מדת היום בלילה ומדת הוא‪.‬הגוזר לבה אליו נבואה ממקום דוגמתו • ועדיין לא קמו‬
‫הלילה ביום י אייל בעבור שמדת יום ביים יאין טין יצר ע״כ ללכת ובא להם זקן אחד ונכנס עמהס בדברים ואמר להם •‬
‫המשיך גם מדת לילה ביום • וגם בעבור שמדת הלילה בלילה ויקרא אלהיס הזמין להוציא תפארת ישראל אור א׳ הוא המכריע‬
‫והיצר חזק ואמץ ע״כ תשפיע ותמשיך גם מדת היום בלילה ראשו; בין הזרועות חסד ימין פהד שמאל והנה היום הוא יסוד‬
‫!‬
‫זהו לחבר את האוהל להיות אחד • א״ל ר׳ ראה והבין להשיב עו ם ונקרא‪,‬מכריע שני כי עומד בין השוקיים ימין נצ״ה‬
‫לי ני עטן גדול הוא מהו ויקרא יכתוב קרא אלהיס לאריוס ושמאל הו״ל • והנה היסוד נאצל מן האור הוא ת״ת והזמין‬
‫ולחשך קרא לילה מהו ויקרא אייל זה לכד י אייל מעט בעיניך והמשיך מן החש־ אור אחר וממשלתו‪ ,‬כלילה ‪ ,‬ולכן קראו לילה‬
‫•ואס מעט ואוסיף אתר שהקריאה המשכה א״כ יכתוב אלהים והזמינה מלך על האר־ והלילה הזה כלולה עם הת״ת והת״ת‬
‫לאור קרא יום ולחשך קרא לילה' ור״ל לאור המשיך אצילות עונה על חנמח אלהיס ועם כלל החכמה ככתר עליון ונוטל‬
‫מלת יום ולחשך המשיך אצילות מדת לילה א״ל האחרון קשה שפע וברכה מהכתר ומהחכמה שהוא האב ומהבינה שהוא האם‬
‫מן הראשון ח״ל אס הלאשון אינו ל׳כ קשה א״כ אשלש היינו ששלשהן ראש א׳ ראש חיך ולשון יורד ומשקה העניים והלילה‬
‫איר הי־ט יוס היינו חשך הייני לילה למה אפקי׳ מאיר ליום עמו בחבוק ולנזק ונישוק ולכן הוסיף ו״י במלת ויקרא שהי׳‬
‫ומחושך ללילה ומה הפרש יש ביניהם * ועור ויקרא אל משה וקוצו רומזים ‪3‬׳ מלות לקות כת״ר וחכמ׳׳ה והו׳ לקו האמצעי‬
‫קריאה מן הלילה ולמה לא אמל קלא • ובמלאכי השרת נתיסף ולאי והבינו שזה האמת שהו׳ עם כללו נטלה אהי״ה היא כתר‬
‫•ו' וחסרי׳ וזהו וקרא זה אל זה ואמר יאמאי א״ל ועליין לא עליון ואהי״ה מתר‪3‬ע אמת שאהיה פעמים אהיה הלי‪3‬וע עול׳‬
‫נשלמו'קישייתך ושאלוהיך • א״ל חמש שאלות הס ובתוך חמש אמת זת״ת נקלא אמ״ת •־ והנה האמת באהיה ומרוב הוספות‬
‫•ארבע לא תוכל שחת ועל החמישית מה יהיה לך י אייל קים לך ברנה ירוה הקולש שבו כקרא מוסף והמוסף הזה הואיל והוא‪,‬‬
‫שאיני אזכל שי>ת אי קיס לך א״כ למה נלבר • אמר מ׳קים לי יום מ; האור ועומד בין‪.‬זכר ונקבה ולכן נחיספי לוב׳אוהיו׳‬
‫י שתצטרך לתולעי ?אס מצל עצמך לא תוכל שאת י א״ל מצל ו״י והנה המוסף הזה עושה שלום בין הנצח ובין ההוד ימין‬
‫• עצתי ‪3‬ד‪3‬ל שאיני'ילע ולא שמעתי ולא קבלתי לא תאבי ולא ושמאל ולכן איתוספו לו אורוח ממה שלתעל׳ממנו וכל הספי׳‬
‫•מאחרים היאך אוכל לדבר י אכל זוכר אני שאלם א׳ וננס היה האלו אליו באים ומאותו תוספות נקרא מוסף ומשם‪.‬יוצא כל‬
‫וחכם גדזל הי׳ בא לאבי יישב לפניו והתחיל הננס וסידר עניני שפע וברכה באשה ומחשה בעולם השפל• והנה קיום העולם‬
‫הדברים הללו יאמר ויקרא ו״י יתירים ליתר לך שהוא האור ומשם יוצאים הרוחות• ‪ .‬יזהו אל אלהי הרוחות כ׳ מן הבינה‬
‫מקבל שפע אצילת החכמה הוא הי׳ דרך הצינור האתצע• הוא ני־נלת ושם כאות ומלת ויקרא ו״ו ׳ו״ד קו״ף רי״ש אל״ף‬
‫שדרת האדם שהואהתי׳ת • משא״כ בכ״י היא הלילה המשכת אותיות שניוח עולים נ״ח נח איש צדיק תמים זה יסוד • והכה‬
‫אצילות החשך שהוא הפחד בא אליה ע״כ נחסר ו״י יאמר קרא אלהים שהוא הבינה המשיך מ־ור שהוא הת״ת את היום שהוא‬
‫לבד שהיא הזמנה והמשכה כי איך יוסיף הכתוב איתיית יתירו׳ היסוד הוא נייח • אלהיס במ״ק ‪3‬יכה עם המלה חיק הבינה‬
‫בדבר שאין צורך שהרי אפי׳ קוץ האות וחטוטרות שלי צורך הוא מדת הדין הרפה וזהו ויוציאה מחיקו וירו מצורעת כשלג‬
‫•גבוה הוא וכשעולה האור הזה הוא הו׳ אל החכמה היה הי׳ ןהאלהיס שהוא הבינה המשיכה מן החשך שהוא הפחד הלא‬
‫•גס סלל עמו כ״י כי הבן והבת אוהב השם גס שניהם וכיון הראה אחר אלהים הם איתיו׳ במוכ״ן גטלים חי״קלאו״ד‬
‫שהיא עולה ע״י־אמצעי א׳כ אין צורך אליה הי׳ והי׳ אלא קרא המלאהו למ״ל אל״ף ו״ו רי״ש ‪ .‬ראה והבן שהא״ם היא הבינה‬
‫•לבר הלא תראה שאס תמלא הו׳ והי׳ כאלו ואייו יו״ד עולה כלולה בלאור הלא תרא׳מילוי לאו״ר בת״ק עולה א״ם יום הוא‬
‫ג״ל ל ל י ואף כי •ש אומרים שהגל במשך הו׳ כענין יסוד ונק׳ גס הוא אדם שכן פני יום עולה אדם שפני יום הוא‬
‫נ ע ו‬ ‫ג‬
‫עד הגל הזה ועדה המצבה מ״מ יוסף ורתל בהדי הדדי * ומה טה״ל ובעבור שיש לו דין יותר תת״ת ע״כעולה דם ובהיותו‬
‫•שאמר וקרא אלהים לאיר ילאאמיאלהים לאיר ויקרא שלא עם הה״ת היא נשמתו א׳' זהו החן אמת נק׳ גם הוא אדם ״‬
‫נאמר כי הבינה היא מזמנת וממשכת זילת כח הקודמי׳ממנה ולחשך חחליפהו בא״ת ב״ש פכ״ס ב״ל עולה בגי׳ יעקוב ע״ה •‬
‫לכן אחר וקרא אלהיס לומר הזמנה והמשכה מכח הקודמים ולחשך בגי׳ שמיטה מלמד שעתה הוא שמיטת הפח״ד מלמל‬ ‫‪:‬‬
‫באצילות לאלהיס היא הבינה והיא מזמנת וממשכה לפניה כפי שישלים החושך הוא הפחד עם יעקב הוא ת״ת ויפלו למעלה כצ‬
‫לינס ועניים * ומה שאתר וקרא אלהיס לאור יוס ולחשך הנאחזים ממנו שבזה השמטה יתגבר יעקב ויפלו אויביו למטה‬
‫קרא לילה לאו היינו הך שהאור גדול מהיום ויותר מאיר מהיום עד ה*רן קרא בגי׳ אש שמן האש הוא הפחד נמשך הלילה לילה‬
‫ןעל שהאור הוא ת״ת המשיך היםוד הוא היום ע״כ קרא לאור » ו לילה הס כטכי׳ד עולים גן היא כ״י הנק׳ גן גן כעול אחזתי‬
‫כלה‬
‫כה‬ ‫ספר ־ הקנה‬
‫קצוות באחדות ־ ולכן אמר אהל ולא אמר ראשון וכאןיהרמיז‬ ‫‪.‬כלה י והיא הנקראת לילה שעקר ממשלת׳ בלילה ומלת גן בגי׳‬
‫הגלות הרניעי ואמר אע״פ שיהיה ערב ונקר נגלות ויאמר לכ״י‬ ‫יהוהכ״ז שרי׳ל יהוה תורה שבכתב אשר בו כ״ז אותי׳מהוברים‬
‫ורדא סומקא עתיד הערב לחזור ולהיות יום * ויאמר לה ירדא‬ ‫ימדיייקי׳ומבואריםמג״ן הורהשבע״פ נעול במ״ק עולה אהיה‬
‫חוורא נהתעלות הוי נכתר עליון זהו •ויהי ערנ ויהי נקר יוס‬ ‫אחותי מלשון מנין ‪.‬ל׳ל אחת שלי ואחת במ״ק אחד ר״ל היא‬
‫אחד שהערב והבקר אהד והכוונה כי ערב ובקר יחזרו יום מצד‬ ‫המייחלת יחילו של הקב״ה ועמה היתול כלה בגי' הים שכל‬
‫היחיד והתיותד המושל בעולם אייל ר׳ ולמה‪-‬כתיב בפסוקא‬ ‫הנחלים הולכים אל הים וגם הבינה נקראת הים וחשבון הי״ס‬
‫ראשונה ה׳ אורות וב׳ ימים ובפסק׳ אחרוני כתיב ה׳ ימים‬ ‫ה״ן הן לה׳ השמים ויקרא נפתה הו׳ בפתח לקבל מן הי׳ חכמת‬
‫אייל ה'אורות בפסקא‪.‬ראשונה ה ס ה' ספי׳ ראשונות • וה׳ ימים‬ ‫אלהים וניקוד הי׳ בחילק אריק ר״ת הסד רחמים קול הרמז‬
‫בפסקות אחרונות הם ה׳ אחרונות ואע״פ שכולם רוחניות מ״מ‬ ‫קול ה׳ חוצב להבות אש • הוא מדת הגבורה והנה ההירק מוליד‬
‫האורות יותר נעלמים מן הימים ועל ששני המכריעים הם‬ ‫שתיים כאלה נק׳ צירי׳י והם כרמית שלשה מיני אצילות והכל א׳‬
‫בשדרה בהוליות האילן ע״כ אמורים ע ם האורות בפ׳ ראשונה‬ ‫ואלה הנקודות רומזים הא׳ לכתר עליון ו ה ל לגדולה וגבורה‬
‫להודיעך ריבוי ש שעתם וברכתם מן האורות העליונות׳ ו ע ם‬ ‫וראה והבן הירק י ה‪3‬א אחריו צירי הג׳ נקודות נעשים סגו״ל‬
‫כל זה המכריע הראשון הזמינו אור זהו ויקרא אלהיס לאור יום‬ ‫להורות על מציאות אהר שאינו ממין זה והוא אצילות ג׳'כתריס‬
‫מצד מעלתו מהמכריע השני ואפ״ה שב ויימר ‪3‬׳ ימים אחר ה׳‬ ‫הנעלמים אך חירק ה ס שלש כתריס הנעלמים חסיד ורחמי״ס‬
‫אורות להרמיז שאף המכריעים אינם שכליות כמו האורות ע׳׳כ‬ ‫וגבורה הנקראים קול גדול באותה הנקידה עלמה נאצלת בת‬
‫הוכרח להזכיר הימים אחר האורות להיריע מעלת• יניקתם ושב‬ ‫הקנאה מאין המאציל אותה' וגם היא נקראת על שם פעילתה‬
‫בסדר הימים והזכיר חמשה ימים וחמש נגד חמש הרי‬ ‫חל׳ק ח־ד׳׳ה רעד״ה קנא״ה וננקד הי׳ ויקרא בחירק להריק‬
‫כאן עשר והוא הפרד״ס וגם אמר ה' אורות ו‪3‬׳ ימים להרמיז‬ ‫לשני הנקודות המולידים גדולה גבורה והק׳ בשבא להורות‬
‫בז׳ ספי׳ הוא ההיקף ז׳ ימי בראשית ןעכ״ז חזר ויחד ה‪3‬קר‬ ‫שהמעיד עולה אל הק׳ הוא הנינה לקבל שפע ולכן הר׳ שהיא‬
‫•‬ ‫וערב ואמר יום א׳ להרמיז באתדותן הס הד״ו פרצמיים‬ ‫בבינה בקמ״ץ שהוא ״קרבת ״מלך ״צדק קמץ מלשון וקמץ הכהן‬
‫ושמעתי על שהאור הוציא יוסי הוא יסוד והחשך הוציא לילה היא‬ ‫מלא'קומצו שפע מן האצילות קמוץ סגור• פי׳ וסגור שהוא‬
‫ליי ע״כ חזר וכללם ואמר יום אחד ששניהם מחד אצי׳ נאצלו‬ ‫זרע השלום • אלהים א׳ בסגו״ל הוא כח נאצל מאצילת יסיר‬
‫ואין להפריד וגס אומר לך מהי שקבלתי הת״ת הוא באור וליי‬ ‫ושמו ג׳ נקודות סגול ג׳ י ונקרא כן על שם לסגילית כדמות‬
‫בחושך והפרישן להודיע בין האור שהוא הרתמים ובין החשך‬ ‫שלש נקודות רוחניות שמיחדים לו שלום • וחמדת ימים זהי‬
‫שהוא דין והס מדרגית עילות ויורדות כפי המקבלים מי׳ת‬ ‫סגול ג׳ ושם הכח הזה שח״י ח"' אייל ור׳יל שלום הי העולמים‬
‫שניהם החד שהרי חשך מאיר מצל האור • ואודיעך• סדר ענין‬ ‫חמדת ימים והנה המעור ממהר ודוחה הסגול • להעלותם‬
‫עשר ספירות הם • חמש עליונים רוחניות ושכליות יותר מה׳‬ ‫בחילם היא חולם הל׳ זהו הטף סגול בא׳ אלה •ם וחולם בל׳‬
‫אחרונות ולכן אתרונות פועלי ס בתחתונים ואף כי הראשונות‬ ‫אלהיםהה׳ נהירק הוא הבינה והי׳ שבין ה׳ למ׳ נעלם *‬
‫פועלים מי׳מ האחרונות יותר וכל זה כי אין המקבלים יכולים‬ ‫היא חכמת אלהיס וכולם מקבצת המי שלאלהים שהי׳ רומז‬
‫להשיג רק במדות אמצעית • הלא תראה הד״ו פרצופים ה ם‬ ‫צת״ת • ולפעמייבכ״י‪ :‬לאור הל׳ שהוא בבינה קמץ מהאי ולכן‬
‫מנהיגי המקבלים אשר בכללם כל ההיקף שהת״ת ע ם כ״י נקרא‬ ‫י הא׳ בחולם והו׳ לאור נעלם הוא ת״ת ומתגלגל ועולה בכתר‬
‫אדם ואדם יש לו זרועות שוקיים ומעור ועטרה הרי כאן ששה‬ ‫לקהת קומצו ברכה והר׳ מלאור מקבצם הי ‪ f‬הבינה המסבב‬
‫וראש המחייהו הרי כאן ז׳ א״ליר׳ תשאלוני• אתה ושמא אוכל‬ ‫היסוד והמל׳ •יום היי בחילם הוא תכמת אלהים שעלה בחולם‬
‫להשיב • אייל בכי אשאלך והלואי תשי‪ 3‬כתיב ויהי ערל ויהי בקר‬ ‫היא כתר עליון והו׳ נעלם לעולם הוא אחר הי׳ רהלוכו והו׳‬
‫יום א׳ • יום ולילה כתיב יכתוב בחיבורם יום ולילה ויהי לילה‬ ‫יהי׳ יורדים במ׳ הוא העטרה זהו מ׳ מקבצם ונק׳ יום ילחשך‬
‫ויהי'יום ועוד א׳ כתב רחמנא ויקרא אלהים לחושך לילה ולאור‬ ‫ראו עתה והבינו ניקור הו׳ בשבא כי לקח יעקב שהוא הו׳ את‬
‫יום שפיר הקלים ערב לבוקר י אבל השתא לכתיב ויקרא לאור‬ ‫יוסף בני עמי שהוא השב״א ועלו בל׳ הרומז בבינה ני הל׳ מלא‬
‫יום ולחושך קרא לילה א״כ •אמר ויהי בקר ויהי על‪ 3‬ועול מאי‬ ‫קמת סולת שכן הל׳ קמוצה יהח׳ לחשך ננקד בחולם נ׳ החי‬
‫ויהי ויהי יכתוב ויהי ערב ובקר יום א׳ • א״ל ר׳ אמרתי אחכמ׳‬ ‫רומז בהוד ובזמן שהו׳ בכתר עליון כל הצר השמאל נשלם אין‬
‫א״ל בני הקשר חזק‬ ‫והיא רחוקה ממני והפה שאסר יתיר •‬ ‫שטן ואין פגע רע והבינה שהוא הש׳ ננקד בסגול כי היא‬
‫ואמין ואין יכולת להתיר האיך יתיר • א״ל בני יכול תוכל ואין‪.‬‬ ‫המשלמת הסגול ובזמן שהשלים בין ימין ושמאל אז הבינה ע ם‬
‫לי ספק ואם אין אתה יורע יש אחרים מסבתך והגורם כעושה‬ ‫החכמה וכתר ראש אהד ואע״פ שלעולם הגי רוחניות ראש א׳‬
‫זהו גדול מעשה הצדקה ולא אמר עושה הצדקה א״ל ל׳ חוה‬ ‫מ״מ אז מליאים מילוי גמור והך׳ בשב׳׳א שידרו כולם אל‬
‫לא היתה נחשבת אצל האלם לכלום ואפ״ה פתתה אותו ואף כי‬ ‫השלום והשלום שהוא השבי׳א בך׳ שהך׳ במלכות י ע״כ השב״א‬
‫היה הפיתיי רעה ואני לא אפחך כ״ש פיתוי שהיא לטובה‬ ‫ב ך ׳ ‪ :‬קרא והנה הק׳ שהיא הבינה קמץ' מהמדות הקודמים והר׳‬
‫א״ל אבל מה אעשה שאני"יודע שהשאלות עמיקות ונעלמות מן•‬ ‫שהאם בשמחה ג ס הבת‬ ‫״ פעמים רומי בכ״י בזמן‬
‫השכל • א״ל מה יהי' אם לא נדע בריאת העילם * א״נ מה כלכג‬ ‫בשמחה והכל מסבת הא׳ זהו קרא ‪ :‬לילה הל׳ רומז בביני ולכן׳‬
‫א״ל עיני כל אליך ׳שברי י יבוטח בר׳ הסד יסזבבנהז • יישאו‬ ‫‪ .‬בקמץ ולעולם המעיר בחכמה שהוא הש‪"3‬א שתחת הי׳ והל׳‬
‫עיניהם ייראו זהנה אדם אחד בא כנגדם וירוצ< כנגדו ייאמרו‬ ‫הב׳ הוא תפארת שהל׳' פעמים בבינה פעמים בת״ת היא בקמץ‬
‫לי אדונינו הלנו אתה א״ל על חסרון הידיעה באתי א״ל נ ח ו‬ ‫והכל נחיס בה׳ זהו לילה והנה זקף קטן במלת יום ואתנח‬
‫אתה בבואך אבל אין לט חםרין יליעה וברוך העיזר א״ל א״כ‬ ‫במלת לילה לומר לך המאור שאינו מאיל' עוד אירי יהיה זקוף‬
‫אשאלמ* והודיעו ני למה כתיב בקר בחזל ן&ןן׳ יעיד הייט‬
‫ם‬ ‫‪ .‬ומריח אורו הגדול שבעתיים כאור הימים כשינק השפע איר‬
‫בקר סיני בר״ק 'ה״ט'‪.‬ער‪ 3‬היינו רע״ב למה סדךס בכי האי‬ ‫האצילות מימין ומשמאל • יהוא טועם ויונק שני טעמים ט ע ם‬
‫גןונא והצ? עלב צועק איש בע״ל לא ילע וכסיל לא יבין את‬ ‫אצי׳ החסד יטעם אציל ׳הפחד והטונה שכ״י שהאי באתחנתא‬
‫זאת • אייל אדוכיכומהו בע״ר א״ל ערב א״למהו עלב א״ל רעב‬ ‫בזמן הגלות מנד האור שהוא היום ואינו מאיר יתמלא אורה‬
‫י א״ל ימי לע״נ א״ל נכלל דבריך לבדינו זשאלתינו התוכל להשיב‬ ‫ויזקוף זה זקף במלת יום‪ :‬ע״כ דברי הזקן ־•‬
‫א״ל אם• לא אשוב אני אשינו >תס ונלאה אס כינים אתם א״ל‪,‬‬ ‫ערב ו י ה ׳ בקר י ו ם אחד התחיל מאחד הוא‬ ‫להי‬
‫הלא אמרת לני איש ביעל ‪ ft‬ידע וכסיל לא יבין את" זאת אייל‬ ‫שמי שמים וסיים ‪3‬שש״ים הששי הנה הודיענו ו׳‬
‫א״כ‬ ‫כ‬ ‫יד‬
‫ןספר‬
‫ג״ן‪.‬הוא הערב תלמד שערב הוא ע ס הבקר י בקר תמלאהז‬ ‫א״כ לפי ל ב ד כ ם בשבילכם דברתי ועליכם באו דברי אלילה‬
‫בי״ת קו״ף רי״ש אותיות שכיותכ״ו וכ״ו;‪3‬מלואו ה׳ אלהיס מלי‪0‬‬ ‫וחלילה האמת גליתם חסרון ידיעתכם שאף דברי לא הבנתם‬
‫שבקי מ^ט שמות הללו פעמי׳ ברק * יום בא״ת בייש עולה סיני‬ ‫וצדכיןדאיר א״ל א״ציבאר לנו ולא מ נ ו ף לדבל א״לאבא׳ דברי‬
‫הוא ליי מלמד ששניהם אהד אחד עולה אבי ואומר כ״י ההד‬ ‫אי דבריכם א״ל אדונינו טובים־ השנים‪ ,‬מין האחד א״לאם היה‬
‫שמי ואבי הוא יהיה והוא הי׳עשרה ה׳חמשה ו׳ששהה׳ חמשה‬ ‫א<מר ויהי לילל ויהי יום היינו איימי שהלילה הוא מדת ה לין‬
‫תעלה חשבונם ועולה אלף תתפ״ו והוא עולה אין משותף הס׳‬ ‫רפה •ולעולם היא לילה הזר ואמר ערב שכלהמידימ׳ מתערבות•‬
‫של האי״} מורה אלף והשאר תתפ״ו ור״ל י דוה הוא שם שאינו‬ ‫שם וא״תא״כ לכתיב ולחשך נ^א ערב א״כהיתה ע י ב לעילם‬
‫מורה כ״א״הוי״ה בעולם ואינו דביק עמי שיתוף יזהר • ובעבור‬ ‫וטון שהוא ערב אינה פועלת' כלייה אמר לילה יש זימן שהיא‬
‫שמירה על השניו׳לא שהשניות והשלישי׳אי הרבוע דביק לעצם‬ ‫לילה ופועלת נלייה לעיין זמן המבול * שאלי אמר עלב אין‬
‫הויותו חלילה מלהאמין זה כי וה כפירה גמורה והרחקת היחיד‬ ‫מגיל לעילם וצופה ו מ ל ט עד סוף כל הדורות ולכן נטמן נח‬
‫והשם יצילנו מהאמינה זו אבל בעבור שהוא יתברך זיוי ישובו‬ ‫ופועלת כלייה ידבר שאינו'‬ ‫וכל חברתו בתיבה כי היא לילה‬
‫שופעים על ד׳ המרכבות ורוכב עליהם ומנהיגם ואמרנו עליו‬ ‫נראה כאלו אינו ואף כי הוא ערב פועלה לקצת והכה הקריאה‬
‫אלף בית יימל דלת לא שהימין דבר הדבוק לו לעצמו אמנם‬ ‫לילה י זיהויה עלב והנה לילה ע ם עלב ע ם המלה באי״ק בכ״ר‬
‫הורהתו על שכיות הוא שחשבונם של יהיה הואכי׳ו וכ״י ה ם‬ ‫עניינם אחיד ויום א׳ שנמשך מן האור אין לו עילוב לילה שהיכן‬
‫שני אחדים אחד אחר גס מורה ג׳ אחדים כשיהיה מתחלף‬ ‫שיש עירוב לילה יקלא בקר שהבקר עולה בהסרת לילה וא״כ יש‬
‫לזלפא ביתא לקהה כניו והוא שם כוז״ו ועולה ג׳ פעמים אחד‬ ‫לי עירוב מן הלילה ואייתי למה אמר אחר הבקר יום יש לומר‬
‫ואחד ואחל וג׳ אחדים עולה •הוה י ה ד ‪ .‬ג ס מורה ע ל א ת ע ה‬ ‫אותו יום שב לבקל וערב שיהיו יים ייחשבו אחד שאין הבדל‬
‫אחדים שלייו הס ׳ו״י חמלאס יי״ד י״ו ;י״ר והס ארבעה פעמים‪.‬‬ ‫ולפרש בחכמה ובהזמנה‪.‬קלאו יום •י כ׳ יום הוא יובלי עירוב‬
‫‪4‬‬
‫אחל אחל האד אחל ואס תרצה למנות ה׳ פעילס אחל תמצא‬ ‫ז‪$‬גם העירוב היה עמי ולח והיה יום עד שהאציל• והמשיצו‬
‫המרככת היא אלצ׳ ותשוב ליחל החמשה שהחמשה אחדים אחד‬ ‫אליו החשיך ונעשה לילה וא׳׳כ מוכרח הבקר והערב להאמר‬
‫החד אחד אהד אחד עולים חלני היא המייחדס יחוד גמור ולא‬ ‫יוחד היום והלילה י ואפו היה מקדים׳ הבקר לערב היה נראה‬
‫תימא בעבור שהיא כינוי אינו חורה על הייחוד שהדי בה׳אחדי׳‬ ‫שאין זה ערב לילה ואין זה בקר יום ויטעו לומר ולחשך קראי‬
‫שהוא אדני נגולה אותיות י׳יה ותמלא י״ק יוד הא והוא יהיה‬ ‫לילה ויהי בקר שהבקר נאצל מן הלילה ע״כ אמד ולחשך קרא‬
‫והנה חזרו כולם על שם העצם שהוא מלך על כילם ו מ ל ם‬ ‫לילה ואותי לילה הוא ערב וגס בעבור שקדם שורש הערבי‬
‫יהו״ה ובעבור שהם ר׳ רגל; הכסא ע״כ שביםטלס למה שהיה‬ ‫שהיא'הפאר מין האור שהמשיך הבקר ע״כ הקדימו הכתוב הלא‬
‫צ״ו הוא שם יהו״ה ויהי נפתח הי׳ בפתה ״פאר ת״ת ״המלה‬ ‫הראה שהערב לה׳ בכיו הבקל ינאצל ממט א״כ צריך לחזור‬
‫והיי היא העשירית נדבקה ביס ל הוא י' שבא והה׳ בחירק הה׳‬ ‫אחר הערב ולהעלותו ומלת ויהי ‪ '3‬פעמים צורך גדול היה כי‬
‫הוא הבינה חרק הוא כה החסר ומלתה והוא כה אצילות ושמו‬ ‫‪,‬‬
‫לא נשתמש במציאת זה האור כי אס בלי״ה לחוד זהו זיהי איל‬
‫חלקטביאל ל״ל ״חסד"רצונו ״קרוב לסזל׳טביוי הוא שר ממוני‬ ‫שאין בו שמוש אאר וכל זה בעצור שהןתצשיטי ומשמאי קלושה‬
‫מןהחס׳לפי קצת ח מ ר הא‪.‬מת היא ק ר א חשמל ופחד עמו יעל‬ ‫ולאו והבינו שנמשל האיר במלת ויהי זהי שאמר ויאמר אלהים‬
‫החצול אומך חשים ועל הגבורה ממללח ופי' חשמל לץ קלז‪3‬‬ ‫׳יהי אור ויהי אור ומלא ויהי היא המכריז מ״ה פעל אייל שמלת‬
‫טבאל ןל״ל כי זה מלאך ממינה קרוב אל החתד שהוא חשמל‬ ‫ויהי עילה אל יר׳׳לא״ל פעל מ״ה היא אדם שעמו כלול הער״ב'‬
‫)יר‪ 2‬הע׳ הוא היסוד מ כ נ ס בצינור לקבל שפע י ג ל שהוא‬ ‫והבקר;וראה והבן היחיד ויהי מיואל עליו שכל ההויות בלתי‬
‫״ י חכמה ולכן ננקד בסגול להודיעך שהציטר מוריד מג׳‬ ‫התייה הקדמינית בו נכללות בדרך זה היחיד הוא יהו״ה תצרף‬
‫והע׳ שהוא היסוד מקבל דרך‬ ‫רוחנית הס כתר חכמה בינה‬ ‫עמו ויהי ילש׳יהו״ה יה״י יה״י צ ר ף ל ׳ ע ם יה״ו ו ל א ויהי ה ד‬
‫הממוצע מה״ג יע״כ העי והר׳ ננקדז בסגול ־ ו י ל באלימ־ז‬ ‫יהו מ י ל ה ‪ ,‬י ל מן‪..‬ו*ל והנה בשם יהו יהי תמצא יהיה וגס ויהי‬
‫לך שנפתח הוי היא ו׳ הנגלה כי הוא הקודם מ! הכעלס הוא‬ ‫ו ג ם מציאת המלאכי׳מויהי והעד שמיכאל גבריאל רפאל אוריאל‬
‫ל ס ו ר וע״כ שבא ביוד הרומז ביסוד היא סמיך למזח הו׳ לומר‬ ‫למה חותמם אל בעבור שמציאתס מן ויהי שויהי עולה אל י‬
‫אעייפ שהם מקבלים מן הרוחניות דרך הממוצע אפייה ע״י ו׳‬ ‫א״כ ויהי ‪£<3‬י‪ .‬ו י ל בערב וערב א״ל פעל ובקר אייל פעל ומה‬
‫הנגלה וה׳ בהירקהוא ה׳ ראשון הרומז בבינה והיא מינקת‬ ‫&לא אמר ‪i‬׳ באולם בקר בעבור שהו׳ פשוט מן הדין והבקר‬
‫ה‪3‬ני‪ 6‬גם ע״י מ ו ל הסד שהחרק רומז באסד הוא כח מן‬ ‫מדיין‪ .‬יש לו ד! שמן‪.‬הלילה עולה זה יוצא וזה נכנם ע״כ לא בא‬
‫האסד י ‪ ,‬בקר ‪3‬׳ חכמה עלאה בחולם כי משם ינקהו והק׳‬ ‫הו׳ והיינו עלב והיינו לעב אדרבא היא הניתנת כשהיא ערב‬
‫שהיא הבינה‪..‬בסגול להודיעך שהוא עיקר קבלת הסגול שהוא‬ ‫מתהפכת רעב כשהמקבלים חייבים להביא עליהם רעב וכשהיא‬
‫צגולתא ואפייה הצינור מקבלת שכן‪,‬הר׳ ה ח מ ז פ ע י ד ס בצינור‬ ‫לילה כלייה מבלי חמלה וכן בקד אע״פ שהוא בקל מביא ברק‬
‫יום הו׳ בחולם ט הז׳ עתיד לעלות בי׳ ולהי‪-‬הל‪,‬‬ ‫מקבצם ‪:‬‬ ‫ומזיק * ‪.‬אבל יום אין שטן ואין פ ג ע רע ‪.‬ואס ל ה קורא אותם‬
‫ז<‬
‫בכתר‪ H‬החכמה וע״כ הו׳ שהוא לומוך ל נעלם‪ .‬ועם כל זה‬ ‫^ג׳׳ג ובל״ין א״צ אין' כח‪ .‬לבקר להטיב ולא לערב‪ :‬אבל עתן!‬
‫הם׳ שהוא רומז פעמים בבינה מקבצם‪ .‬ומחזקם‪ *•.‬׳ומעכה‬ ‫המשיכם צרב ובקר שמטיבים ומריעים כצי המקבלים והכל ע״י‬
‫אותם אל הי׳ שהוא חכמה אחד ננקד הא׳ במול• להמיית שא׳‬ ‫נזירות המקום' וזהו איש בער לא י ד ע ‪ :‬כי הערב צועקת א ם‬
‫הוא מלך ה ^ ו ל והה׳ הרומז ביסוד להודיעך שגם היסוד‬ ‫המלה מאיפצת ל א בער ואין מתל!ר‪3‬ת לטובה זהו‪.‬לא ילע‬
‫ל ש ל ם ונתאחד ט הכל מן הא׳ תלוים ונאחזים‪ . .‬זע״כה^‪/‬‬
‫‪:‬‬
‫צענץ וידע א ל ל ם • קרבם'אל הרתמים*‪,‬וכשמתהל׳ך המלה‬
‫הרומז במל׳‪.‬הוא מקבצם כולם להודיעך היהיר;שהסמל!‪0*7‬‬ ‫<י‪3‬ער לרע‪ 3‬היא מ כ ל ל לא יבין את זאת כלומר לא ימשיך אליה‬
‫כל העשר וניצן הוא ברפה יראה והבן מאריך ט מ א ב ד ל ע ת‬
‫<נמרת הבינה • כ י פועלת ד ן ומשפט אן ה ע ר ב מ ע ו ל ב מ ט ל ם‬
‫ויהי בקר שהעריב הוא מאריך הגליית וטרמא לבקר ל ‪ .‬רוצה‬
‫האמת מן אמיןבלים תהפך העלב לבער וכשנת‪6‬פך‪.‬לבער אז‬
‫להניק עד ישוב הנרמס הוא ישראל לארץ חפץ ולאדןצב• ושם‬
‫יע״ב בעולם ואימ־תם לי הואיל שא‪$‬ה באת _ ושאלת מענין‬
‫ינוחו יגיע׳ כת מנוחה שליחה השקט יבטח עדעולס‪:‬‬
‫שה״ט עוסקים א״כ בתוך דבריך דברינו וידיעת שאלתינו‪.‬ויהי‬
‫ואז יהיה יים אחד ‪:‬‬
‫*אי ולאו כתו שמתחלף בא״ת ‪*3‬ש פמצ״ס שעולה נר‪ .‬שהוא נר‬
‫א ל ה י ם יהי רקיע בתוך המיס ו»&*‬ ‫ויאמר‬ ‫ג ( ל ל ם עלב תמלאהו עי״ן ד׳׳ש ר״ת עולים במ״ק ליו מלמד‬
‫מבדילבץ מיםלמים• א״לרייוד*‬
‫קיש לעלב ימ&ע׳מכ״ו • ויהי אחורי ויהי הוא זכו״כ הוא עולה‬
‫אני‬
‫כט‬ ‫כזפר דזקנה‬
‫ד ע לך ר׳ שהעולם לא ימלט מגי דרכים או שיש הומר קדמון‬ ‫אני מאיי שהרקי׳הזה ל א ת״ת ומבדיל ביןהמיםהעליוני׳היא‬
‫היסהגדול היא בינה וביןתיסהתחתונ׳׳ אשר כיל הנהלי׳הולכים שנברא הערלס ומלואה ממנו • או לה היה שם ילי־ ע נ ת‬
‫העלת ל־לו ועתה ע״כ הוא לומר אחד משניהם ואייה שהיה‬ ‫אליה היא כנסת ישראל ותפארת מבליל כין המים העליונים‬
‫חומר לשם הרי לימינו שיש דבר קדמון !היא החומר זולת‬ ‫למים התחתונים א״ל שמעת ושכחת שאלי היית ניתנה בכתב‬
‫לא היית שוכחה כי המים העליונים הם מימי החשל ועתיר ‪.‬השם לבדו ואס תאמר זה איי! כפירה כמוהו בחורה ןר׳ית;לא‬
‫היה שם אלא הקב״ה י הוא עלת העלת בראי את העולם כולה‬ ‫הקב״ה לעשות כנסים לצדיקים לעתיל לשוט על פני אותן‬
‫ויסוד עילם הוא מקום הצדיקים ומימי מדת הדין א״כ ע״פ הוא לומר שנתגשם עצמותו ־ א״ל בני רואה אני‬ ‫‪.‬המיס י‬
‫מדברך שלא ידעת ולא שמעת ספר איוב על דרך אמת זאיוב‬ ‫הרפה הם מים התחתונים והם מלוחים ממרת הדין אייל ר׳‬
‫שאל השאלות ואמר לו הקב״ה הגל אס ידעת חכמה ובילה‬ ‫איני מבין תוכן דברך מאין נמצאים מים התחתונים א״למיס‬
‫ר״ל בנח החכמה ובכה הבינה‪ ,‬נמצא העולם ואין לנו ע ס ק‬ ‫להיות‬ ‫יהיה מן הדין‬ ‫התחתונים נשפעים ממים העליונים‬
‫ומעתה חלכר ג ס אני וידאה י ם‬ ‫בנסתרות בעלת העלת •‬ ‫מתוקים אלא בעבור שיורד הרין עליהם שכיס מלוחים ובכל‬
‫ילעת לבר העולם הזה יש לו שיעיר יקב׳׳ה הוא מבלי שיעור‬ ‫‪,,‬יום מעשים בביתך שקדרותך מלא מתוקים ואם תשים בהוני‬
‫איך יצא כח שיעור מבלתי שיעור בדרך חיוב ויאחר שיצא‬ ‫העליונים‬ ‫ילנן קראי צמים‬ ‫מלת שביס נולם להיות מלוחים‬
‫שיעור למה יצא כזה השיעור לא פחות ולא יותר * א״ל לאלו‬ ‫מקכלים‬ ‫ואלו‬ ‫משפיעים‬ ‫שאנו‬ ‫נקבות‬ ‫זנריס והמיס התחתונים‬
‫השאלות השיב הקב״ה מי שם‪ .‬ממדיה כי תדע או מיי נטה עליה‬ ‫מ״מ נל הויית שהם הצינורות מבתר עליון יבאו א״ל ר׳ שניים‬
‫קו אייל עלת העלת יצא מן הכת אל הפועל או לא י ם ל י ת ר‬ ‫ורקיע כת״ת רומזים מהי רקיע ומהו שמים אייל בני איני יודע‬
‫יצא א״כ מה לכה שהיה שם יי 'אי לא יצא א״כ מי ירה ח ק‬ ‫אמיר אתה • אייל ר׳ אומר ואומר ותקשיב אזכיר כיי כל דברי‬
‫סיני ואין להרהר עליהם ושמים נקרא על שמאכל מאש ומים‬
‫פנתה יסוד ופנה ליסודו של עולם אייל וגם בזה השיב כי מי‬
‫הלא תראה שהוא השקיט המחלוקת י אייל תנלך שמים אימא‬
‫הוא כח הבינה היא ירה אבן מכח החכמה וכ״ע אל הנאה‬
‫מלשון אש ומים וא״כאין הכוינה מ ש ר אמרת הלא תראה‬
‫והאבן הזאה ציירה המצייר כל היצורים •־ ועל גיול העולם‬
‫שהש׳ רומז בבינה ומה לך לאש י א״ל ר' אע׳׳פ שלא נכתב‬
‫אמר מיימדד בשעלו מים ושמים כזרת תיכן וכל בשליש עפר‬
‫האש בפירוש מ'׳מנרמ‪.‬בא׳ דא׳יכהיכן יניח פתח הש׳ אלא‬
‫הארץ ושקל כפלם הריס וגכעות במאזנים ר״ל משעול הכלתי׳‬
‫וראי כך הוא שא" מיס א״לא״כ פתח הת׳ היכן ינוח בא׳ א״כ‬
‫נתיב שנת־כ ופנה וירך ומדה אחת והיא לפועל יתכרך "עשה‬
‫שיא מ״א י״ס הוא א״ל א״נ אש ומים הוא אייל שוטה הכי הוא‬
‫"שמים"לבדו ר״ת עש״ל ושמים' בזרא תכן ר״ל הזמינו והאצילו‬
‫״ א״ש א״ס י״ם ודייל א״ש הוא פחד יס הוא חסד א״כ שניהם‬
‫במ־תו י וכל בשליש עפר האר־ן שליש הוא מלה של הל־רת‬
‫מ; האם היא הבינה ושניהם לתפארת הוא הרקיע אייל ר׳‬
‫שהזא אות שלישית מיהו״ה הוא הו׳ ובעבור שיעיגיל ר״ל קו‬
‫ולמה בא הא׳ אחר הש׳ והא׳ אחר המי ירמוז אותם כסדר ״‬
‫אסוככ הוא יותר מן הקיטור ובעבור זה אמר וכל בשליש עפר‬
‫•א״צ אבאר כשם שאץ מוקרם ומאוחר כתיבות כן באותיות‬
‫הארץ כי מלת וכל הוא מדה ר״למדר ואס תעיין בדברי‬
‫שאיית המוקדם מוקרם והמאוחר מאוחר אין הדין הזה כםכות‬
‫כמסכת עירובין בים של שלמה אמרו שם ‪5‬ל‬ ‫רבוהינו ז״ל‬
‫העל^ניא והתיבות והאותיות רימזים עליהם וכשם שאלו חין‬
‫אמחא וכוי שנאמר ועשר אמית משכהו אל שפתו וקו שלשים‬
‫מוקד‪ 6‬ומאוחר כך אלי אין לקבוע מקום רק ניידי ימסבב׳ כל‬
‫אמה יסוב יותו עפר הארץ ר״ל כל המרכבות והנמצחות ה ם‬
‫‪:‬אחד להכירו * סוף סיף מהו רקיע ל׳ל קרום א״ל מהו קרים‬
‫למטה מן הארץ‪.‬והס נקראים עפר הארץ י פלס ומאיניס הוא‬
‫לא שמעתי כי אם בגוף האדם אייל ר׳ הוא למעלה כמו גוף‬
‫שקלן ד ל שוקל ליוהייח זה‬ ‫כעני; שקליין ‪-‬צרפ״ן המיר״ן יי‬
‫האדם שעומד קרום ונקרא טרפשא ומקבל הליחות והכת‬
‫בזה י החירן ר׳׳ל אות שהיה בראש יחזור כסיף כגוןאנ״ף‪ .‬שהיה‬
‫והמזון ו חר ינקו כל שלמטה מנינו כן ת״ת עומד באמצע‬
‫בהחלה יחזור כסיף להיות עבד ־ צרפן הוא נירוף שם דן \"‬ ‫ומפסיק ביני כינו ומקכל כל השפע היורד מן הראש ואחר ינקי‬
‫ע ם כל אות שהם ך״ב אותיות ‪ :‬אמר לו רכ׳ י פ ע ם תדקדק‬ ‫מ ה שלמטה תמנו א״ל ר׳ אי הכי הגאיל ואדם הוא דוגמא‬
‫ותעיין בדברי מה שם רקיע זה אייל הי׳ קו האמנעי ולו שמוח‬ ‫עליונה הרי לאיי להיות לו חמש קרומים כנגד חמש רקיעים‬
‫הרבה הכל לפי פעולותיו ־ ויש לו כסא ומישל עליו והיא מלך‬ ‫עליונים אייל הכי היא האי טלפשא דקא אגירת ג׳ קרומות‬
‫‪,‬‬
‫בשש קצוות ־ ונקרא רם ונשא שנאמר כה אמר הי׳ ר ם ונשא‬ ‫יש לו זה ע״ג זה הסמוך לנרס רמז לרקיע נ״י תחתון והסמוך‬
‫וכל שמותיו גם בכסא הוא שנאמר ואראה ה׳ יושב על כ&א‬ ‫והאמצעי רמז ליסוד זהו ני נל בשמים‬ ‫לריאה רמז לת״ת‬
‫ו ב א ק ל״ל ל ל הוא היסוד ועומד בין השמים יבין הארץ ר ס ונשא ושמו ת״ת ונק׳ צדק אני ה׳ דובר צדי! י וגס כסאו‬
‫קדשו נקרא צדק היא שט׳מר צדק ומשפט מכון כסאך • הרקיע‬ ‫שהוא ת״ת וליי ועוד' ב׳ קרומות בשוקיים ימין ושמאל מקום‬
‫הזה שהוא ת״ת נקרא אמת שנא׳ וה׳ אלהיסיתת ־ וגס כמאו‬ ‫שההלכ והכרס ובני מעיים שוכבים ואותן הב׳ קרומות עימדת‬
‫נקר׳ אמת הוא שנאמר והוכן בחסד כס*ו וישב עליו באמת י‬ ‫מפסיקות‬ ‫צדופני הסוכה אבל אלו הג׳ שהם בטרפשא‬
‫הרקיע הזה נקר׳ כבוד שנאמר ייבא מלך הכבוד • וגס כסאו‬ ‫באמצעית כסדר תפארת ויסוד וכנסת ישראל ג ם בזו הפסקא‬
‫‪:‬‬
‫כקרא כבוד שנא׳ כסא כבוד מרום מראשון מקים מקדשינו •‬ ‫ויאמר אלהים‬ ‫ה׳ פעמים מיס הם חמש ספייות אחרונות‪:‬‬
‫ויבא מלך הכבוד וישב על כסא הכבוד • הרקיע הזה נקרא‬ ‫ידמר הבינה ‪.‬־‬
‫קדוש שנאמר ק׳ ק׳ ק׳ ה׳ צבאות מלא כל הארץ כבידי • וגס‬
‫כםאו נק׳ קדוש שנאמר אלהיס ישב על כסא קדשו • ייבא מלך‬ ‫• ה י ר ק י ע בתוך ה מ י ם יה״י תמלאהו •ו״ל ה״ה יו״ר‬
‫הקדוש וישב על כסא הקדוש בסיד קדושים רבה שנא׳ אל נערץ‬ ‫ה ס קמשיס שערי בינה וליל אתלה הבינה‬
‫בכול קלושים רבה‪ :‬א״ל ר׳ כמה כסאות יש לו להקב״ה אייל‬ ‫חמשים שערי בינה ע ם הרקיע זהי יהי רקיע אמר לו והרקיע‬
‫הזה מה צורך ומה טיבו ומה ענייני אמר לו‪ .‬לשוס שלום בין יש לו כסא הכבוד שטימר נכון כסאך מאז י יש לו כסא צדק‬
‫י לו כסא ח ס ל‬‫ש‬ ‫ומשפט שנאמר צדק ומשפט מכין כסאך •‬ ‫מיס יאש הם חסד ופחד • א״ל מ• היא הגוזר ברקיע הזה‬
‫שנאמר והוכן בחסד כסאך י יש לו כסא י״ה שנאמר כי יד ע ל‬ ‫ובמים ובאש אייל כתר חכמה האצילו המיס והאש יהרקיע‬
‫כ ס י״ה • יש לו כסא הכבוד שנאמר כסא הכבוד מרום‬ ‫הזה ה א ת״ת ע ם כל הצורך לו אייל תמחול לי ואפתח פי‬
‫מראשון מקום מקדשינו • יש לו כסא אמת‪.‬שנאמר וישב עליו‬ ‫ואדבר על בלי די א״ל אמור ושאל עד שיצא כל הענין לפועל‬
‫באמת • \ש לו כסא קדוש שנאמר אלהים ישב‪.‬על כסא קדשו‪:‬י‬ ‫א ם תוכל אייל ר׳ ידעתי שהעולם מחודש ומי שלא יודה בזה‬
‫•‬ ‫יש לו כסא עולם שנאמר כסאך אלהיס עולס ועד‬ ‫איני בכלל ישראלימ״ת אשאל כי תורה הוא וללמוד אני צריך •‬
‫יש‬ ‫א‬ ‫טו‬
‫בכי שמעתי הכסא מדום רגליו ולזשבון א‪0‬מ״ל עולה שע*ח‬ ‫ישלו כסא רחמים שנאמר לד׳ אלהיני הרחמים והסליחות •‬
‫ור״ל שע״ח מיני זוהר היוצאים מכסה הכלור והפרגיד אשר‬ ‫יש לי נשא מלוכה שנאמר וזיתה לד׳ המלוכה • יש לו כסא‬
‫לפניו זה־חשךהמפםיק וקבלת כל השרים א״ל שמעתי מעט מהם‬ ‫רם ונ •א שנאמר ואראה את ה׳ יושב על כסארס ונשא יתברך‬
‫נהניתי ת יל נח! מעט ונפנים הרבה ועתה אגיד לך ד‪3‬ר גדול‬ ‫ויתעלה על כל ברכה‬
‫פעם אחת הטיתי מעט ננוח ובא אלי קול מה לךנרדס קום לך‬ ‫כ ס א כמה כסאות‬ ‫זתהלה ויתעלה הודו הקב״ה הוא‬
‫וקמתי בבהלה ונשאתי עיני וראיתי אדם אחד עומד לנגדי‬ ‫ק>ע היא עטרה יש לו •‬ ‫והדרי על בל הוד‬
‫הר‬
‫ואמרתי לוי מה אדוני מדבר אל ־עבדו וא״ל באתי אליך לעוררוך‬ ‫כסא נכין‬ ‫א״לאמרת הוא ת׳׳ת‬ ‫והדרי‬
‫על עכין הרקיע הוא הת״ת והיכלות קדושות מה שמם ‪:‬‬ ‫רם ונשא כסא צדק‬ ‫לי שיש לו כל הכסאית רם ונשא‬
‫וילון מכון ערבות וכול ש ח ק ם רקיע מ ע ו ן •‬ ‫כסא משפט‬ ‫צדק‬ ‫הללומנלמקו׳צריכין צלק‬
‫ב ה י כ ל ר א ש ו ן כ נ ס י א ל ובהיכלי׳ ככפייא רבה ושם‬ ‫כסא חסד‬ ‫משפט‬ ‫אני לדעת כמה ארכו משפט‬
‫מתפללין מלאכים קדושים בכל יום ג׳ פעמים ‪:‬‬ ‫כסא י״ה‬ ‫אמת‬ ‫של כסא זה איל שמע אמת‬
‫ב ה י כ ל שגי קבצי א ל והוא שעתיד לקבץ נדחיעדת‬ ‫כסא כביד‬ ‫כבוד‬ ‫והקשב ועיין באורך כביד‬
‫ישראל מן הגלות ‪ :‬י כ ה י כ ל שלישי יוקיא״ל הלוקח‬ ‫כסא אמת‬ ‫קדיש‬ ‫כסא כמה ארכו כסא קדוש‬
‫מן בן שנה ועד שבע שנים לפציו‬ ‫נשמות נערים המתים‬ ‫כסא קדיש‬ ‫רם ונשא ארכו שמנה‬
‫והשכינה מחבקן ועולין נשמותיהן בזיו הרקיע ר״ל השכילה‬ ‫כסא עילם‬ ‫מאות אלפים רבבות ונולם הס בעטרה •‬
‫חתאה עד מקום פהנא לבא ומקרבן קרבן על גבי המזבח‬ ‫כסא רחמים‬ ‫פרסאות ולא תאמר‬
‫ב ה י כ ל רביעי טהריא׳׳ל היא‬ ‫לשנינה עלאה •‬ ‫פרסאות שלנו אלא אלו י׳׳ב כסאות שיש לו כסא מלונה‬
‫מטהר ומצהיר נפשות שהיו •טמאים בין התועים ומרחצן‬ ‫כסא‬ ‫פרסאות של הקב״ה י לתפארת נגד י״ב צרופ׳‬
‫ומטבלן במי זיעתן דאבני שיש דר׳ עקיב׳ זהביריו שהוא זיעת‬ ‫רם ונשא‬ ‫היי״ה ב״ה י‬ ‫א״ל וכמה הוא פרפת‬
‫מל׳ היות קלושים בשעאא דתתקרבין ומתדבקין דא עם לח‬ ‫של הקב״ה א״ל כל זה הכסא רם ונשא‬
‫לעבוידח בולאן ולא רזא שמשקות אשה אל אחותה * כ ה י כ ל‬ ‫פרסה יש לו אלפים למעלה מכולם דכתיב וארא׳ אה ה׳‬
‫נוריא״ל נהר דינור נגיל ונפיק מקלמוה׳ מאש ימנהלא‬ ‫ה׳‬ ‫יושב על כסא רם ונשא ‪:‬‬ ‫אמה א״ל וכמה אמתו‬
‫‪,‬‬
‫דמלניייא לחלשים לבקרים שמה מתחרשין זיקא כהודא יאומלי‬ ‫גדולה א״ל זרתות‬
‫וזה רזאדרזין שהם מהקרבין לאחר‬ ‫שיריה יעל לאתבריאו‬ ‫׳וטפח שלו ג״א וזרת שלי היא מסוף העולם עד סופו שנאמר‬
‫דמתחדשין לנמה פעמים שהם שלושים ושתים מבצבצן מזיויא‬ ‫מי מדד בשעלי מיס ושמים בזרת תכן אייל ר׳ ע׳ אומות הם‬
‫לזיוא ואויר דזיוא קולטת! ומשמרה! לזיוא דאדוןאחרון דמלכוית‬ ‫מן הדין הוא להיות לו שבעים כסאות איל הכי הוא ע׳ כסאות‬
‫עליון והם נשמות של נביאים ומכל אנשי נביאים ברוח אלהץ‬ ‫של מלכות יש לו להקב״ה מעין כסא מלעיות שבעולם והם‬
‫קדישין * ו ב ה י כ ל ש ש י חנוך דיזלביש בלבוש דזיוא לנהור׳‬ ‫כנגד שבעים לשונות שבעולם ושבעים כתרי כבוד יש לו מעין‬
‫ושינה שמו וגופו ושמו מטטרו׳ין‪:‬שם רבו וחותמו כשמו והוא‬ ‫בתר כבודו שבעולם ושבעים שרביטי! שלממשלת ישלו מעין‬
‫רב על היבל ששי והוא מנורה על כל הנפשות עולה מן ׳הארץ‬ ‫שרביט של ממשלת בעולם; נגד ע׳ כתרי כבוד שיש לו בעולם(‬
‫לרום השמים ומצרפן ומתלבנין ומתפשטין מכל טינוף שלגוף‬ ‫ובולם משלו וכל מלכי רוזני תבל וכל ממשלת מלכי איחן אינן‬
‫ומתלבשין בזיו מרגניתא דמעמרן ומטמרן ומצטיירין מהי‬ ‫אוכלים גדולה ומלכות בעולם אלא משלו והוא אינו הסד כלום‬
‫העולמים דמהמן פרהין נפשתיןועולין מן העולם עד העילס‬ ‫ממלכותו וממשלתו וכסא כבוד עצמו אינו מנחיל אלא ליראיו‬
‫הגדול היא עולם דזיוא מאיר לששה עולמים ומתמן מתפנקין‬ ‫לבד שנאמר וכסא כבול ינחילם הנה ג׳ כלי המלכות כסא‬
‫ומתעדן נפשת־׳ וגווייהא דאתגזרו מתמן משעה שנבראו ‪:‬‬ ‫ושרביט וכתר • ח״ל ר׳ ׳הנה אמרת לי שתיית יש לי כפא‬
‫והיכל ש ב י ע י סנדל״פון דבר ברור שעושה גבורוית‬ ‫ושערת לי'ענייני כסא מ״מ הכסא הזה אי אפשר בלא כסא‬
‫בשמים ובארץ ואב ואם ב׳ גנוריס שליטים בצורהא‬ ‫‪.‬אתר ואי אפשר שלא יהיה דבר תחתיו ואמור לי מה הוא אותו‬
‫דעוברין במעי אמן והוא דיתיב לון באירח רוח החיים והוא‬ ‫מ ר שיש תחתיו א״ל הכסא הזה־ תחתיו כסא אבן ספיר ו״ל‬
‫דאמית לברייתא דארעא חרב שולפת ואש דלא מנפתא וכל‬ ‫הדום רגליו זה כס‪/‬ספיר •לתחת רגלי השכינה ישנא׳ בו ותחת‬
‫בריות הארץ וכל שליטי] באוד דרקיעא חחותשולטניה ובידיה‬ ‫מליו כמעשה לבנת הספיר וכסא׳ הכבוד בחר למושב לו א״ל‬
‫מלבוש דנהורא מלכא דעלמא עלאה אלבש לנבואן בשעתא‬ ‫מה מראיתו של כפא הכבוד זה א״ל מראהו כעין החשמל מתוך‬
‫שהן מתנבאין ורוחיהון מזוני דחהי ורותם מנהגי דגופאהיא‬ ‫האש שנאמר ומתוכה כעין החשמל מתוך האש א״ל א״כ מהו‬
‫ומדבר לרוח דשפתיה ובפיו ובלשונו גבריאל מימרא ניבואתא‬ ‫׳חסמל ־ א״ל בני דע לך יכי חשמל עולה שלשה מאות ושבעים‬
‫כמה דאתפקיד מרא עלמא על ישראל‪ ) :‬ע״כ סדיר שימישא‬ ‫ושמנה מיני אורות של זיו וזוהר גדול קבועים בהם והפחות‬
‫ע ו ד זה מדבר והנה בחיר אחד בא והכיר אחל‬ ‫רבה (‬ ‫‪3#‬הם כזיו גלגל המה ולא עוד אלא ששם עליו כתבנית בגד‬
‫לחבירו ואמר במה הראיח לדעח אייל בכסא דקודשא בדך הוא‬ ‫קל זיו זוהרמאור הדר שאיןכיוצא בו בכל מיני מייוחת שברום‬
‫אמר לו ואהה על מה באת אמר לו על אלו המימרות באת•‬ ‫׳ערבות ׳שאפי׳ חיות הקודש שבמרכבה וכרובי גבורה ואופני‬
‫ולהורות בכסא באתי ואס השלמת דבריך אחחיל אני ואמר לו‬ ‫‪•*.‬נה אינן יכולין להסתכל בזיו הכבוד מפני שהמרוס נתון‬
‫אני הצלחתי כל מה שהיה לי להגיד ואמיר אתה • וכשמעי‬ ‫*לץ ומיו כסאו מקיף כמראה זהר סביבות כסא ולכן‬
‫דבריו שרוצה גס הוא להגיד שמחתי שמתה יתירה כי אמרת•‬ ‫׳עשההק^״ה ענן וערפל סביביו שכא׳וישת חשך סחרו סביבותיו‬
‫שמתוך דבריו יהביר לי כל דבר ולא אהיה כעור הממשמש‬ ‫צןכתו חשויה מיס עבי שחקים כדי שלא יזונו מלאכי השרת מזיו‬
‫באפילה * ופתח פיו יאמר שלש תלקי השם הם הנקראים‬ ‫>מ<ןא ומזיו מ ו ח ומזיו מלכותו הוא שנאמר רם על כליגרם‬
‫היכלות היכלה׳ היכלה׳ היכלה׳ המה וכן הכסא הזה‬ ‫ך' על השמים כבודו והשמים מספדם תמיד תפארתו בכל‬
‫נחלק לשלשה חלקים 'וסביל לכסא בציור הגלגלים‬ ‫י»עה ושעה הוא שנא׳ השמים מספרים כבוד אל א״לל׳ שימו‬
‫ועשרים ושתים אותיות בציורם והשרפים שהם שם‬ ‫־*דס‪-‬על זאת מהו זה הדבר כתוב א׳ אומר על השמש כבודו‬
‫בכסא הכבוד אחד מכאן ואחד מכאן מראים‬ ‫' * ״ * א ׳ אזהר מלאכל הארץ כבודוא׳׳ל בני כבודו כלהמלכי׳‬
‫שמקדישים‬ ‫‪ rato^rav‬לו מ ו ל ונמנין גדולה !מלכות בעולם א׳׳ל‬
‫ל‬ ‫רוקנה‬ ‫מפד‬
‫פשעים ועוברי כרית ־ ושם היכל גבריאל עס כמה מעלוין‬ ‫שמקדישים פצי השכינה וכדי להביט אלו לאלו כתובים כדומה‬
‫אהרות אשר שם הצורות צרורות ששות הצדיקים כי זה קרא‬ ‫לזה '*זיף ק א ש ושם רומזים ד׳ חיות אבות המרכבה יעקב‬
‫עולם כלול מכמה היכלות מכמה דברים עליונים והיא גלגל‬ ‫למזורז י אברהם לדרום • יצחק לצפון • דוד למערב • ואלו ד׳‬
‫עשירי קודש קדשים ולמטה ממנו שאר גלגלים כמו שאבאר‬ ‫המלאכים נושאים הכסא הס אידיאל מצד מזרח לפניו‪ ,‬רפאל‬
‫בגלגל העשירי ־ למטה ממנו גלגלי׳אחריס כפי מה שכתו׳ בכל‬ ‫מצד מערב לשיריו • מיכאל בדרום לצד ימין • גבריאל לצפון‬
‫גלגל יגלגל‪ :‬הנה ראה בעיניך כזה עולם העליון עולם שכולה‬ ‫מצד שמאל‪ :‬והם הא׳ זהמ׳ יהת' בקו הא׳ בשיה ר״ל אמת‬
‫זך גלגל הקודש וקודש הקדשים וסביב העגולה של גלגלים‬ ‫וכסא כביד עליהם להזריע שהקב״ה אמת וישב על כםאו באמת‬
‫מצויירים שם התנינים הגדילים שברא השם יתברך בששת ימי‬ ‫וגס בזה הצםא יש כמה היכלות י כמו היכל מטטרןי׳ן לצל‬
‫בראשית זנב עם ראש בצר אחד‪ :‬זנב עם ראש בצד אתר ‪:‬‬ ‫יעקב י והיכל אדירירון לצד לוד ־ והיכל הנק׳ התקדש שלמעלה‬
‫ודע שהספירות הם על הכסא‪ :‬והכסא על ד׳ החיות‪! :‬החיית‬ ‫המכוון כנגד בית המקדש שלמטה ואותו היכל הוא שנפשות‬
‫וזהו‬ ‫על הגלגלים ושמותיהן אד״ס שו״ר כש׳׳ל ארי״ה ‪-‬־‬ ‫הצדיקים באות ונחות תתת כסא הכבוד ואותי הצד כקרא אב‬
‫נ‬ ‫התמונה לשבר את האזן‬ ‫הרחמים • וצד שמאל היכל השרפים העישים דץ על עזשין‬
‫״ אדירירין‬
‫**מישרןש‬ ‫פתר עליין‬ ‫ואלו הן ג׳ סכלות‬
‫ט׳‬ ‫שלף ה׳ ז׳ ז׳ ח׳‬
‫י § אברהם‬
‫כסא הכבוד‬ ‫נקרא זר קלות‬ ‫‪3‬‬
‫מדתו גבורה‬
‫‪a‬‬
‫אל‬ ‫יצחק שמאל גבריאל‬
‫בינה‬ ‫רהוס‬ ‫חכמה‬ ‫צפון עם מחנהו‬
‫קדוש ייי׳יצבאות יו״ל‬ ‫וחנון‬ ‫^ מ ‬
‫‪^1‬‬ ‫יי״ד בעל כסא הקורש‬ ‫ארך‬ ‫‪• 3‬‬ ‫ב‬
‫»‪cr‬־‬ ‫‪tiGgta ami‬‬ ‫יאפים‬ ‫‪J‬׳ ל‬
‫‪* " %‬׳י‬
‫מיכאל לימין‬ ‫«‬ ‫‪3‬‬ ‫חסד‬
‫עם מחדהו‬ ‫מזרח לפניו‬ ‫‪a‬‬ ‫ואמת ^‬ ‫— ‪•a‬‬ ‫‪o‬‬
‫‪V7‬‬ ‫אוריאל ע ם מתניהו׳‬
‫§‪* 3‬‬
‫היכל יי״י בית המקדש עליון מכוון‬ ‫היכל •ו״י למלכות מדתו‬
‫נגד ציון‬ ‫אל מול פני המנורה איש אל עגל‬
‫היכל יו״י והיכל נשמות הנבדלים‬ ‫פניו ילכו לא יסבו בלכתם‬
‫ג!‬ ‫עולם עליון‬ ‫אלו ך״ג אותיות ‪:‬‬
‫אק־ החיים‬
‫שרפים עוטרים האבות‬
‫מזרת‬ ‫ושרפים יש נולםמביטים פני השכינה‬
‫^‬ ‫עולם הבא ששם באות נפשות הצדיקים‬ ‫ה כ ל גבריאל מלת הדין לעושי פשע‬
‫‪ j-‬מלכות‬ ‫ומוצאם ומובאם ונדבקים בשכל הזך והנקי‬ ‫יעוברי ברית על הנה‬
‫עשירית ועשירי‬
‫היכר ירי‬ ‫הוא הכסא‬
‫הנה עולם עליון עולם השכל עולם‬ ‫‪C1‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪d‬‬ ‫^‬
‫שכולו זך וישר גלגל הקדש וקודש‬ ‫‪•a S‬‬ ‫»‬ ‫‪3‬‬ ‫‪b‬‬ ‫>ס‬
‫ליוד ונין ע ל ‪5‬ירי ק׳ יחיד מפורש ק ו ד ו‬ ‫הקדשים‪:‬‬
‫‪5‬־‬ ‫ן הגלגלים שהן הצויירין מעבר לרן* שייכים הס למטה‬

‫^‬ ‫מזו התמונה כי מקבלים השפעה מכאן י‬
‫‪a‬‬
‫הכסא‬ ‫טו‬
‫מכסא הזה קרקעי׳ערכות כולה לולא׳ גחליסואבני ספיד׳ ונכבריס על כל פתה וכחח שכל מלאכי השרת אילם נכנסין‬
‫ואבני מרגליות חבועין יהםשזייון הולך ככל רקיע ויונאין לראות פני כסא הככוד אלא על פני סניהס ור׳חוהמןת‬
‫ורקיע ונוקכין ונהנין מזיוון ז׳ רקיעים ורומה גלגל כפני זיוון של שס המפורש דדיהם ש ניס על כל פחח אחד בכמסה ‪1‬אאל‬
‫כמו זיו הנהור כפני גלגל חמה שהוא מלח ומאיר את העולם ביציאה שתית של שומרי פהחיס על כל פתה יפתח לכל א׳ ואי׳‬
‫וגם ארנע חומות אש מןקפין להם ערכות חומה ראשונה של של שדם הגדולים הממי לס על הפתחים שבהיכל׳ ערכות ימן‬
‫לפידי שניה של שלהבת• שלישית של לוהטת י רכיעיתשל א ץ על הרקיע מהלך ת״ק שנה ועובי‪ -‬של רקיע מהלך תיק‬
‫ר‬ ‫ה‬
‫ברקים שאפי׳ שריהם הגדולים הנקראים כשם מלכם יהו״ה שנה וכן כל לקיע מהלך ת״ק שכה ולמעלה מהס חלת הקולש‬
‫יהו״ה שם ככור ונורא אינן יכולין להסתכל בזיוון אותן הרוחות כנגל כולם‪ :‬רגלי החיות כנגד כילם קי־סילי החיי׳ כנגל טלם‬
‫שכנגד כסא • יכיניהס קכועיס הז׳ היכלין של ז׳ מדורים זה עיני החיית כנגד כילם • קרני החיות מגלכולם ולמעל' מהם‬
‫לפנים מזה וכולם מלאים גחלים ולפידי׳יזיקיס וברקים ועמודי כסא הככיל ׳׳ לגלי כסא הנכיד כנגד כילסכסא העוד כנגד‬
‫גחלים ועמולי ברקים־ועמודי אישיסיעמידי להכיס והסגכוהי׳ כולם ילס ינשא שוכן עליהם ישתבח שמו לעל אמ) ואמן ‪:.‬‬
‫כמן הארז עד רום רקיע העליון ובכל היכל והיכל‪:‬שמנת אלפי׳‬
‫ושבעה מאות וששים וששה אלפים ) רבבות מיני מאורות כמכין‬
‫שעות של ימות החמה מאיר הגדול שכל העולם מבהיק מזיוון‬
‫ואין כל ב ד ה יכולה להסתכל בהם ( ועל כל פתח ופתח‬
‫עומדים שס״ה אלפים רבבות תנאכיהשרת שהם גבוהים מן‬
‫הארץ לרקיע וכולם מכף רגליהם ועד קדקדם מלאים עיניס‬
‫וכל עין ועין כגלגל לבנה וכל א׳ ואהל גופו כגחלי׳ומראיהם‬
‫כלפידים וגלגל עיניהם כברק מאיר וסוסיהם אש ומרכבתיה׳‬
‫מרכבות להבה וחרבותיהן לפידים ורומחיהן רומחי שלהבת‬
‫וקשתותיהןקשתי גחל זחיציהןחיצי להט וגלגלי עיניה׳אה בוער'‬
‫ויש להם כמה שמות יש להם ד׳ פנים •ול׳ מפיס יסיפיהם יש‬
‫להם ל ׳ פ נ י ס וד׳ננפים ה ס מדברי׳בד׳ פיות ד׳דבוד׳וסיסיה׳‬
‫מ מ ר י ם בל׳ פיות והם או״ק וסוסיהם אומלים קלוש הסאי״ב‬
‫וסזסיהס אומרים ברוך הס מספרים צורת מלכם ‪3‬ע׳ לשון‬
‫וסוסיהם מספרים צורת מלכם ‪3‬ע׳ לשון עושין רצון קוניהם‬
‫‪1‬למג‪0‬להמהם ממונים שלים גדולים ולמים‬ ‫גבליוסח©‬
‫לא‬ ‫םפר המנה‬
‫ומהם יתהוו כח גלגלי׳במקומו׳ידועי׳על שיהפמל •י‪:‬ם הדבור‬ ‫שבץ כל הומה וחימה[יסך כל‬ ‫היכלות‬ ‫א ל ו השבעזז‬
‫‪:‬׳״ ‪ c‬פ‪.‬־י‬ ‫ומהם יתהוו כל הפנים ומרובע׳ הפנים והס‬ ‫היכלות שבעה רבבות וכל היכל והיכל ח׳ חלפים לבבות‬
‫;‬
‫שו׳יר פני ארי׳יה פני נש״ר ומרובע׳ כנפיס‪ ;,‬׳ ל כ * מ »מ‪u•;*.‬‬ ‫ושבעה מאות וס״ו שעד׳ כמניןשעות ימ״הח כי שמש ומגן ה׳‬
‫״״‬ ‫‪,‬‬ ‫_‪_/,‬‬ ‫צבאות סובב בכל שעה ושעה על פתח שער א׳ מן השערים‬
‫ייי׳‬ ‫היל‬ ‫יסור‬ ‫תת‬ ‫‪,‬‬ ‫״׳‬ ‫״ ‪!-‬‬ ‫‪u‬‬ ‫!‬
‫‪,‬‬ ‫״‪,‬‬ ‫•‬ ‫‪.‬‬ ‫י‬ ‫ר‬‫״‪1.‬‬‫ן‬ ‫ו‬ ‫י‬‫‪,1‬״‪.‬‬
‫ו‬ ‫‪n‬‬ ‫ם ובכל פתח ר״ל שער שס׳יה חלפים רבבות מ״ה ־ ראה‬
‫‪M‬‬ ‫‪P‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪m‬‬
‫‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫״‬ ‫ו‬ ‫־‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫*‬ ‫״‬ ‫!‬ ‫״‬ ‫•־?"־**י״״*•*׳‬
‫׳‬ ‫י‬ ‫׳‬ ‫—‬ ‫‪-‬‬
‫בינה‬ ‫עטרת בינה‬
‫^ » ? ‪r r‬‬
‫שרפים • ואופנים • וחיות י וגלגלי אש אפלה י ומרכבות‬
‫וגאות ר ם תמים שבח ר ם גנזי נשמות כי ה ם אוצר הנשמות‬ ‫להבות • וחשמלי זוהר הדר י וזיקוקי אש • ואוצרי ברקיס׳וגנזי‬
‫י ם‬ ‫ל פ י‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫ע ל ל י‬
‫ת״ת‬ ‫מתכמה מבינה מ ע ט ׳‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪ : ? ™ * °‬י‪?.‬יי'‬
‫‪°‬‬ ‫י‬ ‫‪6‬‬ ‫‪3‬‬ ‫צ‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫י‬
‫י‬
‫גהליס‬ ‫ז ל י ם‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫צ‬ ‫ו‬ ‫ג י ו ד‬
‫הנשפעים מן הבינה בלכות צלקות ותהלית זמירות חיילים‬ ‫^‬ ‫י‬ ‫* י*״״־‬ ‫?‬ ‫״ ״ י ־‪.‬‬ ‫?‬
‫ה ס חיל של גלולה ותיל של ת״ת יחיל של גבולה והם ב׳פעמי׳‬ ‫^ ייקיי ™ ‪* f‬‬ ‫אישים ויסיר שלג י ו מ י י ל ^ ' י י‬ ‫מ‬ ‫ם‬
‫‪5‬‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ח‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫פ‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫ו‬
‫כ״ל ס ח ‪ i f‬שבברכת כהניס • והחיל אחל נקל׳ בבס חיילים‬ ‫י ״ ־ ‪ .‬״ * ־‬ ‫^‬ ‫™‬ ‫י‬ ‫^‬
‫זהב׳ בשם צבאות צבאם והשלישי גלולים ימע כות לגלים והם‬ ‫מ ל ב ו ת‬
‫*״י ״־‬ ‫וזשמליס • ומע ינות נ ו ל ל ם י‬
‫ל‬ ‫ש‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫‪3‬‬
‫י ג נ‬
‫ל׳ לגלים • לגל מחנה יהודה ועליי פ נ י א ד ה • ולגל מחנה‬ ‫זהללכבולתפחל׳עציוני׳ ^ ת ל ם ל מ י ס ש ב ח ר ס ף א • "‬
‫ח‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫מ‬
‫ראובן‪,‬עליו פני אלם • ולגל מחנה אפרים ועליו פני שול •‬ ‫ם‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ג‬ ‫י צ ‪ 3‬א ן ת‬
‫״ ‪° t " S‬‬ ‫™?!‪ £ **1‬י‬
‫יזמית‬ ‫מ‬
‫ואחריו לגל מחנה לן ועליו פני נשר • ושש מאות אלף נשמות‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫ז‬ ‫ע‬ ‫ת‬ ‫ח‬ ‫מ‬ ‫ג‬
‫'‬ ‫ס‬ ‫ג ב ו ר‬
‫‪1‬‬ ‫י ‪ 3‬ע ל‬
‫י‬ ‫ד ג ל י ס‬ ‫מ ע ר כ י ת‬
‫ץ‬ ‫‪/wu^,‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪1,‬‬ ‫‪1/;;^pp‬‬ ‫׳ח‬ ‫^‬ ‫דחעצומית י פרשי׳ופקידי‬

‫‪1‬‬
‫טסעי׳ וחונים ע״פ הש׳י ויתעלה ובעלי מלתמות מכח העטרה‬ ‫בתעעוח״׳‬
‫גבירים מן ‪:‬גבורה וגבורת מהבינה עזוזים ר״ל מכח ח ס ל‬ ‫הוד‬ ‫הסד נצח‬ ‫פחד‬ ‫חסד‬
‫הנקראי׳ מים עזים והס נצח ל״ל המקבלים עוז ונצה להלחם‬ ‫שבחית והודאות ׳‬ ‫י‬ ‫הושבחות ״ ומימי תנות‬
‫באויבי השם ותעצומות ה ם הבאים מכח העוצם הגבורה והם‬ ‫‪....‬‬ ‫״‬
‫ה‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫‪3‬‬
‫בעלי ההוד פרשים ה ס רוכבי סיסי ה מ ר ע ה שנאמר לסוסתי‬ ‫‪J‬‬ ‫™‬ ‫™™*‬ ‫*‬
‫ברכבי פרעה דמיתיך רעייה־ ופקידי חיילות ה ם ־ א ו ר י א ל‬ ‫ושיחת קדוש״‬ ‫פ ל א ו ת וגבורות ־ פ א ר ש י ר ם‬
‫גלגלי‬ ‫סערה‬ ‫דינור שביבי‬ ‫ח ש מ ל י זוהר נ ה ר‬ ‫כתר עליון‬ ‫חכמה‬
‫ס ו פ ה ־ כ ע ע י מ י ק ד ו ש ־ מ ד ע י שי ש י ר ה ־ מ ח נ ו ת‬ ‫ו נ ע י מ ו ת ב ר י ם ר ק י ע ע ר ב י ת • שוכני בתוך הנעלם דר‬
‫שכינה־ טללי חיים י גשמי ש מ י ם• ביקי האור‬ ‫ערבות בתוך ערבות לרוכב בערבות ביה שמו ית׳ שמו י וראה‬
‫זקוקי ב ר ק ; ענני ל ו ה ט ת ‪ :‬ק ו ל ר ע מ י ם ־ ח ש מ ל י‬ ‫והבן עשר כוחות של מלאכים אשר נתהוו מעשר מעלות ר״ל‬
‫ד ו ל ק ת ־ גלגלי ש ל ה ב ת * נ ה ר י ג ח ל ת • ע ר פ ל י‬ ‫‪.‬‬
‫י־אל‬ ‫ך י • ע ב ^ ‪ • 0‬ל ה ־ ה ־ ח ^ ק ל ל •‬ ‫^‬ ‫‪.‬‬ ‫‪0‬‬ ‫^‬ ‫״‬ ‫‪M‬‬
‫ס‬ ‫מ‬
‫אשר פקדו שרי צבאות עטרה ע ם הנפשות המתחלקות על פיה‬ ‫י‬
‫לכל א׳ מע׳ אומות וכל הבאים להזדווג לקדוש ישראל ־ י־נה‬ ‫מלכות‬ ‫יסול‬ ‫נצח הול‬ ‫ח״ת‬ ‫גבורה‬
‫צדיק יסיד עולם ר״ל כהן משיה הוא ממנה בר• ‪ , < 0‬ה על‬ ‫שרפים תרשישים אופנים אישים טפםרים י‬
‫ה ע ם אשר אין בהם עבירה רק כולם קדושים ובתוכם ה׳ שרים‬ ‫ור־ ה והבן כי כל מעלה ומעלה מאלו המעלות יש להם כוכבים‬
‫אשר כלי הקדש וחצוצרת התריעה ע ט ׳ בידם לקיים מה שנא׳‬ ‫ומזלות ורקיע ושמש וירח וד׳ יסודות ודומם וצומח והי ומדבר‬
‫וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם כי כאשר‬ ‫אך שגלגלי החכמה לגושי׳ תכלת ע ם שע״ח מיני זהרים‬
‫תקראו השכינה בקולכם וברוח של שופר מיד עלה אלהי׳דהרועה‬ ‫שבהן וגלגלי הבינה אשר שם היות הקודש כולם לבושי׳כדמות‬
‫ה ׳ בקול שופר והאויבים יהיו לתניסת חרב ורדפו מ כ ס חמשה‬ ‫אש וגלגלי תפארת כולם לבושים לבן ואודם הוא שנאמר דודי‬
‫מאה ומאה מכס רבבה ירדפו כ׳ ה׳ אלהיכס ההולך עמכם‬ ‫‪5‬ת ואריס יזה באתי להזהירך כי אומד ל ב ה אל תבין ממנו‬
‫א״ל כמי־ כיהות‬ ‫להלחם לכם ע ם אויביכם להושיע אתכם ‪:‬‬ ‫לבוש גשמי חס ושלום הלילה וחלילה רק ר״ל חשמל ורקיע אשר‬
‫מלאכי השרת מקלסים לפני הקב״ה א״ל בני ד׳ כתית ״ל מ״ה‬ ‫שם הוא כצבע ההוא אע״פ שכל שאר מאורות יתלוו אניהם *‬
‫מקלסים לפני הקב׳׳ה מחנה'ראשונה של מיכאל על ימינו *‬ ‫ו ד ע והבן כי האש על דרך המשל הוא הגחלת הבוערת ר״ל‬
‫ומחנה גבריאל משמאלו ומחנה שלישית של קלליס ולפני קלל׳׳‬ ‫ע צ ם ההוי״ה והלהבה קשורה באש והזוהר הוא המתפזר האש‬
‫ניצוצ• להביס ולפני ניציצי להבים מקיפים עבי קלים • ולפני‬ ‫מן הלהב באדר ואינו נפסק ינעלם לפעמים אלא שהזוהר‬
‫עבי קלים מקיפים ערפלי טיהר י ולפני ערפלי טוהר מקיפים‬ ‫מתמיד לפי ערך התמדת האש והלהבה והברק רצוא ושוב והוא‬
‫נהרי גחלת ־ ולפני נהרי גחלת מקיפים גלגל• שלהבת • ולפני‬ ‫בגי׳ יראת והנה מן האש יהיה כל מיני דומם צימח הי מדבר‬
‫גלגלי שלהבת חשמלי דולקות • ולפני חשמלי לולקות מקיפים‬ ‫וכן מן הלהבה • וכן מן הזהר • וכן מן להט חרב המתהפפת‬
‫קול רעמים ולפני קול רעמים מקיפים ענני ליהנות ולפני ענני‬ ‫ומלהט האש ומלהט הלובן של השלג וכן מן כ ח ד אש ר״ל מן‬
‫לוהטת מקיפים זקיקי ברק ולפני זקיקי ברק מקיפים ברקי האור‬ ‫הניצוצות נתחברו מהם חשמיייל מן הנקודות ההם והם כערך‬
‫ולפני ברקי האור מקיפים גשמי השמים י ולפני גשמי השמים‬ ‫אשר אמרתי לך סיד נקודות שיריק פתי׳ח חיר״ק ציר״י חוליים‬
‫מקיפים טללי חיים ־ ולפני טללי חיים מקיפים מחנות שכינה‬ ‫שב״א ומהם יתהוו האותיות והצרופיס וחיות כל חי ־ וכן יש‬
‫ולפני מהנות שכינה מקיפיסמרעישי שירה ולפני מרעיש׳ שירה‬ ‫בריות מצורות לפידים שנאמ׳ וכל ה ע ם רואים את הקולות ואת‬
‫מקיפים מנעימי קדוש ולפני מנעימי קדוש מקיפי׳ גלגלי סופה‬ ‫הלפידים ואומר ודמית החיות מי־איהןכגחלי אש בוערת כמראה‬
‫ולפני גלגלי סופה מקיפים שביבי סערה • ולפני שביבי ס ע ר ה‬ ‫הלפידים וכן יש להט ושרף וזוהר ושלג עליון וכן לתכלת י וכן‬
‫מקיפים נהר דינור ולפני נהר דינור מקיפי׳ חשמלי זוהר ״‬ ‫לירוק שבקשת י וכן לרוח הקודש • וכן למים וכן לכל המתמזג‬
‫בזיקי הדר * ולפני בזיקי‬ ‫זוהר מקיפים‬ ‫חשמלי‬ ‫ולפני‬ ‫מ ה ם ומהם יתהוו גדודים למיני הרימם וגדודים למיני הצומת‬
‫הדר מהיפים בזיקי ג א ה ־ ולפני בזיקי גאוה מקיפים טפסר*‬ ‫וגלולים למיני החי ־ וגדודים למיני המדבר * ומהם יתהוו‬
‫נןרא‬ ‫א‬ ‫ט?‬ ‫נ ת ח ת ומעיינות ומקורות ומהם יתהוו קולות של רעתי׳וברקים‬
‫הקנה‬ ‫םפר‬
‫כי‬ ‫ברוך ולפני אומרי בחך מקיפים אומרי ימלוך ה׳ לעולם‬ ‫גווא ולפני ט פ ס ר נירא יקיפים אראלי מעונה י ולפני אראלי‬
‫״‬ ‫כסה שמים הודו ותהלתו מלאה הארץ זה חיות שבמרכבה‬ ‫מעונה מקיפים אומד קלוש• ולפני אומרי קדוש מקיפים אומרי‬
‫וכנות קולות הללו מלמדות כשעה שהקב״ה יורד מ־מי היזמים‬ ‫'‪1‬א‪1‬ז' והכן כיי ר' מחנות המקיפים לשכינה והם מיכאל‬
‫העליונים מאה והמכים וחמשה מ־ד כת קול יוצאה ככל שערי‬ ‫מימין וגבריאל משמאלואוריאלמלפניו ורפאל מאחוריו‬
‫רקיע ורקיע וככל שערי עיינות ואומרים שאו שערים ראשיכם‬ ‫׳ולפני הד׳ מחנות האלו מקיפים מחנות שמראיהן כעין נחושת‬
‫והם משיכין ואומרים מי יוה מלך הככוד והיי משיכה ה׳ עזוז‬ ‫יקלל כמי שנזכר בדניאל וימן הלהט המתפשט מהם מתהזיס‬
‫וגביר ה׳ גכור מלחמה וכת קול א׳ יוצאה בכל שערי כהי מסיו׳‬ ‫מחנות להבה ואחריהם מחנות של עבי קלים וההריהם חח נות‬
‫)עטרה( וככל כתי מדרשות שאו שערים ראשיכם ושאי כתתי‬ ‫של ערפלי טוהר הרי סדרי המחנות האלה הס על סדר גש״ד‬
‫עולם ויבא מלך הככוד ושרי נתי מדרי יה משיכי] ואמרים מי‬ ‫"״גחלת ״שלהבת ״דולקות הרי ג׳ מיני חס יאה׳׳כ רעמים שהוא‬
‫זה הלך הכבוד שהיא יודיע לנו ג״ע ולחלרז לברייה מכבודו ־‬ ‫תערובות אש ומיס וכן כולם ודע כי טפסיריס הס שרים ור״ל‬
‫שרי כתי כנסיות ובתי מיריות ועם םדרי כראשית משיבי! ה׳‬ ‫כי זו המלה ביאורה בלשון אורה פי׳ של דבר קוראים לו טפסר‬
‫צבאות הוח מלך כיבוד סלה שהוא יודע ליגה את בריותיו‬ ‫'ולפי שהשם הנעלם הוא אהי״ה יהו׳יה מתפרשים כשם אדנ״י‬
‫מכבודו ביותו שעה ישמיעו כל גלגל וגלגל כרעש קולית‬ ‫לפיכך נק׳טפסר והוא שר צבא בייתוסי לעליונים ומלך ביהיסו‬
‫וברק־ס וברעם קולית לרוכב בערכות ביה שמי ועלזו לפניו י‬ ‫למה שלמטה ממני • וא״ל ר׳ ולמעלה מאלו מה הוא א׳־־ל‬
‫‪:‬‬ ‫ודע כי לא יחכסה דיבור אחד שלא תדעהו ממה שלפני־‬ ‫'למעלה מאלו מעינה כדמות רקיע כעין הקרח הנירא על ראשי‬
‫ו ע ת ה ‪3‬פ‪1‬ס הואה אודיעך את נחי אשר נתהזקתי ונחאמצחי‬ ‫'החיות שהוא מלא זיו זוהר הוד והדר עטרה לפניו מוכן והוכן‬
‫משי אליהו ז״ל שכא אלי ושאלוני מהו ה׳ כחכמה יסד‬ ‫בחב מראו׳האש וברוב מראות להבה ונתן בהדר היד על ראשי‬
‫ארז כונן שמיס כתכונה * ואמרתי לי להעמידני על ענין‬ ‫החיות שנאמר ודמות על ראשי החיות רקיע ושם נתנו פלאי‬
‫הכסא והחיות יאמר לי כי שנה במתיבתא דרקיע לפני הקכ״ה‬ ‫פלאות גלגלי מרכבה שכסא הכבוד נתן עליהם גלגל זה כנגד‬
‫כחכמה ברא הקכ״ה ד׳ רוחות העולם • מזרה מערב צפון‬ ‫?ה וגלג׳זה נגד זה זיו הדיו של גלג׳זה כנג׳זיו הדרו של גלגל‬
‫ודוס י מזרח משם האיר יוצא י מערב אוצרות שלג ואוצרות‬ ‫־זה מעשה פלאיו של גלגל זה כנגר מעשה פלאיו של גלגל זה‬
‫ברד וקור וחום יוצאים כעולם ־ דרוס טללי כרכה וגשמי כרכה‬ ‫ועומדת בא קול אחת אצל גלגל זה ובת קול החת אצל גלגל זה‬
‫יוצאים‬
‫‪J J‬‬
‫ודע והאמין‬ ‫זה רמי אפ‪/‬רברבא יאפי זוטרתא‬ ‫וכשם שברא‬ ‫‪ .‬יוצאים משם • צפון משם חשך יוצא בעולם י‬
‫כי יש אופן אחד ב^יץ סנדלפון ופי׳ סנו״י ד״ל פונ״ה‬ ‫הקב׳׳ה ד׳ רוחות אלו כך סיבב לכסה ד' חיות ולמענה מהם‬
‫ר״ל ישראל שהוא הנוי ודל פונה להפלתם יזה המלאך תגיע‬ ‫כסא הכבוד ־ וכסדר הזה אמר הקב״ה למשה כשעלה ברקיע‬
‫למקום הנשמע ומלת אופן מגזירת דבר דיבור על אופניו ומלת‬ ‫לעשות בדגלים והכי אמר לי׳ הקב״ה משה מזרח שממנו האור‬
‫בארץ היא קרקעות גלגל; ל מ ה מלרע לרום רקיע וד׳ אופנים‬ ‫־; יוצא לעולם יהיה שבט לוי שנאמ׳ והחונים לפני משכן קדמה‬
‫אשר לתחת רשות זה הנקרא אופן אהד בארץ כולם מנשאים את‬ ‫לפני אוהל מיעד מזדהה וגו׳ • ועליו שבט יהודה שהם בעלי‬
‫מלכם בשעהשישראלמתפללים לכן צ‪3‬א מ ח ם שלפני׳ מהפיגור‬ ‫•‪ ,‬מלוכה ועליו שבט יששכר שהם בעלי תורה שנ*מר ובני יששכר‬
‫מבטלים הגזירות מאהבת אבות הראשיניס לפניהב״ה וכשייפני‬ ‫יודעי בינה לייתים ־ ועליו שיט זמנן שהם בעלי עושר ־‬
‫הגבירה מדקדקים כולם עומדים בבהלה וכשישראל ח‪-‬־מרים‬ ‫‪ ..‬דרום שטללי ברכה יוצא תמנו לעולם יהיו כנגד שבט ראובן‬
‫ק׳ ק׳ ק׳ האופנים מרננים כמו רנן שעושים בתופים ובמהולס‬ ‫־ שהם בעלי תשובה והתשובה נידה טובה ורחמי הקב״ה באים על‬
‫ואומרים קק״ק למטה מהם גליל ערבו׳ אשר בו כרובים ולמטה‬ ‫הבריות בשעה שעישין תשובה ועליו מטה גד שהיא בעל גדוד‬
‫ממנו גלגל שמיני ותשיעי וכנגד שלשתן פלשה ספי׳ עליוני©‬ ‫שנא׳ גד גדוד יגורנו גד בו‪3.‬י׳ ראובן בתשובה ושמעון באמצע‬
‫עילם המושכל הנחשב כסא אהד וכן בכל רקיע ורקיע כנגד‬ ‫לכפר עליו שט‪ 7‬חיפף עליו כל היום־ מערב אוצרת שלג‬
‫הספ׳״ בגלגל צדק כסא החסד בגלגל מאדים כסא גבור׳ בגלגל‬ ‫ואוצרות ברד קור וחום באי* ממנו יהיה בנכדו אפרים ובנימין‬
‫חמה נ!הא הרחמי‪ 0‬בגלגל נוגה כסא נצח בגלגל כוכב כסא‬ ‫ומנשה שנאמר לפני אפרים ובנימי; ומנשה עיררה את גבורחך‬
‫ההוד בגלגל לבנה כסא יסיר וימו כן כסא מלכות ומזוהר כסא‬ ‫ושצינה לעולם במערב שנאמר ידיד ה׳ ישכון‬ ‫ולכה כי׳ ־‬
‫רם ונשא נמצאים כולם • ולמטה מהד׳ יסודות וכל מה שהורכב‬ ‫‪ .‬לבטח ־ מצפי ן החושך ייצא לעולם וכנגדו שבט דן למה שהוא‬
‫מהם משפיע בחיות וכולם חלוים במאמר רם ונשא שוכן עד‬ ‫החשיך את העולם בעבירה זרה שעשה ירבעם שני עגלי זהב‬
‫ואמרתי גם לזה העיד לך דבריס‬ ‫וקדוש שמו ע״כ דבריו •י‬ ‫וע״ז חשך הוא שנאי והיה במחשך' מעשיהם וחזר' על כל ישראל‬
‫בכסא ובד׳ מחנית א״ל י־אאחר ויגיד חלקי ואשא עיני וא‬ ‫שנאמר ה ע ז המלך‬ ‫ולא קבלו׳ ממנו אלא שבט דן‬
‫;י>‬
‫והנה י ד ם *חד בא ושאלתי לזה מי היא זה הבא לקראתינו ואייל‬ ‫ןיעש שני עגלי זהב ועליו שבט אשר שהוא מ ר על החושך‬
‫מלפני הקב״ה יצא וחבירי היא וממתיביד ררקיע הוא והלך זה‬ ‫שנאמר'ולאשר אמר ברוך מבנים אשר יגי׳ ־‬
‫ובא זה והתחיל יאמר שני במתיבתא דרקיע כשהיוישראלבמדבר‬ ‫שמים בתבונה וכשם שברא הקניה ד׳ רוחות כך ברא‬ ‫כונן‬
‫היו יוקיפין ז׳ ע נ נ י הכבוד עליהם א׳ מלפניהם יא׳ מאחוריהם‬ ‫הקב׳׳ה ד׳ דגלים וכךברא ד׳ מלאכים שהם מ י כ א ל‬
‫ושנים משני צדדיהם ואי למעלה מפני החמה והצינה ואחד‬ ‫ג ב ר י א ל ר פ א ל א ו ר י א ל וסיבבס אנל״כסאו מיכ^ מימינו־‬
‫לפניהם משפיל הגביה ומגביה הנמוך ידי שלא ׳כשלו שנאמר‬ ‫כנגד ראובן ולמה כקרא שמו מיכאל שבשעה שעברו במים פתי!‬
‫ועננך עומד עליהם וגס שנו שם אותו שהיו בראש הדגל והור‬ ‫משה בשיריה ואמר מ״י כמוכה באלים ה׳ וכשסיים אח התורה‬
‫השכינה קלוע בתוכה ושאלו שם האיך היו הסדר קבוע והשיבו‬ ‫אמר אין כא״ל ישורון מי כמוכה ואין כאל הרי מי כחל • אוריאל‬
‫די׳ דגלים הס דגל יהודה למזרח ודימה לאריה שנח׳ גור אריה‬ ‫בשמאלו כנגד דן שהוא בצפ׳׳ ן ולמה נקרא שמו אוריאל בשביל‬
‫יהודה והיה על רי!ש דגלי ימות אריה ויוצא למעלה והיה בו‬ ‫חורה נביאים כתובים שהקדוש ברו־ הוא מכפר עלי! שנאמר‬
‫עוד ווי״ן של זהב כדמות סייף ועל רחש הסייף הוריד הקב״ה‬ ‫קומי אורי כי בא אידך ודוד אמר אל ׳׳'• ויאר לנו הדי אוריאל‬
‫אניה של ענן השביעי הכתובים בי ג׳ אותיות משל אבות העוצם‬ ‫היינו דכתיב כי אשכ בחוש־ ה׳ אור ל' י גבריאל מלפניו כנגד‬
‫א׳ מאברהם וי׳ מיצחק וי׳ מיעקב וסימן אי״י והיי אותי׳ הללו‬ ‫יהודה משה ואהרן מלטה יהודה ולמה נקרא שמיגבריאלדכתיב‬
‫מזיו השכינה‪ :‬ובדרום היה חונה דגל מחנה ראובן שנח׳ דגל‬ ‫כי יהודה גבר באחיו ונתיר ייקרא אל משש ונתיב ויקרא שמי‬
‫מחנה ריובן תימנה והיה על‪.‬ראש דגלי דמות אדי׳ים הדומה‬ ‫קלא ייעץ אל גבור אבי עד שר שלום הרי גבריאל רפאל‬
‫לדודא־ם ועליו ווין של זהב כדמות סייף ולמעלה ידיתה סייף‬ ‫מאחיריו כנגד אפרים ולמה נקרא שמו רפאל כדי לרפאות שברו‬
‫אמה מן הענ; הז׳ וחקוק בו ג‪.‬׳ אותיות משל איות העילס ב׳‬ ‫של ירבעם שיצא מאפרים שהיא במערב והיינו דכת־ב רכיידנו‬
‫מאברהם צ׳ מיצחק ע ׳ מיעקב וסימן בצ״ע והיו אותיות הללו‬ ‫ה׳ ונרפא הרי רפאל ע״כ דבריו ואמרתי לו אדוני העוד לך‬
‫מזיו השכינה‪ :‬ובמערב היה חינה דגל מחנה אפרים שנ‪-‬מר‬ ‫דברים בכסא זה א״ל יבא אחר ויגיד חלקו וקודם צאתו משם‬
‫דיל מהנה אפדם ימה והיה על ראש דגלו דמית דג ע׳יש וידגו‬ ‫והנה צידת אדם בא ושאלתי לאליהו זלה״ה מי הוא זה וחייל‬
‫לריב ועליו ווי״ן של זהב כדמות סיין> ולמעלה מאותה הסייף‬ ‫ואמרתי זה יוציאני מאפילה לאורה‬ ‫גדול ממני וברכתי השם‬
‫היה אמה מן הענן וחקוק בו ג׳ אותיות משל אבוש העולם ר ׳‬ ‫וקודם שהתחיל לדבר הלך אליהו ז״ל ומיד התחיל זה ואמר ד׳‬
‫מאברהם ח׳ מיצחק ק׳ מיעקב וסימן רח״ק והיו אותיות הללו‬ ‫מ ח נ ו מ ה ס וזה סידור'ומעמדם י‬
‫מזיו השכינה ‪ :‬ובצפון דגל מחנה דן שנא׳ דגל מחנה דן צפונה‬ ‫מחנה רפאל עימדת לצר‬ ‫וכן הד׳ דגלים היו עומדים על‬
‫יעל ראש דגלי ויין כדמות סייף ודמות הדגל כמו נחש על שם‬ ‫החיה העומדת‬ ‫ללך זה ועל ל׳ מהנות שנינה‬
‫יהי דן נחש עלי דרך ולמעלה מן הסייף אמה מן הענן חקוק‬ ‫לצל מזרח מחנה גבריאל‬ ‫לגל מהנה יהירה למזרח ועמי‬
‫בו ג׳ אותיות משל אבות העולם מ׳ מאברהם ק׳ מיצחק ‪3‬׳‬ ‫עומל׳לצד החיה העומד׳‬ ‫שני שבטים כתו כןאפרים למערב‬
‫מיעקב וסימן מקייב והיה אלו האותיות מזיו השכינה נשארה ס׳‬ ‫לנד מערב מחנה מיכאל‬ ‫ועמו שני שבטים וכך הוא סדרן‬
‫מאברהם הוסיף הקבי׳׳ה יו״ר משמו וברא את העולם שנא׳ כי‬ ‫עומדת לנד החי׳העומד י‬ ‫החיה ששמה אדם ומחנה גבריאל‬
‫בי״ה ה׳ צור עולמים העמיד הקב״ה עמוד ענן למעלה מן‬ ‫לצד דרוס מהנה אוריאל‬ ‫‪1‬‬
‫ודגל מחנה הורה למזרח יהחיה‬
‫הארון שהרגלים מסב‪3‬ץ אוחו שנאמר כביב לאוהל יחנו‬ ‫לצד החיה‬ ‫עומדת‬ ‫ששמה שור ומהנה רפאל ודגל‬
‫אותיות‬ ‫שתי‬ ‫ענן‬ ‫באותו‬ ‫‪p‬‬ ‫וקבועין‬ ‫‪:‬‬ ‫העומדת לצד צפון‬ ‫והחיה‬ ‫לנהנה אפריס למערב‬
‫הקדושים י״ה והיה הולך בכל מחנה ישראל והיה מאיר ביום‬ ‫ששמה אריה ומחנה מיכאל ודגל‬
‫ובלילה כירח ובהם היו ישראל יודעים בין יום ובין לילה ואותן‬ ‫מהנה ראובן לדרוס • והחיה ששמה נשר ומחנה אוריאל ודגל‬
‫שצי איתיו׳הקדושי׳שהן י״ה היו פורחין הנה והנה נדים ונעים‬ ‫מדנה דן לצפון ובפני פני נשר תשים פני כרובים כי ביקש‬
‫וכדאי׳ על כל ד׳ לגלי השבטים כל ימות השבוע לפעמים על‬ ‫יחזקאל להיות כרוב רצה לומר ביקש רחמים ונהפך לכרוב‬
‫דגל‬ ‫כ‬ ‫טז‬
‫הקנה‬
‫מקוס מזרח תקופת תמוז שהוא מזרחי צפוני ישיחלונות פתוחים‬ ‫י ג ל זה ולפעמים ע ל לגל זה וכן הי׳ מנהגם כל ימי השבוע‬
‫קפ״ג ‪ :‬צייה מקרן מזרחי דרומי שנ תקופת טבת ועד המזרחי‬ ‫ע ד יום הי׳ סמוך לערב שבת ובמקום שהם עומדים כשקדש‬
‫התיכונית ואמצעית של תקופת ניכן ועד קרן מז; חי צפונה של‬ ‫עליהם את היום שם היו נחים ולא זזים ממקומן מעת שהגיע‬
‫תקופת תמוז ובאמצ׳בתווך בנתייס ביןצ״א הלינות שבקרןדרות׳‬ ‫נ ה ם ר ג ע כניסת שבת עד רגע מוצאי יום הקודש אז היו חוזרים‬
‫לביןצ״א חלונו׳ שבקרן צפונית יש חלון אחד באמצע ושמה חלון‬ ‫ופורחין לכל דגל ודגל כמנהגם וכן היה מנהגם כל הימים‬
‫נוגה ובצד החלון הזחת מצד צפוני שלו יש חלון אחד ושמה‬ ‫וכשהיה רוצה הקבי׳ה ליסע את המחטת היה הענן ששם י״ה‬
‫תעלומה ובה האור יוצא * שנאחר וחעלימה יוציא אור י החלון‬ ‫יחקוק בו נוסע מעל הארון והיו ד׳ עננים שבהם קבוע אי״י‬
‫שבקרן מזרחית דרזמית של תקופת טבת נק׳ שמה •ילגה והחלון‬ ‫גצ״ע רח״ק מקייב נוסעים אחריו וכשהכהניס רואים ענני׳הללו‬
‫שבקרן מזרחית צפונית של תקופת תמיזנק׳ שמה נעמן בתקיפת‬ ‫נוסעים ועומדים אחר העמוד שבו ׳"ה חוקעין בחצוצרות והיו‬
‫תמוז מתחיל השמש לזרוח מחלון נעמן והונף ונולי וחוזר‬ ‫רוחות העולם מקטרים מור ולבונה הוא שנא׳ מי זאת עולה מן‬
‫לאחוריו ויורד מצפון לדרים וחלון חתר חלין נ׳ חלונות‬ ‫המדבר מקוטרת מור ולבונה‪ :‬וראה והבן שד׳ דגלים היו כ ע ד‬
‫וכשתכלנה צ׳ חלונות יש חלון אחד ושמה חדר שנו דוה שיפה‬ ‫והד׳ דגלים היו כנגד י״ב שבטים של‬ ‫ל ׳ רוחות העולם *‬
‫יוצאת הרי צ״א חלוטת וכמוך לו לזאת החלון מני דר מ׳ יש‬ ‫ישראל ג׳ שבטים לכל דגל י יי״ב שבטים כנגד ׳"ג מזלות ונגד‬
‫חלון ושמה נוגה תקופת תשרי מתחיל השמש לזרוח מלילי‪•: :‬־גה‬ ‫י״ב אבני אפול שנאמ׳ והאבנים תהיינה על שמות ב״י ולכן לא‬
‫והילךוסיבב לו את החלון מצד דרומי חלון אחר חלון על;;מגיע‬ ‫קבלו התולה ע ר שנעשו י״ב שבטי׳ וששים לבוא ול׳לגליס כי‬
‫מתחיל מחלון בלגה והילך וסובב‬ ‫לחלון בלגה תקופת טבת‬ ‫אז ה ס לוגמא עליונה ‪ :‬וראה והבן לגל מחנה יהולה במזרח‬
‫וחוזר לאחוריו ועילה מדרום לצפון חלון אחר חלון עד שמגיע‬ ‫וא׳ מדי יסודית של עולם יש כנגלו אש ומן המזלות הוא טח״ק‬
‫לחלון תעלומה תקופת ניסן מתחיל לזרוח מחלין תעלומה והולך‬ ‫טלה אריה קשת שלשתן באש ומאבני האפוד הטור הא׳ אידס‬
‫וסובב ועולה עד קרן מזרחית צפונית חלון אחר חלון ע ד‬ ‫דגל מהנה ראובן בדרום כנגדו מד׳יסודות‬ ‫פטרה וברקת‪.‬‬
‫שמגיע לחלון נעמן וחלונות שבצד מזרחי צפוני מספרם ניא‬ ‫ע פ ר ומן המזלות שב״ג שור בתולה גדי ומאבני אפוד הטיר הב׳‬
‫ונחשבות מתחילת קרן מזרחית צפונית מחלון נעמן ע ל ת ל ו ן‬ ‫טפך ספיר ויהליס ‪ :‬דגל מחנה אפרים במערב כנגדו מד׳‬
‫חדר חה החלו; הנקרא חדר מחשבוןנ״א ונחשבות מתחילה קרן‬ ‫יסודות רוח ומן המזלות תמ׳׳ד תאומים מאזנים דלי‬
‫דרומי׳מחלוןבלגה עד חלוןתעלומ׳ האת החלון ששמה תעלומה‬ ‫דגל‬ ‫ומאבני אפוד הטור הג׳ לשם שבו ואחלמה ‪:‬‬
‫מחשבון צ״א הוא ובין החלון תעלומה וחלון הדר יש הלון ששמה‬ ‫מחנה דן לצפון כנגדו מדי יסודות מיס מן המזלות‬
‫ט ג ה ה נ ה מספרם קפ״ג בילה החלונות שבמזרח שהסקפ״ג‬ ‫סע׳׳ד סרטן עקרב דגים ומאבני האפוד הטור הרביעי תרשיש‬
‫יש כנגדו במערב קפ״ג חלונות ה ס מבואות של שמש והשמש‬ ‫שוהם וישפה יהודה מזלו שלו טלה אבן שלו אודם י וימרתי לי‬
‫הוא החמה בכל יום הוא זורח מחלון א׳ ושוקע ובא במבוי אחר‬ ‫העוד לך דברים במזלות ובמחנות יא״ל יבא אחר‬ ‫ארוני‬
‫במערב שכנגד החלון שבמזרח ועוד שהוא עובר והולך בעוביה‬ ‫ויגיד והנה בא אדם א׳ ושאלתי עליו מ הוא זה וא״ל גם הוא‬
‫של חלון להראות בישוב שיהיה שהר שנא׳ וכמו השחר עלה ועד‬ ‫ממתיבתא דרקיע והלך זה והתחיל זה ואייל רצונך לשמוע‬
‫שהוא בא והולך ונמשך במשכו של מבוי יהיה עלטה שנא׳ ויה•‬ ‫איך מתגלגלים הב׳ מאורות יה׳ כוכבים וי״ב מזלות וא״ל מי‬
‫השמש באה ועלטה היה ושכינה במערב לעולס שנאמר סולו‬ ‫יתן ותלמדני לברים מתוקים כדברי חבירך ואמר כשברא הקב״ה‬
‫יש באמצע הרקיע שהוא בין‬ ‫לרוכב בערבות חלון א׳‬ ‫יה‪3‬׳ מאורות תמה ולבנה יה׳ ככבים'ו י״ב מזלות ברא תלי מנוד‬
‫מזרחי דרומי של תקופת טבת י ובין מזרחי צפוני של תקופת‬ ‫המאורות להיות מנוד לה׳ ככבים וי״ב מזלות כמנוד אורגים‬
‫המוז ושמה מזרים כמו וממזרים קרה ואין החמה יוצא ונכנס‬ ‫ונטהו ברקיע הזה מןהקצה חל הקצה הוא הבריח נחש עקלתון‬
‫בו אלא פעם א׳ של מחזיר שבו נברא יוצא ביום שנברא • ועור‬ ‫ועשה לו ראש וזנב כפה ואגמוןז״ש בישעיה ויכרת ה׳מישראל‬
‫ד ע שהחמה היא כביצה גלולה ויש לה ד׳ פנים לד׳ צדדים הצד‬ ‫'לאש וזנב זה הפסיק בא ללמדך שמתוך גלותן של ישראל אבדה‬
‫הא׳ כחו חס ולח ומצד השני כחו חס ויבש י הצד השלישי כחן‬ ‫מ ה ם חכמת ראש התלי וזנבי וחכמת המזלות שבכיפת הרקיע‬
‫קר ויבש • והצד הרביעי כחו קר ולח י כנגד ד' תקופת השנה‬ ‫'המתנהגים חכח העגלה היא עש היא עגלה וכפופה כאגמון‬
‫ובתקופת ניסן נהפך הצד של חמה שהיא חם ולח להיות למטה‬ ‫־ודע כי יש לו לתלי ראש וזנב וקורי! שמו הנין והוא מכוסה‬
‫על הארץ ויהיה חס ולח עד ג׳ חדשים תקופת תמוז נהפך‬ ‫ב ע ד ו של רקיע כתנין בתוךהמיס שאינו נרא׳לעין וכה וחיזק‬
‫הצד של חמה שהוא ח ס ויבש להיות למטה על הארז עד שלשה‬ ‫גדול יש לו מאד ייתר מכל הככביס והמזלות כי הוא כמלךעל‬
‫חדשיס בתקופת תשרי נהפך הצד של חמה שהוא קר ויבש להיות‬ ‫כולם • נחש בריח הוא מזל תנין ונקרא תלי לפי שתלויין בו י״ב‬
‫למטה על הארץ ויהיה קרויב־ עד ג'הרשים ובתקופת טבת‬ ‫'מזלות ו׳ מצדו הא׳ יו׳ מצדו הב׳ פעמים מבריח מן הקצה‬
‫נהפך הצד של המה שהוא קר ולח להיות למטה על היד״ ויהיה‬ ‫אל הקצה ולכך נקרא כחש בריח ופעמים מתעקם ומכניס זנבו‬
‫קר ולח ע ד ג׳ חדשים ואס לא היתה החמה מסבבה לדי מוסבת‬ ‫לתוך פיו כנחש עקלתוןוששה המזלות הפנימיים התלויים שנים‬
‫לא היה העולם יכול להתקיים ע״כ ‪ :‬א״ל נחזור לדברינו מהו‬ ‫ה ס והס המשמשים המנהיגים את העול ס באותו זמןוככלותם‬
‫רקיע אייל ערפל שכן רקיע בגי׳ ערפל • בתוך באמצע המים‬ ‫לשמש ישיב ויתעקם אף מצד שני כדי להכניס מזלות החיצוני׳‬
‫בתוך הוא רקיע העומד באמצע והוא מדתו של יעקב אבינו‬ ‫׳לפניסשישמשו בעולם ששה התיכוני׳ששמשו ע ד עכשיו מבחוץ‬
‫ע״ה תלא תראה יעקב מדתו הוא באמצע המיס כהפך לבכו״ת‬ ‫ובשעה שמתפשט אז מבריח את הרקיע מקצה אל קצה הרקיע‬
‫זהו שמלת בתוך נתהפך לבכו״ת והוא שנאמר אלון בכות ותוך‬ ‫הזה נטוי על כל העול׳חקצה ‪ k‬הקצה חוץמקצת פנת צפון שלא‬
‫המים בין מימי חסד ובין מימי כנסת ישראל ומני׳ ובי׳‬ ‫מ מ ר כשאר קצות הרקיע והעולם הזה עשוי ומתחלק לג׳חלקי׳‬
‫המיס הם י״ס הוא חסד הנק׳ אדם גדול והס בגי׳ אדם י״ם‬ ‫שליש ימים הליש מדברית ושליש ישוב ו ה א ח ממקום מזרת‬
‫היא כי׳י הנק׳ יס כל הנהלים הולכים י ל הים וידו הרקיע הוא‬ ‫מקופת טבת שהוא מזרחי דחמי • ועד מערבי דרומי • תקופת‬
‫הואי׳ו של ויהי שאוחו הו׳ הוא נאצל מיה״י והעמדיהו באמצע‬ ‫טבת שהוא מזרחי דרומי גבוה ע ד לרקיע הזה יגובה העיגול‬
‫ל ה ך ל יזהו ויהי מבדיל בין מיס לירה ‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫אםביב כ נ ג ד שפת ים אוקיינוס מכל צד וזה הגבוה פתוח דבוק‬
‫‪1‬‬
‫א ל ה י ם א ת ה ר ק י ע ו־בי־ל כ ץ ׳הניים‬ ‫ר ע ש‬ ‫‪ .‬היא ע ס הרקיע מסביב סביב מקצה מזרחי דרומי ועד מערבי‬
‫וביי יעז ס‬ ‫א ש ר מ ת ח ת לרק ע•‬ ‫לרומי יזה ה ג ס ה פתוח חלונות חלונות במזרח וחלונות חלונות‬
‫מ ע ל ל ר ק י ע ו הי כ ן •י ת״ל ר׳ מ־י ילהים י א י ל‬ ‫אשר‬ ‫נ מ ע ר ג ממקום מזרח סקושת טבת שהוא מורחי דרומי ועד‬
‫זו‬
‫'‬ ‫)‪I‬‬ ‫ו־‬ ‫\<\\‬ ‫ז‬ ‫‪0‬פי׳‬
‫התלויה ברקיע השמים זהו והיו למאורות שהם כ׳׳ז אותיות‬ ‫שנגנז האור הראשון נברא אור השני והאור השני האציל את‬
‫התורה יהי' כח המאורות היה ליי הנאחזת מן הרקיע להאיר‪.‬‬ ‫החור אספקלריא שאינה מאירה ורוצה להתדבק באור העליון‬
‫אליה זהו להאיר על הארץ •‬ ‫ממנו להתחבר עמהס שלח להתפרש מהם גזר עליהם הקב׳׳ה‬
‫אלהים את שני המאורות הגדולים את המאור הגדול‪.‬‬ ‫רעש‬ ‫והפרישה משם והניחה למטה מהם וגס אספקלריא שאינה‬
‫לממשלת היום ואת המאור הקטןלממשלת הלילה ואה‬ ‫מאירה האצילה אצילית איזר וגם אותו אצילות רצהלהתדבק‬
‫המאורות הללי ה ס המאורות שאמר אלהיס יהי איור‬ ‫הככביים‬ ‫באנפ• • זוטרא היא השומרת שער הפרדס והפרישה הב״ה משם‬
‫ויהי אור והתחלת אצילותם אור הלמה כאור ההמה כיכשיה‪,‬‬ ‫וראה‬ ‫והניחה למטה כשברא הקב״ה אדם לתקן בהאי עלתא‬
‫היו ובאחת היו יונקים זהו ויעש אלהיס את שני המאירו׳הגלולי׳‬ ‫האצי׳ ההוא את חיה שהיא מתדבקת ע ם האדם‪.‬בגזירת הגוזר‬
‫י‪/‬‬
‫ואח״כ נקי׳ אור הלבנה קטן וזהו את המאיר הקטן א״ל ר׳ ולמה‬ ‫להתדבק כ״י ע ם התי׳ת יעס דרך העולם העליון וראתה האצ‬
‫הקטינה א״ל כי הלבנה שהיתה כמי החמה אמרה לבינה די באי‬ ‫באנפי‬ ‫דיוקנה שלם פרתה משם ורצתה להתחבר ולהתדבק‬
‫שיהי׳ פיעל ולמה ישתמשו שני מלכים בכתר א' אמרה הבינה‪.‬‬ ‫זוטרא השומרת שער המלך ימיר דחף הקב״ה והשליכה בשיפולי‬
‫ומהו המיעוט שחינה באה אל המלך‬ ‫לכי ומעטי את עצמך י‬ ‫ימא עד שחטא אדם ואשתו שה ‪ c‬דוגמת ר״ו פרצופים ומיד‬
‫כבתחלה רק באמצעית קו השוה וראה והבן שאיןלה איר מצל‬ ‫הוציאה קב״ה משפולי ימא ושלטה על כל אותן קטנים המגדלת‬
‫עצמ׳רק המגיע אליה מקי השוה הוא ת״ת היש מיעוט גדול מזה‬ ‫אותם כ״י בבית אביהם והםראיים להענש בעון אביהס ואותו‬
‫ולעתיד לבא יהיה אור הלבנה כאור החמה וישתמשו ב׳ מלכים‬ ‫האצילות הולכת ומשוטטת בעילם ונתדבקה לגן עדן הארץ‬
‫נכתר א׳ ויהיה ה׳ אחד ושמו אחד כ׳ הלבנה והחמה יתחברו‬ ‫וראתה כרובים השומרים דרך ג; עדן וישבה הם לגי׳ ההוא‬
‫חיבור שלם אייל ר" ולמה הוציאה דיבור כזה מפיה לא ידע‬ ‫להט החרב ולמה ישבה שם בעבור שמאותו דרך נאצלה וכיון‬
‫הב״ה נגה עשה אבל קבלה ודברה בפניו א״ל בני דורשת טוב‬ ‫שנהפך בעין אביהם זמת״בים איתם והירגס וכל זה בידיעת‬
‫ובעבור שקדמה‬ ‫לעצמה והברה להעמידה מלך בשש קצוות‬ ‫אור הרא‪1‬ין מנ״י אף שלעזיה ואציליה נמצאים בעולם שנאחר‬
‫לדבר בפניו אמר לה הגזור למטה ממך והחמה יגזור עלך א״ל‬ ‫ך ויה• לילה בו תרמוש כל חיתו •ער חייל ר׳ כתיב אל‬ ‫ת ז‬ ‫ס‬ ‫ש‬ ‫ה‬
‫ר׳ א״כ יכהוב רעש אלהיס את המאורות ולא יכתיב את שני‬ ‫גינת אגוז ירדתי מ׳ הוא היורד אייל שלמה המלך כשירד לעומק‬
‫ומיעט רבים ־ניס איל בני אני תמ‪ :‬עליך אס נבוא בזה לדעת‬ ‫וידע רכל‬ ‫האגוז נטל קליפת האגוז והביט כל חיתן קליפין‬
‫מלת ונקי ד וטעם ל* יספיקו כל קלפי׳ יכל קולמסי העולם אייל‬ ‫עטגין של אותן רוחץ קליפין דאגה אינם אלא להתדבק בבני‬
‫אדוני מה הס הדברים הללו בהמה חסרה אבר ה ק ר ב ה לפני‬ ‫אדם להטותם דכתיב ותעטגת בני אדם שידה ושדות ודע כי‬
‫תירה תמימה נהנה או‬ ‫קב״ה אדם בעל ינוס הכשר להקריב ־‬ ‫המתענגין בשינה‬ ‫שידת ושידות נמצאים מתענגת בני אדם‬
‫רםירה ונראית השם מהשבחם הטהורה והנקייה שלח אדם‬ ‫בלילה הם צירך תיקון העולם כאשר יתבאר בע״ה ועוד מארת‬
‫לפניהם משכיל משנס ממתיבתא דרקיע ובא ואמר להס במאי‬ ‫מסר ‪1‬׳ שהשליך בה תוקף הדין א״ל ר׳ ממ־ח ה׳ צריפה מאין‬
‫קא עסקיה! רמרי י ת שני קשה לני אייל בינה מחצלת וכתר‬ ‫הוא אמרת ה׳אי׳ל מארת אמרת ה׳ צרופה צרפם ונעשו מאורות‬
‫עליון ע ס הת' וזהו י׳ת שני המחרת הגדילים קודם היו בחיבור‬ ‫י • אי׳ל ל ׳ ל ה״ה יוי׳ד עוליס נ׳ אלו הם‬
‫ה‬ ‫מ ה י‬ ‫למלוכלכים ״ ל‬
‫א‬
‫אחד דבוקים זה בזה ואע״ג שלא היה בפועל שם י השם היה‬ ‫קרום‬ ‫זהו‬ ‫השמים‬ ‫ברקיע‬ ‫בת״ת‬ ‫מאדים‬ ‫שהם‬ ‫נ׳ שערי בינה‬
‫שלם ה׳ אלהים זלכן אמר הגדולים דאחקריאו שניהם בשם‬ ‫המבדיל שהוא כלל כל המאורות שבו נכללים כולם והוא מאיר‬
‫יהו״ה וכשאמרה א׳׳א לשני מלכים שישתמשו בכתר אהד נקרא‬ ‫לאםשקלריא שאינה מאירה שמן הרקיע היא תלוי׳ יהי מארת‬
‫אלהים ואין ל‪ :‬אור מצד עצמה אנא מ זמש ־ וזה שאמר המאיר‬ ‫ברקיע השמים יה• היא ת״ת גדרת היא נ״י שאינה י ד ד ה מצד‬
‫הגדוליהי״ה הקטן אלהים היא סיף הספ׳׳ כילם ־ היא סוף‬ ‫עצמה אלא מצל יהי להבדל בין היום ובין הלילה אם הרצה‬
‫המחשבה סיף הפרד״ס וההיקף • קורס היחה ע ס א* היא ראש‬ ‫לדעת כל דבר היום הוא החסד והלילה הוא הפחד • והרקיע‬
‫לכל האתיות יאח״כ הקטינה את עצמה להחקראיח בשם אלהים‬ ‫שהוא הת״ח מכליל בי ניהם י וגס מבדיל בין מימי היום הם‬
‫ו ע ם כל זה נתחברה בשם יהד יה ב ות ה׳ ואחר שהעמ׳־ ה בשם‬ ‫מימי חסד יבין מימי לילה הס כ״י אייל נלאה אני מזה הדבר‬
‫אלהיס איתפשטו כוחות מהמאיר הגדול וכוחות מהמאוד הקטן‬ ‫שאמר יה• מארת ושב ואמר והיו * ולא חמר ויהי לאותת א״ל‬
‫אצילית המאור הגדיל לממשלת הייס ואצילות המאר הקטן‬ ‫ויהי רצין מלפני‬ ‫ברוך ת‪:‬יה כני כ• גם אני נכוך כדבר הזה‬
‫לממ־לת הלילה ואת הכוכבים שאר כוחות ואצילות שאין להם‬ ‫הדאגה‬ ‫ויסתלק‬ ‫השם שיהיה שעה רצויה שנדע זה הענין‬
‫מספר וכולם תלויי׳ מרקיע השמים הוא ת״ת ישראל שהוא כולל‬ ‫והמיוכהיממני א׳׳ל ר׳ ככר ידעת הנה אדם יא אלינו א״ל דע‬
‫ו׳ קצוית והיא הנותן אור לעטרה שאינה מאירה מצד עצמה‬ ‫לך שבשבילנו הוא כא בוא ונקבל פניו הלנו יאמרו אדונינו מאן‬
‫שממני היא תלויה זהו דתן אותם אלהיס היא הלינה ברקיע‬ ‫אייל בר מינן וכל כך שנים לא יצאת‬ ‫את אייל עבל דעבד אני‬
‫השמים הוא ת״ת להאיר על הארז שכל הנאצל מת״ת מאיר על‬ ‫מעבדותך • א״ל יע״ה אינ• עבד אלא עכל לעבל א״ל בני אתה‬
‫הארז היא כ'׳' ולמשיל אצילות היום ‪3‬יו‪ 0‬ואצילות הלילה בלילה‬ ‫אייל סלדתי שאתם נכווים‬ ‫לאה ח;ר הלי; ואין לדבר סיף י‬
‫יאפ״ה הי׳ ע ם הלילה יזהו ובלילה שאם אין הו׳ היה ע ם הלילה‬ ‫בפושרין ואפי׳ כריהחין אינכם נ כ י ם אמרתי לכם עבל לעכל‬
‫אין קייס בעולם ולהבדיל ן׳ מ י ד ל בין האור ה א אור החםל‬ ‫אני לי׳ל עכד דאכרים הוא כ״ י שהיא בחי של א־רהס ויש לו‬
‫ובין החשך היא חשך הפחד וירא ילהים הוא הבינה כי טוב אלו‬ ‫רשות למכר׳כי הוא עבד אותה ר״ל עשא׳עבד ואני עבד של כ״י‬
‫הי׳ ווין שיש לה׳ מקום להשפיע ויהי ערב הוא המשך ויהי בקר‬ ‫איל חייךכךהביננו דכדךלכך אמרנו לךעדייןלא יצאת מעבדותך‬
‫הוא האור יום שעתיד לשוב האיר והחשך ליום הרביעי כשישוב‬ ‫כלו ר לא עלית באור הגדונ ד מ ו ת ייני עכד נ י ידענו‬ ‫מ‬
‫האור והחשך ליום אז הי׳ שהיא כ״י ע ם ה ע ׳ שהוא יסוד וע׳יי‬ ‫תשובתך אייל הכי *תרתי לכס איני עבד למה שלמטה מכ״י אלא‬
‫הע׳שהוא יסוד תעלהל׳י שהוא הי׳בב׳שהוא חכמת אלהיסדעלו‬ ‫עבד רכ״י וכל הזיו והזוהר מ א ר הגדול בא אלינו אייל ולמה‬
‫בכתר עליון ויקחו כח השפע וברכה וירד דרך הלי הואהצינור‪.‬‬ ‫באת אלינו א״ל שאלו ממתיבתא לרקיע מהו והיו לאותת א״ל‬
‫להשפיל האויבים שקמו על ישראל ע״כ אמרתי לו אלוניני ע ״ נ ‪,‬‬ ‫ומה השיב הקב״ה ת״ל הכי קאמל והיו הס כ״ז אותיות שהם‬
‫פי׳ רביעי אייל רביעי עולה בצ״ר זהו דרא בצר להם מ מ ע ן‬ ‫כחיה וכלים המשתמשים הספירות מקראי׳ איתות וזה לךהאו׳‬
‫את מ ת ם ויזכור להם בריתי ד נ ת ם כרוב חסדיי אייל אלו‪3‬יקו‬ ‫ונקראים חיעליס שנא׳ מיעל צאתך מארז תצריס ינקראי׳ימי׳‬
‫באיזיהכח ורחמים א׳׳ל חמלאם רביעי רי״שד״ת יו׳יד עי״ן יירל‬ ‫שנא> ששת ימים תעשה מליכתך ונקראים שנים שנאמר שש‬
‫אותיות שניות מ״ב הוא שם בן מ״ב אותיות א״ל וכחם מאין א״ל‬ ‫שנים תזרע שרך וכולם משתמשים ע״י המאורות הואכ״י‬
‫?ח‬ ‫ב‬ ‫יז‬
‫הקנוי(‬ ‫ספר‬
‫א ל ה י ם א ת התנינים• ה ג ד י ל י ם ו א ת כ י‬ ‫ויברא‬ ‫‪ £‬ז האותיות ‪3‬מ״ק ועולים מ*ת כוחסמהמו״ח העליון היא‪,‬‬
‫נ פ ש ו ד ה ‪ .‬ה ר ו כ ז ש ת א ש ר שרצו‬ ‫‪,‬‬ ‫שם בן יצית אותיות‪. :‬‬ ‫•‬
‫י ש ר צ ו המים ש ר ץ נפשי ה מ י ס למינהם‪ .‬ו א ת כ ל עוף כ נ ף ל מ ע ה ו וירא‬ ‫ו י א מ ר א ל ה י ם‬
‫‪• ...‬יהיה ועוף יעופף ע ל הארי! א ל ה י ם כי ט ו ב ‪ . :‬הראית כני המלאכים קורא תנינים ר'‬
‫מחנות תכינה מוכא״ל כימין המקבל מן החסיל ט כחסיד יכופר' י‬ ‫‪ .‬ישרצו ר״ל יתאצלו המיס‬ ‫ע ל י פ נ י ר ק י ע ' השימיס'‪:‬‬
‫עון ועל כן הוא כהן גלול• גכריא״ל משמאל ומקבלי מדגכורה‪:‬‬ ‫קעליונים ה ס מימי כתר העליון ילך המין ומהווין לכ״י ומכ״י‪.‬‬
‫ו‪.‬הואשר הגבורה‪.‬ונק׳‪,‬שר צבא וזהו מיכאל כאחת כילה רחמים'‬ ‫לעולם הגשמי אשר יש בו צורת העליונים‪ ':‬שרן נפש חיה ר״ל‬
‫גכריאל כשתים קשה ורפה • אוריא״ל לפניו ומקכל מן הרחמים'‬ ‫יתאצלן זאצילתם יהיה דרך נפש חיה היא היסוד‪ :‬ועוף יעופף‪.‬‬
‫שמשם אורה יוצא כי הרחמים הוא מזרה• זהו שנאי׳ ופנ״י ל״א י‬ ‫ע ל ה א ק ואע״פ שהמיס‪.‬העליונים ׳תאצלו ג ס זרועות הס‪.‬‬
‫ירא״ו אורא״ל א רפאל כמערבמקבלמן השכינה לרפאות שכר‬ ‫ה ס ל יפחל ישפיעו לת׳׳ת וליסוד והס ישפיעו על הארץ היא כי'!‬
‫אפרים א״ל רבי כולם לכרי אלהים' ולמה ככאב מנינם הכל י׳‬ ‫ולמה אמר ועוף יעופף יאמר (עופות יעופפו אחר‪.‬‬ ‫א׳ילר׳‬
‫אלא כך הוא י התנינים הגלולים הם לויתן׳ ובת זוגו הוא ת״ת'‬ ‫שמרמזים בזרועות ‪ . :‬א״ל הנה אני נשבע לך שאני יודע‪.‬‬
‫ושכינה וגולת לויתן־ לשון חיסל לומל ששניהם חל ולכן' נחסר‬ ‫א ך נראה לי • שהדבר עמוק מאוד‪.‬‬ ‫? ב ה בדרך ‪. .».‬‬
‫הי׳ להורות חיבול כ״י בת״ת אייל א״כ ינחוב רחמנא תנינים‬ ‫אייל ר׳ למען‪.‬השם ‪.‬לא נזוז מכאן' אס‪ .‬לא‪,‬‬ ‫מאד ‪• ,‬‬
‫גלולים למה כתיב ה׳ א״ל תנינס כתיב קלי תנינים כזמן שהם‬ ‫נלעהו א״ל תצווני זאל תזלזני כי לא אזוז מזה עד שאלעהו‪.‬‬
‫הנינס והוא חיבול האוהל א ז ה ׳ לאפין שבשם‪.‬בן ל׳ עמהם‬ ‫זהנה ה ס הולכים זמדבריס * ונחש יוצא לפניהם הולך ואומר‪,‬‬
‫ובזמן‪.‬שהם תנינים שא׳ מהם פועל לין הז אין ה' עמהס ואמר‬ ‫ועוף יעופף ובשתים יכסה פניו ובשתים יעופף • אמרי מאי האי‬
‫הגדולים כ׳ בין כך ובין כך הס תחת ממשלת זרועות הס חסל‬ ‫א״ל ל'‪.‬תגזור עליו לעמודולספר מה זה עודם מדברים והנה‬
‫ופחל שגם הפחד נאחז ני; הגדול היא החסד ורנה והכן ע ל‬ ‫עוף ילד ולקח הנחש בפיו ובעלותם קול דנתם מגיע ״ועוף‪,‬‬
‫ענין ה ס ד י ם וצי כי ן שהסיכום בזכר שהעלימו מ; העיל‪ 0‬שלא‬ ‫יעופף זה חסד ופחד ומקומם ת״ת ‪,‬ושכינה שני פועלים בשני‬
‫ישחמשז ע‪1.‬הצינ'ון"בנקבה היא כ״י שהיא רפה ואינה מהרבת ‪:‬‬ ‫אדוני׳ ונפסק הקול ונעלמו מן העין וארצובאינו דא ללא• נקש ן‪.‬‬
‫כל נפש החיה הוא י^וד עולם הרימישת שהאציל‬ ‫‪flSl‬‬ ‫ןעמדנו‪,‬ברעלה גדולה ומלאך א׳ ‪ 63‬להס והכירוהו וראה‪.‬‬
‫‪ ...‬הלילה ומלת חמשת לילה וזהו שבא בלשו)‬ ‫‪. .‬‬‫י‬ ‫אותם נלתעי׳‪:‬יגעל בהם‪ . ,‬יאמל להם מה לכס למה תרעלו‪.‬‬
‫חזיייל רמשא הלא תרחה שכתוב תשת חשך ויהי לילה בו ת ר מ ה‬ ‫וקבי׳ה הראה‪ ,‬להם דבלים גדולים וטלאים ‪ .‬והלאה לכס מיה‬
‫כל חיתו •עך• משר שרצו המיס‪ :‬ה ם מים העליוניס מימי‬ ‫שקשה לכס כי זכאים אתם לפני הקב״ה וחלקכם רב וגדול רק‬
‫י החס־ אמלתי עולם חסל יבנה למינהם שכל הנאצל מהם צריך‬ ‫ק ז ה ח שלא תגשימי כי אין בעולם עונש כמותו אייל אדונינו אל‬
‫ה ס המלאכים‬ ‫שפע כפי פעולתם ואת כל עוף כנף למיכהו‬ ‫הזהירנו בהגשמה כי יידענו עני] הגשם שעונשו גדול מאד אך‬
‫‪ ,‬י המתפשטים למינהס וזהו וכעל מ פ י ס יגיד ל נ ר ‪:‬‬ ‫י‬ ‫אחת בקשני ממך להודיענו‪.‬מה הראה לנו הקב״ה בנחש ו ע ו ף ;‬
‫אלהים כי טוב אלהים שהןא הכינה זן ומפרנמ'‬ ‫‪1‬ירא‬ ‫א״ל כתיב ועוף יעופף זה חסד ופח״ר‪ .‬וזהו בשתים יכסה פניו‬
‫כולם ע״י כי טוב ה ם הווין ויברך א ה ס אלהינ?‬ ‫‪.‬‬ ‫ששניהם מכסים אתפנין הוא ליי ובשתים יעופף באלי השתים‬
‫לחמר פרי ורבו ומלאו א ת המיס בימים והעוף ירב בירן י ‪ :‬׳‬ ‫* ‪ f p w‬יפעול פעולת‪.‬הצדיק והרשע‪ .‬והראה לכס הקב״ה נחש‬
‫ועתה המשיך הקב״ה את הברכה מבריכות המיס העליונים הוא‬ ‫ועון> שהנאש הותפחד והעיף הוא ח ‪ 6‬ד ‪ ,‬׳ ‪..‬א״ל אדונינרולמה‬
‫י‪/‬‬
‫המקור העליון והמשיך מלמעלה למטה אותם הם האצ ט ל ם‬ ‫הדמיז צפתד במלת‪ ! .‬ע י ף כ י כ ע ו ף רומז בחסד א״ל בעבור‬
‫שמתברכיס מהמקור העליון ע״י אלהים היא הביצה י לאמר‬ ‫שהעוף הוא החסד מחזיר‪ .‬את‪.‬הפהד להיות עוף כמוהו‪.‬מי נתלה‬
‫שכל אחד יתןלחבירו״ןזהו פרו ורבו ממיסהעליוניס ומלאו אותן י י‬ ‫קטןבגדול וגבוה מעל גבוה שומר *‪ . .‬וראו והבינו‬ ‫}ח׳‬
‫‪.‬המים בימים הוא כ*׳ שכל הנחלים הולכים אל הים והע^ הם'‬ ‫‪,‬‬
‫כשהשם‪ .‬דן את העולם ברחמי ׳ אז ת״ת מכבה האש היא השכינה‬
‫הזרועות ירב כ י י ן יזהו שהצינורח יבאו בארץ דרך השדרה‬ ‫•ןטיבה געילםוכשהוא דן את העולם גדין האש‪,‬בוערת‪,.‬והאק‬
‫ודרך ימין ודרך שידל י״ל ר׳ והמלאכים א ך מתברכים א״יל‬ ‫מ ת ח ר ה ות״ת‪.‬עית'ד ורעה בעולם ״‪ .‬וזהו שני פועלים לשני‬
‫ז‬
‫כלי פיפעלו‬ ‫משפיע להם לכל אחל כח מהכוחות העליונים‬ ‫‪$‬דיליס א״ל אמת כי הראה לנו הקב״ה כל מה שאמרת מ״מ‬
‫סעילתם הן לרין הן לרחמים ויה־ה בככתכ של אלו מהמקור'‬ ‫אמור לנו מלת ועוף איך כולל שניהם א״ל ועוף גי׳ חסד ופחל‬
‫העליון כי כולם משם מתברכים ייע׳יפ שהייוח המלאכים מן'‬ ‫\שניס יתירים‪.‬נ‪/‬לויהס ד״י פרצופים המראיםפעולתיהס בפועל‬
‫הארץ היא השכיצה והער והרבו שלופה בלבא אש המורים לין'‬ ‫עודם מ ל ב ד ם ואליהו ז״ל בא ואמר‪ .‬מלאכי עליון טובים ורעים‬
‫אפייה גם הס מהמקיר עליון מתברכים וניזונים מאחר שכל‬ ‫{הבאים נין הפחד רעים והם שליחים בעולם ונראין לבכי אדם‬
‫הספ׳‪.‬׳ משפיעים כארז כענין כל הנחלים ה‪1‬נ‪:‬יס אל הים חייב‬ ‫[כצורת אדם כי פושטים‪.‬צורה‪ .‬ולובשים צירה זהי שנאמר ועוף‬
‫ג ס המלאכים וצל מה שלמטה מהם מאתה השפ־נה ניזונים ‪'•:‬‬ ‫‪,‬יעופף על הארץ‪ .‬והנה‪.‬שמס כשם רבם א״ל אלופינו אם‬
‫‪ "2Tty‬ויהי בקר ויהי ערב היא השכינה ויהי כקר היא‬ ‫'ויהי‬ ‫כדבריך למה אמר בפועל כלעוףלמינהו ובציווי לא כתיב‬
‫‪ .‬ת״ת ועתידם להיות שניהם יום ואז הי׳ ר ח ת ז‬ ‫‪.:,‬‬ ‫!למינהי אייל המל ?ך הפושט צילה ולובש צורה לא יאמר בו‬
‫‪,‬בחכתה והש׳ הרומז בבינה והס אכ ואם ישיבו ע ם הי׳ הוא‬ ‫"?מינהו אך תי‪.‬שהוא רוח ממש יאיניפישט צורה זליבקצורה‬
‫•השכינה ועם המ׳ הוא הת״ת שהם הכנים ההן ובת גם הח׳‬ ‫*אמר בו למיכהו ודעו שהמלאכים נראים לשני פנים נראים ממש‬
‫הרומז ?הול ישלים עמהס ‪:‬‬ ‫*••‬ ‫אנשים כי‪.‬לובשים צורה של אדם ובעבור שמשתנים לח כתב‬
‫א ל ה י • ת ו צ א ה א ר ץ נפ ש ה י ה ל מ י נ ה‬ ‫‪ 1‬יאמר‬ ‫ב ה ם למינהו והאחת הוא במראה נבואה מבלי ראות עין ועל אלו‬
‫‪ -‬ב ה מ ה ורמש‪ ,‬וחיתו ארץ למינהו • דל*‬ ‫'ןנאמר למינהי א״ל אדוטט מהי עושה מלאכיו רוחות משרתיו‬
‫בן י ידוע תלע בני שהנפשות נאצלו מהבינה אל היבול ע״י‬ ‫‪$‬ש לוהט • א״ל יש מלאכים שהם מרות ויש מלאכים שהם מאש‬
‫הת״ת ימשס‪.‬בשכינה הנקראת ארז י ומן ה^רץ יצא כל הכוחות‬ ‫*שלום ביניהם א״ל אדונינו היש בהם לבישת צורה מלמעלה‬
‫כלל עולם הגשמי שאין לך כריה למטה שאין לה כח רוחני‬ ‫ז&הם משמשים א״ל לבושם כסות אש לבנה א״ל המלאכים ראש‬
‫למעלה י וגם הוציא האר־ היא השכינה כל הנפשית לפועל‬ ‫שדסילרוח ושל רוח שביס לאש זהו לבישתם ע״כ דבריו ילמס‬
‫•וזהו ותוצא הארץ נפש חיה היא נפש אלה״ר וזהו ויהי׳האללן‬ ‫׳*פיעז הזרויות ל א ת בעבור שהארץ ע״י פני רקיע השמים‬
‫לנפש חית ג ס נפש בהמה ורמש כולם נפשותיהם מן ה א ת •‬ ‫י י היא ת״ת צרכה השקאה מהזרועות‪:‬‬
‫שהרימכתר עליוןכשפעים‪.‬‬ ‫נ כ נ ס ת ישראל ע״י קו האמצעי‬ ‫‪ fc‬בינה‪-‬ומלת ויעש החציל אה הרקיע ל ת ו ת כל העומד באמצע‬
‫ונאים בהיכל עליון היח הנינה דרך אמצעית‪.‬חכמה‪ .‬ומהיכל‬ ‫הוא יסור והרקיע הזה עומד כין ח' שהוא הכתר ונין הת׳ שהוא‬
‫עליון נא לשאר הספירות עד שמהקכציס כלס כתפארת‪ .‬ומתיי׳ין‬ ‫הלא תראה שהמ׳ הרומז ברקיע הזה הוא ת״ת העומד‬ ‫ל״י‬
‫ביסוד ומיסוד לכנסת ישראל י אייל מהו מתחת השמים יאמר‬ ‫;באמצעי בין ח׳ ונין ת׳ שא׳ נראש ‪1‬ח׳ כסוף ומי׳ באמצע הא׳‬
‫יקוו המיס אל מקום אחד והראה היבשה איל קרי ביה מההת‬ ‫משפיע אליו והת׳ מקבלת ממנו א״כ שניהם צריכים ‪3‬מ׳‬
‫השתים הס השמים העליונים שע״י תחת המקום עושים גוירת‪-‬‬ ‫!^מתחברים עמי אמ״ת וזהו' תתן אמת ליעקב א״ל ר׳ ביום הא׳‬
‫השמים הוא הבינה שהיא שמים על הבנים ־־ א״ל לז״ר‪ .‬יכתוכ‬ ‫נאמר בו כי טוב וביום השלישי נאמר בו כי טוב וביום ‪3‬׳ לא‬
‫מתתת שמיס א״ל הוא ה׳ אחרון שבשם בן ד׳ ויצא בפועל זהי‬ ‫?אמר בו כי טוב אייל בני אמר לי אבי שקיבל מאליהו ז״ל שאמר‬
‫ותראה היבשה‪ .‬וכבר אמרתי לך הסדר מכתר לחכמה‪..‬הנקרא‬ ‫שלא נתבטל המחלוקת מן המיס יהאש עד יום שלישי שנאמר‬
‫נקודה ולכן הי׳ רומז אליה ומחכמה לבינה הנקי היכל הקודש‬ ‫יקוו המים מתחת השמים ואז עמד כל אחד במקומו כפי רצון‬
‫ומשם לת״ת וליסוד הנקראים שני מכריעים אלא שמכריע‬ ‫המקים א״ל ר׳ וזו‪5‬י**מחלוקת המים יהאש שלום בעולם וקיום‬
‫<‬
‫א' הוא ו׳ הנגלה ומכריע השט היא ו׳ הנעלם והנמשך שהו‬ ‫מהיכן היה יא״כ אחר שהמים העליונים והתחתונים הם קיום‬
‫הנגלה מושך ו׳ אחר וב׳ההי״ןשבשס בן ד׳ ה׳ראשוןלבינה והי'‬ ‫בעולם יאמר בשני כי טוב אייל אעי׳פ שגם הם קיום העולם‬
‫שנייה ל כ נ ס ת ישראל ‪ -‬ו י ק ר א א ל ה י ס ליבשה אר־ןולמקוה'‬ ‫מ״מ הוא ע״י השלישי הוא הרקיע ולכן לא נאמר כי טוב עד‬
‫א׳׳ל ר׳ היינו‬ ‫המים קרח ינרס וירא אלהים כי טוב •‬ ‫יום ה ג י ‪ :‬יראה בני והבן בשכלך כי המיס צריכים יבשה לנוח‬
‫יבשה היינו ארץ אייל ברוך השם שהשווה דעתינו שכך אמרתי‬ ‫ובהיות המים הנק׳ אדם בלא יבשה הנקראת כ״י אין הדבר טיב‬
‫ואייל לא לכי כשהיא יבשה היא שורפת ואינה‬ ‫ג ס אני‬ ‫זהו לא טיב היות האדם לבדי וכשנראה היבשה אז נאמר כי טוב‬
‫מבורכת ועל כן הבינה הנקר׳ אלהים הזמין לה מ ס העליונים‬ ‫וראה והכן שהארץ פיריתיהמכח הצדיק היא ׳סיד עולם הנקרא‬
‫לצאת מיכשותה ולהוציא פדות שאז נק׳ ארץ זהו ויקרא אלהים‬ ‫צדיק והוא טוב שנא׳ אמרו צדיק כי טוב והיא לא עשתה פדית‬
‫ליבשה ארץ ־ אייל כני דע לך כ׳ הבינה הזמין את כ״י ע ם‬ ‫נגר יום הג׳ ולכן נאמר בג׳ כי טוב ועוד מתי נבראת גיהנס‬
‫ואחר שהזמינה ע ם‬ ‫הפחד זהו יבשה ואז היא עניה לגמרי‬ ‫ביום שני הוא פחד הגוזר על כל ממשלת רעים ובמקום הרע‬
‫הת״ת יאז היא עשירה זהו ארץ • גם דע לך ארץ א׳ סגו״ל‬ ‫איך יאמר כי טוב אייל מהו גיהנס בשני הוא גיהנם הוא אש‬
‫סוף המחשבה ץ׳ היא הבינה ר׳ היא הצינור האמצעי דרך‬ ‫שנא׳ אש אוכל׳הוא וזה האש מדליקו על ראש החייבים * וראה‬
‫היסוד ור״ל המשיך הרצון אל היבשה דרך האמצעי מקוה המים‬ ‫כל מחל קת שהיא לש״ש כהכא סופו להתקיים !כשנשלם צורך‬
‫הוא קיבוץ המים שבו מתקבצים מניס והמיס האלו הס הזרועות‬ ‫השמי׳אמר כי טוב ויבדל ביןהמים אשר יכו׳ הם מי הי״ם היא‬
‫והמקוה הוא יסוד עולם והמשיך אליו כל המים ובכללם הוא‬ ‫כ״י ובין המיס אשר מעל לרקיע אלו מיס העליונים מי חסד ‪:‬‬
‫הפחד והיסוד היא המקוה המטהר את הטמאים והמקבל׳מן‬ ‫אלהים לרקיע שמים ויקרא ר״ל הזמין אלהים‬ ‫ןימרא‬
‫הכתר ומן החכמה ומבינה ומתפארת דרך האמצעית בלי הפסק‬ ‫לרקיע ונעשה שמיס ויהי ערב היא כ״י ויהי‬ ‫י‬
‫ששלש ראשונות אצילות דרך שור״ק ולא דרך סגי״ל והנה הד׳‬ ‫בקר הוא ת״ת שהערב נמשך אתר הבקר ונעשו שניהם יום יא׳‬
‫ספירות הללו כל ח׳ כלול מעשר והרי כאן מ׳ סאה •במקוה‬ ‫שני כי כהיות הערב והבקר יזם אז הנ׳ הנק׳כ״י בין הי׳ שהוא‬
‫ואס חסר אינו מטהר ולכן כל הכוחות החיצונית מסבבים את‬ ‫אב יבין הש׳שהיא האם שהי׳בחכמה יהש׳בבינה זהי שני וראה‬
‫יע״כ‬ ‫היסוד היא המקוה להטהר ממני ילקבל הוד והדר‬ ‫הילך אלהים יש לו זרקא את הרקיע מקף‬ ‫ש ן ‪ 3‬י‬‫ל‪,‬‬ ‫י ש‬ ‫י י ע ש‬
‫השערות סביב המעור דוגמא עליונה והמקוה מוריד מימיו‬ ‫הרקיע יש לו סגול זרקא מלאך ושמו זרקיאל זורק קול שופר גדול‬
‫לשכינה זהו כל הנחלים הולכים אל הים והמקוה הזה מימץ‬ ‫וקול שופר הילךוחזק מאד ממהר ימכשר קץפדית בא העת הגיע‬
‫מתוקים ומי השכינה מימיה מלוחים רמז למ״הד והשכינה נקר׳‬ ‫היום לקבץ סגולה ודע והבן שזרקא נקרא שמו ג״כ אייל שם‬
‫ים ואין להקשות מהבינת הנקיים והס מתוקי׳ כי נקיים הגדול‬ ‫זה נאצל מאל ר״ל מתוקף הגבירה יטעס סגולה שס נאצל‬
‫שמלת גדול מורה מתיקות ולפעמי׳גס מימי הבינה הס מלוחים‬ ‫מג׳ כתריס מן הרחמים מן היסוד ימן הכתר מל׳ונק׳ שתו על‬
‫כי הוא קו ירוק • וראה והבן שהמקוה הזה שהוא היסוד ־אמר‬ ‫שם שר הסגולה ס גליאלוגם יש לי שסאחר נרמז בו סוד השופר‬
‫לה׳ היא כ״י קום ה׳ זהו מקו״ה י וגס אליהו ז׳יל אמר מקוה‬ ‫פי׳ שופר גדול של רחמים שם גזור מתוקף‬ ‫והוא שגזריאל‬
‫הנדס זה מקום שכל מים העליונים תמנו שם מתקבצים ותאם‬ ‫הרחמים ויבדל יש לו רביעי והיא שר א׳ ישמו ם מ ריא״ל‬
‫באים יץצאיס לכ״י ומשם בעולם השפל הלא תראה שמלוה הוא‬ ‫ור״ל סמר מפחדך סמאל מקטרג רביעי עתיד ליפול כחמר ריבץ‬
‫היסוד שהרי לא אמר בו כי טוב אלא כשהזכיר מקיה' המים‬ ‫החת משאו סיכל עול מדת הרחמים ‪:‬‬
‫והיסוד הוא הצדיק שנא׳ אמרו צדיק כ׳ טוב ומלת טוב ט׳ הוא‬ ‫אלה־ם יקוו המים אל מקום אחר ותראה היבשה‬ ‫‪1‬יאטר‬
‫ט׳ לאצילית ו׳ הוא ו׳ הנעלם ‪3‬׳ שמתברך מהכמה עלאה‬ ‫ויהי כן ‪ :‬וחלת יקי ו מיעוט רכים שנים ר״ל‬
‫הנקר׳ כ׳ ודע כ׳ אע״פ שהיא ט׳ לאצילות נקרא שבת ומזרח‬ ‫יעשו שני קווים קי הראשוןקו השני י ואלו השני קווים צריכים‬
‫וזרעם של ישראל משס כא כ׳ חוט השדרה מושך חן המוח וכא‬ ‫עור מקום להשפיע הוא שנא׳ אל מקום אחד היא כ׳יי ה נקראת‬
‫לאמה ומן האמה יוצא הזרע שנאמר ממזרח אכיא זיעד ייימתי‬ ‫אע״פ‬ ‫י״ס ואמר אחד כי הוא המשלמת האחדות הלא תראה‬
‫כשישראל טוכים וישרים כמעשיהם אז ממזרח אביא זרע חדש‬ ‫שמלת יקוו מורה שני קווים ג ס מידה קיכוץ ור״ל כל הימים‬
‫ואם ח״י‪.‬ישראל יעים זחטאיסא‪3‬יא להם זרע שכבר ‪3‬א לעולם‬ ‫יתקבצו אליה א׳יל ר׳ אני שמעתי מאבי אחד היא היסוד מקום‬
‫ונתגלגל ונתלכלךוהכל ע״י ת״ת כ׳ הת״ת הוא המכריע הראשון‬ ‫היא העטרה ר״ל יקוו המים אל מקום ע״י אחד הוא היסוד‬
‫ואצילות הברכה משם למכריע שני היא הבר־ת • ודע והבן‬ ‫אע״פ שהמיס מתקבצים בה אינה‬ ‫ותראה היבשה ראה והבן‬
‫שהזרע הם הנשמות והס בתשובה ומשם משתלשלות ליסוד‬ ‫לעולם מיס שאם כן אינה כלולה מן האש ומן הפחד ע״כ אמר‬
‫עולם ומיסוד עולם יוצאת ומתלבשות בעולם השפל ־ וחי״ל‬ ‫'ותראה היבשה להיות כלולה ג ם מאש שהאש מורה יבשות והנה‬
‫הרמיזוהו בפרק המוכר את הספינה ירדן יוצא ממערת פמי־ש‬ ‫'כלולה מן הכל • א״ל ר׳ ולמה בפסקא יקוו המיס אמר כי טוב‬
‫ומהלך בימה של טבריה ויורד ביס הגדול ן ׳ א״ל ר׳ ולמה לא‬
‫כז‬ ‫כי טוב כ׳ כעמים • א״ל בפסקא יקוו המים מורה החן וכלה‬
‫‪1‬‬
‫אתר קרא ים אכל אמר קרא ימים א״ל קרא ר״ל הזמין ימים‬ ‫ושושבין ־ א״ל א׳ הכי יאמר ג׳ פעמים כי טוב א״ל נגד התן‬
‫הוא כ״י המקבלת כל הימים י וירא אלהים כי טוב *ר׳׳א‬ ‫וכלה אמר כי טוב ונגד שושבין הוא נכלל בכי טוב הת׳׳ת י•‬ ‫;‬
‫מתהפך ראו״י והיא ראוי לקבל מן האלהיס דרך האמצעית ‪:‬‬ ‫'אייל בני קנה דברים גדולים ונוראים מקנה אשר אמר ל‪ :‬אבי‬
‫ויאמר‬ ‫א‬ ‫יז‬ ‫מפה לפה שאמר לו יקוו המים‬ ‫•ל שקבל מפי אליהו ז״ל‬
‫יחר זרע הו׳ שהיא ת״ח ישראל הוי( שנאמר כ׳ זרע השלים הוא‬ ‫‪-‬ויאמר ‪#‬להים ת ד ש א ה א ר ץ ד ש א ע ש ב מזריע‬
‫ת״ת ישראל שהוא זרע השלום שהוא ה־םיד ור״ל זרע ו׳ בו‬ ‫ז ר ע ע ץ פ ר י ע ו ש ה פרי למינו א ש ר זרעו‬
‫על האין אותו הזרע הבא אליו מזרע הו׳ משליכו כארץ וראה‬ ‫מ ע ל ה א ר ץ ויהי כ ן * אחר שיצא הארץ לפועל‬
‫י‬
‫והבן שנשם שמזריע בארץ אשר היא בת זוגו כן לשר ודס שהוא ׳‬ ‫גזר עליה אלהים היא הבינה נתת ג ס היא כח ישפע לכל‬
‫דוגמא עליונה אין לו רשות להוציא זרעו כי אס בבת זוגי'‬ ‫התולדות הוא שנאמר ואתה מחיה את כולם אייל בני הבן תבין‬
‫׳ושאינה בת זוגי הדרה־בביתו קרינן ביה ׳מג לבשלה • ותונא‬ ‫את דברי שפעם אחת שאלתי לארס אחד וכנס היה וחכם גדול‬
‫הארץ ליל האצילה הארץ היא כ״י י דשא עשב בגזירת הגוזר‬ ‫היה ישאלתיהו מהו תדשא הארץ ולא ענה לי רק אתר לי בני‬
‫היא הבינה שעשב היא המ‪:‬ריע זרע י יעץ עישה פרי ולא אמר‬ ‫אין לי פה להשיב ואמרתי לו אדוני מחסרון ידיעה או מצד‬
‫ועץ פרי א״ל היינו עץ היא היסיר שהאציל לשרי היא כ׳׳י א״ל‬ ‫*הסוד עמוק ואני איני כדיזי ואמר לי בני כל כך הסוד גדיל‬
‫אדו ניט בציווי אמר עץ פרי עושה ברי‪ ,-.‬ונ‪!£‬ן אמר ועץ עושה ‪.‬‬ ‫ע ד שנעלם ממני ואמרתי לו תמה אני עליך איך יש לך מציתה‬
‫פרי ולא אמר ועץ פרי א״ל היינו ועץ ‪• 06‬הי׳ במקום ה ל ת‬ ‫אחר שנעלם ממך הסוד הזה ואמר ל׳ במה שלא אוכל להשיג‬
‫שהאציל העץ והעץ האציל הפרי אשר זרעו בו תשר זרע הוי בו‬ ‫איך אדאג עליו ואמרתי לו אלוני אם אחה חשוב ונכבד לפני‬
‫וירא רלהים היא הבינה כי טוב כי הוא הו׳ טוב משך הו׳ וליל‬ ‫השם בקש ממני ויודיעך ואמר לי איני כדאי ואיני משיג בזה‬
‫ראויים הס להיותם שדרה ולקבל דרך האמצעות זהו וירא‬ ‫ועור אמר כלבחך יש לאל ילך * ואמרתי נו ב״ל יש לאל ידי •‬
‫שמלת ויר״א מתהפך רא״וי ־ אייל אדונינו ותוצא הארץ החוליים‬ ‫וקראתי אל ה׳ יגזל ובא אלי אליהו ז״ל במעמד הננס יאמא לנו‬
‫של ת״ו מלא בו׳ עשה פרי הול״ס הע׳ הכר ו׳ ולמה כל זה א׳׳ל‬ ‫השלום אל לבנןוענה הננס בבהלה שלום למרנןורבנןמאןאחה‬
‫ותוצא הת׳ רומז לכנסת ישראל ב׳ ווי״ן נגלה ונסתר שמשכ־הס‬ ‫‪1‬‬
‫‪-‬ושחקתי על שאלתו וקולם ענות אליהו ז״ל עניתיו ייני וליל‬
‫נאכלה התי״ו ושלשתן מן הצדיק רומז בבינה והיא א ס המיס‬ ‫היא אדונינו אליהו ז״ל אשר שלחהו ה׳ להאיר עינינו מדשא‬
‫הצ׳ מן הא׳ הוא כהר עליון ואלו עשה העי רומז ליסוד והה׳‬ ‫הארץ ומיד רץ הננס ויפול על פניו וישתחוו לו אפים ארצה‬
‫רימז לעטרה והש׳ רומז בבינה והנה אם הבנים בין הע׳ היח‬ ‫ואמר לו אליהו ז״ל מ׳ שרי למיעבד הכי ואמר לו אני שרי ושריי‬
‫היסוד ובין הה׳ הוא כ״י ואע״פ שהארץ מאצלת והעץ מ*ציל‬ ‫שכן יהושע השתחווה למלאך ואמר אליהן הדין' עמך מאחר‬
‫כת אצילותם מן הה׳ הוא החול״ס ולכן עשה ימצא בחול ס ‪:‬‬ ‫שפשט צורת מלאך ולבש צורת אדם שרי וישרי ועדיין פני הננס‬
‫ויה׳ ע ר ב ויהי בוקר י ו ם ש ל י ש י • ר״ל בהיות ערב ‪.‬‬ ‫ארצה עד שהקימו אליהו!"ל ועמד ברעדה ציולה ואמר אדוני‬
‫היא כ״י והבקר הוא יסוד עולם בהיותם יום אז‬ ‫*‬ ‫•ברוך שזכיתי ודמיתי את פניך ועניתיו מה זה התימא עמך‬
‫ג ס השי שהיא הבינה ע ם הל׳ שהוא הת״ת והי׳ ההוא החכמה‬ ‫שתיק ינקשיבמה ישיג בתדשא הארץ מיד התחיל יאמר כתיב‬
‫ע ם הש׳ שהיא הבינה זהו יום שלישי •״אייל אדונינו שלש פרי‬ ‫והולידה בצמיחה מאן הוא בענה אלא כך הוא אחר שהארץ‬
‫כתיב הראשון יש לו שני גרשיי״ס כזה פרי והשני פשטא כזה י‬
‫י‬ ‫היא ליי שתתה מימי הבינה ומימי האסל הולידה צמחים הם‬
‫פ ד י והשליש־ יש לו תבי״ר כזה פ ר י ולמה נשתנה בטעמם‬ ‫המלאכים הקדושים והטהורים וזהו תדשא הארץ ועול אמר ני‬
‫‪y‬‬
‫א״ל א• לאו דחביב קנה בןקנה לא הייתי מגיל לך ־ שני‬ ‫המיס העליוני׳שמיריס וסתיימים ובאים בסבת והסבת בגזירת‬
‫גרישי״ן ר ט ע ״ פ מ א ׳ י ל ר״ל"רחמים ״מלחמה ״עורך ע ם‬ ‫המקים המשפיעים בארץ והארץ משפעת במה שלמטה ממצה •‬
‫״םמא״ל ‪ -‬י ־ "שלסמא״ל ישפי״ל •י אייל אדוני של‬
‫ז‬ ‫‪T‬‬
‫• וזהו מצמיח הציר לבהמה אייל אדוני האי בלמה מאי הוא •‬
‫סמא״ל ישפיל מנלך אייל שני גרישי״ן ע ם רמע״ס מא״ל עולים‬ ‫א״ל זאא הבהמה רועה על אלף הריס שמגדלים לה בכל יום‬
‫במ״קל׳ט כי רמעסמאי׳ל עולה ליי ישני גרישי״ן הריכ״ט •‬ ‫ה ט ח חציר וזהו שנ־מר הנה נא בהמית אשר עשיתי עמך חציר‬
‫יכן עולה במ״ק סמא״ל ישפיל ודע כי •ש שר אחד לשיים ששמז‬ ‫כבקר א כ ל ומלת עשב אילין אופנים וחיות וכרובים שבשעה‬
‫מ וסד על יסוד הרעה אשר תבא אליהם והשם ההיא מכריז‬ ‫שבני א^ס מס־רים להשפלות לפני הקב״ה בקרבנו׳ ובאפלה‬
‫עליהם ואמר סס׳׳ח גנא״ל ליל סמא״ל סמא״ל חרבך גברייאי׳ל‬ ‫שזז היא עבודת האדם חז כל חית‪ ,‬אופנים וחיות וכרובים‬
‫נוריא״ל ר״ל קרב ה׳ גבריא״ל יה׳ הקשה את רוחו ואמץ את‬ ‫מתקנן תקוכ״הו וזהו ועשב לעבודת האדם וכ^הם מתוקנים‬
‫לבנו על יקים גוי אכי״ר‪ :‬פרי השני היא ליי פשטה חיילותיה‬ ‫מעבידא אדם אז משפיעים מזונות לעלמאזהי שנאמ׳ להוציא‬
‫ולכן הפרי השלישי‬ ‫וכחיתיה ויפשיטו אח סמא״ל זכחיתיו ־‬ ‫להם מן הארץ י ועשב נקרא זרע כל מה שמאקנים בני אדם‬
‫תיי״ר שבר דין רשעים גיהנם הוי הזי וי י• חביר ועל ידי מ•‬ ‫לאיפניס וחיות וכרובים מן ה א ח בקרבצותיהם ובאפלתיהס‬
‫ע"׳ תבריא״ל המכונה וי לשבור ולהכניע ממשלה גויס •‬ ‫גולם להוציא עליהם מההיא ארץ ניזון להאי עלמא ויתברכו‬
‫תבריא׳׳ל ת״ת ״ברכה ״יסוד אלו הם רוממות מלכותימ‬ ‫בני אדם מבריכה העליונה א״כ העש•‪ :‬מזריע זרע י ״ ל אדונינו‬
‫י ומעלתינו וכראות הננס דבריו יידר נדרים כי רעדה אחזתהו‬ ‫אחר שזכינו לשמי! מפיך הכוונת אילו באר לנו כל הפסוקים‬
‫‪ .‬וילך להשתטח לפניו והניחם יהלך לו ‪:‬‬ ‫מהו עץ פרי אייל עץ הוא יסיר ע ז יהוי׳ה במיתי י׳ פעמים‬
‫ו י א מ ר א ל ה י ם יהי ללרת ברקיע השמים לה‪3‬ד בין‬
‫‪:‬ז‬
‫ה׳ ה׳ פעמים י׳ ו׳ פעמים ה׳*ה׳ פעמים ו׳ עולה ע״ז־«‬
‫היום ובין הלילה והיו לאיתי ילמיעדים'‬ ‫פרי הוא ליי עושה פרי שהפרי החציל הפרי ליל היסוד היא‬
‫ולימים ולשנים י א״ל ר׳ ציוהה הבינה להיות ב׳ מאורות ולא‪.‬‬ ‫‪-‬פרי של ת״ת והאציל פרי אחר היא ליי זהו *ר׳ עושה פרי וגם‬
‫די באחת ־ אייל האור הראשון לא שימש רק ג׳ ימים הראשונים‪,".‬‬ ‫תיא אפקת אותן כרובים ותימירות מאי תימורות אילץ איכון‬
‫ומיד נסתלקה כי העולם א י נ ם כ ד י י ס להשתמש לאיתי האיר‬ ‫העולים בעשן הקרב! ומתתקניןלהאי ונקרא תמורות עשן יכילם‬
‫ונאכל להסאור אחר ובהסתלק האור הראשון אז מה״ד הקשה כי‬ ‫עומדים יק״מי׳ בתיקינייהו בעבודת האדם כחציר‬
‫נסתלק ממנה הברכה ולכן רדרת בלי ‪1‬׳ כי בחסרון הו׳ היא‬ ‫להא א״תקן למזכל דכתיב הנה צא בהמית אשר עשיתי עמך‬
‫מלאה׳ מימי המריםהמאררים• י ם מימי הפה״דונאצלים‬ ‫חציר כבקר יאכל י ראה והבן פרי שהוא היסוד עושה פרי‬
‫מכחה כל כתות הרעות המזיקים בלילות לגדולי׳ולקטני׳כשהם‬ ‫שהוא־כ"* הרי זכר ונקבה וראה והבן זהו בהמה הרמץ בהררי‬
‫יחידים כענין שארז״ל הישןיחידי בליל׳אחזחי לילית וכלחחליאי‬ ‫אלף בכל ץם וייס *לף הריס מרעין איחה ובלילה היו צצין‬
‫רוחות הבאים בלילה כולם באים משם א״ל א״כ יכתוב יהיה‬ ‫מאליהם כאל! לא נ ג ע בהם והנה בפי׳ שהירץ העליונה אצילית‪.‬‬
‫מארת למה נחסר הו׳ א״ל ר׳ תמה אני עליך מתי תתחכם הלא‬ ‫'הדשא והעשב הוא המזריע זרע למינהו שכ״י גם היא תאצלת‬
‫אמרה* לך ז׳ הנעלם נגנז לכן נחסר הו׳ וגס אליהו ז״ל * מ ר ‪.‬‬ ‫למי שהיסוד מאציל א׳׳ל יכתוב זרע בו על הארץ ולא יכתוב‬
‫ואמר עוד אליהו ז״ל אחר‬ ‫נחסר פו׳ שנברא אס‪2‬רה ללב״׳‬ ‫אשר ויכתוב זרע ויחסר מ ' א״ל אשר מאשר הזרע במלם ו׳‬
‫שנגנז‬
‫לה‬ ‫מפר הקנה‬
‫!הלבוש ותיקון הבית שהם עניינים הכרחיים בעמידת האיש זמן־‬ ‫זהו וחיתו‬ ‫ולהן נקרא מ פ י נ ה בהמה האמת חית הארז מ; ה!׳‬
‫אחד * ג ס תונע הגלות בהיות האדם עבד נמכר ומשעבדים‬ ‫‪:‬‬
‫ארץ ו׳ יתר יצא אמר חית חרץ ו׳ הנעלם הוא י ס ו ר‬
‫אותו בעבודה קשה כחומר ובלבנים וכיוצא ביזלה עני ניס רבים‬ ‫א ת ח י ת ה א ר ץ האצילה הכינה חיות‬ ‫ר ע ש אלהים‬
‫זה אני נשבע לך בני שכל המניעות האלו הם נמשכות אחר‬ ‫מן הת׳ת כארץ וה־רץ נתנה חיות כאדם‬
‫היצר הקשה הרע הלוחם והמפתה אותך עד שתמות בלי חכמה‬ ‫ואת הבהמה למינה ואת כל רמש האדמה יש כהמה מצד הדין‬
‫ובלי דעת וידיעת השם ואתה מתלכלך בהומר ובלבנים עד שלא‬ ‫העזה וקשה וזהו רמש האדמה ששניהם רומזים דין ויש כהמה‬
‫יתנו לך חלק לעולם הכא י אךאסיש‪-‬אלהיםעמך ראוי לך‬ ‫מצד הרחמים זהו ואת הבהמה ולז הזכיר רמש ואדמה ‪:‬‬
‫שתחשוב כי החכמה מזון הנפש ואס תחסר החכמה היא הכמה‬ ‫נעשה אדם בצלמנו כדמיתינו ודרו‬ ‫ויאמר אלהים‬
‫אמיתית תמות הנפש מיתה־ משינה הכרת תכרת הנפש ההיא‬ ‫בדגת הים וכעוף השמים ובבהמה ובכל‬
‫עונה בה ואס לא תחסר ההכמה האמיתית ממך אז תחיה •‬ ‫הארץובכל הרמש החמש על הארץ • א״ל ר׳ בבריאת האדסאתה‬
‫כי עליה נאמר כי הוא חייך ואורך ימיך י וכאשר תהשוב כי‬ ‫בקי בכל דכר ובכל ענין איל בדבר שאמר לי אבי ז״ל אותו אדע‬
‫באין הלחם שהוא מזון הגוף ימות הגיף כן ראוי שחהשוב על‬ ‫איל ומה ידעת א״ל דברים גדולים‬ ‫לדבר ויותר איני יידע‬
‫החכמה הזאת • וראה והבן כשהיזדס רעב אינו ראוי שיאמר‬ ‫ונוראים אייל ר׳ א״כ יאמר ויאמר אלהים יהי־ אדם אייל ורשאי‬
‫איני אוכל ע ד שיביאו לי מטעמים משונים אבל ראוי שישמח‬ ‫השכינה לעשי׳דבר קטןאי גדיל אס לי( בהמלכת ממה שלמעלה‬
‫במה שהגיע לידו מן המזין לעתו כדי שיסיר רעבהנותי שהוא‬ ‫ממנה י יזהי נעשה ונמלךבמה שלמעלה ממנה והם נפשות של‬
‫סכת המות ובהזדמן לו מטעמי׳הרביסישכע מהם כדי סיפוקו‬ ‫צדיקי׳ כי הצדיקים הם המין ינפשיתיהן הםהספירו׳שלמעלה‬
‫מ ה ם י והנה הכינה הוא נפש כילם והסכימה ואמרה נעשה‬
‫כן תעשה בני מן החכמה האמיתית אם חרעב ממנה יתמצא‬
‫וזהו בלבו כמלך שהלב הוא כנסת ישראל ואליה אמר נעשה ואת‬
‫אליה דין הוא שתשבע ממנה׳ ותרזה צמאונך כפי הנמצא כדי‬
‫תהיה ראש לעולם‪-‬הגשמי* ואס תכין ותשכיל כל פועל ודיבור‬
‫כי אחד המרבה ואחד הממעיט‬ ‫להציל נפשך משאול מטה‬
‫הנאמר אצל הבורא יתברך הכל ע״י מדותיו וראה והכן שפעולת‬
‫והוא שישתדל המשתדל תמיר‬ ‫ובלבד שיכיין לכו לשמים *‬
‫הנשמה נעשים ע״י אברי הגון> וגם אין פעילה בגוף זולת נפש‬
‫להעלות לבו אל החכמה ואז ׳שיגנה מן החכמים מן הספרים‬
‫המניעה והמחיה אישה ופעולת הנפש ה־וצאי׳לפועל ע״י אברי‬
‫הקדושים ככל יום כפי יכולתו ואל יחשוב לומר אני לבי לשמים‬
‫הגוף פעמים הפעילו׳ ע״י אבר זה ושעמים הפעולה ע״י אבר‬
‫וכל מה שאגי עישה לשם שמיס והוא אינו מענין שיביאהו‬
‫זה כן הדבר הזה נמלך בספירות המתקנים המציאות אשר כל‬
‫המעשה ההוא לידי הכמה האוהבת השם יתברך)איני יודע כי‬
‫דבר יצא למעשה ע׳׳י אמציעיתם י א׳׳ל בני ד ע לך כשרצה‬
‫התלמוד מביא לידי מעשה ואין מעשה מביא לידי תלמיד ואינו‬
‫הקב״ה לבריא את האדםאזדעזעו עלאין ותתאין ויסור עולם‬
‫משים בדעתו שהמעשה קל אפילו לנערים כ״ש לבעלי השכל‬
‫עלה עד הכתר עליון יהמשיךאור בפולס אז נתאחדו צפון ודרו׳‬
‫ותלמוד אשר בו חכמת אלהיס קשה אפי׳ לזקיכים׳ כ״ש לבעלי‬
‫היא פחד וחסד • ומזרח ומערב הוא התפארת ונ״י ונתוועדו‬
‫הדמיון השקרי וחושב כ׳ מעשהו מקובל מפני דיבור פיהו או‬
‫ארבעתם ואמרו נעשה אדם בצלמינו כדמותינו ויהא דוגמתיני‬
‫מפני דמיי; שקרישדמהו לבבו כ׳ אין מעשה טיב בעולם אלא על‬
‫וחסר ופחד ותי־׳ת נדכקו בכ״י ונאצל האדם וזהו האדםתתאה‬
‫ידיעת חכמת המעשה ההוא ואז מקובל לפני הש״י לא כמצות‬
‫׳ מאתר דבית המקדש נפק א״ל ר׳ אמה הסכימו כולם בבריאות‬
‫אנשים מלומדה י וראה והבן איך הרמיזו חז״ל הענין באמרם‬
‫הגוים אין להם ע״ז ואדרבא אנו רואים שכל השתדל׳תם וכל‬ ‫ארם בגזירת המקום אכל אמיר לי מאיזה כה נברא א׳׳ל נעשה‬
‫ראה‬ ‫מעשיהם בע״ז אלא מחסרון ידיעת עניינו כאלי אינו‬ ‫שניות ! ז ר״ל נעשה‬ ‫ס״‪1 >u‬‬
‫אותיות • ! ׳ !‬ ‫‪i>vm‬ה״א‬ ‫תמלאהי ‪p‬׳ ן ^‬
‫נז״ןעי״ ‪-‬י״ן‬
‫המעשה בלא ידיעה אינה כלום הלא תראה שסוף דברי חז״ל‬ ‫בכח כ״ז אותיות ־ ודע והכן שזה האדם נברא בשם מ״ר שכן‬
‫מעשה אבותיהם בידיהם וזהי מצות אנשים מלומדה ודע בני‬ ‫נעשה במלואו עולה במ״ק יוי׳ד ה׳יא ו״ו ה״א הוא שם בן מייל‬
‫שכל המונע עצמומ!ה יאינו משתדל בחכמה הז^ה לדעת‬ ‫‪ .‬א״ל ר׳ אמרת לי נעשה אמור לי אדם מהו א״ל מהו נביא אייל‬
‫תעשה אלהים לעשותו כמשפטו ואס לא כולה לפחות מקצתו‬ ‫אדם א״ל בני איך א׳י׳ל ר׳ נביא הוא אדם במ״ק א״ל בני א״כ‬
‫ד ע פי המניע׳ ההיא מצד היצ״הר הממית החיים יהאלהי׳יביאהן‬ ‫‪,‬צריך להיות נביא מי שיאמר עניני האדם ומלת אדם אייל ר׳‬
‫במשפט על שנא בחר בחיים יבציירךזה כלבך לא ׳מנעךמינעי׳‬ ‫י שמחה לאיש כמענה פיו ודכר כעתו מה טוב בא אדם באתה‬
‫כלל מלבקש החכמה שאתה יודע המונעים הנזכרים *לו בקשו‬ ‫‪ .‬נבואה א״ל מ״ה בגי׳ אדם ר״ל לדעת ענין אדם טוכ הוא זהו‬
‫למנוע ממך תזון גופך לא היית סיבל אלא היית צועק להקב״ה‬ ‫מ״ה ט״וב כי עתה הוא עתו וזמנו ע"׳ נבואה וגם חייך וחי‬
‫ולבריות לפרנסך וגם היית בורה מן העיר לעיר ואלו היה לך‬ ‫‪ ,‬ראשך אחר שיצא מפיך נביא ואנו עוסקים באדם אמיר ל׳ מה‬
‫באפשר לפרוח באוד היית פורח יכל זה כדי לבקש מזונך מכל‬ ‫‪ .‬מסדר נבואה איך ענינה כי ידעתי שלא יבצר ממך כל דבר‬
‫צד ופינה וכל זה לקיום הגוףהנמשך אחר היצר כ״ש וק״ו לקיום‬ ‫א׳יל בני ירא אני פן תביאני לעומק ע״י שאלותיך ולא יהיו‬
‫ואלו יעזרך הש״י בזה הציור השכלי לקבלו ולהאמיכו‬ ‫הנפש‬ ‫‪ ,‬הדברים מסודרים יאענשח״ו • חייל דבר ונדבר וברוך העוזר‬
‫ולהמשיך אחריו בכל יכולתך דע שלא ימנעך שוס מונע הן עוני‬ ‫‪ .‬והתחיל ואמי הנבואה היא ענין שכלו הוא אהבה לה׳ אלהיני‬
‫הן גלות יאפי׳ אם היית אסור בבית האסורים מלבקש החכמה‬ ‫‪ .‬ה׳ אהד וזה ידוע שאוהבי הנביאה הס אוהבי הש״י וגם הס‬
‫והבינה והדעת שהוא מלך בשש קצוות * ומי הוא השוטה ה ג ס‬ ‫אהובים לפני השם יתברך ואין ספק והם הם הנקראים חכמים‬
‫יהעב שלא היה בירח מן המות בהכירו מהות המות אשר הוא‬ ‫ונביאים י וראה והבן אוהבים כגימטריא נבואה ור״ל אוהבים‬
‫ירידה ע ד תהום רבה אבל מפני שרוב בני אדם אינם יודעים‬ ‫‪ .‬נביאי׳אהוביס והמעלה הזאת כעצמה הוא עכודת השם יתברך‬
‫להבדיל ביןהתייס יבין המות אבל יחשבו מחסרון ידיעה להפוך‬ ‫‪ .‬מאהבה • ודע והבן שכל מי שיודע שם השם יתברך רוחו רוח‬
‫החיים למות ויברחו מן החיים ויבחרו להם חיי שעה ויתעסקו‬ ‫• הקודש בקרבו והשפיע לו מטובו והעירו והניעו והכריעו השפע‬
‫ע ס ק גדול ויטרחו טורה גדול להמית עצמם בלא זמנם להנחיל‬ ‫ולמען ספר‬ ‫‪ .‬הקודש ההוא להשתדל אחר ידיעת הש״י לקדשו‬
‫לזולתם ממונם יאלו לשונאיהם *ו לבניהם כרי שישיגו החיים‬ ‫‪ .‬שמו רכל הארץ * ודע והבן כי המתנבאים בידיעת הש״י ה ס‬
‫והם אינם יודעים‬ ‫הפהותיס ההם אשר העת שולט עליהם‬ ‫ועתה בני אם תהרהר בלבך‬ ‫‪ -‬ה מ ת א מ י ם ע ם השם •תברך‬
‫‪,‬‬
‫שמאתז ה ס יכל אשר להם ודע בצי שבסבה זו נשכהח ח ׳ ע ד‬ ‫• לאמר מתי אעלה ג ס אני במדרגה זו עליונה והנה עמו מונעי׳‬
‫שכחה גמורה עד שובםאלהחשך אשר בו בחרו וע״ז הנביא צווח‬ ‫‪ .‬רבים כעין מזג החלש שהיא מונע ט‪3‬עי ואין תחבולה להפכו‬
‫יאתר הוי האומרים לרע טוב ילטיברע שמיס חושך לאועואור‬ ‫• ע ד תכלית המעלה יגס מונע עניית המחייבים רדיפות המזון‬
‫שמים‬ ‫לחשך‬ ‫א‬ ‫יח‬
‫ספר‬
‫מה השמן יש לו ודגו ו מ י נ ו כי היימצא בא עימק ו&ורך ורוחב‬ ‫שמים מ ר למתוק ומתוק ל מ ר ו א ת ה בכי א ס ח כ ם אתה‪.‬ואוהב‬
‫ואס תשיס נקודה אחרת‬ ‫כי כשתשים נקודה א׳ אינו תשכין‬ ‫ה ש ם בכל לבבך שים ד ע ת ך אל השורש אשר ממנו חצבת ו ד ע‬
‫עמו ג״כ אינו חשבון אלא תאמר כל אחת לחברתה אתה מלך‬ ‫ג י מכסח הכביד נלקחת ותאור השכלנשפעת ומצלם אלהים‬
‫ואני מלך אתה אחד ואני אחד אבל תפריש' הנקודה אורך ורוחב‬ ‫ודמותו נבראת ומשפע אמיתות מציאותו נמצאת ולא לבטלה‬
‫ועומק לג׳ חלקים שה‪ 0‬ג׳ נקודות והם ראש ואמצע וסוף א״כ‬ ‫‪.‬באת לכן שובה אלי כי גאלךקדוש ישראל שמו הקדיש פארך •‬
‫אין החשבון פחות מג׳ וכיון שג׳ הוא אשבון האחד אינו ניכר‬ ‫‪.‬ושמע בני דברי אלה וקשרם על גרגרותיך וכתבם על לוח לבך‬
‫ואינו מושג ואינו נחשב אלא שמעמיד החשבון ומתעלה ומתחמי‬ ‫לייתחן ה ס לראשך וענקים לגרגרותיך ובטח בהשס ולח באדם‬
‫‪,‬‬
‫מהכל והוא אדון הכל ־ ואבאר לכם כשתימר שלשה הס ט‬ ‫ג י ארור הגבר <ז‪ %‬יבטח באדם וזה תשתדל יומם ולילה להגות‬
‫נקודות שכל נקודה יש לו ג׳ פנים אורך ורוחב ועומק שהם‬ ‫ולקרוא‬ ‫בתורתה׳ תורת משה איש האלהים בחכמת אלהיס‬
‫ראש סוף אמצע א״כ הג׳ ה ס תשעה והט׳ היא תשלום החשבון‬ ‫ב ס פ ר הנביאים בתבונה ולשורר בדברי כתובים ב ד ע ה ולגרוס‬
‫ר״ל הוא דבר בפני עצמו אינו‬ ‫א״כ העשירי יהיה קידש לה׳‬ ‫‪.‬במאמרי חכמי׳ז״ל •בעיון זך ושכני ולהסתכל בתבורת המקובל•*‬
‫נתפס ע ס החשבון וע״ז נא׳ העשירי יהיה קודש לה׳ ע״כ הא׳‬ ‫בשכל אלהי ותמצא העניינים המבוקשים מהם ותמצא כולם‬
‫הוא א׳ יחיד וידוא־ בפני עצמו ואין ח מ ה לו ודע לך שכולם‬ ‫צועקים על חסרון החכמה ועל פחיתית המעשים ועל מיעוט‬
‫מתחדותי והוא איני דומה לא׳ אלא יחיד ומיוחד ב ל ע שהוא‬ ‫ה ב י נ ה כ* אין חכמה ואין תבונה ואין דעת ואין דבור ומעשה‬
‫סכת הכל ואין לוי סיבה והתחלה כמ״ש מי קדם קודם בראשית‬ ‫שחין בהם חכמה‬ ‫בתורה ונצאים יכתויביס ובכל דברי חז״ל‬
‫היה הוה ויהיה ולאחר האחרית ישארסלה ליל ראשיןלראשיתו‬ ‫חבונהודעת ובעשותך זה שים לבך אחריי כן לדעת את השם‬
‫והוא אהרון מבלי אחרית יתכלה יתברך ויתברך‬ ‫אין תחלה‬ ‫הנכבד והנורא ית׳ והקקהו בלבך חקיקה שאין לה מחיקה כי'‬
‫ראו והביט עדות הי׳ של ארבע‬ ‫לעולמי ע ד ולנצר! נצחים *‬ ‫ע״ז ארז״ל שהשמות הקדישי׳ אינם נמחקים אשר כולם מ ד י ם‬
‫האותיות יגס אודיעך כשתחלוק הי׳ לב׳ חלקים תמצאם עשר"‬ ‫על ציור אלהית ואיך ימחק המצייר אחר שיזין המצוייר נמחק‬
‫ב ע ד ן הכפל וא‪ 6‬תכתבנה בשלימות קריאתי הוא עשרים יו ‪f‬‬ ‫יאל תזכור השמות מפיך בלא כוונה אבל הרשם וכבדם יחשוב‬
‫כזה והנה הי׳ מורה עשר ספירות למעלה ועשר ספירות למטה‬ ‫שהם מלאכי המציאות ומלאכי הש״י השלוחים אליך להעלותך‬
‫וראה והבן שכל העולם כולו תלוי בזרוע של ה ק ל ה כקמיע‬ ‫למעלה למעלה ולתתך עליון על כל גויי האר| וראו כל עמי‬
‫ג‬
‫בזרוע גביר א״ל מה לשון ספידוא אייל אספקלריאות מאירה‬ ‫הארץ כי שם ה׳ נקרא עליך ויראו ממך וזה היסוד החזק אני‬
‫ק ולמה נקרא ספירות מלשון ספיר גזרהם וספיר הוא יהו״ה‬ ‫מוסר בידך ולדעת אותו ולחקקו בלבך השמות הקדושים וכל‬
‫במ״ק והם כמו ספירים המצוחצחים המאירים לפאת מזמן‬ ‫צולם מלאים שמית‬ ‫התירה ל ל ה ‪ ,‬ןכצ הכתובים והנביאים‬
‫כלהב אש המתאחדים בגוופץ‬ ‫והקב״ה מתאחד בתוך הספי׳‬ ‫‪1‬דבד׳ ניראי׳וחבר זה לזה וציירם ונסס ובחנם וצרפם וחשוב‬
‫ומתעלה ומתרומם מהם עד אין סוף לרוממותו ואינו נוטה‬ ‫ש ה ם כתבי המלך ששלחם אליך למען יטב לך והארכה ימים ־‬
‫מצד עילוי לשום צד וזה העלה ראשונה שאין סבה קודמת לה‬ ‫ושא ותן בהם משא ומתן זך ובהיר ונקי ובר חשוך מכל חטא‬
‫ת‬
‫הרי לך כוונת הי׳ ואם יקשה לך ממה שאמרתי כמו שיש י ס‬ ‫ופשע ומנוקה מפל אשמה ועזן ורשע ועתה הגיע העת והזמן‬
‫למעלה כמו כן יש י׳ ספי' למטהאלתתמה שכן ארז״ל מלכותא‬ ‫להעלותך במעלת האהבה להיותך אהוב למעלה ואהוב למטה‬
‫ד״ל שכל מה שלמעלה •יש‬ ‫דארעח כמו מלכותא דרקיעא‬ ‫ותתחיל לצרף אחלה שס ׳הו״ה והסתכל בכל צרופיו והעלהו‬
‫דוגמתו למטה כענין הרשימה והחקיקה ב• כמי שהכוכבים‬ ‫וגלגלתו כגלגל החוזר חלילה פנים ואחור צמגלה ואל תניחהו‬
‫שהם נרשמים בגלגל‬ ‫אע״פ שהם בגלגל השמיני דומין לנו‬ ‫כי אם בראותך עניינו גובר מרוב תנועה מפני בלבול דמיונך‬
‫ראשוןיאיני כי אס למראית העין וכ״ז היא מסבת זכות הגלגלי׳‬ ‫וגלגל רעיונך והיה כאשר תניחהו עוד תשוב אליו חשאלנו ועד‬
‫או כדוגמת לוח זכוכית שמצחצח אומי זריחת השמש פנימי‬ ‫הגיע בידך דבר חכמה אל תעזבנו כי ראשי תיבות וסופי תיבות‬
‫וחיצון חע״פ שהשמש אינו מבהיק אלא מצד החיצון הרי לך הי׳‬ ‫וגמטריאיתינוטריקון וציחף האותיות ותמורתן ומשקלן והכרת‬
‫של ארבע אותיוח מי שיודעה כראוי יודע עקרי האחדות ועוד‬ ‫•צורתם ויריעת שמותם והבנת עניניהס ולעשות מן התיבה א׳‬
‫אבאר לך פעילתה וכהה של ה׳ הוא שיעור כל המתאחדים ‪*3‬ז!‬ ‫היבזת הרבה ומתינות רבות תיבה אחת הם ה ס אמיתות קבלת‬
‫הג׳ דברים שהם שורש ענף ופרי • השורש היא השכל הקדמון‬ ‫׳הנביאים וע״י י ד ע ת ם קרא‪.‬אל ה׳‪,‬ויענה לך כי תהיה תצורף‬
‫הוש שאינו מושג ואינו נחלק כלל להמשים חלקים הנקראים‬ ‫ע ם פמליא שלו ועתה בני סיד ה׳ לירייו ובריתו להודיעם מי‬
‫שערי בינה כי החמשיס שערי בינה כולם נמסרו למשה חוץ‬ ‫י שהוא ירא שמיס ובריתו שלם ׳ידעהו בריתו ואס לאו יסהירהו‬
‫י ד ה ת והשכל הקדמון הוא השורש וכל אלו השערים עממיים‬ ‫מלפניו כי לא נאוה לככדל כבוד • עודם מדברים והנה אליהו‬
‫מעמוד• הכתר כי חשבון כה״ר הוא שש מאות ועשרים עמודי‬ ‫יא״ל בני בא לנו‬ ‫ו״ל בא להם וראהו ישמחו שמחה ‪-‬גדילה‬
‫אור שהם סובבים לאוד שאינו נתפס כי האויר שאינו נ ת פ ס‬ ‫ל ס י י ע ולעזור מן השמים א״ל אליהו למה אמרו סוד ה׳ ניראיו‬
‫הנא האויר של חיים שאיןמעמידו שום דבר בעול׳ והוא מעתיד‬ ‫ובריתו להודיעם סודיהיא ע ׳ ד״ל ע׳שמית יש להקב״ה בפירוש‬
‫הכל בצח הרותו אבל האוד ה נ ח פ ס •ש לו הפרש כי יוכלו •‪5‬ני‬ ‫*שלא בפירוש אין חקר ואין מספר יכי צריך הקב״ה לקרא בו‬
‫אדם לתפשו בכמה עניינים כמו נפיחת הנורות שאין אדם יכול‬ ‫שס׳אי שם יש לו כ מ ו אלו הנבראים והנמצאים והנזכרי׳ חללה‬
‫ומכהו יכול‬ ‫צנפחס אלא מאויר הבא מבחוץ אל כח האדם‬ ‫^ ל י ל ה ט ה מ ר א י ם מתוך שכל אחר צריך לחבירי צדך שם‬
‫לנפחס או כלי זכוכית שאין נעשים רק בנפיחת האוד וכולם‬ ‫׳שיתחברו ז ה ע ס זה ע״י קריאת שמו אבל בורא עולס יתברך‬
‫ה ס אויר ורוח ועניינים אחרים שתופשים היץיר בהם א״כ הוא‬ ‫&ה לריך ל ק ח א לו שם רק זה שמו אדון הברית אלון כל הארץ‬
‫שורש הכל וענף ופרי שכל הנאצל מאציל •והם ענפים ופירה!‬ ‫׳אדוני האדונים יתברך ויתעלה ודי בזה אבל מתיךחקירהינו‬
‫ודוגמא באדם שכל הנולד מוליד ועיקר האוד הנתפש הוא‬ ‫־ ג א מ מ ת פ ע ו ל ת י ו ידענו כל שמותיו המכוטס לו והם מ ו ד ם‬
‫שהקב״ה מתאחד בו ית׳ ויתעלה שהוא סבת הכל א״כ הה׳ הוא‬ ‫& כ ז ת ו ו מ ו ד ע י ם ע ק ר מציאותו חוץ משם א ח ד שהיא המעין‬
‫המעיד בקריאתו שיוצא ונח בא׳ כזה ה״א ששניהם יוצאי׳בארר‬ ‫מ ן * ז « ה ע צ ם מפני שהוא שורש לכל שמותיו ונק׳ שם בן ד ׳‬
‫וראויוהביני שהירדוהה׳ ה ם מחלת‬ ‫וא״כ הה' יסודו ה׳׳א‬ ‫‪ .‬׳ * * י ת ׳ ו י ד ל י א וא״ו ה י א בזה ה ש ם ל א חתצא מדה ושיעור‬
‫הלא תראה יו״ר ה״א במלואו זהחציהשסיעזלה‬ ‫האחדים •‬ ‫י מ י מ ה ת ה ג ז ף ה מ ד ה הוא יו״ד כיצד אם תאחר שהקב׳׳ה אחר‬
‫יהו״ה שזה ל׳י וזה כ״ו ה׳אחרון שבשם חשבונה י׳ •אם תמלאהו‬ ‫•*א' כ & ר ק ל ה א ח ד ם ה י ק ׳ א ח ד לא יתכן כי ה א ח ד הוא קודם‬
‫ה״א מ ה כרי לך מאלה הג׳ אימץעיו״ד ל ׳ א ל״א ל״בהוא ב ׳‬ ‫‪ bacbw‬סשבןן א ב ל הוא אינו חשבון בי א׳‬ ‫ז ס כ ל ‪tm‬‬ ‫» ל‬
‫יל'‬ ‫ל ן בראשית‬
‫הקנה‬ ‫ש‪2‬ר‬
‫אותיויז ה ס ראש ת״י מ ג ה ~‪5‬רמז גזו י!תי‪3‬־ה ־של •בראשית ׳לנץ‬ ‫גל׳ מ ו לעיני ג ל ישראלהנהיכל התירה כולה •ו׳ הוא ס י ׳ נטוע‬
‫בית ראשו! כמש היה עתיד לעמוד בבנינו ומציני שעמד ת׳׳׳י‬ ‫מעצם השם כדי ליחדו מלה ושיעור ומתכונת הגוף והכוונה‬
‫שנה וע״ז נאמר בזא״ת יבוא אהרן אל הקודש י וגס תמצא בפי‬ ‫היא &‪3‬ת הכל י ובו הכל וחשבון ו״ו י״ב כנגד י״ב גבולי אלכסון‬
‫בראשית ז׳ תיבות בתחלת התורה ובסוף התורה בפ׳ זלנל ה״י‬ ‫וזהו הכל תלוי ב ז ח ע של הקב״ה כקמיע בזרוע גיביר ומתוך‬
‫החזקה י• ב תיבות הרי לך י״ט שניס של מחזור ועל זה חכמת‬ ‫שהו״ו היא מתאחדת באמצעית השם אמרו כי השם היא ד׳‬
‫הככביס נכללת כאמיתית החכמה ויודע הארס ממנה הקופות‬ ‫אותיות אבל אינם אלא ג׳ ׳ה״ה כ׳ השני ההי״ן מניינם עשרה‬
‫ומזלות וגימטריאות ויש בני ארס שמתחכמיס ‪-‬בזה החכמה ע י‬ ‫והנה חמש בחמש מיסכמיס יגס בקריאת נשימת האויר חמצא‬
‫שיודע ממנה כל העתידות‪ :‬וראה והבן מ ל בראשית ועד ב'‬ ‫*וניההי״ן ׳״‪ 3‬שאין אדם יכול לומר ה׳ בלא א׳ וזהו נשמת‬
‫ובוהו מ״ב אותיות וסימנם אסורה נא ואראה אה המרא׳ הגדול‬ ‫האויר וא״כ יה״ה תמלאהי •ו״ד ל׳א ה״א ויעלי נ״‪• 3‬אלה ל״נ‬
‫הזה מדוע לא יבער הסנה • ויש לנו לדעת אלו מ״ב אותיות על‬ ‫כתיבות פליאות חכמה אלא שהו׳ ליהדו כמו שאמרתי ודע והבן‬
‫מה נחלקו לשבעה תיבית רעו לכס מפני שבעצם קיומם‬ ‫כי זה השם אינו יריע ומושג כי אס בה׳ דברים והס אלו תיקון‬
‫מעמידי׳ ז׳רקיעיס וז׳ ארצוח ויוצא מהכל חותם הגדול שהוא‬ ‫וצרוף ומאמר ומכלל וחשבון התיקון שתדע השם מתחלהו ועד‬
‫שם בן י״ו אותיות ובאלה ששה שמות תמצא מדוח קבועות ע י‬ ‫סופו כמו שהוא כתוב וצריף כדי שתצרף אותו בכ״ב אלפא ביתא‬
‫שאין הפה יכול לדבר בעצם תצליתם וצא אוזן יכולה לשמוע‬ ‫של ספר יצירה של אברהם אבינו ע״ה ותדע לעשות מכל צירוף‬
‫עצם תהלהס בפסוק‬ ‫מאמר ואח״כ לכלול הכל ביחד שהוא המכלל ואח״כ לידע חשבון‬
‫ב ר א י י ת ב ר א א ר ה י ם א ת ה ע מ י ם ו א א הארץ‬ ‫שלא תטעה בחבורת האותיות ג ם בניקידס כאשר אבאר לך ודע‬
‫והארץנהיתהתוהוובהו‬ ‫לך שכל הדברים הללו נכללים בסר־ יצירה וע״כ חחלתו של‬
‫ספר יצירה כשלשים ושתים נתיבות פליאות חכמה חקק י״ה‬
‫אבאר לכס ידיעת חלוקם ועצם כוונתם וראו הח«‬ ‫ועתה‬ ‫•יהז״ה צבאית הוא י״ה שאמרתי והנה התחיל בב׳ בראשית ול׳‬
‫אלהים ותיראו •‬ ‫לעיני כל ישראל וע״ז אמרה הכתוב לא ידע אנוש ערכה ולא‬
‫ב ‪ #‬גר ד ק ה צ רפ וע ח ס ט ן ים ב ל ‪:‬‬ ‫את‬ ‫תמצא בארץ החיים יל׳ל אלו ידע אנש ערכה היה בונה עולמות‬
‫כהקב״ה ואלו ידעת בני מה עשה ירמיהו ע״ה הקשב ואגיד לך‬
‫לך שאתה‬ ‫דע‬ ‫שגת בתא‬ ‫נרא^ית‬ ‫השס א ׳‬
‫ה‬
‫מה עשה התחיל לעסוק בספר יצירה לבדו יצאה ב״ק ואמרה‬
‫צריך לחלק המ״ב‬ ‫שגת ת ק‬ ‫כ־יא א י י ׳‬ ‫השם הב׳‬
‫ק נ ה לך חבר הלך אצל סירא בני זנתעסקו ביחד בספר יצירה‬
‫אותיות שהם מב׳‬ ‫תית אצב‬ ‫יםאתהש‬ ‫השם הג׳‬
‫ג ׳ שנים כשרצה לצרף האלפא ביתא בצירוף הכלל והמאמר‬
‫בראשית ועד ב׳‬ ‫ימי פהא‬ ‫מים ואת‬ ‫השם הד׳‬
‫לקיים מה שנא׳ אז כדברו ילא' ל׳ איש אל רעהי ילבסיף שעשו‬
‫צתג הפצ ובה‪,‬־ לו׳ ו׳ אותי׳‬ ‫האר צ י ה‬ ‫השם הה׳‬
‫הכלל והמאמל נ‪3‬לא להם אדם אחד והיה כתוב במצחו אמ״ת‬
‫והם שבעה שמות‬ ‫ארץ ה י ו ת תגה צ א‬
‫מ‬ ‫השם הו׳‬
‫והיה סכין בידו של הנ‪3‬לא והיה מוחק ‪3‬סכיני א׳ של אמת •‬
‫ואח״כ חחליפם‬ ‫>‪ . >,‬״‬ ‫דתד! ‪1,‬‬ ‫ר‬
‫ז ‪:‬‬
‫‪/,-,‬‬ ‫«‬ ‫״‬
‫פ פ ש‬ ‫צ א צ‬ ‫‪m‬‬ ‫ס‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫אמר ירמיהו רבש״עמא־ האי א״ל אמשול לך משל למהיר לבנאי‬
‫בא״תב״שיחעש׳‬ ‫*‬ ‫"‬ ‫‪°‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ a‬שהי׳ בונה כמה בתים כמה מדינות כמה מגרשים ולא היה‬
‫עוד ז׳ שמות אחרות משש שש אותיות ותנקר׳ בניקוד תיבות הפ׳‬
‫אדם מרגיש באומנותו ולא במלאכתו כלל ע ר שפתוהו שני בני‬
‫כמו בתורה נשלמו השבעה שמית מאיית ב״ש•‬
‫אדם ולימדם סיד אומנותו עד שירעו כל מעשיו ע׳ילאמת‬
‫ועוד תחליף ז׳ שמית אחרות מאייש ב״ר מזי שמות של בראשית‬
‫וכשידעי אומנותו וסירתו ותכונתו התחילי לקנטרו לדברים עד‬
‫‪:‬‬ ‫‪4‬‬
‫א ש בר גק דץ ה ף ‪ pi‬זס חן ט ם יד־ ברת‬ ‫שנפרשו מחבורתו ונעשו בנאים כמוהו מה שהי׳עוש׳ הוא בדינר׳‬
‫‪31‬ש אלכ דבש שיפ י לטש כפא • טלט עשכ • פשב דעפ ־‬ ‫‪4‬‬
‫יהיו עושים בפשיטים וכשהרגישו בני אדם הניחי ככוח של אותו‬
‫י‬ ‫שרד פלכ • פכפ ע ע ר ‪ .‬וצריכים ניקוד כניקור הפסוקים‬ ‫אומן ובאים אליהם ומכבדן אותם ומתעסקין עמהם בענין‬
‫נשלמו ז׳ שמית של א״ש ב״ר‪ :‬ועוד תחליףשבעאחרו׳משבעה‬ ‫הבטן שהיי צריכים כך הקב״ה ברא אתכם בדמות וצלם וצורה •‬
‫שמית של בראשית של אלפ׳ ביתא אייר ל ק •‬ ‫ועתה אתם בראתם אדם כמוהו יאמרו אליה בעליינים אלוה‬
‫בתתתזניס הוא הוא ואין הפרש ביניהם ליל ירמיהו ל ׳ כ מאי‬
‫י‬ ‫א ד ברן ג ץ ד ף ה ע ום זן ח ם ט ל יןי ‪ #‬ו ת‬ ‫תקיתא א׳׳ל כתבי האלפא ביתא למפרע באותו עפר הנזרק‬
‫קאר תכש • קאר ר ט ע • כחר שעת * חכח סרש • ערא ג ס ע *‬ ‫בכוונת לבבכסןאלתהרהרי בהם דרך כביד ותיקון כי אם הכל‬
‫י‬ ‫וצריכים ניקוד מ ק ו ל הפסוק‬ ‫דאג עכש ־ עשע ס ס ק •‬ ‫למפרע ועשו כך ישב אותי אדם עפר ואפר אז א׳ ירמיהו ע״ת‬
‫נשלמו שבע שמותמא״רב״ק•‬ ‫אין ראוי לארס ללמוד אלו הדברים אלא לידע כחי וגבורתו של‬
‫‪:‬‬ ‫ועוד תחליף ז׳ שמית של בראשית באלפא ביתא של אק ‪3‬ץ‬ ‫בורא עולם ולא לעשות שנא׳ לא תלמד לעשות אבל אתה למד‬
‫להורות א״ל םירא אדוני דע והבן כיי עיינתי בדברים הפנימיים‬
‫א ק ב ץ גף ד ע ה ס ון ז ם ה ל ט ך ר ת יש •‬ ‫והש״יהוא מיוחד בענפי השורש התנועה היוצאה מפי אדם‬
‫*‬ ‫צתק •שר • צתק קחס • שק רסי י זשז נקר י ם ק ת בנס‬ ‫ומתפשטת ומתגבי־ת בין מיני המורה י התקין הוא להוציא דבר‬
‫סשר י שרס ננצ י יצריטס נקזד מ ק ו ד הפסוקים *‬ ‫קתב‬ ‫למאמר ומאמר לדבר ע ד להעמיד כל הדברים כמעין שאין‬
‫נשלמו ז׳ שמות מאק ק • ועוד תחליף מזי שמות של אץ ‪3‬ף *‬ ‫חקר ומספר לאורה המתעלת בתוספת החשך המסוחרות בכלל‬
‫מ״ב אותיות שהן מן בראשית עד ב׳ מובהו ויש בתוכם עני!‬
‫א ץ ב ף ג ע ד ס הן ום זיל ח ך ט י ק ת ר ע *‬ ‫גדולמהיחורבאסיפתןבאותיותיהןובנקוד׳כי שסבן מ״ב אותיות‬
‫צישצ רטק * פשצ צזנ י טוצ קנר ־ וטו מצק • נצש אמנ • ‪5‬שא‬ ‫קדוש ומקול יאיןמיסרין אלא למי שהיא בחצי ימיו וצנוע ואינו‬
‫‪ :‬נ‪5‬למי ז׳ שמות‬ ‫נטק ״ נ ק נ מ מ פ ‪ :‬וניקודם ב נ ק ו ד הפסוק‬ ‫ביעס ואינו משתכר ימעבי׳על מדיתיו)המליהמשמרו והנזה׳בו‬
‫מא״ץ ב״ף •ועול תחליף ז׳ שמות באלפא ביתא של א״ף ב״ע•‬ ‫‪.‬ומשתמש בו בקדושה ובטהרה הוא אהוב למעלה ונחמד למטה‬
‫ותלמידו מתקיים בידו ואימתו מוטלת על הבריות ונוחל שני‬
‫א ף ב ע ג ס דן הס ו ל זך חי ט ת צ ק ש ד •‬ ‫ועולמים עיה״ז יעוה״ב‪ :‬ודע והבן שאלו מ״ב אותי׳ אינה תיבה‬
‫מפש קלמ ״‬ ‫י‬ ‫עשפ רחט • עשפ פימ • חהפ טמר • המה לפט‬ ‫‪,‬אחת בפני עצמי אלא אותיות מקובצי׳ מורות אלהות של הב״ה‬
‫שהוא אחד וזהו תהלת ידיעתם בראשית הב׳ הוא בי״מ ושאר‬
‫י‬ ‫וניקודם מיקוד הססוק בראשות‬ ‫פ‪-‬קמחט‪-‬מטמללע•‬
‫נשלמו ״‬ ‫ב‬ ‫‪IT‬‬
‫הטו תקז •י הטו ו פ ג ‪ :‬קעו זיכה •י ע ק ע אוז •י גונו כאב י וטכ‬ ‫ונחתמו גחותמן תוחם י א ל א‬ ‫ל אף ג ע‬ ‫נשלמו ׳‬
‫ש מ י ת ש‬ ‫ה ז‬
‫כקז • בזנ אאה • וניקודם כנקוד הפ׳ ־ נשלמו ז׳ שמות של‬ ‫ולקמן ידי* החותם ועתה נתחיל עוד ששה אלפא ביתא‬
‫או כה ‪ :‬ופירוש אלו החמשה אלפא כיתות כפיוש הו׳ הקודמת‬ ‫אחרות אשר חותמן חותם אחר ומתחלפת הוי א״ב האלו מז׳שמות‬ ‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫זה החותם לכל הה׳ אלפא כיתות י נ א י ועתה נשילמי ה׳ אלפא‬ ‫של בראשית‪ :‬יתחליף הז׳ שמית של בראשית מא״ב אע בס •‬
‫אשר שם חותם אחר‬ ‫גיתות ונתחיל תמשה א״כ אתרות‬
‫א ע ב ס גן דם ה ל וך ד ח ט פ ת צ ש סר •‬
‫ומתתלפות משבעה שמות של כראשית מן א׳׳ה כייר •‬
‫ס ק ע צזף •י ס ק ע עהל ־ זדע פלצ • דזד כעף י לעק שכל *‬
‫י‬ ‫א ה נ ד ו ת זיש ח ל ט ק יצ כ פ ל ע מס גנ‬
‫עקש לזף י לפלככס ־ וניקודם כניקור הפסוק י נשלמו הז׳‬
‫לחה זצו י י ח ה העא •י צסה ואז ־ םצס תהו * אהה יתא י החי‬ ‫שמותמאעבס־ ועזד תחליף ז׳ שמותאחרות מא״ב אס בן ‪:‬‬
‫אצי י אוא תתד • וניקודם כניקור הפ׳ ״י נשלמו ז׳ שמות של אה‬
‫י‬ ‫א ס בן גמ דל הך׳ וי זט ע ת פ ש צר ח ק‬
‫בל • ועוד תחליף ז׳ שמות אחרות בא״ב של אד ב ג ‪:‬‬
‫נ‪$‬ס פוע • כצס ס ד כ • וגס עכפ ״ גוג יסע • כסצ ריכ י סצר‬
‫א ד ב ג ה ת וש זר ח ק ט צ יפ כ ע לס מן ־‬ ‫כ ו ע • כ ע כ יינ‪ :‬ונקודס כניקור הפ׳ • נשלמו הז׳ שמות מאש‬
‫גזד ופה • גזד דסת •י פנד התו ־ נפנ שדה י תרז טשת י רזט‬ ‫בן • ועוד תחליף ז׳ שמות אחרות מן בראשית מא״ב אן בס‬
‫השה * תהת ששג • וניקודם כניקור ה ל י נשלמו ז׳ שמות של‬
‫א ן ב ם ג ל דך הי וט זח ס ת ע ש פר צ ק ״‬
‫יעוד תיליף ז׳ שמית אחרות בא״ב של אג דת •‬ ‫אד בג •‬
‫מפנ ע ה ס * מפנ נגי ״ הבנ סיע • בהב טנס •י ינפ קטי י נפק‬
‫אג ד ת ה ש ור ‪ pi‬ח צ ט& יע כס לנ ב מ ־ ‪.‬‬ ‫יהס י יס׳ טטם • וניקודם כניקור הפ׳ ־ נשלמו הז׳ שמות תאן‬
‫מוג העד • מוג גנש י עבג דשה • בעב רגד • שגו הרש י גוה‬ ‫•בם ־ ועוד תחליף ז׳ שמית אחרות מכראשית בא״כ׳ של אם בל‪:‬‬
‫שעד י שדש ררס • וניקודם כניקור הפ׳ • נשלמו ז׳ שתית של‬
‫א ם ב ל גך די ה ט וח נ ת ס ש ער פ ק זצ •‬
‫ועוד תחליף ז׳ שמות אחרות בא״ב של אב גת *‬ ‫אג דת ־‬
‫לעמ סדנ י לעמ מבט יי דאמ נטס • אדא חמנ• • טמע זחט •‬
‫א ב ג ת דיש ה ר י ק זצ ה פ ט ע יס כן למ •‬ ‫מעז טדנ • טנט חחל י וניקודם כניקור ה ל ־ נשלמו ז׳ שמות‬
‫אהב דסג • אהב במר • סלב גרד‪ :‬לסל קבג ״ רכה זקר י בהז‬ ‫•‬ ‫ועוד תחליף ז׳ שמות אחרות בא׳יב של אל בך‬ ‫מאם בל י‬
‫^רסג • רגד קקא‪ :‬וניקודם כניקור הפ׳ • נשלמו ז׳ שמות של‬ ‫‪:‬‬
‫א ל ב ך גי ד ט ה ח וו מ ת נש סר עק פ צ‬
‫ועוד תחליף ז׳ שמות אתרות בא״ב ש ל אל בת •‬ ‫* אב גת •‬
‫כסל נגמ • כסל לאח ־ גתל מחנ • י חגת זלמ • חלם פזח * לספ‬
‫א ל ב ת ג ע דר הק וצ זפ ח ע גיס יג כ פ ־‬ ‫חגח • חמח זזך • וניקודם כניקיד הפ׳ ־' נשלמו ז׳ שמות של אל‬
‫תדל גנב י חדל לאק י נכל בקג ־ כנכ צלב ״ קלד ו‪5‬ל י לדו‬ ‫בך י ועוד תחליף ז׳ שמות אחרות בא״ב של אך בי •‬
‫קני * קבק צצת י וכולם צריכים ניקוד כ נ ק ו ד ה פ ׳ בראשית ‪:‬‬
‫א ך בי גט ד ח הז ל ת מ ש נר ס ק ע צ ופ •‬
‫לזיילז זה החותם של אלפא ביתית החמשה הרביעית‪:‬‬
‫יכך מבל ־ יכך כתז י בשכ לזמ ־ שבש פכל • זכנ ע פ ו ־ כ נ ע‬
‫איק בכר גלש ד מ ת הנך ו ס ם זעי ה פ ף ט צ ץ‬
‫זבל • זלז פפי י וניקוד׳ כניקור הפי • כשלמי ז׳ שמות של אך בי‬
‫ת ש ר ק צ פ ע ס נמלך יטחז ו ה ד ג נ א ׳‬ ‫ועתה‬ ‫י‬ ‫זה השם חותם של ששה אלפא ביתא השניות‬ ‫ר!!־יח‬
‫א ב ג ד הו זח טי הך ל‪-‬יפם נן ס ע פ ף צין ק ד שרת *‬ ‫נשלמה הו׳ אלפא ביתית י ונתחיל המשה אלפא ביתית‬
‫אל־ ב ם גן ד ס ה ע ופ זצ ח ק ט ד יש ברת ‪-‬י‬ ‫‪4‬‬
‫אחרות אשר שס חותם אחר י ונתחלפות מז׳ שמות של בראשית‬
‫אחים ב ט ע גיף דבץ ה ל ק ומר זנ ש ת *‬ ‫והתתלת חלופם מאי ‪3‬ט‪:‬‬
‫ועתה ראו והבינו כ׳ אחר שכתבתי לך אלו השמות אכתוב לך‬ ‫א י ב ט ג ח דז הו כ ת ל ש מר נק ס צ ע פ •‬

‫את החותמות המנהיגים *ת כילם והמקי־מ׳׳ אות‪ 0‬ו ־מעמידם‬
‫טמי לאכ • טמי ישו • ארי כול •י ראר ה״כ • וימסהו • ימס ואפ‬
‫ועתה תערב‬ ‫יה‪1‬ה איני ייאי אהיה‬ ‫) ללי ‪( P‬‬
‫וכו ההט י ונקורםכניקור הפ׳ ־ נשלמו ז׳ שמית שלא• ‪3‬ט •‬
‫ותמצא‬ ‫אותיותיהם‬
‫ועוד תתליף ז׳ שמות אחרות ‪3‬אלפא ‪3‬יתא של אט ‪3‬ה ־‬
‫חתימתס ל׳ל י׳ מיהוה א׳ מן אמי יי׳ מייאי למאהיה ותמצא‬
‫ה ל אותיות יאיא שהוא חיתם המנהיג הו׳ אלפא ביתות‬ ‫י‬ ‫א ט ב ח גז דו י ת כ ש לר מק נצ ס ף ה ע‬
‫הראשונות וכשתתפלל ת ט ץ בשמות שצרפת באלפא ביתית הז׳‬
‫הלט טרע • תקט יעכ •י קתק דט׳‪ .‬עטל נדע • טלנ‬ ‫י‬ ‫הלט כתי‬
‫הראשונות ע ם זה השם ה ל ל שהוא היתס המעמידסוהמק״מם‬
‫עתי י ע*ג רדת‪ :‬וניקודם כניקיד הפי יי נשלמו ז׳ שמות של‬
‫יאח״כ שוב תוציא ההותס השני וזה החותם השני המעמיד ששה‬
‫ועוד תחליף ז׳ שמית אחרות ‪3‬א״‪ 3‬של אח ‪3‬ז‬ ‫אטבח׳‬
‫רי׳ל ה' מ ה ו ה ד׳ מאמי י׳ מייאי ה׳‬ ‫אלפא ביתית השניות‬
‫וזה החותם השני המעמיד ששה אלפא‬ ‫הריה‬ ‫מאהיהעולה‬ ‫א ח בז גו ד ה ט ת יעו כר ל ק מ צ נפ ס ע ״‬
‫ויהיה כוונתך באלו הו׳ ובו׳ שזכרתי‬ ‫‪:‬‬
‫י‬ ‫‪:‬‬
‫ביתות השניות‬
‫זכח ישט * זכח חקד • שצח טדי צשצ גחט י דחכ מגד • חכם‬
‫כנגד ו׳ צדדין עליונים ותחתונים ואלו הן מעלה ומטה פנים‬
‫לשט י דטד גגי * וניקודם כניקור הפ׳ נשלמו ז׳ שמוח של אח‬
‫ואחור ימין ושמאל מעולם העליון ומעולם התחתון תמצא שהם‬
‫״‬ ‫י״ב גבולי אלכסון שהם כל העולמות בהשוואה האחדות‬ ‫בז • ועוד תחליף ז׳ שמות אחרות של בראשית באי׳ב של אז ‪3‬ו •‬
‫ואח״כ תוציא החותם השלישי מן אותיות השלישיח ל׳ל ו׳ מיהויז‬ ‫א ז ב ו ג ה ח ת ט ש יר בק ל צ מ פ נ ע ד ס ־‬
‫ונאי‬ ‫נ׳ מאדני א׳ מ״אי י׳ מאהיה יעלה בידך שם הק׳‬
‫‪T‬‬
‫שהוא הותם הג׳ שהיא מעמיד ההתשה אלפא ביתית ״ '־' '־'‬ ‫ויז טרח • ויז זצג ״ רפז חגט • פרפ בזח • גזי לבנ • זיל גרח *‬
‫ז ג‬
‫‪ ,‬שלישיות הנזכרים • אחי׳כ שוב תוציא החותם הרביעי מאותיות‬ ‫•‬ ‫ב ט ‪ :‬וניקודם כניקור הפ׳ • נשלמו ז׳ שמות של אז בי‬ ‫גי‬
‫י הרביעית יוהד׳ שמות הקדושים ליל ה׳ מיהוה י׳ כלדני י׳‬
‫ע ו ד‬
‫•‬ ‫החליף ז׳ שמות אחרות של בראשית בא״ב של או בה‬ ‫י‬
‫זהי החותם‬ ‫הייה‬ ‫מייאי ה׳ מאהיה יעלה בידך השם הק׳‬ ‫א ו בד! ג ד ז ת חעז ט ר יק כ צ ל פ מ ע נס י‬
‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬
‫הר׳‬ ‫־• •‬
‫לו‬ ‫ספר‪ .‬המנה‬
‫יש להם ת״ב שמות כנגד מ״ב אותיות שאמרנו ואם תצרףהשאו׳‬ ‫הרביעי המעמיר הה׳ אלפא ביתית הרביעית שבהם נכללים‬
‫המ״‪ 3‬־‪,‬מות שבו'שוחת השניי הם כ׳ל הוח שסבןפ׳ד וחמשה‬ ‫ך״ב אלפא ביתות אשר צדפת ותכןין לבך בשמות של אלו ה׳‬
‫אלפא כיתות השלישי׳זהר‪3‬יעית יש להם ע׳ שמות הואסו״ד‪.‬‬ ‫אלפא ביתית הרביעיות הנזכרות" ע ם זה השם הרביעי שהוא‬
‫ה׳ ליראיו העולה ע׳ יגס ל ע כי השמות של כל הכ״באלפא‪.‬‬ ‫חותם הרביעי ודע כי אלה העשרה אלפא ביתות מכוונת זו‬
‫בישות עולים קנייה זהו ונקה לא ינקה * ולע שאלו הז׳ שמות‬ ‫ועל שמותם וצירופם נכללות עשר ספירות כדברי‬ ‫מ ג ל זו‬
‫ה ס קורס האלפא ביתית והיא שורה אחת ואינה מן המכין ־‪..-‬‬ ‫המחמיצים כי חמש בחמש מיסכמות • ואח״כשוב וכלול הל׳‬
‫ויוצאים מז׳ שמות של ‪3‬ראשית כשתקח אחוריהם כגון ‪3‬וצ(שית‬ ‫חותמות אהד כנגד א׳ כזה‬
‫ויהיה כיונתך בזה החותם יאיא ה ר י ה ונא* הייה‬
‫י‬ ‫קח מן הב׳ של בראשית א׳ ומן הר׳ ק׳ זמן האי ‪3‬׳ ומן הש׳‬
‫ר׳ ומן הי׳ ט׳ ומן הת׳ ש׳ וכן כולם ואלה ה ם הז׳ שמות ג•‬
‫ותשמור האחרית הזה י"ז יהוה אלהינו יהוה א ח ר‬
‫;מן אחד !הכלעומד‬ ‫כנגר טוב כדי'שתדע ממנו כי ה‬
‫לטלהבש‬ ‫אקבבכד טלבשדר‬ ‫אקברטש‬
‫והכל שכ אל אחד והשל מתקיים נאחד והכל שב אל‬ ‫באחל‬
‫דבקפהר ב ק פ ד ט ש ד ש ד ה ה א •‬
‫ברוך פ ס כבול מלכותו‬ ‫מקום אהד אדון על כל האחדש י‬
‫‪:‬‬ ‫ברא שית ־ ברא חלה ‪ :‬יסא תהש ‪ :‬מיס ואת ‪ :‬ההר ץוה‬ ‫לעולס ועד אשרי מ שכוונתו באחד השלם ואח״כ שוב וכתוב‬
‫ארץ הית י התה ו ו ב ‪:‬‬ ‫זה השם עצמו שהוא של י״ו אותיות היוצא מד׳ שמות הנזכרים‬
‫בני אחל שצרפת שם בן ר׳ אותיות במה שיכולת‬ ‫ועתה‬ ‫שעשית אותו שם אחל מסופו לתחלתו • ואח״כ כתוב ותוציא‬
‫תדלג אל השם' שגי לוי א ל ל י ושאלהו יסולו ויגלה‬ ‫מאמציעותו זה השם‬
‫לך סולו והוא שתשיג עניינו כאשד הוא בעיני מאמיתת לשונו•‬ ‫ועשה סדרם כזה * היי ח ‪ .‬י א ט ה י ל ה איאי‬
‫ואח״כ חברם שניהם ונדפס ועיינם ושאלם ויגילו לך‪,‬מעלימות‬ ‫ובזה נשלם השם בן יאןא הדיהי״ונאי הייה‬
‫חכמה כי אללי כלול בשם יהו״ה שיהו״ה עולה ל ו ואם תמלא‬ ‫י ה ו ה אלהינו יהוה א ח ד‬ ‫אותיות ידיעתי‬ ‫ל׳‬
‫ליו הוא כייף ו״ו והנה כ״ו הנגלה והנעלם פ״ו הוא אלהים‬ ‫הייח יאנו הידה איאי‬ ‫ק'‬ ‫יחקירתי י‬
‫מ השנ‬
‫ע‬
‫בגי׳ והנה שם אדנ״י ושם אלהיי׳ם שניהם חורה דץ י וראה‬ ‫אראריתא‬

‫ו נ א י הייה הידד‪ .‬איאי‬
‫והבן כששניהם אדוקים ואהובים ומחוברי׳ר״נ שם יהז״ה ואלט‬
‫ל״ל אחל ראש אחדות‬
‫החסדים' נמצאים בעילם הוא שנא׳ צ״א מן התיבה צי׳א בגימ׳‬
‫ראש יחולו תמורתו אהל‪ ,‬ל״ל לא תוכל ליוצא חם תרצה‬
‫הוי׳׳הואדנ״י י עוד הוי״ה בלית בייש מצפ״ץ ומצל׳ץ ‪3‬גימט׳‪,‬‬
‫להתירו בשום ענין אלא אחד שהוא ראש לכל ראש וסוף לכל‬
‫ברחמים והוא ש׳ • וכשהצטרף הא׳ של אדנ״י ע ם הש׳ שהןא ־‬
‫וכשתעמוד להתפלל‪.‬והשלום כל ברכה וברכה חי״ח‬ ‫סוף •‬
‫היורדת‬ ‫יהי״ה בחילוף מצליץ יעשה אש היא החש הגדולה‬
‫ברכות‪ ,‬המצח ככל ברכה וברכה הוא שם הוי׳׳ה וכשתתשוב י״ח‬
‫באדנ״י שהיח העטרה אס הצרף הד׳ של אדלי ע ם הש׳ יעלה‬
‫אמרתי‬ ‫ברכות ד׳פעמים כנגד שם יהו״ה יעלה בידך ע״ב‬
‫ש״ר זהו ושד משד״י יבא שאם הבנים היא הבינה נקרא שד״י‬
‫עולם חסד יבנה העולה ע״כ כנגד י״ח מגזרת יי׳ח כצפון‬
‫והוא הקו ירוק והיא הגוזרת וחס תנרף נ׳‪,‬של אדני׳׳ ע ם הש׳‬
‫י״ח בררום י״ח במערב הרי לך ד׳ רוחות לד׳ אותיות נחלקים‬
‫יעלה ש״ן זהו שן בהמית אשלח בם ע ם היות זיחצי עפר •‬
‫לעי׳ב שהוא מ ג ל שם של ד׳ אותיות׳ שממנו יוצאין מנין ע״ב‬
‫זכשתצרף הי׳ של אדנ״י ע ם השי יעשה י״ש זה נירוף שני שמות‬
‫ןע״כ נאמר לא יתיצכ איש בפניכם פחדכם ומוראכם ישן ה׳‬
‫הנעשים ייי׳ש ויש אז חכמת אלהיס עמהס כיהיח הנקרא יש •‬
‫אלהיסם על פני כל הארץ‪.‬אשר תדרכו בה כאשר דבר לכם •‬
‫ואסתמלההו אל״ף דליית נו״ן יו״ד ותעלהו במ׳יק נדבק בן׳‬
‫ותמצא בפס‪1‬ק זה ע״ב אות‪:‬ות לא פחות ולא יותר ולכן נאמר‬
‫והנה נאחז מהבינה שהן רומז נ׳ שערי בינה ול״לאלנ״י‬
‫במילואו עולה נ׳ והס ל שערי בינה ־ וראה והבן א׳ של‬
‫ילס‬ ‫וראו כל עמי הארץ כ׳ שים ה׳ נקרא עליך ויראו ממך‬
‫נק׳ מקום שהוא נמצא‪.‬בכל מקום שיהז״ה מתרבע קפ״ו ומקום‬
‫אדנ״י הוא מורה אחל שחדני׳י הוא היחיד ועמו היחוד • אייל‬
‫)וזוהתפנה‪.‬אמיר‪(.‬‬ ‫עולהקל׳י‪. : .‬‬
‫ר׳ והמ' באמצע אלפח ביתא היא מורה בבינה הנקרא מלך‬
‫*הי ר צ ו ן י מלפניך ה׳ אלה׳ ואלהי איות׳ למען שמותיך‬
‫ומורה בוי הנקרא ת״ת הנקרא מלך למה שמוהו באמצע י אייל‬
‫הקדושים והיקרים הסדורות בהפלה הזאת •‬
‫המלך הוא אס המלך ליל המלך שהיא הבינה היא אס המלך‬
‫החקוקים בלב תשכיל• עמך ישראל שתעשה למען שמך הגדול‬
‫שהיא התפארת ולכן המ׳ באמצע וכשהיה מביט באי מצטרף‬
‫חסד עמי ) פב״פ( ותגמול חסדיך עתי למלחת שאלתי‬
‫וכשהוא מביט בתי‬ ‫עמו באמצעות האס היא הבינה ־‬
‫ולעשות את בקשתי ולמחו׳־ת כנ עונותי ואח פשעי ואת חטאתי‬
‫אמר לו רבי‬ ‫ומצטרף עמו בלא אל״ף אז יעשה מ״ת •‬
‫זתריב מריבי נפשי וקצר ימיהם ופלס ברגע ובזמן קצר ויקצרו‬
‫מאי האי דקאמרת אמר לו שוטה למה תתמה יהז״ה ממית‬
‫צרותי ופדינו מכל‪ ,‬צרה וצוקה ושמועה רעה ומכל הרפה ובושה‬
‫תתן‬ ‫זהו נסתלק הא׳ ר\נו בכחו בא ע ם הא׳‬ ‫ומחיה‬
‫וכלימה ומכל מיני נגף ומשחית ופינו מרעב ומרוגז ומצמא‬
‫אמת ליעקב ־ ו ה ל של אלנ״י היא ח י ‪ 0‬שהיא עניה ודלה *‬
‫ומעירים ומעריה ומחולי ומחטא ופשע ומרשע ועין והטריפני‬
‫ואימתי מתעשלת כשהנ׳ עמה אלו ל שעלי ביני;; זהי׳ של‬
‫י לחם חוקי בכל יום תטעום לי מבינתך ומלא ידי מעושר מתנת‬
‫אלני כולל כל העשר מפני שהיא היחול ל׳ל העטרה * וגם כן‬
‫ידך ושלח ברכה והצלחה ככל מעשה ידי ובכל ענייני • ותנני‬
‫יש עוד ס ח ת רבים בשם אללי ואלמזם כולם בפנים בעזרת‬
‫לחן‪.‬ולחסל ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי ותהיה יראתי על‬ ‫א‬
‫השם ‪ :‬ואחר שצרפת שם אדני צרף ג ם זה השם והוא אל‬
‫הברית יתגזור עליהם לעשות רצוני • ותחפוץ תפלתי כזבח‬
‫שדי אל שמה מלעיל א׳׳ל מאי שמ״ה הכולל השם שגם היא‬
‫יענה הלקו‪ :‬א״ל ראה והבןא״ל של״יבגימטריא שמ׳׳המלעןל‬ ‫‪5‬דק ונריח ניחוחיס ובטרם אשוע ^ליך ענני י ככתוב והיה‬
‫מה שכתוב ושמה קברתי אש לאה י ומלרע הוא שכתוב שמה‬ ‫ט ר ם יקרא ואני א ע נ ה ע ו ד הס מדברים ואני אשמע כי אתה‬
‫ושעריריה ועוד א״ל ס ׳ אל גלול ונולא שלי היאכ״י ובעבור‬ ‫שומע תפיליועמך ישראל ברחמים כא״י שומע תפילה •‬
‫שיונקת מאל חי הוא היסיל נקראת ג ״ א״ל של״י ואם תעלה‬ ‫מלך גדול ונורא חכם הרזים מגלה נסתריח מגיד‬ ‫אנא‬
‫כ‬
‫במספר קטן א״ל של״י עולה ב״י זהו בי נשבעתי ־ ‪ .‬וראה‬ ‫עמי‬
‫ע‬
‫\־ \‬ ‫חסדיך‬ ‫נא‬ ‫הגדל‬ ‫והחסד‬ ‫הברית‬ ‫שומר‬ ‫נעלמות‬
‫*אל תשיבני ריקם מלפניךוראה דרך עוצב בי וכחכי בדרך עולם‬
‫זהו בקם למשפט אלהיס ל׳ל‬ ‫והבן שדי בא״ת ב״ש בק׳׳ם‬
‫• למען שמד הגדול הגביר והנורא • יהיו לרצון אמרי פי והגיון‬
‫אלהים‪ .‬היא‬ ‫בק״ס היא העטרה • למשפט הוא תפארת‪ .‬י‬
‫לבי לפניך ה׳ צור וגואלי •י ורע כי הו׳ אלפא כיתות ראשוטת‬
‫ע מ ה ם אז‬ ‫וכשעטרה ע ם התפארת הבינה‬ ‫הבינה‬
‫א״ל‬ ‫י•‬ ‫א‬ ‫־ יט‬
‫הקנה‬
‫מלכו שלשי!יי&ו צגי ‪5‬ואי?ר‪5‬ון ‪ :‬ויה• הם הולכים ושור‬ ‫אייל הוא ‪3‬א״ת ‪3‬״ש א ו ייל ו ה ג י נ ה » מ ‪ 6‬כ׳‪ (/‬רחמים‬
‫כנגדם ואריה רוכב <‪2‬לייו וא״ללאיתסהבאייס לפניכם ויאמרו'‬ ‫עמהס והו אל שלי שדיי מתהפך לי״ש זהו והשיג לכם דיש את‬
‫לאזאמלאל^ס שאו עיניכם וראו וישאו עיניהם ויראו' הסול‬ ‫בציר ומי גרם למן כל זה המלה הנקראת שד״י וע״כ תנו לה‬
‫•והאריה רוכב עליו' באים מגלם יירתעו ויאמר להם צמלאך‬ ‫מפרי ידיה והו מעשר ובכירים וכיוצא נהם אני אל שדי וד׳‬
‫הוא הנפש אשר מיל ממאיבת׳דרקיעאלתיראו הילק‪3‬׳׳האוה‪5‬‬ ‫הוא הגוזר הוא י׳‪-‬׳ת בגי׳ ילל אמרה כ״י לאברהם אני אל שדיי‬
‫אתכם פי זצאיס ל‪$‬ם לפניו ומראה לכס םודוא עמוקי׳ינעלמי׳‬ ‫העולה •״ת עם הל׳ וכי חטאי אד״הר זאלמ וזרעך מכחז שאתם‬
‫מעיני כל חי והקב״ה גילה לכם שהעולם נברא ברתמים הו‪£‬‬ ‫קרוים אדם כשמו וע״כ ימחלו בשיעבול מצלים בחשבון אליי‬
‫האריה אמרתי עילם הסד יגנה ונברא בדין־ בראשית בראו‬ ‫א״לשד״י הוא ת׳׳י שנה ונרמז בית ראשון בראשי״ת י״ת של‬
‫אלהים זהו ביום עשות ה׳ אלהים ארץ ושמים • וראו והגישו‬ ‫בראשית אל שדי תמלאהו אל״ף למ״ד שי׳׳ן דל״ת ׳ו״ד ותעלם‬
‫במ״ק עולים ד״ן זהי דן גירארי״ה א״צ ר׳ שמעתי מאבי לל‬
‫א ג ג ית<ץ י ק ל ע שטן י ע ד י צ ‪ #‬י ב ט ז י צ א נ *‬
‫א״ל אחד ושלשים תעלם במ״ק והם כ״זך׳׳ז אותיות התורה •‬
‫״ י י " ח ק נ י ^ נ ע ' יגל פ ז ק ‪ #‬ק ו ?יא * ״‬
‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫;‬ ‫‪,‬‬ ‫‪:‬‬
‫א״לבניהטהוא א״ל תורה שבכתב שד״י תורה שבע״פ והנה‬

‫אלה הס הו׳ שמות משש שש איתיות והס מ״באיאיוא זציי‬ ‫שניהם כלולים ואחר כל אלו יש סידת אחרות ואבאר בעז״ה •‬
‫מי׳ב וזהו פירוש של אל׳ג ית״ץ ‪ :‬ולאשר בםפל הקנה הזה‬ ‫ו ע ת ה צרף שם אלהים וגם היא יחיה דעה ואח״כ תחברס‬
‫אשר העתקנו ממנו הייו השמית ההם בטעות ע״גצ העתקנןי‬ ‫שלשתן ותמצא בהם נפלאות חמים דעיס שהם פליאית‬
‫מספל הפלדס אשר הוא מביא אותן בשם הקנה בשער פרטי‬ ‫החכמה • והנה יהו״ה אלנ״י י*להי״ס <*וליס זע״ק לומר לך‬
‫השמות פיק שנים עפר ‪:t"v‬‬ ‫שהזעקה עולה באדכ״י ומאדנ׳׳יי ביהו׳׳ה ומיהו״ה באלהי״ם זהו‬
‫*ךיחךו<ן ב ה י ר ד ו ץ גבירילין‪.‬יהודיו{ ו^לכייזץ‬ ‫וישמע אלהים את נאקאס ממי שמע מיהי״ה זיהויה ממי שמע‬
‫‪:‬‬ ‫מאדנ׳יי זר״ל אדנ״'• היא עטרה יהו׳׳ה תפארת אלהיס היא‬
‫צ ת ^ א קךטיה ר"גר;ה 'ןןךידזז שמ)יה ל!לטיח‬
‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬
‫הבינה ואח״כ חיבור אל יהו״ה צבאית ואל אילהיס צבאות שגס‬
‫| ה ר י ה נ ש ר י י ן ' ג ע ר י ה דל!^ה "ל ע^א נסי;ח‬ ‫הוא קודש כגון יהו״האלהיס צבאות שכן אמר דהע״ה אלהים‬
‫שגיו‪/‬יה בלעייה טוךךיה ך מ י ה ' צ ^ \ ^ ת ח ב ח י ה‬
‫ז‬
‫צבאות השיבנו והאר פניך ונושעה י עוד אמר אלהים צבאות‬
‫ג מ ל י ה חנלהינזת^ה נהבהביה טיהרה נ^נית‬ ‫השיבני והאר פניך וטשעה • ועוד אמר יהו״ה אלהיס צבאות‬
‫עממיה ן ה ל ש ד י ה ^ ו ל א ר \ למטריה פ ק ו ^ י א י‬ ‫השיבט האר פניך ונישעה • יראה והבן שהזר זה הפסוק ג׳‬
‫זהרזהר ')זהריה( לןמלייז ש ת ה י י י י י ז י ‪f W i p .‬‬ ‫פעמים במזמור אחד ושנה בו השמות וזכר יהז״ה פ״א וזכר‬
‫^ צ ^ ך י ה י ת ה ד ר י ה ת מ ת ר י ר ‪ .‬ייהיה יה *‬ ‫צבאות ‪3‬׳ פעמים וזכראלהים לפעמים וזכר שני ווי״ן בל‬
‫‪T‬‬ ‫זכרוני אורה ותחת הי׳ הג׳ באי הו׳ שמות הנזכרים אחר ש&‬
‫" גשבמלו־‬
‫אב״ג ית׳ץ שהוא שם מי׳ב אותיות ליל זכר יהו״ה פעם אחת‬
‫ציירוש השם הנכבד והטרא יתבר' לער * והוא יו‪5‬א >&‬ ‫הוא שם העצם כח הכחות עלת העלת כלל כל העשר עליו חין‬
‫בראשית ועל ב׳ ובהו והם מ׳׳‪ 3‬אותיות ‪1‬‬ ‫להרהר י וזכר צבאות ‪3‬׳ פעמים הס נצח והוד ואלהיס שהוא‬
‫א‬ ‫תמורתה א מא״ב ג״ר‬ ‫ב‬ ‫בינה עליהם שזהו שאמר דוד המלך עי׳ה הלא אלהיס זנחאנ!‬
‫תמילתה ט מא*ל‪3‬״ס ותחאט׳ ב׳ מאח״ס ‪3‬ט״‪ $‬צ‬ ‫ר‬ ‫ולא תצא בצבאותינו י ואח״כ אמר אלהיס ג׳ פעמים היא‬
‫!<‬ ‫תמילתה • מאי׳׳ק ותחת י׳ ו‪ .‬מאח״ס בט״ע‬ ‫א‬ ‫הבינה ופחד וליי הנקראים אלהיס • יאח״כ ‪3‬׳ ווין בג׳ אורות‬
‫י \‬ ‫תמורתה י מליל לים‬ ‫ש‬ ‫הם הו׳ ומשך הו׳ שהם ת״ח ויסוד ועל האור השלישי לא איירו‬
‫‪ft‬‬ ‫תמירתה א מאי״ק ותחת א׳ ת בא׳׳ת ב׳׳ש‬ ‫י‬ ‫אבל אמר כנגדי ו׳ שמות אלהיס בפסוק ראשון אלהיס צבאות‬
‫תמורתה פ מא״ל ב״ם ותחת כ׳ צ ‪3‬אה״ס בט״ע ץ‬ ‫ת‬ ‫בפסוק שני ׳הז״ה אלהיס צבאות בפסוק שלישי הרי כאן ו׳‬
‫זהו השם הראשון ‪:‬‬ ‫י שמות ״ א״ליל ל יוי״ן הללו מה טיבן א״ל אמר לי׳ הנגלה‬
‫תמורתו ה בא״ט ל ח והאת ח׳ ק׳ בא״לב״ם‬ ‫ב‬ ‫להאיר לו׳ הנעלם ומאין להם האור הוא האור העליון זהו‬
‫ק‬ ‫האר אתה אור העליון את הויי״ן יהס יאירו פניך והוא ליי‬
‫אין צריך חילוף‬ ‫ר‬
‫מדת לול ולע כ׳ שם צבאית מורת על צילוף שם בן מ״ב‬
‫ו״‬ ‫תיבות • א״ל רבי אמרא ל׳ שהזכיר ז׳ שימת אחר אב״ג ית״ז‬
‫תמורתו ל באללים ותחתליעירא״טל׳א י‬ ‫א‬ ‫‪4‬‬
‫לדל זו השאלה ארוכה‬ ‫ומה פרושו וענייני• של זה השם‬
‫תמולתו \‪ f‬בחיית ‪*3‬ש יתחתתישימאבג״ד‬ ‫א‬ ‫‪4‬‬
‫תמורתי ע מא״ט בת ותחת ע׳ ט' מאתסיצט**׳ ט‬ ‫ל‬ ‫מארץ מדה ורחבה מני ים ל׳ל אם לא נשאל המדה הנקרא‬
‫ארץ לא תהיה השאלה רחבה אלינו וארץ מנין לה מכי ים היא‬
‫ו‬ ‫תמורתו נ מאטב״ח‬ ‫ה‬ ‫‪4‬‬
‫הבינה • א״לואיך נשאל א*ל אב״ג ית״ץ ׳עזרנו * ״ ל מהו‬
‫זהו השם השני‪:‬‬
‫אב״ג יס׳׳ךאיל אדירירון • בהדירון י גבידירון י‬
‫ג‬ ‫ב״ש׳‬ ‫לבא׳׳ת‬ ‫תמורחו ‪ 13‬מאבג״ד ותחת ט׳‬ ‫‪4‬‬
‫ג‬ ‫תמורתו צ מאלב״ם ותחח ל ג׳ מאבג״ד‬ ‫‪ | #‬ז ד ח י תלמיד! יי י ^ ' * א״ל יאבל' אבי אמר‬
‫תמורתו ת בא״ת ליש והחתתיק׳גא״טלת ותמת‬ ‫א‬ ‫ליי אב״ג יא‪ f‬י*אלהיס •בישראל ״גדול י *יחודך *תשגבינו‬
‫ז־‬
‫*‬
‫ל ד׳ בא׳׳ת ביש‬ ‫*צדקתך־' א*להכיהוא אלהיםשהיא הבינה בישראל שהוא‬
‫תמורתו א ‪3‬את‪*3‬שותחתר'י'מאי"ק‬ ‫בת׳׳ת גחל יחידך ל ל יתגדל מן‪.‬ההסד הנקרא'אלהיס גדול‬
‫פ‬ ‫בא״ת^ב׳׳ש‬ ‫תמורתו ל מאתם בטעותחת ל׳ ל‬ ‫ה‬ ‫יחולך היא העטרה אז אשגבט ר״ל תגביהנו צדקותיך היא‬
‫י‬ ‫אין צריך חילוף‬ ‫ש‬ ‫העטרה הנקרא ציק ‪ :‬עודם מדברים •והקב״ה אמר לגדול‬
‫זה השם השלישי *‬ ‫'שבישיבה לך והאר פניהם בזה השאלה להשיב שאלתם ולבאר‬
‫פ‬ ‫תמורתה ‪ b‬מאלל׳ם‬ ‫מ‬ ‫קושייתם וכאאר האיר הגדול את הפנים והנה קם א׳ ממתיבת׳‬
‫ט‬ ‫תמורתה ‪ to‬מאבג״ד‬ ‫לרקיע' ובא אליהם ומצא‪ 6‬עומדים מתפללים כורעים‬
‫‪-‬ת‬ ‫תמורתה רמאהסיגטע‬ ‫מ‬ ‫ומשמידם• ויאמר אדוני שלחני אליכם אמרו לי מה שאלתכם‬
‫‪V‬‬ ‫תמורתה פ מאת בש ותחת פיל ביוב גל‬ ‫ו‬ ‫ומה קשה לכם • א׳׳ל אימא לן מהו אל׳ג יח״ץ א׳׳ל בזה לא‬
‫ח‬ ‫תמורתה ת באת ‪3‬ש‬ ‫א‬ ‫הורשתי לומל אצן ידעתי שהק‪3‬״‪ 3‬לא יעלימהו מכם ובואו‬
‫לח‬ ‫הקנה‬
‫רצון מלפניך י״י או׳*א ‪1‬למען שבותיך הקלוקי‪0‬‬ ‫יהי‬ ‫ותחתר׳ג׳‬ ‫ותחתקיר׳בא״ב‬ ‫תמורתלקבאטיבת‬ ‫‪ft‬‬
‫והטהורים הסדורים כתפלה הזאת החקוקים בלב‬ ‫זה השם הרביעי‪:‬‬ ‫ג׳‬ ‫מאת בשי‬
‫משכילי עמךישראלשתעשה למען"שמך חסר עמי פב״פ ותגמול‪'.‬‬ ‫*וירתה ע באל בם ותחת ע ' ט ׳ ‪3‬אחס‪3‬צ‪1‬ע‬ ‫ה‬
‫חסדיך עמי למלאות שאלתי ולעשות'את בקשתי למהול את צל‬ ‫ח‬ ‫ותחת ט׳ ח׳ ‪3‬אבגד‬
‫עונותי ואת• פשעי ואת חטאתי ותר־ב מריבי נפשי וקצר ימיה‪0‬‬ ‫ק‬ ‫תמירתל ת באת בש ואחת ת׳ ק> באט בת‬ ‫א‬
‫וכלם כרגע ובזמן קצר ופדינז מכל צרה וצוקה ושמועה ר ע ה‬ ‫ב‬ ‫אמירתה ו‪ .‬באת׳בש י ת ה ת ג ׳ ב ׳ באב גד‬ ‫ר‬
‫ומכל מרפה ובושה וכלימה ומכל ען> ומכל משתית ותפלינו‬ ‫ט‬ ‫תמורחה י באטיבח ואחת י׳ ט׳ באב גד‬ ‫צ‬
‫מרעיב ומרוגז ומצמא ומעירים ו מ ע ר ה ומהולי ומחטא ופשע‬ ‫תמורתה ד באטב״ה יתהת ד׳ ג׳ באבגד ותחת גי׳ נ׳‬ ‫ו‬
‫ומרע ומעון והטריפני' לחם בכל יום חטעוס ל׳ מביטתיך ומלא‬ ‫‪i‬‬ ‫באלב״ם‬
‫ידי מעושר מתנת ילךושלח ברכה והצלחה בכל מעשה ידי ובכל‬ ‫ע‬ ‫תמורתה ע באלב״ם‬ ‫!ץ‬
‫נכסי וענייני וחלננילחן ‪ rh)i3‬ולרחמים בעיניך ובעיני כל‬ ‫זהי השם החמישי‪:‬‬
‫רואי ותהיה יראתי ע ל הבריות ותגזור עליה׳ לעשות רצוני *‬ ‫•‬ ‫אמירתה י באיצן‬ ‫א•‬
‫והחפוז הפלתי כזבחי צדק וכריח ניחוח ובטרם אשוע אליך‬ ‫ג‬ ‫תמורתה ג באתבש‬ ‫ר‬
‫תענני׳ ככחוב והיה טרם קראו ואני אענה עודם מדכרס ואני‬ ‫ל‬ ‫תמורתה״ צבאחסיבטע' והתת כ׳ ל׳ באת ה‬ ‫צ‬
‫;‬
‫אשמע כי אתגי שומע תיפל״ת עמך ישראל ברחמים ברוך אתה ה׳‬ ‫פ‬ ‫תמורתה צ באת בש ואחת צ׳ פ׳ באבג״ד‬ ‫ך;‬
‫שומע ת פ ל ה ‪:‬‬ ‫ן‬ ‫תמורתה צי באט בתי ותחת ל ז׳ באלבם‬ ‫*‬
‫א מ ר ל ו אדונינו שמענו תמורת אכ״ג ית״ז ישמעני שמות‬ ‫‪•jp‬‬ ‫‪0‬מירתהכן באטכ״א‬ ‫מ‬
‫מפוארים והיונאמהם מ״מ כחס ועניינם מהו‬ ‫זיה השם השישי‪:‬‬
‫א״ל אב״ג ב״ג בגי׳ ה׳ רמז לה׳ אחרון שבשם בן ד׳ אב״ג הוא‬ ‫ךך תמורתה ל' נאחס בטע ותחת ל׳ ׳ א *אלב׳יים ותחת א׳‬
‫הא׳ מלא חהי ו׳ והנה ברא את העולם בדין וברחמים וליל‬ ‫ש‬ ‫ח ׳ באת בש ותחת ת׳ ש׳ באכג״ל‬
‫וברא את עולם‬ ‫ברא אה הח״ת הנקרא־ שמיס בחסד ופחד •‬ ‫ק‬ ‫תמורתה ק באט ‪3‬ח‬ ‫\‪f‬‬
‫השפל בדי׳ו פרצופים הוא ת״ת ועטר׳ ולעולם הרחמי׳מתגברי'‬ ‫ו‬ ‫תמורתה ו באבג׳׳ר‬ ‫מ‬
‫ע ל הדין ע״כ העולם קייס זהו ויי׳ שמיס עשה הוא ובית דינו‬ ‫צ‬ ‫תמורתה ה באמיר ותחת ה י ל באתו ב ל‬ ‫ו‬
‫כשנאצלהו׳שהוא ההיית ואחר שהקרים• הו׳ הרחמים חחגברי׳׳‬ ‫»י‬ ‫תמורתה כ באייק בכר יתחת כ׳ י׳ באבג״ד‬ ‫ג‬
‫ית״ץ בגי׳ ש״ר לומר לך שהחסד היא שר של ת״ת הנקרא עולם‬ ‫תמורתה ל באאס בטע• ואחת ל׳ א׳ באלבה• ימיזת' א׳ ת׳‬ ‫ה‬
‫והתי׳ת היא שר על העטרה והעטר׳הוא שר על ישראל הקדישי'‬ ‫ת׳‬ ‫באת בש‬
‫זה׳ השם׳ השביעי‪:‬‬
‫ובריית‬ ‫וימי המליכס לאלו בראשית שא‪?3‬ג ית״ז תמורתי •‬
‫‪5‬להים בישראל גדיל יחידך ת׳שגבינו צדק*ן'‬
‫היא כתר וחכמה כי הקיז של ב׳ בראשית רומז ע ל הכתר ועוד‬
‫‪:‬‬ ‫קדוש ראה עלילות שונאינו טהר ניזלתיך‬
‫•תיץ״בג׳׳ מלך קדוש הוא הבינה שהיא תלך על נ ט ה ועי‬
‫‪:‬‬ ‫נשגב גאל דורשיך יגדל נ ח שמותיך‬
‫המלייכילמליכלול ק‪\7‬ה‪1‬א הכת׳זהו ית״ץ בגי׳ כליל קדוש ועול‬
‫בשמך ט כ ס רולדנו צמח תכא גאילתינו‬
‫ית ‪ f‬בגי׳;ליי עייל היריעי׳ה ר״ל יפ״י הוא הכתר יריע״ה כ ל‬
‫י ‪/‬‬ ‫‪:‬‬ ‫מסייד קדוש ברובי טובך נוי ענותינותיך‬
‫הפרל״ס ור״ל הכת׳ הוא יופי על הפרד״ס •יקרע כ ג שלם היא‬
‫‪:‬‬ ‫יהמו גוד<ל לבבינו פליטי זכר קדושתך‬
‫החםד וגי׳ שלין ששיכן הכתר שכינתו שהיא הכינה על החסד‬
‫‪:‬‬ ‫שעה קולי וידי״נו צדק יודע תהלתך‬
‫הנק׳ קליע הקורע כל דין ומתהפך רקע הוא שרקע הארץ‬
‫ע ל המים ועול קרע בגי׳ סי״ד יצייר כי הוא היוצר אמרתי‬ ‫אלו ה ם השמית שיל מ׳׳צ) ועיל או?יעלם >‬
‫עולם חסד יגנה יצר אוהיית צרי כי החסר הוא צרי ע ל כל‬
‫חולים •י ועול קרע בגי׳ כול מצפ״ץ שהיא מתחלף בא״ת ב״ש‬
‫‪:‬‬ ‫אהיה אשר אהיה היאה אמרתך‬ ‫אאאהא‬
‫יהי״ה שמושל הכ״ה שכו בלא את העולם והוא' שם העצם אשל‬
‫‪:‬‬ ‫אנא נורא קרוש חרכה מחילתך‬ ‫אנקהם‬
‫‪:‬‬ ‫פ ס ת ם פשעינו סלחה תגלגל מדותיך‬
‫בו נכללים כל העשר קיץ הי׳ בכתל הי׳ בחכתה הה׳ בבינה‬
‫הי׳ בי׳ קצוות הה׳ אחרונה *עטרה אהל כך בכה השם הזה‬ ‫‪:‬‬ ‫פ ס פ ם י ם פתח סליחה פתח ס ג כ ישע מנואיך‬
‫האסל ברא את היעולס י ועול קלע בגי׳ סול רחמים שהוא שם‬ ‫ד ונסים דרוש יודעי ויעוד־ נא סמיך יהד מרינאך‬
‫הלחמים משוהף במלת הלין זהו שיתף הקב״ה מרת הרחמים‬ ‫‪:‬‬ ‫׳יחוהש יחיל השקיפה׳ והבט השב שכינתך‬
‫‪7‬‬
‫ע ס הרין וברא את העולם ועוד קרע בגי י״ה בר״א העולים‬ ‫»הוה בם ישמחו השמים והגל הארץ בהעלותי מלכותך‬
‫ר״ל שהבינה נקראת י"ה והיא בראה את העולם שהם ז' בניה‬ ‫‪:‬‬ ‫מ * י פ צ א ק מרוכ צרותינו פרעו צדיק איה קנאתך‬
‫ג ס העטרה נקראת י״ה ובראה את העולם שלמטה ממנה ובמה‬ ‫מ ^ י צ פ כ א ל ממעון צוקה צור פרינו כ׳ אין כבלתיך‬
‫זהו קרע בגי׳ ברא כולם‬ ‫בראה הבינה את העולס בחכמה‬ ‫ח כ ל ת ר ג ל תת! ככור לעם תנו רגליך מרכבותיך‬
‫בחכמה ל׳ל שהבינה מכטת כחכמה ובראה את העולם הוי*‬ ‫‪:‬‬ ‫ג ס פ י א גאל סגולתך פקוד יושב אורחותיך‬
‫שנא׳ י״• בחכמה יסל א ח מכמה בגי׳ ע״גלימרלךשיש‬ ‫‪:‬‬ ‫ת י ע ע י פ תמות ישרתיךעל עמך ישראל פדיתיך‬
‫לקכ״ה ע״ג שמות שנכתכו כתורה והפריש מ ה ם שלשה שמית‬ ‫‪ 3‬ג ס ס ח ק ב פדהגאלסהדותייך׳ סמוך חסידים קדושי׳בחירואיך‬
‫הקדושים מאחד נוצר אש ומאחד נוצר מיס ומאחד מצר־ אייל‬ ‫• ה ה י ה ו פ ת הזכירו הזהרתיך יאדירון הנככד והנורא פרוון‬
‫ומשם הא׳ הוציא גי טיפין אש וחלקן לגי חלקים מחוקף המקור‬ ‫‪:‬‬ ‫תפארתך‬
‫ברא השרפים והחיות מ ל רראגיהנס ולקח שם השני והיצלו‬ ‫שוקלי לדכיך •ריחמו יכריע בהשתחיך מזמ־יס‬ ‫שדייבמו‬
‫ג׳ טיפין חים ולקח ת ק ף המקור ובלא גו שמ‪:‬ם ותוקף‬ ‫ומגדילים‬
‫המקור טכה ראשונה מ ל ברא כיפה ושם בה ה מ י ם ‪ ,‬מ ג ׳ ברא‬ ‫‪:‬‬ ‫כפרה מחילה זעקחיך וכריתות בריתך אתה‬ ‫׳עטזיבא‬
‫חהיס זה הג׳ מ י ח כ ה ה ו ולקח השם הגי והוציא'ג׳ שיפין‬ ‫‪:‬‬ ‫ה י י י י ג ע היא ושנותיך לא יתיגי גלגל עדותיך‬
‫יויר מחוקךהאיר בלא האיר השרי; עמו בגןיעלן‪ .‬ומטעה שט‬ ‫א ל י ע א י י ־ א נ א לייתך השיבנו בחמלתך אדיר יהמו רחמיך‪:‬‬
‫ברא האור שעתיד להיות לעתיד לכא הלו תוס׳ הבירות שנאמר‬ ‫ע א ג ו נ א ה ל ע־ז"ומצי מלכותיך נשחחוהאלהיכל קדשיך ‪:‬‬
‫־ • זי*יה איר ה ל ב נ ט כאןר החמה שבעתיים •• י ימט^ה שלישית^ל‬ ‫‪:‬‬ ‫ביראתך י״ה שמך לעולם מ־ננה גישועתיך‬ ‫^ ? נ ג‬
‫ש‪3‬עילס‬ ‫ב‬ ‫יט‬
‫םפר ז הקנה‬ ‫;‬
‫שבלילה שירה עמו הב״ה מושך עליו ח!טשל חסלגיוס •ליג״ל‪:‬‬ ‫שבעולם הזה ראו והבינו •בשמי הגדול ברא מלאכים ואש ומים‬
‫פז״ק בגי׳ יהוה הצדק ל׳ל הת״ת האציל היסוד ולעילם היסול‪.‬‬ ‫ואויר אש ומיס בגי׳ שמי יה״ת הי״ה ר״ל שמי היה קודם עוה״ז‬
‫בכללו שהי׳ ומשךהו׳ הואאחל ועודיג״נ פז״ק בגי׳ והןארבי‪.‬‬ ‫ושם יה׳׳ה יוצא מן ויםע ויבא ויט שטן בגי׳ הלש} זהו דש״‪$‬‬
‫ליל ו׳ ת״ת הוא היסיל דבי הוא נ״י ל״ל ל י יסוד ת״ת וכ״י‬ ‫יצחק ובגי׳ זג״ן יצ״ל ר״ל •צה״ל בגן הוא העטרה ל״ל הגן היא‬
‫נקראת חלץ ישראל וע״כ כיוונו ואמרו כל רבי מארץ ישראל־‪-‬׳׳‬ ‫העטלה יעיר שטן בגי׳)אבן יצר לומר יצת״ר הוא האבן ר״ל‬
‫אךרב בבבל הוא חוץ לירושלי׳והוא בגלו׳זע״כ נחסר ממט ה׳׳׳׳‪.‬‬ ‫האבן היא העטליה האבן הוא פחל ולב האבן ל״ל לב הפחל‬
‫אך שם כ ת ם כמו אב״ ורבא הם גלולי© •‬ ‫ולכן גדול רבי מלב‬ ‫אשר בה יצה״ר ר״ל הלב היא העטליה ובה היצל' ועול שטן בגי׳‬
‫מרבי ורב כי הס נאחזים מהו׳‪ .‬ומי שאין לו שם כגון יש אומרים‪-‬‬ ‫ברא מלכינו שהעטרה היא מלכינו ושרינו ופרנסינו בגזירת‬
‫הוח נאחז מן ויאמר אלהיס שהוא הבינה וע״כ הלנה במותו‬ ‫העליונים ו ל א עמנו בגלות‪ :‬נג׳יד בגי׳ זן שזן ומפרנס נפל‬
‫ועול יג״ל פז״ק גי׳ ליו ל״ר אלו ליו דורות שהיה מאמם על‪.‬‬ ‫היא הבינה המפרנסת בניה על סמך כתר עליו ןנג״ד בגי׳ איום‬
‫חשה יאע״פ שהיו צליקים ביניהם כגון חנוך נה אבלהס יצחק‬ ‫כי איום ונורא הוא ועור'נג״ד ‪3*j‬׳ אל יהו״ה שהאציל החסד‬
‫יעקב אפ״ה הואיל ולא היה ביניהם זכות התירה‪ •:‬שהואהולה‬ ‫שהיא אל את הת״ת הנקרא יהו״ה יעוד נג״ד בגי׳ הלהב י״ה‬
‫שבכתב לא עמל העולם בזכותם אלא בחסר השם ואפילז‪-‬שבאו•;‬ ‫שהאציל ההוד אשר הואי להב הפחד היורד על הי״ה היא הע״ט‪.‬‬
‫להם מלאכים ולימלס לא הגיעו לתולה שבכתב כי אין קיום‬ ‫יכ״ש בגי׳ שדי אב אחד שדי נקראת בינה ואמר לעולמו מכה‬
‫בעולם אלא משניהם תורה שבכתב ותורה שבע״פ והם תורה‬ ‫חכמת אלתים די כענין שכאמ׳ ה׳ בחכתה יסד ארץ והעטרה‬
‫שבעי׳פ היו לומדים כי כל המלאכי׳ האס מתורה שבע״פגאצלו‬ ‫נקראת שדי זאב היא לעילם הגשמי •י בט״ר הוא בגי' בבורא‬
‫ומשם קבלו ג ס הס עד שבא משה והוריד לעולם כה שניהם‬ ‫הוא בורא הכל מעלה ומטה שזהו שאמר לסמא״ליר״א בשת זהו‬
‫היא תורה שבכתב ותורה שבע״פ וכנגדם אמר לוד ך׳׳ו פעמים‬ ‫בראשית ועוד בט״ר בגי׳ומל״ך חז׳׳ק שהוא מלך חזק ואמיץ וכלי‬
‫כל״ה ויש מלאך א* ו*‪.‬נללפון שמו וכשמזכיר את שם המפורש‪.‬‬ ‫גזירותיו באמצעית הו׳זפו ומלך ועוד בט״ר בגי׳ סוד נאמן ר״ל‬
‫עילה בראש אכתר־אל יהז״ה צבאות ומיד ליי מלאכים‪.‬סיבליס‬ ‫שהוא מלך נאמן שאין לפניו לא עולה ולא שכחה לא כזב ולא‬
‫כסא הכבו׳יוס א׳ אומ׳הודו לה׳ כי טוב כל״ח וכןבכליוס ויום‬ ‫מרמה ולא משא פצים ולא מקח שיתר ועיר בטייר בגי׳ י ל ל‬
‫עד סוף הלל הגדול וכל אחד מהם אומר פסוק אחד בכל יום‬ ‫זהו הנותן אורי בכל הספירות ועוד בטייר בגי׳ אנכי יל" י הה״ע‬
‫ובשעה שמשוררים תכסיס פניהם לבל יראו פני השכינה ‪::‬‬ ‫ר״ל שהים שני שמי׳ מן ייסע ייבא ייט יהיא על כל השמות והוא‪.‬‬
‫) חבל על דאבדין ולא משתכחין ובכאן נמצא חסר ( • י‬ ‫מתן להם כה לפעול •יצת״ג בגי׳ על גשמי׳כי על פיו יורדים‬
‫!•שמעת •תקינים ועניינים אס •דדו הכל בשכלך‬ ‫אייל‬ ‫הגשמים ועול צת״ג בגי׳ ייהו״ה יהו״ה אמת ר״ל שהו׳ ומשך‬
‫אייל אמת כוונת לבות שמעתי ולדעת תכלית עניינם לא‬ ‫הו׳ הנקלאיס יהיה יהזה מתלבשים בכח האי ושבים אמת יעיד‬
‫דלתי אייל וקולם שינחנו וילך‪ ,‬חקור וללוש כי לאו כל שעאא‬ ‫צת״ג בגי׳ מגן בעל לחמים ל״ל בעל‪.‬החסד הנקלא לחמים‬
‫מתרחיש ניסא אייל בני אס ילך'•זה יבא אחל אולי גדיל־ממגו•‬ ‫היא החכמה ותגן החכמה היא הכת״ר יעיל צת״ג בגי׳ הפה״ח‬
‫שמע ההוא לאתא להם ולמן' ואיקפל יא״ל הרבה יוהרא לקחתם‬ ‫ר״ל שהוא הפיתח כל השעייס למעלה לקבל ברכותירלהשפיע‬
‫כי לא‬ ‫לעצמיכם לדבר כלבלים האלה יא״ל אל יחל לאלוני‬ ‫בעולם השפל יעוד צתי׳׳ג בגי׳ הוא אדרירון ועוד צת״ג בגי׳‬
‫ירדנו בשורש יעיקר דבריך זאוי לשימע יאיני מבין •א״ל א;ן ני‬ ‫אנכי הוא על היריעה ר״ל אנכי הוא על היריעה העול׳מצל׳ץ‬
‫‪1‬‬
‫רשות לומר לכס יותר אפי׳ דיבור ממלת צבאות ישר ה‪ .‬א ר״ת‬ ‫אשר היא בא״ת ב״ש יהיה שהוא כולל כל הי׳ ספי׳ ועול צת״ג‬
‫צרוף בן ארבעים ושתים תיבות י א״ל אני הילך ואיל‪ :‬לא תשיגו‬ ‫י‬
‫בגי' אנכי הוא עלי הלריניאל'• ) חק׳ ‪ 3‬בגי׳בקי ר״ל לו הבקיאות‬
‫מאחר כאשר השגתם ממני ־ י ליל אדונינו הוגד היגד לכו‬ ‫ומימנו ה כ ל ( ׳ טנ״ע בגי׳ זייייו יופ׳׳י יופי הוא היסוד אשר יוסף‬
‫שיכול אתה לומר לנוכל הענין)להוציא אותנו ממבינה גדולה׳‬ ‫צאהז משם וע״כ נקרא יוסף יפה מראה ומקבל מזיו העליון‬
‫ליל הלא אמרתי לכס שאין לי רשות וכשמעם פעמיים ממנו‬ ‫חקי׳ב טנ״יע בגי׳ ויהוילהצד״ק ר״ל ויהו״ה הוא ובית דינו‬
‫שאין לו רשות אמרי לו א״כ יש לנו לבקש ממי שהרשות ‪3-‬י‪<7‬‬ ‫שהוא העטרה ז״ש לה״מ כי כל בשמים ובארץ‪ .‬כל הוא הצדיק‬
‫ומיד אמר אלך ואשוב ואגיד כי יודע אני שלא יבצר מ כ ם דבל‬ ‫‪k‬‬
‫שמיס וארץ הואי וביח דיני יג״ל בגי׳ גדול רי׳ל החסד הנק׳‬
‫שלא תדעו אותו ומיד הלך ושבי אליהם שנים והתחילו‪ ,‬לשחק‬ ‫גדול כענין לך ה׳ הגדולה ועוד יג״ל בגי׳ והכבוד ל׳ל ו׳ היא‬
‫ולימד להם ברובים הבאים ל׳ל הראיתם אור ין״ל לא ראינו •‪.‬און‬ ‫א״ת הכבוד כ״ישנק׳כבוד בני ה ן ס ד והחסד ע ם ו׳בניו נקראי׳‬
‫בשיר היא בשחקים ד ל אור הגנוז לא ראיכיהי איר‪ ,‬בהיר הוא‬ ‫בניס לבינה זהו בנים אתם לה׳ אלהיכס ועוד יג״ל בגי׳ והיחיד‬
‫בשחקים ר״ל אור הגנוז הוא ולא ראינוהו ולא השיגנוהו כ׳ בהיר‬ ‫ר״ל היחיל הוא כתל וו׳ מן יהילד הוא ת״ת שיתגלגל ויעלה‬
‫הוא בשחקים * ל׳ל שהוא גנוז בבינה והוא זך ובהיר שבעה‬ ‫לקבל כת לעשות מלחמה ע ס סמא״ל שכן הו׳ ע ם כללו הוא‬
‫‪.‬פעמים יותר מהאור הנגלה‪,‬לעטרה יאמר בהיר ‪.‬מתוך• יוכ ‪.‬‬ ‫אהי״ה והיחיד נק׳ אהיה כללו ר״ל מ ל ועל ו הוא כלל הו׳‬
‫'צלילות עצם אור הבהיר הבהיק ממנו בהירות וזוהר על פני ‪Jp‬‬ ‫‪.‬ועול יג״לבגי׳ יליר יי׳ה ל׳ל שהו׳הוא יליל הי״ה שהיא ליי ‪.‬‬
‫השתקים ולכן כתיב *שת חשך סתרו דיל איל הגנוז בבינה ושם ‪,‬‬ ‫‪.‬והכתר הוא ידר הבינה הנקראת י״ה וטוב להזכיל שם יליל‬
‫יענן וערפל סביביו ר״ל סביב האיר ההיא שלח ישיגהו אנשי© •‬ ‫י״ה ‪3‬עת צורך ו‪3‬קול עלב ועול יג״ל בגי׳ ולהב ר״ל להב היורד‬
‫ולא מלאכים ולא סיבות שלמטה מן האור ההוא ולכן כתיב ג ם‬ ‫בעולם השפלהוא מל״י פרצופים ר״ל הוי וליי ועוד יג״ל בגי׳‬
‫חשך לא יחשיך ממך י ממנו לא יחשיך אבל ממה שלמטה ממנו‬ ‫זה אל ל״לזהיהוא היסוד אל היא החסל יע״כ נקרא היסוד אל‬
‫יחשיך ר״ל אין כל דבר נעלם ממנו אבל מחתיבחא לרקיע‬ ‫‪ .‬חי י פז״ק בגי׳ *יפיהנכבריר״ל יופ״י הוא היסול הנכבל הוא‬
‫נעלם יזה החשך אין חשך ממש רק מניעת השגה מהאור ההוא‬ ‫‪ .‬ליי ר״ל היסול הוא יופי הצכבד ועול פז״ק גי׳ אלהינו א״ב‬
‫וצרוף בן •ארבעים ושתים תיבות הוא נ ב א ו ת י ו א ג ״ ג י ת ״ ץ מ א‬ ‫‪ .‬חסיל ר״ל הבינה היא אב החסל ולהעמיס היא אס ועול פזק י‬
‫כח בראשית והוא למעלה מאור הגנוז האיך תוכלו להעמידנו‬ ‫‪.‬בגי'אהיה עליון ל״ל כל הנאצלים והאצילים האב והאס כולם‬
‫על אמיתית הענין שלא ישאר ס פ ק בשנלינו רק נשיגהו כמלאכי‬ ‫מאהיה העליון מתמלאים ומתמתקים • ועול פז״ק בגי׳ אב‬
‫השרת וכשומעס דבריהם הניחם ‪,‬יהלכו להם אז אמרו מ ה‬ ‫ה ס י ד אמיצה ל ׳ ל אב האמונה שהוא ליי הוא ההסל וז״ש שני‬
‫עשית יתניחנו ונשארנו ריקם מן הענין אייל ולא אמרתי לך וי‬ ‫כתלים׳ יש להקב׳יה אהל ביים ואחל בלילה של יום הוא חסל‬
‫לשומע ואינו מבין ואם אינו כן חייך אמור לי דבור א׳ מפל‬ ‫ושל לילה‪ .‬הוא אמונה ככתוב להגיד בבקר הסלך ואמונתך‬
‫מה ששמעת א״לר׳ לאשנהחייאמנאלי׳ ד ה א ל ל א ש ע ז‬ ‫בלילות וכתיב יומס יצגה ה׳ חשדו ובלילה שירה עמי ול׳ל מי‬
‫לט‬ ‫‪:‬ס‪3‬ר הקגח‬
‫•והמדבר והמלאך ומים־ היים וכל אשר נשמת רוא חיים באפיו •‬ ‫איל מנא לך דר׳ לא שנה א״ל איני יודע‪ -‬והיא שגרס ודברת•‬
‫א״ל אדוניס ה״כ תמורה חיים שהוא המות מאין י י'׳ל ממנו‬ ‫ל ה ם כך עדי שהלכו להם א״ל ראיחי בזה הלילה חלום שהיינו‬
‫•שערי המות ושערי צלמות • י ועלי החיים ועל המוח אמר שלמה‬ ‫הולכים שניהם בדרך א׳ ושנענו באליהו ז״ל והתחיל לבאר לנו‬
‫המלך ע״ה עת לפרוץ ועת לבניה שמשלים שמיטה אחת וזהו‬ ‫איליי מ ״ ר פ * ר ״ ת ומכלל האותיות ההםנתבארו לנו המ״ב‬
‫לפרוץ ובונה שמיטה אחרת וזהו לבנות א״ל אמת לבנות ולפרוץ‬ ‫שמות שהם אב״ג ית ׳ץ אייל אייכ בא עמי וילכו שניהם יהריו‬
‫עת להרוג ועתי לרפוא מה תאמר‬ ‫הס השמיטות ות־דושס •‬ ‫והנה אליהו ז״ל בא כנגדם ואמר להם אחי מאין אתם ויאמרו‬
‫אייל ההריגה הוא השחתת הכלי ׳המקבל החיים והיא השמיטה‬ ‫לו למה באת אלינו ואתה עושה עצמך כמתנכר כאלו לא ראית‬
‫העיברת ולרפוא הוא תיקון הכלי המקלל החיים והיא השמיטה‬ ‫אותנו ולמה יגנוב אדוני את ל‪ 3‬עבדיו וכי הותר לחסידיו‬
‫אשר היא באה אחר השמיטיהעוברת ומקור תייס נתן כח יחיים‬ ‫לאיש אשר כמוך לעשות• כך אייל בני הלא שאלתי אתכם אם‬
‫לבינה וכל היי כל חי נמשך מכת הבינה כ• היא אלהיס חיים‬ ‫אתם מאין ואי״ין הרצה בכם ולא כמתנכר נ׳ בשבילכם באתי‬
‫ומלך עולס ר״ל אלהים של חיים ומלך על הת״ת הנקר׳ עולם‬ ‫ליל שלימים אנחנו ולאלף אנחנו והוא ושמי אהד י א״ל א״כ‬
‫ע ל ו ם הוא שמי של‬ ‫ומלך על החסד הנקרא ג״כ עולם ‪:‬‬ ‫הקשיבו א״ל נג״ד כפר'ת הם ז׳ אותיות ונקרא ש‪3‬ע כפילים‬
‫הקב״ה שנא׳ ויקרא לו ה׳ שלום והוא אחד מג׳ דברים שהעול׳‬ ‫ובשתי לשונות מתנהגים ב נ ג• ג ד ד כ ‪ :‬פ פ ר ר ח ת‬
‫עומד עליהם על הדין ועל האמת ועל השלום הדין הוא פחל‬ ‫ה ם נגד ז׳ עליונים הס חסד וכחד תפארת נצח הוד יסוד‬
‫והאמת הוא הסד שגס הוא נקרא אמת אחר שנקרא תורה‬ ‫עטרה אשר הס נקראים עולם העליון ובהסתלק מהם עלות‬
‫שנאמר ותורת חסד על לשונה והשלום הוא המכריע יבין החסד‬ ‫העלות ישארו קשים ובהיותו עמהם הס רכים וע׳׳כ האותיות‬
‫ובין הדין י ותמורת שלום מלהמה הוא העת ש?שי"י משתמש‬ ‫ה ה ם פעמים רכים ופעמים קשים כשהם קשים מתגברים‬
‫בסוד ה׳ איש מלחמה כגון ביס שהטביע לה המצרים ותמורת‬ ‫אייל אדוניני אמור לני באיזה דרך‬ ‫וכשהם רכים חלשים ־‬
‫זה ויצא דוד ונלחם בגוים * ועת שלים שהד •חברך משתמשי‬ ‫יבא להם השלישות אמת כי הסבוח הס הגורמים אך הסדר לא‬
‫בשלים שנאמר ישא ה׳ שהיה הבינה פניו שהיא העטרה יליך‬ ‫ילע‪:‬ו א״ל דעו כי הגיוני האותיות פאשר יתגלגלו בחשמל עד‬
‫שהוא ישראל יישם לך שלום שהיא היסוד שהיו׳ ומשך הי׳ נקר׳‬ ‫שיצאו בקול ורוח ודיבור ברות ילה־ס ר״ל יתגבר הרוה בכלי‬
‫שלום ויש מלחמות נכריות הוא שנא׳ אני שלום וכי אדבר המה‬ ‫ואימת יתגבר‬ ‫של אות להדגישו בכה גבורת השם המניעם‬
‫למלחמה עת לאהיבבתורת שלום אהבה ותמורת האהבה הוא‬ ‫הרוח בכלי כשהסיבות למעלה בתגבורת זהו הסחלקוח עלות‬
‫שנאה זהו ועת לשנוא והיא בתירח המלחמה הנה האהבה‬ ‫העלות ופעמים ירפה הרוה בקול דמתה וירפה האות להדגישו‬
‫ושלום היא יסיר עולם כי עליו‬ ‫בשלום והשנאה במלחמה *‬ ‫גכח חסדיו המתנהגות בנחת ע ם כל יצוריו שריח אלהים היא‬
‫העולם עומד כי השלום שהוא היסוד הוי ג״כ מכריע בין חסל‬ ‫הבינה מרחפת על פני המיס בנחת ולא ברעש ונא בהומיה י‬
‫ובין דין בין ימיןושמאלפנים ואחור יאלולי המכריע •יין העול׳‬ ‫א״ל אדונינו מהו הרוח המנהיג י־ת האותיות האלי י ל׳ל איתי‬
‫מתקיים כ׳ החסד מבקש שלים והפחד מרקש מלחמה והמכריע‬ ‫הרוח מתחלק לימין ולשמאל לחסד ולגבורה ולת״ח ולנצח ולהוד‬
‫ה ב ט ה כשחכם אינה בא‬ ‫משים שלום וזה קיום העולם ‪:‬‬ ‫ודעו והבינו כי משפטי העליונים‬ ‫ויסור ומלכות בכללם‬
‫לכלל כ ע ס אז היא קול דממה דקה זהו־ גם תיל מחריש חכם‬ ‫נחלוהונים הס כולם באלו הג׳ שתית והוא אייל חלהים יהי״ה‬
‫יחשב • זהו עת לחשות בסיד החכמה שהיא קול דממר דקה‬ ‫י ׳ ל •אל מצד החסד הפותח בזטת ואלפים פותח בחובה ייהו״ה‬ ‫י‬
‫וראה תמורת החכם כסיל כשהוא חכם קול דממה דקה כשהוא‬ ‫מכריע והלכה כדברי המכריע ר״ל המלך היא הבינה והתובע׳׳‬
‫עת לתנור הקרעים דסוד‬ ‫כסיל קול כסיל ברוב דברים *‬ ‫ה ס הסד ופלזד ות״ת הוא המכריע שהחסד והפחד אליו באים‬
‫החכייה שהחכם תופר את הקרעים ומתקנם • ועת לקרוע הוא‬ ‫והוא עושה כפי מה שיגאר עליו המלך והאמת שבכל א' ייללו‬
‫הכסיל כענין אייה שוטה המקרע כס׳יהו וקריעה וחפירה‬ ‫יש בהם ז׳ כפולות והמורות לכן בשתי הלשונות מתנהג׳׳ לחיים‬
‫בבגדים גס בחלקי אדם המשתלהיס ער יירהי־יירד מצד האולת •‬ ‫ולמות לטוב ולרע • רפה כח הרסד והוא חיים וטוב • דגש הוא‬
‫ע ו ש ר עה להכניס אבני׳קלוח כד״א בתוך אבני אש הההלכת‬ ‫הפהד והוא מות ורע ודעת של בינה הוא התי׳ת המכריע אינה‬
‫ומצפין זהב יאתה והצפון נקרא אש והעושר משם זהו יהוך‬ ‫דעת שלישית ר״ל הת״ת אין לו תוספת בעצמותו שום דבר‬
‫עוני עת להשליך *כניס ר״ל‬ ‫אבני אש התהלכת י‬ ‫‪-‬ןאייו ל ל א״ל אנהי״ס שהוי׳‪ .‬החסד והפחד אכל הוא בכללם‬ ‫‪ 3‬כ‬
‫להשליך מהיותי וראו והבינו שעת לכקש אחר העיישר ורמחי׳‬ ‫ולכן נקר׳ שמיס אש ומים ־ ל׳ל אדונינו א״כ מאחר שהוא‬
‫זעת ל>‪3‬ל הוא העוני והעושר מצד הגבירה הנק׳ צפון‪ :‬ח ן‬ ‫בכללם ואין תיספת נעצמימו מה צורך להאצל א״ל היא פוסק‬
‫החבוק הוא מצל ח! והזיווג וזהו עת לחבק ועת לרחוק מחבק‬ ‫את הדין במקצת דברי‪ -,‬של אייל הוא החסד ובמקצת דבריו של‬
‫מצר הכיעור וזהו בדייו פרצופי׳וישלאל גורמים החילוק והריחוק‬ ‫אלהיס הוא הפחל ולכן נקרא המכריע שלום ותמורת השלום‬
‫עת לשמור מצר החן ותפארה על לבר הנשמל ועת לה־ליך‬ ‫הוא מלחמה • ויש ממנה מלחמה פנימית היא הבינה שנא׳ ה׳‬
‫כשישראל מכוערים מעבירות אז ג ס העטרה מכועית יי־ת״ת‬ ‫איש מלחייה שבא המכריע לעשות מלחמה ע ס מצרים מכה‬
‫מגרשה זהו ובפשעכס שולחה אמכס ‪ :‬ז ר ע עת ללדת מצד‬ ‫‪.‬הבינה ותמורתה המלחמה הזאת מלחמה לה' בעמלק שאלו נא׳‬
‫הנצח אשד החסד מוליד שפע אל הנצה והנצח גילגול הנפשות‬ ‫מלחמת ה׳ בעמלק ה׳ משמע שהשם נלחם ע ם עמלק ועכשיו‬
‫שללך שם ׳יללות ועת למוח מצל ההוד המקבל גזילית הפחד‬ ‫שגא׳ מלחמה לה בעמלק מלמד שאין השם שלם ואין הכסא‬
‫למות ל״ל לשלוח אשו הגלולה על העטלה 'ואז מסתלקים‬ ‫ישלם שנא׳ כי יד על כס י״ה עד שימחה זרעו של עמלק א״כ‬
‫הרחמים ויהי עה למית עת לטעת הנפשית היא שנא׳כי האדם‬ ‫ר ך יוצר החסד י קשה מצד הגבורה י גביר מצד הת״ת כי היא‬
‫עץ השלה ל״ל האלם הוא ההיית ע ז הוא היסוד השלה הוא‬ ‫הלוחם ־ תלש מצל העטלה כי הנקבה חלישה א״ל אלונינו אלי‬
‫העטלה ונוטעים הנפשות בעטרה באמצעות הנצח ולעטרה‬ ‫אייל ח י י ם ו ש ל ו ם‬ ‫ה ז ׳ כפולות מה ׳סידן ועקרן ‪:‬‬
‫נטען בגופן הגשמיות זהו עת לטעת ועת לעקור נטיע י ל ק‬ ‫ך ח ב נ ז י ! י ח י ו ע ו ש ר ו ז ר ע • מ מ ש ל ה ־ אייל י דינינו‬
‫החיים ל׳ל הנטוע בגוףהארם והיא הנפש ועוקרין אותה מאלץ‬ ‫מאין החיים נמשכים א׳׳ל ממקור החיים והוא חיי כל חי והוא‬
‫החיי׳ שהיא העטרה׳יאיןמניהין ־׳ותה במיומה כשהנפש ההיא‬ ‫וממנו חיי‬ ‫חי העולמים וממנו חיי הספירות וכל מיניהם‬
‫•מלוכלכת בעון ואשמה והעקירה מצד הפחד באמצעית ההוד ‪:‬‬ ‫הרקיעים והשמים יהארץ הס הד״ו פרצופים ובעבור שהארץ‬
‫נ ז מ ש י י ה עת רקוד מצר הממשלה ל׳ל כאיממשלה שהוא‬ ‫מ למסת שלמטה הימנה נקראת ג ס היא ארז החיים ר״ל ארץ‬
‫הכתר משפיע רמדיתיי מ־ותיו מתנענעים לקבל זרו מ ק ו ד ״‬ ‫ו ל מ ק ו ר האיים וממקור החיים חיי הדומם יהצומח והחי‬
‫ל״ל‬ ‫ועת ספול מצד העבדות‬ ‫א‬ ‫כ‬
‫הקנה‬ ‫פפר‬
‫מלעשות ר ע שנאמר וסור מרע נינה ומה שאינה מונעת אין‬ ‫! ״ ל נ ה ס ת ל ק ה מ ג מ ל ה » ש א ד » י ו ת ומצד עבדות ספוד ובכי‬
‫כאן מקומו אייל אדונינו חמור לנו חיים ושלום וחכמה והן‬ ‫וזה ו ע ת ל מ ו ת מצד המ^לה זהו עת לשחק ואם הבנתם‬
‫ועושר וזרע וממשלה שאמרת לנו לא יסודר בשכלינז י א״ל‬ ‫הז׳ פנימית ותמורתם אבאר לכס ז׳ תמורת חיצונית אשר‬
‫מייד כפר״ת כרכר וכתמורה ו״ל נל דגר מורה שני עניינים ‪.‬‬ ‫עליהן נאמר שש הנה שנא ה׳ ושבע תועבות נפשו א״ל אדוננו‬
‫והתמורה ג״כ ודעו באמת כל משפטי השם הם ע״י י״כ הוץל‪4‬‬ ‫החייתנו בדבריך ואמור לנו ואל תדלג כוונה או דיבור * א״ל‬
‫וז׳ שמות כי בידם כל המשפטים כענין אל אלהים יהי״ההז'‬ ‫‪.‬שבע תיצונית ה ם עיניס רמות * לשין שקר י וידים שופכת דם‬
‫שמות ה ם ז׳ ספי' ומתחילים מחסד אמרתי עולם חסד יכנה‬ ‫נקי ־ לב חורש מחשבות אין• רגליים ממהרת לרוץ לרעה •‬
‫וי״ב הויות ידועים שיהו״ה מצטרף לי״ב הויות ט ל ם מורים הוי׳‬ ‫יפיח כזבים ע ד שקר • משלח מדנים בין אחים • ליל כי‬
‫ודעו והבינו ט ו׳ מיי׳ב הויות יהיה תמיד מלמעלה בארץ החיים‬ ‫גשם שיש לשון אמת כך יש לשון שקר ל״ל לשון הוא הבינה‬
‫וו׳ למטה והנה הוי״ה ראשונה הממונה על החיים הוי׳ השביעי‬ ‫אמת הוא הת״ת • לשון שקר הוא סמא׳׳צ שרו של עשו הנאחז‬
‫הוא הממונה על התות והויה הב׳ הממונה על העושר והוי׳יה‬ ‫מן הפחד ולפיכך שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב‬
‫שהוא שביעי לב׳ ממינה על העניות הוי׳ השלישית הממיל ע ל‬ ‫ולא ימצא‪ :‬בפיהם לשון תרמית • ועינים רמות ל׳ל חכמה‬
‫החכמה הז׳ לה שהיא הטי ממונה על האולת הוי׳ הל׳המיטנ׳‬ ‫וכ״ע והעונים דוגמא שלהם כי התכלת שבעין כוללת כל‬
‫על החן הז׳ לה שהיא הי׳ ממונה על הכיעור;‬ ‫‪-‬העינים והצבעים זהזא מדם חלזון ופחי דם חלזון שהוא‬
‫) כאן מצאנו בהעתק שחסר כתו ה׳ שורות וחבל על דאבדין‬ ‫•תכלת שתכלת חיצוני הוא פסול והוא צבע קלא אילן ובעבור‬
‫ולא משתכחין( •י‬ ‫‪.‬שהוא חיצוני אע״פ שהוא דוגמא שהרי הוא תכלת אפילו הכי‬
‫והוא לאוהבים וכל הדומם והצומח והי ומרבר יסודור‪,‬‬ ‫וירים ש ו פ כ ו ת תמורת יד‬ ‫פסול מצד שהוא חיצונית •‬
‫וגלגלים וכוכבי מרום כילם מקבלים כוחות מי״ב הויז״תאיש‬ ‫ימין שהוא החסדשמאלשהוא הפחד זהו הידיס ידי עשו השופט'‬
‫על מחנהו זאיש על דגלי לצבאיתס זע״׳ יש דרך זכח לנביאי‬ ‫דם נקי • ו ל ב ח ו ר ש מ ח ש ב ו ת און ר״ל יעקב שהוא‬
‫ה ׳ ‪ :‬א״ל אדונינו למה שבע כפולים יללו שש ולא ה׳ בהו{‬ ‫‪.‬הת״ת עשו שהוא ס מ ל ׳ ל חירש עליו מחשבות און ואינו יודע‬
‫בהם והקור כהם והעמד דכר על בוריו והשב ייצר על מכוני •‬ ‫שהת״ת הנקר׳ ו׳ יתגלגל ויאחז באהי״ה ה נ ק ל כתר שכן הו׳‬
‫ז׳ יצא ו׳ שלא ל נוציא העטרה מכללהז׳ כפילות • ז׳ ולא‬ ‫ורגלים ממהרות לרוץ לרעה • ל׳ל‬ ‫•בכללו עולה אהיה ‪:‬‬
‫ח׳ שלא לכלול את הבינה בכלל הכפולים ר״ל לו׳ יש תמורה‬ ‫הנצח ממהר לטץ לטובה ולילית בת זוגו של ס ״ ס רץ לרעה‬
‫ולעצם הבינה אין תמורה ואף על פי שיש תמורה לדיגמתי ש‪$‬‬ ‫•הוא ההוד ל ו נ ק מן הפחד הנקר׳ חדה רעה שנאמר מצפון‬
‫מעלה אשר בשש קצות ה ס שיש להם תמורה ילא לג׳ עליונית •‬ ‫יפיח כזבים עד שקר * הוא חנ״י וניעו״ר‬ ‫שפתח הרעה ‪:‬‬
‫בהון בהם בגדולה ובגבורה והס חסד וכחד • והקיר מהם ל ׳ ל‬ ‫‪.‬הנותן עדות שקר בעד ישראל והוא הפך היסוד שהוא עד אמת‬
‫הנמשך מהם והם נצח והוד * ננח נמשך מן החסד • ההון‬ ‫ר״ל עד של הת״ת הנק׳ עד א מ ת ‪ :‬משלח מדניס בין אחים •‬
‫והעמד דבר היא העטרה על בוריו הוא‬ ‫נמשך מן הפחד ׳‬ ‫מתחברים סמא״ל ותני׳׳ ניעו״ר ולילית ומביאים לשון מחלוקת‬
‫יסיר ל׳ל היסוד הוא בוריו של העטרה * והשב יוצר הוא הת״ת‬ ‫נין איש לאשתו הנקר׳ אחים והס הת״ח והעטרה הפך היסוד‬
‫על מכונו שהם נצה והוד • א״ל שבע כפולות ה ס בג״ד כפר״ת‬ ‫משים שלום ביניהם י ואלו שמותם של תמורות החיצונית י‬
‫מעלה ומטה • ימין ושמאל • פנים ליחיר • יהיכל הקודש מביו!‬ ‫א כ ו ר י פ ־ א ד פ ב ל י ע ל • א י ש און • זרה* זונה‬
‫באמצע ר״ל כל גוף יכל נמצא לא ימלט מי׳ קציזה אלו ה ם‬ ‫ה ו מ י ה י לץ * ר ש ע • כ ס י ל • פ ת י ״ ח ס ר ל ב י‬
‫חסד פחד תי׳ת נצח והיד ומעיר והאמת הוא מרכז הוא היכל‬ ‫ודא! והכינו קשר מה שאמרתי לכם אמרתי תמורת עושר עיני‬
‫הקודש רי׳ל מרכז נקודה שהכל באים אליו הוא היכל העטרק‬ ‫•לכתיב רש עושה כף רירה ויד חרוצים תעשיר בן חכם ישמח‬
‫הקודש הוא הת״ת שהעטרה נקראת היכל החיית שהיכל הקודש‬ ‫‪36‬‬
‫מטין ומסודר כנגד מה שבשמים והכל צריכים היכל להכנס‬ ‫ואף כי השעה משחקתו עתיד הכף לעשותו רש • ויד חרוצים‬
‫וזהי מכון לשבתך פעלת ה׳ מלמד שבית המקדש של מעלה‬ ‫הוא הנאמן • והיד היא העטרה תעשיר אותו כי יש בפיהו‬
‫מכוון כנגד ב״המק שלמטה ובית המקדש של ייעלה מיכאל‬ ‫גבינה י בן היא יסיר מכם היא הכמה אלהים הנקרא חב וזהו‬
‫כהן גדול ונק׳ כהן גדול שינקתי מהגדולה הוא החסדזעועד‬ ‫*מ»ה אב י ובן כסיל תוגת אמי אנךתי לכס תמורת הכמה‬
‫ומקריב נפשותיהם של צדיקים ר״להקרבנותהנקרביסבביש‬ ‫כסיל יאולת תמורת ברכה • חכם לב יקח מצות ר״ל לב הוא‬
‫הנקרבי'‬ ‫בהמות‬ ‫שלמטה נפשותיהן של‬ ‫המקדש‬ ‫ה ע י ד שהוא חכם ק ח מצות מן הת״ת ואייל שהוא הפך החכם‬
‫ה ס ה ס הנקראים נפשותיהן של צדיקים כ׳ קבלו עונשן א ם‬ ‫•יל‪3‬ט ליל יכשל ויעות ־ ועול תמילת עושר עוני שנא׳ הון‬
‫י הריגה נהרגו ואם סקילה כסקלו שמשליכן בכהלארץ לשוחטו‬ ‫מ* זכי‬ ‫‪-‬עשיר קריה עיוו מהתת דלים רשים הפך מכריע‬
‫ואס הנק נחנקו שדיחק הסכיןקצח כששחטי יאם שריפה נשר?)‬ ‫•מרמה תועבת ה׳ ואבן שלמה רציני * ר״ל זאב! הוא הת׳׳ת‬
‫ונמחלו עונותיהם ומיכאל איש היונק מן החסד מקבל׳ומכנים׳‬ ‫•*לימה היא העטרה רצוני ל ׳ ל רוצה השםכשהאבן שלימה אך‬
‫כי הוא המרחם לפי יניקתו אך גבריאל שהוא יינק מן הפחד‬ ‫‪.‬ג^זני מדמה שהוא ס ״ ס ולילית תועבת ה׳ • הפך קלון כבוד‬
‫ולכן עומד מיכאל לעכב הדיחוי ובית המקדש‬ ‫דוחה‬ ‫•שהקלו} יבא מחוץ וכבול מבפנים * תמורת צדיק חנף שס״ס‬
‫שלמטה מכוון כנגד בית המקדש שלמעלה מפני האויבים‬ ‫‪.‬משגחהרשעומחניפי וצדיק שהוא היסוד מוכיחו ומסלק ממנו‬
‫כ י ע ל המכוון אין שטן ואין פגע בהליכות הנפש ההיא ולכן‬ ‫ג ^ ס ג ע ר ע ׳ והלוקח שתות התמורת הללו זנמזז באחד מהם‬
‫אדם‬ ‫העשן עילה מבלי הטיה והכתוב מעיד מ ה ;‬ ‫‪.‬מא ירמהו לעשית עליה ויתחלף ויתגלגל בגמל שנאמר גימל‬
‫כ־ יקריב מ כ ם קרבן מכס ממש קרבן לה׳ ואין לומר קרבן ‪p‬‬ ‫‪ JQ».‬א ס חסל ל״ל מי שמשים נפשו בגמל איש חסל ליל שבא‬
‫אדם כי יקריב מ כ ס שלא תאמר לה׳ בבינה אמר קרבן אותיות‬ ‫•גערוה כעגין הסד הוא • תמורת אור החשך ליל שמניח‬
‫רק בן היא היסוד בן הבינה כי הצדיקים בצדיק יבאו שכל מין‬ ‫‪T»a‬׳‪ tf‬אשר סליןאור ונאחז בחוץ אשרגוא חושך ואין לו איד‬
‫אוהב את מעי אי׳ל *דינינו ב ג ד כ פ ר ת כיתם מהיכן א ע‬ ‫‪.‬גלל‪-‬ץקה* מ י ל ו & ^ מ ץ ח טוב לרע * וזהו הכסיל בחושך‬
‫בג״רכפר״ת ‪3‬קקןחצבןשקלןצרפןהמירןחקקןבה<< היא חכמת‬ ‫» ל ך & מ ת אם ישוב ב‪-‬משיבת ׳ ט פ ר ע ו ט • אי׳ל אדונינו מי‬
‫אלהיס חצבן בבינה • שקלן בכח חסד צרפן בכנז פיח* • ה מ י ת‬ ‫• י & ג מ ג מ ־ ^ ל ח ס ל ו א מ ת ל׳לאליהו״ה הוא שנאמר בחסד‬
‫בכה תפארת א׳׳ל אדוניט שמענו • חקק נחקקו האותיות ה א מ‬ ‫ואממ ביעל עגן א״לאדונינו חסד ואמת אל יניח את האלס‬ ‫‪6‬‬
‫־בחכמה ואחל שחצבן בבינה והפריד חילק האותיות אלימאמ‬ ‫‪,‬‬

‫למטוא &ל י ? ? י ^ ‪ fcjp‬הכיפה יש בילה למנוע את האדם‬
‫שקלן‬
‫ולהיות תנועתו‬ ‫לפי חסרון הממון וחסרון הכבוד ירשיתו ‪:‬‬ ‫שקלן * ואחר ששקלן מי יעלה ומי ירל בעגול ‪5‬רפן ואחר‬
‫באיחור מורה על כל עיכונ ילהיוהו עליון לששה ככנים מ!רצ‬ ‫שצרפן חברם בהגיון דיבור שנאמר נלנר ה׳ שמיס נעשו ונרוח‬
‫על הריניס יבהצטרפו בשם הוי׳ מורה על כל ההתחדשות‬ ‫פיו כל צבאם ואומר כי הוא אמר ויהי הוא צוה ויעמוד וכשחברן‬
‫ההרות ובנינים ולאיחוד תנועתו מורה ע ל כל דבר כבד מבלי‬ ‫בהגיון דיבור המירן זה שהיה דהוי להיות רחש כעשה סוף וזה‬
‫מתנועע כמו הקרקעות וכל דבר שנכהר יעל כל מטמין‬ ‫שהיה ראוי להיות סוף נעשה ראש וצר בהם ר״ל באותיות הללו‬
‫וחפירות ושיחות ובורות ושיהין ומערות וקברות ולהיותו אחרית‬ ‫נכבים בעולם וימים בשנה ושטיים בנפש אבל נא ידענו‬
‫הז׳ כוכבי לכת מורה על כל דבר אחרית ועל סוף כל דבר‬ ‫איך אייל ככבים•‬
‫וידוע לכס שהבינה הוא שביעית מלמטה למעלה‬ ‫והזקנה‪:‬‬ ‫חיים‬ ‫עי! •מין‬ ‫ראשון‬ ‫שבתי‬ ‫אבגיתץ‬
‫ומקבלת מן החכמה ומכתר עליוןולפיכך הוא ממונה מןהחכמה‬ ‫עין ש מ א ל ש ל ו ם‬ ‫שני‬ ‫צרק‬ ‫ק ר ע שטן‬
‫על ישראל‪ :‬והבינה נותנת חכמה לחכמים ודעת ליודעי בינה‬ ‫חכמה‬ ‫א ז ‪ ,‬ימי!‬ ‫גגר י ב ש מ א ד י ם שלישי‬
‫והוא מגל׳ת עמוקים וסתומים ויודע מה בחשוכא ונהורא עמיה‬ ‫חן‬ ‫ר ב י ע י או‪ .‬ש מ א ל‬ ‫המה‬ ‫בטרצתג‬
‫שרי׳ והוא מעמיד מלכים והוא מורידן ולהיותו מ‪5‬תכל‬ ‫עושר‬ ‫ח מ י ש י נ ח י ר ימי!‬ ‫נוגה‬ ‫חקבטנע‬
‫בידיעת העליונים ולא מרגיש בגנות ובבזיונו׳ובטינופו׳במעשה‬ ‫זרע‬ ‫נחיר ש מ א ל‬ ‫ששי‬ ‫כוכב‬ ‫»גלפזק‬
‫ובדיבור ולהיותו מורה על כובד מורה על אופל ועל כל דבר‬ ‫וממשלה‬ ‫פה‬ ‫לבנה שביעי‬ ‫שקיצית‬
‫שחור ועל מרה שחורה ועל אבני דומם ותושך ואפילה ועלטה‬
‫אכ‬
‫ועל חתור׳ בתים וגנבים ושפלות וחרטה ועל מי שסר מדיבורו‬ ‫ומהם מקבלים ז׳ ככבי לכת ר״ל זכ״ל מקבלים מ " ג יתייז‬
‫וחורבן ומדבר ושממה והרים ופרידה‬ ‫לאחור ואינו מקיים ‪:‬‬ ‫צרף מ״ב אותיו׳ומהם בא הכה והשימוש בז׳ ימים ומהסמקבלי׳‬
‫ושמיעות רעית וכל זה לפי שאינו משים השגחתו ושכלו רק‬ ‫ז׳ שערים שבאד׳ר״ל המליך אות ‪3‬׳ בחיים קשר לו כתר וצר בו‬
‫לשכלים של מעל׳ממנו ולפיכך ה ד מורה על עמקי׳ התחשבות‬ ‫ר״ל‬ ‫כוכב שבתי בעולם ויום ראשון בשנה ועין ימין בנפש‬
‫והתכמות וזה הכלל כל מלאכה שתשוב לפעמיםל*חור כמו‬ ‫שהעלה את הבי״ת להיות ראש בכח כתר עליון ושם בו החכמה‬
‫הספינות פ ע ם ילכו ופעם יעמדו ופעם ‪.‬ישובו לאחור יכן‬ ‫וצר בו כוכב שבתי אשר מתחת לאב״ג ית״ץ והוא הוא אשר מסר‬
‫התנור פעם יחס ופעסישוב לקר וכיוצא באלוכוכב שבתי ממוני‬ ‫חכמה לש‪3‬תי אייל אדונינו אמור לנו שבתי הוא כוכב של חורבן‬
‫ולפי שהוא ממונה על ההתמדה לפיכך כשיגיע‬ ‫עליהם י‬ ‫א״ל אע״פ ששכת׳ הוא כוכב של‬ ‫ולמה יתחכם באב״ג ית"ז‬
‫עלייתו לא ירד עולמות שנא׳ ונחה עליו ה ה י״י רוח חכמה‬ ‫חורבן בשמיטות יש בז כח החכמה ולהץתי ממונה על חורבן‬
‫ובינה והבינו כי הוא סוד משיח יי׳ ולהיות הבינה משותפות מכל‬ ‫ולפיכך מהריבן ואינו‬ ‫לפי שאינו חפץ בענין מעניני הגוף‬
‫שכל ואצילות שש קצוו׳ לפיכ׳יש בה שני פעולות בעת שמתדבק׳‬ ‫משגיח י בה; ולא בקשוטן אלא על השכלים הפשוטים הס הספי׳‬
‫בעליונים הנה חורבה למטה ובעת שתתדבקת בו׳ קצוות הנה‬ ‫ומשבתי מגיע פה לשרים המבטלים אברי‬ ‫והשגת השי״ת •‬
‫בנינים מתחדשים והזח הוא הגורס להעלות למעלה ולהיות שש‬ ‫האדם כמו חרשים ועורים וחגרים וסומיס וחסרי דעת ־ אי׳ל‬
‫ה ס ישרחל שאינם עוסקים בחורה אשר היי מלחה‬ ‫קצוות‬ ‫אדונינו שבתי מקבנ ידב׳׳ג ית״ץ והוא ממינה על החכמה א״כ‬
‫חכמה לכן כוכב שבתי אשר הוא תחתאב״ג יתיז המתחבר ע ם‬ ‫כי אדרבא חכמים צריכין לצאת‬ ‫איך יצאו ממנו תסרי דעת‬
‫בראשית ממונה על ישראל וכוכב שבתי מואס תענוגי עולם‬ ‫ממנו א״ל הסירי הדעת מעניני עוהי׳ז כמוהו חבל נוסף בהם‬
‫השפל כי הבל המה ועוסק לדעת חכתה שלמעלה ממנה וישראל‬ ‫» ו נבואה וחכמי לדעת חכמת שלא מעניני עוה״ז הוא שהרז״ל‬
‫מחריבים לעשות כתוהו ואינם עושים ולכן מסתלקת הבינה‬ ‫משהרב בית המקדש נתנה הנביא׳ לשוטים ולתינוקות וגסהיותו‬
‫והולכת בעליונים ושש קצוות הנקראים ישראל יפלו ברעה הוא‬ ‫ממונה על החלאי׳והמות ובית הסוה־ והדלות והקלון והחרפה‬
‫הפחד ואז אוילישראלשנפל בפח ומפסיד במה שהשתד׳בתענוג׳‬ ‫ועל היות בו חכמה ממונה על‬ ‫מזה העולם יעל כל עיכיב‬
‫עולם וגופו ונפשו נאבד ולכן כל עלייתן של ישראל אינו ללא‬ ‫הדינים יעל‪.‬הברנים בהצטרפו ע ס שם הוי״ה המורה על‬
‫ממצות ולא ממלחמה כי לח ‪3‬חר‪ 3‬ולא בחנית יושיע ה׳ שהוא‬ ‫חידוש השמיטות ולהיות נסתר מידה ע ל כל ד‪3‬ר נסתר כמו על‬
‫‪,‬‬
‫הכינה ומיד שמסתלק ! מן המצות מיד מסתלק מ ה ם הנינה‬ ‫הקרקעות והמטמונות ולהיותו ‪3‬ש‪3‬יעי אהרית כל הככ‪3‬יס מור׳‬
‫וירדו עד תכלית הירידה וזהו אם ‪3‬תקתי תלכו וגו׳ וזהו שנמשלו‬ ‫אחריה כל ד‪3‬ר והזקניסולהיזתו תמונה על ההכמ׳ודעת ממינ׳‬
‫ישראל לעפר שנאחר יהיה זרעך כעפר הארז ויוכיחו בזה‬ ‫ע ל היהודים וע״כ הםבצרה בזה העולם * וממונה על הע‪3‬די׳‬
‫הברכות והתוכחות הנה אמרתי לכס פירוש של ‪3‬׳ בג״ד כפר״מ‬ ‫בארצות הכושים ולהיותו בשמיטה תבטל כל העסקים ומלאכות‬
‫שהוא תחת אב״ג ית״ץ ש־ יא מתחבר ע ם בראשית ׳ועתה יגיד‬ ‫ולהיותו מסולק מזה העולם מירה על הדאגה ועל הטינוף בני‬
‫לכם פירוש של ג׳ מיג״דכשר״ת וראו והבינו שכוכב שבתי‬ ‫אלם במעשיהם מ ג ל י ה ם וכדבורס וזה כוכב שבתי יגיד על‬
‫כתרו כהר בינה ולמעלה מתנו חכמה אבל ג׳ המליך ת ת ג׳‬ ‫לבר שחור וירידה ממעלות הכבוד והגדילה שבו הם המתונים‬
‫וקשר לו קשר ויצר בו צדק בעולם ויום שני בשנה ועין שמאל‬ ‫והפקיך׳גס מורה על ספנים ימלחי׳בים ואבדה ג ם יורה על‬
‫בנפש רי׳ל שהעלה את הג׳ להיות ראש בכח כחל עליון וחכמה‬ ‫חטה ושעורה ועל אבני דומם ויורה ע ל עצבות וחושך ויורה על‬
‫ושםבהכח שלום היא היסזד מכה החסד יסגל ב ו ע ל ה ה ס ל‬ ‫ועל שוחות וקברי מתים‬ ‫עומק המחשבות יעל עצלות‬
‫ויושר וצדק וענוה ומעשים טו‪3‬יס ושם טיב ובעל דין של ח ס ל‬ ‫ויורה ע ל מחנות גדולות ועל מחנית ארביס ועל השלוחים ועל‬
‫ואנשי שם ונאמנים והכמת התורה שנא׳ יתורת חסד על לשיני׳‬ ‫הספינות ועל התמרים ורחיס ואשפות ועל הניספיס במלתמה‬
‫והסחורות כדין בני חילוף ר״ל כשיוצאים מגלגוליס הקשים‬ ‫ועל גנבים ועל חתירי בתים ועל הכמה הכשפייולדע׳העתידו׳‬
‫והחקח ומשא ומחן והצלחה בכל העסק וריוח ועושר ‪ .‬כילו‬ ‫ועל השפלות יעל הזול בסחורה ועל החרטה ועל שהוא מאמין‬
‫הכסף זתקוה טובה של חסל והחדוה והנשוא•! רודה על הדין‬ ‫ועל הונף ורמאות וחורבן ומלבר‬ ‫גפיו ואינו מאמין בלבי ״‬
‫בכח הגילגוליס ובנים המצליחים כי ה ס מן הנפשות המשולחן׳‬ ‫)יערים וריב ופרצה ורעב ועיניי ומבקשי פת לחם יעל מיתות‬
‫ביסוד הנקרא שלום וגם מורה על שלוה ובטחון מכל פחד נ י‬ ‫החולים והעבדים והשמועות רעות והיאוש ועל פסחים יעל‬
‫הוא כובשו ואל החסד משועבד הפחד וזהו שי׳מל אביהם לבןו‬ ‫עוריןןמכיערין יעל תוחלת ממושכה ועל היותו ממונה‬
‫ועוזר בחסדי ואוהב‬ ‫לעולה בני להיות לו על ית הרחמים‬ ‫ע ל ה ת י ת בעבור שהיא ממונה על השמיטות ויודע כי המלאים‬
‫הנאמנים וישובים טובים ובתים נאים כי הי* תחלת הבריאה‬ ‫משתטח י ה א המשנה כ׳ משנה ומחליף כדין מ י חלוף‪ :‬שהוא‬
‫והיכלי^מלכוח יעבודתהמלךחמ״ה הקב״ט ו*צ אוה‪ 3‬הנאמנים‬ ‫^ מ ו ד ר ס בגלגול כל הענייני׳ הנמצאים בחטא ומחסורם‬
‫הם‬ ‫כ‬ ‫כ‬

‫והמים לפיכך מ ג ד עיל השלום ומזל' והלוה ולדמות ולי&ע‬ ‫&ס הספירות ההולכים באמונתם הוא ליי הנקראת אמונה‬
‫וכל מיל‬ ‫ביבשה היח העטרה טובה מאיל ליסעביס‬ ‫‪1‬שי‪3‬יס טיבים ה ס הספירות כשהם מלאים רחמים מבלי דיןזאז‬
‫מים רעים כי פל חיות הי רץ מלית ואין להם לןיוס ‪3‬מיסל‪3‬ו^‬ ‫צק׳ ישובים טובים •י י‪3‬תיס נאים היא כ״י ושלמטה הימנה כי‬
‫והוא מכניע האויבים ‪3‬כח הג‪3‬ורה ויחי של‪ #‬העטרה ‪3‬ע‪|1‬‬ ‫לל‬ ‫כשהיו ישובים' טובים אז הבתים נאים והיכלי המלטת‬
‫אויבי ומבקשי רעהו ליל כשיחגללהת׳׳ת לענותי בעלה היראשונ‬ ‫ל ח ס ל היא היכל הבינה ועבודת מלך מלכי המלכים הקבי׳ה‬
‫הגבורה איןילה רשוח לסייע לאומות כענין יף חובב עמים ה ן ‪.‬‬ ‫ל״ל ל ח ס ל מוציא עבולת הבינה מכה חל הפועל אשל הבינ׳היא‬
‫מסייע לאומה יהירה הוא ישראל ונותן כח לת״ת ל מ ק ם‬ ‫מלךעל מלכי הס חסל ופחל והמלכי׳הם הל״ו פרצופים ומורה‬
‫מאויביו עי׳י הע״טיויעיד על שילוח ה א ל לחפש׳ בסיד השמיטו;‬ ‫על מציאות חן והסל ומלק היושר ומטה לצד חסד ופותח בזכות‬
‫ועל צאת האסור מבית־־האסוריס וכדין בני חלוף לבא בגו^‬ ‫וברכת האלץ הי העטלה ורוב התבואה ושלום העיר וחברת‬
‫‪.‬נקי •אשר חין שם פגע רע וכן היישביים במצור לסור האויבים‬ ‫האוהבים ורפואת הוציס כי היא רופא חיליס ושלים מאסורים‬
‫מעליהם כ׳ שמש ומגן ה׳ צבאית עליהם וישיג רצון בני אדם‬ ‫וחבושים כדיין בצי חיליף ר״יל כשהם אסירים בבהמות ובאנשים‬
‫וימצא חן בעיני אלהיס ואדם ויעיד על הגאוה ״ והנדיבות)‪h‬‬ ‫ל ע י ס ויוצאים משס וזהו אין חבוש מתיר עצמי מבית האסירים‬
‫יתרפאו כל החולאים ט הוא ממוצע בין חים ולח הוא הפח״זד‬ ‫א ס לאי ע״י החסד • ומורה על מלינים טובים ועל^מלכ׳ האמ׳‬
‫והמל יקר ויבש הוא הדיןהמליךאותל של בליל כפרית קשר לו‬ ‫‪.‬ושופטי צדק אליי נמצ״וים כי ה<א כמראה אבן ספיר והשגת‬
‫כהר וצר בו נוגה בעולם מכח הק״ב טניי׳ע ויוס ה׳ בשנה ונהיר‬ ‫והחונים ‪33‬תי‬ ‫צל חפץ' מן האנשים הנכבדים ונשואי פנים‬
‫יידן בנפש י וסם בפחי הזרע והזיווג והחן של נשים וחן של יופי‬ ‫התפלות ומושכי הסדים ותפלות ותחנונים ובתי המתבודדים‬
‫והשגת חפיציו שנא׳ רמינו תחבקני י וכתיב נעימות בימינך‬ ‫לעבודת השם להשיג פעולותיו ויעיל על היוקר בסחורות ג ס‬
‫נצח ושלום מכח הת״ת הבא אליו ׳ ויש לי עוזרים מצד החסל‬ ‫בתבואה ויגיד על יועצי המלט׳ ושופטיו והוא מכה קר״ע שטיין‬
‫ואוהבים מנד הת״ת ומבקשים טובתו ויש נו חשק ‪3‬נשיס • ל׳ל‬ ‫אשר הצדק עומד תחתיו • ועתה אומר לכם פי׳ של ד׳ מבנ״ד‬
‫הנצה הושק להשפיע להעשרה הנקרא אשה והתשמיש והחשק‬ ‫כפל״ת המליך אות ד׳ יקשר בו כתר ונר בי מ א ד ם לעולם‬
‫בכלי שיר והשמחה והארוסין וכלי התכשיטין והגנות והפרלסץ‬ ‫מכה נל׳ל יל׳ש ויום ג׳ בשנה ואזן ימין בנפש והוא מורה על‬
‫וכל מיני הנאה ממנו ומולה על מנחות הבאות מצד החסד אל‬ ‫אמיץ לב וקשה עורף ואכזריות ועל החמה ועל הכעס ועל‬
‫העטרה ע"׳ נצח ושלום האויבים כי היא המנצח ומתוך שהוא‬ ‫הרציחות והמלחמות כי כן משפט הגבורה ועל שרי החינ ועל‬
‫מקבל מצד הגבורה אלא שהוא מ ע ט לבן מראהו כזהב המעור׳‬ ‫וכל מל יכה אשר יבא ‪3‬אש‬ ‫שופט דמים דם חיה ודם אדם‬
‫‪ :‬כ ס ף אלא שהזהב הוא מעט ‪• :‬וע״כ יעיד על צצירופין על‬ ‫מיוחס לו צי הוח האש הגדולה ולו ה!־ב והפנינים האדומים‬
‫משי ועל רקמה ומיני ציורים וכל תענוג ושלוה ולו השמועה‬ ‫ויכל דבר האדום וביטול חיפיציס!עיכובם הוא בהשתתפו לבינה‬
‫ובשורה טובה הוא הל׳ת יג״ה ורחמניות ונדבה ועזרו׳ ובתים‬ ‫ולו כל מיני פחד ולו השכרות ובית הבישול ולו הבשר והדם‬
‫ט בו רוח חיים וחס ולת‬ ‫יפיס ושכיות החמדה ולו כח הריון‬ ‫והתבלין ויין אדום ויין מעורר מכד הדין אבל שבחי ארז־שראל‬
‫אלא שנוטה ללחות ולו הבחורים ויללות בניס ובנות ולו צ‪3‬ע‬ ‫צם ז׳ מינים והמים וכל דבר שלט מזרה אדום מורה לחסד‬
‫צהוב נוטה מעט לאודם שלפי שהצינור הגבירה מתערב בי וכל‬ ‫ומורה על הביאה ועל התשמיש ודם בתולים ואליי אסיר נדה‬
‫מעש־ נחמן מיוחס אליו ולו קיבי־ן הנסים' לטוב מצד הת״ת‬ ‫אוי לו לנכשל בנדה כ׳ בא כגמול הפח״ד ומחזר מיזוךהומי אחר‬
‫ומפחד שהיא צר הדיןילרע וממני מגדלות מרקתי׳ והרי בשמי׳‬ ‫זיווגו ולו הקנאה והשנאה ולי הדס אשר הוא הנפש" וחיותו של‬
‫וריח טיב וכל תכשיטי הנשים שהוא העטרה הכל מצד החסל‬ ‫אדם ולו החום הטבעי ומורה על לסטים מצד החיצונים ועל‬
‫ולפעמי׳ מצד האש ‪ :‬המליךאות ל מיליד כפליה בחכמה וקשל‬ ‫ורפואות של‬ ‫הרוגי חרב והפצעים ולו המרקחות החמים‬
‫‪,‬‬
‫גו נהר וצר בו כוכב בעולם מנח ילל פז״ק ויום ו׳ בשנה ונחי‬ ‫נגעים ובעלי הכרות ולו המטונפים בדם נדת ועל ברית‬
‫ולו הספרים והאכמה והכאיבה מתורה שהוא‬ ‫שמ־ל בנפש‬ ‫מילה ולו מן החלאים הקדמיות ולו מן העבדים הבורחיםכ׳ לא‬
‫הת״ת והשכל והדיבור והעצה והסברה זלפישיש לו צינור מצל‬ ‫יוכלו לסבול כעסו ולו כל מיני עונש מלקות וכרא ולו בריות‬
‫הגבירה יש לו כח מריבית והוא משההף ולו כל מיני'אומנות כ•‬ ‫'משונות ולו הבצורת ילו החום ולו הכופר׳׳ בדעת תצר התמידו׳‬
‫היא ההוד זלכן יתחבר ע ם כל אדם וני מלאט׳תצייר יהרקמ'‬ ‫ולו כ ע ס מלכים ואליי‬ ‫ר״ל הולכים בגויס מצר עונותיהם‬
‫והכתיבה והוא מחבר לאויבים אס לשלום מצד שהוא מקבל מן‬ ‫‪.‬לנקום על שכועת שוא יולנקום על עידי שקר ותקות מיכזכיס‬
‫;‬
‫הת״ה ואס למלחמה מצד הפחד י ופעמים יגיע לי שיבוש לפי‬ ‫ולו הנפילה‬ ‫ואליו יתייחסו בעלי השגעון מכת איבוד הדעת‬
‫חומו וכעסו כי ריבו היא מן הפחד יחחבולת המלחמה כי הוי?‬ ‫ממקום גבוה ולו חש וגפרית ומשריפת אש ומקום שחיטת הצאן‬
‫מלומד מצד הגבורה ויש לו מתק שפלים מצד הת״ח ויש בו‬ ‫‪.‬ולפיכך שחיטתן בצפון ומלחמה ותנור ומריזץ ועקרב וחיות‬
‫מיני שחוק וניגון מכח הים הטבעי על הגבירה ־ ייש לו רבוי‬ ‫‪1 .‬עות ומשמרות כלבים צועקים וזאבים וכגדיס אדומים ולו‬
‫מכה האש והתי׳ת ייש בז המין בני אדם מצד •״ב שבטי ישראל‬ ‫•המשקים החדים ועתה אבאר לכם הכ׳ של בג״ל כפר״ת המליך‬
‫הבאים אליו מכח הת״ת ‪-‬ויש בו מחלוקת מכח האש ולו ׳הכמת‬ ‫אות כ׳ וקשר בו כתר וצר בו חמת לעולם מנה בטייר צל׳ג יים‬
‫רבות ולפי שהוא נלחם ע ם אויבי הש״י צריך להיות לי כח כ ד‬ ‫ל ׳ בשנה ואזן שמאל בנפש • ולו החן ולו השבור ל צ הת״ת‬
‫לשבש דעתסבדבדם ובכל ענין ו ה ד עבד למלך ה ת ״ ת ט הו‪£‬‬ ‫|העוז ל״ל העטרה והמלוכה ויחוד השם והיא מבואר במקרא‬
‫כותב גזירתו והוא מורהתנאי כפול ולי תחנוצ׳׳ יתפליתכי ממנו‬ ‫ומורה על אורה הנעלמת ןעל עבודת המלכים כי הוא תשרת‬
‫ישלשלו אל העטרה ומן העטרה להול והוא כמי ש״ן ומתפלל‬ ‫לבינה ועל הברת בעלי החסד והחסידים והוא מבואר שזקנו‬
‫לישראל בעד בני מלכית ואליי שבועת שקר מצד התמורות א מ נ ם‬ ‫אברהם הוא חדת החסד גדלו ועל חכתה הטבע כי הוא קיבוז‬
‫‪,‬‬
‫נצח ישראל לא ישקר ולא יכזב‪ :‬המליך אות ת מבג״ד כפר ‪i f‬‬ ‫אמ״ש המורה בלבר ועל עושר מצד ימין כסף ומשמאל זהב ולי‬
‫בממשלה יקשר לי כתר וצר בה לבנה בעולם מכח שקוצי״ת ע ם‬ ‫הצלחה וכל אש‪ 1‬הוא עושה ה׳ שהיא הבינה מצליח בידו ולו‬
‫׳סי״דעילס וייס שבת בשנה יפה בנפש ושם בו כה ההילוך‬
‫ואליו מגיע כל‬ ‫י צמו מצד הגבורה וחב עוזרים מצר היסוד‬
‫והנסיעה והליכה בים • ולי החכמה היא העטרה וקיבוץ ע ם‬
‫'לגסהי כסף וזהב הם חס״ל זפח״ר ‪,‬ומכל אשר חצמח האדמה‬
‫כי שם יתקבצו כל המראות העליונית ולו צירות עליונות ה ‪#‬‬
‫'היא העטרה ט ממנה צומחות ובו כל אבן יקרה יי״ב אבנים של‬
‫העטרה בסוד וכבשוה לפיכך מורה על הכנעה ובקשת רצון‬
‫'חושן הייז^ט ואבני איפוד יכל שהוא מקבל מהגבורה יגיר על‬
‫העליונןת ולהיותה מתפשטת נעלעני‪.‬׳ מורה על הגלוד‪-‬ומיעמ‬
‫<י‪.‬יזק ויגיע בעסקים ואיבה מהשלים ולפי שהוא משלים בין האז‬
‫מנוחה‬
‫מא‬ ‫הקנה‬ ‫ספר‬
‫תורה הס הנקראים עמי הארז המניחים תורה בקר! זויית‬ ‫מניחה ולהיותו פעם מתקרבת ופעם מתרחקת מורה פעמים‬
‫וניכה וצועקת וי לכס ילנלויס ע מ כ ס והמתחבר עמכםימשבח‬ ‫על הגאולה ופעמים על הגלות בהמת כי תשיג חפציה ולה‬
‫מעשיכם ואתם חייבתם עצמיכס וכל ישראל לכלייה שהפכתם‬ ‫הבשורות והכתבים מלית ולה שלוחי ומליצי יושר הואי יסול ־‬
‫י״ר לו״י וי ליד כי גרשוני מסבתכם ממדורי אשר היה נותן‬ ‫ולהיותה פעמים בכסי אירה מורה על תחלואים מסוכנים‬
‫ני כח ועוד צבאית מתחלף בא״ת ב״ש והוא השהפ״א ותעלם‬ ‫״ ובכיה ומולה לפעמים על תכריכי המת בסול המלביש‬
‫במ״קוהוא אהי״ה המתגלגל עמכם לתת'לכם כ־ ועוד אותיות‬ ‫*< 'ופעמים בריאות לפי ההתחברות ולה הימין מן המיית יהוא‬
‫הללו מורים אלהיס ש״ה ר״ל הפ״א עולה אלהים ונשאר אותיות‬ ‫•איים או למות והוא פחל הנקי שמאל ולה הגשם מן גשם הסל‬
‫ש״ת לומר לך אלהים שת כל דבר על עבירתו ועל משייו י ועוד‬ ‫אשר בשמים והשלג והבדל והנהלים והימים ושקהות המיס ולה‬
‫צבאות עולה ת״ק ע ׳ת לומר ילך כל ממילת א׳ תייק שנים מן‬ ‫עלן היא‬ ‫ג״כ הפללסין והגנים כי היא גן של על; ימוש‪.‬־‬
‫החסד אך הכתר והתכמה אלף שנה כל אתר בשמיטה אתת •‬ ‫היסוד וגם העטרה ולה השררה כי היא מלכות ולה עביות‬
‫ועוד תכיר במלת צבאות נפלאות גליליייתלע את השם בשלימז׳‬ ‫המלך היא היסול ולה המלחייה מן ההול ושלים מ; היסוד‬
‫בפועל נעתהתעסקך נ ה ם ותכיר את השם שר הפניםיבהגיעך‬ ‫ולה עוברי המיסולה הקור והשחור• ׳ כי לה יובילו שיעי׳מלכים‬
‫לדעת שס שר הפנים תמצא שם השם שהוא משמש הש״י ר״ל‬ ‫שי ומנאה ל ל וילה הקור מןהחסד והסתיר'׳ מת״ת ולה׳ המריבה‬
‫שהוא משמש שם יהו״ה כי הוא הנותן לו כח •י‬ ‫מא‪ 5‬היא הפחד והשמחה היא דמקה עצמה והשלוה יסוד‬
‫והבן שמלת *להי״ס עילה פ״ו !הנעלם של פ יו היא‬ ‫ראה‬ ‫והכבול הוא ת״ת • וראו והכיני שיאנו הז׳ מעלית הס החייב‬
‫ה״ו רעלים א׳׳י המלא הי׳ יו״ל כזה וינוח הא׳ ואוא‬ ‫אותיות החצאים מהם *ל׳ג ית׳י׳ץ ושאר הו׳ שמית תמצאו כל‬
‫י‬ ‫אה־״ה ל״ל י׳ שלא׳׳י במילואו הוא ך׳ וא׳ הוא ההי״ה‬ ‫נחות של ז׳ כוכבי לכא איך מתפשטים עליהם הכיחוא מנת‬
‫שם יהוי׳ה ויייס ומכת' שם בן מ״ב והם ראשי פרקים * וכאשר‬
‫ועוד אלפים עולה ס׳ וכ״ו ר״ל שהת״ת הנקרא כ״ו האצילו‬
‫חחפוש במקרא תמצא לכ״א י ל פסיקים׳ מן התורה והם הם‬
‫הס׳ שהוא הבינה * ועוד אדנ״י ע״ה הואכ״ו ד״ם להודיעך‬
‫לאשי פרקים של הטאוא זיהיי תת׳ ל לעיניך" ובהם יולע כל‬
‫שהרחמים שבין לדין מצד היאלס הגשמי ־ ולעולם בעשותך‬
‫עתיד בשם יהרה אלנ״י יתברך ויתעלה •־‬
‫התיבה אחת תיבות רבות תפלח מחכמת אלהים אך מה שיורוך‬
‫אבל לא מה שאילה אתה מצד עיונך פן הכשל ובאמרך סוד‬ ‫א ב ״ ג י ת ״ ץ רצןיע ש ב ת י ש ב ת י וארצו ׳ ו ש ט ט ת ו‬
‫לברך נצכ בשמים במלת דברך ניקיד השם והשרש יר״א הא״ש‬ ‫י‬
‫ויובל יום אוזר י עין ימין וה^ים *‬
‫״ודע ״האל כי ה׳אלהיך א‪ :‬י כ ל ה היא אל ק ל ט אל קנא הוא‬ ‫‪:‬‬
‫ימיג‪ £‬־ ע ב ת י חודש‬
‫וסויו‬ ‫יהוה‬ ‫‪:‬‬
‫כולו אש והוא כיל בסיד יו״ד ה״א ואיו ה״א‬
‫‪:‬‬ ‫‪5‬ןו״ע &ט»ן דקיעצדל! י צדק וארצו י ושטטתו ׳‬
‫בעבור‬ ‫ירד עליו באש ופירושו יהו״ה ירד ויעל באש ״‬
‫ישראל עבדיו ובדרך הזאת האנליות לבלו תעשה ובה תלך כי‬ ‫רובה יום ע נ י י עין ש מ א ל * ושלום י‬
‫‪:‬‬
‫אז תצליח את דרכיך ואז תשכיל הלא צויתיך חזק ואמץ והבן‬ ‫יטיס י ש ג ת ח ד ש •־‬
‫כל מה שהעירותיך עליז ותזהר באשר הזהירוך אבותיך מן‬ ‫נ ג י ד יני״יש ר ק י ע ט א ד י ם י ם א ד י ס ו א ד צ ר י ש ט ט ת ו‬
‫האש והשמר לך ושמיר נפשך מאד פן תפריז הגבול אשר גבלו‬ ‫ויובל יום ג י אוזן ימין י וחבטו! י‬
‫ראשונים והוא השכל האנושי החושק את חשקו כי מרוב‬ ‫ימים י ש ב ת י ח ד ש ••‬
‫תשוקתי ירצה לדבק בסיבתו אבל אס לץ לבך שוב למקים‬
‫ג ט ״ ר צת״ג רקיע חשד• י ח ט ה וארצו ׳ ו ש י ט ת ו י‬
‫שלכך נאמר והחיות רצוא ושוב ר״ל ר ם רצתה מיד תשוב כי‬
‫עד״ז נכרת ברית וחשבונו רי״ת חדי וחשבין תר״• אתרוג ולב‬
‫ויובל יים ד ׳ אוזן ש צ א ל ׳ וחן י יטיס ׳ ש נ ת ־ ח ד ש‬
‫‪4‬‬
‫דומה לו וע״כ רצוא ישוב כמו חורהחחייר דרך דייל הכל‬ ‫ווק׳יב טני׳ע רקיע נוגה ׳ נוגד‪ ,‬וארצי י ושכטתו‬
‫‪:‬‬
‫תועים בברית היא העטרה ולכן ושוב מיד כענין שובו בנים‬ ‫ד ו ב ה י‪ 1::‬ה נ ח י ר יטין * ועו?‪2‬י ׳ ימים ישבת חדיש‬
‫וע״כ דימר‬ ‫ואחר טעה ולא רצה לשוב‬ ‫שובבים •‬ ‫יג״פ פו׳צן רקיע ביבי •ביכב • א ר צ י י ו ש ט ט ת ו י‬
‫חיץ מאחר וקבל מה שיבא לך מעטן הצירוף בשמחה ורוץ אל‬ ‫‪:‬‬
‫ויובל ם ו י נחיר שט*׳' וזד;! י ימים •־ ש ב ת ח ד ש‬ ‫י<‬
‫הטוב וסור מהרע ובזה ישיאך יצר הטוב ויבריח ממר יצר הרע‬
‫‪ vput‬צי״ח דקיעדננדן‪ :‬ל ג נ ה וארצו י ו ש ע ט ת ו‬
‫כי שניהם אחים ר״ל יצר הטוב ויצר הרע • יצר הטוב הוא‬
‫רוב;־ יום שביעי • פה י וטטישלח י‬
‫התפארת ייצר הרע היא העטרה והס בני אב אחד ואס אחת‬
‫ר׳׳ל האב הוא החכמה והאס היא הבינה והס יודיעך סוד שלשה‬ ‫ימים • ׳ ‪ :‬ב ת י חירש •‬
‫אבות וסוד שלשה אמהות ״ ר׳׳ל יצר הטיב ויצר הרע ה ם באים‬ ‫‪ .‬א״ל כללו של לבר בג״ל כפרי׳׳•! צל בהם ז׳ לקיעים ז׳ ככבי׳‬
‫משלש אבות ומשלשה אמהית י ליבות חכמה הסד תפארת •‬ ‫י ז׳ ארצות ז' שעות ז׳ ימים ז׳ שבתות ז׳ חדשים ז' שמיטות *‬
‫אמהות פחד היד עטרה י וכתיב על מה שתכתוב צרופך‬ ‫ויובל •ז׳ קדש ח׳ שערים בנפש • וחיים י זשלום י והכמה י ומן‬
‫באותיות גדולות באלה השמית וגלגל וצלילה השםפניס ואחור‬ ‫ועושר • וזרע י וממשלה י ולפיכך אהב את'השביעית וכל‬
‫וכן אעלה למעלה ותתענג בדשן נפשך כ׳ אין בטובה למעלה‬ ‫ך׳ניד בגיי׳ד כפר״ת יש להם‬ ‫האמת רדפו אחד השביעית ‪:‬‬
‫מע‪:‬ג אם לא תטעה י ואם תרד למטה אי! ברעה למטה‬ ‫עניניס רכים מי׳מ מ״כ אותיות הלצ־אית המירה "צירוף"בן‬
‫;‬
‫מנגע כי הענג יתהפך ל נ ג ע ‪ :‬יאודיעד איך נחלקו האותיות‬ ‫״ארבעים "ושתים ׳׳תיבית ה ו א ל ׳ ג ית׳׳ץואיןזמן יותר להאריך‬
‫מ ל א ב ״ ת סופ״ר בכל התירה‪ .‬בלא‬ ‫לג׳ חלקים כאלה *‬ ‫תיל א״צ אמי שחזרנו כאלה צבאות מהו עניינו • ח״ל צבאות‬
‫• חגין * צ ל י ת חק״י בכל התירה בתגי יחוד • שעטנ״ז‬ ‫ה ם השוקיים נצת והיד ־ ועוד צ ל ו ת במלואו צד׳׳י בי״ת אל״ף‬
‫ועתה‬ ‫‪ y"i‬בכל התורה בחגי שלש וסימנם טוב״ה *‬ ‫*"ו תיי׳ו הרי ה׳ תיבות מתיבה ^חח להודיעך שהצבאות צאצל‬
‫אגלה לך דברים טובים ונוראים כי מלאכית סופר בחשבונו‬ ‫מה׳ ראשונה שכשם בן ד׳ ואותיות שניות עולה ם׳ לרמוז על‬
‫יריעת גש״ם אך בד״החק״י במניימ ידיעה בכת • י א מ נ ם‬ ‫ה׳ ראשוני שפעיכיתיו כתומים ר״ל תתיוה שנייה של צביית‬
‫שעטנ״ז ג״ץ במנייני זו ידיעה במעשה • ולעכיזו היליעה‬ ‫ה ם דילו״יועולים ם׳ועודאלו אותייתי״ר לו״׳ ל׳ל ׳"להוא‬
‫המשולשת כוללת האלהית ובה נשלמה דביקות כל דעת‬ ‫העטרה לו״׳ הוא ה‪£‬זד ואותו יד הוא העטרה ע ם הצבאות‬
‫‪:‬‬ ‫ה‬
‫הש״'בפעלה‪ .‬בסיד תענוג חמן ו ג ל‬ ‫לשליה עושה שלים יאס למלחמה עושה מלחמה יעוד בני‬
‫ו ע ת ח אודיעך א •־ לה ג׳ זענין למעלה כנגד מלאכי השלת‬ ‫‪ :‬׳ •י‪ :‬י י • י״ ־״ל יי היא לרשיעייא ו׳ להוילחיבייא ה ם מבטלי‬
‫ר‬ ‫!‬
‫שמזכיליס‬ ‫א‬
‫כסאות שיש להקג״ה ליל אלו הב׳ ממי״ן חמזיס מ י נ ה • הא׳‬ ‫שמזציריםאת‪-‬יהי״האהר ג׳ תיבות והוא שנא׳קדוש קדוש קדוש‬
‫פתוחה לפרנס העניים ה ס הספירות שלמטה הימנה ־ וסחומה‬ ‫ואחריהםה׳ צבאות ל י ל ק ׳ ק׳ ק׳ כתר חכמה ובינה ואחריו‬
‫לןמל לך עניינה סתומה מבלי השגה ובי זיוניןלכ״אלומללך‬ ‫ח ס ד הנקרא יהן״ה'כי מ א הרחמים צבאות הנצחי׳ מלא כל‬
‫כסא א׳ להוא של רחמים והוא• מ מ ל‬ ‫‪3‬׳ כסאות יש להקב״ה‬ ‫שהיסוד הנק׳ כ ל ממלא הארץ כבודו ו״ל רחמיו ו‪3‬׳ זיונץמלרע‬
‫לדון בו אומות העולם הוא‬ ‫כ ס א א׳‬ ‫לדון את ישראל •‬ ‫כנגד ישראל הגשמי שמזכירים השם אתר שתי תיבוח הוא שנא׳‬
‫הפחד אשר הוא נותן כח לעטרה לעשות מלהמותס של ישראל ‪V‬‬ ‫שמע ישראל יהו״ה וליל שמע הבינה כענין וישמע אלהים • ‪-‬‬
‫נ יש לה ג׳ זיוניןשהנ׳ רומז לעטרה ונתנה לישלאלג׳ כהרים‬ ‫•שלאל הוא הת״ת שהוא יהו״ה על אלהיט שהיא העטרה יהויייה‬
‫כתר תורה הוא תורה שבכתב •־ וכתר כהונה הוא השפע׳ החסד‬ ‫ב יש לה‬ ‫‪:‬‬
‫כל הספירות‬ ‫אהד הוא הכתר שהוא מאחד‬
‫היורד לישראל על ידה וכתר מלכות היא העטרה המעלה‬ ‫למעלה ‪3‬׳ זיוכין כנגד בית דין של מעלה וכנגד ליד שלמטה‬
‫ביניהם מלו הוא שנא׳ שום השיס עליך מלך שוס אתה תשים‬ ‫שניהם שו ים ליום לין ל״ל ביל שלמעלה הס חסד ופחד וליד‬
‫הוא העטרה תשים ת׳ נסתר לנקבה ועל שהנ׳ רגלו נטוי כזה‬ ‫שלמטה הם נצה והוד והעטלה הוא הפועל אם לטיב אם ללע‬
‫צ לומר לך שאם סרה כהן או מלך הו ת״ת ג ס העטרה מטה‬ ‫ג יש לה ג׳ זיוניןכנגל ג׳ ימים שנשתמש העולם באוד הבהיר‬
‫רגלי ומורידו מגדולתו ומניחו לבושת תמורת גדולתו י ילמה‬ ‫ל׳ל ג׳ היא הבינה וג׳ זיונין עליו לומר לך ג׳ ימים היה‬
‫רגלו נוטה לצד ימין לומר שאס שבין בתשובה הקב״ה מגדלן‬ ‫ני‬ ‫מכאן ואילך נגנז בבינה‬ ‫בעולם‬ ‫אור הגדול משתמש‬
‫ומחזירן לגדולתן ץ מגולגלת ל נגר לך שהן׳ רימז בת״ת וכל‬ ‫ב׳ זיונין לעיל לפי שהד׳ היא כנסת ישראל ומקבלת מן‬ ‫ד‬
‫ושכלית קב״ה מגדלו ומנחילו היי ע״ה‪3‬‬ ‫מי שיש לו ענוה‬ ‫ודרך‬ ‫החסד ומן הפחד דרך הת״ת והנצח ויסוד מן ההסד‬
‫שאין לך מדה טובה כענוה ויראת חטא אמנם המתגאה קב״ה‬ ‫ההוד מןהפחד וע״כ יש לו ‪3‬׳ זייני ן י ח״ל ואני שמעתי מאבי‬
‫גורדו מן העולם והו גי׳ות אדם תשפלהי ר״ל התפארת אשר‬ ‫ז״ל ל׳ יש לו שצי זיוצין מלעיל לפי שביום ר׳ נבדאו שני מאורו׳‬
‫לי הגאוה כענין ה׳ מלך גאות לבש ויהו״ה במילואו הוא ארם‬ ‫יש לה‬ ‫הגדולים הם ת״ת ועטרה אלא שהקטין העטרה ‪ :‬ה‬
‫תשפילהו ע״י העטרה וזהו תשפלהו בת׳ ‪ :‬ס יש לה ‪3‬׳ זיונין‬ ‫ג׳ זיונין לעיל כנגד למיני׳ חיות ועופ ת ודגים שנבראו ביום‬
‫לעיל והם׳ רומז בכינה ואין סודותיה גלוים ילא למי שעוסק‬ ‫ר״ל ה׳ היא העטרה המאצלת נפש חיה ועוף ודג והיא‬ ‫ה׳‬
‫בתורה ש‪3‬כת‪ 3‬ותורה שבע״פ ־• ע יש לי ג׳ זי‪-‬יניןלעיל לומר‪.‬‬ ‫מאצלת נפש האדם אמנם יורד אליה נפשות דרך היסוד מהבינה‬
‫לך שהגאיה׳ נ‪3‬זית ‪3‬כהניס לוים וישראלים שלא יטיל הכהן‬ ‫‪:‬‬ ‫ועל שאין בהיה יעוף ולג נפש האלם ע״כ בה׳ ג׳ זיוכין‬
‫יוהרא מלוי י ולוי לא יטול יוהרא מישראל כי אחד היא אשר לו‬ ‫ו יש ל• זיון א׳ לפי שביום ו׳ נברא אדם הראשון והו׳ רומז‬
‫הגאוה והוא הש״י וכשאלו הג׳ עניים אז הק‪"3‬ה אוהבן ובזכותן‬ ‫בת״ת והיא הנקלא מלך אחד בשש קצות ע״כ זיון א׳ בו׳ והו׳‬
‫‪ V‬לומר לך‬ ‫ועל שהע׳ זקוף ומוטה כזה‬ ‫ניזון כל העולם‬ ‫מוטה מעט ללמז אל העשלה שמטה אליה כענין באתי לגני‬
‫ואם שב‬ ‫זקוף נגד ימין כהקב״ה משפיל כל המג‪3‬יה עצמו‬ ‫שבת‬ ‫‪ T‬יש לה ג׳ זיונין לפי שביום ז׳‬ ‫אחותי כלה ‪:‬‬
‫בתשובה ה ק ל ה מקבלו ולכן זקוף ומוטה כנגד שמאל שאס לא‬ ‫ובו תייב האדם להתענג בג׳ ענוגין הס ג׳ סעודות‬ ‫וינפש‬
‫פ יש ל‪4‬‬ ‫שב הקב״ה משפילו עד שאין לו תקומה במפלתו‪:‬‬ ‫ועל כל סעודה ג׳ ענוגין‬ ‫הרומזים לעטרה ולת״ת ולכתר‬
‫ב׳זיונין והל‪ .‬רומז בעטרה שהיא הנקר׳ תפלה ונקראה תורה‬ ‫מאכל ומשתה וכסות נקיה • ועוד הז׳ היא כפופה כזה ז לומר‬
‫שכע״פ זבא לומר שכל הפוחח פיו בתורה ובתפלה עושין לו כל‬ ‫לך שז׳ אשר היא העטרה מחובר ע ם הו׳ ביום ז׳ שהז׳ והו׳‬
‫צרכיו וחפציו ומה שהפ׳ מגולגל כזה פ לומר שכל הפותח פיו‬ ‫הם ר״ו פרצופים י והמחלל שבת בזדון שע״י מלולו מפרידן‬
‫בהירה ובתפלה שאין בו תשובה ומעשים טובים התורה בטילה‬ ‫הרמיז לו הז׳ שהוא מוטה שלא יהיה למחלל הרמת ראש ולמה‬
‫והתפלה *׳נה רצויה ועוד מגולגלת לומר לך שכל תפלה שאין‬ ‫קיא כפופ׳מימין לומר שאם שב בתשובה פושט יד ימינו ומקבלו‬
‫בו לב נשבר וראש כפוף אינה רצויה וכל הטעמים הנאמרים‬ ‫ח יש לה ב׳ זיוצי! לעיל לפי שביום ח׳ ימול‬ ‫ומוחל לו ‪:‬‬
‫יש לה ג' זיונין ל״ל‬ ‫צ‬ ‫בפ׳ כפופה יש כף׳ פשיטה ‪:‬‬ ‫יעשה עליו ‪3‬׳ זיינין לומר לך של עציניס ה ס‬ ‫בשר ערלתו‬
‫שמריק הוא היסוד הנק׳ צדיק ואברהם יצחק ויעקב הס הסר‬ ‫מילה כנגד היסוד ופריעה הוא העטרה ואם‬ ‫מילה ופריעה‬
‫ץ ‪.‬‬ ‫ופחד ות״ת אוהבים אותו ומפרנסי! אותו הלו כשלשה ‪:‬‬ ‫שכל הפורק‬ ‫לא פרע כאלו לא מל • י וגם ח׳ היא חמוקת ירך‬
‫יש לה ה׳ זיונין כ׳ הוא מקבל מה׳ קילוס הס הג׳ רוחניות י‬ ‫ממני עול מ לה שעד גיהנם פחוחיןלו כי הוא אינו דוגמא‬
‫ק יש לה שני זיו כין כנגד קשר של תפילין של‬ ‫וחסד ו פ ח ד ‪:‬‬ ‫עליונה והוא מבקש דוגמת הערלות ולטמא את עצמו פותהין‬
‫ר •ש לה זיון‬ ‫ראש ושל יד ולפעמים זיון א׳ כנגד הציץ ‪:‬‬ ‫לו ל׳ל הח׳ אשר רומז למילה פותח לו שערי גיהנם וע״כ‬
‫א׳פנגד מצות צינית שהר׳הוא השפע וההוטין ה ס הצינורת ש‬ ‫ושומר•‬ ‫כי היא חמוקת ירך לשולחו שם י‬ ‫מראה לאדם‬
‫יש לו ד׳ זיוניןכנגד ל׳רגלי המרכב׳ הם חסד ופהדות״ת ועט׳‬ ‫לו‬ ‫מסייעי‪,‬־‬ ‫אדרבה‬ ‫כי‬ ‫המילה אינו ירא‬
‫ה יש לה ‪3‬׳ זיוני; כנגד תורה שבכתב ותורה שבעל פה ו ג ם‬ ‫•ש לה ג ׳ זיונין היא העטרה הנקראת בטן ועל שהיא‬ ‫&‬
‫נחלקו אלו האותיות לט׳ תיבות ו‪3‬הם תמצא אחדים ועשיריזת‪.‬‬ ‫הם חסד ונצה י ומלוים הם פחד והוד •‬ ‫מקבלת מכהנים‬
‫אי״ק בכ״ר גל׳ש דמ״ת הנ״ך וס׳׳ם זע״ן‬ ‫ומאות בסוד י‬ ‫ומישראליס הוא ת״ת ויסוד יאלו הספירו׳הם כהנים לויס ישראלי׳‬
‫ומפני היות החכמה העליונה הזאת בתכלית‬ ‫חפ״ן> טצ״ץ ‪:‬‬ ‫כפוף קומה‬ ‫י‬ ‫ע ״ כ ה ט ׳ שהיא העטרה ג׳ זיוניו לעיל •׳‬
‫החכמה ודעת ‪ ,‬כי היא חכמת אלהיס תלויה באל״ף‬ ‫מעלת‬ ‫ויע ‪6‬ה קוץ למעלה לומר לך שקין היי רימז בכתר וגוף הי׳‬
‫בי״ת ל׳ל אלפא ביתא שממנה יודע כהות האלהיית שהם כוחות י‬ ‫מ כ מ ה הנגןא אב ומשפיע לבניו יע״כ י׳ המתפללים בבית‬
‫בגוף הנק׳ ה׳ צבאות ונסתרה הה‪ :‬מה הזאת מכל בעלי החקר ‪-‬‬ ‫הכנסה הם כריכי׳ לכיף קומתן ולכוין לביתם לאביהם שבשמי׳‬
‫בראותם עניינה בהתחלה מיד נראה להם שבתוכה בלבולים‬ ‫כ יש לה ‪ 3‬זיזניןכנגד ל‬ ‫כדי לעשות התעוררת למעלה ‪:‬‬
‫;‬
‫גם ‪.‬‬ ‫שאין שכל האנושי יכול להשיגם •‬ ‫רבים ועניינים‬ ‫היא החסד והנצח‬ ‫כ ק גדול וכהן הדיוט‬ ‫משפחות כהונה‬
‫הדעת‬ ‫שהם דברים המודחים‬ ‫אנחנו מילים להם בזה‬ ‫שהנצח הדיוט אצל החסד ועל שהכ׳ מקבל משניהם ע״כ יש לה‬
‫ולעת וכל גוף‬ ‫בתחלת המחשבה מ״מ יש בהם כל חכמה‬ ‫ך יש ל ו ג ׳ זיונין כלי להוסיף ע ס ג ׳ א ל ו משפחות‬ ‫זץנין‪:‬‬
‫פן תגלה‬ ‫ואלולי שאני ירא‬ ‫‪:‬‬ ‫ונפש תליים בהם‬ ‫ל מעוטר‬ ‫גרשון קהת ו מ ר ד שזמרי המקלש‪:‬‬ ‫בני לוי‬
‫בזה הסיד שהוא נסתר ונעלס ומכיסה ואין לגלותו הייתי מגלה‬ ‫ד״ל הל׳ רומז בבינה המ‪3‬טת‬ ‫מלעיל וזקוף כנגד העליונים‬
‫לך דבר גדיל א״ל ר׳ עד עתה לא כסית ולא יראת ממני ועתה‬ ‫בחכ?מ וכתר לקבל • ומעוטר למטה להשפיע זהו הקב״ה יושב‬
‫למה תסתום ולא תגלה א״ל אבל נעשה תנאי א׳ שאס תגלה•‬ ‫‪ p‬לכל א׳ ‪3‬׳ זיונין כנגד ב׳‬ ‫‪:‬‬ ‫מ נ ן ה‬ ‫^ ל‬ ‫למעלל‬
‫שלא‬
‫טכ‬ ‫הקנה‬ ‫ם‪2‬ד‬
‫ההפך ותביןעפץ הקללה החתימה על יל סם ילא לכתבא וסולו‬ ‫שלא אימי ילא אגיל לבר מתר א״ל ר׳ הנת התנאי ט לכך ניתן‬
‫•‬ ‫פ״ס פר״ך תלי"! את״ן ואמ״ן ועניינו פ״סק ״ל חתיכה קרה‬ ‫לך חכמה יתירה מכל הדס להודיע בעינם ולהחזיר כל השומע‬
‫ועני) מספלה גוף ומקרה וכללו מת יכא ו נכתב ונחתם ׳עליז‬ ‫בתשובה שלימה לפני השם ואתה הגורם וראיה ממני שזילתך‬
‫שימות בלילה ההוא וכן סולו מת תלין חמן ואמן )ינחנו נחזה‬ ‫כבהמה נדמתי ואע״פ שגס עתה כבהמה אני לפניך מכל מקום‬
‫לעל אמן ד מ ן • ובזה תבין בגי׳ אכהב להו ולאה זהבן בדין‬ ‫מעולה אני ממי שלמטה מתני וידעתי על האמת שהב״האוהב‬
‫אלה־ס ימות השל י וכן גס ללליוש הלשע א״ל מה ה ס ההלים‬ ‫אותך ואתה מתחטא לפניו ככן לפני אביו ויש לאל ידך וקירין‬
‫הגבוהים שעלית א״נ בני נמוכים ה ס אצל• כי קנה שמי אשל‬ ‫פניך כרךרון פני יהושע ומלאכי עליון נושאים ונותנים עמך‬
‫קניתי חכמת אלהים אייל תעלנ׳ עמך א״ל בני עד מהי לא תקבל‬ ‫וקב״ה שואל בשמך‪ .‬ומשיכ כשמך ולמה תשאר חכמת אלהים‬
‫בלמיזה א״ל ע ל שאוכל ואבין א״ל מנ״א מנ״א תק״ל ופלסי״ן‬ ‫מאירת עיניס עמך ולא תצא כעולם כי הוא קיומי של עולם •‬
‫בגי׳ פ״ס פל״ך הלי״ן ימיין ואמי׳ן • פ״ס פלי׳ך לני׳ פ״סק״ל‬ ‫א״ל ידעתי שאומרים מקנת שדחו של ארס כפניו וכולה שלא‬
‫ופי׳ פס קר התיכה קלה פ ס קל בגי׳ ק • ומקלה * גיף ימירה‬ ‫גפניו ואתה אמרת יותר מדאי א׳ייל ר׳ לא אמרת־ ה׳ מאלף יאמיר‬
‫א״כ מנ״יז‬ ‫בגי׳ מ״ת וכאלו נכתב עליו שימית בלילה ההוא‬ ‫ונא יעבור הזמן כי המלאכה מרובה אייל א״כ תקשיכ ולא‬
‫מנ״א תק״ל ופרסי״ן בגי׳ מ״ת תלי״ן אמ״ן אמ״ן ואנחנו נחיה‬ ‫מדכרעד שאשלים כל דכרי והוא שתמצ־ז ה׳צכאות כהו מורה‬
‫לעד אמן ואמן ועול מנח מנא תקל ופרסי; בני׳ בדיין ‪0‬יהי״ם‬ ‫על עניינו שמספרו כוחו״ת בגו״ף גם כחית האלהים אייל ר׳‬
‫ימו״ת הש״ר ועוד מנא מנא תקל וערכין בגי׳ לדרוש רשע •‬ ‫למען קדושישראלאל יחר כעיניך ואדכר כי הזהרתני שלא אדבר‬
‫ר״לכן יבא לו ועיין בכי איך פי׳ דניאל מנאמנא הקל ופרסין‬ ‫א״ל בני דכר א״ל מהו כוחות כגוף ג ס טחות האלהיס אייל כני‬
‫שסודם מנין ומשקל ופרסה ר״ל מנא מנין תקיל משקל ופרסין‬ ‫אומר אני לך יהו״ה צבא ת הרז כת כגופים ר״ל יהו״ה צבאות‬
‫פריסה המל׳ פרסי; בגי׳ מד״י זפר״ס ומלת פרס מלשון מספר‬ ‫הגופים פועלת כח האלהיס האלפא ביתא אשר בשניהם כסא‬
‫ומדי מלשון מדידה וכאלו אמר ספור ספירות מלכותך ימ&־ן‬ ‫הכבוד כי הס השכל והמדע וחתימהס יחכתת אלהית וכח‬
‫יפרסין אותיות כרס יון ויש בו ביאור יותר גדול מזה ויותר מבוי‬ ‫טבעית א״ל ר׳ וי לשומע ואינו תבין ת״ל בני תקשיב אלפא ביתא‬
‫מזה אייל ר׳ למען השם אתור אותו אייל בכי זה הביאור שייימל‬ ‫גגי׳בשניה״ס כס״א הכבו״ד ר״ל אלףבי׳הרומי בכתר וחכמ׳ ה ם‬
‫לך דע לך שאינו דומה הענין שקורא האדם בעצמו ימכירו‬ ‫?בא אין סוף ועיר אלפא ביתח בגי׳ הס השכל והמדע ר״ל‬
‫ומשיגי בשני דרכי השגה השגה אנושית והשגה אלהית בהקי?‬ ‫ה ס האצילי השפל שהוא החם״ר ינק׳ שכל ההיקף ומדע הוא‬
‫ממה ששומע ומשיגי מתחרים כי מה שהגדתי לך אין ספק כי‬ ‫ה״ת הנק׳ דעת יעוד אלפא ביתא בגי׳ הכמה האלהית ר״ל כל‬
‫אבל דעתך משוטטת‬ ‫יהיה אצלך כחלים שאינך יודע פתרוני‬ ‫חכמת הבינה הנקראת אלהים מאלף בית שהיא כתר וחכמה‬
‫להבינו ואתה משים עליו פתרוניייהנה ענינו מסופק עליך תגדל‬ ‫זעיר אלפא ביתא בגי׳ יכ״ח טבעי״ת ר״ל כת איםהטבעי משם‬
‫אבל בהיותך בוחן ומצרף ומשיג בעצמך מ ע נ ן שביארתי! י לך‬ ‫מודדו ונאמר שהם או״ת הנביי־‪-‬י״ם אייל וזה או״ת הנכיאי״ם‬
‫לא הי׳ מתבלבל דעתך בדבר ולא תסתפק בשום ענין כלל אבל‬ ‫ו א״צ אלפא ביתא בגי' אות הנביאים ל״ל כת ארס הטבעי‬ ‫מ ה‬
‫איעצ־ בני ויהיה אלהים עמך' ותרגיל עצמך בזה הענין מ ע ט‬ ‫משם מירידי יודעיםעניןהצינורו׳כ• חכמים ה ס בלא ספק א״ל‬
‫מנגט ברצוא ושוב כאשר צייתיךואם תשמיד מציתי!^י בכל לבבך‬ ‫<•׳ והלא הנביאים שוטים הם שכן ארז״ל מיום שחרב בהמ״ק‬
‫יברכך ה׳ וישמרך ואס תאהבהו בכל נפשך ילל ׳״י פניו אליך‬ ‫א״ל בני שוטים היו‬ ‫י‬ ‫ניתנה הנכוחה לשוטים‬
‫ויחנךזאסתבקש רחמייעליה בכל מאידךל>ז עול׳ ישא ה׳פניו אליך‬ ‫נ י י נ י עות״ז עולם השפל י וחכמים כענייני חכמת אלהים‬ ‫‪3‬ע‬
‫וישם לך שלום ואז תשכיל והצליח דרטך ינחך י׳׳י תמיד והשביע‬ ‫הלא תראה שחכמים בגי׳ הנביזיס שכן נתקיים בידינו שלא‬
‫בצחנהית נפשך וישכילך ה׳ ברוב רחמיי וישפיע טילו עליך‬ ‫יתכן שיתנבא ארס בלתי חכמת אלהית עד שיוציא מה שבכח‬
‫ע?שה שלום במרומיו והיית נגן רוה יכמיצא מים אשר לא יכזבו‬ ‫לפועל יעיר הבן שאפי׳החכם הגדול המופלג בחכמה בהשתדלו‬
‫מימיו ואז תהיה אדם שלם דוגמא עליונה ותהיה אהוב למעלה‬ ‫בבקשת הנביאים אפשר שיתנבא ואפשר שלא יתנבא ר״ל אפשל‬
‫ואהיב למטה יזהו שאמר נעשה אדם וצלמיניכלמותינו שישא‬ ‫שיעשה שליח ואפשר שאמיתת נבואתי תהיה להשלים עצמי לבל‬
‫ויתןויביןסדר אצילתינו א״ל ר׳ ברוך השםששבני בעני־ניט מהו‬ ‫ולא ישלים לזולתו בשליחותו אך שיתחכם ויוסיף חכמה בכל יום‬
‫ארס אייל בני דע לך כי הבינה אמרה לחכמה נעשה אדם ר״ל‬ ‫וידבר ויחבר ברוח הקודש • זן לעתיני וזו אמיתת תורתינו ואין‬
‫נאציל האלם הוא הת״ת ע ם ששה קציות ומלת אדם לה״יח ירח‬ ‫מכל המקובלים מי שיכחיש זה כי המקובלים הס בני הנביאים‬
‫הא׳ ל״ל לקבל הת׳׳ת מן הא׳ לדך יימנע׳ יד׳ של אדם ל״ל‬ ‫זסלמידיהס אשר קבלו מפי המקובלים דור אהד דור ער משה‬
‫להיותי היא אלין ע ל הד׳ היא כ״׳ ומ״ס סחוס לומר לך‬ ‫רביכי ע״ה אדזן כל הנביאים ני ינשה קבל חורה מסיני ומסרה‬
‫שמעשיהם סתומים וכשנתן חכמת אלהיס רשות לבינה כידב‬ ‫ליהישע זיהושע לזקנים וזקנים לנביאים ונביאים מסריה‬
‫ויברא אלהיס את האדם ומיד נשתלשל אלם ה־ציכי וגסמי א*ל‬ ‫והם החכמים האמיתים‬ ‫לאנשי כה״ג והם ראשית חכמה ־‬
‫ל׳ אבל אני לשון אחד שמעתי מאב‪ :‬כ׳ הא׳ של אדם רומז בכתר‬ ‫המקובלי׳מהנביאי׳ הם מחברי התלמיד ז״ל ומהם נודע חכמת‬
‫מליון והל׳ בשכינה זהמ״ס סתומה הוא מ״ם סתום שבמלת‬ ‫הקבלה ובכללה הנבואה כי הס ופל ד כ ד ה ס סודות עמוקות ‪:‬‬
‫לסרבה המשלה א״ל בני היא היא ־ א״ל מהי אלם א״ל לול אייל‬ ‫זש;ז ע בני קצת ראיה לדברי מעני ן דניאל מסוד מנא מנא‬
‫מהו לוד א״ל משיה א״ל ומהו משיח א״ל ורוד עבדי כשיא להם‬ ‫תקל ופרסין שהחכמים צרפם בצ־רופ־ןרביס ואלת‬
‫לעולם ר״ל אלה״ל נתגלגל בלול ולול נאחז בעטלה שכן‪:‬ימו‬ ‫מקצת דבריהם ז״ל אנ״ם א ל ם ל ק״ת ניסרפי׳ו ואמרו בגי׳‬
‫שם ואותה הנפש תלל להושיע את ׳שלאל זהו משיח ונפש הל־ ה‬ ‫אכתוב להו ל״ל בחילוף א״ת ב״ש יט״ת יט״ת אד״ך פו״ג חמ״ט‬
‫תרל עמו זהי קיסר ופלגא שארז״לקיכל היא השטנה ד ה י י‬ ‫»אס תהפכהו הוא אמ״ן אמ״ן וזהו הסיד לא גלוהו ה ם אבל‬
‫נפש חדשה יפלגא לוא משיח נפש דוד זדהמעי׳ה היה חכם ג זל‬ ‫העלוני עליו בב׳אול גדול • יצריך לה־! מ הראש סוף והסוף‬
‫ו מ ט ר בתמירח וכשראה אה איליה הטרו שהוא הנחש שפחה‬ ‫לאש ט זה קללת המלאך ההוא שנכתב אחר כן בי׳ בלילא‬
‫את חיה וכשראה את בת• שבע ה ט ר ה שהיא חוה יידע שהוא‬ ‫קטיל בלשאצר מלכא ידייוש מדאה קביל מלכותי׳ ומפני‬
‫עצמו אדליד ורצה לקחת את בת שבע מאוריה כי בת זיגו של‬ ‫שנשתמש בלשאצר בכלי הקודש מבית המקדש נתחייב מיתה מיד‬
‫לול היתה אלא שלא להוציא חורבה גמנע ג ם רצה להרגו ךיל־ץ‬ ‫ופי׳ דניאל שפי׳ לני מפורש הוא שאמי מנא מנא אלהיך מלכותך‬
‫כ׳ מסית היה ואין מדקדקין אחריו אבל אמר פן יחשליני • כי‬ ‫והשלמה וחקלחקילתא במאזניי׳ואשחכחיח חשד פרוס פריסות‬
‫יי־־י ממנו אות שזהו הנחש עשהגלרך עקיפין ישס אותו לפני‬ ‫וראה והבן סוד צירוף ענין‬ ‫מלטתך ויהיגת למל׳ ופרס י‬
‫המלחמה‬ ‫ב‬ ‫כא‬
‫ז ‪1‬ץנ! ‪i‬‬ ‫י‬ ‫״^פי‬
‫‪4‬‬
‫ט אליי ל^גןים יכיל‬ ‫מ ל הספי׳ הים <‪ tv‬של גן היא כ *‬ ‫>&להמה ומי* ומ־וךאשר לו נתכנו עלילוא ויודע האמת‬
‫הטוב והרע וכמה קליטן יש למוח העליון שהוא מוח על כל‬ ‫אתחייב הריגה ונהרג ט מאריך אטה וגבי דיליה ומה שהוכיחו‬
‫המוחים וכל העולם למעלה ולמטה כה״ג שהעלה ראשונה‬ ‫‪ .‬מ ן ה נ ל א הוא על שמיהר' ולא המתין לעשות ה׳משפטו ולהיותו‬
‫הוא מוח המוחותנהורא עליזה וכל הספירות מ ל ס ה ‪ 0‬כהיכס‬ ‫‪&:‬לס דוד המלך מעוט ט עדיין לא נשל© עונו והיתה בת שבע‬
‫ונמצא קליפה עלאה בכולס י ידע והכן שהעלה הראשונה ה• א‬ ‫&פקר והחזק בה חוריה וזכה בהפקר והזוכה בהפקר הרי הוא‬
‫אור פנימי אין לו שיעור לזכות ודקות ונקיות שלו והאציל‪;.‬׳‬ ‫‪.‬שלו והשם הוא המחזיר הפקרות לבעליהן ועי׳כ א״ר דמזועי׳‬
‫רוחניות זה מזה וזה מזה המאכיל‪-‬הוא המזח והנאצל נקרא‬ ‫‪.‬דדודקאאתיכל האומר דוד חטא אינו אלא עועה אלאוודא>‬
‫קליפה וראה ‪-‬והין שהעליונה נשמה לאשר למטה הימכו‬ ‫המטא הוא על המהירות ולאי משום א״א ולא משוס דבר אחר ״‬
‫והתחתונה תלכוש למי שלמעלה ממנו י י יל ר׳ ולמה לא נברא‬ ‫כי המהירות גרס לי לבא עליה בלא תיקון שמתחלה היה לו‬
‫האד׳כצלישד״י או כיוי׳ר ה׳ייז רק ככל׳ אלהיסא״ל אלהיםהוא מלה‬ ‫‪.‬להעביר זוהמת הנחש ממנה ואח״כ לבא עליה והוא לא עשה כן‬
‫משותפת והס שתי תיכות מא״ל י״ה ומאיל הוא הגוף שאם‬ ‫ולכן מת ביכו הראשון שהיה לץ מבת שבע ט הוא היה מזוהמת‬
‫תהפכהו הוא אלס ר״ה היא הנפש המניעה את הגוף וזהו מי‬ ‫מחיש ומשס ןאילך אין שטן ואיןפגע רע* ואייל ומה תיקון היה‬
‫ישוס אלם ר״ל הכינה אינה ניחנת כח לעטרה ונשאר אלם והו?(‬ ‫לו לדוד לעשות לה א״ל בני להיותה נבמלת מתחלה להדיוט‬
‫כענין נאלמתי דומיה החשתי מטוכ ט ג ה ס ת ל ק הטוכ הגנוז‬ ‫ואח׳יכ למלך צי אורייה חיצוני היה והטיל בה זוהמא י וההדיוט‬
‫ישמר אלם וזהו ג׳׳כ כיעקכ הוא ח״ת ישראל הנקרא אמת השל‬ ‫יהיה מעביר הזואמא כדין המצולע שאין אשת מצורע נבעלת‬
‫כתי והיותו מן הא׳ יבהסחלק הא׳ אהיה ישאר מיעקב איש‪-‬תם‬ ‫לישראל אס לא שתבעל לגוי אחלה לקחת זוהמה המצורע א״ל‬
‫אם ההפכהו הוא תי׳ה וכאשר תצרף הא׳ ע ם חס‪ .‬הוא אמת זהו‬ ‫והגוי אינו חיצוני אייל בני מוטב שיקיח הגויזיהמת המצורע‬
‫התן איית ליעקב ואתרי שאדם נכרא כדמות זה השם הוא אלהים‬ ‫וישראל זוהמת הגוי ממה שיקח הישראל זוהמת המצורע א״ל‬
‫איי׳כבהסתלק האדםמן הגוף ישאר מת ר׳׳ל אדם כקרא ניפש‬ ‫ר׳ ולמה לא עשה לוד זה התיקוןק״ל כי אמר דוד מוטב שימות‬
‫היורדות לו חן השמים והגוף הוא בשר אדם ־ וזהו שאמר אבי‬ ‫הוולד הראשון ממה שתבעל בת זוגי לאחר ט חוה לא היהה‬
‫זי׳ל בשסאליהו ז״ל שהגיףניך לבוש אדם וזהי שאמרו רו״ל כי‬ ‫ידעה רק הנחש והאדם • ובת שבע נא ירעה רק אוריה ולול‬
‫ישראל נקרא אדם על שנפשו יורדהלו מאדם יאבל אומות‬ ‫וזה לך האות כי כמה בניס היה לדוד מנשי© רבות ולא היה‬
‫העולם שנפשם באה להם מנוחת הטומאה נקראים הזיר וא״כ‬ ‫מלך על ישראל אלא שלמה הגא מ‪5‬ת שבע שהיתה בת זוגו ואס‬
‫בשר ודם של גוי הוא גוף והנפש הוא החזיר אייל ר׳ והלא‬ ‫‪.‬בעבדה נשאה ולא היתה בת זוגו אין הדין נותן שימלוך שלמה‬
‫דהע״ה אחד טוב לחפות בר׳ מבטוח באדם והוא אדם תיכוני‬ ‫‪4‬‬
‫אלא ודאי' ‪3‬א זוגו" היתה' א״ל ר׳ ברוך עושך וכרוך קונך כי‬
‫א״ל ארס חיצוני נקרא אדם פנימי לא נקרא ואדם חיצוני יק׳‬ ‫ק נ ה שמך א״לר׳ תוכיא שאד׳הוא דוד הוא משיח אייל כני אותי׳‬
‫שעתידין לחזור ולהורה שהשם היא יחדץלו‬ ‫חזיר מטעם‬ ‫‪.‬אלם יוכיחו אד״ם דו״ד משי״ח א״ל אוריה זה הנחש הוכיח א״ל‬
‫הכת והממשלה נמצא שאדם דוגמת אלהים היא וע״ב אלור‬ ‫אוריה במ״ק ע ם שמו עילה נחש במ״ק אייל בת שבע חוכיח‬
‫ויברא אלהיס ולא אמו שוי או שם אחר ‪ :‬וראה והבן שצלס‬ ‫שהיא חוה א״ל בת שבע במ״ק ע ם שמה עולה תוה י ועוד דע‬
‫ודתות ה ס זכר ונקבה אלה ה ס ל״ו •פרצופים י והכוונה שהבינה‬ ‫אדם בגי׳ יו׳ידה״א וא״ו ה׳יא הוא הת״ת הנק׳ אדם לומר לך‬
‫אמרה לחכמה נעשה אדם הוא הצלם והדמות שכן צלס עולה‬ ‫אלם מאדם נשתלשל גם ראה והכןט ד׳ומ׳רומז לד״ו פרצופים‬
‫יהו״ה ור״ל י׳ כעמים ה׳ ה׳פעמים י׳ו׳פעמיס ה׳ ה׳ פעמים‬ ‫וכשמצטרף הא׳עמהס אז נק׳שניהם אדם זהו ויקרא את שמס‬
‫ו׳ עולה בגי׳ צלם י ודמות היא עטרה והנה צלם מדת כרחמי׳‬ ‫אדם ר״ל צירף הא׳ ע ם לי׳ו פרצופים וקראם אדם יי א״ל ולמה‬
‫ודמית מהד׳ אייל ר׳ סדר המאמר קשה לי מה פי׳ יש במלת‬ ‫לרגא תביר במלת נעשה איל בני התנה קביים ע ‪ 5‬אוה״ר וא״ל‬
‫בצלמינו כדמוהינו כי היה די לומר נעשה אדם בצלם ובחמות‬ ‫נשתלשלה הנה סולם לעלות ולדעת עניי‪$‬י העולם העליין‬
‫א״ל ה״כ צריכים אנו למזור בשלושים ישחים נתיבות לבאר כל‬ ‫לחבר את האהל להיות אחר שאס הרצה להשיג בתהתינים לבד‬
‫א׳ ואי במקומו יאוחר דע כ״ש נמצא ועליו אל הדבר והוא‬ ‫תשבר הסולם ואין לך עליה ‪ v‬דרגא תכיר‪:‬‬
‫וכל‬ ‫המציא מצוי אחד והוא האהלה וראשית כל הנמצאים •י‬ ‫א״ל ומה דמות תערכו‬ ‫‪D‬־‪)i*r1to‬־‬ ‫בצלמנו‬
‫הנמצאים מנהר עליון ולמטה וכולם לא נמצאו רק מאהדת‬ ‫א״ל בני הכינה אתרה‬
‫מציאותי ואינו עובד בדין בני חילוף וללא נלין הזי׳ והפסד כי‬ ‫לחכמה להאציל האדם הוא הת״ת ולהיות רוחני מכלי מישג‬
‫הוא ראשיה כל ה מ צ א ה והכתר המציא מנוי *חד והיא חכמה‬ ‫בצלמינז כדמיתיני למלוך בתחתונים ולשלשל אדם הגשמי ע ם‬
‫והי‪/‬רומז בשניהם קין הי׳ בכתר יהי׳ בחכמה ונקרא הי׳הרומז‬ ‫ראש וידים ושדרה ושוקיים ומעוד ועטרה וכל זה דמיון לסבה‬
‫בחכמה גולם הוא שנאמר גלמ״י רא׳יו עיני״ך ר״ל גולם תילי‬ ‫‪.‬העליונים שהראש בו חיך ולשון והנה כתר חכמה בינה וזרועות‬
‫צורה וכל גולם מוכןלקיל כל הצירות זהי גלמ״י ראו עיניךועל‬ ‫ה ם חסד ופחד ימיןושמאלחוט השדרה ה ס המכריעים השוקיים‬
‫ספרך כולם יכתבו ר״ל כפרך ספר ספר ספור כ׳ החכמ׳כשהי׳‬ ‫בצח והוד ועטרה בכללם א״ל בני אמר ל׳ אבי ז׳ צורח קדושות‬
‫בה יכהב ויצייר על תעשה עליונים ותחתונים ימים יצרו ולא‬ ‫‪.‬יש לו להב״ה וכולם באדם שנא׳ בצלם אלהיס ברא אותו וכתיב‬
‫אחר בהם הו׳ ימי המעשה מן הבינה ולמטה ) ו ה ס ( ח ס ד‬ ‫‪.‬זכרונקבה בראם‪ .‬ואלו הן הז׳ צירות יד ימין ושמאל שוק ימין‬
‫ו ג ב ו ‪ 1‬ח ו ת ״ ה ו נ צ ח ו ה י ד ו י ס ו ד והוא שאמר דהע׳ה‬ ‫'*שמאלטף ובריא הרי ו׳ ואשתו דכחיב ודבק באשתי והי׳ לבשר‬
‫לך ה׳ הגדולה והגבירה והתפירה והנצח וההוד ט כל בשמים‬ ‫אחד הריי ז׳ צורות א״ל ר׳ ולמה האציל הקב״ה ט' ספי׳ בדמיון‬
‫ובארץ הרי ו׳ שמוח שכ״אמיליי׳ שינות פעל מלאכה לייס א׳‬ ‫‪.‬זכרים וא׳ בדמיון נקבה אייל גם הנקבה היתה בכללם זכר‬
‫וכן כולם ולא אאד בהם ולהכתיב בה׳ וקלינן בא׳ ר״ל ולא‬ ‫‪.‬וחטא אדה״ר והוציאה מן הזכרים ועשאה נקבה י כי עולם‬
‫יעל יידו •עשה הכל‬ ‫אחר כי אס אהד בהם וממנו יבוא הכל‬ ‫השפל אחר שנולדה מאיש חוטא הדין נותן שלא ישאמשי ע ם‬
‫ו ל מ ך אמר בהם ולא אמד מהם י א״ל ר׳זהלא המציא הכתר‬ ‫ה ז כ ר ם רק הנקבה תהיה משמשם והכל סימן ידמיין לעליונים‬
‫חת החכמה א״ל בני כל היצורים ט ל ם הוא במחשבה הוא הכחל•‬ ‫הוא שיא׳ ומבשרי אחזה אלוה ודע בני שהעלה הראשונה האצי׳‬
‫והמציא החכמה ועשאו יוצר והחכמה נקראת בראשית היא שנאי‬ ‫ועשן ספי׳ והוא נשמה למדיחיו והמט חיותם ופעולותיו על‬
‫בראשית ברא י• כי החכמה‪ .‬הוא הפועל והיא הוא הצירה וע״פ‬ ‫׳־ידיהם כעין הנשמה שהאברים עושים פעולתה • וראה והבן כי‬
‫נהר*ו כל הנחיה המימייחח בחכמה בשם אלהיםכי בי נצטיירו‬ ‫‪?,‬ל זנמצ^ת וכל הויוח העליונים ה ם כענ־ן זה וכל א׳ נשמה‬
‫כל הכחות ל״ב נתיבות יעל כל נתיב ונתיב אמר אלהים ואלו ה ם‬ ‫‪1‬‬
‫לחברתה עד הנשמה העליונה מכולם הנק׳ נשמה לנשמות •‬
‫בראשית‬
‫מג‬ ‫׳המנה‬ ‫עפר‬
‫כאשר אפרש בע״ה * וכן אמר הקל׳ה'לאיוב אמת שאתה וכל‬ ‫א • •בראשית ברא אלהים * י ב •ורוח •אלהים מרחפת *‬
‫הנמצאים למעלה ולמטה מעלת הענת נמצאו ‪3‬כתר עליון‬ ‫ג• ויאמראלהים יהי אור • ׳ ד ׳ררא חלהיס את האור •‬
‫ומכתר עליון נמצאו למטה • אייל הקב״ה יודע אני כי ׳תשוב‬ ‫ו ויקרא אלה־ס לאור יום *‬ ‫ה ויבדלאלהיםבין האור •‬
‫י לי ומ״ת אני שואלך והגד אס ידעת המשכתן ומנת איפה היא‬ ‫ח ויעש רלהים את הרקיע •‬ ‫» ויאמר אלהיס יהי רקיע ־‬
‫מלה מורכ‪3‬ת ופירושו איפה אי מזה ת‪3‬א והיא שאלה מלשון‬ ‫ט ויקרא אלהיס לרקיע שמים י ‪ .‬י ויאמר אלתיס‪ .‬יקוו המים י‬
‫איה • ואייל הקבי׳ה איפה בה׳ ולא אמר בא׳ להרמיז לו שבתוך‬ ‫• א ויקרא אלהי׳ ליבשה ארץ * י ב וירא אלהיםכי טוב *‬
‫הא״יסה ופה היא בעטרה כעכין כי פי ה׳ דבר ומלת ח״י כתר‬ ‫»ג‪.‬ויתמר אלסי׳תדשא הארץ • י ר ויראאלהיסכ״טוב *‬
‫הכמה א׳ בכתר י׳ בחכמה ואייל הקב״ה שם היה סבתך ו א ל ה‬ ‫‪1‬‬
‫‪$‬ןו ויאמר * הים יהי מאורת י• טן ויעש אלהייאת שני המאורות‬
‫הגד י ו״ל תמשוך משס האצילות אס ידעת באיזה אופן כמשך‬ ‫*ן‪.‬ויק! אותם אלהים ברקיע השמים• יח ויד* אלהיס כי טוב‬
‫הת״ת מן הבינה כי כל המחודשים משס נובעים ונאצלים ‪:.‬‬ ‫•ט‪.‬ויאמר אלהים ישרצו המיס י •כ ויברא אלהים את התנינים‬
‫ואחר זו‪-‬השאלה הזי ושאל לו ‪.‬מ׳ ש ם ־ מ מ ך י ה כ י ת ד ע‬ ‫ב א ‪ .‬ו י ר א קלתיס כי טוב י • כ ב ויברך אותם אלהים• *‬
‫ר׳׳ל כל הדברים‪,‬הנאצלים צריכים אל גבול ידוע כל מין ומין‬ ‫בו‪ .‬ייאמר אלסי׳תוציאהארץ ••••כד רעש אלהי׳ אתחייןהארן‬
‫הן• מצבאות העליונים ותחתוני׳ ומה שביניהם ואפי׳ האישים‬ ‫כ ה וירא אלהים כי טוב ‪ /‬י• כו ויאמר אלהיס נעשה אדם •‬
‫•הן עולם הגשמי והם הנמצאים בעולם הגשמי וכל מין ומין‬ ‫כ ח בצלם אלהיס ברא אותו ־‬ ‫כז ‪1‬עראאלהיםאתהאלס‪.‬ז‬ ‫י‬
‫צריכים אל גבול ידוע מ ה מ י ן החיוני מתחלף בגלילו כיצד •‬ ‫ב ט ויברך אותם אלהיס *‪ .‬ל ויאמר להםאלהים פרו ורבו י‬
‫י ראובן ושמעון לוי ויהידה אין להם השוואה אחת לא באורך ולא‬ ‫ויאמר י‪/‬לקים• הנה נתתי לכם •י• לב‪ ,‬י וירא אלהיס את‬ ‫לא‬
‫ברוחב ולא בעובי ולאו דווקא בגופם אלא אפי׳באבריס כל אגר‬ ‫י ־־ י‬ ‫‪:‬‬
‫‪ ,‬־ ״ ‪;. .‬כל‪.‬יזשי־ עשה• ‪,‬‬ ‫‪..‬‬
‫ואבר מוחלף מהבירו' באורך וברוחב ואין עצם של פרק קטן‬ ‫אלו הס ל״ב‪.‬נתיבות החכמה שכל אלהים נצטייר בחכמתו‬
‫שבאצבע קטנה שוה לעצם השוק ולא עצם השיק לצלע‬ ‫‪,‬והזהר׳מאד בנפשךבאמרי כי כל אלהיס נצטייר בחכמתו שלא‬
‫לא באורך ולא ברוחה ולא בעובי אל^ כ״א מהן משונה מחבירו‬ ‫לעלות בקעהך‪ ,‬שיש כה נפשי בעלת העלה חס וחלילה וכל מי‬
‫וכן ׳בכל מין יש ׳להם גבול וראה והבן אצבעות הידים אין א׳‬ ‫שיעל ׳בדעתו לומר‪.‬דבר מכל אלה איןלו חלק באלהי ישראלי ובתורתו‬
‫דומה לח‪3‬ירו ואמור לי המדות והג‪3‬וליס שבכל אבר ואבר ומכל‬ ‫ועול ליל ולא אחד בהם והוכתר עליון שנק׳ א ה י ה התחלתו‬
‫אישי המין מאיזה נתיב נמשכין * והקב״ה בשאלתו שאמר מי‬ ‫בא׳ • ‪: .‬ועתה בני הואיל והתחלתי אפרש ואשלים• מענה ח׳‬
‫שם ממדיה כי תדע ־ הרמיז לו המדההנק׳ מ״י והוא הבינה‬ ‫»ס?ראיוב‪3?,.,‬ה יתבארו כל הל״ב נתיבות וסיד היצירה וסוד‬
‫שנא׳את מי נועץויבינהו ואייל הקב״ה דע כ' הבינ׳מבטת בחכמי‬ ‫ה ל שערי בינה כולם יתבארו כליוא בעניינו ובמניינו ודע‬
‫ומן החכמה בא אליה הגולם והבינה מכינה אותת לקבל צורה‬ ‫שכל תי יתפרש על ג׳ דרכים י א׳ בעולם״ ב׳ בשנה׳׳‪ -‬ג׳‬
‫‪,‬‬
‫ורי׳ל הבינה היח המגביל גבול לכל המינים ולכל האישים ולכל‬ ‫בנפש ־ ודע כי עלת העלות יתחייב ממנו שכל הפשיט• בתכלית‬
‫הפרטים וזהו הנקר׳ מדת עולס‪.‬ר״ל מדתו שלעולם י וצריך‬ ‫גפשיטות עד שאין ביט וביןעלתו‪-‬דבר אלאשזה עלה ‪.‬יזה‬
‫שיהי׳ככיז המהווה היא הבינה כת הדמיון לדמות כל אישי י מ ץ‬ ‫*גלול וזה השכל השכיל את עצמו ואת עלאר ועתה תרא׳ותבין‬
‫למינו וכל שיש לבינה כח הדמות והצלם הכל מכח החכמה זהו‬ ‫בלל״ב נתיבות ע ם חמשיס שערי בינה כולם סדורים זה אחר‬
‫ודע והבן כי בבינה‬ ‫שאמר נעשה אדם‪.‬בצלמנו ׳כדמיתינו י‬ ‫ן • ואלו הן א איפה היית ביוסד׳ אין ־ ב מי שם ממדיה‬ ‫ה‬
‫•ש בה צידת כל הדמיונות ‪.‬ולכן נקרי• הביכה פ ו ע ל ו צ ו ר ה‬ ‫ד על מה אדניה‬ ‫ג י תדע • ו‪ .‬או מי נטה עליה קו •‬
‫ו ת כ ל י ת י וכשם שיש בה הדמות בפיעל היא הבינה כן יש לה‬ ‫הטבעי * ה או מי ירה אבן פינתה • ו המימי!״ ציות בקרי•‬
‫םדרי האברים הפשוטים והמורכבים כולם מסודרים בזה אחר‬ ‫\ ידעת שחר מקומה •י ת הבאת עד נבכי ים * ׳•ט׳ ובחקר‬
‫‪-‬זה י גם ישי לפועל כח חקיקה לחקוק פרטי האישים החלולים‬ ‫י• הנגלו לך שערי מות יי <א ושערי‬ ‫חהום התהלכת •‬
‫חלולים והאטומים אטומים כפי־הנצרך כל פרטי מפרטי האישי(‬ ‫‪$‬לתות תראה • יב איזה דרךישכוןאור י י ג והשךאיזה מקומו‪:‬‬
‫של המינים עד שיתדמה כל‪.‬מין ומין י למינו העליון •הםעש‪4‬‬ ‫ט ו ואוצרת ברר הראה״ י ט ן‬ ‫־»ר הבאת אל אוצרי שלג י‬
‫‪.‬ספירות א״כ כפי הכוחות הללו של ־־בינה שיש לה מצד החכ<‪1‬׳‬ ‫איזה דלך יחלק אור ־ יז מי פלג לשטף תעלה י יח ודרך‬
‫‪:‬‬
‫כק׳ הבינה פ ו ע ל צ ו ר ה ו ת כ ל י ת ב ו ר א ו י ו צ ר ו ח ו ק מ‬ ‫•לחזיז קולות־ י ט היש למטר אב־ פ או מ׳ הי‪-‬ליד אגלי טל‬
‫וגס יש לה לבינה כח לתת גבול בחקיקחו עד שיהיה כל חלול‬ ‫ב ב וכפור שמים מי ילדו ‪-‬‬ ‫•בא מבטן מי יצא הקרח י‬
‫והלול דומה למינה וכן כל עוביו של חלול בעצמות ובכל דמ־‬ ‫כ ד מושכות כסיל תפתח ‪:‬‬ ‫ב ג התקשר מעדנות כימה •‬
‫כי יש מקוימת בעצמות וגידים ואברי׳ א׳ רחב וא׳יקצר וקצתם‬ ‫כ ה התוציא מזרות בעתו ‪ :‬כו ועיש על בניה ת נ ח ם ׳ ב ז‬
‫עבים וקצתם דקים י יכן הלין בכל דומם צומח חי ומדבר • י •‬ ‫׳הידעת חוקת שמים • ב ה ההרס לעב קולך ״• כ ט החשלח‬
‫ובכל צבא השמים ובכל עשר ספירות והכל מכה א״ל שד״י י כי‬ ‫ל א או מי נתן‬ ‫ברקים וילכו • ל מי שת בטוחות חכמה ־‬
‫זה דע לך כשיתפשטו החלקים לגבול קצב וידוע בכל מין ומין‬ ‫לג ונבלי‬ ‫•לשכוי בינה • ל ב מי יספר שחקים בחכמה ־‬
‫ובכל הלק יחלק בזמןידוע וקצב י ויותר איןלהם התפשטות ל׳ל‬ ‫ל ה ׳וחית‬ ‫י ד התצוד ללביא טרף י‬ ‫•שמיס מי ישכיב •‬
‫•משנשלם זמנם הכל הוא מא״ל שד״י מ״מ הבינה אינה הועלת‬ ‫‪.‬כפירים תמנא • לו מ׳ יכין לעורב צידה י לז הידעת עת‬
‫רק למעלה ומשם ואילך גוזרת לעטרה ופיעל׳ולכן נק׳ ג ס היא‬ ‫ל ט תי שלח‬ ‫לדת יעלי סלע י ל ה וחולל חילות תשמור *‬
‫א״ל שד״י ונקרא אל שדי על שהיו נמתחים והולכים ואמר להם‬ ‫•פרא חפשי ‪: :‬ז • מוסרת ערוד מי פחח י מ א היאכה ראם‬
‫הבינה די ומיד עמדו זהו אני אל שדי אני הוא שאמרתי לעולמי‬ ‫•עבדיך י מ ב התקשר ראם בתלם עבותו ־ מ ג התבטח בו‬
‫לי ושם בעל הגבול הוא שםוו״ל והליכות עולס לו ןלויקהת‬ ‫י מ ר התאמין בו •־ מ ה כנף רנניםנעלסה * י מ ו התתן‬
‫ולאה והבן מ״ל בגימט׳ שם של מ״ב והוא שם מן‬ ‫•עמים ־‬ ‫לסוס גבורה ־ מז התלביש צווארו רעמה י מ ה התרעישנו‬
‫"ויסע "ויבא"ויט • ואומר להם הבינה•‪.‬יתקמטו ויתגבלר ולא‬ ‫•כארבה י מ ט המבינתך יאגר נ ץ • ב אס על פיך יגביה‬
‫יצאו מגבולם הן באורי הן ברוחב הן בעוביו והשם הוא‬ ‫• נ ש ר א׳ איפה היית מלת איפה היא דרישה על מקום הענין‬‫‪:‬‬
‫ל׳ל אליך בגימטריא ךי׳׳י•' •כל אלו ה ס כמות‬ ‫ריי״י‬ ‫והוא כענין איפה הם רועים י ומה דרש הקב״ה מאיוב ואמר‬
‫ודע‬ ‫•הבינה המבטת בחכמה כענין ה׳ בחכמה יסי איז י‬ ‫‪ .‬לו איפה ל׳ל שאל ודרש על סיבת מציאת־ איוב וסבת כל‬
‫והבן כי כשם שהבינה נקר׳ אל שליי י שהאצילה עולם העליון‬ ‫• ‪.‬הנמצאים וזה עניני איפה היית •מציאת עצמך י ומשם ואילך‬
‫בך העטרה נקרא של׳י שהאצילה עולם הגשמי ומה שלמטה‬ ‫שאלו על מציאת כלהנמצאות• ומקויוםוסדרסיוכל‪ .‬עניינם‬
‫ממנה‬ ‫א‬ ‫כב‬
‫י |‪1|.J-L‬־‪1‬‬ ‫‪1iu‬‬ ‫‪.‬‬
‫הלש ומאין המצא • ו ה ד נ ה צורח החכמה יאיזדי שידע ששמו‬ ‫ממט ונקרא גם הוא פיעל וצורה ותכלית בורא וייצר והוקק‬
‫ל י כ ו ד ה וחיכותיהן הפשוטים שיש מכהההכחה הנקדזמ״מ‬ ‫אמנם הכל מכח הבינה אך הבינה אינה פועלת אלא בעליונים‬
‫א״כ •ש‪,‬לט לשאול אס יצא עלת העלה מן הכח אל הפועל י *‬ ‫שאל‬ ‫אבל בעילם הגשמי גוזרת‪ .‬על העטרה ופועלת ע״כ‬
‫או לא אס נאמר לו לא יצא מכה אל השועל א״כ יאמר אחר‬ ‫הקב״ה לאיוב אחל השאלו׳ שעברו ואייל אמור לי על מה אדניה‬
‫סאיט יוצא מי ירה אבן פנחה יכול ופינה ליסודו של עילסאיל‬ ‫הטבע! והקניה שאלו ושאלת! היא תשובת העכין והיה מראה לו‬
‫בני נאמר לו מי שהיא כח הבינה וכח הבינה הוא עלת העלי!‬ ‫המר לז‬ ‫וכשאמר לו על מה אדניה ^טבעו כך‬ ‫כ ל דגר‬
‫הוא ירה אבן מרגמה וכתר עליון אל פנתה ובאבן הזאת היא‬ ‫זהבן כל אשר בארץ היא העטרה הכל נשפע לה מן‬ ‫ך ‪p‬‬
‫הבינה צייר המצייר כל היצורים כילם * אבל על עלת העלנו‬ ‫השמים העליונים והיא הבינה ע ם י״ב עמודי עולם‬
‫אין לחשוב שום מחשבה כלל י ועל גבול העולם נאמר מי מ ד י‬ ‫והס ׳״ב הרות שאהיה מנטרףעם ז׳ עמודים הוא עולם‪.‬ההיקף‬
‫בשעט מיס ושמים בזרת תיכן וכל בשליש עתר הארץ ושקל‬ ‫ו ע ם עמול אחל הוא צליק יסוד עולם • וכן הת״ת ושש קצוות‬
‫בפלס הרים וגבעות במאזניים ר״ל בשעלו במשעול הכרמים‬ ‫מ ל ׳'׳ב עמודים ה ס י״ב הייית של אהי״ה כי משם קבלו כיהם •‬
‫שפרוש•׳ נחיב ודרך ופינה מלה אחת יש לפועל יתברך עשה‬ ‫והס נקלחים הה שנאמר תולה ארץ על בלי מה זהו שנאמל י״י‬
‫כמיס לבלו ר״ת עש״ל ושמים בזלת תיכן ל״ל הזמינו גמלתו‬ ‫אדונינו מה אליר שמך בכל הארז • ל״ל יו״ל ה״א וא״ו ה״א‬
‫יכל בשליש עפל האיז שליש הוא תלה של תי׳ת שהוא אות שנשי‬ ‫ע לה מ׳׳ה לומר לך שיהי״ה ואהי״ה כ ל אהל מהם מצטרף י״ב‬
‫‪c‬‬ ‫מן השם ר״ל ס ׳ של יהו״ה רנמז‬ ‫הייות ד מ ר בלימה והוא מלה תורכבתגלי עולה מ ב והוא שם‬
‫גת״ה והוא אוח שלישי ומל׳יכנ פי׳ימדד וזהו שארז׳יל בל אמיזא‬ ‫של ת״ב • ומ״ה הוא ׳הו״ה במילואו ומה אדיר שמך ל״ל ממה‬
‫בתם׳ עירובין סוף דבר ב ד זהו שאמרה׳ ל־בעלת העלת השמל‬ ‫שהם י״ב הויות א ד ר שמך הוא העטרה * הזר ואמר לו הקב״ה‬
‫לך * ולעו״ה לפנים אגיד לך ‪ -‬אל׳׳ר תהו הדחויםהא‪?6‬‬ ‫א כ ן פ י נ ת ה ל״ל א ‪ f‬שהם ז׳ ספילות‬ ‫א ו מי ירה‬
‫שאמה דוהה איתי יהי כדברך בעלח העלה לא אדבר ע ל בא‬ ‫ימתחילין מחסל ת״י שהיא הבינה האצילם‬
‫לזמןמ׳״מ• ה ע מ ד נ ו באצילות כי קשה עלי מאיל כחד העליוןהיא‬ ‫ואבן פנתה הוא הת״ה הוא הארז העליונה הנק׳ אלן שתיה על‬
‫עלול מעלת העלות י והכתל האיילה הר‪-‬כמה והחכמה האצילי‬ ‫שממנה הושתת העולם ואימתי הושחת העול׳ממנה כשהעכימ׳‬
‫הבינה והבינה האצילה ההיקף מה צולך לכל אלי * א״לעלת‬ ‫פמליא שלמעלה לחדש השמטה הוא שמיטת הפחד הבא אחר‬
‫גשמי ואלילי הכוחות שלמעלה‬ ‫העלה גזר שיעשה אדס‬ ‫שייטת החסד ופמליא של מעלה הוא מכח ה ח ס ד הנק׳ כוכב*‬
‫לא יעשה אדסלמטה ‪ x‬ל כה ונח של מעלה מתןסז למטה ולכן‬ ‫בקר י ומצד הגבורה הנקרא בשם אלהיס ונקרא בני אלהיס‬
‫האציל הכתר והחכמה והדנה אשר שלשתן‪ ,‬כקרא ראש אחד *‬ ‫מ ל ס שאלו לייצר הכל להדש עולמו הוא שנאמר ברן יחד כוכבי‬
‫ואחר האציל החסד זהו זרוע ימין * ואחר האציל הפחד זהו‬ ‫בקר י וידעי כל בני אלהיס אז •רה שתים עשרה אבנים ה ם‬
‫זרוע שמאל* ואחד האציל הת״ת זהו הלב והשדרה י ואחר‬ ‫•י* הרות וירה אותם בנח הת׳׳ת והוא אבן שהיה והיא הבינה‬
‫האציל הנצח שזהו ירך ימין * ואחר האציל ההוד שהוא מ ן‬ ‫מ ג ם הבינה נקראת אבן שתיה שממנה‪ .‬הושמת העולם שממנו‬
‫שמאל י ואחר האציל היסוד הוא המעור והשערות סביב לו ה ם‬ ‫נתיהד העולם העליון ומלואו הארז שהיא העטרה וכל אשר בה‬
‫ואחר‬ ‫טחות הצוגים המכבבים א‪1‬חז לקבל מהידו מדרו‪* .‬‬ ‫א״ל ר׳ החימר לא יתהוו׳ לבר מלא דבר אלא מיןתמינו ולדעתינז‬
‫האכיל העטרה הוא הפריעה שבמילה זשעדתביה השחי בימין‬ ‫הקדושה הטהורה ונקיה שהעולסמחודש מס יבוא השואל איחנו‪-‬‬
‫ושמאל הס כיחייןישמעאל יעשו הנאחזים מאברהסימיצהק הוא‬ ‫לומר לנו העילס לא ימלט מב׳ פנים או שהיה חומר קדמון‬
‫ה ס ד ופחד * וביני אטמיהסחחתהירט© לעילם לחים ואין‬ ‫שממנו נתחרש העולם עליון ומלואו או לא היה שם הומר כלל‬
‫שם שערות ט איןשם אחיז׳ובדת השחי»ש לחיתימעט מ!המע>‬ ‫אלא עלת העלות לבדו אס נשיב לו שהיה שם חומר קדמון הרי‬
‫ושערות דבוח לומד שאין נוחניןלכחות החיצוני׳ לק מעט כ ד‬ ‫האמננו שיש דבר קדמוןזולת השם לבדו וא׳יכ זו כפירה נדחינו‬
‫להיות למעלה אבר רוחני נגל‬ ‫פרנסתם יהאדס צריך‬ ‫ואס נשיב לו שלא היה תם אלא הקבי־׳כ ברא אמ עולמו מעצמו‬
‫כל אבר שלו ט בלאו הכי האדם לא י׳־ צל * וזהו נעשה אדם‬ ‫‪6‬״כ חלילה ע צ מ ו ^ נתגשם ג ם זה כ פ ד ה בדהינו וא׳יכ מה‬
‫בצלתינוכדמות־נו * אייל אס השם רוצה להאציל ארס כאשר‬ ‫?שיג לוא״ל בני על אל* השאלות אמר ק ל ה לאיוב איפה היית‬
‫אמרת יאציליהו בעין א׳ בזרוע א׳ בדך א׳ולמה האצילכל אלו‬ ‫והבינה היא כח חכמה‬ ‫ג י ז ם ד אוץ הנד אס •לעת ד נ ה *‬
‫הכוחות * אייל אס יאצל זרוע אחד של ימין לא יתקיים ברב*•‬ ‫ו ל נ ה היא מציאות העולם אבל בעלה העלות אין לומר שהיה‬
‫כי הוא לחמים ואס בזרוע שמאל הוא לין וידקדק ולא יתקיים‬ ‫‪ 0$‬מומו ולא נ ד א ת עולם מעצמותו רק כוחותיו ה ס הכמה‬
‫אפי׳ אדם אחר ע״כ הוכרח בשניהם ומאחר ש ת היא העילס‬ ‫וגינה המציאו העולם מ״מ לתה ד ה העילסבזה השיעור חוק׳‬
‫אינו ויו• להשתמש בהס והאצילו האחרי׳ ה ס ת״ת ויסודונצת‬ ‫לא כחית ולא •ומר ״ יגס ייסיף לשאול איך יצא בעל השיעור‬
‫והוד וגס אלו ראה הקב״ה שאין העולם כדאי להשתמש בהם‬ ‫והוא העולם מכת בלתי בעל שיעור הוא חכמה ו ד נ ה ומה‬
‫האציל את הנקי׳א״ל אומ׳אנילךדבר א׳כ• לא אוכל להשיג צורך‬ ‫אייל מ ׳ באלו השאלות השיב הקב״ה לאיוב מי‬ ‫נשיב לן ״‬
‫ונחזור לומר לך ענין בריאת היבשה איך‬ ‫האצילות וענינו *‬ ‫שש מ מ ד ה כי ת ל ע או מי נטה עליה קו ר*ל הבינה יש לה כת‬
‫טצרה איל בני אמרה הבינה יקוו המים מתחת השמים הוא ת״ת‬ ‫ה מ ל מ מ י ע ו ד ס וכפי השמטה שהוא הפחד עשה העולם בזה‬
‫אל מקים א׳ ותראה היבשה כי כאשר יצאו המים הנמשכים אל‬ ‫השיגור ט אין ראוי לזאת השמטה אשר עמה היצר הרע עולם‬
‫הת״ת מלמעל׳הס חסד ופיזר שנסהפח׳ •ש לו מים אלא שסא‬ ‫•ותר יפה ח ת ל משוער מזה השיעור והבינה נותן לו נ ח לעשוי‬
‫מ ע ט מן המעט * וגס הידם היורדים אליו דרך השדרה מכסר‬ ‫כל מ ר מ ש מ א י ל ר׳ וגם ישאל השואל וני אפשר להיות‬
‫חכמה ודנה רצאן מהח׳״ת אל דרך שני צינורת צנור אחד מצד‬ ‫א י מ ק היסידות ה״פך מטבעסאז לאו אם נאמר לו אפשר יחזור‬
‫נצח ואחד הצד ט ד • ובאו תיכף ונתקבצו ליסוד ואז כ ח ח ם‬ ‫ף ן א ל ל ׳ איכות שכס לח ומם וקר ויובש * ה ס עצמן מאין‬
‫ה ד נ ה השני צינורות אשר הגיעו אל היסוד א״ל ר׳במאי ס ת מ י‬ ‫לזהף אג> מעלול הראשון הוא הכמת אלהיס והוא הי׳ ע ד י ן‬
‫א״ל בשני דלתיןא׳ של אדני וא׳של שר״י נשאר ׳״ש משד• ואנ״י‬ ‫עלול הראשוןמאיןנתידיבולו האלו ההפטיס היש בעלת העלת‬
‫מאמי צרפס והיא •שא״ני ט הבינה נושא עליונים וחהחונים‬ ‫מ ד ׳ ל פ ט י ׳ ‪ 0‬י ה ואס נשיב לו ט הוא פשוט יאמ׳ננו א״כ מאין‬
‫בכח כתר והכמה והד׳ אחד של שד רומז בדנה והד׳ של אדני‬ ‫»קיי יזחחלפות האיכות והחהפטיס א״ל בני על אלו השאלות‬
‫רומז בעטרה יד״ל הבינה סותמת המיס ה ‪ 3‬ד ס אליה מלרדת‬ ‫• *‪ ft‬יגי^״ה לאיוב ע ל מ ל אדניה יםידות של העט׳ הטבעי‬ ‫‪4‬‬
‫למטה כשהעולם ציני כדאי ־ בגימ מ ר י ם יצא ר״ל היס‬ ‫ד״ל על מ י י ע ל המכמס יעקראננ׳ה ט החכמה נישא האכוה‬
‫בהוציאו‬
‫מד‬ ‫המנה‬
‫ו‬
‫ומת י«יותו וצמח אמר מהם במקום ההוא והלה ‪ # 3‬־ ההוא מת‬ ‫מוציאו אותם כמי שיצא מרחם י״ל כשנאצלה העטרה הנקר׳‬
‫וכן מין המדבר דינו כבעלי הייס א״כ נ ל מיןומין מן החי ומן‬ ‫‪,‬‬
‫י״ם כחי שיצא מרחםכי יצא מןהכחאלהפועל וגם בגיחו מוח׳‬
‫הצומח ודימם בעולסוהמלאכי׳והכוכביס ומזלות ועולם הספי'‬ ‫יצא כלומיכשיצאו המיםונקיו הציטר נסגר שלא יעבו׳החק אשר‬
‫וכל אחד ואחד יש לוי לפי סדר מעשיו עלייה וירידה שהעלייה‬ ‫שםלוהואהד׳תמורו׳ההונהסגר׳יחמיהיס ‪ :‬וראהוהבןכי‬
‫הוא חיות והירידה הואמות • ועל המעלות האלה נאמר שעריי‬ ‫נאשר נקוו המיםאלמקום א׳היא העטרה נסגרעליהסהצינורו׳‬
‫מות *׳ ת״ל ר׳ אהר שהזכרת שערי מית אי׳כ ד׳ מיתות ב״ל‬ ‫בללקהס שני ללתיסלבלישובזןלכסות הארןהיאהעטרה שנאי‬
‫מאין נגזרו ימותו כולם מיתה אחת או ירבו מיתות ה ת ה כעין‬ ‫נבול שתת בל יעבורון בל ׳שיבין לכסית הארץ ג ודע והבן כי‬
‫לקרועכרג וכיוצא בהם ולמה אמרה'תורה ) סקילה שריפה‬ ‫•ש הול פנימי ויש חיל חיצוני חול פנימי ה ס הדלתים חול• חיצוני‬
‫הרג‪ .‬ה נ ק ( דווקא לא פחות ולא יותר לא שנא יש ב״דלא שנא‬ ‫הוא החול ־ והנה דל״ת מלמעלה סוגרת בעד המים לבל ירדו‬
‫אין ב*ר ל׳ מיתות מתנהגות כמו שארז״ל אע״פ של׳ מיתית‬ ‫על הארץ ודל״ת מלמטה לבל ישובון לכסות האדן וצא״ל על‬
‫בטלי דוגמתן לא בטלו מי שנתחייב סקילה נופל מן הגג או‬ ‫שארז״ל במלת תהי ובהו היהו זה קו •רוק שמקיף אח העולם׳‬
‫חיה דירסתי ־ ימי שנתחייב שריפה נופל באש או חיה מכישו‬ ‫כולה והיא הבינה שהפחד נאחז ממנה בהו אלו אבנים המפולמית‬
‫שארס של נחש שירפו• ימי שנתחייב הריגה להטיס באים עלץ‬ ‫משוקעות בתהום ומהם מיס ייצאיס בעולם ר״ל *בנים‬
‫והורגים אותו‪ :‬מי שנתחייב חנק נטבע בנהר אי מת באסכרה‬ ‫המשולמות הס חסד ופחד משקעות בתהום היא הבינה ומהם‬
‫וכל אלו אי אפשר ‪3‬לא סבה ועני ן ועל הבתו אני שואל א״ל‬ ‫מים יוצאים בעולם ר״ל משפיעים בעולם הוא הת״ת הנקרא‬
‫בני שקילה נקמת התפארת * שריפה נקמת הפחד י הרג נקמת‬ ‫עולם ואל •קשה לך שהפחד הוא אש • כי הכל כפי המקבלים‬
‫העטרה • הנק‪ .‬נקמת ה ע ו ל • אייל ר׳ איזה מ ה ם חמורה אי׳ל‬ ‫ובעבור שהת״ת משפיע בעטרה מה שמקבל מהזרועות נק׳ ג ם‬
‫מיתה שיש לה איתור היא חמורה מחברתה וע״כ חששי הכמיכז‬ ‫העטרה בהו ר״ל בו השפעת הה׳ שהיא בינה והשפעת הי׳ הוא‬
‫לעורר הב״ל איך לעשות אם נתערבו הייני סקילה ע ם חייבי‬ ‫ת״ת זהו בה״ו א״כ האבן זאת שנאמר בו או מיידה אבן פנתה‬
‫שריפה ומה יעשו־ וארז״נ אחר שאין מכירין אותו ידונו אוהו‬ ‫ק ׳ בהו• ובהו לשון ישות והדברים משתלשליסלמטה ובמאמר‬
‫בקלה ואע׳׳׳פ שנתחייב מיתה חמורה א״ל תמה אני ע״ו העני!‬ ‫קיו המיס נתקבצו כל מיס אשר היי על ה א ק אל התהום‪- .‬‬
‫אם זה נתחייב מיתה חמורה ודונו ק ל ה לא יתכפר עונו שלא‬ ‫הקשי• המים לכסות את העולם וציה השם להיות התהו׳בכסיתו‬
‫קיבל דינו כמשפטו ואס ידונו במתה התורה אס נתחייב מיתה‬ ‫הוא הענן שנא׳ בשית• ענן לבושיי ואומר תהום כל‪3‬וש כסיתי •‬
‫קלס אי׳כ ציערו את הנפש שלא כדין וי לב״ד ואחר שיש ס פ ק‬ ‫וסגר סביב התהום ג ם הערפל וראה והבן שניי דלתי״ם סגרו‬
‫בידבר למה ידונו בקלה אדרבא ידונו אוהו בחמורה י א״ל בניי‬ ‫לבל יציף התהום אמ העולם‪ * .‬ערפל בגי׳ רקיע ר״צבגיחו‬
‫ד ע לך שכל אדם קרוב אצל עצמו וב״ד אומרים הואיל וקב״א‬ ‫מרחם יצא כאשר נמסכו המום לצאת מן התהום לכסות את‬
‫ישלים משפטי נדונו בקלה ממה שנדין אותו בחמורה ואינו'‬ ‫הע ולס כמו שיוצא הילד מן הרחם להוליד כן יצא־ והכוונה־‬
‫חייב אלא קלה א״כ יבקש הקב״ה ממנו עלבוט א״ל ר׳ והלא‬ ‫כעניןשיצאהשפע ע ל ה מ מ מ ן ה י ח ס שהוא ת״ת ישראל אל‬
‫ארז״ל שהסנהדרין ה ם שבעים ועם השכינה הס ע׳׳א ותאחד‬ ‫ה ע ט ר ה ‪ :‬ואשבר עליו הולך ואשים ברית ודלתיים ל״ל כאשר‬
‫ששם השכינה ומסכמ׳בדיט א״כ מה שעשו עשו ואין דיןוחשפע‬ ‫הקפתי את התהום בענן וערפל שוב פסקתי על־ו גזירותי‬
‫א״כ ידונו בחמורה ח״ל בני אומר לך דבר אחד ואסתום פיך • י‬ ‫ושמחיהו פרורין ושברים עד שנתקשר ונהי׳ קצתו חול הים‬
‫דע כ׳ בהיות האדם מחצה עונות ומחצה זכיות קב״ה שהיא‬ ‫וקצהו תקנתילו ןזמכחילו נתיבות ודרכים להמשיך בהם היא‬
‫והתובעים לפניה זה תובע דין וזה הובע רחמים‬ ‫הבעה‬ ‫שנא׳ מותן ביס דרךובמים עזים נתיבה וראה שנפסקה הגזירה‬
‫והתובעים הם חסד ופחד והבינה מטה כלפי חסד * כן הדבר‬ ‫שגזר על התהום לסור המיס‪ .‬ר״ל התהום היא הבינה ולתפוש‬
‫הזה בספק מיתה כשהשבינה דנה ע ם ב״ד מטה כלפי חסד׳‬ ‫המים שלא לרדת בעטרה גזרה עליה מלמעלה זהו שנא׳ והארץ‬
‫ולק‪ .‬ידונו בקלה א״ל ר׳ א ך הסקילה נקמת הת׳׳ת אייל בני כי׳‬ ‫היתה תהו ונהו כלומר מייללת ומקוננת עלשנתרחקה מקנה ‪:‬‬
‫משם רועה אין ישראל אבן היא העטרה ולוקחת'נקמת מקומה‬ ‫זעודי״ל ע ל ואשמר עלץ חוקי• ו״ל כשם שחוק• לבלי גבול כן‬
‫שהיאהת״ח באי‪ ;:‬ולכן אתרו נופל מן הגג שהוא רומז לעטרה‬ ‫בדין היה להמשיך להם לבלי תכלית אלא שאני אייל שדי שאמרתי‬
‫שריפה נקמתי‬ ‫או חיה דרסתי כי היא היה אהת מד׳ חיות ״‬ ‫לעולמי די וזהו עד פה תבא ולא תוסיף ור״ל ע ד שם של בן‬
‫הפחד האש הגדילה שורפה מבלי הצלה כי הסלים החסד עמו׳‬ ‫ל״א הנקראת פה ‪ -‬וימנע מרשעים אורם ר״ל נתכסה אור הו׳‬
‫וע״כ משקעין אותו בזבל עד אדמותיו כי אין להעמידו במקום‬ ‫ואור משך הו׳ מתמורות הם הרשעים המתגלגלים בבהמית‬
‫קדושה וטהרה ונקיה י רק ‪3‬מקיס הזבל והטינופת מראין לו‬ ‫בשקצים וברמשים ממונותיהם נתכסה אורם ר״ל נגנז אורם‬
‫כי היה נמסר ביד הסוהר המסבב ועושה חליפין *פיי‪-‬פחות'‬ ‫לצדיקים לעתיד לבא היא שנא׳ ייבדל ייבדל שני פעמים ‪:‬‬
‫משזה פרוטה הס שקצים ורמשים וזה ענין הזבל שהרמשים‬ ‫עד נבכי ים דע בני כ׳ יש ים שהוא מוכןלקבל‬ ‫הבאת‬
‫מן הזבל צומחים ושם נלרכיס ר״ל אי לאו שקיבל דינו אבל‬ ‫צורת כל האותיות האתת כי אותו הים אינו‬
‫ולכן ארז״ל או נופל‬ ‫הי׳ מתגלגל אפי׳ בפחית משוה פרוטה‬ ‫צירה קיימת אלא בכל רגע פושט צורה ולובש צורות אחרות ולפי‬
‫באש מדת הדין הקשה או נחשמכישו מדה״ר הרפה ושניהםי‬ ‫שאין לים הזה צירה קיימת ולכן נק׳ נבכי ים כענין נבוכים‬
‫אש אלא שיה קשה וזה רפה זהו כשאין ב״ל י אבל אס יש ב״ל‬ ‫ה ס בארץ ר״ל הים היא העטרה ופושט צירה ולובש צורת אחרית‬
‫משקעיןבזבל עדארכבותיו ושורפץאותו' ונותנין סודר קשר*‬ ‫י״ל פעמים מקבלת מהת״ת ופעמים מן הוד פעמים משניהם‬
‫נגד הגבורה • בתוך הרך נגר ההסל שהוא הסכים עמו ואפ׳׳ל‬ ‫וזהו נבוכים הם השתי השפעות באר! היא העטרה ולכןטועים‬
‫מרחם ולכן הסודר הוא לך וגם צריך להיות למעלה מן הקשל‬ ‫בים הזאת כי רואים שתי צורות דין ורחמים וכלים שהזכירו‬
‫והקשה גנוז בתוכו שכן האסל היא ע ל הגבורה ואחר שהוא‬ ‫בפךק החוכר אה הספינה כולם מדברים י מים ‪ w‬ולפן גל‬
‫נותן הקשה בתוך הרך כורך על צווארו מ מ ע ל למ״מניס שהכי‬ ‫אמד גביה תייק פרסה היא גל הים ההוא היא העטרה ‪:‬‬
‫שני צינורות החיים ושנ‪-‬י עדים ה ס כנגד נצח• ייסור מכוכימים‬ ‫תהיס התהלכת ר״ל כחקר של מים התתתונים י‬ ‫ובחקר‬
‫במיתתי וזה מוסך אילך וזה מושך אילך ע ד שיפסיק מתנו רות‬ ‫הנגלי לך שערי מות ושערי צלמית תראה ‪ :‬אי׳ל‬
‫אלהיס ח״םופיחח נין ומתים! כליל או עופרת או כיוצא בהם‬ ‫הקיייה לחייכ לע לי־ שאין המות שוה לכל אד מיני] מינין הם‬
‫וזורק לתוך פיו זה נגד האש הגדולה היורדת על האש׳ שלמטה‬ ‫ל״ל אהד ממיני הצמחים נתייבש וייס תולעים הנה שמא‬
‫היא השכינה כןהבזייל יודל ושיוףבצ‪-‬י מעיו אמ;ס גופכככלפץ‬ ‫מהצמיחה יכן לליגלי חייםמית לגמרי או בשר מבשרו‪ -‬בלה‬
‫ונשמתן‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2 1‬‬
‫כתתייבת* להתגלגל כיןופד הוא שגץ מן השרצים בעוון מ ה‬ ‫ולשמחן קיימת ולפיכך אין מ א ב ד ן כל ה מ י מ י שהם הריאה‬
‫שהבאתי את הנכרי בעטרהאלבית ה׳ שחזי עד ק ר וכל העני!‬ ‫ואשר עםהריאה לבד כלי המאכל נשרפין‪ :‬הרג נקמת העטרה‬
‫והעונש והמות והחיים * א״ל ר' מנין לך כל המשפטים האלה‬ ‫חנק נקמת היסוד‬ ‫נ י היא נקראת ח ר ב נקמת נקם ברית ״‬
‫א״ל כשנשתלקל ארה״ר ושמו הקב״ה בגן עין ירד אליו מלאך‬ ‫ומשקעין את החייב בזבל עד ארכובותיו וניתן סודר קשה‬
‫ולמדו וכתב לו ספר והזהירו ע ל כל דבר ודבר והראה ל ו ס ר ר‬ ‫בתוך סודר ר ך ומרכין על צווארו זה מושך אצלו וזה מושךאצלו‬
‫האצילו׳והראה לו השתלשלות העולם שלא‪ .‬נשאר גרעיןושער‬ ‫ע ד שנפשי יוצאת ל״ל הקשה והרך ה ס נצת והוד קשה הוד ורך‬
‫שלא למדו והרא׳לו חבריו וגידיו וכל מה שנבר׳ בגופו ובסבתו‬ ‫נ צ ח ואמרו כשאיןב״ד נטבע בנהר והוא מיתת החסד כי היסוד‬
‫ובענינו והראה לו דור יוד ודורשיו דור דור וחכמיו וידע אייב‬ ‫•י‬ ‫הוא כבנו‬ ‫ובן בנו הרי‬ ‫ש ל ‪ ,‬החסד‬ ‫בן בנו‬
‫וסבתו ואותו הספר היה עד ימי חזקי׳ ובעבור ששם ©דר‬ ‫וההרג צריך להיות בחרב חרב נקמת נקם ברית והנחלה נתלה‬
‫הבריאה בספר איוב אט תוכרח להזכירו לך כדי שתקבל תשובה‬ ‫ע ל הנקשהוא חנק והעץ הוא היסוד כי הוא נקרא פרי העץפרי‬
‫על מה ששאלת מהו נעשה אדסבצלמיט כדמותינו א״לר׳תזכה‬ ‫הוא ע ט ׳ ע ז ה ו א היסוד יזהו שאמ׳הקב״ה לאיוב הנגלו לךשערי‬
‫לחיי עד חמור לי מי היה רבו של אדם הראשון ומה שמו א״ל‬ ‫מות של כל מין ומין ומאיזה שער נדתו נפשות המתים על‬
‫בספר ובעל יפה‬ ‫רבו של אלה״ר רזיאי׳ל שמו ומכר נו קבלה‬ ‫מטתם אי במיתה בידי שמיס או במיתת ב״ד ושערי צלמות‬
‫א״ל ר׳אני שמעתי‬ ‫וההכיתו והעמידו על כל העתידות‬ ‫המתפשטים על כל הנמצאות הן ב ח מ ס הן בצומה הן בחי הן‬
‫שרזיא״ל הוא מלאך מובהק ולמדו לארס הראשון וחיך עשה כך‬ ‫במדבר הן בכל שאר המחודשים והמתים בנשיקה בטור ואתם‬
‫ולימד לאדם שלא היה מהול ושלס א״ל בכי עד שתתמה בת^הך‬ ‫הדביקים בה׳ אלהיכם חיים כולכסהיוס ודע כי בת״ת ובעטרה‬
‫תתמה על השם איך הכניס הדס ערל בגןעדן אלא נולד מהול‬ ‫ה ם יסודי י״ב שבטי יה והס י״ב הויות יהו״ה אשר בידו נפש כל‬
‫א״ל אפ״ה צופה ומביט ויודע היי כי הדס הראשוןיתטא ואף כי‬ ‫חי ורוח כל בשר חיש והנפשות והרוחות אלה יש להםי״ב צינורת‬
‫היה מהול למה הכניסו בגן עדן לחטוא שם ־ א״ל באשר הוא‬ ‫בת‪-‬״ת וי״ב צינורת בעטרה ובהם נשמות י״ב שבטים אשר בהם‬
‫שס כשהכניסו שלם היה וחטא בגןעדןינגרש משם ־ אייל מנ״ל‬ ‫ככללים כל ישראל הנה מאיזה שבט־ שישתלח הנפש יקרא בית‬
‫הא א״ל הואיל ורבו היה שלם כי רייא׳׳ל שמו ועולה בגי׳רמ״ת‬ ‫החיים ואחריו ממנו קרובו ואחריו אבות ואחריו בנים ואחריו‬
‫ואדם חסר הוא פחות מרמ״ח ־ והנה אברהם אבינו כשנשלם‬ ‫חולי ואחרי; זיווג ואחריו מות ואחריו גלות ואחריו בית ממשלתו‬
‫במילה אמר לו הקב״היהנה בריתי אתך שלם בחשבון ועולה‬ ‫ואחריו אוהביו ואחריו אויביו •הנה הקפת י״ב הויות •‬
‫אברהם רמ״ח א״ל ר׳ חזור ופרוש כל מה שהתחלת ותשלים כ ל‬ ‫‪,‬‬
‫)חבל על דאבדיןולא משתכח־ןובכאןמצאנו חסר כמו ה׳שוס (‬
‫א״ל מהיכן אתחילח׳׳ל בתמורת מ ח ת‬ ‫דבריך ב״ר היטב י ‪.‬‬ ‫י א״ל ר׳ אמרת לי חיוב ד׳ מיתות ואיך נוהגים בעולם ונתיישב‬
‫ומתמוריתתחינ א״ל בני דע כי יש י״במיני משפחות לישמעאל•׳‬ ‫דעתי ולא נשאר ‪3‬׳ ספק מ״מ ר׳ דע לך שהכרת קשה עלי לדעת‬
‫וכן משפחות בני עשו יכן משפחות בני שעיר החורי ולכל אחד‬ ‫עניינו א״ל בני ר״ל שיכרת מבית היותו ויפסוק ממנו כת חיות‬
‫מהם פני אדם רק מ ע ט שיבוש יש להם מפני אדם וכולם ה ם‬ ‫המשיהאותו כי •כאשר יוגזר עליו גזירות מות או כרת הנה‬
‫למטה ואלה בני שעיר ההורי לוטן שובלוצבעון וענה דישון‬ ‫האויב שהוא בעל חוב והוא סמא״ל שהוא נאחז מהפח״ר והוא‬
‫הצר דישןחורי והימם עלווןימנהח ועובל שפו ואונס וחיה וענה‬ ‫בעל חוב על העבירה אשר בס־ת העבירה נתחייב מיתה הולך‬
‫דישןחמדןואשבןויהרןיכרןבלהןוזעווןועקןועוץואקכל ‪ u‬למט׳‬ ‫א ל הפחד וקובל והוא הור* הצינורה על החיים הנמשכים מן‬
‫מן המלכות וי ליה יי לייזניה הוא ע ם הארץשאינו עוסק בהורה‬ ‫שם המפורש אל השבטים ומן השבטים אל המשפחות ומן‬
‫ואינו יודע מענייני ידיעת התורה אשר הריח דימוהו והוא בא‬ ‫המשפחות אל האיש ההוא ועתה שחטא ונפסקו החיים מושכין‬
‫אל אלו הנזכרים היושבים בשערי מות י ובשערי צלמות ר״ל‬ ‫אותו בכח המושך ולוקח אותו המושל הוא ס ם •ומראה עניינו‬
‫בפתחי גיהנס וכ״א מאלו השרים יש לו דינין וחוקים לקבל‬ ‫ופעולותיו הרעים ומיד הספירות ידחוהו בכח הדוהה הוא‬
‫הנפשית הנכרתים וזהו הנגלה לך שערי מות ושערי צלמות‬ ‫העט׳שאינה מקבל׳ אתו לקרבאלהשער כלל וכלל ומיסריןאיתו‬
‫תראה וסביב כל אלו שערי גן עדן התבוננת עד׳רתבי ארז‬ ‫ואשר לגהנים‬ ‫לרומה ומוליכו אותו בתמורה ואשר למות‬
‫היד אסידעת כולה וראה והבן אחר שסידר לו דרך שמאל‬ ‫ואשר לדין בני חלוף • וראיי' גדולה מחזקיהו המלך שחלה והלך‬
‫הנמשך אל עטרת ישראל הנקראת אלן ועיילו משפטי הרשעים‬ ‫;שעיהי ואמר לו צו לביתך כי מת אחה ולא תחיה ועמד חזקיהו‬
‫שם החיךבאיסבנבכי ים ובחקר תהום ושערי מות ושערי צלמיה‬ ‫והתפלל וכיתוספו לו טו׳ שנים ואחר שקסמחוליו ונתבשר לו על‬
‫תזר ופירש לו איך מדת ה״סד והטוב נמש; אל א י ן החיים‬ ‫תוספת תייס אמר אני אמרתי בדמי ימי אלכה בשערי פאול ר״ל‬
‫היא עטרה וקראה צד ימין רחבי א ק לפי שהוא‪ .‬בא מרחובות‬ ‫שכך אמר חזקיהו אמרתי שבכריתת ית׳ אלכה בשערי שאול ־‬
‫הנהר ר ״ל בינה שאין שם צר ואויב ומזיק שנא׳ כי עהה הרימכ‬ ‫ששאול הוא גיהנם והיא תמורת חיים שהוא גן עדן ודע בני‬
‫ה׳ לנו ופרינו בארץוזהו התבוננת היא הבינה עד רחבי ארן‪!£‬‬ ‫שדומה הוא מלאך הממונה על השאיל ויש לו תמורת רבות‬
‫ג״ע הגד אס ידעת כולה ר״ל כל פרטים איזה דרך ישכון אור‬ ‫וכששבתי בתשובה וקבל השםיתעלה תשובתי בשרני ע״י העט׳‬
‫‪,‬‬
‫אור הקריב לצדיקים הבא מ־ ר היינה ויהת״ת איזה דרך ישכןן‬ ‫שהוסיף לי ט״ו שנים על שניתי יקירם זה כשאמר לי הנביא‬
‫וחשך הבא מכח הגבורות והת־ררת איזה מקומה הנה בלי ס פ ק‬ ‫כ י מת אתה ולא תחיה חשבתי שנאבדתי מן יה׳ של עטרה ומן‬
‫חשתי נתיבות הןיורדת נתיב האור לכד ונתיב׳חשך לבר ושאל לו‬ ‫יה׳ של תפארת כי השפעת הבינה הנקראת יה בשניה׳ ׳ירדת‬
‫הקכיי׳ה הנתיבות האלו ה־כן הילכיסע״כ נתיב האיר לחיי עולם‬ ‫וראה והבן שכל המתים בלא תשובה נכרתים תיי׳ה י״ה‬
‫ונתיב החשך לחרפות ולדראין עולם ‪ :‬ה ב א ת א ל א ו צ ר •‬ ‫אשר ב א ק החיים וחזר ואמר לא אביט עוד אדםעם יושבי חדל‬
‫ש ל ג בא להודיע כי ג ם בחרת החסד יש בה תערובת דיןשהדי‬ ‫דורי נ ס ע ונגלה מני כאהל רועי ר״ל גלגולי הויות חיותי אשר‬
‫יש לה אוציעת של^ י ודע והבן כי יש שני מיני שלג הא׳ הוא‬ ‫היה ראוי לנפשי ולרוחי כבר ח ל ף נ ס ע ועבר גלגולי תיותי והוא‬
‫שלג של כתר עליוןובו יטהרו הטמאים ויתקרבו הנדחים שנאמר‬ ‫מלשון חזרה וסיבוב ומלת ונגלה ר״ל בתחלה הייתי תחת כתר‬
‫א ס יהיה חטאיכם כשנים כשלג ילבינו ואומר לבושי׳ כתלג חייר‬ ‫ועתה נגלה‬ ‫עליון בהיותי בצל שדי ושם י״ה י״ה על ראשי *‬
‫ויש שלג אחר והוא נעשה מחירי השמים ומאירי ה י ר ז וזהי דין‬ ‫ונתפרסםויצא להיז מני וזהו נגלה מני כאוהל ח ע ׳ הוא דומה‬
‫ורחמים כי טיפי הגשם במקום הקר נתקדשו ויש מהם שיחזרו‬ ‫שר המתים והוא רועה הנשמות ע ד שילום דורס וגילגילסזהו‬
‫לברד ויש מ ה ם שיחזרו לשלג וכולם מן הארז אל הה?ת ב*ייר‬
‫;‬
‫כוונת מ ג ג ו ע ל ה מני כאוהל רועי שב חזקיהו ואמרקפרתי‬
‫שבהם מצד החסד ושם יתפעלו •י וראה והבן שהם ע צ מ ם‬ ‫כ א ו ל ג חיי חדלהיבצעיני מיום ו ע ד לילהתשלמיני ר״ל‬
‫מתפעלים‬
‫מה‬ ‫פפר המנה‬
‫‪ .‬ולמסור מסירת קשות בישראל ו‪&<3‬הו משם הלך ומ‪5‬א חבורה‬ ‫מתפעלים להיות באוצרי שלג ואוצרות ברד ובהם נפרע הקב״ה‪.‬‬
‫הוציא דיבה וניבול מפיו עד שאיני יכול להוצי׳יותר והלך לביתו‬ ‫מן הרשעים זיהו־שנא׳ אשר חשבתי לעת צר ביום קרב ומלחמה‬
‫והתחיל לחליק ע ס בני ביתו והתחיל׳ י אשתו לפייסו והכה אוחה‬ ‫כי ע ם אבני ברד נפרע מפרעה ומאנשי הרץישראלבימי יהושיע‬
‫פעמיים בלחייה אמרתי ‪315‬׳ י ברוך מאריך אפיה ולא אמרתי לו‬ ‫והס ל״א מלכים ופן בכל יום ויום נידונים רשעים מאש‬
‫דבר ויהי בבקר בבית הועד בא וקם להניח' תפילין ולהתעטף‬ ‫לשלג ומשלגילאש וכן התמידית'וכשיתמו עוונם חוזרים בארץ‬
‫בטליתו הגדול׳ ולא יכולתי לסבול ׳ואמרתי לו רשע למה הטמא‬ ‫היא' העטרה תחת כפות רגלי הצדיקים שהיא היסיד הוא שנא׳‬
‫מצות ה ׳ ! ה ג ר ו ס הרעה וכלייה לבא בעולם * וקס ־‪:‬עזות מצח‬ ‫ועםותםרשעיס כי יהיה ‪:‬אפר תחת רגליכם ונאמר כי לשלג‬
‫ואחר למה תיכיחני מה עשיתי • התחלתי להוכיחו ע ל מעשיו‬ ‫ייאמר הויארץ הסארשעים הנידונים בגיהנס ומתחנפים ער‬
‫והכחיש על כולם ורציתי לעשותו גל של עצמית ־ ואמרתי שמא‬ ‫שיתמו עוכםייכשיתחו עינם אז אומרים הו־ ארץ היא העטרה‬
‫אינו רוצה השם ד ה י‬
‫‪f‬‬
‫עד שהמרתי יהי רצון מלפני אבינו‬ ‫שהוא תחת היסוד הוא‪ .‬הצדיק יזה השלג הוא השלג שתחת כס‬
‫שבשמים שלא יאריך אפו באיש ההוא אלא האשהישהכה דוגמתה‬ ‫הכבוד • והוא הנתיב שנפרע מהרשעים הס‪.‬עמי ה‪/‬־ץ עוזבי‬
‫‪:‬‬
‫•פעמיים תפרע ממנו־ בדין קשהח״ל חייך רובס בזו הדרך‬ ‫התורה עוכרי עבירות אוכלי לחם בטומאה מבזים תצית ווי‬
‫סוברים שמטיילים ע ס הקב״ה וי להולחייביא ו׳ להו לרשיעייא‬ ‫להם ווי לשכניהם ווי לדרים עמהם ווי להתחבר^ עמהס‬
‫שגיהנם אינה שובעה מהס רק בכל פעם ובכל מס צועקת הב־‬ ‫מאריכי] הגלות מביאין יםירין לישרים הנמצאים בדורם ־ מי‬
‫הב ‪.‬אמר לו אס ידעת מה נעשה באיש ההוא החוטא כי לא‬ ‫יתן לי כה להעבירם ולבערם מכרם ה׳ צבאות כי קוצים קשים‬
‫ראיתיו יוהד ונראה לי שהשם עשה בקשתי י אייל ידעתי ואגיד‬ ‫ורעים הם ־ יהי רצון‪ .‬שיוסיפו עליהם שלג וברד בגיהנם איי׳ל‬
‫לך דע לך כי אותו החוטא גזל ואכל ונתגלגליהמאכל במעיו‬ ‫ר׳ חייך באר לי מעט מעניניגיהנם יממה שאשאלך ‪.‬א׳יילבני‬
‫ושב המאכל לפרש ומין הפרש נעשה שרץץקודם שהפרש השרי ץ‬ ‫חייך תקשיב ותבין תחלה׳ נגה ששמעת ואחייב חשאל * דע בני כי‬
‫הכהו החשה בשליחות ס״ס הוא מלאך המות מכת מוח ומיד‬ ‫פ ע ם א׳ יצאתי בכרכי הים ‪ ,‬ושמעתי קול בלשי! מבואר אלא‬
‫ה‪:‬ריז צואתו שרץ ונתחלף שם בתורת חליפין־ זהו שארז׳׳ל ה ם‬ ‫שהקול הלך בניגון ציפצוף ומצפצף ואומר קום ונקימה ונחריב‬
‫וכשותיהן שרץע״כ דבריו‪• ':‬י‬ ‫העולם מפני עוזבי סתורה ה ס עמי הארצות ותמהתי מאין בא‬
‫ו ע ת ה ת ש א ל בני חיל ר׳ מהי הסתלקות החיות וחולי‬ ‫הקול הזה ונשאתי עיני וראיתי עוף אחד עימד על אילן אחד‬
‫המית א• ת שהתת הוא שכל היסודות אשר‬ ‫ומצפצף ואז׳ נידונ׳‪3‬גיהנ׳ כי קב״ה נשבע שלא להשחית׳ וכראותי‬
‫הורכב הנמצא מ י ם כל אחד מהם ישיב ליסודו האש לאש והאויר‬ ‫שהציפצוף בא ממני אמרתי אורידנו ואד‪'3‬ר עמו והוא •גיד לי‬
‫לאדר והמיס למים והעפר לעפר י א״כ ג ס בנפש צריך אתה‬ ‫טיב העני! ואמרתי לו עוף טהור אתה או טמא ואמר לי למה‬
‫לימר שתשו־ ליסודה י ואדרבא אין לך תענוג ועונג לנפש יותר‬ ‫זה תשאל ‪ .‬ואמרתי לי אם טמא אתה טמא טמא קרא י ואם‬
‫‪1‬‬
‫מזה ־ לא שתשוב ליסודה אל האלטם אשר נתנה אייל ולכן יש‬ ‫טהור אתה אפשר ניתנה הגזירה להאכיד העולם אס לא יעשו‬
‫• לך לדעת כי השולט׳ לפרש התירה ע״פ הטבע ואומר כי השכל‬ ‫תשובה ואף אס יעשו תשו‪:‬ה הוי׳ יל‪ .‬והם עמי האי! לא ידעי‬
‫כדבק בשם אין זה רק ההול וגניבה י שהם גונבים דעת בני‬ ‫לעשות תשיבה שלימה ועדיין צריט! דין בגיתנם יאמר לי עוף‬
‫תורהינו הקדושה אבל ע״ל האמת הוא כך אס היה אדם מת‬ ‫טהור אני והרבה פעמים מתחייבים הישרים והתמימים כליה‬
‫בלי חולי ובלי צער ובלי שום שינוי אמת הדבר שאמרת ־ והעד‬ ‫הנמצאים נדירות הרעים האלה הם דורות עמי הארץ עוזבי‬
‫המתים בנשיקה בלי שים שינוי • אבל עתה שיש לה צער וחולי‬ ‫התורה אשר עצתםעצת רשעים ודרכם דרך חטא ועין ומושבם‬
‫וחיש אי‪/‬א לומר כן כי צער החולי נדבק בדמיונו אשר בנפש‬ ‫מושב ליצים הליכתם הליכות בלא תמימות ופועלים בלא צדק‬
‫בחול עליו חוס הקולי וצערי וחום החולי חוזר להיות חומל‬ ‫דיבורם‪-‬דיבור שקר עשייתם עשייות רעות ימה יעשו העניים‬
‫י לחום האש הישידי אשד בצאת הנפש מגיף החולה הגיע ליסול‬ ‫הישרים הנמצא ים •אם‪.‬יאמרו להן דבר בולעם איחס חיים ע״כ‬
‫האש בנח הדמיון אשר הגיע לה מצער החולי וחומו והנה האש‬ ‫• קב״ה אמר לאספם ולאבדם מן העולם ולאבד העולם אחריהם‬
‫היסודי נדבק כנפש ההיא ונוסף הוס על הומו עד שהגיע אליה‬ ‫י אלא שנשבע• אמרת; לו בשם הגוזר שידר ובא‪ .‬כצורת אדם‬
‫האש היורדת מנהר דינור והחול על לאש הנפש ההוא וגס ירד‬ ‫•לפני וכראותי זה אמרתי לו מ׳ אתה ואשג^מבשר אני לך‬
‫י‬
‫עלי׳ סערת ה׳ המה יוצאה סער׳ התגורר על ראש רשעים יחול‬ ‫י הדברים האלה לדעת אותם אס תוכל ל ה ש מ ( § ‪ 1‬ס ו ק בתורה‬
‫א״ל זהו המת משמיחוסהמת‪.‬מחיית קרירות מה ת*מ׳ א״ל הוא‬ ‫•י ו א ס לאו להתרחק מן כטומאה אוכלי לחמס בלאיצטילה ואף‬
‫הדין המה בקרירות שיתחברו אליודינין ומשפטים'מצד השלג‬ ‫שנוטלים אינה נטילה ראויה בועלי נדות ואף כי נזהרים‬
‫וברד ליום קרב ומלחמ׳ר״ל לעתי׳לבא עתי׳הקבי׳ה להלח׳באלה‬ ‫אזהרתם אינה אזהרה כי אינם יודעים תפילתם אינה תפלה כי‬
‫ע ם אויבי ישראל בארז ובשמים כענין ונתתי מופתים בשתים‬ ‫שבע תועבת בלבם שונאי התורה והמצית ואף כי לימיי׳ועושים‬
‫ובארץ דם ואש והמרות עשן והוא הרין מצד השלג וברד ר״ל‬ ‫ואינו עושה רק להתעלות בפני‬ ‫הואכמשא כבד עליהם י‬
‫אויבי ישראל להם שבעים שרים של אומות העולם ועחידין‬ ‫העולם ה״כ למה תטמא נפשך עמהס איל ולמה באת בצורת‬
‫להלחם ע ם כ״י ות״ת והבינה עוזרם וגוזרים על הפחד יחסד‬ ‫׳־העוף א״ל להורות שמצד ימין אני בא מן החסד עילם שהעוף‬
‫להשחיר ע מ י ם ולהכות האויבים בדינין קשים ג ס בשלג וברד‬ ‫רומז אלץ א״ל אדוני ברוך אתה בבואך וכל תה שימית כן הוא‬
‫‪:‬‬
‫־ איזה דרך יתלק אור ר״ל אור הוא הת״ת ששמש ומגן ה׳צבאוח‬ ‫ואומר‪ .‬ג ס אני לאדוני מה שראיתי באדם אהד לבוש תפילין‬
‫זע״ באים כל המשתלשלים מעולם אל עולם אל עולמיני זה‬ ‫‪,‬‬
‫ועטוף‪ -‬בטלית גדול הרואהו סיר שמלאך ה׳צבאות הוא • ונפל‬
‫וידוע היא כיי שמש ומגן ד׳ צבאית ה ם המנהיגים את העולם ‪,‬‬ ‫ע ל ןניו יעמד זמן רב בנפילת אפיי הרואהיאימר ימהר הקץ‬
‫ע״פ ׳״‪ 3‬הויות ויהיה שמש ומגן ה׳ צבאות השוקיים שהם‬ ‫וכשראיתי שנתפקקו כל חוליית שדרתו במודים שלו‬ ‫להביא •‬
‫ע״פ ׳״ב‬ ‫נצ״ח והו״ד בידו היא העטרה יד התפארת‬ ‫•אמרתי כמותו ירבה בישראל הלכתי ועמדתי לפניו וראיתי‬
‫הויות וכל הדה והויה יהיה בידו החיים והבריאת והמחשבה‬ ‫שהוסיף כמה מיני וודוים ואמרתי כל המוסיף גורע • וכשיצא‬
‫‪7‬‬
‫והנה שמש ומג; ה׳ צבאות בהיותו עיבר על בי־ת ר והכה‬ ‫מבית הועד בא אליו דברי לצניתא והתחיל להתלוצץ יצא יישם‬
‫הוא המשלח חיים אל כל הנמצאים והמות לא בשיווי כי במין‬ ‫ופגע בגזל ילא מנע עצמו אלא השתדל ולקח הלק ואני הולך‬
‫האדס לכדו יהחלי! ממ&־ ימי חייתו כי אדם אחד ‪ !3‬מאה‬ ‫אחריו לראות מה יעשה עוד ־ וכשנכנס הגזל בידו שמעתי‬
‫פנה ימית ואחר ביומו ואחר בימי לידתו ואחר בחודש או בשנה‬ ‫שאמר ב״ה שזיכני לכך ואמרתי אני בלבי הוא ברוך ואתה אחר‬
‫או בג׳או בד׳ וכן בכל מספר ומספר וכשם‪-‬שיש חילוף ושינוי‬ ‫הלך יותר לפגי ומצא חהלוק׳ונתתזק ע מ ה ם ע ד שהוכרח ללכת‬
‫בשני‬ ‫א‬ ‫‪fl‬‬
‫הקנה‬ ‫שפד‬
‫זית! ל־האלטםמטלמיר‪0‬י?אלה«ס׳ג*‪9‬ו^‪5‬ימ • יצ*פ‪8‬ן‬ ‫בשני ימי חייגו• בץ מין למי־ן נכן גמינ• החי וכן במיני הצמחי׳‬
‫מ י י צ א הקרח הוא החסל • יופשר שימן הואהמ״ת • »•‬ ‫כי יש שמתחלףניןמו דש שמסחלףבשודש או בשנה חי באלף שני׳‬
‫ילדו היא הגינה ר״ל מכה מיכה הפק י מ״י נאצלה הקרה הוא‬ ‫יכן בדומם ישמנו זמן קיומם נכצ מין ומין ונפי כל פרט ופרט‬
‫החסד וממנו נתהווה הוקיע שעליראשי החיות‪ :‬י כא&ן <י‪0‬‬ ‫יכל פלטי המין • וכן בעולם הגלגלים וכן בכוכבים יק‬
‫נחחבאי ־ ל״ל המיס ‪ 6x‬הס סנה׳להויוסהוקיעיםמהמו^'‬ ‫בשכליסיכן בעולם המלאכים והמרכבות וכן בעגלס הספדו׳‬
‫הם נקשרים וחוזרים להיות מ׳מקספהק ׳ו»חוך‪-‬קו»‪^©$‬‬ ‫והנה לכל איש ואיש צריך שיהיה לו נתיב ׳ליישבו ׳ישפע עליו‬
‫נטמנים ונתכסין בצנמ־וה הרקיעים *‪3‬צ‪5‬ודתע»ל«ין*!הס־^•‬ ‫‪,‬‬
‫שפע ההייםאל הפרש ההוא יכןלכל פרט ופרט מפרט• הנמצא׳‬
‫וכבר ירעת שהמלאכים נקרשים גשם אבן הואש&א׳^־‬ ‫וזהו ששאל לן • איזה לרך •חלק אגל שהואהתי׳ת להביח חיים‬
‫אשהתהלכק ו ג ס ה א ו ח י ו ה ^ ׳ ^ כ י ם מ ן ו ^ ^ מ ״ ׳‬ ‫ולהביא כל מיני גדלות לכל פלט ופלט מפלטי הנמצאים ויפיץ‬
‫בזנות שני בתים ולפנים אבאר״קעזי״ה • הנה המיס אשר נקי*‬ ‫מ י פלג ל ש ט ף ת ע ל ה‬ ‫רפזל רוח קלים על האלץ •‬
‫נחבאים ונסתמיס • ופני תהום יתלכדו ר״ליסמקווזות שלמי©‬ ‫ו ד ר ך להזיז קולות ל״ל מ־ הלק לשטף תהיס נתינית מים‬
‫מתיהדיןותהקבציןלטמע• והנ׳הקו׳זח וסמדר והטיל *השל׳*‬ ‫למטה ומי חלק לשטף ממש נתיבות שהעלה זללה למעלה‬
‫ומט״ר ו‪<3‬״ד כולסמפעולת שמשומגןה׳ צבאותבאק הגד‪0‬‬ ‫‪ .‬ומי חלק נתיבות לעננים שמולילין מיס בקולות ול״ל בליאת‬
‫היש העטרה שהיא של חיים ‪ :‬ה ת ק ש ר מ ע ת ו ת •כ״נומ‬ ‫הכקיעים והסהישת והכזינה היא מ׳ פלג לשטף תעלה מי‬
‫ו מ ו ש כ ו ת כ ם י ל ת פ ת ח דע‪3‬י<ימה הזאשםמכ*‬ ‫הלק מעלית זנהיגות לשטף שהיא יל חסל יש מהם נמשכים‬
‫חס־ מנד החים ולפיכך יש בו קור גדלומפני הלחות של מי‬ ‫^כלגויןימיןואלכלפרטישרט מפלטי היחולזיש מהסנמשט׳‬
‫החסד אשר במזל כימה היא קושרת הפירוח יכל חי וכל נמצא‬ ‫אל נ ל מין ומין ממיני ההמירתלהמה מיני מיס נמים סרוחי׳‬
‫א׳יכמעדטתר״לקשר כי היא קושרה כל הנפרדים זעושה‬ ‫‪..‬ולמים מרים ולמים המארריס ילמי שיחור ולמיס שחובין ולכן‬
‫אותם אגידה אחת • ומושכות כסיל הכםיל היא מצל הגבילה‬ ‫בגי הנתיבו׳האלה הואיל והס לתמורת א״כ מים סרוחים בריאה‬
‫ולק יש בכחו חמימות גדולות הנה׳מהוך חמימות הכסיל ה״&‪1‬‬ ‫אין לה תקנה כי כטמאת ומים שאובין במקוה אינן מטהרן ט‬
‫‪,‬‬
‫מכשלת השירות ומפתחת אותם וזהו או מושמת־כסיל תפתח *‬ ‫טמאים הס ועוד אומר לך במקימו בעז״ה ימי פלג ימי הלק‬
‫וגם חומר לך בני התקשר מעדנות כימה <׳׳ל וכן כטמה תוכל‬ ‫*ס כן הנתיבות מן הגבורה אל הפנימים כי בגבירה ע״י‬
‫לבכר הפילות המיוחסים וקשודס בכימה מעטן והקשורים‬ ‫הזהר סס ל״ב נתיבות ברק אורה של גבורה ואיתי הזוהר נקל׳‬
‫‪.‬ליעקב כ׳ בחסרי הגדול ממבר להטיב לכל וממהר הפדות‬ ‫‪ .‬חזיז חזיז בגי׳ ל״ב הס ל״ב נתיביו הכמה־ דש מהם נמשכים‬
‫והנדהי׳להשיבס אבל הכסיל הז*ממזר לבשל הפדות ולהטהל‬ ‫‪ .‬אל היחיד ייש מהם נמשכים אל התמורת ומתוך שהמיס באים‬
‫הטמאי׳עד שיעשה נהם דין באת׳׳תובאמונ״הר׳יל ת'‪ if‬ועטר׳‬ ‫‪ .‬מצד התסר והמראית הגדילות מצד הגבירה מחוך כך יעשה‬
‫ולכן הכסיל מושך אליו הנפשות שליתר ימושטת כסיל תפז*‬ ‫מהם קול רעמים וברקים • וגס יש לו גומא ונתיב בפני עצמו‬
‫ל״ל הכסיל ׳מושך להתיר • ועתה ראה והבן ט הכימה הוא מן‬ ‫ואלו היה שתי שערות יונקות ממקום אחד ר״ל מגומא אחת‬
‫החסד והכסיל מן הפחד והטמה קושר כל האברים הנהרסים‬ ‫היו מ ^ ג י ת מאור עיניו של אדם * א״ל ר׳ והלא חכמים ז״ל‬
‫והנפרקיס והנדחים והוא קושרם בכח החמר המלחם והמתקן‬ ‫‪-‬טשאיס ונותנים בדבר ואומרים בפרק א׳ לפרה אדומה ששתי‬
‫׳והכסיל מושך יחכרית ומאבד בכת הסחד והנה אומר המעלט'‬ ‫שערות יונקת מגומא אחת * א״ל ב;י אמה הלבר הוא בגוף אך‬
‫לכימה ט הוא ניתן מעדני מלך ואלו הכסיל מושך אליו ואש‬ ‫בראש א״א כי השערות הם דיגמא עליונה דז״מת הצינולוח‬
‫נותן דבר אלא בדין ובמשפט טא שנ^ימר ומושכות כסיל‪:‬‬ ‫היורדות מן הכתר ואין שתי ציצורות יורדים מגומא אחת אלא‬
‫ו ר א ה והבן עד היכן הגיע חכמת התכונה עד שיחסו‬ ‫‪-‬כל ציטר וצינור בפני עצמו והשערות צדכין להיות דיגמא‬
‫החוזים הטמה לשור והכסיל לעקרב וסודי יי*‬ ‫‪..‬עלץנה שאם היו משתטת היו נתקלקלו הצינורו׳ ולא יריקו אליו‬
‫הויות לי״ב מזלית ־ א״ל ר׳ הרכה סבלתי ואומר לך מנא ‪if‬‬ ‫ברכה וחיים והנה אין למידות הנקי עיניס שפע וברכה וזהו‬
‫‪,‬‬
‫שהכסיל מקומה בגבורה אייל הוא שנאמו והכסיל בחשך הז*‬ ‫שאמרתי לך שטו •מחריגות תאור עינים של אדם • ועור אומר‬
‫בחשך הוא ‪ tnwv‬ואומר אם שמתי זהב כסלי שהזהב‬ ‫‪ $‬ודרך לחזיז קולות • הרבה טיפין בראתי בגשם וכל טפה‬
‫גבורה ילק ‪ mm‬הנקרא כסיל נראה אדום מאל * יג‪ 0‬אומד‬ ‫וטפה יש לה נקב ומסילה בפני עצמו ואלו היו יורדים ‪3‬׳‬
‫לך בני ההקשר מעדטת כימה הם ו' הויזה העליוטח הפומבי׳‬ ‫עי‪.‬פץ מנקב א׳ טי שוטפן׳ את כל העולם * והנה עניינו כענין‬
‫על ראש התלי והוא שנאי תג״ל נפשי באלה׳"תלי"גלגל ״‪3k‬‬ ‫השעחת ״ וכן הרבה ברקים בראתי וכל ברק וברק בראתי לו‬
‫ומושכות כסיל תפתח הס הנמשכים אהד הזנב וסכגקנגןו^‬ ‫לרך גפני עצתו ואס היו שתי ברקים יוצאים ממקיס אחד היו‬
‫והם הו׳‬ ‫כסיל אשר יחסוהו במזל עקרב ומראיתו אדום *‬ ‫מחריבות את כל העולם וגס זה ענייני כענייני השערות ט‬
‫‪,‬‬
‫הויות שלמטה ט הו׳ הועת העליונתבזנות והו התמתונימ‬ ‫טלם צריכים להיות כדוגמא עליונה וכל אלי עשאם הק‪3‬״ה‬
‫מחרימת וכאשד יחרב העולם מצד הדן והכשיל אזי הטמ?‬ ‫גדעת ובתבונה ובחכמה ר״לת״תוטנה וחכמה כדי להמטיר‬
‫מוציאה מזרות מכתר עליון י״ב שיות שלו בעתי ובזמנו של‬ ‫על הארץ היא העטרה ‪ :‬לא איש מלבל לא אלם בו• ר״ל‬
‫עליית הכימה שהוא עולה לחדש העולמות ואז ע מ היא‬ ‫‪6‬והס האוצרות והמרבחת אשר נשחתו בריותיהם מבני ארם‬
‫העטרה על בניה תנחם ר״ל הפרצופים המ‪:‬תלחים בה ?י היא‬ ‫להשביע שיאה ומשואה • ט ידוע שהשיאה)שממה ניחן לרשעי׳‬
‫כתרנגולת הדינצחעלבניה ולא תקח אס על הבלם‪-.‬ולכן‬ ‫שנאמר אל תירא מפתל פתאים ימשואת רשעים ני ת‪3‬א ט הם‬
‫חייבה תורה על המקרה כעכין כ׳ קרא ואלז״ל פרט למזומן‬ ‫‪ .‬ישולחו למדבר שממה בסוד שם שוא״ה ואל האש הניתן‬
‫בנית ט בעת ההוא אין דבר מזומןט טלם עברו בדיןזבמןזפט‬ ‫‪3‬ארץ ציה וצלמות באק לא עבר בה אק ולא ישב אדם שם‬
‫ה י ד ע ת ח ק י ת ש מ י ס א ם תמ‪1‬י‪0‬‬ ‫העליון •‬ ‫‪• .‬לפיכך היא ממטיר על הארץ להשביע שם הנחרבי׳מכל חיני׳‬
‫מ ש ט ר ו ב א ר ץ ר״ל אין לך עשב ועשב מלמטה • ‪:‬שאין‬ ‫ולהצמיח מוצא דשאיםמקירזח של דשאים יעל ד ם יעלה צמחי׳‬
‫לי שר אהד מלמעלה שמכהו ואומר לו גללו ט‬ ‫לחים • ה י ש ל מ ט ר א ב ר׳׳ל המטר היורר מחסלי השם‬
‫מקת השמים הוא ת״ת באים לו מי״בהייית הנעלמים ואחר‬ ‫זגבדהו בינה שנאמר ישב רוחן יזלו מים וכולם באים חכח‬
‫שיגיע בכח התפארת אפ׳׳ה •שים היוצר משטרם וממשלת׳ באלן‬ ‫מ מ ן ה הנקרא י׳׳ש שנאצלה אי*ן ו״ל המטר יורד מהחסל‬
‫מ‬
‫היא העטרה ״ ומן העטרהאליל עולם ועילם שלמטה יימנה‬ ‫‪ w s m .‬גוזרת • א ו מ י הוליד אגלי ט ל טפי הטל ט ׳‬
‫נימה אס תתלאהו׳ כ״ף ׳ו״ל מ׳׳ם ה״א בגיהט׳ ‪1‬׳יו והוא שם‬ ‫המטר יילל מהסל וטיפיהטלץרדן תכח הבינה הוא שנאמר‬
‫מע״ב‬ ‫רא״ה שס א׳‬
‫מו‬ ‫•הק‪5‬ח‬
‫כי בערך‪ .‬שהכליות מקפלות חבל מה שלמעלה תה‪ 5‬הן־מוסרין‬ ‫י»ע״ב שתית ואיו* •השם מרה קילוא מביט וחאה אותם מצד‬
‫הקיבול ההיא שמקבליןאל העטר׳ובה יוליד נפשו הכלילה מיי׳©‬ ‫המסד והטזב כסי״ל אס ממלאהי כ״ף סמ״ך יו״ד למ*ד בגי׳‬
‫ועיר אומר לך מי שת בשוחות הכמה בכליות חכמה או מי כת‪4‬‬ ‫&ד״י היא העטרה הנקל׳ של״י והיא הממונה לומר לעולמו ל״'‬
‫לשנוי בינה ר״ל לתרנגול הנקרא שכוי ור״ל מי כתן לתרנגול‬ ‫ומשם נאחז שהוא מדת הדיןהרפה ועור אומר לך הידעת חוקת‬
‫בינה להבמ־ן בין יוס ובי; לילה • וראה ושבן כי כמו שיש די‪:‬‬ ‫סמים אס אמת שידעת ‪-‬א״כ גזירה של אש ומים שהוא הפחד‬
‫הקופות בשנה במהלך‪.‬שמש בי״ב הריה במהלך השנה בך יש•ד‪/‬‬ ‫והמכר יש לך להשים ממשלתם בארץ ה׳יא העטרה ד״ל ממשלת‬
‫תקופות בכל ׳‪ 01‬ויום במהלך היומי ־ וכשס שמגיע השמש‪,‬‬ ‫»ל הגלגלים ‪ pto‬ני בדרך גלגלים יתהפך גזימתם; ויתחלף‬
‫לאחר מדי תקופות בר׳ קצוות והם ׳ו״ד ה״א ואייו ה׳׳׳א‪ ,‬יא©‬ ‫להיות מיצומאשזקע י והשזקע צומת ופן כונס• התריס נעב‬
‫הגיע השמש באחר מה‪ 0‬הוא התקופה כך תבין במהלך היומי‪:‬‬ ‫ןןזליךד׳׳ל קזלך היא העטרה לעיג הוא ההש״ר ר״ל אם תרים‬
‫כשתגיע לאחת מהאלו ארבעה קצוות היא התקופה וזמן אלי‪,‬‬ ‫העטורה להחסל מיס ירלו לך מן החסד והכוונה איט חצה‬
‫הד׳ קצוות הם בין השמשות של הלילה ויין השמשות של היו©‬ ‫לואר התרים לשון הגבהה אלא לשון יחוד י ור״ל וכאשר תייתר‬
‫(‬ ‫ובחצי הלילה וכחצי היום ובאלו הד׳ ומגיס ישולחו לכל אחד וא׳‬ ‫?נקרא קולך אל הנקרא ע״ב מים ירדו אל העטרה התשלח‬
‫מפמליא של מעלה איש איש למלאכתו אשר הסעושיס‪ •:‬ולפיכך‬ ‫ברקים מצד הגבורה וילכו למקום שתשלחס ויאמרו לך הננו‬
‫כאשר נגיע לאחד מ^לו הזמנים אז תרנגול הבר אשר שר&‪1‬‬ ‫מזומנים לעשות רצונך כפנין תצא חש תן השמים ש״מר אליהו‬
‫ביסוד עולם• בא אליו ניציךמנה שרשו ומיד מנענע בכנפיו‪,‬‬ ‫וראה והכן בני שביסוד עולם מוסלין מפתחות מיס‬ ‫ז״ל י‬
‫וטחן שבח ליוצר הכל והכוונה‪.‬ה יא סימן שבעת ההוא מקללין‬ ‫ומפתחות אש והצליקים הס ‪ rm‬והמפתחות מוסלין בצדיקים‬
‫הממשלה כל א״וא על מלאכתו •• וראה וזבן שבעלי התלמיד‬ ‫חזקות שמים איזה הוי״ה‬ ‫ובא להודיעך שאם ילע אדם‬
‫כשהיו רוצים לענוש אדם היו פועלים בו בעתות ידועותוהכר‪/‬‬ ‫ממונה על האש ־ וכיוצא בזה בכל חוקת שמים אז יוכל להוריד‬
‫השעה מתרנגול ומעשה במין א׳ שהי׳ מצערלר׳ יהישיעמ‬ ‫ז!כח ההוא על האדןהוא שנאמר הידעת הוקח שמים אס תשים‬
‫לוי ביותר ישם בדעתו להענישו ומה עשה קשר תרנגולת׳‬ ‫משטרו באר׳ןהתרים לעב קולך ושפעת מים ר״ל רבוי מיםתכסך‬
‫ברגלי מטחו ורצה למין את השעה שהקדוש ב״ה כועס והוא‬ ‫זר״ל שתדע לייחד ולסדר ההויות התשלח ברקים וילכו •‬
‫כשהתרנגול עומד על רגל אחר יבכרבלתו שבראשו נראה כעין‬ ‫י ויאמרו לך הננו היכל בידיעה אבל ‪3‬לי‪1‬ידיעה האיך יענו הוא‬
‫חוט לבן ואותו זמן אם יקלל אדם אויענוש האדם לזולתו‬ ‫שנאמר אשגיהו כי ידע שמי כי קרא שמי לא נאמר אלא כי ידע‬
‫יצליח ובההייא שעתא נרדם ריב״ל ועבר הזמן ההוא ושוב לא‬ ‫שמי לומר לך שהכל תלוי ביריעה ומלת כי ד ע שמי ר״ל ידע‬
‫רצה להתעסק בזה * כי אמר גם ענוש לצדיק לא טוב אלא רע‬ ‫הוא הלעת שמי היא העטרה והיולע ליילל ולקרב הוא היודע‬
‫וכת׳ לא יגורך רע • וראה יהבן ששם בדעתו להסתכל בסימני׳‬ ‫לפעול זהו שנאמר קראני ואענהו עמו אנכי בצרה ל״ל קראה‬
‫של תרנגול ותה שקשר בפוריא ר״ל במטתו כיון לכווין לא׳ מדי‬ ‫מי שת‬ ‫בידיעה הוא הקריאה ובלא ידיעה אינה קריאה •‬
‫הקופות האלו ולכן בעלי ההשבעית בולם צריכים הזמנה שנא׳‬ ‫גטיחות חכמה או מי נתן ל&מי בינה דייל בטוחות הם הכליות‬
‫בעדת קרה היו לפני ה׳ אתה והם ואהרן מחר • ו ע במכות‬ ‫והכליות הם נצח זהודר״ל הבינה מ״י שת מלשת שם והכוונה‬
‫פרעה ויאמר למחר מכאן להזמנה מן התורה י וראה‬ ‫ה־רנה שם חכמה בכליות שהם נצח יהול ני הכליות יועצת או‬
‫ושבן שזמן הזמנה בזמן קריאת הגבר בא׳ מן ד׳ תקיפה אלו‬ ‫מי נתן לשמי בינה ל״ל השמי היא ת״ת והעטרה והם נקלאים‬
‫עתה בני פתח אזניך ושמע הענייני׳ מעשים בזמנים האלו‬ ‫לשמי ר*ל או שהוא הא׳ והוא מלך על כולם נתן את מ׳ הנקר׳‬
‫דע לך כי שמתי בדעתי והעלתי בשכלי לראות ולהבין מה עושה‬ ‫גינה לשמי שהיא עטרה זת״ת וראה והבן כי הכיס המקיף את‬
‫הקב׳׳ה בד׳ תקופת האלו ומה עשיתי ירדתי גים‪.‬לציד•דגים‬ ‫הכולא הוא מורכבת מעצבים ולק יש להם הרגש מ ביותר‬
‫לאסל ולהאכיל ובעת שהשלכתי הרשת ביס שמעתי בילבול גדול‬ ‫‪ Yfi‬אמור לי מאין בא להם ריבוי ההדגש א*ל מן המוח אייל ר׳‬
‫יורד מן השמים ואשא עיני ואראה והנה כחש שחור ועיניו‬ ‫מ ה ו מוח א״ל כתר עליון א״ל והאיך יורד עליהם ההרגש מן‬
‫אדומים ולפידי אש־יוצאים מפיו ׳ושערתי שהיה מחזיק חלק‬ ‫המוח א״ל דרך הנתיבות הנק׳ עצבים וזהו שנאמר אברך ד׳‬
‫שש• מן העולם ונחשים אחרים נאחזים מזנבי אין מנין ותין‬ ‫ועל שהחכמה יוצא‬ ‫‪,‬‬
‫‪ #‬יעצני אף לילות יסרוני כליות י‬
‫‪£‬ד‬
‫מספר למנותם ולסופרם * וכילם יורדים להמס ביס ואז נפלה‬ ‫לפועל גופני ע״כ כל התכמה והבינה מושכל פשוט י והעצה‬
‫עלי חרדה גדולה ורציתי לברוח בהחבא כי לא נותרה בי נשמה‬ ‫ה א המסדרת סדר לחכמה ובינה עד שתיא לפועל גופני וזהו‬
‫ואקרא בקול גדול יאימר אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזר!‪:‬‬ ‫את מי כועץויבינהו א״ל ולמה נקראו הכליות שוחות אייל בעבור‬
‫עזר מעם ד׳ עושה שמים וארז י ימיר בא אלי זקן אהל‪ .‬הוא‬ ‫שהכליות מוקפות מכל צד בחלב ולכן נקרא נמחות ר״ל מכיסים‬
‫אליהו ז״ל ולא הכרתיו מרוב פחדתי ואמרתי אדוני •מים‪ ,‬ידברו‬ ‫מלשון וטח את הבית וזהו מ׳ שת בטוחות חכמה כי הבינה הנק׳‬
‫ואתה זקן * אמור לי אם ראיה מר״ה כזה לעולם • ‪ .‬או אם‬ ‫מי מקבלת מצנורי החכמה ומשפעת בצינורהאל הטוהות הם‬
‫סמעת מזקינים ממך ואמר לי יפול מצדך אלף ורבבה מימינך‬ ‫נצח והוד שפע החכמה הבאה אליה ולכן מכוסים בדבר‬
‫‪%‬ך לא •גפ רק בעיניך תביט ושלימת רשעים תראה‬ ‫שהוא לבן הוא החלב להרמיז על שפע עליינה שהא לבן‬
‫ולא הספיק לצאת מפיו מלת תראה כשלימות ושמעתי‬ ‫והוא שפע האכמת וגם אני אומר לך אהי או מי נתן‬
‫הברה אחרת וקול ברקים הרבה מאר יאשא עיני וראיתי‬ ‫לשנוי בינה ו״ל א״ו שהוא הכתר עליון נתן בינת ליסוד הנקרא‬
‫והנה שוףאחד דד ושערתי שהיה גדול מנחש כ?ל״ם ופתה‬ ‫שמי כדי לשדר המלכות היא העטרה ודע בני כ׳ כת המוליד‬
‫העוף את פ ז ובלע את העח ולא נודע כ• בא אל קרבו‬
‫ש‬ ‫יש לו ג׳ סבא המוח לזרע הלב לחת הצבל לתאוה ייאה יה‪3‬ן‬
‫מהוא שעהא אמר לי תזקן‪ .‬משוך רשתך ומשכתיו והוצאה׳ ז׳‬ ‫בי הכבל שולחאבת התאוה אל הביציים והגיד ‪1‬לך הכליות‬
‫לגיס הזבים ובמאים ואמר לי השליכם בים ואשליכה וילד‬ ‫ואחר שאמרתי לך שהכליות יועצות בתאות המשגל בפעולת‬
‫מ ה הים כי היתה נסכה מצל הנחש שהלה נראה שדל‪.‬בי!*‬ ‫‪J‬לם אלהים בעטר׳ר״ל צלם אלהים הוא א״א ‪ m‬של אלהים‬
‫ושערתי זלקדקתז *היה אז זמן תקופה אעל <׳ ‪ m‬בי בדי׳‬ ‫היא הגינה והמונה הת״ת פועלת בעטלה כן תכליות יועצת‬
‫תקיפו׳ בהם נעשה ככייניס לבים מכל מקום‪,‬במעשה שספרת‬ ‫בתאית ושולחת לרך הנצים והגיד לחת לאש? ו^ל מהמשגל‬
‫לי אינו יודל מכלי אס לא תבאל לי כל מלה ומלה אייל מ•‬ ‫משך מן הדעת אמי הכתיב יידע אדם אוו אוה אשתוו^נה‬
‫דלת• בים היא העסחה לצוד מים הס ז׳ ימיםשל ביצ׳ הנל־ה‬ ‫צצוינא קרבה אל לדעת • וראה והב| שע״י עיעילתי ‪5‬עצת‬
‫ים ומלת דגים מזדה כך ל׳ג‪ ,‬י״‪ ,0‬ל׳יג היא גי׳ שבעה ור״ל‬ ‫מליות נפעלת ‪3‬ולה המאוורת מ‪3‬ת‪ 1‬עליון וחבלמ ו‪5‬י‪ $‬זז׳׳‪6‬‬
‫שבעה‬ ‫כ‬ ‫^‬
‫אימל־ לך פי׳ מי ישכיב ל׳ל מי יספר רמנה סממו כוכבי שמים‬ ‫שבעה בני הבילה רציתי ל<?ו'רילםבעטרה ולהשליכם ביסלאכול‬
‫שהם מ׳יח צורת נגד חמשים שערי בינה והשנים מהם נעלמו‬ ‫ולהאכיל ר״ל כי אחר שירדו הז׳ימיס ויתחברו כולם טב לי וטב‬
‫ונבלי שמים ה ס ענני השמים הנמשלים למלות ומי יסדרם ר ״ ל ‪,‬‬ ‫לכל העולם זהו לאכול ולהאכיל ובעת שהשלכתי הרשת ליס‬
‫אנה יתנו ואנה יריקו׳ מימיהם אס לא הגינה שהיא מסדרת •י־‬ ‫ר״ל בעת שהשבתי המחשבה הזאת ורציתי לעשות התבודרת‬
‫ולע והבן ש‪:‬ל העניינים כולם נמצאים מעלת העלות׳ לכתר‬ ‫בענין התקיפ׳זשמעתי בלבול גדול יורד מן השמי׳ר״ל שהשעה‬
‫עליון ומכתל עליון לחכמה ומחכמה לבינה והבינה־אסדרת‪.‬‬ ‫זו היתה עת זעם ימרת הדיןהיה יורד דרך הת״ת לבא אל הים‬
‫איש איש על עבודתו אייכ חייבים אנו ליתד הכל אל הכתר־‪:‬׳‬ ‫היא העטלה והנה נחש שחול ועיניו אדומים ולפיד' אש יוצאים‬
‫‪1‬‬
‫ודאה והבן שהשחקיס הס ז׳ רקיעים מי הוא שיכול ליתן בהס‬ ‫מפיו ל״ל הנחש הוא הפחל קשה וכשהתחיל לללת נעשו עיניו‬
‫מספר בהשיבך אותם י ל הכתר ונבלי שמים מי •שכיב רע והגן‬ ‫אדומים הס הול ועטדה עיני הפחד ומפיו לפילי אש יוצאים‬
‫שכל מה שיתרחק מן הסבה הראשונה שהיא הכתר עליון‪ ,‬הוא‬ ‫הוא העטלה פה הפה׳י׳ל וכשלאית׳ אלו המלות שהפח״ד יורד‬
‫מתעבה על העטרה שהיא ראש בעולם הספל יי •ולכן היא‬ ‫עליהם כי נתמלא לוגז ושעלתי שהיה מחזיק החלק הששי מן‬
‫בתכלית העובי כלפי מה שלמעלה •ממכס ולפי שהת״ת והעטרה‬ ‫ונחשים אחרים‬ ‫העולם כי הפחי׳ל הוא ששי ממטה למעלה‬
‫שניהם כאצלו ממקום אחד •י ‪• .‬וזכההת״חלהסתכלבשטנה‬ ‫נאחזים מזנבו ר״ל ס״ס תנ״יניעו״ר לילית וחברתםהיןמספר‬
‫העליונה היא הבינה ואלו העטרה כביכול נתרחקה ולפיכך‬ ‫ואז נפלה עלי חרדה גדולה פי אמרתי כבר בא כל״ה לעולם‬
‫הארץהיתה חהו ובהו ומייללת ומבקשת• לשוב לקדמותה לפיכך‬ ‫והתחלתי לברוח בהחבא ר״ל במדת הרחמים הוא החסד שנחבא‬
‫אמר ונבלי שמיס מי ישכיב ר״ל מי ישקיט י כענין ושכבתם ואין‬ ‫אז מן הדיןילא הנחתי לרדת כי לא נותרה בי נשמה ר״ל ידעתי‬
‫מחריד * &י־קת ע פ ר ל מ ו צ ק ר״ל כאשר יסדר את העפר‬ ‫שאס אלו דרו בים הוא העטרה לא נותר בי נשמה במרה‬
‫להיות ניתק מגשמי השמיס ולהתלבש בצורת עפר היא עטרה‬ ‫הנקראת ב• היא העטרה ואקרא בקול גדול יר״ל רציתי להעלות‬
‫ואמצעי ת״ת ורגבי׳ידובקו ר״ל העולכמהמצעי נברא כי כאשר‬ ‫הקול היא העטרה אל החסד הנקרא גדול ואומר אשא עיני אל‬
‫נמצאת הת״ת והעטרה מיד הצדדין שהס גדולה גבורה נצה'‬ ‫ההרים מאין י‪$‬א עזר• ר׳יל אעלה העטרה וההוד שגס חלו‬
‫והול ויסור נלבקו ‪3‬ה י ובא וראה מה שנתעוררו חז״ל בפרק‬ ‫נקראים עיניס אל ההריס הס חכ״ד ופח״ד שלא יהיה הפחד‬
‫ע״ע במס׳יסיהה נמצא ראשו של ההולג במקום אחל וגופו‬ ‫לבדו ויחריב ־ ומאין יבא עזרי מאין שהוא הכתר יבא העזר‬
‫במקוסאחד אחד יומר מוליכין הגיףוצל הראש כי עקר ברייתו‬ ‫להשלימם • ואז עודי מ ע ם ר' עושה שמים וארץ ר״ל עזרי‬
‫מן הלאש היא העטרה שנתנה לראש פינה ־ ואחד אומר מיליכין י‬ ‫מ ע ס הבינה עושה שמיס וארץ הם הת״ח והעטרה ואמר לי‬
‫הלא׳אצל הגוףשהלב בגוףעדיועקר ברייתו תןהלב היא הת״ת‬ ‫אליהו ז״ליפול מצדך אלף ורבבה מימינך ל׳ל אעפ״י‬
‫והכוונה מאן דאמר מן הלב עיקר בריאתו והלב הוא הגוזר ומה‬ ‫שנתעוררו הדינים לרדת מצד הישעיס אליך לח יגש ר״ל לא‬
‫לעבד לפני רבו ומ־ןדאמ׳עקר ברייתו מןהלא׳הוא אימי ת מ ה •‬ ‫יספיקו לרדת ביס שאתה חושב אליה היא העטרה רק בעיניך‬
‫נפשך אחרי שהיא הפועל בעולסהשפל והוא הרואה הטוב והרע י‬ ‫תביט ריי׳ל תביט ותעיין להוריד הרחמים אל ההוד והעטרה ואז‬
‫י‬ ‫כי גם הרע אליה הוא מן הפחד צריך להליק לה כבוד‬ ‫שלומה רשעים ל״ל אלו הרשעים ס ס ולילית בת זזג״ו והנ״י‬
‫ה ת צ ו ר ל ל ב י א ט ר ף ל י ל כאשר המלך צריך לאנשי החסר‬ ‫ניעור שושבינו וחיילזתס אשר רדפו אהל מדל׳ד לנקום הראה‬
‫והרחמים לצור־‪:‬הנהגת בני המלכות וגם צריך לאנשי גבורה'‬ ‫אתה שיבלעו בנרהיקם ולא יהיה להם כת להזיק ולא הספיק‬
‫ובעלי מלחמות ואכזריות יכל זה כדי לייסר הרשעים ובסדר‬ ‫לצאת מפיו מלת תראה ושמעת• קול הברה אחת וקולות וברקים‬
‫הזה היכון מלכותו כן׳בסדר הזה' העליון צריך שהמלך היא‬ ‫הרב׳ מאד ר״ל מהירות הרחמים לרדת ואשא עיני וראיתי עוף‬
‫הבינה • המנהגת רת העולם העליוןובגזדתה מנהגת העטרה‬ ‫אחד יורד ושערתי שהוא כפליים מן הנחש ר״ל העוף הוא‬
‫עולם השפל י*כ המלך הוא הבינה צריך למדיח החסד והרחמים‬ ‫החסד הוא כפליים למעלה ממנו במדרגה ופתח העוף את פיו‬
‫להיטיב לכל ההולכים בדרבי ציוויו הם העיםקים בתתה‬ ‫ובלע את הנחש ולא נולע ט גא אל קרגו ר״ל ד ל ו הרחמים‬
‫ורודפים אחר שרשה לעשות דרכיה כמשפטה י ‪ pi‬צריךג״כ‬ ‫וכיו את האש זהו הבליעה י בההזא שעתה א׳׳ל הזקן היא אליהו‬
‫למדת הדיןו״סריות ולמדה המית ועונשיםלכל המירד במלכות‬ ‫ז״למשוך רשתךר״ל השלם מתשבתךלהוריל הז׳ ימיםהעליונ׳׳‬
‫המלך הסעמי היר־ןהמיטליבאת ההורה מחללי המילה מבשרם‬ ‫להיות אתל ומשכתי והוצאתי ז׳ לגיס טובים • ל״ל השלמתי‬
‫אשר הוא רומז בבןהתלךהוא היסוד אוכלי בשר בניהסוכנותיהס‬ ‫מחשבתי והוצאתי ז׳ לגיס טובים ר״ל נתעוררו ס ל ם להשפיע‬
‫ושאר כל קרוביהם‬ ‫ואביהם ואמותיהם ואחיהם ואחיותיהם‬ ‫בשלימו׳ ומלת טובים ר״ל להשפיע אור כעני} ודאאלהיס את‬
‫ועליהם אינם חסים ובשביל זה ארז״ל אסור להתלוות עמהס‬ ‫האור כי טוב ייאמר לי השליכסביס ואשליכם ל״ל תוריל השפע‬
‫ממקום למקום כי לח יחוסו על אדם מקיי׳ו אס על עצתם־אינס‬ ‫ביס היא העטרה ואשליכם ומיד נחה היסט היתה נבוכה ר״ל‬
‫חסים כ״ש על אחר!׳ והם הנקר׳ מורדי המלכות י שהמלך חס‬ ‫בהיותה בלא רהתים הוא נבוכה מצל הלץ היולד אליה ת ע ט‬
‫‪.‬על בריותיו ומושיבס ומחליפם והס דוחי׳׳ אותם י ירא עליהם‬ ‫מעט זהו מצל הנחש‪ :‬וחמר לי הזקן זהו אליהי ז׳י׳ל לא בכל יום‬
‫השם וישפוט י וראה והיבןבנ׳ כי כמי שיש בחוקיהמלךשהוצאהו‬ ‫לעשה הענייני׳האלי אלא בזמן שישראל חייבים ואמר לי אינם‬
‫וצרכי ביתו מזומנים לו מבלי עמל וטורח ויש אוכלים על‬ ‫מייביס אלא מצד בטול התורה ט הכל תלוי בזה ואתר לי זכאי‬
‫שולחנו מהם בביתו ומהם במי עירו ומהםמבני כפרים ומהס‬ ‫אתה לפני השם שמראה לך ה ע מ י ס האלי אייל ר׳ידעתי שזכאי‬
‫•משדות ונרמי׳ומהס מן הקנסות של עוברי דת המלך כן בהקת‬ ‫אתה באמת'וגדול אתה לפני השם הוא השט׳ והוא התרנגול‬
‫המלך העליון ולפיכן ברא פני חדם ושבעים אומות וככיאריה‬ ‫הוא היסוד יצדיק יסיר עולם ואתה שלו ושקט שם שכן שכוי‬
‫וכל חיה טמאה וטהורה ופני שור וכל בהמה ובהמה למינה‬ ‫נדי‬ ‫‪ 'mi‬של׳׳ו לומר לך שכל החונה שם‪.‬שלו ושקט י‬
‫ופני נשר וכל מיני עופות טמאים וטהורים ויש מן הבהמות ימן‬ ‫י ס פ ר ש ח ק י ם ב ח כ מ ה וגבל* ש מ י פ מ י י ש כ י ב ר״ל‬
‫העופות שהם ניזונין מן המזומן והוא היתר גמור • ויש מ ה ם‬ ‫כאשר בא היסוד לצייר בעטרה הנקראת‪:‬הכמה אז יסוד נותן‬
‫כיזונין מן הגזל כמו אריות ונמרים ודובים וזאבים וכיוצא בהם‬ ‫'הולאה •לבינה זאיומר מי יספר שתקים ר״ל מי היא הבינה‬
‫ואלו לאהיוקונםין את עוברי דת המלך לא תיכן מלכותו• כן‬ ‫'ישפיע בספירות הנקדאיסשתקים ה ם נצת ו ט ל והבינה ט ע ל ת‬
‫‪,‬אלו אלו לא היו־ההיות הטורפים אפ החייבים לא תתקיים‬ ‫׳בחכמה העליונ׳יוכל הפעיולת באים בעטרה ר״ל שםנותןהיסוד‬
‫מלכותחנתעוררו• חז״ל בזה לומר אין החיה טורפת לאדם אלא‬ ‫*'יי העליוני׳ • ונבלי שמים ה ם תמורת השמים מי ישכיב ר״ל‬
‫א״כ כלמה לו כבהמה וזהו ס ר צילסמעליהס א! סר מורא השם‬ ‫מי ישכיג ויסלל מקומם ל״ל הבינה הנק׳מי ימלל מקומסןעוד‬
‫מו‬
‫מן‬ ‫המנה‬ ‫ספר‬
‫כוונתו לקיום הכפש והיה מבקש מאל אכלן ה ק ל ה היה מזמין‬ ‫ומזה תבין שאין הטורף‬ ‫מן המזיקים ולפיכך הופקר לכל י‬
‫לו מאכל הראוי לו אכל האוכל מכלי כוונה רק לשובע תאוותו‬ ‫מזיק אלא בישות השם * וכמה בהגיית וכמה חיית עוברים לפני‬
‫אז נמשל כבהמות כדמה כי על זה אמר דוד המלך עליו השלום‬ ‫הטורף ואינם ניזוקין כי צלם ה׳ עליהם ומורה השם על‬
‫כל הנשמה תהלל יה בכל נשימה ונשימה דעהו ‪:‬‬ ‫כי זה דע לך באתת שכל‬ ‫הטירף והם לא נתח״כו להטרף‬
‫וראה והבן בני אם יאכל האדם הבהמה הראו״׳ לתועלת‬ ‫מעשה בראשית מנח ואילך כולם עוכרים בדין בני חלוף וראה‬
‫ואין בה עוד תטא משפט מות ולא דחייה אנא‬ ‫והבן כי יש מהם מתחלשו׳מצד אכילה ושתיה ויש מהם תתחלפו׳‬
‫עלייה מעילוי לעילוי כי ת ם עונה הנה האוכל אותה עונו ישא‬ ‫מצד תשמיש ולפיכך כל הנאכל מתחלף בדין בני חלוף • וזהי‬
‫כי הוריד הראוי להעלות • זהו שנאמר כי תאיה •נפשך לאכול‬ ‫שאמר הקב״ה לאיוב התנור ללביא טרף ר״ל התלך לצוד ציד‬
‫בשר ר״ל נפש קרובך אשר היא כנפשך בכל אות נפשך תאכל‬ ‫חיה ועוף או בהמה או ארס שתביא ללייא טרף הראוי לו מצד‬
‫בשר ר״ל תשים כוונה־ להעלות נפשך היא נפש הנאכל אשר‬ ‫האוכל ומצד הנטרף שיהיה האוכל ראוי לקחת דין מן הנטרף‬
‫היא נפש ממינך ולכן צריך להיות האוכל מעילה להשיב הכפש‬ ‫וחית בפייים ת מ ל א‬ ‫ושיהיה הנטרף חי־ב להטרף ‪:‬‬
‫ההוא ואז הקב״ה מזמין לו אוכל הראוי לו ואס האוכל אינו‬ ‫ר״ל מזון הכפירים שהם התמידות התוכל לפרנםם בדין שיהיה‬
‫מכוון זה רק אוכל לשובעו הנה הנאכל מתגלגל ממעלה למעל׳‬ ‫האוכל והנאכל בדין אמית־ שלא יהיה האיכל פחות והנאכל‬
‫עד ישוב למעלה הראוי לו והאוכל ישוב במקום הנאכל ההוא‬ ‫מעולה ממנו ויוזק הנאכל מן האוכל או שיהיה אוכל מעולה‬
‫והנה הפנים מתחלפים פני אדם לפני בהמה ופיני בהמה לפני‬ ‫מן הנאכל ויוזק האוכל ונזקס כיק קשה התוכל להשוותם כי כל‬
‫א ד ם ‪ .‬ואס תעיין בני ראה שהתנאים והאמוראים בלבד הותר‬ ‫כי ישותו במעונות ל׳ל‬ ‫אלו בנתיב אמת וצדק הם ניזונים י‬
‫להם בשר אשר כל מעשיהם לשם שמיס וזהו שאמרו רז״ל ולאינך‬ ‫יתחלפו מפני אד״ם אל פני ארי״ה והנה הנפש ההוא של פני‬
‫אימת נאכל והשיבו מערב שכת לערב שבת שאז הרחמים‬ ‫אד״ם ועכשיו שוככות במעון אריה תדאג על משכנה הטוב‬
‫גמורים והכוונה כשלימות והמקיים נפש מישראל כאלי קייס‬ ‫ועל ביתה אשר נחרב ואשר נתגרש ז הימנה אות‪ :‬הנפש ישבו‪.‬‬
‫כל התירה אך בדורות אשר להם המצות כמצות אנשי׳ מלומדה‬ ‫בסוכה למי ארב אולי יגיע לה שום תועלת מ ט ר פ ת החיות‬
‫אפי׳בעלי התלמוד וישיבה אין להם לאבד נפשם מצד הנאכלי׳‬ ‫כי על ידי אכילה יגיע המעלה אל הנפש האיכלת‬ ‫ואכילתן‬
‫אך היודע ענין האכילה וסדר סיד המאמר שאמרה חורה בכל‬ ‫והנאכלת שאם האכילה נקייה תשיג בדכרים נקיים ויתעלה‬
‫אות נפשך תאכל בשר לו מיתר לאכול בשר הלא תראה שחז״ל‬ ‫בהם ואם האכילה פחותה תרד ממעלתה והשכין כמדור פחות‬
‫נתעוררו ע״ז ואמרו ע ם האיץ אסור לאכול בשר כי אחר שהוא‬ ‫ממנ׳ כן הדבר באוכל ונאכל ־ ומה שיגיע אל הבשר יגיע אל‬
‫נדמה כבהמה למה יאכל הגדיל ממנו ויתחלף בפני בהמה‬ ‫הנפש כי הבשר כלי הנפש והנפש כואבת ודואגת עליו • וזהו‬
‫ויאכל לעם הארץ אחר ולא יטהר כי הוא יאכלנה בלי כוונה‬ ‫הכפירים שואגים לטרף ולבקש מאל אכלם ר״ל שואגים למזון‬
‫עד שילך גם ל־ברון טוב לו לאכול עשבי הארץ ממה שיגרום‬ ‫טהור וראוי וזהו לבקש מאל אכלם * יאם החיות והכהמית כך‬
‫רעה הזחת לנפשו אוי לי כני אחרי שאינו חושב כדעתו כי אין‬ ‫נ״ה וק״ו ארם שיש לו לה זהר ילכקש רהמיס שיכא מאל אכלם‬
‫תועלת והנאה מן העילס הזה אשר הוא הולך אחר גופנית •‬ ‫אך הס אוכלים בלי כקשת רחמים‪ .‬והקכ״ה פותח להם כפי‬
‫וידאה ויבין שמפיז שלמעלה הוא מכנים ומפיו שלמטה הוא‬ ‫רצונם וי לאוכלים אבל הנאכלי׳ קב״ה אל אמונה ואין עול‬
‫אכל הם ייצאין‬ ‫מיציא והליאי שיהיה היציאה כמו שנכנסו‬ ‫יתחלפו שניהם זה יתן פניו לכהמה והבהמה תתן פניה לאדם‬
‫בשינ‪-‬יי גדול וסרחון רב כדי להראות לו שאין תועלת כאכילה‬ ‫ואחר שהזכיר פני ארי״ה וסדר מזונותיו כנתיב הראוי לו חזר‬
‫הגופנית אשר היא בלתי טונה וגדולה מזה שאס לא תצא‬ ‫והזכיר מן ענפי פני נשר ובכללו כל עוף ואמר העורב הוא‬
‫האכילה הזו ישוב למות זהו שאמר יתעו לבלי אוכל כי המאכלי׳‬ ‫אכזרי שנאכזרם עד שאי; בו רחמים כלל לפיכך כשמוליד‬
‫הנאכלים לא יתעו בגלגולם כשהאוכלים ראוים ואם איכל‬ ‫בניס ויוצאים אפרוחים לבנים כשלג והוא שחור ואומר אי; אלו‬
‫לכל״י אוהו אדם שאוכלס חזר לילי ללא דבר להפסד ולירידת‬ ‫בני וסר מעליהם ואינו יושב עליהם ואינו משים בדעתו לימר‬
‫ולפיכך יתעו האוכלים !הנאכלים בדי; בני חלוף אלא שמאכל‬ ‫נ י הכצים תחתי והאפרוחים שלי וכל זה מצד הרשע ואכזריות‬
‫מעולה מן האוכל כי מהגלגלים ממעלה למעלה וזהי סיד כי‬ ‫ומניחם והקב״ה מזמיןשצזאת האפרוחים ההם חוזרים ליתושים‬
‫ילדיו אל אל ישועי ר״ל ילדי הנהלף י ה י ד ע ת ע ת ל ד ת‬ ‫ונכנסין לתוך פיהם של האפרוחים ונוהם מתפרנפדן י זהו‬
‫י ע ל י פ ל ע ח ו ל ל א י ל ו ת ת ש מ ו ר ר״ל יעלי הוא תיש‬ ‫שאמר ניתן לנהמה לחמה לבני עור־ אשר יקראו ‪ :‬בהמה זו‬
‫הכר ושמו דישון בלשין התורה אקו ודישון הדגימי יעלי הוא‬ ‫כלב שפן בהמי׳ה בגימטריאכל״ב והקביה יודע שאץ הבריות‬
‫תיש הבר והוא בכלל פני אריה ארז״ל בשעה שכורעת ללדת‬ ‫חפיציס לפרנס לכלבים הס עליהן הקכ״ה ועשה להם סגולה‬
‫הקב״ה מזמין לה דרקון ו מכישה ברחמה ומיד יולדת ואם יקד׳‬ ‫אחת שכל מה שאוכל שוהה במעיו ג׳ ימים ואח״כ נתעכל יעל‬
‫הדרקון רגע אחד או אס יאחר רגע אחד אינה יכולה להחקיי׳‬ ‫שפני אדם ככללים הס אוכלי הטריפות חייכ להשליך להם‬
‫מפני כי רחמה צר ואין הולד יכול לצאת ומתוך שמכישה‬ ‫• הטריפות מדה כנגד מלה ומה שאכל בחיסור יאכל כהיתר י‬
‫הדרקיןברחמה נפתח ויילרת מיל וכאשר תצטער היעלי ללדת‬ ‫זהו נותן לכהמה לחמה וזהו ת־ יכין לעורב צידו כי ילדיו אל‬
‫תשמיר עת לדתה ר״ל עד שתבוא רפואת׳ במה שתלד וצא״ל כ׳‬ ‫אל •שועו יתעו לילי אוכל וגס אומר לך מ׳ יכין לעורכ צירו‬
‫צער לידה הוא אחת מן עשר קללות שנהקללה חוה הוא שנא׳‬ ‫ר״ל כל מאכליו מתגלגל לפי אכלו כמו המאכל הנאכל לבהמה‬
‫בעצכ חלדי כניס ־ ובזמן שאכלה חוה מעץ הדעת האכילה היא‬ ‫הראוי ממני להוי׳ יהיה בהמה והראוי ממנו לשרצים יהיה‬
‫מאותו עץ הדעת לכל ח׳ חוץ מעוף אח׳ששמו חול שנא׳ כחיל‬ ‫לפרש ומן הפלש יהיה שלץ • כן מאכל ה״דס הראוי למאכל‬
‫ארבה ימים ולכןכולס כתקללו בקללה בצער לידה וכמית׳האמ'‬ ‫וכן הדבר‬ ‫אלם יחזיר לארם והראיי להפסל יהיה לפרש ־‬
‫כל מין ממיני חיה משתנה זמן עיבורו מחבית וזמן עיבור של‬ ‫בחיה יעוף ובבהמה ובדגים ובשקצים ובכל רמש אשר הרמוש‬
‫כל אחר מהם הוא זמן להתחלף בדין בני חילוף ר״ל הבהמה‬ ‫האדמה ׳ )מכאן אתה לומד שכל דומם צומח הי ומדבר כילם‬
‫מתעברת עיבור י״ב חודש ואס תתחלף באשה תתעבר ט׳חדשי׳‬ ‫עוברים בדין בני חלוף לעלייה ולירידה והכל במשפט אמת‬
‫אמנם האשה של אדה״ר‬ ‫יכן אשה בבהמה וכן כל מין ומין‬ ‫ע ל פ׳ ה' ימני ועל פי ה׳ יסעו ולפיכך אפשר שיתהווה מן‬
‫ע‬
‫כוונ׳ דעה׳לכל חי והסכימו כזלסוע״כ נעשה כמ^פט׳אךהחןל‬ ‫מן השרו י ף ימן העוף שרץ כי מתחלפים וכל זה בהיות‬
‫הנה נאחז ממיכאל אשר״הןא נאחז מחסד עולם הנק׳ הוי״ה‬ ‫האיכל מעולה ייאי׳ לו הנאכל ואס יהי׳ האוכל פחות מן הנאכל‬
‫והראייה חי״ל בגי׳ מ״ר והוא חשבון יץ״ר ה׳׳א ו״י ה״א׳ וע״כ‬ ‫ואינו ראוי לו הנאכל אז האוכל יכרת לסבת הנאכל שאס היה‬
‫הוא‬ ‫א‬ ‫כד‬

‫הקנה‬ ‫הפר‬
‫אשר מזו מצר גשר נעלסה מלשין שמהה וגילה' וקיבול וקליטה‬ ‫ענין‬ ‫ו ג ס אומר לך‬ ‫היא ח• לעולם כי לא נגזרה בז מיתה •‬
‫וגם אס אכרה חסידה ונוצה ע ם כנף החסידה ומצת י חסידה‬ ‫והם‬ ‫אחר כי בעת לידת יעלי ס ל ע הוא זמן שלוח הנפשית‬
‫לארץ ביציה‬ ‫כי ת ע ז ו ב‬ ‫חסידה היא דיה לגנה •‬ ‫יסוד‬ ‫שבעה מיני חיית טהורות • איל הוא העטרה • יצבי הוא‬
‫ן ע ל ע פ ר ת ח מ ם ל״ל שבכנף רנניס יש בה כל מיני צבעים‬ ‫ותאו‬ ‫ויחמיר היא נצח • יאקו הוא הוד * ודישון הוא תפארת •‬
‫עליונים ותחתונים כי היא כלולה מכל המעלות העליונות וגם‬ ‫הוא חסר • זזמר הוא גבורה ודישון שהוא הת״ת יעלי ס ל ע‬
‫ר״ל כאשר תעזוב לארץ גיציה ועל העשר ת ק ק הכיציס והחמס‬ ‫שהיא העטרה תמורת צבי ודישון שהוא יסוד ותפארת אצל‬
‫מן האויר כלתי שיגע כהס רק כראייתה אותם יתחממו וילדו‬ ‫ודישן כ׳ דישון בני יעקכ ואצר ודישן כני עשו ודרקון המכישה‬
‫לה אפרוחים • ה ק ש י ח ב נ י ת ל ל א ל ה ל ר י ק י ג י ע ת‬ ‫א ת היעל׳ ס ל ע מנח יהי דן נהש עלי דרך ר״ל כשהנהש‬
‫ב ל י פ ה ד ר״ל היא עוזכת הכניס ללא לה ללא יכא תועלת‬ ‫מכישה העטרה שהנחש ימח דן שהוא הדין אז העטרה משלחת‬
‫לה כי נעשית אכזריות עליהם לכך לריק יגיעה כלא פחד ר״ל‬ ‫זהו על כרתן אחה‬ ‫הנפשות אלינו עי׳י דין‪.‬שדן אותה לשלוח‬
‫כ׳ ה ש ה אלוה ח כ מ ה ולא ח ל ק‬ ‫בלא מדת פחד •‬ ‫נוצר ועל כרחך אתה נילר ועל כרחך אתה חי ועל כרתן אתה‬
‫ל ה ב ב י נ ה ר״ל ששכח השם ממנה החכמה ולא נתן לה חלק‬ ‫מ ת וזהו מה שממר לחולל אילזת תשמיד והנה הלידה בכח ה׳‬
‫בבינה ולכן נקרא תרנגול הבר ולפיכך חין בו חמלה ירחמנות‬ ‫כי הוא המתיר חבלי לידה וילדה • וצא״ל כי באותו ר ג ע שהאשה‬
‫רי‪-‬׳ל‬ ‫כ ע ת ב מ ר ו ם ת מ ר י א ת ש ה ק לסוס ולרוכבו‬ ‫יולדה מלמטה הנשמה נשלמת למעלה ימשתלחית מן המלכית‬
‫בעת שתטוס ותפרי׳כלפי מדוסת״ת תשחק לסוס ולרוכבו תלעוג‬ ‫אל פני אדם ובעת שהנשמה משתלחית היא משתלחית לא׳‬
‫ל מ ס גבורת‬ ‫התת!‬ ‫לכל המרכבות שלמטה הימנה י‬ ‫מי״ב שבטים ואסובב על שם י״ב משם תקבל כל העתידות‬
‫ה ת ל ב י ש צ ו א ר ו ר ע מ ה ר״ל כי הסוס מכד הגבו׳ וצוארו‬ ‫לבא עליו ולפיכך ראוי לך לדעת מהו זה שארז״ל שנוטל המלאך‬
‫מנד המלכות ־ ה ה ר ע י ש נ י כ א ר ב ה ה ו ד נ ה ר ו א י מ ת‬ ‫הזרע בידו והולך לפני השם ואומר לו ולד זה מה תהא עליו‬
‫ל״ל התבליחנו או תניענו והנידנו כמי שמבליחין ומנילין את‬ ‫עני או עשיר גבור או חלש ואלו צדיק ורשע לא קאמר ילכאירה‬
‫הארב׳הוד נחרו אימהרי׳ל כח עטישת של נהיליי אימה ־ יחפרו‬ ‫אין מובן בני זה המימרא שהמלאך נוטל הזרע בידו והיותר רע‬
‫ר״ל יחפרו אויבים ה ם‬ ‫בעמק וישיש בכת יצא לקראת נשק‬ ‫שמיליכי לפני השם והלא השם הזהיר את ישראל במתן תירה‬
‫החמירו׳ בעמק הוא העט׳אולי יוכלו להלחסבמלכות הוא העס>‬ ‫מן תזרע הדא דכתיב אל תגשו אל אשה יאיך יתכן אבל הכוונה‬
‫ואז ישמח הסוס בכת היא הגבורה על שהרגיש על תערובות‬ ‫והסוד הוא כך כי המלאך היא העטרה הנקראת מלאך כענין‬
‫מלחמה בין כנסת ישראל ובין התמורות ויצא לקראה נשק ר׳׳ל‬ ‫הכתוב הנה אנכי שולח מלאך לפניך לשמרך והזרע היא נפש‬
‫אי יצא לקראת מזייני המלחמה כי מאחר שהסיס מצד הגבורה‬ ‫הנשלחת מן העטרה בדין וקודם ההשתלחות נוטלת רשות ממי‬
‫ישחק לפחד‬ ‫ומצד הדין שמיטה לכן ישמח תמיר במלחמה י‬ ‫שלמעליממנה ןאימרת אמת כי בדין אני שולחה מ״מ מה תשא‬
‫ולא יחת ולא ישוב מפני חרב ר״ל ילעג לכל פחד של מל־מ־ ולא‬ ‫עליה ואלו צדיק ורשע לא קאמר מטעם כי כיח אפשרי ביכולת‬
‫יחת לבו כי מלחמת ה׳ כביאות וגבורותיו הוא ולכן לא ישוב מפני‬ ‫ולא בידיעה וא״כ יודעה על העשיר ועל העני ועל הגבור ועל‬
‫חרב המלחמה עליו תרנה אשפה ולהב חנית וכידון ר״ל עליו‬ ‫ורשע אף כ׳ קדמה ידיעתה אין לאומרה‬ ‫על צליק‬ ‫ואלו‬ ‫י‬ ‫החלש‬
‫יושלח אשפה כלי זיין ולהב חנית וכידון ד ל ברזל אשר בהנימ‬ ‫כי אין בילה למנוע וא״כ המיילל בשם ל״ל ע״י קמיע למקשה‬
‫ולא‬ ‫ב ר ע ש ורוגז י ג מ א א ר ץ‬ ‫וכידון הוא רומח י‬ ‫לילד ומולילה הקמיע קודם זמנה תדע ותבין כי פעמים הירג‬
‫י א מ י ן כ ׳ ק ו ל ש ו פ ר ר״ל כאשר יתנועע בתנועה יכעס‬ ‫שתי נפשות היולדת ובעל הקמיע ופעמים שגורס לנולד ימי׳‬
‫׳חפיר גותית)בעט׳( בארץ כדי לצאת מדרך החפירות להלחם‬ ‫רעים וצרות משונית זו מזו ואלהים‪.‬יבקש את דם הנולד מיד‬
‫ע ם האויבים ומריב שמחת הסיס למלחמה אע״פ שישמע לקול‬ ‫‪,‬‬
‫בעל הקמיע המשל בזה יי עוכר זה ראוי להול ' במילוי הירח‬
‫מלחמה לא יאמין כי יש מלחמה ע ד שיראה בעיניו המלחמה‬ ‫שעטר׳מלאה בנשיאת׳ בשם יוי׳ל ה״א וא״ו ה״א ובא המשביע‬
‫שנע)־ לא יאמין כי קול שופר ימכא; י{תה למד כ׳ קול שופר‬ ‫יהוליד׳טרסשכתמל׳הלבנה הנה הולד ההוא שנולד נולד בזמן‬
‫מונן לעורר מלחמה שנאמר והרעותם ונושעתם מאויביכם ‪:‬‬ ‫ביטול כת הייותו ותת בימיסמועטי׳ודמו מיד זה הרשע והרוצח‬
‫ב ר י ש ו כ ר יאמר האח ?מרחיק יריח מלחמה ר ע ם שרים‬ ‫יבקש אלהיס כי ביטל גזירת יוצרו והמית הנפש ההיא והולידו‬
‫ר״ל כאשר ישמע תרועת המלחמה יבשר לעצמו‬ ‫ותרועה ־‬ ‫בלא זמנו וגרס לו ליקח ממון שאינו שלו ולישא אשה שאינו שלו‬
‫י‬
‫ר ע ם שר־ם והריעה ר״ל‬ ‫בשמחה ומרחוק ירגיש במלתמה *‬ ‫הולל אילות תשמיר‬ ‫זזה ת ד ע ששינה עליו כל בדרי בראשית‬
‫כאשר ישמע תרועת מלחמה ורעשת ־ריס והשתברס זה עסזה‬ ‫תספור ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה ר״ל כאשר תצטער‬
‫ל״ל שבעים שרים של אומות העולם הוא מרגיש מיד במלחמחן‬ ‫מ נ ו ר ה האיל״ה ללדת‪ .‬אז תספור ירחים למפרע ותדע מתי‬
‫וארז׳׳ל‬ ‫ה מ ב י נ ה ך יאברבץ יפרוש כנפיו לתימן‬ ‫ובאיזה מעלה מ‪ :‬המעלות התחיל להתחבר וזה סדר התנין •‬
‫בגיטין מלאך יש ודמותו כרמית נץ ובכל יום ויום מנשבת רות‬ ‫ד ע כי האשה אינה יולדת ‪ tk‬למספר הריז׳׳ן או למספר עיגו״ר‬
‫דרומית מדת החסד ורות צפונית מדת הפחד ואלמלא כן כן‬ ‫ו ה ס רע״א ימים ורפ׳יח ימים זלכ״ח ימים וסימנם חסר לידה‬
‫שמעמידה היהה מחרכת עולם ומלואו ומלת יאבר נץ ר״ל יעוף‬ ‫ולכן בעת שתצטער האשה ותשב על‬ ‫מן רע״א וישאר רכ״א‬
‫וזהו מצד הבינה עד שיפרוס כנפיו לצד החסד ר״ל יתגלגל‬ ‫המשבר תמנה מאותו עת רכ״א ימים למפרע ותראה א ס היא‬
‫ממעלה למעלה עד שיתעלה למדת החסד והנץ הוא ח׳ מעושי‬ ‫השעה המיוחסת לבינה ת ד ע ממנה ימן הלידה אם היא חודש‬
‫אס על פין‬ ‫הטמאים ויש לו צד גילגיל טהרה ע״י הכינה ‪:‬‬
‫ו א ס לא טבלה בעת ההיא אלא חודש אי ב׳ חדשים‬ ‫שביעי‬
‫יגביה נשר וכי י ר י ק‪:‬ו • ל״ל וכי על פיך יתגלגל מעילוי פכי‬
‫ס‬
‫ואם בעת ההיא ג״כ לא‬ ‫מקודם המנה למפרע רע״א ימים‬
‫נשר עד שיגביה לתפארת קנו הס כנים הנולדים ממני־ ס ל ע‬
‫ט ב ל ה ושמשה מטתה תמנה למספר רפ״ח והטעם בזה שלפי‬
‫י ש כ ו ן ו ת ל ו נ ! ע ל ש; ס ל ע י מ צ ו ר ה • ר ״ ל ס ל ע ה י א‬
‫שכח ה נ י נ ה היא לעצור ולהקדיש ולפיכך כל המתעבריס צריכי׳‬
‫העטרה ישכון כאשר יתגלגל ישוב לשכון שן ס ל ע ומצולה שן‬
‫ממשלת" הבינה כלי לעצור הטיפה ברחם עד שלאתפליטנו‬
‫הוא יסור ומצולה היא ת״ת ‪:‬‬ ‫ועוצר ומייבש והוא מלשון‬ ‫יקרא כ ה ״ ת לפי שהיא מקרש‬ ‫וכת זה‬
‫ר א ה ו ה ב ן תכלית עלייתו של פני נשר מ ש ם ה פ ר א ו כ ל‬ ‫ועתה בני נדבר בפני נשר * כ נ ף ר נ נ ־ ס‬ ‫מ ת ה עיני ‪:‬‬
‫למרחוק עיניו יביטו ר״ל משם מהת״ת חפר אוכל‬ ‫אם אברה ח ס י ד ה ונוצה הואשם תרנגול הבר •‬ ‫&&‪71‬‬
‫ירגיל אחר מאכלו הבא לו מכתר עליון וחכמ״ה ובינ״ה למרחוק‬ ‫הוא שנאמר‬ ‫זעיל נקרא ר נ נ ה כי הוא נותן ר נ * ס להקב״ה‬
‫עד חכמה הנק׳ רחוק שנח׳ אחכמה והיא רחוקה ממני• עיט•‬
‫ו ה נ ה כנף תרנגול ה ב ר הזה הוא‬ ‫ו א ש מ ע א ת קול כ נ פ י ה ם‬
‫יביטו‬
‫מח‬ ‫זקמז‬ ‫ספר‬
‫יתכסה והכוונה שהוא שכל נעלם ומכוסה מלהשיגו ואפילו כל‬ ‫יביטו ר״ל מראיו וצבאיו יסתכלו • ואפרוחיו י ע ל ע ו ד ס ‪:‬‬
‫המלות לא יוכלו להשיגו ואותו הנתיב נקיאל״ף ואל״ף במילואו‬ ‫ראה והבן הנשר הוא‬ ‫‪:‬‬ ‫ובאשר תלליס שם הוא‬
‫אייל ר׳יס וצורת האלף הוא צורת כל האותיות וכל הנתיבות ה ם‬ ‫בתכלית העלייה ובניו בתכלית הירידה כי אפרוהיו יעלעו דם‬
‫באלף האמת בלרך כלל ולא בלרך פרט ‪,‬וע״כ האלף נתיהפכה‬ ‫ל״ל צמאו ד ם ובאשר חללים שם הוא והוא רומז אל הנעלם‬
‫פלי־יא לומל לך שהוא לבר מכוסה זהו ויקרא שמי פל״א והנתיב‬ ‫ומאחר שכל מעשה‬ ‫ששם עתידי‪,‬־ להתעלות מעילוי לעילוי‬
‫הזה הוא כתר עליון ונקרא מושכל מעלת העלת שאינו יוצא‬ ‫עליונים כמעשה התחתונים אלא שאלו גשמיים ואלו רוהנייס‬
‫ממעלתו ומחיובו והוא הנקרא קדמון בעבור שהוא ק ו ד ם לכל‬ ‫ומופשטים ע״כ אמר נעשה אדם בצלמינו כדמיתינו להיות‬
‫האותיות ואין כל בריה יכולה לעמוד על מציאותו כמי שאינם‬ ‫בגופו כל אבר ואבר הרומזים לסבת העליונים ) ועתה אתתיל‬
‫מהותו של עלת העלות‬ ‫יכולים לעמול ע ל « עיקר‬ ‫ללבר ולא תענה אל דברי( ‪ :‬ד ע לך בני פעם אחת נמצאתי‬
‫זהו נתיב האלף •־‬ ‫בארן ישראל וראיתי שס ז׳ הריס גדולים זה על גבי זה ואחד‬
‫ה נ ת י ב ה ב הוא שכל מזהיר והוא כתר הבריאה וזוהר‬ ‫גבוה חוץ מהז׳ והוא עליהם וכל הז׳ אינם לפניו דבר ושמתי‬
‫אחדות השוה המתנשא לכל לראש והיא נקרא‬ ‫בדעתי לעלות אל כולם ולח ידעתי מסילה ונתיב כי הם גבוהי׳‬
‫כבוד שני ואמרתי לו מהו שכל מזהיר וכתר הבריאה וזוהר‬ ‫כי‬ ‫מאד ונמצא עמי אדם אחר ואמר לי לא תצטער כי לא תצל־ת‬
‫התחלות ואתר לי ד ע כי הנתיב הא׳ שהוא כתר ליי יאמר עליז‬ ‫יש עוד שני הריס גדולים אשר אין ערך בגבהס של הב׳ ההרים‬
‫רק אחדות אך מנין וריבוי צא יאמר עליו ־ כי איך יאחר מנין‬ ‫ומלך אחד על כולם ־ וכאשר שמעתי שאמר שלא אצליח הנחתיו‬
‫על תה שאינו מושג מציאותו א״כ בעלת העלו׳ לא יאמ׳שם לא‬ ‫הודיעני‬ ‫והלכתי מצד אחרת וצעקתי בקול גדול אהיה אחרון‬
‫אחדות ולא רבוי • והנתיב הא׳ שהוא כתר עליון אחלותו אינו‬ ‫דר־ זו אלך באהיה שני זראשון והודיעני באיזה דרך ונתיב‬
‫ודבר שהוא פלא אי״ן והמנין היא‬ ‫לשון מנין כי הוא פלא י‬ ‫ומסילה אלכה אל ההר הגבוה מכולם ושעה רצייה היתה ומיל‬
‫כמית והאין אין בו כמו׳ א״כ אתדותו אינו לשון מניןוכ״ש עלת‬ ‫שאתה‬ ‫‪3‬א אלי אליהו ז״ל ואמר לי אנה תכמתך ומה הוא העלייה‬
‫העלות שאין לומר שם שום דבר וענין כלל וכלל ־ ואלו שכל‬ ‫מוצב‬ ‫מבקש לעלות ואמת כי יש דרך ומסילה וסולם‬
‫מזהיר הוא חכמה הוא הנתיב השני ונק׳ שכל תזהיר בעבור‬ ‫ארצה וראשו מגיע השתימה ואם יפול הנופל ממנו מי יקימנו‬
‫שעיני כל הנמצאים הם הסשירות אשר למטה ממני נחשכים‬ ‫ואמרתי לו ארוני אמור לי אם זה הסולם הוא סולם של יעקב‬
‫מלהסתכל בשכל המופלח הו ••ז הנתיב הראשון ואלו שכל המזהיר‬ ‫אבינו ע״ה ואמר לי זהו הסולם ואמרתי לו בבקשה ממך הוליכני‬
‫הוא הנתיב הב׳ הוא חכמה יש לה קצת השגה יותר ויותר ממה‬ ‫והראני מקומה ואחר תניתני ותלך ואני יודע שהשם לא ישיבני‬
‫שיש בשכל המופלא הוא כתר עליון זהו כוונת שכל מיהיר‬ ‫<יקם מלפניו וגס לא אפול ולא אשבור כי •יודיעני הקי״ה דרגי‬
‫ונקרא כתר הבריאה הוא שנא׳ בראשית ברא אלהיס ואין רישית‬ ‫חוטא‬ ‫הסולם ולא אדלג מדרגא לחברתה משום ואץ ברגלים‬
‫אלא חכמה שנא׳ ראשית חכמה ובעבור שכל הנבראים מחכמה‬ ‫וכאשר אעלה כן ארד‪ :‬ומיד הוליך אותי אל הסולם והניהני‬
‫ניתליס ע״כ נקרא כתר הבריאה ונק׳ א ב •יען שהוא י־י לכולן‬ ‫ומיד‬ ‫שם והלך לו ומיד קראתי ואמרתי אלי אלי למה עזבתני‬
‫והוא הנק׳ יש אבל מכתר עליון הנקרי׳ אין אינם יכיליס לדבר‬ ‫ועליתי‬ ‫שמעתי קול קורא אלי עלה אלי ההרה והתחלתי לעלות‬
‫עליו כי במה שלא יוכל להשיג לא יוכל לדבר ‪-‬מנו וע״כ קריאת‬ ‫בהר הנמוך מכולם נבא אלי מלאך אחד ושמו מלתיא״ל‪ :‬והכרתי‬
‫הא׳ רומז עליו שקריאתו היא אויר שיינו נתפס כזה א מ י ר א‬ ‫שהיה רבו של אליהו ז״ל כי הרבה פעמים שמעתי תורה מפיהו‬
‫אחדות השוה כי הוא המקבל ״חדות באמת והי־ אד י ימרח׳‬ ‫ןאמל לי השמר לך ושמיר נפשך מאד שלא תזוז מכאן אס לא‬
‫שנא׳ כרחם אב על בניס ועליו י מר הכתוב וחנות• ־ח אשר‬ ‫שתלמוד יתדע מסילות ונתיב ההרים אמדתי לי ולכן באתי אליך‬
‫אחון ורשמתי את אשר ארחם אע״פ שחינו ראוי ינקר* כביד שני‬ ‫ו מ ה שאשאל־ הודיעני ויותר לא אכשל ־ ואמר לי חמור ושאל‬
‫כ׳ הוא אחר מציאת הפלא הנקרא אי״ן והוח שני לו‪:‬‬ ‫אל תירא ואל תחת ־ ואמרתי לי אמת שאתה רבו של אליהו ז״ל *‬
‫‪-‬׳•<‬ ‫ידיי‪ •.‬י‬ ‫נקרא שכל מקודש והיא הבינה‬ ‫הנתיב הג׳‬ ‫ולא‬ ‫אבל אמיר לי רבו של אדה״ר מי הי׳ והניתו בלא ידיעה‬
‫יסוד החכמה הקדומה הניי״ ״ מ י־ • ־ ־ • ‪. - :‬‬ ‫מצא שוס תיקון בסילס לעלות עד שנפל ונשבר א״ל רזיא״ל רבו‬
‫היא אומן של החכמה ושורש החכמה ירי׳‪.‬׳; ״ ‪ :‬׳־יי ‪:.‬ה‬ ‫של אדה״ר היה ולמדי כל דבר וכל ענין וקב״ה בעצמו אמר לו‬
‫שמכהה נאצל׳ואמרתי לו הלשון סתום וביאר לי וימי נקרא הכל‬ ‫ולקול‬ ‫ו מ ע ז הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו ושמע לקול אשתו‬
‫מקודש והוא קדוש בכל מיני קדושת ומזומן ומונן לקבל כל‬ ‫קב״ה לא שמע • עוד א״ל ורבו של שם מי היה ואמר לי יופי״*י‬
‫הצורות ולהאצילםמכח החכמה כליך שהחומר מזומן לכל‬ ‫שמו ורבי של אברהם צדקיח״ל ורבו של יצתק רפאיל ורבו של‬
‫צורה והבינה שהוא נתיב הג׳ הוא יסוד ושורש החכמה כי הבינה‬ ‫יעקב פלטיא״ל ורבו של יוסף גבריא״ל ורבו של משה מטטרו״ן‬
‫מוציאה תוצאת החכמה לכל הספירות כי החכמה היא ק ח מ ה‬ ‫מלתיא״ל‬ ‫ואני רבו של אליהו ז״ל ואמרתי לו מה שמך יאמר לי‬
‫מהבינה ובעבור שהחכמה נאצלת מאי״) אינה מוציאה הספירות‬ ‫שמי ואמרתי לו מה היתה התורה שלימדם ואמר לי כל אהד ואח׳‬
‫בפרט כל אחד ואחד אלא בכלל כמו שהוא בכלל אל האי״ן אבל‬ ‫ולהעמידו‬ ‫היה מוסר קבלה לתלמידי בם׳ ובע״פ כדי להחכימו‬
‫הבינה שהיא יש מיש‪-‬כי נאצלה מן החכמה הנקרא יש עליה‬ ‫ע״ה‬ ‫אבינו‬ ‫ע ל כל העתידות ‪ :‬ודע כי צלקיא״ל למל לאברהם‬
‫להוציא פל ספירה וספירה וכל כח וכת כמשפטו איש ע ל דגלו‬ ‫ארחות הושי׳ הס ל״ב נתיבות פליאות חכמה ואס לא תדע אותם‬
‫ועל מחנהו והחכמה נקרא קדומה ואמונה וקדושה ע ל שקדמה‬ ‫‪:‬‬ ‫איך תוכל לעלות עלי־ יאמר ויתקיים והכסיל בחשך הולך‬
‫מהבינה • ואמונה מלשון אומן כי אומן לאומן היא כנסת׳׳שחי‬ ‫כל‬ ‫א׳׳ל‬ ‫ואמרתי לי ע׳׳כ אמור לי הנתיבות האלה אנה נמצאים‬
‫הנקרא ג ם היא אות״ן הוא שנא׳ ויהי ידיו אמונה והם ידיו‬ ‫הר והר מאלו ההרים העומדים לכולם יש להם ל״ב נתיבות‬
‫של ת״ת ה ס עשר ספי׳ ומשה כיון בעשר אצבעות ידיו להודל‬ ‫וכל נתיב ונתיב מל״ב נתיבות יש לו מסילות ונתיבות אין ערך‬
‫כה מאין אל אמונה ומן האמונה אל האמונה להתחכם ולהשפיל‬ ‫לו‬ ‫ואין מספר ג ם ההר הנמיך מכולם יש לו ל״ב נתיבות ואמרתי‬
‫ס ״ ס שרו של עשו וזה הנתיב השלישי היא באמונה עטרה ע ‪6‬‬ ‫וענינם‬ ‫א״כ תזקני והעתידני על הנתיבות האלו ואמור לי שמם‬
‫הנתיב כתר נתיב הראשון והשני וזהו שארז״ל אמון מכוסה אמון‬ ‫וסיבתם כ׳ עכ״פ אעלה אל ראש הםולםאם*וכל ומיד אמר לי‬
‫מוצנע שפירושו חכמה עלאה וחכמה ת א ועל'שהנתיב הגי‬
‫ה‬ ‫ת‬
‫נקרא שכל מופלא והיא אור מושכל קדמון‬ ‫חנודבהא'‬
‫י ישא אומן‬ ‫כ א ש‬
‫הוא אם נקרא ג ס הנתיב הגי אומן זהו שכאמ׳‬ ‫יכולה‬ ‫בריה‬ ‫כל‬ ‫אין‬ ‫אשר‬ ‫ראשון‬ ‫כבוד‬ ‫והוא‬
‫את היונק היא העטרה היונקת וזהו כתיב הג‪-‬׳ הנקי אס האמונה‬ ‫לעמיד על מציאותי ואמרתי לו לברר לי כל ענין ואמור לי מהו‬
‫היא העטרה כי הנתיב• הוא קו הירוק והפחד נאחז משם והע״ט‬ ‫שכל מופלא יאמר לי כי הוא מלשון כיסוי נענין כי יפלא שפי׳‬
‫מיו׳גלס‬ ‫ב‬ ‫‪ D‬־‬
‫ספר הפני•‬
‫שהם מיוחדות מ‪3‬לי קיצוץ ופירוד ומן׳ שכל טהור מפני שמטהר‬ ‫מקבלת מן הפחל ע״צ נקראת אס האמונה‪:‬‬
‫הספירות מצד החמורות איזה שהי׳ מבהיק ועלה עליו חלולה‬ ‫נקרא שכל קבוע על שממנו מהאצלות כל‬ ‫הנתיב הד׳‬
‫זחצחצחי ומטהרו ימנק׳גזרת תבניתסימוציא׳מןהחמיר׳ולפיכך‬ ‫הרוחניות בדקות אצילות שמתאצלית אלו‬
‫‪f‬‬ ‫הוא מבין האחדות להיותם מיוחדות מבלי קיצוץ ופירוד‪:‬‬ ‫מאלו בכח המאציל קקדמון יתעלה שמו • ועל שנק׳ שפל קבוע‬
‫נקרא שכל מתנוצץ מפני שהוא מתעלה ויושצ‬ ‫נ ת י ב ד‪»,‬׳‬ ‫מפני שממנו מתאצליס כל הכותות שבי ה ם כמסמרות נטיעות‬
‫על כסא הבינה ומאיר זהר המאורות ומשפיע‬ ‫זנאצלו ממנו כל שכליות רוחניות בדקות אנילות כדרך שצורת‬
‫שפע רבד לשר הפנים ונק׳שכל מתנוצץ לפי שזה השכל מתעלה‬ ‫הבנין בבנאי בדקות ניורו ולפיכך כל צידת הבכי? אשר בבנין‬
‫ויושב על כסא הבינה כה עליון ומשלח מאורו׳ אל התפארת‬ ‫בולם מתאצלות מכח הציורים אשר במאי מכל מין צורה ולא‬
‫והעטרה ואל כל המאורות ומשפיע שפע ברבוי לשר הפנים‬ ‫מזולתו והנה צייר הבנאי לעשות חלון והחלון נעשה בפועל‬
‫נ‬ ‫הע״ט ונק׳ מתנוצץ על שתקבל נצוצו׳ הזהר מן הבינה‬ ‫מצד שציירו הבנאי והחלון אשר היה בציור הבנאי אינה סבה‬
‫נקרא שכל מצוחצח מפני שהוא עצם הפרגול‬ ‫גתיב •״א‬ ‫לעוף המצוייר בכותל הבית כי אין ציור החלו! כציור העוף ולפן‬
‫ו״ל הפרוכת המסודרת כסדר המערכה של‬ ‫אמר הם מתאצלו׳אלי מאלו בציור ניור גי׳הא״ש והנתיב הזה בכה‬
‫הנתיבות העליונות ושל הנתיבות שלמטה וניהנית לעמוד לפני‬ ‫קדמון שהוא נתיב הא׳ הוא מאציל כל מיני חצילזת‪:‬‬
‫עלת העלות הוא שנא׳ והבדילה הכרוכה לכס בין הקודש ובין‬ ‫נק׳ שכל מושרש ונקרא כן מפני שהיא עצם‬ ‫נתיב הה׳‬
‫קודש הקדשי׳ יואליבא בכל עתאלהקודש נמית לפרכת הפרגוד‬ ‫אחדות השוה והיא בעצם הבינה הנאצלת‬
‫בגי' חצר וכנגד הפרגוד הזה חצר הכבד כדי להבדיל בין‬ ‫מגדר החכמה הקדומה הנקרא שכל נשרש * ונקרא כן מפני‬
‫הנשמה ונין כלי המאכל ‪:‬‬ ‫שנשתנו כל הנאצלים ממנו ולמטה ויש הפרש בין זה הנתיב ובין‬
‫ונקרא כן מפני שהוא עצם‬ ‫נתיב ייב נקרא שכל בהיר‬ ‫הנתיב הביאשר בו זהר האחדות כי הנתיב השני הוא התאחדות‬
‫האופן הגדולה הנקראת חזזית ר״ל מקום חזיון‬ ‫נשיאות הנמצאים באחדות השוה עד שאין הפרש לו בין שמאל‬
‫החוזים במראה ונקרא שכל בהיר מפני שהוא מראה אשר הכל‬ ‫ובין ימין • כי היא חנון ומיטיב אפי'לרשעים כמו שפי׳ וחניתי‬
‫הוזים בו ר׳׳ל יורדי׳ במרכבה והנביאים חוזים בו ונקרא׳יופן‬ ‫את אשר אתון כו׳ אבל הנתיב הה׳ דברים המתפשטים ממנו‬
‫הגדול׳לפי שבמרא׳הזה כלולי׳עליוני׳ ותחתונים וכל הנמצאות‬ ‫לימין ולשמי' לפנים ולאחור לדין ו‪:‬רחמיס כולם נשרשו משורש‬
‫וזהו בהיר הוא בשחקים ונק׳חזז־ת על שס מחזה שדי יחזה ‪:‬‬ ‫אחד פשוט ואחד שוה • והוא הנתיב הו׳ והמשל בזה השמש‬
‫נ ת י ב »״ו‪ .‬נקרא שכל מנהיג האחדות ינק׳ כן תפני שהוא‬ ‫מתכת השעוה ומקפה ומקדשת הטיט בכח אחדות שיו שהוא‬
‫עצם הכבוד המקב" מכל מתיבות והוא חשלום‬ ‫פשוט ולא שנבין מכאן כי יש בשמש כוחות שונות כח מייבש וכת‬
‫אמיתת רוחניות האחד׳׳ וסיום *מיתת ריחניות האהדים‬ ‫מתיך אז שיהיה בשמש איכות ההתכה והיובש ח״ו אבל השמש‬
‫הרי אתה אומר שכל המתאחדים‬ ‫המיוחדים באחדות העליון‬ ‫למעלה מן היסודות כח אהד שיש לשמש אותו הכה הוא כח‬
‫מתאחדים על נתיב זה ׳״ג ולפיכך אחד בגי׳ י״ג‪:‬‬ ‫פשוט בל־ כח יסוד־ ובלי שום שינוי כן יש כח בנתיב הה׳ שבו‬
‫נקרא שכל מ י ד ונקרא כן מפני שהוא ע צ ם‬ ‫נתיב י״ר‬ ‫אחדות שוה שממנה יתפשטו כל בני חלוף ותמורה ושינוי וראה‬
‫ההשמ״ל ומורה על הרזים וסוד החיות הקודש‬ ‫כ׳ נתיב הב׳ דומה‬ ‫ההבדל שיש בין הנתיב הה׳ לנתיב הב׳‬
‫ותכונתם ונקרא שכל מאיר מפני שהוא מורה על הרזים יסתרי‬ ‫לשמש והנתיב הה׳ לומה לזריחתו כפי אחדות השוה ‪:‬‬
‫עליון לכל דורש מיונו ומאיר עיניהם בסתרי הדת והוא ע צ ם‬ ‫נקרא שכל נבדל ונקרא כן מפני שבה מתרבה‬ ‫נ ת י ב הו׳‬
‫והוא מגלה סוד הקודש‬ ‫החשמ״ל אשר בידו כל סתרי מעלה‬ ‫שפע האצילית והוי( משפיע שפע ההיא על כל‬
‫ותכונתם ל״ל סוד הקידש שהוא כתר‪:‬‬ ‫הבריכית המת'חדות בעצמי ונקר׳ שפע נבדל שמלת שפע הוא‬
‫נקרא שכל מעמיד מפני שהוא מעמיר עצם‬ ‫נתיב ט״ו‬ ‫מלשון נזילה ורבוי שנא׳ ושפעת ימים תכסך ר״ל הנזילה והרבו׳‬
‫הבריאה בערפלי טוהר ונקרא שכל מעמיד‬ ‫אשר נוזל מהנתיב שלמעלה ממנו כדמיון אור החמה מהנתיב‬
‫מפני שהיא מעמיד עצם הבריאה בערפלי ע״ט טוהר ת״ת ר״ל‬ ‫הו׳ ינזול וישפע אור אל החמה ומן החמה ישפיע אור אל כל‬
‫הנתיב הזה הוא מקדש את הערפל ומעמידי עד שיהא ראוי‬ ‫הנמצאות כן הדבר הזה מן נתיב הו׳ ישפע ממנו שפע נבדל‬
‫לקבל חקיקות הצורו׳העליוציתמכל מבראי׳ןאלול* חזוק הערפל‬ ‫ונפרש מנתיב הי׳ אשר משפיעים חלין הבריכות והמקורות‬
‫ע״י זה הנתיב לא היה באפשרית הערפל לקבל ציור הנבראים •‬ ‫המתאחדות בעצם נתיב הששי‪:‬‬
‫נ ת י ב טי׳ז נק׳ שכל נצחי ונק׳ כן מפני שהוא עידון הכבוד‬ ‫נקרא שכל נסתר ונק׳ כן מפני שהוא'זוהר לכל‬ ‫ג ת י ‪ 3‬הז׳‬
‫שיין כבוד למטה ממנו כמוהו והוא נק׳ גן ע ק‬ ‫כוחות השכלים והנראים בעין השכל וברעיון‬
‫ומיכן לחסידים ־ ונקרא שכל נצחי לפי שהוא מיכן לכל מי‬ ‫האמונה ונקר׳ שכל נסתר כ׳ הוא נסתר ולא יושג רק בשכלי‬
‫שינצח את יצרו ותמורות והוא עידון של הכבוד ע״ט • כי ביה‬ ‫הספירות וזהו ההבדל בין נתיב הז׳ לנתיב הא׳ שהוא המופלא‬
‫הנתיב תקבל העטרה תענוג ועידין על מצות ה׳ והוא הנק׳ גן‬ ‫שהנפלא נמנעו הספירות השכלים מלהשכילו ואלו הנתיב הז׳‬
‫עדן המוכן לחסידים אשר בעטרה ‪:‬‬ ‫יושג בשפי׳ וגס למחשבה ורעיון של עטרה הנקראת ימינה ‪:‬‬
‫נקרא שכל ההרגש והוא מיכן לחסידי האמונה‬ ‫נ ת י ב י״ז‬ ‫נקרא שכל שלם ונקרא כן מפני שהוא תכונת‬ ‫נ ת י ב הה׳‬
‫להתלבש ברוח קדושה והוא נק׳ יסוד התפארת‬ ‫הקדמות ואשר •יין לו שורש להתיישב כי אם‬
‫במעמד העליונים ונק׳ שכל ההרגש מפני שבנה התפארת כל‬ ‫בהדרי גדולה הנאצלים מעצם קיומם ונקרא שכל שלם מלשון‬
‫הצורו ־הנמצאות בשמים ממעל ועל הארז מתחת ובים וביבשה‬ ‫ושלמו ימי אבלך כי תמו והגיע עד סופה ולפי שתנתיבות תמו‬
‫כי הכל צריכים בו ולכן כל הנפשית הממעלות מעילוי לעילד‬ ‫ונשלמו וא״א לעמו׳על תכלית נתיב זה אם היא מןהמישכלי׳ או‬
‫כשיגיעו להיותם צרורים בצרור ההייס אז אותם חסידי האמונה‬ ‫לןן המורגשים ולכן נקרא שלם כי הנתיב הזה כלול משני מינים‬
‫יתלבשו כאחד מבעלי הרגשה אפר בתפארת ברוח קדושה בסול‬ ‫כעין החלזון שאי אפשר לעמוד עליו אם הוא מכלל הדגים או‬
‫המלבוש אז הוא בחשמי׳ל י•‬ ‫‪,‬מכלל הצימ׳כי הוא חי ומתיועע אבל אינו מחליףמקוחו כ׳ הוא‬
‫נק׳ שכל בית השפע ומתוך חקירתו מושכיםיז‬ ‫נ ת י ב ''׳ה‬ ‫<עוז ותקוע בארץ וכל הבא לידע אמיתת הנתיב צריך שיחזיק‬
‫וחידה המתלוננים בצילו והדבקים בחקירת‬
‫עליו מחדרי הגדולה הנאצלות ממנו י•‬
‫ממשלתו מעלת העלות ינק׳ שכל ביח שפע מפני שהמסתכלים‬
‫כקרא שכל טהור ונקרא כן מפני שהוא מטהר‬ ‫הט׳‬ ‫ני*יכ‬
‫ויש הפרש בין‬ ‫בזה יכולים למשוך מעלת העלות רז וחילה •‬
‫& הספירות ומבהיק גזרת תבניתם ותוכןאחדות‬ ‫‪a‬‬
‫הנתיב‬
‫מט‬ ‫ו‬ ‫!! ‪,;.‬נ»‬ ‫פפו‬
‫הנתיב הזה לנתיב הו׳ כי הנתיב הי׳ נק׳ שכל נבדל לפי שממנו בחכמה יסד אין ה׳ היא הביצהמבטת בחכמה• אשר להיל״ב‬
‫יושפע שפע נבדל על כל המקורו׳להחיות כל המקבליסשפעו נתיבות ההכמה ובראה את העולם וכל הנתיבות האלו• נתנו י‬ ‫י‬
‫אבל זה הנתיב הוא שפע לענין לימוד והבנה והכמה מעלת לכל הספירות וצדקיא״ל רבו של אברהם למדום לאברהם וכתב‬
‫לו בספרו בשלשים ושתים נתיבות פליאות הכמה • ר״ל כל‬ ‫העלית והיא מענין פרנסה •‬
‫נ ת י ב ' ״ ט נקרא שכל סוד הפעולות הרוחניות כולם מפני מה שברא הקבי׳ה בעולמו כנגדו ברא באדם • שכל הנתיבות‬
‫שפע המתפשטים מן הבריכה העליונה ונקי שכל האלו נמצאות באדם וזהו שאמר נעשה אדם בצלמנו נדמותיט‬
‫סוד הפעולות הרוחניות לפי שע״י זה הנתיב מתפעלת השפע וקבל תשובה על מה ששאלת וכל זה בכדי שיתבונן ׳האדם‬
‫היורדת מן הבריכה העליינה ר״ל מכתר עליון אל כל הספדו' הנגלה ויבין לברי הכמה הוא שנאמר ואחרי עורי נקפו זאת‬
‫ומבשרי אחזה אלוה • ור״ל האיברים אשר נסלח אסרי עיולי‬ ‫והנה הנתיב הזה על ידו יתחלק הש‪$‬ע לכל הספירות •‬
‫>תיב ב׳ נקרא שכל רצון ונקרא כן מפני שבו תכונת כל ונחקקה זאת ר״ל העטרה שכל פרטיה וכלליה נחקקו באלם •‬
‫היצורים כולם ובזה השכל יודע כל מציאות ולכן מבשלי אחזה אלוה כלומל אלאה הלבריס הנגלים ואבין‬
‫החכמה הקדומה זנק׳ שכל רצון מפני שבזה הנתיב תכונת כל בסהרי החכמה ובסתרי שס אהי״ה שכן אהי״ה בגימטל׳ אחזה‬
‫היצורים״אשר בחכמה וע"׳ זה השכל יודע כל מציאת החכמה ואשאל ממני להודיעני איך כלליה ופרטיה נחקקו באדם ־•‬
‫הקדומה ר״ל העליונה ויש הבדל בין זה הנתיב לנתיב הי״ד כי והתחיל ואמר לי דע לך שהי׳ הוא גולם בלי צורה והוא החכמה‬
‫כתיב ׳״ד מאיר בסוד כתר עליון וזה מודיע סתרי חכמה י ולכן כשם שהחכמה הוא הצייר ראשית הכל ואחרית הכל והיא‬
‫׳נתיב ב״א נקרא שכל החפץ המקובל המבוקש ונקרא כן בכל ונעלמת מכל ואי אפשל להמציא בלעלה דבר מן הדברי׳‬
‫מפני שהוא מקבל שפע אלהית כדי להשפיע והוא ב׳ ״בראשית ל׳ ״לעיני כל ישראל והוא כל התורה‬
‫מברכתו לכל הנמצאים כולם ונקרא שכל החפץ המקובל מפני כולה וממנה נרשמת תורה שבכתב והי׳ רומזת אליה כן הי׳‬
‫שע״י זה הנתיב מקבלים כל הנבראים שפע כתר עליון שהוא שהוא אות הרומז היא ראשית כל האותיות ואחריהן ונעלמת‬
‫בתוכן ואי אפשר להמציא בלעדה אות מאותיות הקודש ודמיונה‬ ‫מקבל מכתר עליון וכולם מקבלים ממנו ר״ל מזה הנתיב •‬
‫נ ת י ב נ ״ ב נקרא שכל נאמן מפני שבו מתרבים כוחות תמצא באדם והוא מוח שבראש הוא הי׳ שהוא החכמה וכשם‬
‫רוחניות להיותם קרובים לכל המזלונני׳בצילו שהגולם היא מקבלת כל הצורות כן הי׳ מקבל כל ידני חקיקוי‪1‬‬
‫ונקר׳ שכל נאמן כי בידו נפקדים שכליים ורוחניים ומתגברים ושני קרומות יש למוח שבראש * קרוס העליון הוא דבוק‬
‫על ידו כדי להיות קרובים למתלוננים בצלו בצלם השם וע״י לעצם הגולגולת • והקרוס השני הוא דבוק במוה כן הי׳ שהוא‬
‫הכתר הוא הקרום הסמוך לי׳ שהי׳ הוא המוח שבראש וזולת‬ ‫כך יתעלו מעילוי לעילוי •‬
‫נ ת י ב ב״ג נקרא שכל קיים מפני שהוא כח קיום לכל הספי׳ הרקיע שהוא הכתר אין קיום בעולם לגולם שהוא המזח והיא‬
‫להלבישם מרוח קדושתו ונק׳שכל קיים מפני שע״י החכמה כן אין קייס לחרם ולא כל כימות המיח זולת הקרום‬
‫זה הנתיב יבא כח קיום לכל הספירות להלבישם מרוח קדושתו המקיף את המוח ומסבבו ורבק בו והקרוס העליון הוא רבק‬
‫בעצם והוא מחוץ לרקיע קרח הנורא יעלת העלות שם הכתר‬ ‫ולפי שזה הנתיב מקיים כל הספירות נקרא שכל קייס י‬
‫נ ת י ב כ״ר נקרא שכל דמיוני מפני שהוא נותן דמות לכל לשמור החכמה הוא הקרוס שעל המוח ילק אם ניקב התחתון‬
‫הדמיוני׳ אשר נבראו בדמיונם הראוים לצביונם טריפה אך אס ניקב העליון אין לחוש שכל זמן שהשומר אינו‬
‫!נקרא שכל דמיוני לפי שהוא נותן דמות וצורה לכל הדמיונים מניה הנשמר א״כ למה הנשמר מוכה מבלי מכה ויטרף ואין•‬
‫אשר נבראו בדמיונם לפי צביונם בדין בני הלוף לכל מיני הדין נותן והאומר כשניקב העליון והתחתון קייס טרפה הוא‬
‫דומם ולכל מיני צומח ולכל מיני החי ולכל מיני משכיל לכל סובר בהסתלק עלת העלות מן השומר שהוא הקרוס הסמוך‬
‫אשר ביבשה ובים ולכל צבא השמים לכל הנמצאים לכולם נתן למוח אין כח לשומר לשמור א״כ ניקב העליון טרפה כי הוא‬
‫העיקר ־ והאומר עד שינקנו שניהס צדקו ד‪3‬ר!ז לפניהם מ״מ‬ ‫לאיש חליפות שמלות כראוי לה •‬
‫נ ת י ב ב״וז הוא שכל נסייני מפני שהיא הנסיין הקדמון אשר אפילו זה בלא זה טרפה איזה משניהם ואל תפלכס בלכר כי‬
‫בו הבורא יתברך שמו מנשה בו כל החסידים המאכלות אסורות מפסילות הנשמות והנפשות הטהורות‬ ‫‪,‬‬
‫וכשם שיש ממעל לרקיע אשר על גבי ראשי החיות כמראה‬ ‫ונקרא שכל הכסיוכי כי בו מנסה ה׳ לכל הנמצאים•‬
‫נתיב כ ‪ V‬נקרא שכל מחודש מפני שבו מחדש הקב״ה כל אבן ספיר כדמות כסא כן בין אלו ‪3‬׳ הקרומים יש שם ליחה‬
‫החרושים שהסחהחדשין בבריאת העולם ונקרא זכה ודקה עד שהיא ממיצעת בין אויר למיס כי איננה אויר‬
‫שכל מחודש כי הוא מו ציא כל דבר מכח אל הפועל ממש ‪ :‬ממש ולא מים ממש י ידע כי מן הרקיע העליון אשר למעלה‬
‫נתיב כ״} נקרא שכל מורגש מפני שממנו נברא שכל כל מן החכמה והוא הכתר מתפשטים ממני נתיבית זמהם •שלח‬
‫נברא מתחת גלגל העליון והרגשתם ר״לממנו כח ההרגש והשכל לכל אבר ואבר כראי׳ ולא ימצא שוס הרגש‬
‫ורצון זולת הנתיבות י ‪.-,‬והנתיבות נמשכים אחרי ג׳ אמות אייל‬
‫נבראו כל הנבראים מתחת גלגל העליון והרגשתם •‬
‫מים אש ולסור הז׳ כפולות ולכן יתפשטו מהם שבעה נתיבות‬
‫נתיב ב״ת נק׳ שכל מוטבע מפני שבו נשלם טבע כל נמצא‬
‫הס ז׳ צינורות ‪ :‬הצינול האהל הוא מתפשט מצל פני המצח‬
‫מתחת גלגל החמה בשל־מ־ת כ׳ הוא הטבע הנכונה • לעומת ראש החיטס כי יש חקיקה ופיתוח בעצם ההיא הוא‬
‫נתיב ל ׳ ט נק׳ שכל מוגשם מפני שהוא מתאר כל גשם אשר היז״ד הוא הכמה אשר משס יוצא הצינור ער הארץ הנה שהיא‬
‫יתגשם תחת תכונת כל הגלגלים יגדלס ובגבולס • החיה המשלתת הצינור להביא ריח ניחוח לה׳ כ׳ הריח מתערב‬
‫נ ת י ב ל נק׳ שכל כללי מפני שבו נכללים כל הוברי השמים באוד והחיות מכח החיה רצוא ושוב ומתערב בחיות כת הקטריו‬
‫כמשפטן והכוכבים והמזלות עיונם תשלום ידיעתם ונקשי־ ברוח אלהים חיים המרחף ע״פ המיס ולכן נקרא זה‬
‫השם צי״תיח״ץ וצי״ת מלשון האזנה ‪ o‬תרגום האן״טיאג״ז‬ ‫באופני גלגלים מזה הנתיב •‬
‫ואס תראה לקיים והאזנת למצותיו והוא צי״ת ואם לאו מהסך‬ ‫השמש‬ ‫מנהיג‬ ‫שהיא‬ ‫נ ת י ב ל״א נקיא שכל תמידי מפני‬
‫ל־ת״ז מלשון ונתץ את הבית שפירישו הרסהו וזה שהחרש היא‬ ‫אחר‬ ‫כל‬ ‫והצורות‬ ‫הכוכבים‬ ‫והירח ושאר כל‬
‫כשוטה לכל דבריו כי יצא מכלל הקשבת החיה המזהרתיוא״פ‬ ‫המזלות‬ ‫ממערכסאל‬ ‫הנבראים‬ ‫מהם בגלגלו ונתן כח לכל‬
‫כהרס ונחרב ואין בדבריו כלום • י • •‬
‫‪:‬‬
‫;‬ ‫והצורות •‬
‫נתיב ל׳׳ב כקרא שכל נעבד להבדיל לעובדי כוכבים ומזלות‬
‫הנה‬
‫• י‬ ‫א‬ ‫כה‬ ‫וע״כ כל אלו נתיבות הס בחכתה וניתנו לבינה כענין ה׳‬
‫הוא נתיביללזת אלצים חיים ומושט •מיג למאכל לפרנס מ‬ ‫הוא‬ ‫להביא ב ו ליח ניחוח ל ה ׳‬ ‫‪ nhm‬ה‪»5‬נ‪1‬ר‬ ‫‪P»WTO‬‬
‫אגרי הגוף הם כלי הנשמה והאצטומכא הוא כלי המגשל המזון‬ ‫ה ר נ ה או הת״ת שהוא שכל לבינה או לת״ת ואיך הצניר מעלה‬
‫המשתלח ממנו חלק לאגדים וחלק לכנ• מעים לשלחו ולפעור‬ ‫? י ת ניחוח שהליש ה ו א הנפש כ י הליש מתערב באויר והחיות‬
‫כי חלק האברים באברים וחלק הפעור בפעור ־• והכבד ה א‬ ‫מ נ ח החיה ח כ מ ה ומתערב בחיות כ ח הקטורת ונקשר בלוח‬
‫צלי שבו יתבשל המאכל שיפסיד צורת הנאכל וישיבהו לדם מ ה‬ ‫•הלהים חיים והנה הצינור מעלה הנפש ולכן אמר ריח ניחוא‬
‫החום שבו הבא אליו מצח הגבורה והאש החזקה והטחול כלי‬ ‫שאם ירח מוטב וירח‬ ‫יר״ח יח״ר‬ ‫שהוא מתהפך‬ ‫•לה׳‬
‫מוכן לקבל השמרים מן המאכל יהקרבים הם נתיבות לשלוח‬ ‫ילה׳ זהו ריח ניחזת לה׳ ואם לאו שלא האזין ותקשיב למצותיו‬
‫הרע׳ אל הפעור • והנתיב הז׳ הוא צומח מאחורי המוח ובא‬ ‫יתר ל ה ׳ לפיכך הקטורת מבכרות ומבשלות ואתה תלאה ותבין‬
‫הנה מבואר‬ ‫אל הלשון והגרגרת ונותן להם כח התנועות •‬ ‫•כי כאשר יצא אותי נתיב מנקב העצם ויגיע לתחלת החוטם‬
‫שבאלה הז׳ נתיבות באין ההרגשות בכל האבלים ודע והבן כ י‬ ‫שתחלתה למעלה מן העינים אז יוצאים ומתחלקי׳ מקצה אותו‬
‫חוט'השדרה נמשך מן המות ומהונו השדרה נמשכי׳ ותתפשטי'‬ ‫נתיב שני דרכים • האחד ס ל ך אל העין הימין י והשני אל‬
‫לייב נתיבות וצולם כפולים זוגות חיץ מנתיב א׳ שאין לו זוג ״־‬ ‫העין שמאל כ׳ ראש החוטם הוא למעלה מן העיניס וכאשר‬
‫ואלו ל״ב נתיבות הנמשכים מחוט השדרה י הנתיב הא׳ נמשך‬ ‫יגיע מן החיה הצינור אל העין' שמאלי לצד שמאל ואל העין‬
‫מן הנקב אשר בהול־א ראשונה מחולית הצוהר ועולה ע ל‬ ‫הימין לצד ימין אז הצינורו׳מקיפין סביב אבן הספיר השר הוא‬
‫שיתחלק סביב הראש שהוא הכתר עליון ולהודיעךשמשם הכח *‬ ‫דמות כסא לשבת עליו כח והרגש של הראות העין והצה הדוגמ׳‬
‫הנתיב הב׳ נמשך מן הנקב שהוא בין חוליה הא׳ והב׳ ועולם‬ ‫בעין האדם כי באותו הספיר אשר בעין אותו הספיר הוא‬
‫ויגיע ג׳יכ‬ ‫עלשיאלבק בעור הראש ויתן לו חוש המשיש‬ ‫לוגמת‪ ,‬הכסא לשבת כתההרגש באותו ספיר אשר כעין יאראו‬
‫הנתיב‬ ‫לאצילים אשל בעינים והוא ממשיך להם התנועה׳‬ ‫כל הצורות מתלוות להביט אחר אותו ספיר שבעין כי הוא‬
‫הג׳ נובע מהנקב אשר בין החוליאב׳ והג׳ ויעלה לעין ולפנ•׳‬ ‫•מראה כל צירות כמו הבינה שהיא אבן ספיר וכ&אהתכמה‬
‫הנתיב הד׳ נובע מהנקב‬ ‫שמצר הא׳ ויתן להם האנועה *‬ ‫ולהכח כל הצורות כן הספיר שבעין מראה כל הצורות כמו‬
‫אשר בין אוליא הג׳ והד׳ ייעלה עד שיחדבק במצח ולמעלה‬ ‫•שהמים מראין כל הצורות והנה כבוד ה׳ חונה על אבן הספיל‬
‫נתיב הה׳ נובע מהנקב אשר בין ההוליא הד׳ והה׳‬ ‫ממנו *‬ ‫אשר מכת החיה ועל ידי הנתיב יחזור את הנראה על החיה‬
‫וקצתו היא םבה לתנועת הראש וקצתו אל הכתף י נחיב הו׳‬ ‫•העליונה ‪ :‬ראה והבן הסומא אין הדין נותן שיחשוב שוטה‬
‫והכתיב הז׳ כובע‬ ‫צובע מהנקב אשר בין חוליא הה׳ והו׳ *‬ ‫<י אע״פ שאינו ריאה שב אל החיה העליינה ט היא צי״א י‬
‫ועולים קצתם אל הראן‬ ‫מהנקב אשר בין האוליא הז׳ והחי‬ ‫•אבל הארש •ת״ן והד היא צשוטה אמנם ה&ותא הוא כמ* ט‬
‫הנתיב החי נובע מן הנקכ‬ ‫וקצתם אל השדרה והמחיצה *‬ ‫•התור &ר מעליו ולא יתור אחרי עיניו כענין ולא תתורו אאר‬
‫אשר בין איליא הא׳ ואט׳ ויעלה קצתם אל זרוע עליון והתחתון‬ ‫•לבבכם ואחרי עיניכם ולכן סומא פטול מן המצות ואין הלין‬
‫וקצאם חל הכתף • והנתיב הט׳ מתחבר ע ם נתיב הו׳ בכתף‬ ‫•נותן מכולם רק ממצות התלויס בראייה ועיין בעיון דק שכל‬
‫והס מביאים החוש לזרוע עליון ומכתיב הז׳ ילך אל הזרוע ו ס‬ ‫‪-‬תניעה תיוחס אל הנמצא ראשון הנותן כח להתנועע כן כל‬
‫תנועת הזרוע וקצת מהנתיב הח׳ יתן החוש ויניע הכתף ״‬ ‫•התנועות שבאדם ט ל ם ייחסו אל הכח ההיא אשי בין שני‬
‫הנתיב הי׳ נובע בין חוליא ט׳ והי' וקצת הנתיב זה מתפשט‬ ‫ודע כי הקרים‬ ‫‪4‬‬
‫לרקיעים הם הקרומות‪.‬והכח הוא המוח‬
‫בדיו עצל אשר בין הצלעות! וסבתם בדרכי השדרה כי משם‬ ‫הדבוק במוח מתחלתי הויז י ן ודק מאד יבאמציעוחי הזא ייתר‬
‫•‬ ‫דביקותו וקצתו יורי אל הכתף ויגיע בו החוש והתנועה‬ ‫•עב ואחריתו נוטה מעט אל היובש והציטרות נמשצות מסיף‬
‫נתיב ׳״א ט ב ע בין החוליא הי׳ והי״א ומתפשט לעור ויחן לו‬ ‫•המות כי ד ע לך יש צינורות נמשכות מאחורי המית הס ייתר‬
‫החוש וקצתו יכצוס לפצים בגוף ויחלק בין הצלעות ודרך העצל‬ ‫חזק»ם ולכן ראייס הם להניע תנועות ולפיכך יבא נאיב ?שני‬
‫המלובש בתזה ויתפשט לשדרה ולכתף‬ ‫מאחורי המוחאלהעינים כדי להניעם כפי הרצון שהנתיב שבא‬
‫) אבל על דאבדין ולא משתכחין וכאן נמצא חסר מנתיב הי׳‪#‬‬ ‫ל ה ם מתאצת החוטם נותן האור והנתיב מאחורי המוח נותן‬
‫ע ד נתיב ך ׳ (‬ ‫והנתיב הג׳ נמשך להם מאחורי המוח ומאחורי‬ ‫&נועה *‬
‫אנתיב הך׳ הוא נתיב האחרון היוצא מן השדרה בין החוליא‬ ‫?נתיב ה‪3‬׳ וצא קצת מנאיב הג׳ אל הלשון לאת לו חוש הנועם‬
‫הי״ט והכי עד אשר יתחלקו לה׳ נתיבות ויכנסו מבפנים‬ ‫ודע והב)‬ ‫וקצתו יבא אל השינים לתת בהם חוש המשיש *‬
‫ויתחבמ‬ ‫ויתחלקו בדרך עצל הבטן וקצתו בעצלי התתניים‬ ‫?ובריא הדק אשר בלשון קובל בו הצועם ע״י הליאות ותבלע‬
‫ע מ ה ס ג' נתיבות מהמוח וירדו אל השוקיים ‪3‬׳ נתיבות אשר‬ ‫בלשון ט ע ם מן הצטעם י והם ט׳ טעמים וכולם מין יהפכו‬
‫תחת הג׳ ויתפשטו מן השוק אל הרגל ומתתלת עצס העגבות‬ ‫*ומוקאו מל או חמוץ או מלוח יהשמנינית והחריפות יהקביצא‬
‫וכולם יורדים אל‬ ‫מכל עגב נחיב אחד‬ ‫יצאו ‪3‬׳ צתיבית‬ ‫והעפיצות והאפל כי הלשין הוא בשר רך ילצן לו מזיחן לקבל‬
‫הרגליים וג׳ נתיבות נמשכים אל האמה שהוא אמת המים *‬ ‫והצה ציתן בזה‬ ‫ה ט ע ם וכת ההרגש בא אליי מן הנאיג הג׳‬
‫לאה והבן שנשלם האדם בל״ב נתיבות החכמה דוגמת הלי׳ב‬ ‫וחם לח ויבש‬ ‫להבין קל‬ ‫הנתיינבוא אל הסינים חיש המשוש‬
‫גס‬ ‫נתיבי ת שלמעלה וזהו נעשה אדם בצלמנו כדמותינו *‬ ‫והנתיב הר׳ יוצא ג״צ מאחור• נתיב הג׳ והיא‬ ‫‪.‬רן ו ק ש ה ;‬
‫אמר לי כי הל״ב נתיבות נמצאי׳באדס בהרבה מקומו׳שבגופו‬ ‫והנתיב הה׳ מגיע‬ ‫» א אל חיך העליון וניתן בו צח ה ט ע ם י‬
‫והבן שהל״ב נתיבות המפוזרים ט ל ם כלולים בגיף אמד‬ ‫וראה‬ ‫מ ו ט קצת חוש השמע לאוזן ומקצתו ממצו יגיע קצת תניעה‬
‫ויש מקימות שכולם יורדין במקו׳אח׳והם ל״ב שינים בפה מהם‬ ‫והנתיב הי׳ יגיע קצתו אל הלשון והגרון וטתן‬ ‫למים י‬
‫נתיבות למוצאיהיותיות וכן הל׳ב פרקים באצבעות הידים וכן‬ ‫ללשון תוש ה ט ע ם ולגרון חות המשוש וקצתו מתפשט אל הכתף‬
‫כי היו‬ ‫באצבעות הרגלים • וכנגדן מלכי כנען שהרג יהושע‬ ‫וקצתו ילך א‪$‬ל הצוואר ויתפשט ממני אל הגרגרת ויתפשט ממנו‬
‫ניזונים מבפני׳ ע״י הצינירות היורדים בעטרה וכשנשלם ע ו נ ם‬ ‫א ל הריאה והוושט ויתפשט אל טלפשא דכבדא והטרפש היא‬
‫הרגם יהושע הנאחז מן הירח היא העטרה כן ההריגה למעלה‬ ‫הפרוכת המגדלת בין הקודש ונין קודש הקדשים הכוונה בין‬
‫שהעטרהגזרה שלא לתת להם חלק ונחלה מא״י ר״לממנה‬ ‫שכלי הנשמה תלוי׳ גקצה וכלי‬ ‫ג ל י המאכל ונין כלי הנשמה‬
‫וכנגדן ל״ב כוכבים הנאחזים מן הכבוד הראשון והשני וכנגדן‬ ‫ויתפשט מטרפש הכגד ייתדגק כפ•‬ ‫‪3‬מאכל תלויס בוושט‬
‫שלשים מ ל ט בית דוד ומלך המשיח ומלכות ה׳ ית׳ יכשס שכל‬ ‫?אצסומכא ויתפשט משם ויתדבק בקרוס ה מ ר והטחול וקצת‬
‫העולם מתכסה גל״ב נתיבות כן כל חי מתנהג בל״ב )ואלו‬ ‫* { ל ג י י ס ד ן ל נ ק שם קצת חלק מהנתיב ה ג ׳ ו ד ע והבן ט הקנה‬
‫‪P‬‬
‫כי הנה י״ם ההכמ׳הוא •םשאיןלה סוףאע״פ שהואימעיד ע ל‬ ‫ה;(הקנה הריאה הכבד המרה חלילי הלב תורב׳ן הוושט והקיבה‬
‫עצמי שאין עמו ערך באמרו תהוס אמר לאבי הוא ‪:‬א״כ‪•.‬אייך‬ ‫הכרסוהמסס ובית הטסות והדקין וב׳ קרומת של מוח מעיים‬
‫נוכל להגיע לתכלית חקירתה ‪ :‬ל א יתן ס ג ו ר ה ח ת י ת‬ ‫זהמעי האחרון וזפק וגגו של זפק וקורקבן וקליפות הקורקבן‬
‫ר״ל שכתר עליון נקרא סגור ונעלס ולא ישקל כסף מחירה פי׳‬ ‫הטחול והכליות והביצים והאמה של שתן ושל זרע והמוח והצר‬
‫החסד שבא מכתר עליון אל החסד לא יותן לא יוכל להשיגה לא‬ ‫הכבוד ו ט ס הלב ושני עורות לוושט ושני עורות יש לריח׳ הוצא‬
‫תסילה בכתם אופיר ר״ל אס נהקורעל ערך החכמה מכה ת״ת‬ ‫מהם גגו של זפק ומעי האחרון הרי ל״ב ואתר שכל פרטי‬
‫הנידמת לכתם אופיר שדומה לצד הדיןאשר עתיד לפעול בת״ת‬ ‫החקיקות היו רשומות בחכמה ומציאות החכמה בכח כהר עליון‬
‫ודתה צד המקור החם״ד אשר עתיד להמשיך אליה מ ל ׳ ע‬ ‫הייה א׳ ושמה יי׳ה ובה כח כל הויז׳ הנקרא•׳ יו״ד ה״א ואייו ה״א‬
‫לשוהם יקר וספיר ולפי שיש בת״ת שני סבות לעצמיתו ולעטרה‬ ‫ד ע שמאותן הזיות נמצא גם מעלת העטרה הנק׳ צבאות‬
‫הדבוקה בבריאה ראשונה לא יערכנה זהב הבא מכ״ע וזכוכית‬ ‫שפירושו אות בצבא שלו ט בה יראו כל המראות הצובאות וכל‬
‫מצד הנצ״ח הבא מכתר עליון ותמורתה כלי פז הבא מצד כ״ע‬ ‫•האםפקלריאות וכאשר הגיע בעטרה שהיא מראות הצובאות כח‬
‫בכל אלו המרות לא ייודע סבת החכמה וערכה בכתר עליון אייך‬ ‫העליונות היא שולתת ומשפעת למטה ונק׳‪-‬יספקלריאות מלשון‬
‫הוא ־ ראמות וגביש אל החכמה היש להם ערך בכתר עליון‬ ‫ספיר ורע והבן ט אהיה הזיה אדני נקראים ג׳ ס פ ר ם ומהם‬
‫לא יזכר כי בזה המעלה אסיר לחקור האמת ומשך חכמה‬ ‫המציא כל המציאות בספר ־ יספר יספיד שהם שלש אותיות של‬
‫מפנינים ר״ל מסבת הסבת וכשם שהכתר אינו מושג לזולתו כך‬ ‫שם המפורש שהוא יו״ד ה״א זא״ו ובכללם הה׳ אחרונה שבשם‬
‫התכמה אינו מושג לזולתה ראמות ר״ל רוממותו של כתר עליון‬ ‫בן ד׳ כי הוא עלול להם • ודע שתחלת כל הנמצאים נמשך‬
‫אין דורש ואין מבקש רשאי לחשוב שם האמת גביש ר״ל ג״ב י״ש‬ ‫מהשם יתברך משך השפע והיה נמשך והולך ע ד קצה הידוע‬
‫עליונות של יש כיצד נתחדש •ש מאין אין לדריש ואין לבקש לא‬ ‫ומתוך התניעה נתחדש להשפיע תום ומן החום התלהבות ימן‬
‫יערכנה פטדת כוש ר״ל האבן הירוקה הנק׳ קו ירוק והכוונה‬ ‫התלהבות ניצוץ ימן הניצו־ן אש‪ :‬והנה האש היה נמשך ונתגלגל‬
‫אם תבא לחקיר על ערך החכמה בכ״ע מתוך קו ירוק ר״ל‬ ‫עד שנתגלגל בעגולו ומתוך העגול נתקשה ונהיה שמים אשר‬
‫ואמר כיש כי הי׳בן‬ ‫בינה המתפשטת מן החכמה לא תוכל‬ ‫הקבי׳ת כקרא על שמם שנא׳ ואתה תשמע השמים יזהו שארז״ל‬
‫היקרה מוצאה משם והאמת כי כוש הנזכר כאן הוא מסוד ישת‬ ‫לעולם יהא אדם ירא שמיס וכל מעשיך יהיה לשם שמים וזהו‬
‫חשך סתרו וכינה החשך לכוש להיות החשך נראה שחור ואמר‬ ‫•שאמר עוטה אור כשלמה נוטה שמיס כיריעה והנה חקק‬
‫כי אותו חשך הנקי והטהור כאשר ׳אצל ממנו פטדה עדיין לא‬ ‫בספירת השמים נתיבות וחקיקות ושבילים וכל צבא הנבראים‬
‫יוכל ליקא ערך חכמה מן הצד איך היא בכתר עליון לפיכך רןזר‬ ‫והשמים ההם הם רקיע כעין קרח הנורא והם אטומים כדמות‬
‫ואמר בכתם טהור לא תסולה פי׳ תערוך ואחר שביאר לך המנע‬ ‫היו״ר שהיא אטומה והיא גולם בלי צורה והנה רוח ה׳ מפרק‬
‫השגת החכמה ר״ל ערכה בכתר עליון חוזר ופי׳ לך שגס אס‬ ‫הרים ומשבר סלעים וברוח ההוא שהוא רוח כתר עליון ועליז‬
‫ירצה האד׳להקיר אחר ישותה בעצמה איךמקבל׳היצילזת ישפע‬ ‫העלית בצורת יאירים בקע יכל יקר ראחה עינו ט כאשר נחקקה‬
‫מכתר עליון אמר גם הוא נמנע מהשיגה וזהו שיימר והחכמה‬ ‫החכמה בגולם היי״ד המקיף לכל הנמצאים חקיקות צורת‬
‫מאין תבוא ו״ל מכי׳ע ואיזה מקום בינה ו״ל הבינה נאצלה‬ ‫האותיות שהם אותיות של תורה הס גשמי החלקים אשר נחצבו‬
‫מאי״ן שהוא כתר וחכמה שהחכמה נעלמה מכל חי ר״ל יפי׳‬ ‫מן החלמיש צור שהוא הסלע הם האותיות וחללי נתי׳ חקיקתן‬
‫מספי׳ שלמטה הימנה ומעוף השמים אלי כל המרכבות טהירי׳‬ ‫נקראו נתיבות והנה כל אות ו ח ת נחקקו בה כל האותיות וזהו‬
‫כי אין דבר טמא יורד מן השמים אבדון‪.‬ימות הס ראשי‬ ‫שאמר אברהם אבינו בספר יצירה שלו אלף ע ם ט ל ם וכולם ע ם‬
‫כי ההויוח נותנות הצורת‬ ‫התמידות כי אבדון תמורתה הוי״ה‬ ‫אלף ואז מן הנתיבו׳נבעו ג׳ מאות ושבעים ושמנה מיני אורית‬
‫והאבדוןמפשיט הצירי׳ ימות תמורת החיים באזנינו פי׳ בבינתם‬ ‫שנאת׳בצירת יאורים בקע יכל יקר ראתה עינו ומספר המאירות‬
‫שמעו שמעה של החכמה האמת אלהים שהיא הבינה הנכתב‬ ‫כמספר חשמי׳ל ופירוש יאורים הם י׳ אורים ה ס הספי׳ והנה‬
‫בהוי״ה ונקרא בשם אלהים הבין דרכה ר" ל הנתיב שהוא בא‬ ‫היאוריס ההם היו רצים ושביס כמרוצת הכסף באש ולפיכך‬
‫לכל אחד ואחד והוא כ״ע אותו הנתיב ידע ת״ת את מקימה‬ ‫הוקבע להם מקום שנח׳מבכי נהרות חבש ותעלומה יוציא אור‬
‫מקום הליכות נתיבותיה לפי שכ״ע לקצות הארז יביט תחת כל‬ ‫ופי׳ נהרות מלשין ונהורא עמיה שרא ומתוך שעצרן וחבשן‬
‫השמים יראה ומתוך שתביט בארן החיים ותחת כל השמים ששם‬ ‫בכל תעלומות הוציאם לאור הם כ ת ר כתייר וחכמיה והחכמה‬
‫מעשה כל היצורים נפרטים בסוד יהו״ה אדנ״י ולא יעלם ממנו‬ ‫מאין תמצא ר״ל מכחר עליון שאינו מושג מהותו • משם נמצא‬
‫לבר לכן הת״ת ידע את הליכות נתיבותיה והם נתיבות החכמה‬ ‫החכמה וזה מציאת יש מאין ואיזה מקים מ ה ו״ל כתר וחכמת‬
‫לעשות לרוח של המשתלחי׳ משקל שיצא במדה במשקל ובמשורה‬ ‫ה ס סיבת מציאת הבינה שא׳ רמז לכתר וי׳ לחכמה לא ידע‬
‫פי׳ אם בא אנוש בשר ודם לחקור ולידע מהות‬ ‫אנוש ערכה‬
‫ומיס ר״ל הסד תיכן במדה שנאמר מי מדד בשעלו מיס וגו׳ •‬
‫החכמה איך היא ערכה בכתר עליון הנק׳ אי״ן לא ידע לשום‬
‫בעשותו למטר חוק כמה ימטיר ויחיה וכמה לא ימטיר וישחית‬
‫לה ערך לפי שכאי״ן לא נתפש שום הבדל ולא שום הוי״ה וגם‬
‫ויפסיד כדין בני חלוף מן המטר ודרך לחזיז קולות מצד ה ג ס ׳‬
‫אם בא שום בריה לחקור על מציאת החכמה איך ה א בארץ‬
‫ויאמר לאדם ת״ת הן יראת ה׳ יר״ל החכמה שהיא של ה׳ שהוא‬
‫ע׳י׳ט החיים כ״ע לא יוכל להגיע לאמיתת מציאותו ט ארץ חיים‬
‫הכתר • והוא יראת הבינה ר״ל שהחכמה הוא יראת הבינה וסור‬
‫מיוחס לכחד עליון‪ :‬וראה זהבן שנקרא נפ״ש רו״ח נשמ״ה‬
‫זהנה ביאר לכו שאין לנו צד להשיגה רק‬ ‫מרע היא הבינה‬
‫חי״ה יחיד״ה כי היא מיוחסת בשמיה הממציאה ולכן א ק של‬
‫מיראת יה׳ • וגם הבינה אין להשיגה אלא מצד שהיא למעלה *‬
‫כתר עליון נקרא ארץ החיים ו״ל א ת של חיים ואפילו החיה‬
‫מכל תמורו׳ שנא׳ וסור מרע בינה ״ והיא היוצר של כל הספ'׳׳‬
‫שהיא שם חכמה לא הגיע לאמיתת מציאותה התהום אמר לא בי‬
‫וכאשר נחקקו בה נתיבות • בתמונת כל פרטי הפרטי׳ והכללים‬
‫ה א ר״ל א ס בא לחקור על מהות החכמה אין ערכהבכחר‬
‫אז היא תבנית כל האותיות זו לפניםמזו הוא אלף אחד ואלף ‪1b‬‬
‫עליון מחוך תהום של כ״ע לא נוכל להגיע • ט התהום מ ע ד‬
‫אלף אלפים והם נמשכים ונחקקיס זו לפנים מזו ע ד יביא‬
‫ע ל עצמו שאין השגת ערכה מכ״ע א״כ איך יוכל המשיג‬
‫•רבבן ו כן כל שאר האותיות וכןתבניתכל כללי הנמ^אי! ופרטיהן‬
‫להשיגה מסוךהההוס • והתהום רומז בחכמה עלאה ג ם בחכמה‬
‫ופרטי פרטיהון וכן תבנית כל עשב ועשב ודע והבן שמניןפהוי‬
‫ידע והבן שאס נבא לחקור מה שבא ונמשך מכ״ע‬ ‫חת‪:!#‬‬
‫עשבים ה ס כמנין ארז שהם אלפיים ומאה שהאלף הוא אלף‬
‫לידע איך ערך החכמה בכ״ע עד״ג לא נוכל להגיע למציאותה‬
‫וצדי׳ פשוטה במ״ג הוא תשעה מאות והד׳ הרי אלפיים)מאה‬
‫יין‬ ‫ב‬ ‫כה‬

‫‪ .‬ספר הקגח‬
‫משה שהפכו ה מ ר להור ואדרבא הפכו החיות ונתט למר יניקה‬ ‫וכן פרטי הצומת שהס אילנות ודשאים וכן פרטי חיות כל חי‬
‫מן השור אז פרחו האותיות חורה ש‪3‬כת‪ 3‬ונשארו האבנים מבלי‬ ‫וכן מין המלאכים ועשר כוחיתיהס ומשככיתם וכן הכיכביס‬
‫אותיות וכראות משה הד‪3‬ר השליכם מידו ‪3‬הכרח כי היו מדתו‬ ‫והגלגלים ומסלותם ופרטי פרטיהן וכן בימים זבכהרות‬
‫נצח ות״ח ולא הניחם בילו והנה האבנים יונקים ממדת השור ״‬ ‫והמורכבים מן הפרטים כדין בני חלוף כל אלו הנתיבות כולם‬
‫והמחשבה שלהם קיום המעשה ימ!ה תבין שזולת המחשנה אץ‬ ‫גכללים מג׳ ספרים ספר ספר ס ט ר והם אהי״ה יהו״ה אדנ״•‬
‫ןאלולי חכמי התלמיד שקבלו סתרי תורה מן‪.‬‬ ‫המעשה כלום‬ ‫זהם שלשה אותיות של השם ׳ו״ד היא ו״ו שכל משכיל מושכל‬
‫הנביאים והנביאים ממשה ומשה מכי הגבוי היינו היום בסתרי‬ ‫ולשין אהד הדעה הידיעה והיודע לשון אחר דעת יודע ידוע‬
‫תורה פתאים יותר משאר אומות אבל הס האירו עיני החשכים‬ ‫הוא שנאמר אני ה ׳ עושה כל מלמד שכל היצורים כילם נחקקו‬
‫בסתרי תורה והם האירו עיניט עד שאנו נהנים מזיו השכינה‬ ‫ושופך דם האדם‬ ‫‪ .‬גשמו ולפיכך נצטווינו שלא להשחית דבר‬
‫ע״פ שמות הקדושים והטהורים‪ :‬ועתה ראה והבן איך ה פ ט‬ ‫באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את האדם וזהו סור‬
‫הה׳ לד׳ פנים וממני הודיע סיד שם המיוהד הוא יהו״הוהנה‬ ‫היצירה להיות כל הנבראים משותפים באדם וארס בהם ולכן‬
‫‪.‬יהו״ה עולה בגי׳ כב׳יד היא שם כב״ר ואיך הה׳ מורה הענין‬ ‫יתפעל האדם במעשיהם והנבראים במעשה האדם והנה‬
‫כי מלאהו כזה ה״י והפכהי והוא י ה מלאהו י״ה כזה יו״ר היא‬ ‫השחקים וכל פרטיהם נכתבו ונחקקו בחכמה ונבלי שמיס הוא‬
‫והעלה הכ״ו כענין ו׳‬ ‫והוא כ״ו הורה הו׳ על הט׳‬ ‫מלשון נבל וכינור ט בללך הנתיבות ימשוך לוח אלהיס חיים‬
‫פעמים כ׳ ועולה נס״י הנה יהו״ה נס״י ל׳ל יהו״ה העולה‬ ‫‪ .‬בנגינות‪ .‬ידועים שתם ל״ב נגינות אשר התולה מתגלגלת בהם‬
‫כ״ו הוא נם״י ונס״י בגי׳ הסנ״ה והנה הסנה בוער כאש ר״ל‬ ‫ואמרו כי אותם הנגינות הס טעמי התורה ופתה עיניך וראה‬
‫הליו שהעלה הסנ״ה נעלמו של ליו היא פ״ו כענין כ״ף ו״ו‬ ‫כי ל״ב נתיבות הכמה הוא כלל כל הנמצאים והנתיבות‪-‬נמשכי‬
‫והוא כ׳׳ו פ״ו זפ״ז היא גי׳ אלהיס ואלהים היא דין והדין הוא‬ ‫מכתר עליון הנק׳ פלא‪ :‬וראה והבן שהנתיבות נמצאות באדם‬
‫י אש זהו והסנה בוער באש שהאש מהסנה והסנה איננו אוכל‬ ‫וע״כ אמר נעשה אלם בצלמינו כלמיתינו ורציתי לעלות אל‬
‫ומי הוא המונע הוא המדוע שהמדוע הוא ליו ר״לו׳ פעמים‬ ‫היוצר הראשון והשני היא הבינה ועטרה ואמר לי עד פה תבא‬
‫כ׳ עולה מדוע זהו מדוע לא יבער הסנה והכוונה שהסנ״ה‬ ‫ולא תוסיף י ואמרתי לו ידעהי שאכנס לשלום ואצא לשלום‬
‫כולל אש ומים כענין כ״ו פ״ז והמיס מכבי! אש ואין לה כת‬ ‫‪ .‬ואפ״ה מנעני ושאלתי להודיעני במעמד טוב ויפה שלא אדאג‬
‫לאש לאכול ולכלות ־•‪ .‬וראה עתה בני והבן כי ג׳ שמות הללו‬ ‫על השגתי והנה מה שהשיגני השגה שלימה ושים דעתך לשמוע‬
‫שהם הסנה נסי מדוע עולי׳שי״ן והשין רומז בבינה ל״ל שהבינ׳‬ ‫כל דבר ודבר וכלעניןוענין בבריאת ארם ובבריאת עולם‬
‫מסבבת׳ בהשפעתה לבלתי יפרידו והג׳ שמות הללו כולםעוליס‬ ‫הגשתי ולא תירא ילאתחת• למען תהיה וירשת את ארץ כי‬
‫מליו כענין ז׳ פעמים כ׳ ונולד ממנו שי״ן סי״ן סי״ן סי״ן‬ ‫עתה שנברא האדם למדהו כל מה שתשמע כאשר נאמר ל; יכן‬
‫יונק מהאש הגדולה‬ ‫ששי׳׳ן בגי׳ סין סין סין' וסין הוא סני‬ ‫אתה בני תשמע ותבין כי עץ חיים היא למחזיקים בה ותימכיה‬
‫שנא׳ מדברסי״ן הראת מה הראה לי בצירוף הה׳ ואחר שהעלה‬ ‫ודע והבן שהמשניל בתורת ה׳ לשמה היא בעצמה‬ ‫מאושר י‬
‫הה י לכ״ו • חלקהו לשני הלקים ועשה ממנו אחד אחד ודע‬ ‫מדברת לו פנים אל פנים ופה תל פה כאשר ידבר איש אל רעהו‬
‫והבן בני כי כמו שנאמרו לי הדברים בצירוף הה׳ הוא סכי‬ ‫וראה והבן שהדס שבתוך הלכ יהדס הוא הנפש והעטרה נקראת‬
‫בהיותי שם ולא הניהונ׳ לעלות למעלה וכך הגידם לך ולא אניח‬ ‫‪ .‬ל״ב ויהו״ה במלואו כזה יו״ד היא ו״ו ה״א עולה דםוהוא בעט׳‬
‫אות אחד שלא אמשיכהו ושלא אשפוך נפשי עליו ‪,‬שתכינהו רק‬ ‫‪ ,‬כענין באתי לגני אחותי כלה ע״כ הדס הוא בלב ונקרא נפש כי‬
‫שים דעתך לשקול ולהבן לדעתי והשם יעזרני ויעזרך להקשיב‬ ‫הוא נפש הלב וע״כ נקרא ג ס הלב נפש זהו שנא׳ ט הדס הוא‬
‫אייל ר׳ ברוך הגומל לחייבים טובות א״ל בני חלילה שאתה חייב‬ ‫בנפש יכפר • שיהי׳׳ה מכפר העטרה מכוחות הטומאה וחמשת‬
‫כי זכאי אתה בעיני השם ותזכה ליד הכל ממני ־ ודע כי אחר‬ ‫שמות נקראו לה נ פ ש רוה נ ש מ ה ה י ה י ה י ר ה ‪:‬‬
‫שחלקו הכ״ו לשני חלקים שהם אחד אחד אייל ח כ מ ת ב ח ו ץ‬ ‫ו ר א ה והבן כי על שהתור‪ :‬הוא תורה שבכתב ותירה שבע״פ‬
‫ת י ו נ ה הם י״ג אותיות ולכןטעם אתנה במלתתרונה גס •‬ ‫והיא אמצעית בין האדם ובין הבורא היא הבינה ע״כ‬
‫• ב ר ח ו ב ת ת ק ן ק ו ל ה י ם י״ג אותיות • וראה והבן שנחלק‬ ‫ניתנה לו התורה להיותה ג ס בתחתונים תאמת שתלמוד תורה‬
‫הפסוק לשני חלקים בשיה והס שני אחדים והכוונה שחכמת‬ ‫ואין מעשה מביא‬ ‫קודם למצוה שתלמוד תייא לידי מעשה‬
‫שלמה בחון הרינה ר״ל ניתנה לישראל והיא חורה שבעל פה‬ ‫[ לתלמוד ועם כל זה לא המדרש היא העקר אלא המעשה ומי‬
‫ברחובת תתן קולה ר״ל הרהובת הוא תורה שבכתב ולשם תחן‬ ‫ר״ל מעשה כגון‬ ‫‪ ,‬שמעשיו מרובה מחכמתו חכמתו מתקיימת‬
‫קולה כי הוא יסוד וחורה שבע״פ הוא הבכי ן ומי שזכה בו יחיה‬ ‫מעשה בראשית ומעשה מרכבה שהם מעשה אלהים ושאלתי לשם‬
‫וז הו ראה נתחי לפניך היוס את‬ ‫כענין וחיית ירבית בארץ‬ ‫אחר שהלוחות מעשה אלהיס המה חרות על הלוחות א״כ מפני‬
‫ביטול התורה הוא‬ ‫החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע ־‬ ‫מה שיבר משה מעשה אלהיס מפני מעשה ה ע ג ל ‪ :‬יעיד שאלתי‬
‫המות לימוד ההורה הוא החיים וזהו מאמרם ז״ל תאי ליעבד‬ ‫אחר שהלוחות הס הורת שבכתב רומז בת״ת יהתיית נק׳ יהי"ה‬
‫אינש ויחיה לימית מאי ל־עבד אינש ולימות יחיה והכוונה שמלת‬ ‫א׳׳כ למה לא אמר והלוחות מעשה ה׳ אגל אמר והלוחות מעשה‬
‫תמות עילה תחיה תחיה הוא שאמרן רז״ל יחיה יחיה ל פ ע מ י ם‬ ‫•אלהיס ״ ועוד שאלתי מפני מה היו הליחות אבנים ולא ממין‬
‫ופירוש דבריהם כך אס ימית עצמו בתורה יחיה ואס •לא ימית‬ ‫‪-‬אחר^השיבו לי שהאבן רומז בע״ט והתורה בת׳ית והטונה שלא‬
‫עצמו בתורה ימות זהו שנאמר אדם כי ימית באוהל וסמיך ליה‬ ‫י להפריד תירה שבכתב מן האבן ומה שנכתב ע״י אלהיס בעבור‬
‫זאת התורה וז״ש וחרס אי; לעבוד את האדמה הוא הקב״ה ומלת‬ ‫‪ .‬שמלת אלהיס רומז בעטרה והתורה שבכתב ה א סחוס ואלו‬
‫לעבוד כענין ולעבדו בכל לבבכם והעבודה צריכה‪.‬להיות בלב‬ ‫היו נכתב בשם יהוייה מי היה משיגי עייכ נכתב בשם אלהים‬
‫וזהו שדרשו רז״ל בפסוק כי האדם לעמל יולד זכה לעמלה של •‬ ‫לומר לך שהעט׳הנקראת אלהיסמשגת השגת ביאור לבארו וע״כ‬
‫הורה לא זכה לעמלה של עולם יעיד אמרי רז״ל אמר הקב״ה‬ ‫והמכתב מכתב אלהיס ס א שע״י זה נוכל להשיגה ומה ששברם‬
‫אס אני בראו מן העליונים הוא יחיהייואינו מת אם אני בראו‬ ‫משה בעבור מעשה עגל ט המירו את כבידי בתבנית שור ומאין‬
‫מתחתונים מת ואינו יחיה אמר הריני בוראו מן העליונים ומן‬ ‫להם החילוף והתמורה הזאת אלא שאין ספק שמעשה מרכבה‬
‫התחתונים אם ימות יחיה ואס יחיה ימית והבן מה ״אמרו רז״ל‬ ‫מ ד ע להם מן ד׳ חיות הקודש שהם אריה הוא החסד • שור‬
‫עתיד הב״ה להוריד טל להחיות מתים ודע בני שהטל הזה הוא‬ ‫הוא הפחד אדם הוא הת״ת נשר היא העט׳יגם מעשה בראשי׳‬
‫אינו טל כפשוטן אבל ט״ל הוא של סוד שם המפורש ר׳׳ל ששמי‬ ‫מ ד ע להס הוא חכמת רוח אלהיס וזהו עשה ל© אלהים וכראות‬
‫בא‬ ‫ספד הקנה ‪.‬‬ ‫‪s‬‬
‫לאצילות הוא ה ו ד כענין אשר חנה הולך על השמים ר״ל אשר‬ ‫של הקב״ה מחיה חתי׳ בעו״הז ולש יעו״תב ומי שהושב בענץ‬
‫הוא הכתר השמים הוא התפארת •י והד׳ שהיא שביעי׳לאצילות‬ ‫אחר אינו מכללישראלהקדושי׳ המקובלי׳משתרי תורה התמימה‬
‫שמה נ צ ח נעימית בימינך נצח ועל שתיהן השוקיים עומדים‬ ‫זהנה אמרתי לך שהאהר בשנים ושנים בפחד ר״ל יהו״ה הוא‬
‫וברית יחיד מכוונת באמצע במילת המעזר ואלו הג׳ספי׳ מול׳׳‬ ‫שם אחד‪ .‬ונחלק לשני אחרים באחר ביהו״ה שהוא שם אח־ •‬
‫על מציאת עולם החחתוןוהראשינה שהיא העטרה מקבלת שפע‬ ‫והנה האחד בשנים עולות שמות מפורשים האחד עולה תרע״ו‬
‫משלשתןזמשגחתבחלק לק ממנה ואחרון נק׳חלון• עלהחחתוט׳‬ ‫שמית ותרצ״ו שמות עילה בחשבון המרובע של שם המיואד‬
‫כולם ודי להם בו צפי מהות׳לחנועה שכלית וגשמית לבריאתם‬ ‫שהוא יהו״ה ועולה כ״ו ומרובע כ״ן הוא הרע״ו ר״ל כ״ו פעמי׳‬
‫בריאת חדשים לחדש העולם בכל פ ע ם בכל יום ויום תמ»ל‬ ‫צ״ו והנה כ״ו פעמים כ״ו הם כייייו פעמים יהי״ה חלקם ועשה‬
‫מעשה בראשית • החמישית שהיא ששית לאצי׳ שמה ת פ א ר ת‬ ‫רזלק אחד ׳'׳׳ב וחלק אה־ יי׳ר ועולה י״ב פעמים היי׳ שי״ב‬
‫יזכה בה יעקב אבינו והיא המדה הנק׳ אמת שנאמר תחן אמת •‬ ‫וייי׳ר פעמי׳יהוי׳ה עולה שס״ד ושס״ר בגי׳השטןהנולד מ זה ״ב‬
‫ליעקב ובה שם המיוחד חתזס י״ה במלואו ׳י׳׳ד ה״א והס עולי׳‬ ‫והבן ס י י של נזמי הזהב ר״ל מזהב במי׳ק נזת״י‬ ‫‪11‬אה‬
‫כ״י פ״ו היזיא ׳הזיה הנקרא יעקב שהא התפארת ולכן כתר‬ ‫ונזמי י כגי׳העג״ל יהנה הזהב רומז בפחד זע״כ העגל‬ ‫(‬
‫השכינה שהיא י׳ הרומז בחכמת אלתים והשכינה הרומזת ביעקב‬ ‫נמצא בלב וע״כ קורעין אותו שתי יערב כדי שיבטל כל כחי‬
‫ואם על הגשמי כתר‬ ‫אותה הי׳ הוא על ראשו יעקב ישראל‬ ‫ושמו וכחש עפר לחמו וכרו הישראלי גוברים על עובדי אלילים‬
‫השכינה ל״ל כהר הוא התפארת הנק׳יהז״ה השכינה היא העט׳‬ ‫כי הוא שר התועבה אבל מניר האשובה ל״ל של התועבה בגי׳‬
‫וכן ראש יהודה כתר השכינה על ראשו וגם הודה להמר כלתו‬ ‫מני״ר התשובה ועונה אמן בעל כרחו ) והטעם כמו יתרם‬
‫באומרו צדקה ממני דייל הרחמים שבתמר ממני והיא אמרה‬ ‫ועתה בני דע לך שאלילי‬ ‫כהרס יריחו( וירם קרן משיהו ־‬
‫הכר נא למי החותמת והפתילים והמטה האלה לאיש אשר אלה‬ ‫שאני אוהב אותך אהבת דוד ויהונתן לא הייתי חומר לך דבר‬
‫לו אנכי הרה סופי תיבות יהז״ה כלומר ממך הרחמים ור׳׳ת‬ ‫מאלו דברים שנאמרו לי כי הם הדברים העומדים ברומו של‬
‫ור״ל ע״י היסוד‬ ‫ל״ו זהו זה יהי״ה קיינו לו ולו הוא היסוד‬ ‫ודע באמת אס יאמר לך שוס אדם שהוא מקיבל‬ ‫עולם •‬
‫השפעת הת״א בעטרה והנשארים ר׳׳ל ראשי תיבות וסופי תיבות‬ ‫מסתרי תורה אל תאמין בקבלותיו הנסתרות אם לא שיודע‬
‫הגידו סודם והשאר לנכ״ר עולי׳ש׳שהיא הביני הגוזרת החבור‬ ‫בלי׳ב נתיבות החכמה שהם עשר ספירות בלי מה וסוד ך״ב‬
‫יהריהוק ע״י מעשה המקבלים ואם העלה מספר שניהם ר״ל‬ ‫אותיות ההורה ואם לאי לא תאבה ולא תשמע לו כי לפחות צריך‬
‫יהודה והמר המצא שם בן ד״א שהוא שם המפורש ומהללים‬ ‫שיתן לך מופתים מהרומים להם משכרי חכמי קבלה או מתורה‬
‫לשם תפארתו ר״ל כ״ז פעמים כ״ו ה ס תרע׳יו יהודה וחמר‬ ‫שבכתב הכוללת כ״ד ספרים זהשמר לך ישמור נפשך יגאל‬
‫והששית שהיא החמישית‬ ‫ה ס הרע״ז וזהו שם המפורש י‬ ‫מליי\הר ארור חכמי האמת ולא תכחיש מתם דבר כי החכמה‬
‫לאצילות בה עולם מתחיל להתהפך ושם זו הספירה גבירה‬ ‫הזאת היא אמונתינו פי אלהיס אמרם לאב הנביאים והוא לימל‬
‫והוא מדת הפחד ויצחק אבינו קבלה שנאמר ופחד יצחקיהיה לי‬ ‫יצל העני; במדבר לישראל ומשם ואילך נשאר לנביאים שקבלו‬
‫וישבע יעקב בפחל אביו יצחק * והשביעית שהוא ל׳ לאצילות‬ ‫מפי הזקנים ומפי השם הוא שנאמר כי לא יעשה ה׳ אלהים‬
‫שמה ג ד י ל ה והוא מדת החסד והוא מדת אברהם אבינו אשר‬ ‫לבר כי אס גילה סודו אל עבדיו הנביאים וסידו של הקב״ה‬
‫‪k‬‬
‫דבק בה לאהבה שנא׳וחכד לאברהם וכה נברא העולם ונתחדש‬ ‫צ ח חכמה אמיתית ונעלמה מחכמי המחקר תכלית העלתה‬
‫ונבנה אמרתי עולס חסד יבנה כי חסדך גדיל עלי וחסד ה׳‬ ‫ןלע בני שסוד השם אינו ראוי לכל אדם כי אם ליחיד אחד‬
‫מעולם ועד עולם על יראיו ואלו הג׳ ספירות שהם זריעות‬ ‫המשוטט כין היחידים רבים המייחדים את השם הנכבד בקבלה‬
‫וכמו שהנצח‬ ‫עולם ולב האדם מכריע בין פעולת הזרועות‬ ‫בלתי מוצאת לפועל ויהיה זה בתוכם יחיד כמו הנפש יחידה‬
‫וההוד זורעים דרך העטרה כן הזרועות זירעי׳דרד הלב שהוא‬ ‫בצל הגוףוהיא בעל האברים רבים יבזטתו חיים כולם ובעבורו‬
‫הת״ת וכמו שהעטרה פ ע ם היא רעיגה ופעם היא שביעה כן‬ ‫נבךאן כולם והיא נברא להכיר את בוראו לעבדו בלבב שלם‬
‫הלב שהוא הת״ת פעם הוא רעב ו פ ע ם הוא שבע * והשמינית‬ ‫ובנפש הפיצה עבודת אמת ואיש אשר כמוך יפתך לבך על דרך‬
‫שהיא שלישית לאצילות שמה בינה כי אס לבינה תקרא ובכל‬ ‫אמת הקבלה הפותחת הלבבות לא שכל המדומה המנדנת‬
‫קניניך קנה בינה והיא הגוזרת שהיא היוצר י והתשיעית שהיא‬ ‫בפתיחת הלב רק דרכי אמא אשר לא יכזבו מימיו ואכתוב לך‬
‫שנית לאצי׳ שמה ה ב מ ה ה׳ בתכמה יסד ארץ ארץ העליונה‬ ‫צל דבר בספר ושמוהו בסתר מפני עיני העודים אשר הכס‬
‫בית המקדש שלמטה מטון מ ג ד ב׳׳המק שלמעלה והי׳ שהיא‬ ‫השם בסנוורים שאינם מבינים השגה שלמה ותוציא שכלך מ!‬
‫ראשונה לאצילות שמה כתר עליון וסודו מתהפך ע ם הראשונ׳‬ ‫ועתה‬ ‫הצח אל הפועל כי באמת יפתחו לך שערי רחמים י‬
‫שהיא עשירית והנה העטרה היא עשירית אלא שהכתר שורש‬ ‫שמע בני מקנה אשר קנה מפי השם י ודע שכל הקבלה כולה‬
‫‪4‬‬
‫ראשון להוציא הכל מכחאלהפועל השלם האמיתי ו ר א ה צורת‬ ‫נכללה בשני עניינים האחד מהם לדעת עשר ספירות והשנית‬
‫י״ס שהכתר היא א ׳ וי׳ וחכמה ב״ט ובינה ג״ה גדולה ד״ז‬ ‫צלעתי כ״ב אותיות התירה • ועתה בני שים דעתך לקבל שמות‬
‫גבורה ה״ו תפארת ו״ה נצח ו״ד הוד ה ״ ג יסוד ט ״ ב צדק‬ ‫הספירות תחלה כדי שתקבל מהם שפע אלהי נוהם בעצמם‬
‫י׳א׳ ל״ל כתר הוא ראשון לאצילות ועשירית ממטה למעלה •‬ ‫והדרך הוא שידבק כל ספירה זספילה לעצתה ואחל תלביקה‬
‫וחכמה ב׳ לאצילי׳ יתשיעית מלמטה למעלה וכן כולם וצורתס‬ ‫'עם כל הספירות כולם יחל ולא חקצץ בנטיעות ותעיין תחלה‬
‫כזה ודאה והבןשאמרחי לך סדר הספי׳מלמט׳למעלה ומלמעל׳‬ ‫בספירה העשדית בכלל שהיא ראשונה והיא הקרובה לנו ושמה‬
‫למטה נעוץ סופןבתחלתן ונרמזי׳בפ׳ לך ה׳ הגדולה והגבורה‬ ‫צ ד ק והיא השכינה ויש לה שמות רבות והמשיגה הוא המדבר‬
‫והתפארת והנצת וההוד ט כל בשמי׳ ובארץ לךה׳ הממלכה וגי'‬ ‫בדוה הקודש והרמי למשוך קודש הקדשים ולהביא צדק עולמות‬
‫וסימנם ג״ג מנצח הביח ח״ן מחיצה בגן ל״ל גדולה וגבורה‬ ‫וצריך המקבל לרדוף אחל זאת ההשגה בכל כהו שנא׳ כדק צלק‬
‫מנצח הבית היא העט׳ ורמזס ת״ן מחיצה בגן ו״ל ת״ן תפארת‬ ‫הרדוף למען תחיה וירשת את הארץ וכתיב וצדיק באמונתו‬
‫נצח שהיא העטרה וחשבון מחיצה צמיחה כי השם ית׳ ה*תיח‬ ‫ואח״כ תעיין בשנית לה שהוא הספירה התשיעית‬ ‫ייןיה ־‬
‫ת״ת נצח בגן ושמו אגוז עגול מבחיז ומרובע מבפנים ונחלק‬ ‫לאצילות יהיא שורש לעשירית שהוא ענף אחד לכל הספירות‬
‫י‬
‫לב׳ חצאין ושניהם אדוקים זה בזה והס שנים והם אחל והיא‬ ‫זשמה י ס ו ר יה־א נרמזת בבריח מילה ובכח זה הספי׳אשיעית‬
‫שנ׳ אל גינת אגוז ירדחי ר״ל העט׳ נק׳ אגוז עגול מבחוץ‬ ‫עושה העשירית פילות ונכרתו בה שלש עשרה בריתות בסיד‬
‫וכל לבר עגול הוא סגור מכל צל שלא יכנסו נוחות הטומאה‬ ‫והשלישית שהיא שמינית‬ ‫*‪:‬אבות ונהם עיקר פריה ירכיה •‬
‫וכת‬ ‫ומרובע מבפנים מאכל האגוז‬ ‫א‬ ‫גן‬
‫המה‬ ‫ס‪8‬ד‬
‫והשלישי חיצוני חלויי בגוף‬ ‫שאמרתי לך שהם ג' חלקי הי׳‬ ‫‪. ,‬שפח היסוד מעורב שם ונחלק לשנים המאכל הוא יסיר ועטרה‬
‫•בהם נכללים ג״כ ג׳ אחרים והס ח ק י ק ה ח צ י ב ה ותיקון‬ ‫‪&.‬הם שנים והס אחל בחיבול• שאלוקים זה בזה• ואימתי הוא זה‬
‫החציבה הוא פועל שגי והוא הוא התיקון שמתקן הצורות‬ ‫*שהיסוד‪ .‬יורד‪-‬בגן אז הגןנקראת אגוז וכל זה ילוע לכל מקובל‬
‫‪,‬סלם שיודע סתרי תורהכיכמושהתגיןאשר באותיייהם רמז אל ^חומריים בחומריהס כתיקון כל אות בדיו וחיקו ן האות בדיו‬
‫הוא שהתחלת האות הוא נקודה קטנה בצורת נקודת חוליים או‬ ‫‪.‬הספירות כן כל הדברים ‪ *.‬וכן ך״ב שמות האילן שנקרא עץ‬
‫התיים ג ס עץ הדעת טוב ורע אשר שניהם בתוךהגן • הטוב‪ .‬נקודת חיר״ק או נקודת שור״ק שזו עליונה וזו תחתונה וזו‬
‫אמצעית שהאמצעי מכריע בנחיים בין פמליא שלמעלה ובין‬ ‫‪.‬מצר החסד דרך היסוד והרע מצד הפחד דרך ההוד כדמות‬
‫פמליא שלמטה זהו בין חיר״ק לחוליים‪.‬וגס מכריע בין בית דין‬ ‫הפרי שבתוך קליפת האגוז והשירות ג׳ מינים יש פרי נאכל‬
‫שלמעלה ובין בית דין שלמטה והוא דין קשה ודין רפה •‬ ‫יבולו מבית ומבחין כמו האתרוג • ויש פרי נאכל תוכו ולא ברו‬
‫ו ר א ה והבן שיחצבה הנקודה זו מן העליון ונחקק' בתחתון‬ ‫כמו‪ .‬אגוז י ויש פרי נאכל בלי ולא תוכו כתמר י והנה העטרה‬
‫חצובה׳ מרוח הקודש! ונחקקה ברוח הקודש והיא עולה ויורדת‬ ‫נקראת אתרוג אגוז ותמר ולכן כל הנכנס בגן ואין תוכו כברו‬
‫תלויה מאמצעי כן הדבר העליון והכוונה חול״ם הוא הכתר‬ ‫כמי תמר בודאי ינזק • יאס תוכו כברו כאתרוג‪ .‬כ מ ם לשלום‬
‫ושור״ק הוא המכריע שנחצב מן הכתר ונחקק בהיר״ק היא‬ ‫‪. .‬־‪.‬ויוצא לשלום והכוונה צריך האדם לעשות הד״ו פרצופים אחד‬
‫וראה והבן שהאיתיות דוגמת עליונה ומדת הדין‬ ‫העטרה •‬ ‫וזהו שהזה דירש רבן גמליאל מי שאין תוכו כברו אל יכנס‬
‫קשה תוך האות שמה דגש והיא נקודה אמצעית שעומדת‬ ‫לבית המדרש כי היא עובר ע״ז ור׳ אלעזר דרש יכנוס ויכניס‬
‫בתוך האות ומדת רחמים רפה היא על האות ומה שהרפה‬ ‫‪.‬׳כי אפשר שלא •דע מהו לשמה ומתוך שלא לשמה ידע ויבין‬
‫הוא‪,‬כמו קי והוא על האות רמי שהרחמים מקיפי׳ וראה שהאו'‬ ‫הלא תראה שר׳ עקיבא היה‬ ‫להיית תוכו כברו ויבא לשמה •״‬
‫כן התפארת מקבל דין‬ ‫מקבל דין ורחמים שהוא דגש ויפה‬ ‫תוכו כברו וע״כ נכנס בשלים ויצא בשלום רי׳ל הכני‪ ,‬העטרה‬
‫ורחתיס'‪,‬הדין הוא נקירה והרחמים הוא רפה והוא קו המסבב‬ ‫בשלום הוא היסוד ויצא בשלום הוריד השלום אל יעטרה אבל‬
‫והדגש והרפה רך יקשה גביר או הלש • ופתח וקמ־ן וצירי וסגול‬ ‫יאחר לא היה תוכי כברו כי טינא הוי בלבי׳ ואפילו שהיה חכם‬
‫הם מתחלפים שהם שני מלכים ושני משרתים קמץ‪.‬גדול וקמץ‬ ‫‪-‬גדול בתודה כבר נצחתו מדת הדין ויצא לתרבות רעה ובעת‬
‫קטן שהגדול הוא קמץ והקטן הוא צירי ואחד מורה על מלך‬ ‫הנסיין והבחינה הניחי הקב״ה ביד הדין להפסד • ור״ל ־הר‬
‫והנה שני כחית כ ח גדול‬ ‫גדול ואחד מורה על מלך קטן‬ ‫•עון עצמו גרם לו וברי ך א‪:‬ר לו נתכנו עלילות ומאריך אפי׳‬
‫וכה קטן • פתח גדול ופתה קטן הגדול הוא פתח והקטן הוא‬ ‫וגבי דיליה שהבא לטמא פיתחין לו י ור׳ מאיר דמון מצא תוכו‬
‫סגול שני משרחיס אחד מורה על כחו שהוא גדול ואתר מורה‬ ‫אכל וקליפתו זרק ר״ל תוכו אכל מחשבות הצירוף לענין‬
‫על כתו שהוא קטן ועתה ראה הצורות והכן המאמרים בציור‬ ‫החיבור קיבל • קליפתו •זרק‪ .‬המחשבה המזקת שהוא הפירוד לא‬
‫הזה א א א א א א א אייל תעתה הן• לי רשות לשאול א«ל‬ ‫ודע והבן שהזוכה להשגת הספירות צריך שיזהר‬ ‫‪.‬־קיבל י‬
‫בני שילכיעינים לך א״ל ולמה באו ג' נקודות בשורק בתקוס‬ ‫ממחשבות ההפכיות פן ימות במלחמת היצר שינצח היצר הרע‬
‫נקודה אחת אמצעית אחר שקריאתס שיה ד באחד והאחד יורה‬ ‫את היצר טוב וימות במלחמה והשמירה כולה תלויה לתפוש‬
‫הקריאה נמו הג׳ •־ אייל בני הנקודה אחת מידה על המכריע‬ ‫האותיות כמשפטם ;הספירות כענינס והנתיבות כחכמתם ־‬
‫העומד באמצע ובאו‪ .‬הגי קידות לומר לך שהמכריע מקבל‬ ‫׳ואודיעך איך תתנהג בהשגת השם בכת הספירות בקבלךשפעס‬
‫מג׳ מן הימין שהוא חסד ומן השמאל שהוא פחד ומן השדרה‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬
‫י‬ ‫בכלל מהותם דע‪ .‬שיש באדם ג׳ עניינים שבהם הוא‬
‫שהיא כ ת ר ה כ מ ה בינה • אי׳ל ר׳ א׳כ ישימו אותם הגי‬ ‫•משיג כל השגותיו בכח השנים מתם בו כוללים עשר ספירות‬
‫נקודות למעלה מן האות * אייל בני למטה צריכים לומר לך‬ ‫ל ב ר והם חצי יו"ר השניים פנימיים תלייס בשכל ובנפש והם‬
‫אייל רבי אס כן יהיו ביושר ולמה‬ ‫שהשגחה בתחתונים •‬ ‫•שני חלקי הי׳ שעושה שני ההיין והם ה׳ ספירות למעלה ה׳‬
‫בעקום א״ל בני מבטת תמיד לאחוריה שלא יהיה עבד‬ ‫ספירות למטה וענין הג׳ חיצוני תלוי בגוף הפועל ה׳‬
‫מורד ברבו וכשהחבר שני המלכים שהם קמ״ץ וציר״י‬ ‫פעולות חיצוניות באותיות לפי הפועל השלם שבגוף ויתן דמיון‬
‫שסודם קטן וגדול שם היא המצא צורות שניהם משתתפות‬ ‫•מן הענין הג׳ לשני עניינים הרוחניים וזה ענין דרך השלישית‬
‫שהם פחח וסגנל כי‬ ‫שיים ע ם צורות משרתיהם‬ ‫ועם הדיו‬ ‫‪.‬והיא חקיקה במשוש אצבעות בעט׳ והעט׳ בדיו‬
‫אלה נכללים בקו אחד ואלה נכללים בקו ונקודה א׳ ושתי נקודת‬ ‫׳שעליו חוקק האותיות ותחדש בהם בריות חדשות ובונה עולמו׳‬
‫‪,‬‬
‫והכל קו אתת וג׳ נקודות כאלה כן אלה ר״ל הקמ״ץ והציר״‬ ‫ומחריבן עד שאומר דין הטין לי וזהו הפועל הוא פועל האלהי‬
‫ה ס מלכים הפת״ה והםגו״ל הם שמשים והנה הקמ״ץ והצר״י‬ ‫כי כמו שאדם חוקק אותיות שחומר שלהם הוא הריו ובאמצעות‬
‫ה ס קי ושלש נקודו׳כן הפת״ח ו־סגו״ל קו ושלש נקודות והנה‬ ‫הקנה לוקחו מן הקסת ומצייר בי צורות מתחלפות כןהשם חוקק‬
‫האדונים והשמשים אין הפרש ב־ניהס אי׳ל ר׳ א״כ למה נקראו‬ ‫אישים פרטים בבעלי צורות מתחלפים הם הספירות באמצעית‬
‫אלו מלכים ואלו שמשים אייל בני הכתר הוא מלך והוא החולם‬ ‫ה ק נ ה הוא משך הברית הנקרא יסוד והדיו יורד מן הצינור הוא‬
‫שאינו משתנה וחכמה ובינה הם שמשים לכתר והכמה ובינה‬ ‫•הפח׳ היורד מלמעלה ויורד להעט׳ ומושך אותו מן הקסת‬
‫ה ס מלכים וחסד ופחד הם שמשים החסד ופחד ה ס מלכים‬ ‫ממי שלמעלה ממנו ויורה כחץ עד הגיע אל ההלוןהיא העטרה‬
‫ת״ת ונצח הס שמשים ת״ת ונצח הס מלכים הוד ויסוד‪ ,‬שמשים‬ ‫שהוא תלון חעלומ׳ונדבק השפע בפנים ונקפה ונתייבש ונתפש‬
‫הוד ויסוד המלכים והעטרה היא שמש •העטר‪ 5‬היא מלך ומה‬ ‫ונצטייר מבית עד התגדלו בהעלם ויוצא לאויר העולם נגלה‬
‫שלמטה הימנה' הס שמשים עד עולם הגשמי שפעמים המלך‬ ‫לתיצונים בהיצוניתי ונעלם מפנימיותו כדמות האותיות שנגלם‬
‫שמש והשמש תלך ואין לך דבר וקוץ באותיות ובנק ודו׳ ובטעמים‬ ‫נגלה ונסתרם נעלם אמנם אין כאן מקומה ולפנים אבארם‬
‫שאין להם רמזים עליונים כאשר הבאר לך לפנים בעה״י א״ל‬ ‫ג ס האדם הוא בכי האי גיונא שהברית מושך‬ ‫בעמ״י •‬
‫ר׳ במלכים ד׳ שהם קו וג׳ נקודות והשמשים ד׳ הם קו וג׳‬ ‫זרע מלמעלה והוא מושך‪ .‬דם על הכיס ובכיס מתלבן לגמרי‬
‫נקודות א״ל ד׳ מורים על מעשה מרכבה וגם ע ל הצטרפית‬ ‫•כי מכל האברים יורד דוגמא העליונה שכל הספירות מוריליס‬
‫אלה ע ם אלה א״ל ולמה שני קייס וששה נקודות לד׳ אותיות‬ ‫ישמע בעטרה וע״כ הוא דם הואיל שמכל האברים יורד שיש‬
‫היה די שימסובב׳ אותיות שכל אות יקבל קו ולמטה מן הקו‬ ‫‪3£‬ליס שנותנים דם בזרע והברית מהפכי לזרע לבן ואפ״ה‬
‫שני פקידות ונלמד כל דבר א״ל בני הארבעה אותיות צריכים‬ ‫הוא שטן שכן זרע ל ק בגימטריא שט״ן דימה לדיו אשר הוא‬
‫כת״ר הכמ״ס ובינ״ה וחס״ד‬ ‫השני קוים והשש נקודות נגד‬ ‫שחור וסוד דיי שחור רו״ח ושד״י ליל בגימטרא והג׳ עניינים‬
‫שעגזירתם‬
‫בכ‬ ‫ספר הקנה‬
‫ואףצ• קורא אותם מה הועלת לו ־אחיישאיצו עיבר דבר מ ה י‬ ‫שבגזירתס־כאצלו‪,‬אשש נקודות שהםו׳ ספי׳ ושני קיים עליהם‬
‫אל תוך קרבו להכניסו בלבו ולהבין מה שהם'אומרים ‪ ,‬ומגלים‬ ‫ה ם חכמה ובינה וגס אומר לך בכי סוד נפלא ואבארהו לך ודע‬
‫סחרי תורה וכשאינו משיג כוונתם בשזם פנים ד נ ח ל י דלא‬ ‫שאם תצרף הב׳‪.‬קוים זהו׳ נקודות ותהפכם זהגלגלס ותכין‬
‫איקרי׳ ורואה אני בני אדם נזה שקורא ואינו משיג‪-‬כוןגת׳ דומה‬ ‫ליראיו •והנה י׳ נקודות ו‪3‬׳ קוים והכל‬ ‫מהם •סיד‬ ‫אדני‬
‫‪T‬‬ ‫‪ :‬ז‬
‫כי לא יתכן שיהיו‬ ‫למי שראה גוף האדם ואינו' מכיר ע נ י ט •‬ ‫המדה הנקראת א ל ל י היא העטרה וגם‬ ‫באים אל‬
‫נברא לבטלה אלא לידע למה נברא י ומה עני] מציאותו ומה‬ ‫אומר לך שהשורק המשולש הוא רמוז לקויהאמצעי ונוטה למערב‬
‫תכלית הכוונה בו • וראה והבן כי כמו ישיש לגוף עניינים‬ ‫והיש שמש לנקודה אמצעית הנקרא ג ם הוא שורק והנקודה‬
‫מתחלפים כן יש לכל אות ואות עליניס מתחלפים ועתה הביו‬ ‫האמצעית רומז בת״ת והג׳ ליסוד והנה היסוד שמש לת״ת ודע‬
‫יתשכיל על מה שאמרו ‪:.‬מי האמת שצריך לכתוב לעיני כל‬ ‫כי השבא צורתו ‪3‬׳ נקודות זי על גב;‪ 1‬יהיא רומז על המעיר •‬
‫ישראל בסוף שיטה אחרונה ^שיטה מיוחדת לעצמה ובאמצע‬ ‫וראה והבן שמשתתף לעתים ע ם המלך הגדיל שהיא הקמ״ן‬
‫השיטה הכ׳ והחתימה הל׳ ד׳ל ישלים שיטה זו •משלש חיבות‬ ‫והוא חסד עולם כעכין וקמץ הכהן מלא קומצי וכשמשתתף אז‬
‫הללו יכויןלבאהכ׳ באמצע השיטה אייל ר׳ ומהו הטונה א״ל‬ ‫נק׳חטף קיק וממהר קריאתה ונשתנה הקריאה דרך עלייה כאלו‬
‫בני כאן כולל עשר ספי׳ וי״ב הויית א״ל ר׳ ואיך הוא הדבר‬ ‫ממהר לעלות אל המלך יושב על כסא והוא החולם שהוא הכתר‬
‫א״ל כל היא היסוד ישראל הוא הת׳ית והעטרה בכללם ק ד כאן‬ ‫לקבל ברכה משם • י וגם לקבל מיס קרים להשקות את הגן‬
‫ג ׳ ספירות וג׳ ספירות כמה עינים צריכים ו׳ כל אחד ב'והוי‬ ‫ולפעמים משתתף ע ם המלך‬ ‫מצמאונה‬ ‫ולרמתה‬
‫עיניס יש להם כת למעלה הייתן‪:‬להם איר הרי כאן ז׳ עינים‬ ‫ולקחה‬ ‫והיא העטרה‬ ‫שהוא הפחח גדול‬ ‫הקטן‬
‫וג׳ ספירות הללו כלל העשר ספירות א׳׳ל ר׳ ויש לך עדות בזה‬ ‫ורעשהקמ״־ן‬ ‫להעלותה במהרה וכשנשתתף נק׳ חטף פתח‬
‫א״ל כן לעיני כל ישראל בגי׳ כל״ל איל״ן עשיר״י הרי כילל ׳״ס‬ ‫והציר״י מלכים גדולים והפת״ת והסגו״ל מלכים קטנים • וכן‬
‫משתתף ע ם הםגו״ל ה ס הזרועות והלב סגולת אלהיס יאז יקרא‬
‫במלואו הוא קפ״ו ויהו״ה ברבוע עולה קפ״ו וחחגלגל בי״ב‬ ‫אבל ‪z‬אינו משתתף‬
‫•‪l^j‬‬ ‫‪t‬‬
‫עלייתו‬ ‫‪. - z‬‬
‫קריאתו מהירת‬ ‫‪L.‬‬
‫ולעולם‬‫‪1‬‬ ‫״ ‪1‬‬ ‫>‬
‫סגו״ל •‬ ‫חטף‬
‫הויות בתוך העשר ספי׳ וע״כ ה׳ אותיות בראשו ושש בסופו‬ ‫עםהציר״י לעולם והוא דומה לו שזה ב׳נקודות וזה ‪*3‬נ ואינו‬
‫זעמו ׳״‪ 3‬ר״ל לעיני קודם הכ׳ והכ׳ ע מ ה ס הרי כאן י״ב א״ל‬ ‫דומה במערכו שזה הוא זה ע׳׳ג זה וזה הוא זה בצד זה'ותנועת‬
‫ויהיה ו׳ קודם הכ׳ ואחר הכ׳ ה׳ א״ל בני ע ד אצילותו‪ .‬של ת״ת‬ ‫כי זה מאחר התנועה וזה ממהר התנועה‬ ‫שניהם בהפכיות‬
‫שהוא הכ׳ ה׳ ספי׳ וו׳ אחרי כן לומר לך שהוא מלך בו׳ קצות‬ ‫ודמיין הנקודות באותיות כנשמה המחיה את הגיף ר״ל הכוונה‬
‫כיכל״לאיל״ן עשיר״י בגי׳ הספירות‬ ‫ועוד בני דע לך‬ ‫הוא כך כמו הנשמה הניתנת מזון הגוף וכן הנקודות הללו‪.‬‬
‫ובגי׳ מעיניים ישרא״ל ישראל מעיניס בגי׳ הספירות והכוונה‬ ‫נותנים כח לע״ט הנקראת י״ה א״ל ר׳ מנלך א״ל חולם נקודה‬
‫מ‬ ‫נ ק ו ד ה א ח ת‬ ‫היר‬ ‫ת‬ ‫נ ק‬ ‫ג‬ ‫ש ו‬ ‫י ח ת‬ ‫נ‬ ‫ל ג‬ ‫מ‬ ‫ס‬ ‫ח ת‬
‫שהספירות ה ס עיני ישראל וישראל בעשותם המצות הס עיני‬ ‫ק ״ץ‬ ‫י>‬ ‫י? ' ייי‬ ‫' יו‬ ‫א‬
‫הספירות והסט׳ ה ס עמקי שכל הפועל והס מעמיקים התהום‬ ‫יש לה נקודה אחת ציר״י שני נקודות שבא ‪3‬׳ נקודות מלאפום‬
‫וכן תמורות האותיות מעמיקות ע ד תהום רבה יעילה למעלה‬ ‫נקודה אחת והדגש נקירה אחת הרי ׳״ה נקודות והסימן יד״א‬
‫ויורדת למטת פ ע ם מאיר התמורה את העיכים ו פ ע ם מחשיכה‬ ‫היא העטרה שהראה לו קוצר מיתתו ע ל ידא‬ ‫וזהי פ״ס יד״א‬
‫כי העינים הרואי׳ ממצא‪ .‬האור ע מ ה ס ובהיותם פקוחות האור‬ ‫לכפיה וכל הקרס והנקודות ה ם י׳ ח כי הקייס ה ס שלשה ע ם‬
‫מבדלת בין התמורות שהם מות וחיים ברכה וקללה ‪.‬טוב ורע‬ ‫הרפ״ה וזהי אהבי׳י אהב‪ :‬ורצה והבן שהתציבה הנרמזת בפועל‬
‫ותכמה ולזולת חן וכיעור זרע ושממה עברות וממשלה ובתמורה‬ ‫האנושי אשר ממנה יודע פועל אלהי כי המלאכה משבח את‬
‫הוא מקום הסכנה כי כל דבר מתהפך לב׳ עניינים ואם העיט׳‬ ‫בעליה אי מגנה אותו ואם היה מופלא ביותר נפלא השבח ודע‬
‫עיוורות ואינם רואות ע ם האור והתמורות מולידו׳ ההבנות‬ ‫שכל צורת מלאכה נחלקת לג׳ מינים שסימנם מ־כי נהרו״ת‬
‫בעניינים הפכיים כמו‪.‬שמהפטס השוטים מלת בצלי חמדתי‬ ‫הב״ש ר״ל ״חלק ״בולטת"שוקעיחלק כדמו׳לובןבלוחאו השהרו'‬
‫וישבתי ואמרו בצלו מתהפך צלי״ב ואמרו בצלו של צלוב חמדתי‬ ‫יעל הלובן והלובן באותיות על הדף וצורה בולטת ״ וצורה שוקעת‬
‫וישבתי וע״ז‪ .‬מתפתים המשוגעים והשוטים ימשהמדיס ימחה‬ ‫ושני הצירות השנמת הפכים‬ ‫כדמות חותם זהב על השעוה‬
‫שמס מספר כחיים י אלו ידעו מאמר לא תלין נבלתו על ה ע ז‬ ‫וראשונה אמצעית ביניהם לא בולטת ולא שוקעת כן בספירות‬
‫ט קללת אלהיס תלוי לא היו חומדים לשבת בצלו וזהו‬ ‫החסד והפחד הס שני הפכיים שזה מיס וזה אש והת״ת לא מיס‬
‫‪,‬ך‬
‫ש‬ ‫^‬
‫ה י ה‬ ‫ס‬ ‫)! ‪.‬‬
‫ש‬ ‫נית‬ ‫מ‬‫טיפשות ורשעות להוציא לברי‬
‫ח ן ך ה‬ ‫ממש ולא אש ממש כן הנקוד חולם וחירק שיי הפכיים זה‬
‫למעלה וזה למטה והשורקבאמצע לא למעלה ולא למטה ג ס ‪ .‬השירים שהוא קודש קדשים חול יהיו העניינים כפשוטם' ח״ו‬
‫ויורו כל דבריו לאהבת חתן וכלה גופניים"לבד וחלילה לאל‬ ‫כשהשמש זורח לנו מן המזרח מראה לנו צורו׳בולטיישכל צורה‬
‫מרשע ושדי מעול וחליל׳לשוכחכס שלס שהו׳ מבניישראלשהם‬ ‫בולטת נראה במראית העין וע״כ בזורתת ממזרת מתחייב ממנה‬
‫זרע קודש מבני אברהם יצחק יעקב ומתלמידי משה ואהרן דוד‬ ‫האור וכששוקע במערב צורתו אצלינו שוקעת וכל צורה שוקעת‬
‫ושלמה לעלות במתשבתו ששלמה היה אומר דברי הול כאלה‬ ‫ולכךכששוקעה‬ ‫אינו נראה במראית העין כי היא עמוקה‬
‫ה ד ב ד ם הנראים כפשוטו «זא הכל הוא משל לכנסתישראלע ם‬ ‫במערב יתחייב ממנה ההשךהאמת צורת האותיות בהיות הצורה‬
‫הקב״ה שהוא לה כחתן שלם בכל השלימית הוא ית׳ לפי אלהותו‬ ‫בדתות יחלק נוטה אל צורה בולטת וצורת עיניס בולטת‬
‫והיא לפי דביקות׳והיהביבינה לבינו וכתב׳שלמיהמלך ע״ה ע ל‬ ‫יכשמקבלין כה מן האותיות שצורתן בולטת גבוה מאוד כענין‬
‫דרך עלייה וירידה זה עולה וזה יורד מי ז*ת עולה מן המדבר‬ ‫יהודה יעלה כאורים ותומיס שהאותיות היו בולטי׳ ומצטייריס‬
‫וזה יורד אל גנח אגוז ירדתי ועל כל הבועל בתולה מכרך בדם‬ ‫צורת האות בתוך עיני הראש שהאותיות בולטות והעיני׳בולטות‬
‫בתולים אשר צג אגוז בגן עדן וגי׳ וצורת ההשתתפות שניהם‬ ‫ואז האותיות מאירות בעיניס בשקיעתן‪ .‬בהם ומשם עיבר הכח‬
‫כצורת זכר ונקבה איש ואשיה שכינה ביניה׳ והיא החותם הידוע‬ ‫אל הלב ומשתקע בו אות הבולט והלב‪.‬מקבלו ומשלים בהם‬
‫יה והוי׳ חצי השם ומהציו תתמלא תיבתו כי כאשר תמלא • ף ל‬ ‫פעלו ומוציא האית ההוא מכח אל הפועל בהשגתו זאת המופלא‬
‫ל״ל אם זכו‬ ‫יה‪1‬ה‬ ‫ה״א נתמלא התיבה ונעשה שם שלם‬ ‫הנעלמת כי מי שרואה האותיות ואיט מגיע בראייתו אל זה‬
‫שאין ביניהם פירוד שכינה ביניה׳ ואס לא זכו שכינה מסתלקת‬ ‫־הפועל הנעלם דומה האדם ההוא באותיות ההם לפי ערך זה‬
‫מביניהם ונשאר אש אוכלה אש בהסתלק י״ה שרומז בשכינה‬ ‫ואינו משקיע האותיות בלבו למי‬ ‫המעשה האלהית המופלא‬
‫והאהבה האנושית אינה משתתפת ע ם האלהית אלא אחר רוב‬ ‫שאינו מטר האותיות ורואה אותם כתובים בספר ואיט מכירם‬
‫תלמוד‬ ‫כ‬ ‫כו‬
‫ו‬
‫הקנה‬ ‫פפר‬ ‫י‬ ‫י‬
‫זי‬
‫ז‬
‫ה ם מ ז ד לאלם חנמ״ה ובינ״ה שצן ‪ #‬י ׳ אלז כמו אלו ואם זכה‬ ‫ה ח כ מ ה יאחר י!‪5‬לת ה נ ב ו א ה הוא ס ו ד‬ ‫מלמול ואחר וזג השגמ‬
‫לדעת מהלכם לפי סול העיבור לו חכמ״ה ובינ״ה ואם לא‬ ‫חמן ר״ל ח ׳ חכמה מימינה ת׳ נבואה משמאלה נ ׳ כלה ועשר‬
‫בגי'‬ ‫זכה!לא ידע ה ם לו כמלאכי הבלה שבן חכמ״ה וביפה‬ ‫ם פ י ח ת אלו כ ל ל ם צלה ר״ל הי׳ ספירות ה ם א ב ג ד הו זח‬
‫ועתה אודיעך ל'‪3‬רי‪.£‬‬ ‫מלאכי הבלה והנה חכמה בגי' ובינה‬ ‫טי כ ל ל ם כ ו ל ה נ ״ ה ו ״ ל כללם מוליד יו״ד אותיות כיצד א״ב‬
‫נוראים וסתומים מפי מתיבתא לריץע שמעחיס ואת משה רבינן‬ ‫;‬
‫מוליד ג' ו ג ׳ הרי ו ׳ ו ד ׳ הרי י׳ וה׳ הרי י״ה וו׳ הרי פ״א ו ז‬
‫ע״ה מפי מטיט השיבו לו כי י מ ה שאל אס באלו האותיות שה‪6‬‬ ‫ה ר י כ׳‪:‬ח ו ח ׳ הרי ל״ו ו ט ׳ הרי ח״ה וי׳הרי נ״ה ה נ ה זח החשבון‬
‫א״ב ג״ר ה״ו ז״ח ט״י והולידו כללים ורבועים והם א״ג ו״י ׳ ״ ‪t‬‬ ‫נ ק ר א כלל ונק׳ ג״כ חשבון הקדמי והוליד •״ו אותיות והם א ‪ 3‬ו‬
‫כ״א כ״ח ל״ו מ״ה נ״ה ורבועם אייר ט׳ ׳״ו כ׳ ה׳ ל״ו מ״ע‬ ‫״׳ »ה ‪1(9‬׳ פ ח ל ו מ ה נ ה וריבוע כללם של עשר אותיות‬
‫ם ״ ד פ ״ א ק ׳ ושאל אם האותיות ההלו בהם הברכה והקללה א ו‬ ‫הללו מולידים י״ו אותיות והסדר א׳ פ ע ם א׳ הרי א׳ ‪3‬׳ פעמי׳‬
‫יש בהם הברכה בלא קללה אויש בהם הקללהבלא ‪3‬רצ‪$‬‬ ‫‪3‬׳ הרי ד ׳ ג״פ ג ׳ הרי ט ׳ ד״פ ד׳ הרי ׳״ו ה״פ ה׳ הרי כ״ה‬
‫והשיבו לו מפי מטטרון בהם הברכה והקללה ושאל ממנו ראייי*‬ ‫ו״פ ו׳ הרי ל״ו ז״פ ז׳ הרי מ״ט ח״פ ח׳ הרי ס״ד ט״פ ט׳ הרי‬
‫והשיבו מן האותיות עצמן שהכלל ה ס ר״כ והרבוע הס שפייה‬ ‫פ״א י״פ •׳ הרי ק ׳ ה נ ה זה יקרא רביע של הכלל של י׳ אותיות‬
‫והאותיות עצמן ה ס נ ״ ה ה נ ה עולים כולם קלל״הממית׳׳ה וכן‬ ‫והוליד הרבוע י״ו אותיות א ד ט יו ב ה א ט ט ס ד פ א‬
‫עולים בגי כ״ח ברכתי ואמר משה ולמה תצא מן ברכה קללא‬ ‫ק הרי מן הכלל י״ו אותיות ומן הרבוע'״ו אותיות צרפס והם‬
‫האותיות הגמול‬ ‫ומן הקללה ברכה והשיבו לו בי כן באלו‬ ‫ל״ב ונ״ה בגי׳ צלה ללמדך שהיא כלולה מכל העשר והעשר‬
‫ועוכש ויימר במה תוכיחו שהגמול והעונש בהם והשיבו לו‬ ‫ספירות יש ל ה ם ‪ .‬חזן אחד ודבר אחד ומנהיג אהד וצולם‬
‫האותיות אלו עולים סת״ר בגי׳ גמו״ל עונ״ש נהפ״ך והנה בהם‬ ‫מביטים אליו יעל פ׳ ו יחנו ועל פיו יסעו והשאר ט׳ אנשים ג׳‬
‫הגמו״ל והעונש ג ס דע לך סת״ר בגי׳יובה״ם הליל׳׳ה והימי״ם‪.‬‬ ‫כ ה ר ס ג׳ לוים ג׳ ישראלים וג׳ ‪3‬אי דינ‪-‬ץ והעשירי יהיה קודש‬
‫חיי״ס שבה״ם ואמר משה מי הוא המחיה המתים ‪ :‬והשיב לו‬ ‫ליי׳ וצל מרו‪3‬עים של עשר ספירות צפי זו הצורה א ד ט יו‬
‫סתי׳ר בגי׳ אלהינ״ו מחי״ה מתי״ם והנה באלה האותיות עשרה‬ ‫כ ה לן מ ט ס ר פ א ק צשתמנה הל‪3‬וע יעלו צולם שפ״ה‬
‫כללם ורבועס העולים סחר בהם השכר והעונש בהם הלילה‬ ‫ע י ׳ שצינ״ה למדת מצאן שהיא צוללת עשר ספירות ‪ 3‬ל י מ ה‬
‫והיום בהם מות וחיים הלילה מאית והנה העוצש היום מאים‬ ‫שנק׳ קדיש ולפן אין קדיש פחות מעשרה וקדיש בגי׳ אור אור‬
‫והנה השכר ואמר משה מ׳ הוא המחיה והשיבו לו הבינה שהוא‬ ‫ויהי אור אלה הם הד״ו‬ ‫}סרמז ויאמר אלה־ם יהי אור‬
‫תלויה כ ל‬ ‫אלהיס ושאל ובכח מי והשיבו בכח הזמן שעליו‬ ‫פרצופים אור במילואו אל׳׳ף ו״ו ד״ש בגי׳ רוח הקדש אליף ו״ו‬
‫אמונה ומי שאינו יולע ומכירו מה לו ולנשמתו וסול הזמן‬ ‫ר״ש ‪3‬גי' איש ואשה ועליהם כתרים כמכין קדי״ש אשר הקדי״ש‬
‫תמלחהו והבינהו זי״ן מ״ם נו״ן בגי׳ ה ח מ ר ) ול״נ גי׳ גלן ך״‪3‬‬ ‫ע ו ל ה אור אור הנה הד״ו פרצופי׳ כלולים בכלל ורבוע ‪3‬עשר‬
‫אותיות מא׳ ע ד ך״ב גי׳ ה נ ״ ל ( והוא החומר הראשון והוא‬ ‫םפירות בלי תה ועתה אגלה לך למה קראום בלי מה א גו י יו!‬
‫העליון יצל ראשון כתר עליון הנותן כחלבינ״ה להחיות‬ ‫כ א כ ח ל ו מ ה נ ה דע שאלו אותיות ג״כ מורות על עשר‬
‫ואם תאכל‬ ‫המתים והנה החמר בגי׳ כ‪3‬רא ילי עץ החיים‬ ‫ספירות ה ם עשר האותיות יתחייבו לצאת מכללם י״ו אותיות וכן‬
‫מפריו ג ם ברוך תהיה ר״ל עץ חיים בגי׳ ברו״ך וראה והבן‬ ‫מאלו העשר האותיות שכתבתי לך מאלף ועד י׳ יתרבע ריבוע‬
‫ששם להט החרב המתהפכת לשמי״ר ח״ת דר״ך עץ החיים בגי׳‬ ‫צרף היייו אותיות של‬ ‫כללם להוציא י״ו אןתיות אחרים‬
‫לשמו״ר בלו ״ח הקד״ש ימלת^המתהפכת הוא נס״ת של תכתא‬ ‫בלל והי״ו אותיות של רבוע עילה ל״ב צרף חשבון כללים של‬
‫בתוץ ת ח נ ה ברתובת התן קולה שם אותיות תצ״ה ה״נ?‬ ‫עשר אותיו׳שעלה נ״ה הוא היי׳ם בגי׳עם הל״ב ועולה בלימה‪:‬‬
‫ועולים בגי׳ המתהפכ״ת ונס ראשי תיבות של זה הפסיק ה ם ‪.‬‬ ‫והצוונה כלל ירבוע של עשר אותיות הכל אל הי״ס היא העטרה‬
‫אותיות הב״ת בת״ק להודיעך שבתשרי נברא העולם והעד‬ ‫ובלימה בגי׳ י׳׳ם הל״ב ר״ל העטרה ק ר א ת ים שהיא של ת״ת‬
‫שהיא ייס הדין ואט אומרים זה היום תחלת מעשיך כי חון‬ ‫הנקרא ל״ב והרי כאן ל״ו פרצופים ועתה בני הגיע ע ת וזמן‬
‫לישראל הוא משפט לאלהי יעקב והנהחב״ת בת״ק ח׳ מחב״ת‬ ‫שתשמע מפי דברים נוראים המגיעי׳ ברום עליון ואצתבס לך‬
‫ק׳ מבת״ק זהו חק ובתוכו בת בת ואחר ילדה בת יבמה דינ׳יה‬ ‫זהשמר לך תדברי סתר הי אין העולם צדאי ומה לטהור ע ם‬
‫בגי׳ הדי״ן ר״ל מדהיייד כיי צורת יעקב הקוקה בכסא הכבול‬ ‫הטמא לכן שימם בסתר ותשא ברכת מאת יי׳׳י וצדקה מאלה•‬
‫וע״כ דינ יה מיעקב ודינה הוא חרב המתהפכת לשמור את דרך‬ ‫ישעו א״ל ר׳ להשימס בסתר א• אפשר כ׳ אדרבא יש לגלותם כי‬
‫ע ז החיים וזהו עץ חיים בגי׳ ברוך שאם תהפכהי הוא כריג‬ ‫רחמים‬ ‫חטאתיו זיבקש‬ ‫השומע עיי׳י ישליך‪ ,‬במצילת ים כל‬
‫ונברא שמו לשמור וכרוי׳ב נבר״א בגי׳ ימין שמא״ל ובגי׳ איל׳ין‬ ‫עליהם ויתקייסנפשו מתנו ונשא ברכה מאת י״יא״ל א״כ שים‬
‫שמי״ם‪-‬והנה צורת המתהפכת כיז הק״ף בגי׳ כח הפנים ובגי׳‬ ‫הדברים האלה באזניך ורע שהעשר אותיות עלה כללם נ״ה יי״ו‬
‫כח הפע״ל כח הק״ף אלף ופ״ה ו״ל כח הק״ף למ״ג ה‪6‬‬ ‫אותיות שהולידו בכללם עלה ר״צ ירבוע כללם היליד‪.‬י״ו אותיו׳‬
‫תשע מאית וכמו שהוא ישר קפ׳יה צרוף קפ״ה ע ם תשע מאית ׳‬ ‫ועולים שפייה הרי כאן נ״ה ר״כ שפ״ה‪ ,‬צרפס כול״ם ועולים‬
‫והוא אלף ופ״ה ה ם וידע זהבן כי הכל תלוי ב״ך ה ס כ״ב‬ ‫ליל שמרי״ם והוא בגי' ע״ת קי׳ץ וע״תין״ז בגי׳הכ״ר מפ״ש‬
‫זבגי׳ יג״ר‬ ‫אותיות התורה והם מנהי״ג המי״ן בגי׳ א ב ד‬ ‫הכר הנפש בגי׳ כשמ״ש זהו וכסאו כשמ׳נגדי וזהו אעשה לו‬
‫זעתה אבאר לך איך הוא הצילוף ד ע לך • בצי‬ ‫שהלותא ‪:‬‬ ‫עזר כנגדו ומלת נגדו בגי׳ בינה עםאיתיית נגדו זבינ״ה בגי׳‬
‫שהצירוף לומה לשמע האזניסצי האוזן שומע׳ הקולות הקול> ‪.‬‬
‫ז‬
‫שבתי וצוכ״ב שבת״י בגי׳‬ ‫גר׳׳י ודל״י שהם משרתי מצב‬
‫יצטרפו לפי צורת הניגון וההברה וזה לך העל כינור וכבל‬
‫מחשבת״י והנה מחשבתי היא בינה והנה לבנה בגי׳ צבינ״ה‬
‫שמצטרפים ובצירוף הקולות האזניס שומעת הלוף ותמורה‬
‫ג ם כבינה בגי׳ ב״י חנמי׳ה ע ם המלות ורעם והבינם שהבינה‬
‫בהבלי אהבה והיתיריס המוכים ביר ימיןושמאלהם מתנענע׳'‬
‫הקרבת הלבנה אל השמש וחצמה משפיע בשמש יצשתניר קשר‬
‫•י‬ ‫והטעם מתוק לחזנים ותהאזלס עובר הקול אל הלב‬
‫המולד בתקופה תבין השפע הנשפע מן המשפיע אל המקבלי‪:‬‬
‫ומהלב אל הטחול והשמחה מ ת ח מ ת באמצעית הענוג חלוף‬
‫ו ד ע כי דרכי הספירות שהודעתי לך הם בסודם בינ״ה ור״צ‬
‫הניגונים ואי אפשר זה לחדשם כ׳ אס בצורת הצרופים זהצירי‪4‬‬
‫סח׳׳ר‬ ‫והוא בגי׳‬ ‫‪f‬״‪ 3‬פעמים נ״ה עולים עת קץ והכל ס״ס‬
‫כך הוא ת כ ה ביתר הראשון הנמשל לאות ראשון בדרך משל‬
‫יהסיד שלהם ל ק י״י עמו וכפר אדמתו עמו עמ״ו בגי׳ עליו‬
‫ה‬
‫ויעביר הימנו אל יתר אחד או שכיס או שלשה או ארבעה אז‬
‫בגי׳‬ ‫‪:‬וזהו עליי בשמים ירעם ויהי למטה בכפו בימינו ימינ״ו‬
‫חמשה יתירות ומן היתר החמשי גלגול ההכאות ‪ ..‬ו י ח ת ל ו‬
‫עלי״ו כל * ל ה רמז הבינה הרומז ללבנה וכן באמת חמת ולבנה‬
‫נגילגול‬
‫בג‬ ‫הקנה‬ ‫םפר׳‬
‫‪:‬‬‫למינה והיא ארצית וטבעה לח ויבש הליו מק‪ ^3‬צירי?י־כשהו‪4$‬‬ ‫בגילגיל ניגינים ונעימות ומילגלים הלב• באמצעית האזטם‬
‫נתילרץ ־‬ ‫בינוני וכן‪ .‬היבש מעט •יזבל הלח במים מקבל הצורח‬ ‫האותיות•‬ ‫כ ן הדבר הזה בצירוף האותיות שהצירוף מגלגלן‬
‫למפרע הפוכים באמצעית הבל המדומה ששמו בביא‪-‬ש אשר‬ ‫מ׳זוץ עד העט׳ !הסתרים שנמצאים בגלגולם משמחים הלב‬
‫הוא באה ס • והיבש ג״כ מקבל זה באמצעית הזוהר '•במראה‬ ‫שאז הלב יודעת את חלהיה ושמחה גיתוסף אליה הוא שנאמר‬
‫הנקראת אספקלריא ופעל הארץ בששי כפעל המיס בשלישי‬ ‫תורת ה׳תמימה משיבת נפש ל ל כשהיא תמימה אז היא משיבת‬
‫כאשר פעל החש והרוח בראשון וברביעי * סיף לבר ‪3‬ני ד ע‬ ‫^פש לשממה זהו‪ .‬משמחי לב והצירוף הואכענין אותיות א מ ש‬
‫־‬ ‫ל־ לכולם יש זוג והשביעי אין בו זוג כי אס כנסת ישראצ‪-‬‬ ‫שפירושו אויר מיס אש והנה א מ ש אויר מים אש א ש פ אייר‬
‫זרע‬ ‫והסוד הזה הוא כפלא מאד ומופלג א ב ג ח ת‬ ‫שאס‬ ‫אשמים ג ‪ 1‬ש א מיס אש• אייר מ א ש מיס אייר אש‬
‫ביסוד ת ״ ת וחיית בגימטריא שנים שנים ר״ל ח״ת ספירות‬ ‫אש אויר מים ש מ א אש מים אויר והנה הצירוף מהרש דברי׳‬
‫הת׳ הוא שנים וט׳׳ת סטרית הת׳ הוא שנים בגימטריא ד ק ו‬ ‫יזדשים שמחת הלב וכן כל כיוצא בזה ובאלו והרומים להם •‬
‫ז• ט ת זהו שנים שנים באי אל נח אל התיבה זכר ונקבה זי‬ ‫ויריע )הבן שמה שאמר שלג שתחת כםא הכבוד בגימט׳ ההש״ך‬
‫בראש זכר והה׳ בסוף נקבה צלפס והוא ז״ה זהי'‪:‬ודיעולם‬ ‫הוא שנאמר חשכת מים עבי שחקים זהרמיזו במאמרם יאמרו‬
‫כעני ן שנאמר זה אני ואניהו י והבן בני הז׳ ראש יה׳ זנב‬ ‫כשתגיעו לאבני שיש טהור אל תאמרו מיס מים שנאמר דובר‬
‫שזה בראש התיבה וזה בסיף התיבה והאותיות שבין הז׳ זכר‬ ‫שקרים צא יכו ן לנגד עיני ומלת אבני יורה על שני מינים‪ .‬י‬
‫ובין הה׳ של נקבה הם אותיות כ״ר נק״ב ׳ועולים בגימטריא‬ ‫והעד דכתיב ונטה עליו קו תהו ואבני בהו והאבן אחת הוא‬
‫חשמ״ל פ ע ם ח״ש יפעם מ״ל ותבין אמיתת זה הסיד מסול‬ ‫אבן שתיה שממנה הושתת העולם ומלת שתיה מידה שני ענייני׳‬
‫חצי כ ס ף יהצי זהב ושניהם יאמרו לך כלברים האלה קה כסף‬ ‫אחת מלשון שתי והשתי הוא יסוד הערב ואחת מלשון והשתיה‬
‫והצי זהב ר״ל חצ׳ייכס״ף וחצ״י זה ״ב בגימטריא קה כ ס ף והצי‬ ‫כ ד ת ‪ .‬ור״ל שהבינה הוא יסיר ועטרה הוא יסור אלא שזו‬
‫זהב והנה חשות וממללת כי זכ״רונקב״ה בגימטרי׳הט כ ס ף‬ ‫בעליונים וזו בתחתונים וזהו שאמרי שמשם ה ק ל ה משקה כל‬
‫חצי זהב וכן זכר ונקבה בגימטריא ק״חכם״ף יחצ׳יייזה״ב‬ ‫האלמת והיסוד נופל בזו ובזו זהו האבן אחת ה ק ר א שאיה‬
‫כשהוא חצי כסף וחצי זהב חשים וכשהוא קח כסף יחצי זהב‬ ‫וה^כן השנית הוא ספיר דמות כסא והאבן הראשון יאיר לאבן‬
‫ג‪0‬‬ ‫ממללות א״כ זכר ונקבה מירה זה פ ע ם ח״ש ופעם מייל‬ ‫השני ליל פי׳׳ השני כפי׳ הראשון אלא שזאת מקפת בכל וזאת‬
‫תבין זה מאדם הראשון שהיה קרבנו כזה שארז״ל שור שהקריב‬ ‫מוקפת מכל ושניהם נקראים מים ושניהם נקראים אבן אלא‬
‫אלם הראשון קרן אהל היה לי במצחו שנאמר ותיטב לה׳ משור‬ ‫שאין השגתם השגה אחת וזה מי שהשיג בהם אל יחשוב שהם‬
‫פר מקרן מפריס מקר"‪,‬׳ בגימטרי׳מפרי׳ייס והסול כי י׳ מספר‬ ‫אחד רק בשם דא״כ דובר שקרים ואעפ״י שאמרתי לך שהבינה‬
‫ספרים ר״ל י׳ מספ׳׳י היא מפרי״ס ואס חהפכהו הוא ספרים‬ ‫נקר׳ אבן ומים היא הגוזרת והיא שעשתה הרקיע להבדיל בין‬
‫והנה מקר״ן בגימטריא זכ״ר ונקב״ה מפרי״ס בגימטריא זכר‬ ‫מים העליוני׳למיס התחתוני׳ ומכאן תבין שיש הבדל ביניהם‪:‬‬
‫ונקבה והנה זכר ונקבה בגימטר׳ השכינ״ה וגס הכל הר סיני‬ ‫והבן שג׳ הבדילים ה ם והםאלהים רקיע ואדם‬ ‫וראה‬
‫ר״ל זכר ונקבה בגימטריא הכ״ל ה״ר סינ״י והם כלוליס כל‬ ‫האלהים שנאמר ייבדל אלהיס י הרקיע ויהי מבדיל‬
‫שם ור״ל זכר ונקבה בגי׳ כ״ל שיים יכ״ש בגי׳ שם האלם ר׳׳ל‬ ‫האדם ש<^ם ישראל לבד שנאמר ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם‬
‫זכר ונקבה בגימטריא ש״ס ה י ד ם שכולל שם אב ואס ר״ל שם‬ ‫א ת ם אתם קרויס אדם ואין אומות העולם קרויס אדם וזהו‬
‫האלם בגימטריא ל ס א״ב וחיים וזהו מקרים ר ״ ל ; ‪ 0‬ט ׳ ל ם‬ ‫נעשה הדס כי האומית אינן נקראים אדם אלא בהמה ונקראים‬
‫בגימטריא מקרי״ס ממנו הולד נוצל ל״ל שם האלסגגימטליא‬ ‫בשם אדם בשיתוף השם כעין הבהמז׳והחיות והעופות שכולם‬
‫יל״ל מצייר זגסגיימקז״ר ד״סוהנה מקור לידה רי׳ל ייקור ד ם‬ ‫נקראים בהמית הן טהורות וטמאות וכן העופות כן האדם‬
‫בגימטרי׳מקור הלד׳׳ה מצירף שם ודם ל״ל זכר ונקבה בגימט׳‬ ‫כולם נקראים בשם המין אלא שזה אדם טהור וזה אדם טמא‬
‫ש״ם וד״ם אנדריגינו״ס ר״ל זכר ונקבה בגימטריא אנדרוגיניס‬ ‫וא״כ ישראל מובדל מאומות העולם הוא שנאמר ואבדיל אתכם‬
‫ושניהם אסר״י ט״ן ודייג ר״ל זכר ונקבה בגי׳אסרי׳י נו״ן ודיג‬ ‫מן העמים להיות לי ונאמר והייתם לי סגולה מכל העמים כי‬
‫וזה תבין• מן אסרי לגפן עירה ולשרקה בני אתונו כ י ס ביין‬ ‫לי כל האלן יאי׳כ ג ס הם צריכים להבדל הוא שנא׳ והבדלתם‬
‫לבושו ובדם ענבים סיתה ט שם ב! ע״ב חתים ליין ר״ל ד־י״ן‬ ‫בין הבהמה הטהירה ובין הבהמה הטמאה ובין העיף הטמא‬
‫בגימטריא ע״ב ביי״ן ובד״ס בגימטריא עד״ן והם אני עדים‬ ‫לטהור ובכל אשר תרמוש האדמה הבדלתי לכם לטמא ואומר‬
‫נולדים מסוד הגפן ע ם ענבים כי כן ל ן מורכב מע״ב פנים‬ ‫זאת תורת הבהמה והעיף ובכל נפש הרומשתבמיס ובכל נפש‬
‫ומהם ת ד ע ט יש ענבים בג״ן יכשתצרף גפן ע ם שרקה תמצא‬ ‫השורנת ע ל ה ר ק להבדיל בין הטמא ובין הטהור ובין החיה‬
‫ג״ן משותף ע ם שר קפ״ה ר״ל הגפן והשרקה הם הד״ו‬ ‫ולע והבן בני סיד‬ ‫הנאכלת יבין החיה אשל לא תאכל ‪:‬‬
‫פרצופים והם שר קפ״ה שעולה בגימטריא שר הפנים *‬ ‫נפלא ט שר״ץ נפ״ש חי״ה היא אצל המקובלים השלימים סיר‬
‫באמת כי זכר ונקבה הוא שמים כוללים ז״ח שמות‬ ‫ותדע‬ ‫גדול ונפלא מאד מאד והואשר״ז‪1‬פ״ש חי״ה בגימטריא ש ל ן‬
‫ל״ל זית פעמים כ״ו עולים שמי״ס ז׳ מהם זכות‬ ‫מבי ״ר החפ״ין והוא בגיחטריא ת׳‪ 7‬מכי"ר טיפ״ה אשר ממנה‬
‫בשם יעקב שמלתו מלת אמת ל״ל ז׳ פעמים כ״ו עולה יעקב‬ ‫הגוף המלמה והיא נחלקת לשני למים ־ למים בגימטריא ד״ם‬
‫הוא התפאלת הנחקקות בעשר לבלות שתיבותיהס עקב הוא‬ ‫וד״ם וכן שרץ נפש חיה בגימטריא אג״ם שהא׳ מולהאל״ף‬
‫יעקב והי׳ כ״ע ואותיותיהם עשרים ר׳׳ל אותיי׳ י׳ הלברות ה ם‬ ‫ו ל ס היינו א ל ם היינו ל״ס רם בגימטריא א״ב א״ס והוא שם‬
‫עשרים כי שני יודי״ן ליעקב ולישראל ושני יורי ׳ן עולים כ׳‬ ‫המפורש במילואו יו״ד ה״א ו״ו ה״א ונפש חיהבגימטריא חצ״י‬
‫וכ׳ היא עשרים ועשרים בגימטריא כת״ר שהיא כתר יעקב‬ ‫הש״ס ובשעה שרץ ומתנענע הוא שם שלם יי״ד ה״א וסוד‬
‫אשר לו שני יודי״ן העולים עשרים ועשרי״ס בגימ׳ שר״י ע״ם‬ ‫ישרצו המים בגימטריא •רצ״ו השמי״ס ומצטייר י״ה כי ביה‬
‫שיי ע ם בגימטריא רוחות לומר לך כתר יעקב היא בהיות דיה‬ ‫ה׳ ציר עולמים וייצר בשני יידי״ן יצר יצר שש מאוח ושש מאית‬
‫הקודש בגן עדן ר״ל רו״ח הקוד״ש בג״ן עד״ן בגימטריאכתר‬ ‫יגגימטדאשק״ר ואמ״ת חתומים ביצירתו שלאדם י״המלא‬
‫יעק׳׳ב ט איש ואשה ערים בגן ר״ל אי״ש ואש״ה עדי״ס בג״ן‬ ‫•לד ה״א והוא יהי״ה תמלאהו יו״ד ה״א י א ה״א והוא א ל ם‬
‫שמיז‬ ‫בגימטריאכתר יעקב • והאמת בני דעלר שז׳‬ ‫שק״ריאמ״תבג׳׳ בהזלר ו נ ק ל ה ב ל א אות״ם הדמיון הרע‬
‫זכות וח׳ שמות חובה כשם יצחק ר״ל יצח״ק ‪:‬בגיתטריא‬ ‫צודק ומכזב זהבן זה כי האלם נברא ביצר טוב ויצר הרע וכן‬
‫עולה ח׳ פעמים ל ו ‪ .‬שהיא ‪,‬יהו״ה ‪ . .‬ו מ ד ת ‪ .‬יצחק‬ ‫האלם העליון באש ומיס והגה נאמר תוציא הארץ נפש חיה‬
‫מדת‬ ‫א‬ ‫כל‬
‫הקנו*‬ ‫ספר‬
‫טיפ׳יה מ״ש הי״ה מלואה י וזהו תוצא ה א ת נפש מיה למינו!‬ ‫שם‬ ‫ו ע ל כן‬ ‫ע ל נאמן‬ ‫שמוח ח ו נ ה והאיל‬ ‫*ןרת הפחד ע ״ ג הם׳‬
‫תשעים והנה ארן‬ ‫ה א ק הידוע וסימן א ל ץ אלף מאתיים‬ ‫‪6‬שתו ר ב ק ה ושניהם שני הפכיים כי מדתה מדת הלין הקשה‬
‫*שרחל שהיתה ארץ כנען שהוא לב העולם וזהו מבכ׳׳י נהרויס‬ ‫שנאמר ו ת מ ה ר ותורד כ ד ה העינה והער ברבר כי הנזם ע ל‬
‫שהוא ג ס ה‬ ‫ו ד ע שכוכב שבת״י מ ג ד ה בכוכבים‬ ‫חב*ש •‬ ‫ו ה צ מ י ד ם ע ל ידיה והוא בגימטריא כל״ה שיילי״ה ה ם‬ ‫•אפה‬
‫ראוי להגביה ישראל אומה אחת מנ־ל‬ ‫מחביריו והנה הגבוה‬ ‫ג ד ״ ה הנזם ע ל אפס הזמ״ן על ידיה ר״ל והצמיידים על י ד ה‬
‫האומות כי גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם והגבוה היא‬ ‫‪ #‬י מ ט ד א מצו״ה ידיים על •דיה ט ח ו ת פועלות על טחואיה‬
‫עפר ארץ ישראל ועליז גבוה שהשומרו הוא שבת״' וישראל ה ם‬ ‫וע״טהיא מהפכת כוונת יצחק זיהפיך ה ׳ אלטך לך את הקללה‬
‫גבוהים עליהם על שניהם וזה ידוע ומבואר ‪:‬‬ ‫לברכה ט אהבך ה׳ אלהיך אימתי ויאהב יצחק את עשוי ט ציל‬
‫מימיות ע ם לפש חיה‬ ‫והבן כי כשהחבר נפש היה‬ ‫ו‪1‬ע‬ ‫גפיו ל״ל כ י ציד בפיו בגימטריא כ״י צ״ף ביריי׳ו ושירים ידי‬
‫ארצית מוצא ביניהם תכלית ההבדל אך לשתיהן רשות‬ ‫?גשו‪,‬והוא מ ד ת החרב ועל חרבך תחיה רוצח עשו ליצחק ורבקה'‬
‫ור״ל רשות באו״ל!‬ ‫ל״ל נפש איה נפ״ש חי״ה בגימטריא רשו״א‬ ‫אוהבת את יעקב ואין שם ט ע ם מפורש' ו ע ״ כ נצחה במטעמים‬
‫אאומי״ם כלומר שהם אותיות בטבע כלומר אותיו״ת טבעי׳׳ו!‬ ‫ט העובל מיראת‬ ‫שאינה לומה עיבר מאהבה לעובד מיראה'‬
‫בעיל״ס ובשנייה ובנפ״ש אבל הלשונות ה ס הסכמיות וצורת‬ ‫מ ק ש ט ע ם לעבידסו ואם אין מיטעם לו אוזר מאדוני אבל‬
‫ה ם פעולת ילהית לבד ושתי‬ ‫וחבור לשוננו‬ ‫אותיותינו‬ ‫ויעאש שים‬ ‫העובד מאהבה כל עבודתו מוטעמים לו תמיל •‬
‫הנפשות ס ו ל ם שבת״י וצד״ק ר״ל נפש חיה נפ״ש חי״ה בגימטל^‬ ‫לעתך יכוונחך לדעת דברי אלהיס איים ידע כי מה שאם י״ה‬
‫שבת״י צד״ק רמז שק״ו ציי׳ת ר״ל שבתי צדק בגימטריא שקי*‬ ‫שמות מיוחדים ה ם ו׳ שמות מכוונים והנה האיתס שלהם יה״ו‬
‫צי״ת שהוא שם בן מ״ב וממנו נאחזים והס ז׳ שמות ושק״ו צי׳׳ת‬ ‫ו״ל שמות מיוחדים יהו״ה שמית כנויס הם אלכ״י וי״ה פעמים‬
‫ודגי״ם ר״ל‬ ‫וסודו בתוליה‬ ‫שס שביעי והראשון ^ " * ׳ת״ץ‬ ‫וזהו החותם שלם יה״ו י״ה‬ ‫יהו״ה עולה י׳ פעמים אדני׳׳‬
‫אב״צ א״ץ בגי׳ בתול״ה ודגי״ם כי ראשו אובר בשני מזלו׳ שהם ׳‬ ‫יהו״ה ו׳ אדנ״י והנה שש״י קצ״ה מפ״ה ג ס קצ״ה מפ״ה ר״ל‬
‫בתוליה ורגי״ם וסופו חובר בשני כוכבים שהם שבת״י צד׳׳ק‬ ‫י״ה פעמים הוי״ה עולה שפ״י ותחלק שפ״י והוא קנ״ה קצ״ה‬
‫ועושים הרקי״ע א״ש ורי״ח ר״ל שבת״י צד״ק בגי׳ הרקי״ע‬ ‫ב׳ פעמי׳והרמז כריב אחד מקצ״ה מזה וכלוב אחד מקנייה מז?‬
‫ל״ל בתול״?‬ ‫א״ש ורו״ח והמזנו^עושים דייו מימי״׳ וע&ד״י‬ ‫מ ן הכפורת יהיו שני הכרובים כרבים כתיב כרבי״ם ה ס נצח‬
‫במולדת ח״י וג‪5‬‬ ‫וסודו‬ ‫ודגי״ם בגי׳ דייו מימי״י ועפרי״י‬ ‫והוד שים עור על זה ה׳ שמות מיואדים שהם שני שמוא‬
‫!‪$‬‬ ‫ר‬ ‫היצזלות ר״ל במולד^א בגי׳ המזלו״ת שהם הראש‬ ‫מטוניס ותמצא הכל חתום בהוי״ה דיל ה׳ פעמים סי״ה ה ם‬
‫הס״ם^יה״זשהואשס‬ ‫היאשט‬ ‫בתולה ודגים בגי׳‬ ‫ומה‬ ‫שתות מיוחדים ושני פעמים אדנ״׳ ה ם שמיא מכווצים‬
‫הרא״ש ג ס גלגל תלי ור״ל בחולה ודגים גי׳ גלי"ל תל״׳ וכן‬ ‫שעולים אלו עיליס אלו והנה הוספת על י״ה פעמים הוי״ה‬
‫מזל י״ב בהולה סוף הז׳ מטלה ר״ל כשתהחינ למנות מטלה‬ ‫ועוד הוספת‬ ‫ההי״ן וי׳‬ ‫עור ה׳ פעמים הוי׳׳ה הרי שני‬
‫ודגים סוף הששה מתאזנים‬ ‫באולה סוף הששה‬ ‫•בא‬ ‫שני אדנ״י על ו׳ אדני הרי כאן ב״ו זהו הכל התום בהיי״ה כי‬
‫כשהתחיל למנות תמאזניס ששה יבא הדגים בסוף הו׳ והאמת‬ ‫שניההיי׳ן וי׳ וב״ו ה ס אותיות בהוי״ה בהשם הקדיש אשר הכל‬
‫מזל מאזנים נברא משם י״ה מרובע ג ס מזל טלה נברא משם‬ ‫הי״ה ר״ל מי״ה שמית המיוחדים ומה׳ שמית מיוחדי׳ שהוספת‬
‫ו״ה מרובע רי׳לאם הרבע שם י״ה ותאמר י״ה פעמי׳י״ה עולה‬ ‫ה ם הי״ה והי״ה פעמים הר״ה עולים ו׳ פעמים אלנ״י ובי‬
‫יכ״ה והם מזל מאזני״ס עולה רכ״ה ג ס אס תרבע ו״ה ותאמר‬ ‫?עמיסארנ״י א״כ בהיי׳׳ה יצא מהי״ה זהו הכל הי״ה ורמז‬
‫ועולה ג״כ מז״ל טל״ה קכ׳׳א‬ ‫ו״ה פעמים • ו״ה עולה קכ״א‬ ‫כת מעשיו הגיד לעמו לתת להם‬ ‫הגדול בני חביבי הוא זה‬
‫ל״ל רביע י״ה רכ״ה‬ ‫ורומזים יחד ה׳ איש מלהמה ה׳ שמו‬ ‫ואס אכפול‬ ‫נחלת גויס • בעבור ישמרו חוקיו)אורותיו יצצולו‬
‫והנה בתולה עפר דגים‬ ‫ורביע ו״ה קכ״א עולים בגי׳ שמ״ו‬ ‫מלת כ״ח הוא עילה יו״ס ל״ל י״ו שמות מנוונים שהם אדנ״י‬
‫ר״ל באילה דגים בגי׳ שנ׳׳י‬ ‫ומים בתולה ודגים שני מלכים‬ ‫י״ו פעמים עולה מ׳ שמות המיוחדים שהם מ׳ צעמים היי״ה‬
‫מלכי״ם עפר ומיס שניהם קשורים שניהם חייבים ר״ל עפ״ר‬ ‫‪ fry‬יו״ם יו״פ אדנ״י מ״פ היי״ה כי כן לעולם ששם הוי״ה‬
‫ומים בגי׳ שנ״י חייבי״ם בשני זכאים ר״ל שני חייבים בגימ׳‬ ‫עולה אחל אחד שוס בשוה והכינוי שהוא אדני עולה אחד אאל‬
‫שנ״י זכאי״ם ערפל״ס ר״ל שגי חייבי׳בגי׳ערפליי״ס רקיע״״ם‬ ‫?חל אחל אחד א״כ י״ו פעמים אלני מ ׳ פעמים הוי״ה וזהו‬
‫בשני זכאים בגי׳ רקיעיים ונבראים ע נ ף מענף ר״ל רקיעיים‬ ‫גהבראםר״ל באדני שעולה ה׳ פעמים אחל אתל אחל אתל‬
‫ענ״ף מענ״ף ומהם נותנים הבניינים ונמסרים המינים‬ ‫‪3‬גי׳‬ ‫כי בי״ה י״י צול‬ ‫‪$‬חד ונעלם הה׳ י׳ כזה ה״׳ היא שנאמר‬
‫לענפיהם ר״ל ענף מענף לענפיהם ודע כי סיר נחלת גייס‬ ‫אדנ״י‬ ‫עולמים כי הה׳ לעולם נעלמו י׳ ילע ששני &עמים‬
‫גבריאל אש ר״ל נחל״תגו־״סבגימטריאגבריא״ל א״ש ומראהו‬ ‫? ם ה״& יהי״ה ולע שסמי אחל עילה שנים יחצי המיוחלים‬
‫במראה אש ר״ל גבריאל אש בגימטרי׳ מראה ‪ It‬וישראל נחחמו‬ ‫ו״ל אדניהם ה״פאתל ועולים שני כ״ו וחצי כ״ו שהם ל׳‬
‫בכוחי ר״ל גבריאל אש בגי׳‪%‬שראל שנאמר מימינו אש דת למן‬ ‫חצי‬ ‫‪ 9‬ע מ י ם אהל אחד אחד אהל שני כ״י יאחל הלשאל הוא‬
‫והיאהמ״ר פרט״י ר״ל וישראל בגי׳ חמ״ר פרט״י ולפיכך ע״י‬ ‫כ״ו ־ וראה ע ת ה בני והבן זה המש״ה וזה שני״ס ל״ל אדני ה׳‬
‫הממה טיפה ר״ל וישראל בגי׳ תמח״ה טיפ״ה והוא בזמן שישר‪11‬‬ ‫סעמים את״ל ויהו״ה שני פעמיי אחד וכשתאמר זה חמשה‬
‫*נושין רצונו של מקים ואס לאו יאחר ע ל ע ת קז בר״ן לממשלת‬ ‫שניםבגי׳ חתשי״ם שנה וזהו וקלשתםאת שצת האמשיםשנה‬
‫הכתו כאשר כתבתי לך אבל אם ישתדלו לדעת שמו הגדול מיל‬ ‫אברך לי״ו‬ ‫רי״ו י ׳ ל מספר‬ ‫‪3‬רא״ם אבר״ם בגי׳ אבר״ך‬
‫נעשה שמאל ימין והטיפה שנכתבה ממנה הבריות במרת הדין‬ ‫למשפ׳הגלות שמספ׳שמתיו יהיהארכ״ב אל״ף ומאתי'ועשרים‬
‫הקשה ובכף חובה נמתקת ונכתבה במקומה הפכה ואליפה והו*‬ ‫ושתים שנה ויושלם בשנת השמשים וישלימו הניצריס שנת אלף‬
‫ועיין‬ ‫טיפהאתומה במלא הרחמים חזקה ובכף זכית חקיקה‬ ‫)מאתי׳ומשעי׳וזסמה שאמרו אש הרשים בכתב אמת כי בדבריו‬
‫‪e.‬‬ ‫על כל לבר ולבר יעל כל רמז ורמז ואבין הסול מהגאולה‬ ‫ראשה ע ל משכבה באדי! הלמא‬ ‫א מ ו דניאל חלםחזאימזו•‬
‫ו ע ת ד ? אספר לך בצי בענין המאורעות והמקראות ולע והבן‬ ‫מ ב ראש מילין אמררילרי׳ש אמ״ש אלף מאתים תשעים ראש‬
‫ולא תצטעוני דע בני כי פ ע ם אאת נפלת• בים ושם‬ ‫*•לין א מ ר מ א ל ץ ישרא״ל ר״לראש‪.‬מילי? אמר בגימט׳ מארן‬
‫מצאתי את ג׳־ד בן יעקב הוא הדג שבלע את היונה ושאלתי ע ל‬ ‫ר״לחלמאכאבבגימטריא‬ ‫*יאלחלמאכתנכ״חא״םלב׳ימ‬
‫ל ג הזה אצשים אארים שמצאתי שם ואמרו לי כי הוא היוצר אור‬ ‫וארן ישראל גבוה מ כ ל הארצות ושמה נחלת‬ ‫כ״עא״סלב״ת‬
‫‪,‬‬
‫ובורא אשך ל׳ל א‪3‬מ של ג״ד הוא יעקב היוצר אור והדג ה ו *‬ ‫מים יחתום ע ל י ה ל^' ‪,‬׳ והו^הטיש׳׳ה מתול״השבגימטריא‬
‫התוליל‬
‫בד‬ ‫המנה‬
‫‪J‬‬
‫‪1‬‬
‫ספר‬
‫ג׳ חמש של פרעה נקראים‬ ‫יגהס סימנים‬ ‫‪.‬המוליליאת התשך והיא בלע את היונה שעלה שבעים ואחר‬
‫מכל צד)ואלו ה ס צורתם(‬ ‫סימני ר׳ יהודה‬ ‫;יותל שעתיד האחר לבלוע את הע׳ והוי! בולא חשך וכלי חרש‬
‫ח ש ע‬ ‫כ‬ ‫יד צ‬ ‫מ ת‬ ‫א‬ ‫׳פעמים נשברים ופעמים עומדים בשמירה פעמים מתחלפים‬
‫ש ח *‬ ‫ש‬ ‫ע ד‬ ‫מ **ר צ‬ ‫‪#‬‬
‫מכלי אל כלי אמרתי זה בורא והיוצר מי יצר ואמרו לי כלים‬
‫‪0‬‬ ‫כ נ‬ ‫כ‬ ‫בא ח‬ ‫צ מ ח‬ ‫ת‬ ‫תכים וטהירים ונק״ם אין ערך להם יאין דמיין לזכותם ואמרתי‬
‫ו ע ת ה בני ראה גם ראה הסר העירי ן מעיניך זריזה בשכל‬ ‫׳מי נתלה במי ואמרי ל׳ קטן בגדול ומיד אמרתי ברוך אתה ה׳‬
‫הדק שאלה השלש של ר׳ ׳הירא ה ס בסימנים גו״ט‬ ‫אלהינו מלך העילם ייצר אור ובורא תשךעישה שלום ובורא‬
‫שהם שלישית וששית ותשיעית כי ה ם שלש של שלש ג ׳ והעשירית‬ ‫את הכל ובההוא שעתא נתמלא כל הים אורה ומיד אמרתי רצון‬
‫יראיו יעשה יצאתי מ; הים ומצאתי שס מיני אנשים רבים שהם‬
‫לבדה ובה תלוי כל סוד בראשית וכל ס פ ר יצירה של אברה©‬
‫חכמים גדולים וכולם היו שמם ישראל ובשם ישראל יכונה‬
‫אבינו בל״ב נתיבות ר״ל גו״ט מן הד׳ ועד הכ׳ שלישית מן הדי‬
‫האמת בכי מ ה ם היו בקיאים בראשי פרקים תדרך אמונתינו‬
‫ועד הש׳ ששית מן הד׳ ועד הח׳ תשיעית והעשירית לבדה‬
‫ו מ ה ם לא שמעו ממנו דבר בעולם ומהם שמעוהו יגינוהי יש‬
‫וזהו בראשית ברא‬ ‫הוא ‪3‬׳ ר״ל וזה הב׳ רמי בחכמת שלמה‬
‫מ י שגנה אותה מרוב מעלתה ומיעוט שכלו ויש מי שגנה אותה‬
‫יהנגע רמז באחרונה שפעמים נ ג ע ופעמים עיונג וקראת לשבת‬
‫מפני שלא האמין בה וחושב שאינו אמת בשום פנים ־ וכל אלו‬
‫ו ר א ה והבן שזה הב׳ קראו הקב״ה נ ג ע שיאמר‬ ‫עילג‬
‫שלא שמו שכלם לרדוף אחר אמונתיני ולהוציא את שכלו בה‬
‫עור נ ג ע אחד אביא על פרעה ועל מצריסיאח״כ ישלח אתכם‬
‫מ כ ח אל הפועל השם מכניעם ימשפילס ‪..‬ותעלה עול קשה על‬
‫מזה כשלחו כלה גרש יגרש רמז לגלות האחרון שהוא בסוף הכל‬
‫שכמם בעוה״ז עושים הרבה ויש להם מעט והרב בממון ישפיל‬
‫ר״ל כל״ה מתהפך הכ״ל כשלח״וכלה זהו ולחש״ךקרא לילה‬
‫נ ׳ מאליך אפיה וגבי דיליה ואין צריך לימר בעיהיב יי לכם עמי‬
‫הוא שם השטן ליל ולחשך בגי׳ השט״ן קרא לילה שמו של‬
‫הארצות שאין לכם עיניס לראות ואזנים לשמיע ועל מ•‬
‫מל>ך הממונה על ההריון המגיע זרע לבנה ונקרא ג ס לילה‬
‫גטחונכס אך מי שהוציא בה שכלו לנכה אל הפועל הנביאי׳ א•‬
‫מזה ר׳יל‬ ‫ומלת השטן בגי׳ זרע לבנה גרש •גרש אתכם‬
‫אפשר לי להכחיש מאמינתינו בשום פנים בעולם כשם שא״א לו‬
‫הסימנים של ר׳ יהודא והאותיות העולים בני׳ אתכ״ס מז״ה‬
‫להכחיש היות אדם מזרע זכר ונקבה אע״פ שזה מורגש וזין‬
‫שהוא מכת הבן ל ל אתכם מזה בגי׳ מלית הבין והרמז אמרו‬
‫מקובל ר״ל היותו האדם הוא מורגש אך הכמה האמיתת היא‬
‫ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות‬
‫מקובלת הואיל ושב מושכל אצלו לא יוכל להכחיש ל הוא א׳ כי‬
‫שנה וגם אמר ויהי בעצם היום הזה ר״ל ויה״י בעצ״ס היו״ם‬
‫היא רואה שצריך לגלגל בה כל התורה כילה שהוא שמותיו של‬
‫הז״ה בגי׳ רפאל הנקרא אי״ש יי יפאל בגי׳ אי״ש והוא שריפא‬
‫ה ק ל ת וצריך לחרש בכל אות יאות ובכל תיבה ותיבה נפלאות‬
‫את אברהם יצאו כל צבאות י״יי יגאיז מצרים י כ״ל צבאוי׳ת‬
‫מחולשות מ ע ת לעת יצריך לעיין תיבה אחת ולקשרה באחרון‬
‫י׳יי בגי׳ עשר״ה וכן הוא החשבון הוא חלק לתלת כי י׳ פעמים‬ ‫י י• י‬ ‫‪-‬‬ ‫•‬ ‫‪• I‬‬ ‫‪1,‬‬
‫אלהים בגי׳ לתליית שמלת אלהיס היא כולל ר ל אלהיס בגי׳‬ ‫ולהניח שניה ולבקש שלישיה לקושרה עמה ועוד באחרות פ ע ם‬
‫כולל והוא שם כינוי ל״ל אלהים בגי׳ כינוי למדת הדין והוא‬ ‫נחצייס יפעם בראשיהם ופעם בסיפיהס פעם במספלס יפעם‬
‫בתמורתם עד שיצא מכל מחשבותיו הראשונות ויתחדש בשכיית‬
‫ב״ל שלמטה והיא כולל שיי אומרים ושני צורות תהו ובהו נפש‬
‫אחרות חוקות ומעולות מהןתמיר זו אחר זו ו ע ם כל זה שיעשה‬
‫וכן‬ ‫נפש ל״ל י״פ אלהיס עולים תליי ובה״ו תה״ו ו ב ל ו •י‬
‫אלו כל זמן ששם הקלוש התום בתוד דמו לא ינענע ולא‬
‫עולה נפ״ש נפ״ש החי וארצי בסוד הו׳ שהם כיגל ב״ג כ ה ‪:‬‬
‫ירגיש בי שהתנועה במקורו ובמקומו ולא ברח מפניי למו מלת‬
‫‪ )Til J Y I‬טת והנה גבי״ה מעל נבו״ה שימר‬ ‫אכג‬
‫והנה הב״ג למעלה מה״ו כי‬ ‫ה פ ל ד ע ם מדת השמחה ל ל ׳ו״ל ה״א ו״ו ל א עולים ל ם‬
‫ופניו ה ס העטרה וכאשר לא ישיג בזה עדין לא עלה בילו לבר‬
‫א״ב עישין ג׳ ב״ג עושים ה׳ אב״ג עושין ו׳ י מ ה ל׳ ימים ד״ל‬
‫ב״ג ה״ו הנעשים גבוה ה ס הד׳ ימים שסודם צ״ו צ״ו ב״י צ״ו‬ ‫מכל ההשגות הנמא׳אבל צשיתהיל השם שסודו ל ם וד״ו ל ל‬
‫ל ל כז ס ט ו עולים ל׳ ימים שהם ל ד וצו צו צו צו ה ם‬ ‫וד״ו בגי׳ יהו״ה להתנועע בתוכו‬ ‫ל״ם בגי׳ הוי״ה במלואו‬
‫כ‬
‫אלבעה שמות ומהם י׳ למיס ד נ ם ל ק מאל ל ל ל׳ ימים‬ ‫יירגישנו כמו שמכיר מקום באבן אז ידע שידיעת השם פועלת‬
‫וזהו י׳ למים‬ ‫גגי׳ י׳ למים ול׳ כולל ל׳ עשירת שהס מ׳‬ ‫בו והתחיל להוציאה מכח אל הפועל * ומכאן ואילך •היה נידון‬
‫וכשתכניש בצולה זי י־ זך וך וך המצא כ ל ל קהס שני אלפים‬ ‫גמרת כלם אחת אל אחת יצריך שיעמוד חזק במלחמתם כי‬
‫ו ל ל ל״ל ה״ך עולה ת״ק למ״ג יד׳ יזין הלי ל׳ פעמים ת״ק ‪3‬׳‬ ‫ה ם שליחי העליון בוחנים ימנסיס כהי שנאמר כי מנסה ה׳‬
‫אלפים יל׳ פעמים ז׳ הםכ״ד זזהו כבד שסולם שני אלפים‬ ‫אתכם ויזהר שלא להרהר בעהי׳ז ואס לאי הוא נאבד מהעוה״ז‬
‫ו ל ד ו‪3‬׳ אלפים ע ם ה׳ כשהס ד׳ כבל חוזרים אל כבל א ח י‬ ‫ומעוה״ב ויתפלל ויתחנן תמיר לשם הנכבד להצילו מבחינות‬
‫כי ה׳ שם אחד ל ל ל׳ פעמים כב״ר הוא ר״ק שהוא ד׳ פעמים‬ ‫ויזכה ב ל ר התחתון‬ ‫כמדות עד שיצא זכאי מ ל ד העליון‬
‫יך זך יך יך שהיא כבד אחד כי ה׳ שם אחד ה״י מלא ‪i t o‬‬ ‫ףאריך ימים בעוה״ז ויזכה לחיי עולם הבא ונוחל שני עולמות‬
‫שניהם והס יו״ד ה״א זהו שם שלם וע״כ כתיב היא הלילה הזה‬ ‫עוה״ז ועוהי׳ב הוא שנא׳ כי בי ירבו ימיך וייסיפו לך שנו׳ חיים‬
‫לה׳ וע׳׳כ אמר בסיף ליל שמורים הוא לכל בני ישראל לררה״ם‬ ‫אורך ימים בימי‪,‬׳ ובשמאל׳ עושר וכבוד ונאמר את מספר ימיך‬
‫שכל הפגעים לעיס ספי תמו לצלק ה״ם‬ ‫בגי׳ לצדיק ת ם‬ ‫אמלא ואחר ששמעת מפי כל אלו הדברים איך תוכל לכתוב כל‬
‫אותיות צ״ל ליתק״ם שימורים לכל בני ישראל) פלאות( לכל‬ ‫פי׳ השורש ולהכינו ממה שרמזתי לך בענין השגת גשמיו׳אשר‬
‫בני ישר*! אתיות לכ״לאיללי בש״ר ובג׳׳ כלל בכי ישראל בגי׳‬ ‫טחיתיהם ה ם שלימים ןחלושי׳ יתשים כי תוכל להבין מדעתך‬
‫כל״ל מ ל א ל ׳ בש״ר והנה מיכאל שר של ישראל ל ל אם חהסף‬ ‫ענין השגתהלמיונים והשכליות ולא תצטרך יותר צער ולימוד‬
‫מלאכי הוא מיכאל זהו מיכאל שר שצ ישראל וכל אילן מאכל ל צ‬ ‫מ״מ אומר לך קבלות אשר לא תוכל להשיגם זולתי ט אני צרי‬
‫אילן בגי׳ מאכל היא מלאך ל ל אותיות מאכל הוא מלאך ע״כ•‬ ‫למכחך א״ל ר׳ א״כ ברוך רופא חוליס א״ל א״כ היינו יקרא זה‬
‫דניאל *׳לן •ד׳ ל ל מלאך רביעי שהיא לאדני איתיות לניאל‪-‬‬
‫‪K‬‬
‫אל זה וקרא ראשי חיבוח אח״ח ר ל ה ןאח״ת קש״י*יאמר ראשי‬
‫ה ם אותיות לאדני ג ם מיכאל ודניאל שיים במספרם והליונם‬ ‫תיבית אש מים ריח ולמפרע ראש מילין אמר כענין הזה כל‬
‫כנסת ישראלהנקראח דניאל תינק מן החסד אשרמיכאל יונ‪5‬ן‬ ‫סודות ההורה י וגם לקהת צורה באותיות בשיתופס ובצרופם‬
‫מן שם ויפיל האויבים באשר הטל ב מ צ ד ס ‪:‬‬ ‫ובצירופי צרופיהם‪ :‬ו ר א ה והבן שקריאחם־שיה ליורו וברוחב‬
‫ו ע ת ה תבין נפלאות מתורת ה׳ ושים הקשבה באזניך בי אלו‬ ‫‪ p i‬ס ו ל של שלש מכות של פרעה והוא סול ל׳ יהודה היה נותן‬
‫הידיעות‬ ‫ב‬ ‫כז‬

‫ל״ל ויהי לתנינים אינה היי״ה שאמרו אייתה ה ם ‪ :‬זעתהישימג‬ ‫הידעית תצטרך ‪3‬הס לפנים חשך ואפילה בגי׳ כ״ח של הא״ף‬
‫מפלת האויבים ולאומים יהגו ריק איש מטהו בגי׳ האיש הטת*‬ ‫והנה חשך מכה תשיעית ואין לה מציאת כעשרת הדברות שהם‬
‫ע״כ כתיב ייבלע מטה אהרן את מטותם מטתם כתיב בגי׳ ד ם‬ ‫והנה שלשת ימים יום‬ ‫כולם אור ושמותס אור במ״ב שמות •‬
‫התל״י בגי׳ ר״ם המיית בגי' ר״ם ה מ כ ל ףבגי׳ ל״ס המשמי״ןבגי'‬ ‫)לילה לילה יום בגי׳ סמא״ל רמז לשלשת ימי אטלה שלא נברא‬
‫‪:‬ומיד‬ ‫ל ם טמי׳א נשמ״ה וכשנפלו מ ט ת ם על ידי הבליעה‬ ‫בהם עדיין דבר שמימי מאיר בו וברביעי נבראוימאר״תאמרת‬
‫מתחייב בזה ויתחזק לב פרעה ל״ב פרע״ה אותיות ע ל ל ב ל ה‬ ‫ה׳ צרימה מגןהוא לכל החוסים בו ונא׳ נטה ידך ע׳ל השמי״ם‬
‫אותיות ערף הלב ערף הלב בגי׳ בע״ל העייר בעל העיר ‪3‬גי>‬ ‫מ י ׳ המתים נטה ידך שטר הדין ירד השטן ל ל שטר הדין בגי׳‬
‫עפ״ר ג ל ל ועוד היחל לפעול פיעל הראשון אחר שוב המטה‬ ‫ד ד השטן על השמים רוח השטן הממית ר׳יל ע ל השמים בגי׳‬
‫לתנין יאחר׳ שיג התנין למטה כי פן היה צריך להיות ה מ ע ל‬ ‫הממית ייהי חשך על הארז יימש חשך כמו כחי שימי ר״ל וימש‬
‫הראשון בגוף המטה בעצמי עד שיתהפך נחש ויתפעל מטה זהו‬ ‫חשךאשל שספח האיש ל ל רמש חשךגי׳שםכא האיש •׳שמו וזכרי‬
‫להוציא מכח אל השעל ע״פ משה ואהרן בגי׳ ג ל פ אדה״ר הואי‬ ‫ושמו כשם ארץמצריס ויהי חשך על ארץ מצרים רמש חושך על‬
‫ת״ת ואח׳׳כ ויבלע מטה אהרן את מטיתם לא את החניכים שלא‬ ‫הא י״ש ר״ל וימש אשך בגי׳ ישה״נ ע ם שלש אותיות של שמי והיי׳‬
‫עמדו כי אס ברגע וישיבו אל טבעם הראשון ע״כ ציוה השם‬ ‫נוסף ימחה תמחה את זכר עמלק לא תשכח וזהו סוד הגאולה‬
‫למשה לאמר לך אל פרעת בבקר הנה הוא יצא המימה הנה‬ ‫אשר אמרתי לך מפלת האומית ונתתי את נקמתי באדום ביר‬
‫המצי״אהי״םר״ליצא המימה אותיות המציי׳אהי״ם ינצבת‬ ‫עמי ישראל • ומפני שעשר ספירות הם מאבארים מן התורה‬
‫לקראתו על שפת היאור ראש‪.‬תכשפים הוא ממית הראש והמט?‬ ‫מסדרי עשר מכות שכל ספירה פועלת שינוי טבע בעולם בשנה‬
‫בגי׳ אדכ״י שם הקידש אשר כהפך לנחש אשר גלה כ ל מ ס ט ס‬ ‫ואין כדברי הטלסיפיס האומרים השם אינה משנה‬ ‫ובנפש‬
‫שהם ‪ to‬התנין אשר מהפך הברכה והקללה ע״פ שמו הגדול‬ ‫ועתה אתחיל‬ ‫הטבע ימחה שמם וזכרם היש כפ ירהכמוה‪:‬‬
‫אקח בילך שכבר מתהפך סחו ידעהו ודע כי צורת ן' הנמצא‬ ‫אמר לחשה ראה נתתיך‬ ‫להגיד לך ושים כוינחך השם‬
‫באות שלישית של שטן היא ן׳ של שם אהרן והושמה לחותם‬ ‫אלהים לפרעה י״ה מלא לעפר ה׳ ר״ל חלהים אואיוא י״ה מלא‬
‫בחשן המשפט ונהפכה במלת נחש ע ם חש״ן רמז להם ונ״ת‬ ‫לפרעה אותיות לעפר ה׳ והנה נתמלא הה׳ אשר היה לעפר‬
‫מצא חין תשואות ח׳׳ן ח״ן לה והאמת י׳ קצוות חתימות בהן‬ ‫*י׳ ונעשה י״ה מלא וזהו אלהים לפרעה כי משם הוא השם‬
‫ג׳ פאות מזה וג׳ פאוח מזה והרמי בא״ש כי בא״ש ד׳ נשפט‬ ‫הנקרא אל שדי ל ל משה בגי׳ א״ל שלי • י ל ל מדתו של משה‬
‫ר״ל מפה אש זזה רג״ש רפה ג״ש ג׳ אש רפ״ה והטונה שהו׳‬ ‫שהוא הנצה דרך שם השפעת האל בעטרה יאל שד• פי׳ המעיין‬
‫קצוות ג׳ מהם אש וג׳ מהם מיס ולכן דגש הג׳ סמוך לשי״ן‬ ‫הנקרא שורש האילן השם בגי׳ אל שדי ושם הוא שמו יהו״ה י ל ל‬
‫ולפי לרך זו צליך אתה להתעולל תמיל על הענין ה!ה ואל‬ ‫יהו״ה כל אחד מ ת מ ע ורבועםעילה שמו זהו יהו״ה שמו והשם‬
‫הלומים לו כענין עשל מכות של פלעה שהיה הלב כבל מטבע‬ ‫המי׳יר הוא שאתר לימה ואט אקשה את לב פרעה שם המיית‬
‫העפר והיה קשה עורף לפי הכח האלה שהקשהו והכבידו שנא׳‬ ‫ועוזי אמר למשה‬ ‫ע ד שישוב לבו כבד שנאמר כיד לב פרעה‬
‫ואני אקשה את לב וכו׳ כי אני הכברתי את לבו ואת לב ע ב ד י ו ‪.‬‬ ‫ולאהרן כי ידבר אליכם פרעה לאמר תני לכם מופת מפלאות‬
‫והעד למען שיתי איתותי אלה בקרבו ולמען תספר באזני בנך‬ ‫מכשפים כלומר מנפלאות הכשפים אשר הס הכמה תנ״ו לל׳ם‬
‫ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת איתותי אשר שמתי בם׳‬ ‫מ י ל ת מדעי״ש האומו״ת ומלת מרעיש אות־ית מרשיע האוא‬
‫וידעת כי אני ה׳ כי אני ה׳ בגי׳ מלאך ד׳ מלאך ד׳ בגי׳ אילן‬ ‫שבאמצע ע ׳ שבעים אימות ושנית משה לשין הקדש ושנוא‬
‫כבר הנה מכביד לב אי׳׳ב ראה והגן שהעטרה• מכבדת אתל* ‪.‬‬ ‫אהרןג׳יתר מלשוןהקרש •י והנה אהרןגדול ממשא ג׳ שציס זיהו‬
‫שרעה בהשפילה׳למטה יזהו כבד לב פרעה והנה מכביד ל‪3‬‬ ‫סוד שלש שנים יהיו לכם ערילים ידרשו בתינוק הכתיב מדבר‬
‫אוב וידעוני ומבטל הכשפים הנקראים ל״ט ומהפך כחס בכת ‪:‬‬ ‫ששואל ומשיב ובחמשיה לומד מקרא וכבר נאמר כן שלש שנים‬
‫טל ומטר שסידם מחובר ע ם די״ו הוא מטטרי״ן שר הפנים קר ‪.‬‬ ‫הכיר אברהם את בוראו ומשה אמר ואני ערל שפתים כי כבד‬
‫העיסים שר הקלים שר הפעל הכל בגי׳ ועיין שבמפת ד ם נאמר‬ ‫פה וכבד לשון אנכי ובכת לשון הקודש משולש יכול האדם‬
‫ויעשו כן חרטומי מצרים בלטיהם וכן בצפרדע הנברא מן גוף‬ ‫לשנות את הטבעי׳ ל ל שלש ערלים אינם הם לשון הקודש ני‬
‫העפר ורמזו עליו שהוא ציפור דעה וטבעו שיצעוק תמיד ובדם‪.‬‬ ‫ערלים ה ס וג׳ דאברהםוג׳ דשנות אהרן אינם קודש אך בכת‬
‫וראה והבן והי״ה‬ ‫נאמר והי״ה דם שהוא בגי׳ ל׳׳ס כב״ל‪:‬‬ ‫ה ק ז ת משולש שהוא אברהם אהרן ומשה שהם קדושים ובשנה‬
‫במלואו ד״ם היא ד״ס כ ל ד אלא שזה דם והיה הוא דם הוי״ה‬ ‫הרביעית קודש משם ׳וכלכל האדם לשנית השבעים ומשם תנו‬
‫וזהו ל ם כב״ל ועל הצפרדעים נאמר והעל את הצפרדע הנה‬ ‫שהטבע•׳ החלתן כח התלי‬ ‫לכס כל המופתים בשינוי טבע‬
‫‪1‬‬
‫זה בהייה היא בשינוי עצם המים וחתי ' בחלק הנמצא בעירוב •‬ ‫בראש ובזנב וע״כ אמר קת את מטך והשלך לפני פרעה ויהי‬
‫אזג של העצים ושל האבנים י וכן נאמר בפועל ויהי ל ס בכל‬ ‫לתנין לא אמר אלא יהי לתל ן בפעולה אמר ייה׳ לתנין רמז‬
‫ארז מצרי׳ אחר אמרו ויהפכו כל המים אשר ביאור ללס ונהפכו •‬ ‫לסוד יהי אור ויהי אור ואהרן פעל זה הפיעל תחלה וסוד לפני‬
‫המים לדם מ ל ס הנדלה ל ל המים לדם בגי׳ מר״ם מיל״*‪.‬׳•‬ ‫הרעה ולפני עבדיו ו״ל לפני העפ״ל המתהפך פרעה ולצני‬
‫והוא אות הראשון הנגזר מסול היסול דייל מיל״ה בגי׳ השד*‪:‬‬ ‫הלבנה שהם המוקף והמקיף ויקרא ג ס פרעה לחכמייולמכשפי׳‬
‫והנה המכה הזאת הראשונה נרמזת בעשירי׳והוא סור ההבדלת‪.‬‬ ‫למחייס ולממיתס • כי המכשפים הם המתיתם והם המתים‬
‫שאתרו בעצין סיד איוב שאמר שמא נאאלף לך בין איוב לאויב י‬ ‫הדורש א״ל המתים ל ל מכשפים בגי׳ מתים חרטומי מצרים‬
‫זהו למה שמתני לאויב לך א״ל טיפש בין טיפה של בטר לטיפה ‪,‬‬ ‫פועלים ברוח הטומאה חדטומ׳׳י צרי״ס אותיות חרטימי מצרים‬
‫שאינה של בכור לא כתהלף לי בין איוב לאויב יתחלף לי והדם‪,‬‬ ‫חרטומ״י מצר״ים בגי׳ חרטומ״י מיי׳סמרי״ס הרטומ״י מצרי״ם‬
‫שלחו החסד וכל המכות כולם באות מן העטרה י והיא היא?‬ ‫מ י ׳ ממיתים בצי אדם ממיתים בני אדם בגי׳ חתיחיםי‪.‬אבדים‬
‫שולחם ט דרך שס יצאו ויבאו והנה כל דיים טיפ׳יה ר י א ל י ם‬ ‫‪31‬גי׳ מזנים כשפנים בגי׳ שלי יום ולילה הם חרטומי מצרים‬
‫ודם טיפה בגי׳ דם ודם והסוד שכל טיפה וטיפה שהוא‪ ,‬בורא‬
‫בלהטיהם כאן רמז ללהט התרב המתהפכת חיום ללילה ואלילה‬
‫ממנה ‪3‬ריי«היא מורכבת מד׳ דמים שהם ד׳ א״ד ואלו ה ם‬
‫לייס ואיר לחשך וחשך לאיר בלהטיהם בגי׳ בדמיהם כאן רמז‬
‫א ד א ד א ד א ד אלה ארבעתן הס התחלת כל בריה והחלק‬
‫לחותם היצירה ויהי כן אבל הם לא הוי״ה לבד בעשיה ויעשו‬
‫כ‬
‫הדק הוא נ׳ נ י נ י ני והנה אמרתי לך כי ד׳ שמות הקודש עולי׳‬

‫ג ם הס ומה שאמר ויהיו לתנינם היא הנברא ביום ה׳ חסר י׳‬
‫דק וה׳ הוא שם כענין ה״י שאס תמצאהו ה״א ׳ו״ד הוא א‬
‫וסודו שמיר שכן ימינם מ י ׳ שמיר וזהו ההןי״ה אינה על פיהם‬
‫נה‬ ‫הקנה‬ ‫יספר ‪.‬‬
‫באח״ב בגימטוי׳ בצבאו״ת בסול השבעתי א ת כ ם בטת יוושליס‬ ‫וא״ל היא ה׳ א״כ ע ם המילוי ד׳ כ״ו כ״ו כ״ו ל ו עולים ר?‬
‫בצבאות שנרמז בראשי תיבות סור הגאולה באמרי שם היום‬ ‫ו מ ל ם תחלים אל שם אחל והנה אלה סודם דיומ״ר ו״ל ד׳‬
‫אתם יוצאים בחודש הא‪3‬י‪ 3‬ל״ל ראשי תיבות של פסוק השבעתי‬ ‫א ד א ד א ד א ד יל׳ ני ני ני ‪ •3‬עולים ליומ״ר ההפכהו‬
‫אתכם עולים כראשי תיבית של פסוק"היום"אתם יוצאים וזהו‬ ‫והיא ׳ד״ו ר״ם והנה ל״ו פרציפי׳ליומ״ל בגי׳ורדי׳סזכשתהבר‬
‫‪3‬המש תיבית שחמישית היא מלת ה א כ י כ ה א י ב מתהפך‬ ‫אליהם׳׳ שמותהקידש יהיה סירס \רדי״ס ר״ל ורדים עולים‬
‫ה א ב י רמז ואיב״ה אשית ביכך ונץ האשה ו‪3‬ין זרען* ובין‬ ‫י׳ פעמים יהו״ה והכל עשר ספי׳ ) חסר בכאן' כמה שורות(‬
‫זרעה והנה יצאו ישראל מ! האיבה ואתה יודע כי תכנית עני}‬
‫הסבה הוא ענין התפילין שנשלם הלבלבשתי פלשיית שהם‬ ‫כלב שהוא עליו! ותחתון חתום עליו שם זהב וכולל עשר‬
‫סמוכות קדש והיה והם כנגל שני בניס שואלים בשאלתם •‬ ‫מכות יסיר זהב שני אלפים שהיא כ׳ של זהב ונשאר ז״הז׳‬
‫מה הוא אומר מה זאת ואמרת אליו ז״ה אמ״ת ר״ל‬ ‫תם‬ ‫פ ע מ י ם ה׳ הרי הלב ונברא משם זהב והוא חמש קללות גם‬
‫אותיות מ״ה זא״ת כ• בחוזק יל הוציאנו ה׳ ממצרים‬ ‫חמש ברכות והקללות ארור ארור ארור ארור ארור ר״לאלו‬
‫מבית עבדים ראשי תיבות היממ״ע תהפכהו והוא העמי״ם רמז‬ ‫חמש קללות עולים זהב ‪3‬׳ אלפים וגם הלב שהוא ז׳ פעמים‬
‫בגאולה שכך יגאלנו בחוזק יד מן העמיס וסיד ׳״ד תמלאהו‬ ‫ה ׳ עולים הל״ב זהו זה״ב והברכות או״ת או״ת או״ת או״ת‬
‫•ו״ד דליית בגי׳ חיתיים קודש וחול ר״ל חותם בגי׳קוד״ש וחו״ל‬ ‫או״א ר״ל ג ם אלו עולים ב׳ אלפים וז׳ פעמים ה׳ שהוא‬
‫י׳ שמות הקודש שהם ד׳ שמות מן הכינוי וזהו כי בחוזק י״ד‬ ‫עולה הל׳ב זהו זה״ב י ג ס סודם אור אזר אור אור אור ע ם‬
‫ור״ל י׳ יהו״ה הם ל׳ אלנ׳׳י זהו י״ד והס ד׳ פנים פן פן פן‬ ‫‪.‬שבע ברכות ר״ל חשבון חמש או״ר ע ם חשבון שב״ע ברכו׳׳א‬
‫פן ר״ל י׳ פעמים הוי׳ ול׳ פעמים אדנ״י עולה ל׳ פעמים‬ ‫עולים ב׳ אלפים!גס הל״ב זהו זהב ואלו חמש אורית באים מן‬
‫פ" ן ושוד התפילין גדול ונודע מפ״ת וט״ת היא מפ׳׳ת י זע! לה‬ ‫ה ׳ פעמים אור שנזכר ביום א׳ שהיא יום ראשון ע ם מעשה‬
‫ועל התפילין דברים גדולים ונוראים‬ ‫בגי׳ ד׳ פעמים פ״ן‬ ‫צלאשית רמז לחמשה חומשי תורה ועליהם נאמר אלה המצות‬
‫ובמקומם אבארם בע״ה זהו שאלת הבן הראשון ‪:‬‬ ‫והנה העדות והיה הדם לכם לאות שהדס נעלם ונגלה של‬
‫) שאלת הבן השני( שי׳ינו יורע לשאול את פחח לו שנאמר‬ ‫יהו״ה לאןת ר״ל לברכה וכן זה התחברות הצלם ע ם האית והוא‬
‫בעבור זה והנה צוה לזה לענוח בצורה אחה ולרישון‬ ‫צלם התאוה שממנו הצל האומה בהשגת האמת והצ״ל הוא‬
‫לצירה אחרת כי לזה אמר עשה ה׳ לי בצאתי ממצרים ילחבירו‬ ‫לץ יהיר כסיל שמו והוא רוח סמא״ל בגימטריא ל ץ ׳הי״ר‬
‫אמל כי בחזזק יל הוציאנו ה׳ ממצרים מבית עבדים ויש הפרש‬ ‫ובהרכנת שם ‪3‬שס תכיר מעשה מרכבה כעניןאדנ״י ע ס יכו״ה‬
‫וגדול בין אומרו בצאתי ממצרים ובין אומרו הוציאנו ה׳ ממכלי׳‬ ‫זכשתלבק ‪33‬רכ״ה תדע הדרך אשר תלך בה שכן ‪33‬רכ״ה‬
‫וזכר לזה פעל התורה ולזה פעל זביחה ובכלל זה אמר וליכרון‬ ‫נגימטריא הדר״ך • וכשתשיג חכמא מכא הכניס שהיא מכות‬
‫בין ע י נ ך ולזה ולטוטפות בין עיניך לזה ידך ולזה ירכה לזה‬ ‫הדמיון גם מכת הכנים שהוא מכת הכסיל והיא מכח הבינה‬
‫פליון בכור ולזה שמילת החקה זבהברך ז״ה ע ם י״ל תדע סול‬ ‫שמשם פועל הפחד כי הבינה ק‪ 1‬ירוק ‪ :‬ראה והבן הכנים‬
‫השם שהוציאם ממצלים כי י״ל ז״ה עולה •הו׳׳ה זכשתהבר‬ ‫בגימטריא הכסיל וכשתשיג זה לא יוכל לשלוט עליך הכשפים‬
‫עמהסל״י תאמר ז״ה ד"׳ ל״י וז״ה רומז לתפארת ול״י רומז‬ ‫לעולם כי שתי המכות שהם דם צפרדע היו כענין מימיי וזאת‬
‫ליסוד וי״ר רומז לעשרה וזהו ה׳ לי לא אירא מה יעשה לי אדם‬ ‫השלישית שהוא כנים היאה ארציית שנא׳ יהך את עפר האלן‬
‫ה׳ לי כעוזרי ואני אראה בשונאי טוב לחסות בה׳ מבטוח באדם‬ ‫להאמיז במלה הנקראת עפר כענין עפר אתה ואל עפר תשיב‬
‫טוב לחסות בד׳ מבטוח בנדיבים ־‬ ‫והוא שאין השר יכול לברוא בריה פחות מכשעולה ואף על פי‬
‫בני אשר נקשרת בקירית לבי ראה זהבן שהוא שואל‬ ‫ועתה‬ ‫‪ $‬א קולע אל השערה ולא יחט^ ולא נכתוב ‪5‬ו׳ כי רמז הוא‬
‫ה ו‬
‫מה זאת ונקרא התם ראש מ׳ וסוף ת׳ והאותיות‬ ‫ולא נאחר שגס החרטומים בקשו להוסיף על המכות כנים כמו‬
‫שבאמצע עולים אחד לומר לך זאת היחוד וראה שזה אמר מה‬ ‫שעשו בקודמת זשלשה עניינים עשו לבר הפיך המטה לתנין‬
‫זאת ופרעה ועבדיו אמרו מה זאת עשינו וכן השבטים אמרו‬ ‫והמים לדם ועליות הצפרדעים אבל הכנים ויעשו כן חרטומי‬
‫מה זאת עשה אלהים לנו וכל אלו נרמזו בענין בריאת האשה‬ ‫מצרים בלטיהם ולא יכלו מ ל הודו בע״כ שזה אינו ממין‬
‫מן הצלע נאמרו שם זאת הפעם עצם מעצמי ולזאת יקרא אשה‬ ‫מכשפית שלהם ולכן אמרו אצבע אלהים הוא רמז לסוד הלוחית‬
‫כי מאיש לקהה זאת וראה זהבן שהזכיר ג׳ פעמים זית ובהם‬ ‫שנאמר בהם נתיבים באצבע אלהיס שגס ה ס ממין הנפלאות‬
‫נרמז סוד מבשר הגלית האחלין ר״ל זא״ת וא״ת זא״ת בגימט׳‬ ‫האלהית ובשבע מכית הנשארוא לא נזכרו החרטזמים לחשוב‬
‫מבש״ר הגלו״ת האחרי״ן ע ם הלמ״ד של לזא״ח שבו נשלמה‬ ‫ולדמות פעילותיהם לפעולת הצבואית האלהים אבל שתקו‬
‫התירה יב׳ מהתחלת גלסשית יחבר ראש התורה ע ס ס ו פ ה‬ ‫עומדים ומשתוממים וסיבליס המכות כשאר העם ונאמר במכה‬
‫שעולה הכל ‪3‬׳ שלשים שעילה בגימטדיא מעש״ה מרכב׳׳ה‬ ‫הששית שהיא מכת השחין ולא יכלו החרטומים לעמוד לפני‬
‫ונשאר אדכ״ב כי מבשר הגלות אחרון עולה בגימטריא ארב״ב‬ ‫משה מפני השחין כי היה השחין כחרטומי׳ ובכל מצרים באר״ט‬
‫זארכ״ב עולה ג׳ אלפים רמז וידבר שלשת אלפים משל ומלת‬ ‫מ״ס כתיב והוא סיד אמרו כמעשה העגל ויצר איתי בחרט‬
‫אוכ״ב הם ג׳ אלפים כשתמלא הא׳ ונעשה עוד ב׳ אלפים‬ ‫ויעשהו עגל מסכה שהוא סמ״ך עגל״ה שהוא גול״ם הכע״ס‬
‫אל״ףאל״ף ששניהם עולים רנ״ב הרי כאן ג׳ אלפים שהוא‬ ‫והוא גילם כעסה והרמז להכעיסו במעשה העגל והוא מ״ם‬
‫ארכ״ב והרמז יה׳ בר״ך את אברהם בכל • וסיד האלפים ה״א‬ ‫יסמי׳ך ר׳׳ל להכעיסו בגי׳ מ״ס סמ״ך ונקרא העגל י!להי זהב‬
‫יכשחמנה‬ ‫לכם זלע ל״ל ה׳ אלפים !זרעתם את האלמה‬ ‫בגי׳ ס ׳ וכבר הודעתיך מיבאו של זהב יהנה ס ם ״ ב ונאמר‬
‫אברהם ותוציא ממנו מכפר כ״ה ישאר ארכ״ב והרמז ואברכסז‬ ‫ג״כ שס כבד על ד׳ מכות באמרי עריב כבד מאד דבר כבד‬
‫ואגדלה שמך יזהו לממשלת הכחראהר כליי! ה׳ אלפים כי אז‬ ‫מאור ברד כבר מאור וגם בארבה נאמר כבד מאד לפניו לא הי׳‬
‫מפלת האומות והבן כל זה מאיד ואל תתרשל מהלימוד ומהעיו?‬ ‫ארבה כמוהו ואחריו לא יהיה כן ולא נאמר כזה בשאר רק‬
‫בתורה תמיר על דרך זה כי אם הלשונות הסכמיות צורות‬ ‫בברד נאמר לא היה כמוהו בכלאלז מצרים מאז היתה לגוי‬
‫האותיות העברית ה ‪ 0‬האלהית ‪1‬הוא סוד אמרו והמכתב מכתב‬ ‫אבל לא נאמר ואחריו לא יהיה כן כמ״ש בארבה שהיא החכה‬
‫אלהים הוא חרות על הלוחות אלא שכח אלה‪ :‬מהפכם לכל צד‬ ‫הח׳ וזהו חכמת חלוק המכות כאכתת חלוק הספירות ויובן‬
‫ואלה הדרכים אשר תנהיג עצמך לדעת סודות התורה‬ ‫צוטי תילוקי התורה ומסתריה וסוד המכות שתים שתים הן‬
‫י‬ ‫כ‬
‫כה א‬ ‫ק לצ״ך על״ש באת״ב והם חתומים בצבאות ו״ל דצ״ך עד״ש‬
‫ם‪2‬ד • זקנה ^‬ ‫‪r .‬‬
‫א ל ה ת ו ל ד ו ת ‪ r a‬נ ח ת י ׳ ואלוזתולדותזכלנת׳‬ ‫‪5‬י כולם תצטרך א ו ח ם ב ס פ ר ו ה ם מראשי תיבות וסופי תיבות‬
‫ש ם ת ם ו י פ ת ו א ל ה ה ו ל ד ת ש ם י ש ם ויולד‬ ‫*מחציין ומחלופיהן באלפא ביתות כי ה ס מתחלפין בך״ב אלפא‬
‫ויחי ויולד י ו א ר פ כ ש ד ה• ויולד ויחי ויולד ‪:‬‬ ‫ניתות ומחלופי חלופיהן ומכללן ומכללי כלליהן מדבוען‬
‫^ ז ר ח חי ויולד ויחי ויורד י ויחי ע ב ר ויולד׳‬ ‫זמרבוערבועיהןומריבועכללם וממנינןמספר גדול מספר‬
‫ק ט ן מנגלה בליז נסתר ומנסתר בלא ע ל ה ומנשתר ומנגלה‬
‫ויחי ויולד י ויחי פרג ויולד• ויחי ויוסד יי ויחי*‬
‫קהלקים וקח חלק שאתה צריך חינוף אותיות פנים ואחור ופנים‬
‫ויולד ויחי‬ ‫‪rt‬‬ ‫ד ע ו ויולד ויחי ויולד י ויחי‬ ‫‪3‬לא‪-‬אחור ואחור בלא פנים חיבור האותיות שניות שלישית‬
‫רולד ״ ויחי נחור ויולד ויחי ויולד י• ויחי ת ר ו )‬ ‫הנעלמות טעמים מהאותיות אפילו ו׳ של חולם זי׳ של חיריק‬
‫‪:‬‬ ‫ארבה החותיות ואף כ׳ אין להם הי׳ והו׳ ציורס וציור ציורס‬
‫ואלה ת ו ל ד ת ת ר ח תרח<‬ ‫ויולד ויחי ויולד ‪,‬‬
‫סשבינס וחשבון חשבונם נגדל האות מחבירו כב׳ בראשית וקטן‬
‫הוליד א ת א ב ד ם • וימת הרן • ויהיו י ט י ת ר ח *‬ ‫מחבירו כמו א׳ של ויקרא נהפך מסבירו כנ׳ ני הכתובי׳ בתורה‬
‫וימת ת ר ח נ ח ר ן ״•‬ ‫מהופכים חלוק הפסוק לחצאין מצי מכאן וחצי מכאן קרי וכתיב‬
‫ל מ ה נתמלא האות באותיות אחרות שלא בדומה ומהם בדומה‬
‫הנזכרים כאלה‪.‬‬ ‫כהכלליס המוכדליס‬ ‫והכן בני‬ ‫ראה‬
‫צעין אלף שלא בדומה ומ״ס בדומה • כתה בתים בונים שני‬
‫תולדותיהם בחייהם ובהוייתס וכמיתת קצתם ותבין‪:‬‬
‫אבנים וכיוצא בהם טקודו וטעמו וקוצו ותגיו וגס למה נסדר‬
‫מהם ההנהגה האלהית בבני אדם והשגה העצומה במקצתם‬
‫התיבה כסדר האותיות כעין בראשית למה זה אחר זה כל אלו‬
‫בעטם‬ ‫והענין שכין האדם לקינו‪,‬ממנה בכלל וממנה בסרט‬
‫התנאיםנמצאים בלימודינו וכולם אבארם לך חחד אחד איש‬
‫הרניה ותולדותיהן ובעניניה׳ כולם ואין צריך להעירך עליהם‬ ‫ע ל מחנהו ואיש על דגלו וגס כל הסודות כולם יתבארו‬
‫שהם אברהם ינתק יעקב במקומם אבארם די בעז״ה * ועול‬ ‫במקומם ודע כי בזו הדרך תשיג השגת אמונתינו תורה צוה‬
‫היום ההשגה המפורסמת חזקה ועצומה בכל דור ודור ואפילו‬ ‫לנו משה והון מאלו המביאים את האדם להשיג המונתו ותורתו‬
‫כפושעים באמונתיני לייסרם כמי שנאמר כי כאשר ייסר איש‬ ‫יי לו לעוסק בתורה כעין חכמת למודות כי עליהם א מ ס‬
‫אה בנו ה׳ **היך מיסרך וכתיב רק אתכם ׳לעתי מכל משפחות‬ ‫וגס אלו המרות‬ ‫לא יאבה ד׳ סלוח לו ואץ לו הלק לעוהיי׳ב‬
‫האדמה ע״כ אפקוד עליכם את עוונותיכם ועל שמזרזים לאלם‬ ‫פן יש>‬ ‫הנענעם‪ .‬ותחברם ולא יפרידו חכמתם וסודם כענין‬
‫בדרטהתור‪#‬‬ ‫'באתי לזרזך‬ ‫קודם המעשה ובשעת מעשה‬ ‫‪3‬כס ר״ל שאס המדה הנק׳ פן לכס לבדה היא ראש ולענה‬
‫התמימה והקדושה והטהורה שזולת דרכיה לא תשיג תענוגיק‬ ‫ועתה בני אומר לך אלפ• ביתות ודע שהדמיון הרע צריך כת‬
‫שאין תענוג כידיעת אמיתתה לכן עיין בכל דרכי התורה‬ ‫אלתי וסייעמאידשמיא והאיש הנכנס להלחם בו להעביר כחן‬
‫וכטעמיה וחילוק תיביתיהן‬ ‫בכלליה וכפרטיה ‪ .‬ובאותיוהיה‬ ‫מלגו ?מדם קרבו ומוציאו מיד יוצאים לקראתו שנים עשר אלף‬
‫ופס קיה וסידיריה ופתוחות וסתומות ומסורת וחילופי אותיות‬ ‫מלאכי חמה ודומה לפניו שדים שאין להם מספר ושטן אביהם‬
‫והבט לכל האותיות ולכל הדרכים‬ ‫וחילופיהן וחלופי חנופיהן‬ ‫ע ל גביהם וכולם מפחידים לזיתו ומבקשים נהרגו כמו שנאמר‬
‫הדומים לה ולדומיהם ואז תוכל להשיג ההשגה האמיתית וכ&‬ ‫מצאוני השומרים הסובבי׳בעיר הכוני פצעוני לכן ע ם השבעת‬
‫זה שאני מעירך ומזרזך לפי‪,‬שהמצאכה מרובה והנער גדול‪4..‬‬ ‫??שמות ועם ידיעת ההזכרות המזכיר והמשגיע מאחז פני כסא‬
‫) והא לך הי‪-‬לפ״א בית׳׳א שאמרתי ועתה אתחיל באלפא ביתוגן‬ ‫ו ה ש ם הרשזעליו עננו כמו במשה שא״ל ה ק ל ה אחוז בכסא‬
‫שאמרתי ל ך (‬ ‫‪.‬שלי יאחז בו ואז פרש עליו זיז‪ .‬שכינהו והזוכה זוכה ואם בא‬
‫י‬ ‫א ב ג ד הו זה ט• כ ל מ נ ס ע פ צ קר ש ת‬ ‫‪ #‬מ י ' מ ס י י ע י ן לו לבן אל יביאך דמיונך להריג עצמךבלקהך‬
‫יי‬ ‫‪.‬‬ ‫ב גר הו זה ט י כ ל מ נ ס ע פ צ קר ש ת א‬ ‫‪,‬הדם מקרבך שהיא כה לבך כי הדסהיא יהי״ה במלואו ודע כי‬
‫•יי‬ ‫גר הו זה ט ׳ כ ל נזנ ס ע פ צ קר ש ת א ב‬ ‫‪:‬ממשים שערי בינה נרמזים בשמות הנאצלים בתיבה ו ה ס א ב‬
‫•־•‬ ‫י‬ ‫ד הו זה ט ׳ כ ל מ נ ס ע פ צ קר ש ח א ב ג‬ ‫א ח ד וג׳ בניו נ ה ש ם ה ם י פ ת שהם בגימטריא המשי״ם‬
‫‪.‬ל‬ ‫הו זה ט י כ ל מ נ ס ע פ צ קר ש ת א ב גר‬ ‫‪5‬חחי"ם ונאמר ג׳>יה בני נה ומלה נפצה כל הארז ומעניניה׳‬
‫ז‬ ‫ו ז ה ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר שת אב ג ד ה י‬ ‫ואתה יודע‬ ‫מ נ ת ב י ם בתורה וכן כל דיבור עלאמיתתו •‬
‫זה ט י כ ל מ נ ס ע פ צ קר ש ת א ב גד הו‬ ‫*ופרשת בראשית נאתמה בענין נח ופרשת נח נחתמה בעניו׳‬
‫‪:‬׳‬ ‫‪-‬ח ט י כל מ נ ס ע פ צ קר ש ת א ב גר הו ז‬ ‫‪ £‬נ ר ה ם זהמיחסים מזה הספל אלה תולדת האדם ושמותיהם‬
‫י‬ ‫ט י כ ל מ נ ס ע פ צ קר ש ת א כ גד הו זח‬ ‫מהללאלירד‬ ‫א ד ם ש ת א נ ו ש קינן‬ ‫•מסאלה*‬
‫‪..‬־‬ ‫•יכל מ נ ס ע פ צ קר ש ת א ב נ ד ה י ז ח ט ‪.‬‬ ‫הרי ט׳ ספירות האמת חניך‬ ‫‪pft‬־ משיתלה למך *‬
‫אבל נח הוא ספירה עשירית‬ ‫י ו א ספירה שביעית ונפלל *‬
‫ונתיבותיה כולם אשד ניתנו *מזה‬ ‫שמהם התחייבו דרכי תורה‬ ‫והראשית נאתר בו זה ספר תולדות ושנת בו מעט •‬
‫לבינו ע״ה מפי השם אל משה ומפי משה חלינו זדע שנסתמת‬
‫)וזה לרכס‪,‬טלם(‬
‫ונפלאות יש בס וכולם צריך לסדרם בסדר נכון ‪ .‬וכתבתי לך‬
‫מהם אלה להנהיגו איך תנהיגס ותסדרס בסידוריהם והזהר‬
‫וימת‬ ‫ויהיו‬ ‫ויולדי‬ ‫ויחי‬ ‫ארם‬
‫׳מיד שלא תטעה בםדריהס אלא שים שכלך אל עיון סדריהם‬ ‫וימת‬ ‫ויולד ויהיו‬ ‫וייחי‬ ‫*ח‬
‫פעמים רבות ואל תסמוך אל קצתם כי מ ה הקודש •בקרבם ואז‬ ‫וימת‬ ‫ויולד ויהיו‬ ‫ויחי‬ ‫אנ‪#‬‬
‫•פהח ה׳ לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו‬
‫ותגלגלם ככה ע ד הסוף ותשמע‬ ‫'ולברך את כל מעשה ידיך‬
‫וימת‬ ‫ויורד ויהיו‬ ‫דחי‬ ‫»ןינן‬
‫מהם ל ק מהאלפ״א ביתי״ת א׳׳ת ב׳׳ש ג״ר ל ק ותבין כשהחבר‬ ‫‪1‬‬
‫וימת‬ ‫ויורד ויהיו‬ ‫‪.‬גוהללאי דחי‬
‫ל ק ע ם ד״ק ל ח ב״ש ג״ר די׳ק ה״צ ו״פ ז״ע ח״ס ט׳׳ן י*ם‬ ‫‪.‬וימת‬ ‫ויורד ויהיו‬ ‫דחי‬ ‫יידד‬
‫ת׳׳א ש״ב ר״ג ל ד ל ה‬ ‫וכל מלה שימהו במקומה‬ ‫'ל׳ל •‬
‫וימת‬ ‫דולד ויחיו‬ ‫ויחי‬ ‫‪:‬מנוןז‬
‫ל ו ע״ז ס״ח נ״ט מ״׳ ל״כ ־ וכהותמה שאס תקח מלמעלה‬
‫למטה הוא ליק ואם חקחם מלמטה למעלה הוא ק״ד וכשתחבל‬ ‫‪:‬דמו*‪/‬‬ ‫וי*לד ויהיו‬ ‫*ממולח ויחי‬ ‫‪1‬‬
‫*‬
‫ותדקד״ק על מספרם כמו שמצוה לך ששניהם־שוים אחד תמצא‬ ‫וימת‬ ‫דורד ויהיו‬ ‫דחי‬
‫ח׳ •פעמים •יהלה ‪fan‬‬ ‫ש ה ס פןללים ח׳ שמת הקודש שהם‬ ‫;‬
‫וימת‬ ‫ויורזי' ויהי"‬ ‫» "י ויחי‬

‫אברהם‬ ‫הרמוז בספר יצירה של‬
‫גו‬ ‫ש‪ 15‬־; הקנה‬
‫ראשית לרטו להמציא ממנו כל הלשונות זבל החכמות באמצעוא‪.‬‬ ‫אמיהס אטט‪-‬עליי‪-‬השלי׳ בואשוקקיח־והוא הפוך ט ׳שלסכנה‬
‫מלת ההט'והחותמים •ולהוריד נ ה ם כתות העליונות האלהית‬ ‫בהזכרתו ישר והוא חקק והוא שמו של יצחק העולה ה׳פעמים‬
‫והשכינה בארץ כמו שאמרו אברהם טריד השטנה מערביי‬ ‫ומדת הקנאה ‪.‬ששם מרת פינחס‬ ‫הזי׳ ויצחק ממרת הפחד‬
‫ויצחק הורדה יותר ויעקב הורידה נגלגל הירח• עד שבא מש»«‬ ‫שגס פינחס ה׳'פעמים הוי׳יה ט הוא‪ ,‬יונק ממרת הפחד וגס‬
‫והורידה לארץ שנאי וירד י״י‪-‬על הר סיני והכרובים שיכניע‬ ‫אס תדע כמות השקל שהוא עשרים גרה שגס גרה הוא ח׳‬
‫מקדם לגן עד! ובעל הכח־השלם מנצחס בכת שם המפור׳ז‬ ‫פעמים הוי״ה שגם הוא רומז יניקה מן הפחד והוא הורג נפש‬
‫הנק׳ שדי מנצח החערכוח‪-‬כולם שנא׳ ה׳ איש מלחמה ה׳ שמן‬ ‫הרשעים הנכנסים בסוד החשב ואז כאשר תשא ותתן בדבר תדע‬
‫\ ‪ p‬עד סופן •;‬ ‫א אכ אבג אבגד א מ ד ה‬ ‫שהיא מלה״ל הרפה ואם יבדה דמך מלבד בהשגתה שההשגה‬
‫וכן על סופן }‬ ‫ב בג בגד ב ג ד ה בגדהו‬ ‫היא מן הכח אל הפועל שוב למקו׳שלך כאמיר ברצוא ושוב יעל‬
‫‪:‬‬ ‫וכן עד סופן‬ ‫ג גד ג ד ה גרהו גדהון‬ ‫דבר זה נהרת ברית כ״ה פע״ל בגי׳ ח׳ פעמים הוי״ה להורות‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬ ‫וכן ער מיפן‬ ‫ד ד ה דהו דהוז ד ה ה ח‬ ‫אל המרה ואם תשיב מיד ותשיג ההשגה אתיתי׳אז ולא ׳הי׳בהם‬
‫וכן עד סופן י‪:‬‬ ‫ה הו הה הווה הוזהט‬ ‫נגף בפקוד איתס כי כח אלה׳ היא שר מושל על המנין ואע״פ‬
‫‪:‬‬ ‫וכן עד סופן‬ ‫רון וזה ו ז ה ט וזהטי‬ ‫שנק׳ פלא ייעץ אל גבור נקרא שר שלים שהוא בגי׳ שר מושל‬
‫ר א ה והבן כי זה דרך האצילית ודמות השפע הנאצל הנשפע‬ ‫וע״כ כתיב למרבה המשר״ה ולשלו״ם אין קץ הוא שר מושל היא‬
‫מן הצורה הראשונה הנק׳ כתר עליון אויר קדמון שכיל‬ ‫ם סתום של אדם הראשון הוא דוד הוא משיח ותהי המשרה‬
‫ראשון מחשבה ראשונה ועליונה שגם היא מקבלת שפע ממי‬ ‫על שכמו הוא חשבון שכמו בגי׳ חשבו״ן חשבו׳׳ן פ״ו ש״ם בגי׳‬
‫שאינה מינה כמי שאין האלף הנכתב ממין הסופר שכתבה א‪$3‬‬ ‫ש״ס יהו״ה וסור ד״ק ד״ק בגי׳ ח״ר וכשתחבר עוד ג״ר ע ם ג״ר‬
‫האות הוא צורה נשפעח מכחו והוא העמידה על כחה כן הדבר‬ ‫הוא אבר אבר חבר שניהםוהוא ן״ת חבר ח״ר של ליק ליק ועם‬
‫בכתר ע ם המאציל והשאר כולם ממין ידוע נאצל זה מזה יקרא‬ ‫תיו של ג׳יר ג״ר‪-‬והיא חרות על הלוחות הרי נענועי׳ידקלוק׳׳‬
‫זה אל זה ואתר קדוש קדוש קדוש י״י צבאות מלא כל הארן־‬ ‫הורה לך תורה שבכת׳ ע ם תור׳שבעל פה וסוד ט״נ ט״נ חוליה‬
‫כבודו ודע ט שם הקדוש נחקק וחתום על ד׳ קרנותיו מהם ד׳‬ ‫חוליה ט״נ ט״נ בגי׳ חוליה חוליה ובקצות פאות ר״ל פיו בקצה‬
‫אותיות אהו״י וזהו סוד י״ו ה״א ונלקח הפוך והוא חתום הפוך‬ ‫אחד י״ף בקצה אחד א״ת בקצה אחל תי׳א בקצה אחד כי כל‬
‫על דבר הנקראכבד צ״י מהי״י וצריך למנות אותיותיו שהם סיד‬ ‫האלפא ביתות בפנים ואחור‪ :‬ו ר א ה והבן סוד נפלא מאד כ׳‬
‫כולל כי ששת ימים עשה ה׳ את השמים ואת הארץ ששת עולה‬ ‫פאו״ת פאו״ת בגי׳ ימי*׳ן ישמא״ל שמאל וימין א״כ ט״נ טיי׳נ‬
‫תשר״ק ועולים אלף וסימני א״י י׳ של ימים י הוא רמז להול‬ ‫העולה חוליה חוליה רומזים בת״ת ויסוד העומדים בחוליות‬
‫ינשאר ממנו מי״ם ועולה מ״ן והיא מספר כ״ב אוחייח זהיא צ׳‬ ‫השדרה ופאות פאית רימזים בימין ושמאל ושמאל)ימין הס חשד‬
‫של עץ והוא ג״כ צ׳ צלם שהיא בעצמו גי׳ עץ ר״ל ו׳ שורות של‬ ‫יפחד העומרים בפאות ועל שהעולם חהפכין הדין לרחמים‬
‫אלפי ביתית וכל שורה יש להם ט״י איתיות והו׳ שורות עולים‬ ‫והרחמים לדין ע״כ מהפכי! באלפי ביתוש מהופכת כגון ט״נ‬
‫צ׳ אותיות והיא צ׳ של צלם והנקרא כדמות תיבה העולה ל׳‬ ‫נ״ט א״ת ת״א פ״ו ו״פ יאחרי שבאת מ ה ראה השפעתם היכן‬
‫ר״ל בשטה אחרונה היא תבה וזח״ט עולה ל׳ הר• צ״ל והמלה‬ ‫יורד ותחבר ימין ושמאל שמאל וימין והס יסור אות אוח יסו״ר‬
‫שאחר זו היא תבה וזחט״י עולה מ׳ הרי צלם וכלל כל המספר‬ ‫והם אות הקו״ק על יסוד והסוד פ״ו ו״פ פנים יאחורמ״ח ול״ב‬
‫הכולל את הכל עולה הנפ״ש ר״ל כל הי׳ שיטות עולים הנפש‬ ‫ןגי׳ והוא מלאך ושר והנה אמר לה׳ מחסי ט אתה ה׳ מחסי‬
‫ודע והבן זה מאד ״ וראוי שתדע זה החשבון הכולל אח רל״א‬ ‫‪ 5‬ה ם משני צדרין זה מפה וזה מפה וסור כהן גדול ר״ל מחסי‬
‫שערי׳צריךלגלגלו אל כל צד והנה מספר הטור הראשוןבאורך‬ ‫י ׳ כהיי׳ן גדי״ל ועל פי ו כל חכ״ס ר״ל כה״ג בגי׳ כ״ל חכ״ם‬ ‫‪ 3‬ג‬
‫עולה כ״א ר״ל ה׳ טורי׳ הם ברוחב ובאור־ הס ו׳ טורים הטור‬ ‫ובג•׳ מהכי״ס ומפני זה הכח נא׳ ויבלע מטה אהרן אח מטותם‬
‫הראשון באורך הוא אבגדה״ו ועולה כ״א ואינם מלוח רק אותי׳‬ ‫שכן כתיב ויהיו לתנינים מנין היוליית שכן איש מטה״ו בגי׳‬
‫והאותיות הם ו׳ צרפס ע ם כ״א והס כ״ז ומספר הטור הב׳‬ ‫איי׳ן י״ש שסודם שמאל ר״ל איש מטהו בגי׳ שמאל אבל לתנינם‬
‫באורך הוא מ״ח ותיבותיו ו׳ ואותיותיו י״ב הרי מ״ח ו׳ י״ב עולה‬ ‫בגי׳ רומי״! לתל׳׳י בגי׳ לדמיח בגי׳ למי"! כשפי״ם ולמה נק׳‬
‫ס״ו והנה הטור הא׳ שהיא כ״ז וטור הב׳ שהיא ס״ו עולה‬ ‫שמם כשפים שמכהישין פמליא של מעלה אל הקרי שמכהישיין‬
‫ככא״ו כשמש נגדי ידע שהטורהב׳ אב בו‪ .‬גד דה הו וז והטור‬ ‫אלא שמחשיכיןכה מושל על הפלאים יא״כ הס מכחיש׳! מציאת‬
‫הג׳ הוא אבג בגד גדה דהו הוז וזח ועולים פ״א ואותיותיו‬ ‫הש״י שהוא מושל על הפלאים ועל האלט׳ ומספר פמליא של‬
‫׳'׳ח ותיבותיו ו׳ והכל הוא ק״ה ועולים בגי׳ במזו״ן וגס עולים‬ ‫מעלה במ״ק השם המפורש ע״ה ודע כ• כל מכחישו נק׳ כשפן‬
‫•הס הנה והטור ה ל הוא אבגד בגדה גדהו דהוז מ ז ח וזחנו‬ ‫וכל כשפן הוא מכחיש! והמאמינו עליי הכתיב אומר והאמין‬
‫הרי ק״ך ועם י׳ אותיות מא׳ יעד י׳ הרי ק״ל ואותיותיו ה ם‬ ‫בד׳ ויחשבה לי צדקה ל״י צדק״ה בגי׳ ק״ץ הול״ד סל״ס בגי׳‬
‫ך״ר ותיבותיו הס ו׳ הרי ק״ס ועולה עץ ועולה צל״ם ועולה‬ ‫סינ״י זה׳ שמות הקודש עולים סיני ליל ה״פ הוי״ה עולה סיני‬
‫קי״ן ועולה נקו״ד והכל ק״ס והטור החמישי הוא אבגדה בגדהו‬ ‫שהם עשר פעמים אהד וי׳ פעמים אחד הוא אדני אדני וסיני‬
‫גדהיז דהוזח הוזחט וזחטי ועולה ה״ו ) הוא תמוה שהוא חסל‬ ‫הוא הייפ הויי־׳ה והוכפל ונעשה י׳ פעמים אחד זהו כפל ראשי?‬
‫ד ׳ ( הקס״ס ה״ר הכעס״ן גם עולה הקדמון העצם המנוקד‬ ‫סיני בגי׳ כפל ובגי׳ ק׳׳ל ולעולם תחבר אות לאות יא׳ לשנים‬
‫ועם י״ח הנזכרים הנה‬ ‫ועולה אד״ר ג ס עולה באב״רדר״א‬ ‫וחפרידס ג״כ פ ע ם לחלקים שויס ופעם לחלקים בלטשויס‬
‫נשלם בהם סוד היר״ח שהוא הר חי זהיא גם בגי׳ אב רב והו§‬ ‫ופעם בתוספת ופעם במגרעות כאלו הצורו׳ הכתוב אצלך על‬
‫ח ש צ פ נצז י ט ו ה ב 'סימן וע״ד הזה עולה האורך אבל דרך הב׳ עולה ־ במיונ‬ ‫הא״ב א ג ז ד ט כ מ ס פ ק ש‬
‫והרוחב הוא השורה המהחלת מא׳ ועד ה׳ שעולה ל״ה והקורה‬ ‫ר ק ע ם ל ך ה ז דו‪.‬א‬ ‫ברות'•י ל נ ע צ ר ת‬
‫ודעי והבן כי הדרכים הראשונים י הב׳ חחחלח מב׳ ןעל ו׳ עולה נ׳ והשירטהג׳ תתחלאמג׳‬ ‫ת ר צ ע נ ל ית ו ר ב‬
‫ועד ז׳ עילה ס״ה' והשורה הד׳ מתחלש מל׳ ועל ח׳ ועולום‬ ‫המסודרים בם הם רומז לכם‬ ‫שקפס מךטזהגא‬
‫פ׳ והשורה הה׳ מחחלת מה׳ ועד ט׳ ועיליס צייה והשורה ה ר‬ ‫י ׳ההפוכים יהדרו הראשונה הישרה תתגלה מן השירה של ים‬
‫מחחלת מו׳ ועד י׳ ועולה ל י והכל חצייה וזהו האורך והחיוב‬ ‫והשניות מן שירח האזינו זי״ן הא״ו ז״ו ז״ו ז״ו ז״ו ג״ל ג״ל ג״ל‬
‫כ״א ח״ח פ״א קמ״ב ה״ר הכל ראש ראה‪,‬והבן שם האורך ה?וא‬ ‫* ל וגז״ל והאמת זהו סוד להט החרב המתהפכת לשמור את‬ ‫<ג‬
‫י׳לא^הואב׳‪-‬א״בהוא^אב״גהואו׳אבג׳׳ד^י׳אנגד״ה‬ ‫; ל ו ך עץ החיים שמא דרך השגה העזאה עםהאותץתאלה‬

‫»‪t‬‬ ‫כח ‪ .‬כ‬
‫&‪3‬ר הקנו?‬
‫את בתו להיות לו לפה זהו שצ‪ 11‬כי ‪8‬י'צ< דייני ואם תצוף ל״ל‬ ‫הוא ט״ו הרי ל׳׳ה וכן כל השורות ושם לרוחב כ״א מ״ח פ״א‬
‫הוא ע> ורומז אל הבינה היא אש הבנים ולומר לך ני החב לא‬ ‫ק״ךקס״ה‪ .‬שם העומק כ״א י״ח ל׳ מ׳יה ס״ה ע״ז י׳׳ד וכן‬
‫הטח הבנים ברצונם רק מסרס לאס ואם תצרף מ״מ הוא לי*ם‬ ‫כולם ומאלו צורות ‪0‬יפא ביתית קח סדרם יעוד אכתוב לך סדר‬
‫ור״ל כל הנחלים הולכים אל הים והוא שם משמות ע״ב והוי!‬ ‫עד שתגיע לתכלית העטן ועתה‬ ‫«‬
‫יל״ם ובמקומו אבארהו נעז״ה ואם תצרף נ״נ הוא י‪ 6‬יים שהים‬ ‫בניאפתתאתקירותלבך ותשתחזה‬ ‫ז‬
‫‪! 2 ,‬‬ ‫י ה‬
‫^‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ג‬
‫הגדול יש לו ים קטן ולשם כל אספיטת צ‪$‬ון וי לי׳ למי שאץ‪,‬‬ ‫‪ ^ - J‬ושים לבך לדעת ולהביןזלהתתזק‬ ‫ה‬ ‫כ‬
‫ספינתו חזקה לעמוד מפני מימיה כי מלוחים הם קשים הם‬ ‫ולעמי׳ על ביאיר שאלילןךעל נעשה‬ ‫^‪SJ^L‬‬ ‫‪TO‬‬
‫‪fi‬‬
‫ואס תצרף ו״ו הוא ב״י ור״ל שהים הקטן הנקראת ב״י ועליי*‬ ‫! ‪ - v - Z - i T J ; -‬האדם בצלמנו כדמותנו והבן כי‬
‫המלךנשבע שנא׳גי נשבעתי והים׳ הזה מתמלאת ע״יי&זץה'^‬ ‫י! ‪ » • V‬־ ‪ v‬הייתי גס אני נבוך במבוכה גדולה‬ ‫״‬ ‫‪3‬‬ ‫א‬
‫גפנה לפן א ח ר פ ד ו ת נ ו ונמלצב* ואם תצרף א‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫י‬
‫י י ובה אליהו ז״ל וא״ל באהבה ובמשק‬
‫הוא אז ור״ל א׳ הוא הכתר והוא שנתן כח לאב ולאם להאציל‬
‫ובחיבה דברים גדולים ונוראים וא״ל כשעלה משרע״ה להר‬
‫בנים אמרתי עולם חסד יבנה זהו ראש ימףאבל אם תצרף ‪ft‬‬
‫סיני מצאו צהלה שהי׳ מצרף ב׳ תיבות אלו ושאל משה להב״ה‬
‫שהוא ראש וסוף אז יהי' כ ׳ו הוא הייה הלי כאן כל הי״פ ואמר‬
‫תחלה ואמר למה תיבת בצלמנו שש אותיות וטבת כדמותנו ז׳‬
‫משה לבוני רעלמא אמור ל׳ מה אני אמי לי׳ ואתה לא ידעת‬
‫אותיות והשיב לי דע לך כי בצלמנו רמז בשם היי״ה שעילה‬
‫וא״ל ידעתי שאני בן אדם הראשון אבל למי אצי א״ל הבט לאש‬ ‫‪}/‬‬
‫צל ם •לה הפ״י ו ל ה הפ״ו שעולה צלם ובעבור ששם הזה‬
‫שמך וסוף שמך א״ל ראש שמי ה׳ וסוף שמי ה׳ הלל מ ל ה‬
‫הוא מלך' בו׳ קצות ע״כ באו י׳ אותיות בתיבה כדמותנו רומז‬
‫אייל משה היה שמעתי ולא ידעתי א״ל כי אן העפל־ אתה ואל‬
‫;‬ ‫בעטרה בת זוגי של ת״ת ועל שהיא שביעית מהסד ע״כ בא‬
‫‪,‬עפר תשוב א״ל אלו הב׳ הט״ן רומזים בבינה וזה שאמרת ליי‬
‫התיבה בז׳ אותיות ואס תחבר הו׳ יהז׳ הם אחד שו׳ וז׳ הם‬
‫רב לך מ״מ באתי ושנית• ושלשת׳ זה העני] והסדר לבא האדם‬
‫שהוא הנפש אל העולם להתלכלך מה צורך א״ל משה זיע לך‬ ‫יחוד ואמר מרע״ה לפני השם רבש״ע הודיעני כל ענין המלות‬
‫שהה׳ האציל ה׳ נעלם היא האם והבת והנה הבת ילדה ה׳‬ ‫האלו ומאין יצאו הדברים האלי מ ד אייל הלי למשה הבט וראה‬
‫והיא אמה והיא נעלמת ואינה נלאית כן הדבל לעילם שאין לך‬ ‫והראה לו הציורים האלו ‪:‬‬
‫ההי״ן שאין להם ההי״ן נעלמים וזהו בלא מזכה א‪3‬א א״ל רבונ<‬ ‫פרמותני בצלמנו‬ ‫לציימנו כ־־מותנו‬
‫לעלמא מה תאמר בו׳ שהו׳ הוליל בלומה יכברלמדטזל‬ ‫ינמלצב ונתומיפ‬ ‫ונמלצב‬ ‫!נתומיכ‬
‫מהה׳ א״ל לע לך כי הנקבה בנקבה והזפר בזכי והנקבה בזנו*‬ ‫לקיפאטפ פטיכהש פטאפיקל‬ ‫שהביטפ‬
‫והזכר בנקבה ל ל ה״ה נקבה בנקבה ו״ו זכר בזכר מ׳ימ זכ‪1‬‬ ‫והנה בזה הדרך הרחה לו למשה ומראה לו טיבו וענינו בכנמנו‬
‫בנקנה נן נקבה בזכר אייל רבי ן כל העולמים יעד כמה א״ל‬ ‫זנתזמלפ וזהו כדמותנו מהופך ר״ל ב״ו הוא ה׳ להרמיז אל‬
‫על אלף לול נוהג מלה הזו א״ל רבש״ע הביאואנ׳ בשמיטה‬ ‫היסוד שהיא מילה בח׳ ט לעילם היסוד עם העטרה והדמות‬
‫הרעה הזאת למה הנהתני להתחייב הריגה א״ל בשמטה שען‪$‬‬ ‫חיבור הצדי עם נ׳ והסק״םתיאכ״י שיהושע נאחז ממנה‬
‫לא באת בנסיון והקלה הביאך ושמך לעשות מלחמה עם בעל‬ ‫וזהי קם ל״ך ור״ל היסוד לעילם אוהב להיות קרוב עם ב״י כי‬
‫העושה מלחמו׳ גדולות ולא עמדת ונתחייבת הריצה ח״ל ולמל‬ ‫השושבין משים שלום ל׳ת הוא ת׳׳ל ילל העט׳ עתידה לעשות‬
‫בהליגה אייל לע לך משה כי זה הדין בידו של הלוחם מי שלא‬ ‫את הלילות ת״ל עולם לא תבנה עיר שקל‪ .‬ישראל השק״ל יביא‬
‫יעמיד במלחמתו להורגו וזהו על חלבךתחיה א״ל רביני דעלמא‬ ‫החרב עליה הוא ששקל עולה ת״ל ואם תצרף מיו היא בלם‬
‫אאר שקבלתי את הלין למה הבאת אומי שעמיים ל ל ‪ bi‬לך‬ ‫והוא ת״ת ישראל והוא יתהפך עליהם לדם זה שנא׳ לדבר ולדם‬
‫כ׳ במשפט הראשון אינה מתכפל החוטא אם לא שיקבל‬ ‫שהדבר היא יסוד ודם הוא הת״ת ואם תצרף ל ד היא ל ן היא‬
‫דין מיתה א״ל ולמה לא מנעתני מלעמול במלחמת׳ למזקי ש&א‬ ‫הבינה שכל מה שהד״י פיעל׳ י בחיצונים הוא מכה הביצה זזי־׳ש‬
‫לחטוא א״ל אין ביל׳ למנוע א״ל וימנענ׳ מ• שבילו ל ל הוא‬ ‫ואח״כ דן אנכי ואס תצרף ו״ך הוא ל י ור״ל אחר הנקמה ישוב‬
‫רוצה לנסותך א״ל לניני לעלמא הנסיון מביא לילי חטא ועין‬ ‫השם לרחמים ולנהוג עם עמו ישראל ברחמים שכן ל ו היא‬
‫זלמ׳יביאנ׳ בנסיוןא״ל ועתה פה עמול עמלי א״ל א״כ רבש״ע‬ ‫יהו״ה שם העצם המורה רחמים ‪:‬‬
‫הקב״הלצה לנסות׳ ולא עמלתי בנסיונו א״כ בדין הוא שיהרגנ*‬ ‫*פנה לפן א ה ד שהוא תצרף י״ו בצלנזנו ו נ ת נ ד ב היי‬
‫ולמה יעטש העני על לא עול בכפו ולמה העמיל לו זמן להליג‬ ‫כאן י׳ ימשך הו׳ זה אחר זה מכריעים‬
‫כענין שבעתים יקם קין א״ל בעבור ששלה ידו עליך שאמן‬ ‫הזריעזמ והשוקיים ופוסקים הלכה הכל כדברי הגוזר שהאם‬
‫גחל ממנו והיה לי להמתין שלא לשלוח יל במי שגלול ממט כ•‬ ‫מייסרת הבנים כדרטהם )אלה לעילם מטה כלפי חסד זהי‬
‫השזלה יל ועושה ל•} למי שהיא גחל ממני גם היא ניתן א ח‬ ‫צרוף ל נ שהיא קיף מלא הרומז בהיי״ה במלואו ברבוע העולה‬
‫ולכן אסרתי לאדם אכילת כל אשד נשמה באפי א״ל א״כ אאר‬ ‫קוף מלא ולומר לך שאינו מניה המכריעים כשעומדים בשיה‬
‫שנתחייב הדגה ׳הרג מיד אייל בעבור שלא היה עונשו כל בך‬ ‫להטות כלפי חוב אלא כלפי הזכות יאם תצרף מ״מ הוא פ׳•‬
‫גדול שיתחייב הריגה דק על ששלה יח במשיחה׳ ליל ר‪3‬ונ׳‬ ‫מדת הרין הקשה המסכמת למלך המשפט ואינה טבעת דב?‬
‫דעלמא יבא כל העולם בנסיין א״ל אין הטנלו א׳ילרבויני‬ ‫הלא תליה שבא צרוף הל׳ והו׳ סמוך לצירוף מ״מ שהוא פ‬
‫דעלמא אמיר לימה בין הבל למשה א״להבלל אוחזת ומשה‬ ‫ולומר לך זה ד׳ קוינו לו והו׳ הת״ת להכריע בדין הגוזר ואם‬
‫ג׳ אותיות כשתהברס כמשפט יאמיר כך ה ב ל מ ש ה חבר ה׳‬ ‫הצרף ‪ '5‬ות׳ היא צר״ר ור״ל שת״ת היא צרר המר והכל לוקחים‬
‫‪3‬מ׳ והוא לים והוא יי״ד ה״א יא״ו ה׳׳א זהו ה״ם המדבלש‬ ‫יממנו כחי שכן הכל צריכי׳לו ואס תצרף הב׳יהנ׳ והוא בןלומר‬
‫אל פרעה מלך מצריס ׳ואי לאו כה הה׳ מאץ לך כח להוציא את‬ ‫לך שכל הספ׳׳ איהביס אוהו כאב המרחם את בנו ונשארה)׳‬
‫ישראל ממצרים רק הה׳ שהןא מלא ה״׳ •ונעשה יוד אא ואו ‪>b‬‬ ‫לומר לרשהי׳משך הו׳ ואוחז המוליד בכנפו‪:‬‬
‫הוא האדם היא הת״ת ישראל א׳׳ל א״כ מהמאמר ‪33‬׳ של ‪3#‬ל‬ ‫ג&נדן ל‪£‬ן א ח ר תצרף ל ב הרי סיכה גדילה יסיכה קטנה‬
‫יבש׳ של משה ח״ל דע לך הב׳ בחכמה והש׳ בכינה זבא לומר‬ ‫חכמה עלאה הנק׳ ‪3‬׳ והכתה למאה הנק׳‬
‫לך שכח הש׳ מה‪3‬׳ אייל רבוני דעלמא מה תאמר בל׳ של המל‬ ‫‪ j‬׳ ולל הסוכה קטנה כגדולה מכלת הגדולה ברצון הגוזר הוא‬
‫וכה׳ שלחשהא״ל צרפם והוא ה״ל יאע״פ שראש שמך וסוף‬ ‫כתך עליון שכן רתכמה עלאה ירדה בהר סיני וקבלה חכמה‬
‫שמך ה׳ מ״מ גם אני נקרא ה׳ ואני לבינה וממנו ת ע מ \‪p‬‬ ‫חת^ד וזהו מאהבת האב המרחם את בתי מסבבתו והבת מקבלו‬
‫ז&תצרף צ׳יצ הוא פ״י ‪5‬״י וליל הצ׳ הוא היסז׳והאב נתנה לו‬
‫הלל‬
‫מ‬ ‫!י‬ ‫! !קנ!‬ ‫ספר‬
‫אותה לבדה ת׳ ועתה שהב׳ משתמשת ‪3‬ה הוא ברפה ׳והי׳י‬ ‫הלד׳ תגמלו זאת א״ל א״כ השנ‪-‬י שנקרא שית מה טיבו של שם‬
‫אינה נהגה כלל שאחר שהת׳ היא ברפה מכין לעטרה כת‬ ‫זה א״ל ש׳ בבינה ת׳ בגבורה וע״י פועל הת׳ יאע״פ שהם‬
‫להתנונעע ורגש בבי״ת לומר לך אע״פ שהיא מתשת הי׳ והלן׳‬ ‫מדברים *י פרעה הש׳ הוא שורש התי״ו ואז גם הגבו׳משלמת ־*‬
‫ואש״ה אינה כולה רחמים רק הוא בכר לדין ולכן הדגש‬ ‫ו ע ת ה נחזור כ ד מ ו ת נ ו ו נ מ ל צ ב ואם נצרף ד״נ הוא‬ ‫י‬
‫בקריאתה ומה שננקד ‪3‬ציר"י הוא מצד המקטרג שרוצה להיות‬ ‫נ״ד והנה הד׳ נגזרה מן הנ׳ שהיא הבינה ולהיותה‬
‫צרי במכה שהציר״י היא מכה הרחמים וציר״י־צוריאל ורתמים‬ ‫פרודיה מן הו׳ הוא נ״ד וכל זה בעבור הארס ואם תצרף מ״מ‬
‫ג י מ ל רומז בבינה ושמשץ ג׳ אותיות והס ימ״ל‬ ‫ויסוד י‬ ‫האתד בתפארת והאחר במלכות ולפעמים שצ־הסיהוי״ה כאשר‬
‫ומלת ׳מ׳׳ל י יי רומז ביסוד ולכן מתהפך למ״י ר״ל היםיל‬ ‫המלאמ״סמ״ם היא ע״ז יעץ הוא עולה הוי״ה כעניןי׳‬
‫הוא לבינה וכן יעקב הוא לבינה וזה למי אתה לבינה ובעבוי‬ ‫שממיס ה׳ ה׳ פעמים י׳ ו״פ ה׳ ה״פ ו׳ עולה ע״ץ ואז לא‬
‫שהוא קדוש וטהור והמילה אליו ע״כ אמר המל ימ״ל וראה‬ ‫יאמר נ״ד ואס תצרף ל״ו הנה עולה הו׳ עד הל׳ הוא הבינה‬
‫והבן שמשי הג׳ שהיא הבינה מורים שני ענינים יח״ל שהוא‬ ‫ואם תצרף ת״צ דע כי היא בינה וגבורה להגיד לך ששורש הת׳‬
‫היסוד למ״י שהוא הבינה והנה הג׳ אותיות שהם ימ״ל הי׳‬ ‫הוא צדיי׳י שהוא קו ירוק והיא הבינה ולומר לך שאין הגבורה‬
‫בעטרה • והמ׳ ביסוד והל' בתפארת • שני זכרים ואחת נקבה‬ ‫•כולה לעשות גדולה וקטנה זולת הבינה ואס נצרף נ״ב הוא‬
‫בני׳ של אם אחת איש אמו ואביו תיראו איש הוא התפארת‬ ‫ב״ן ור״ל הב׳ והנ׳ בבינה וצ׳ שערי בינה ניתנו לבן ע ם הו׳‬
‫והעטרה רשות הת״ת עליה ולכן פטורה כי אין לה חלק ממנה‬ ‫ה ט ס ף שהוא משך הו׳ ‪:‬‬
‫ולמה יעבדנה אך כשהוא בלא רשות אחרת מקבלת מן הפחד‬ ‫ב צ ל מ נ ו פ ט י ב ה ׳ ט תצרף ו״פ הוא‬ ‫נ פ נ ה לפן א ח ר‬
‫ושורש הפחד מן הבינה ולכן תיראו שניהם כאחת ונקרא בדגש‬ ‫אלהי״ס שעולה פ״ו ור״לכללושל אדם‬
‫כי הוא קו ירוק וננקד בנקודה אחת ונקרא חיר״ק חרק עלימו‬ ‫הוא פ״ו כ״ו ואס נצרף נ״ט שהוא הבינה שהאצילה האדם‬
‫שינמו והוא המלך המשפט ממית ומחיה בגזירת האב שלו רשות‬ ‫נמצא הוא השושבין שלה כי השושבין הוא הטי וע״כ הטי ונ׳‬
‫נתונה יכרית השם הגורמים המשפט להמית את עמי הארצות‬ ‫ביחד ואם תצרף מ״י הוא ת״ת וחכמה ובא לומר שהחכמה צלה‬
‫כשאינם עוסקים בתורה ומטמאים הארץ הטהורה והנקיה‬ ‫ובכה על הבנים זאס תהפכהו הוא י״ס ור׳׳ל עתיד האב‬
‫והחליפו כח בכח ר׳׳ל רחמים החליפו בדין הקב״ה יתנם לחילוף‬ ‫) כאן ח ס ר (‬ ‫להעלות את הבן למעלה מן האם‬
‫וננקד הח׳ של גימי׳ל בג׳ נקודות לומר‬ ‫שאין לה תקנה •‬ ‫ואם תצרף צ״ת היא בינה ועטרה ר״ל בהעלות הבן על האם‬
‫שהג׳ השמשים האלה ה ס סגולה לבינה והס חתן וכלה ושושבין‬ ‫העלה ג ס הבת ואם תצרף ב״ש הוא בקייר וזהו בעלייתו ישוב‬
‫וכל הבנים האצילה הבינה בצורת סגו״ל שני נקודות זה בצד‬ ‫הלילה לאור וזהו הבקר אור ‪:‬‬
‫זה ואחד למטה מהם מכריע באלו י והי׳ של גימ״ל נעלם כי‬ ‫לפן אהר ונתומרכ ל ק י פ א ט פ תצרף כ״ל כ׳‬ ‫נפנה‬
‫הוא האור הגנוז והנעלם • והל׳ בלי נקוד כי בזמן החופה‬ ‫במלכות לי בבינה ולומר לך הבת אוהבת אמה ומ״מ‬
‫שלשתן ע ם אמס אין צריך החתן נענוע וצער ‪:‬‬ ‫נפנה לאחיה הוא התפארת כענין לך ד׳ הגדולה וכו׳ ואם תצרף‬
‫הד׳ רומז בחסד ויש לו שני שמשים ל״ת וננקד‬ ‫דלת‬ ‫ך״ק הוא ר׳ פעמים יהו״וז והוא חצי שם יצה״ק ודייל אם‬
‫בקו ונקודה הנקרא קמ״ץ והל׳ בג׳ נקודות והד׳‬ ‫יי'‬ ‫‪T‬‬
‫היה יורד כל כחו בד׳ הוא מרת הרין הרפה היה נחרב העולם‬
‫בדגש והת׳ ברפה לומר לך ל'׳ת תפארת ופחד כי ‪ 3‬מי ישתמש‬ ‫\אס תצרף מ״י הוא בשם י ל ״ י והוא שם מע״ב שמית ובא‬
‫הזקן אם לא בבנו הוא פחד ובן בנו הוא התפארת ושם הלי‬ ‫לומר לך שאותו השם נמצא בתיבות הללו מהופך בא״ת ב״ש‬
‫שהוא בן בנו והוא יעקב וכן בנו יצחק מרוב אהבתו בי ואינו‬ ‫ואם תצרף ו״פ הוא תפארת ופחד ור״ל חלהים הוא שם הכולל‬
‫מניח הל׳ שהוא התפארת את הת׳‪ ,‬שהוא הגבורה להביש‬ ‫ו״פ פ״ו הוא נפש ה״פ ואם תצרף ת״א הוא א״ת הנה ירד הא׳‬
‫באברהם שהוא איש הסר וזהו ותכהן עיניו מראות החסד •‬ ‫בת׳ הוא הגבורה לכבותה מכל כח דליקה כלומר זהו בזמן‬
‫יננקד הד׳ בקו ונקודה אחת הוא הנקרא קמ״ץ וקמץ הכהן מלא‬ ‫הגאולה ואס תצרף נ״ט ברוך הגוזר ועולה הטי שהוא היסוד‬
‫ו ע ם כל זה‬ ‫קומצו מןמ״ץ ראשי תיבותיו"קו"מליז׳^דקה‬ ‫‪3‬נ׳ שהיא הבינה ויורד בטי׳ שגס העטרה נקראת ט׳ שהוא אות‬ ‫*‬
‫צריכה להיות בדגש שאינו כשלג עליון שהוא שלג חיוור לגמרי‬ ‫שני של בטן ואס תצרף י״פ והוא מלך לומר אין הים מתמלאת‬
‫והל׳ בג׳ נקודות לומר לך שהל׳ הוא התפארת דיני לנקוד‬ ‫שהואהפ׳ זולת הוי שהוא היסוד •‬
‫בסגו״ל שהוא נכנס בין ד׳ ות׳ כצורת הסגו״ל • השנים אסל‬ ‫שמע בני גם שמע מה ששמעתי מאבי ז״ל ״ א״ל‬ ‫ועתה‬
‫ופחד י והתפארת באמצע • והת׳ ברפה לומר לך שהתפאלת‬ ‫משה להקב״ה אמת בצלמנו כדמותנו מורים על‬
‫ואינו כעלם שוס' אחד מהם‬ ‫מרפה כל כתו מכח החסד‬ ‫הר״ו פרצופים שהם אדם אהד ואס תהפכס מכל צד ופנה‬
‫ששלשתם מעשיהם נגלים ג ס הת ׳ בלא ניקוד כי הפרידו מכחו‬ ‫מורים ואומרה הבינה לספירה שלמעלה ממנה כי נוטלת רשות‬
‫יי*‬ ‫מצד החסד •‬ ‫ופועלת ואמר נעשה אדם בצלמני רוחניים שיהיו משגיחים‬
‫רומז בגבירה שה׳ אחרון שבשם בן ד׳ אותיות רוגןז‬ ‫הי‬ ‫ביעולס השפל אס לטוב ואם לרע וידעת שאין כח האדם זולת‬
‫במרת הדין הרפה הנמשכת ממרת הדין הקשה ע״כ‬ ‫הפועל מ״מ הודיעני האלפא ביתא מהם באין בקויס ובנקודות‬
‫נקראת ג ס היא ה׳ ששורשה מן הבינה וננקל הה׳ בציר״י‬ ‫ומהם בקיים ולא בנקודות מהם בנקודות בלא קוים מהם בג׳‬
‫ושמשו י׳ לומר לך כי הי׳ הרומז בעטרה והיא אש רפה וה׳‬ ‫שמשים מהם בב׳ שמשים ומהם באחד * אייל משה הקשב‪:‬‬
‫א ל ף הא׳ בקמ״זבכת׳והל׳בב׳נסודות ר״ל אל״ףבפתח פתיח רומז בפחד אש קשה ואש הרפה מקבלה * ונעלם הי׳ ואינו‬
‫נהגה שלא לעורר עליי את הלין יותר יננקד הה׳ בציר״י לומר‬ ‫להשפיע ג ם הא׳ שהוא למטה נקרא א בפתח שמא‬
‫לך יש זמן שגס הה׳ שהוא הפחד בזמן שיורד בי׳ שהוא ה ע ט '‬ ‫פתח פתוח לקבל • והל׳ בציר״י להורות אע״פ ־ שהוא סמוך‬
‫ומוצא קרבן כדינו הואצר׳׳י לכקרבים זלמקריבים * י‬ ‫לאל״ף אפ״ה נקוד בציר״י כי הציר״י מצד המקטרג והף׳ הוא‬
‫רומז בתפארת ומשתמשת בו׳ ונפתח בקו ונקודה הנקר׳‬ ‫))‬ ‫*‪:‬פחד ואיני ננקד כלל שלא לעוררו ועםהל״ף הקב״העישה‬
‫‪,‬‬
‫קמ״ץ בעבור שסומך במסד ונוטה אליו ע״כ כקולו‬ ‫‪T‬‬
‫משפט אם לטוב אם לנע ולכן הא׳שמשיו ל״ף היא דיןורחמי׳‬
‫כנקודת החסד ומשתמש בו׳שדרך שם הולך השפע שלו בעט׳‪:1‬‬ ‫בשני נקודות ודגש ורפה ב״ת ושמשיו י״ת ר״ל ‪3‬׳ רימז‬ ‫‪3‬ית‬
‫רימז בנצח ויש לי שני שחשים י״ן ונקוד בקו אחי זהי׳‬ ‫זין‬ ‫החכמה‬ ‫והנה‬ ‫בפחד‬ ‫ית׳‬ ‫בעטרה‬ ‫וי׳‬ ‫אלהיס‬ ‫בחכמת‬
‫בנקודה אחת לומר לך שהוא אות מןלמם‬ ‫משתמשת בקשה י‪3‬ךפה להת־שם שלא להאכיל העולס וע״כ‬
‫‪r-‬‬ ‫•־־• ־ ‪ ,‬ו צ ר י ך‬ ‫•‬ ‫א‬ ‫כט‬ ‫הת' הרזמז בגבורה הוא נרפה כי קריאתה דגש כשאתה קורא‬
‫רואה יעקב שאהוב למעלה ועל לרך חיוב השפע ליסול נאראי׳•‬ ‫ל ‪ 5‬י ז להיות פ ת ו ח ב ה כ ר ח כי הוא שביל ה ח ס ד והי׳ במלכות‬
‫שמשים ומלת שמשים סמך שסומך מלס בשמשו דרך משל‬ ‫לך שהיא‬ ‫ו ה ן ׳ הפשוט בתפארת ונקוד הי׳ בנקודה אחת לומר‬
‫ונפחת העי״ןכ• הוא קומ״ץ מהקמח העליון הוא תורה שבכתב‬ ‫הנ׳‬ ‫חוגרת כלי זיין מ ן ה ה ו ד לנקום מן הרשעים ע ד שלקחה‬
‫ותורת חסל על לשונו ובהיות הי׳ רומז בחכמה צריך להיות‬ ‫שהוא ה ת פ א ר ת וחובקה ו מ פ י י ס ה ולכן ה י ׳ נ ה ג ה והוא באמצע‬
‫כקוד בחיר״ק המורה שני ענינים השפעת רחמים ואיום‬ ‫והוא ככורת מטה והוא מטה משה ‪:‬‬
‫להפושעיס כענין הרק עלימו שינמו וי לנס מבטלי התולה‬ ‫ח ת רומ! בהוד ושמשו ת׳ וננקד בשתי נקודות וראה והבן'‬
‫עושים עצמכם שאינכם רואים ואינכם שומעים יהי רצון שיהי'‬ ‫שגם העטרה נקראת ת׳ בעבור שיונקת מן הפחד‬
‫_ לכס כמחשבותיכס להיותכם בלא עיניס ואזנים ‪/‬‬ ‫ושביל הפתל הוא הול לרדת בעטר׳ולכן שמשו הת׳שמוציא כ ל‬
‫רומז במלכות ויש לה שמש ה׳ נעלם והפי דגושה ויש לה‬ ‫עניני ה פ ח ד מן הכת ח ל הפועל וננקר בציר׳׳י לומר לך שיש‬
‫ג׳ נקודות לומר לך שהעטר׳והבינה חוזרות אליה הוא‬ ‫זמן שגס הול שב לכר• לרפאות הרשעים •‬
‫הנעלם היא הבינה והפי בדגש שלא להתיש מד״הד הרפה'‪•2‬‬ ‫ט ת רומז ביסול ויש לו שמש א׳ והוא ת׳ וננקל בציל״י לומר‬
‫בבינה ויש לה ‪3‬׳ שחשים ד״י ונפתח בקו והד׳ בשני‬ ‫צרי‬ ‫לך כי לפעמים גם הוא צר״י לרשעים בזמן ששבץ‬
‫נקודו׳ זה בצל זה ינק׳ ציר״י והיא ברפה צדי׳בבינה‬ ‫גתשובה ו ה ת ׳ הוא שתשו כי ממני מתמלאת העטרה ומחויב‬
‫ד׳ במל׳ י׳ בחכמה עלאה והבינה מקבלת מהכמה ולכן נפתת‬ ‫‪:‬‬ ‫ע‬
‫לשלוח להריק בעולם הש ל‪ V 7‬־ רומז בעטרה ויש לו ג׳‬
‫בפאח ומשפעת בד׳ היא המלכות כל הנהלים הולכים אל הים‬ ‫זד׳ ברפה ראה ןהבן‬ ‫שמשים ז״ד וניקוד תי׳ בחוליים‬
‫וככקד בציר״י כי אז הוא צרי בעולם והי׳ נעלם אינו משיגו‬ ‫ששב השמש להיות למלך ושב המלכים להיות משמשים' שכן הו*‬
‫המלכות ורפה כי כשהוא צרי בעולם היא רפוייה •‬ ‫רומז בת״ת והד׳ בחסד ועל שהם מוכרחים להשפיע בעטרה‬
‫'‬ ‫‪1‬‬ ‫*‬ ‫ור״לו באלו הוא ברהמים בזק שהיתיה‬ ‫וכשמשתמשת‬‫שמשים בהולם‬
‫ו״ף וננקד‬ ‫יש לה ‪3‬׳ שמשים‬
‫נקראים‬
‫תפארת ף׳ פחד והוי הוא בנו של ף׳ והבינה גזרה לף'‬ ‫ג כ ח ע״כ נקוד בחוליים להורות על הענין והד׳ בופה כי אין'‬
‫שלא לתת ברכתו וכהו לעשו רק לוי‪,‬ליעקב ואעי׳פשהפ׳אוהבת‬ ‫כף רומז בעטרה ושמשו ף׳ הוא פחד‬ ‫לין יוצא משם־‬
‫את עשו כי הוא כמדתו אפ״ה הסמיך את יעקב עמו לברכו‬ ‫העולם יתתייב גס הפחד לשלוח חש‬ ‫יצחק וכשמתתייבין י‬
‫\הכה הי׳ הכניסו באמצע ונעלם בקריאתו כי נתברך בחשאי‬ ‫בעטרה ואז גם העטרה בקושי וע״כ הכ׳ בדגש ועל שהף*‬
‫ובשעת הברכה איןערעור זהק׳במול״ס כ׳ בא ^ הבינה מחוליים‬ ‫מתחייב בזה משתמש הנ׳ עמו וכפתח בקו ונקודה הנק׳ קמ״ץ‬
‫העליון שאין להניח הברכה לנאת גחוז ובעבור שהשמטה‬ ‫לומר לך שעם כל זה הוא מקוה ויושבת ר״ל מתאחרות לבא לה'‬
‫שומטת הף׳והרצילו׳ והשתלשלו׳החיצון ממנו ע״כ אהב לברך‬ ‫כ‬ ‫כ ה‬
‫מלוא קומ״ץ קמח מן ה ! יל ו בקמץ ‪:‬‬
‫את עשו להיות לו קיום והגבוה הוא הכתר אמר הברכות שלי‬ ‫‪]7fS‬בתפארת ומשתמשים בשני שמשים מייד והל׳ ננקד~‬
‫הס תנס ליעקב כי אין לתת מברכתי אלא למי שהוא בהיכלי ‪:‬‬ ‫‪ P‬ק י ק י ק מ ץ והמ׳ בשתי נקודות והד׳‬ ‫א‬ ‫י ה ה ‪:‬‬ ‫‪ ,‬ו נ‬ ‫‪3‬‬
‫‪ *.‬״‬
‫‪ 1‬י ש הוא הצינור צינור האמצעי שפע השם יורד דרך שם‬ ‫ב ר פ ה ט ה ל ׳ בתפארת והמ׳ בעטרה והד׳ בחשד ובעבור‬
‫במלכות ולכן הש׳ לפניו להורות השפע היורד דרך‬ ‫שהד׳ בחיוב להשפיע והמ׳ בחיוב לקבל ע״כ הל׳ מלך עליהם‬
‫הר׳ הוא מש׳ וננקד הר׳ בניר״י לומר שהצינור היא דרך הו׳‬ ‫כי החסד אליו מביט להשפיע והעטרה אליו מבטא לתת לה‬
‫ודרך משך הו׳ שהם שני נקודת הא׳ בין הזרועות והב׳ ‪3‬ץ‬ ‫וננקד בקמ״ץ כי ריב השפע היורד אליו רובו מן החסד הוא‬
‫השוקיים * שין בבינה ויש לי ‪3‬׳ שמשים י״ן הי׳ בחכמת‬ ‫הכהן הקומץ ומ׳ בציר״י ט בזמן שהל' מצד אחד והד׳ מצד‬
‫אלהיס והן׳ י בתפארת וראה והבן האם מה היא עושה‬ ‫אחר והיא באמצע אז היא רפואה בכל העולם והד׳ ברפה ‪b‬‬
‫בבנה מירידה נכסי האב בבנה וע״כ ננקית בחיריק והי׳ נעל׳‬ ‫לעולם לחמים יילל מן החםד וע״כ הוא ברפ״ה ‪:‬‬
‫שאף הבן אינו משיג ענייני אביו כמו הבת שאינה משגת ;‬ ‫מ ס רומז האחל בתפארת והם׳ סתומה בעט׳ואשה משתעבד׳‬
‫בגבורה ובראות גזירת האס מה שנא לו מי׳ שהוא‬ ‫חיו‬ ‫לבעלה ע״כ משמש עמה וננקל בשני* נקודות שהם ציו״*‬
‫חכמת אלהיס נתנו ליעקב שהוא הו׳ ונשאר בדגש ולא‬ ‫;‬
‫שאין ה ר ע יורד מן השמים רק צרי ורפואה בעולם מ מ נ ו‬
‫היה לו כי אם הקושי ונתנו לעשו זהו ועל חרבך החיה ונפתח‬ ‫נין רומי בבינה והי׳ ביסיד והן׳ בתפארת ראה עתה והבן‬
‫הת' בפת״ח להריק כל דבר בו • וראה והבן שהי׳ נעלם שאף‬ ‫שהבינה משתמשת בב׳ בניה ו׳ ן׳ וננקד בשור״ק כי‬
‫הת' שהוא הגבורה אינו משיג בחכמת אלהים • וראה והבן‬ ‫היא שורקת אש הקנאות כי הסייס מתגבר להלחם עם הו׳ והוא‬
‫שמלת בצלמנו כדמותנו הוא ענין גבוה וגדול ודע ‪3‬׳ בחכמת‬ ‫^ י ס ו ד והו׳ נכנס באמצע ומתגלגל ועולה בבינה עם הת״ת‬
‫אלהיס • צ׳ בביכה • ל׳ בתפארת י מ׳ במלכות • נ׳ בבינה •‬ ‫ואז הבינה שזרקת אש ואש ס״ס נחלש ונכבה ע ״ כ ננקדת‬
‫ו' ביטוד • כ׳ ‪3‬מלכות ־ ד׳ ‪3‬ג‪3‬ורה • מ׳ בתפארת * ו׳‬ ‫בשור״ק והו׳ נעלם ט אז אין כל בדיה יכולה להשיגה •‬
‫ביהוד ־ ת׳ בהוד • נ׳ בבינה י ו׳‪3‬תפארת • ראה והבן‬ ‫• מ ך רומז בבינה שכל פעולותיה סתומות ובאו ‪3‬ה ‪3‬׳ שמשים‬
‫טינת הענין שחכמה ובינה האצילו האדם הוא ד״י פרצופים •‬ ‫־ יי׳ מ״ך ונפתח הס׳ בקו אחד והמ׳ בג׳ נקידות וך׳ בשב״א‬
‫אלהים א ת ה א ר ס בצלמו בצלם‬ ‫לברא‬ ‫לומר לך שהבינה‪,.‬סומכת סמך לעולם והמ׳רומז בתפארת והך׳‬
‫א ל ה ם ב ר א א ו ת י ובר ובקבה ב ר א‬ ‫ב ע ט ר ה ו ה נ ה האם פעמי׳משתתשת בב׳ זכרים ונקבה ופעמי׳‬
‫אותם•־ שמעת בני בשעה שברא הקב״ה שהוא הביכה את‬ ‫בתני זכרים פעמים בזכר ונקבה כי המלך עושה כרצונו וכפתח‬
‫האלסשהיא הת״ת עשאו בעליונים והיה אורו צלול ומאיר מסוף‬ ‫גקו אחד לומר לך שירו פתוח לתת לכל הבאים לפניו ומבקשי׳‬
‫העולם עד סופו וכולם מתייראים ממנו ט המליכוהו בשש‬ ‫מ מ נ ו וננקד ה מ ׳ בג׳ נקודות לומר לד שאע״פ שבנה הוא ת״ת‬
‫קצוות א״ל ר׳ אחרי שאמר ויברא אלהיס את האלם בצלמי מאי‬ ‫משמש לה מ״מ מקבל מסגולו׳עלת העלו׳הס כח״ב והך׳בשב״א‬
‫בצלם אלהיס א״ל בגי בצלמו הוא האדם בצלם אלהיס זו נקבה‬ ‫כ י נחשבת זוגה והואיל שהת״ת מנוקד בסגו״ל אז המעור שהוא‬
‫זהו זכר וצקבה ברא אותם וזהו ויברא אלהים את האדם כצלמו‬ ‫רימז ביסוד ויש לוב׳‬ ‫השב״א שהוא ה י ס ו ד בתוכה •‬
‫של חכמה שהוא רחמים בצלם אלהים ברא אותו היא הבינה‬ ‫שמשי׳ י״ןונפתח בקו ו ק ו ד ׳ ה נ ק ׳ י קמי׳ז והי׳בחיר״ק לומר‬
‫ז‬
‫הנקראח אלהים וברא אוחם בדין וזהו דו פרצופים רחמים ודין‬ ‫לך שהיסוד מ ק ב ל שפע זקנו הוא החסד דרך הנצח מן הצד‬
‫וראה והבן יהו״ה הוא האדם וחותמו של הקב״ה באדם הגשמי‬ ‫<דוך ה ת פ א ד ת מן השדרה וכדי שלא ת א מ ר שאין קבלתה אלא‬
‫מוח הוא הי׳ והו׳ קצות הוא הגוף והמעור והעטרה‪ :‬וראה‬ ‫מ ן ה ת ס ד ד ד ך ה נ צ ח ודרך ה ת פ א ו ת לכן נסמך בי׳ ון׳ שהוא‬
‫‪.‬הבן יו״ד ה״א ןא״ו ה״א אקרי אלם ונחלק למ״ה אורוח א״ל ל׳‬ ‫מ כ מ ה ובינה אנ ו א ס שאוהבים אותו ויאהב י ע ק ב את יוסף כי‬
‫מאי‬ ‫י‬
‫נח‬ ‫ספר הקנה‬
‫בביאה ועולם הגדול מושל כקטן דוגמא ג מ ה מעל גבוה שומר‬ ‫מאי ג׳ פעמים ברא ולא די באחד אייל בני ויברא להודיעך מי‬
‫כשם שהעליונים פעמים מלאים אור ופעמים הסירים איר וכל‬ ‫הוא הבורא ואמרה הבינה הנקראח אלהיס ברא ואח״כ א׳ ברא‬
‫זה בהסתלקות כן האדם בזמן שהוא אדם ר״ל מעשיו כשרים‬ ‫אותי בריאת רחמים ואח״כ אמר ברא אותם בריאת הדין א״ל בני‬
‫ואם לאו יפרד מן הכל‬ ‫וטובים לפני השם הוא ימשול‬ ‫ד ע לך כי כלל הו׳הוא אהי׳ וכללו של י׳ הוא נ״ה ה״ןלדישהן׳‬
‫והופקד לכל כ* נמשל כבהמות נדמה א״ל ר׳ תימא גדול בדבר‬ ‫רומז שהוא לד׳ והנה הבינ׳ נקרא׳הןמאצילו׳עולם העליוןבכח‬
‫בירך אותם ועשה זרקא במלת אותם אדרבא סגול היה צריך‬ ‫אהי״ה וע״כ בא הו׳ ואח״כ היי ואח״כ הב׳ וכללו ג׳ היא בינה‬
‫במלת אותם א״ל שוטה בעולם מי יוכל לסבול שטותך שרם‬ ‫עצמה ור׳ וא׳ נשארים ממלת ויברא לומר הס ר״ש אל״ף ה ס‬
‫היה עושה סגול במלת אותם א״כ לעול׳היו מבורכים ו י ם אדם‬ ‫הרי״א אנכי ולא יהיה לך הרי תרי״ג לומר לך בהדי הדדי נאצלו‬
‫הגשמי אינו מבורכים מפני רוע מעללים וודאי יתפזרו כי הא‬ ‫כילם הארס והמצות אייל ר׳ א״כ יכתיב ויברא אלהיס אדס מאי‬
‫בהא תליא • א״כ איך יבא הסגול במלת אותם ע״כ זרקא במלת‬ ‫האדם א״ל בני האדם עולה נ׳ והבינה האצילה האדם ע ם נ׳‬
‫אותם וסגול באלהיס כי ה ס סגולת אלהים ומקבל שבים ה׳‬ ‫שערי בינה ולכן הוסיף הה׳ להודיעך הסוד ‪:‬‬
‫א״ל ר׳ כמה ספי׳ נכללים במלת ויברך איתם אייל בכי כמה‬ ‫׳״י א ל ה י ם א ת ה א ד ם ע פ ר מ ן ה א ד מ ה‬ ‫ליצר‬
‫נקודות במלת ויברך אותם א״ל ח׳ איל לא ז׳ ה ם והנקודה שהוא‬ ‫מה בין אדם לארס הארס העליון נק׳אדם ואדם‬
‫תחת הקו של ‪3‬׳ היא נקודה של בינה ונקראת קמץ שאלהים‬ ‫התחתוןנק׳אדס מה גיןזה לזה א״ל בני ויברא ^יהיס את האד׳‬
‫קומץ מלא קומצו מכאן הגדול ומברך הז׳ נקודות אייל ר׳ א״כ‬ ‫בצלמי הוא ארס העליון וכל שלא אמר בצלמו הוא אדם התחתון'‬
‫יאמר מלא בו׳ דא״כ שהוא חסר אין כאן אלא ו׳ נקודות א״ל‬ ‫עפר מן האדמה היא אדם תיצון הנק׳ פער שכן עפר מתהפך‬
‫בני זה הסוד איני כשאר סודות לאמרו לך •י ואל תגנוב דעתי‬ ‫פער א״ל ומי האציל אייל פחד יצתק האציל מן האדמה אדומה'‬
‫כי הז׳ ספירות ה ס רומזים מ ׳ ניוידת של ו י ב ר ך אבל מלת‬ ‫בלי רחמנות א״ל ויאמר אדמה מאי האדמה א״ל בני דע לך כיי‬
‫‪T :‬‬
‫ענין גדול‬ ‫אותם הוא ענין אאר ועל שנחסר הו׳ היא ״ ״‬ ‫אע״פ שהפחד מאציל הבינה מסדר׳שכן האדמה עולה ה״ן היא‬
‫מי יוכל להוציא מפיו א״ל מי שם פה לאלם ויש לך פה ואתור‬ ‫ה‪3‬יכה א״ל ויורם פנימי האיך נ‪3‬רא א״ל ‪33‬׳ יצרים יצר טובי‬
‫אייל מיי שם אלם ונלך לפנים א״ל ר׳ אל תנחני בכה כי אתה‬ ‫ע א״ל א״כ מ הר שאדם זה הוא חיצון כאשר אמרת‬ ‫ה י‬ ‫ויצל‬
‫אמרת שאתה צרי למכאי רפאיני א״ל בני כל תחבולות שבעולם‬ ‫א״כ כולנו חיצוני׳ א״ל בני חלילה יחלילה עפר הוא רמז בעלמא'‬
‫לא ייעילךולא יעביר הזמןח״ל ^ תבהלני כי אני רוח׳שזה הסוד‬ ‫ואדם מאדם נאצל הוא קין איש רשע איש דמים א״ל ר׳ אדם‬
‫אייל בני כן‬ ‫נעלם ג ם ממך ע כ אתה אדחה מפה אל פה •י‬
‫׳)‬
‫מן העפר קטן ונחגדל או גדול כמו שהיה צריך א״ל אדה״ר וכל‬
‫הדבר איל לא כן כי עליך נאמר ילב מלכים אין חקר א״ל בני‬ ‫מעשה בראשית בקומתן ו•‪ :‬צביונן וביופין נבראו שלימים שלא‬
‫היה בהם שוס מום בעולם לא עור ולא תיגר לא אלם ולא סומא >> תי׳ריך בדברים ואני נודר לאמרו לך לפנים אייל ר' ואני נשבע‬
‫א״ל בני א״כ‬ ‫לך כי לא אזוז לצנים צלל אם לא שאשמע זה‬ ‫ואחר שבראם בירך אותם זהו‬ ‫ולא גידם שלימים מכל מום‬
‫הקשב האלהיס בירך אותם במה בירכם בא׳ וזולת הא׳ הוא‬ ‫ויברך אותם ^הים ויאמר להם ^יהי׳פרו ורבו ומלאו את האק־‬
‫ת ם ומתהפך מת והא׳ ברכתם ואיותם וכולם בכלל אתם ואחר‬ ‫וכבשוה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל החיה הרומשא ע ל‬
‫שהו׳ הוא ת ם ונכלל בכלל תם למה יכתוב הו׳ אדרבא צריך‬ ‫א ־ ן ד ע לך בני שכאן דובר דברים נעלמים מאד כי אחל‬ ‫ר‬ ‫ה‬
‫להיות בלא ו׳ להורוח אל הענין שא׳ היא חיותם ונפשם יזהו‬ ‫שהאצילה הבינה הזייס בירך אותם ר״ל מלאם ברחמים ‪:‬‬
‫ויברך אתם באה בירכם בח׳ אייל א״כ ויברך אתם אלהים‬ ‫ל ח ם א ל ה י ם פ ר ו ירבו ואמירה רחמים הוא‬ ‫}יאמר‬
‫•כאוב אלה־ם בו׳ א״ל בני זה כמו זה אלייס ונפשו י״ה וע״כ‬ ‫אלהים הוא אם הבנים ואמר להם פרו ורבו מן‬
‫חסר ו ׳ אייל א״כ יכתוב פרו ורבו מלאו ‪-‬א הארז בלא ו׳ א״ל‬ ‫העליונים ומלאו את הארץ היא העטרה ‪ :‬וראה היפך התיבות‬
‫בני חייך הווי״ן צריכיןכי הארץ מתברכא דרך הווין מןהעליינים‬ ‫פ ה ורבו רפ׳׳ו ובו״ר ור״ל אם האדם שנשתלשל יברך במעשים‬
‫אייל א״כ יכתוב כבשה א״ל הו׳ כובשה זהי וכבשה ו ׳ כבשה‬ ‫טובים פרו ורבו ומלאו את האין והוא ית׳ ממנו ואס לאי רפ״ו‬
‫א״ל למה ננקד הה׳ של וכבשה בקמץ א״ל במה כבשה שלי לינק‬ ‫ובריר לשון רפיון ובורות וכבשוה תהיה הארץ היא העטרה‬
‫מכוס יין אדום של פחד ואז על כרחה הי* קמוצה מקמיצת‬ ‫משועבדת ומחויבת לקבל השפעתם ורדו בדגת הים ר״ל הים‬
‫הכהן היא החסד כ״ש שאוהבת הקמח יותר ממה שאוהבה היין‬ ‫ה ם מה שלמטה מן העטרה ומלת רדו מלשין ממשלה ור״ל‬
‫אדום שזה שורף וזה מ ח ה זה ממית וזה מחיה י״ל ר׳ יכתוב‬ ‫תמשלו בכל אצילות הארץ הנקראת י״ם ובעוף השמים ה ם‬
‫הרימשת על האדמה א״ל אוי לדבריך המכוערים היחכן‪:‬הספי*‬ ‫המלאכים הנקראים עוף כעניןוהאיש גבריאל אשר ראיתי בחזו!*‬
‫משפע׳ עליה והיא אדחה חלילה וחלילה רק היא ארן רכה ולתה‬ ‫מועף ביעף וכתיב זעוף השמים יוליך את הקול ובכל תיה‬
‫מכל ליחות מבלי אדום א״ל ו׳ של ויברך מה מורה • א״ל בני‬ ‫הרותשת על הארץ ר״ל כל שפע היורד בארץ מכם יהיה ח״ל ר׳‬
‫העלהו בכללו היא אהיה רבע כללו הוא אמת מלאהו במלואו‬ ‫העוד לך דברים למה נכתב וכבשה וקרי הוא וכבשוה הלא‬
‫וא״ו הוא אחד חלפהו בחילופו בא״ת ב״ש הוא ף׳ והוא ו״ף ראה‬ ‫בלשון יחיד נכתב ומשמע שאחד יכבשנה ואחד ימלאנה ואחד‬
‫אחר שנאברך יעקב באהיה ע ם בת זוגו שהיא בעלת האחדות‬ ‫יברכנה א״כ דאחד הוא למה נאמר ויאמר להם ואיך אומר פרו‬
‫אז ביקש אח אביו יצחק והלףייי הו׳זהו ו״ףוהנה כתועדי כילם‬ ‫ורבי ומלאו ואיך אומר ורדו א״ל בני כל העשר ס פ ד ו ת נקראים‬
‫ונחברכו א״ל י׳ ויברך מה מורה א״ל בני מלאהו •ו״ד הרי חכמה‬ ‫א ד ם אחד ונתברך ה^היס היא הבינה וברכה את בניה מברכתה‬
‫בן ובת והאם מברכת ומ״הכ״הזהלברך א ״ ל כ ח ה א ב ה ו א‬ ‫ובירך אותסהם הד״ו פרצופים ואמר פרו ורבו הס הספירות של‬
‫חכמה ועוד רבעהו ועילה קיף והוא יהו״ה המתהפך י״בהייית‬ ‫מעלה מ ה ם ואמר פרו ורבי שפע וברכה תן העליונים יתברכו‬
‫המתגלגלים בי׳ ספירות להמחברכיס למעלה ולמטה מהם‬ ‫הד״ו פרצופי׳ותמשלו עליהם ועל כלמה שלמעל׳ מהם הגבוה‬
‫מעל גבוה שומר וכבשה כתיב וקרי וכבשוה הרי כאן שני סודות ועוד תחליפהו הוא י״ס שכל הזייתי! ביס וא״כ ויברך אלהים‬
‫באלה הכוחות המבורכות א״ל א״כ ‪3‬׳ ויברך מה מורה א״ל בני‬ ‫ןכבשה ת״ת את העטרה וכבשוה עליונים ולזמר שכח התפארת‬
‫מן העליונים א״ל ר׳ ובעוף הארץ מיבעי מאי ובעוף השמים ‪3‬׳ ויברך הוא חכמת אלהים והיא בי״ת הכתר וכל הבית מכתר‬
‫יירדח יזהו ברוך אתה ברוך כתר אתה החכמה והיא מלשון‬ ‫א״ל כשם שהת״ת מושל בארץ היא הים כן החכמה והבינה‬
‫ואס תחליפ׳ בא״ת ב״ש הוא ש״ב והוא כי הוא מחהלף‬ ‫אתל‪,‬‬ ‫מישלים בעוף השילם הם הזרועות ה ם המעופפים ע ל ה א ק‬
‫ז‬ ‫‪T‬‬
‫ב״ש והוא שב זה׳ שוב ארץ אבותיך ואטיבה עמך א״ל‬ ‫כענין זעוף יעופף על הארץ וכאשר ניתן רשות למעלה ניתן‬
‫ר ׳ א״כ הר׳ של •י ויברך מ ה מורה א״ל תמלאהו ר״ש והוא שיר‬ ‫רשות למטה באדם הגשמי למשול ולנבוח כל דבר איש את אשתו‬
‫הברכה‬ ‫כי מאין‬
‫ב‬ ‫כט‬
‫!‪I Up‬‬ ‫‪f‬‬
‫א״כ מהו לכם יהיה א״ל ל כ ם ה ו י כאן שת* סודות״לומר הבינה‬ ‫הברכה באה לעולם משר על ט ל ם א״ל ר׳ וך׳ של ויברך מה‬
‫אמר לספי׳ שלמעלה מד״ו פרצופים לכס יהיה הד״ו הפרצופים‬ ‫ט‬ ‫מורה אייל ה ך ׳ במ״ג והר״ש הוא אלף זז״ש משה החל רש‬
‫לקבל השפעת״בס ואמר לד׳ ו פרצופיססהס למעלה מכס לכם‬ ‫ממנו נתבלט בני ויבושו אויביכם ונפלו לפניכם לחלב ראה ף׳‬
‫יהיה השפעתם אם לכווב ואם לרע אייל ר׳ א״כ מהו חלת יהיה‬ ‫פחל יצתק ך׳ מלת הלין הרפה ה ם המפילים האויבים‪:‬‬
‫א״ל גני כל מקום שמזכיר הז׳ צריך להזכיר ג ם הג׳ רוחניים‬ ‫אלהיס הנה כתתי לכם את כל עשב זולע זרע‬ ‫לאמו*‬
‫ל״ל ר״ת כתר חכמה כינה‬ ‫‪3‬‬ ‫וזהו יהיה כגי׳ כ ח ״‬ ‫אשר על פני כל הארץ ואת כל העץ אשר ‪ 6‬פרי‬
‫א״ל ר׳ לאכל מנעי׳ לי׳ מאי לאכלה נחסר הו׳ מהחולם‬ ‫ר״ל אחל שבירך אותם‬ ‫ע־ן זרע זרע לכם יהיה לאכלה ‪:‬‬
‫ונתוסף ה׳ לרמוז כלכר שה‪1‬א ה׳ אחרון שכשם ‪3‬״ל אייל כני‬ ‫‪6‬מרה להם הבינה הנ״ה עילה ס ׳ הרומז בבינה והבינה אמרה‬
‫ל ע לך כי מלת לאכלה שב באחרונה ובעבור שהיא אוכלת‬ ‫נתתי לכם לראותכם ולסדר אתכס לעשית כפי מעשה המקבלים‬
‫מהפח׳זולת הי׳ע״כ נחסר הו׳ונתוםף ה׳לרמוז בדבר שהוא ה ׳‬ ‫את כל ר״ל המרה הנקראת את ונקראת כל נתתי לכס הם ר״ו‬
‫אחרון א״ל ולמה אתנח בתלת זרע א״ל בני כאן הרמיז לנו אתר‬ ‫עשב‬ ‫פרצופים ומלת נתת׳ בין הנה יאת כל פונה לכאן ולכאן‬
‫מהגלות ותתהפך הואא״תח״ן‬ ‫מנוח‪:‬‬ ‫טרדת הגלות זמן‬ ‫מלמעלה‬ ‫זורע זרע ר״ל כל ספירה זורע זרע המקבלת שפע‬
‫אייל ר׳ ויאמר אלהיס למה א׳ באמצע והוא נעלם ולא די‬ ‫ר״ל כל ספירה וספירה‬ ‫על פני כל הארץ‬ ‫אשר הוא הכת״ר‬
‫לומר וימר אייל בני קחהו לעצת־ בלא א׳ מהו זימר שניהם‬ ‫ואת כל העץ‬ ‫המקבלת שפע מאשר על פני כל הארץ ישפיעו‬
‫א״ל מי כחוב יורם‬ ‫־‬ ‫לטובה‬ ‫לרעה ואמיר יורם שניהם‬ ‫ה ם הז׳ ומשך הו׳והעט׳ ־ אשר בו פרי עץ זורע זרע לכסיהי׳‬
‫אלהיס ויאמר כתיב א״ל בכל מקום יאמר יורם ואל יאמר וימר‬ ‫ור״ל בו׳ שהיא תפארת‬ ‫לאכלה ר״ל אשר הוא כ״ע בו פרי עץ‬
‫א״ל קחס ברבועס ו׳ פעמים ו׳ הוא‬ ‫והא׳ לא יכנום באמצע‬ ‫פרי העץ היא העטרה שהוא העץ לכם יהיה לאכלה כצ כהם‬
‫ל״ו י׳ פעמים י׳ ק׳ הם קו״ל הסר ו׳ הוא ק״ל הוא סיני מי‬ ‫יהיה לאכלה ולהאכיל העולם א״ל ר׳ מאי ויאתר אלהים א״ל‬
‫הוא הממלא את הק״ל להיות בו׳ מלא א״ל הא׳ א״ל ע״כ אחר‬ ‫אלהים הוא דין ויאמר רחמים ותלת עשב מה מורה אייל בזמן‬
‫הי׳ א׳ א״ל ר׳ ולמה נעלם אייל אע״פ שהקול מלא אינה משגת‬ ‫שהעול׳ מתוקן כל העשב שהם הספירות משפיעים שפע שיורד‬
‫הא׳ א״ל ר׳ ביה אתה פוטלני אייל א״כ שמע בני ל ע לך כ• הא׳‬ ‫עליו וזהו זורע זרע ואס לאי יתהפך עשב שבע ייסרתי אתכם‬
‫בין י״י לח״ר שהפחל הוא ו״י והעטרה היא מ״ר )אלילי שא׳‬ ‫אף אני שבע על חטאתיכס ומהו זורע זרע א״ל משפיע שפע‬
‫מפסיק ביניהם העולם היה חרוב א״ל אחר שהא׳ נעלם יעלם‬ ‫ננקד הז׳ של‬ ‫א״ל)למה‬ ‫‪1‬‬
‫שיורד עליו ואין לי כח לשנית‬
‫בכל מקום ולמה בניקיליםיאחריס נהגה א״ל בני המקי׳ שננקר‬ ‫זורע בחולם והוא חסר ו׳ אייל בני הז׳ מידה כל שבעה ימים‬
‫נהגה במקום שלא ננקל לא נהגה וכאן הי׳ נקול בהולם וא׳‬ ‫עליונים ולמה יתמלא בו׳ שהרי נכלל בז׳ וננקד בהולם לומר‬
‫בלי נקול ונכנס באמצע להלמיז‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫לך שהשפעתם מן החולם הוא הכתר א״ל ר׳ ז׳ רומז בז׳ ימים‬
‫ח י ת ה א ר ץ ו ל כ ל עוף ה ש מ י ם ו ל כ ל‬ ‫ו ל כ ל‬ ‫ר ע של זרע מהו א״ל בני ראה נקודם ב׳ נקודות וקו א׳ שכל‬
‫היה‬ ‫אשר מנפש‬ ‫רומשעדהארץ‬ ‫א׳ ר ע לחבית א״ל ר׳ ואין לו הכרה וכד תאמר רע כמו ר ע‬
‫כ ל ירק ע ש ב ל א כ ל ה ויהי כ ן ;‬ ‫א ת‬ ‫א״ל ־־ בני השם יחייך התייתני בשאלה זאת כךאמר־ לי אבי ״‬
‫בני והבן מה רומז חית האל׳ן כאן קבלת הס״ס ו״ל‬ ‫ראה‬ ‫ז״ל רע לך בני שגם המרה נקראת ר ע שבה רע והנה הרעים‬
‫הו׳ ולכל שהם הו׳ ומשך הו׳ המחיה את הארץ היא‬ ‫״ מורה א״ל אשר‬ ‫והטובים ריעים ואהובי׳ ומלת אשר מה ״‬
‫העטרה ולכל עוף השמים ולכל רומז בו׳ ומשך הו׳ המקבלים‬ ‫הוא הכתר והוא על פני כולם נקראים פני כל הארץ הפנים‬
‫עוף השמים הס הזרועות ולכל רומש על הארץ ולכל הו׳ ומשך‬ ‫העליוני׳הם פנים של יסוד ועטרה והפנים יש להם שתי כוונו׳‬
‫הו׳ הבא להם מן הפחר לבד הכל עילתני אשר בו נפש חיה‬ ‫פנים עליונים ופנים תחתונים ואת כל העץ למה נכתב ‪3‬ו׳ אייל‬
‫י\מתיהוא‬ ‫שהסמיך הי׳ בחכמה וזהו בו׳‬ ‫אשר הוא הכתר‬ ‫בני הרי חתן וכלה ושושבין מ״מ נכנס השושבין בין החתן וכלה‬
‫בחכמה כשהיא חי ע ם האלף והוא אתת זהו אשר בו נפש חיה‬ ‫חברם קבי יה במלת יא״ת ו חת״ן את כלה אייל ר׳ ואל יכנוש‬
‫את כל ירק עשב לאכלה ר״ל אתם הד״ו פרצופים ירק עשב ג״כ‬ ‫השושבין שהוא כל באמצע ויחסר הו׳ של ואת א״ל אין לשנות‬
‫לאכלה • והוא מלשון ירקרק או אדמדם שב והמר ויהי כן ר״ל‬ ‫לזרר האצילות א״ל ר׳ בכולם אתה בקי כי חננך השם כי שתא‬
‫אע״פ שקבלו חושך ואפילה קב״ה הוא היינה יעלם באביה׳ זהו‬ ‫ת ד ע לומר ג ם ה׳ העץ למה נכתב א״ל אוי לשכלך הקשה והרע‬
‫ולכן הכי של כן בדפה ושניהם‬ ‫ויהי ו״י ע ם ה׳ ה׳ ע ם הי׳‬ ‫‪1‬אוי לשאלתך המכוערים אייל הבנים בחופתם והאם בחוץ‬
‫כאחת ה כ והן׳ ל״ו פרצופים אייל ר׳ תמיה אני על הפסוק ה ז ה‬ ‫חלילה וחלילה להיות כזה לכן הה׳ מן העץ הוא ה׳ ראשון‬
‫יותר מכולם ותניחני לשאול עליו כל מה שקשה לי ואל תכלימני‬ ‫שבשם בן ד׳ א״ל ר׳ זה הייתי מקזה לומר לי ואני חיני רשאי‬
‫ומתלמילי‬ ‫כי לא אתבייש מכלימחך שלא הביישן למד א״ל בני‬ ‫לומר לך אוי לתשובתך מ״מ היש חופה שהבכי׳ והאס ‪3‬יחד והאב‬
‫יותר מכולם כמדומה לך שאני כ ו ע ס עליךלתנוע אותך מלשאול‬ ‫נחוץ א״ל עיניס לך ולא תראה שפיל לסיפא דקרא אשר בו פרי‬
‫מונע בר יקביהו לאים‬ ‫הלילה לי מעשית זאת לכנוס בקללה‬ ‫ר׳׳ל אשר הוא הכתר כלל בו׳ סיי ה׳ עץ ‪33‬׳ שהוא חכמת‬ ‫מץ‬
‫אייל א״כ ברוך תהיה למעלה אתר חיה הרימשת וכאן לא אמר‬ ‫‪6‬להים והוא אב וכך הוא הכוונה ‪33‬״ו ‪ 13‬פרי עץ ונסמוך הו׳‬
‫חיה אבל אמר רמש ועוד רומש מ ׳ הרמשת בלא י׳ אייל כאן‬ ‫ואמר בו* כמו שנסמוך הה׳ בעץ כי למעלה אתר העץ‬ ‫‪33‬׳‬
‫שתי סירות הרמשת מלשין רמשא והוא השך ואמר חיה לומר‬ ‫ה א ס ע ם בנה וכאן אמר עץ בלא ה׳ בעבור שאמר בו׳ שהאם‬
‫שגס הרמשא הוא הפחד מתמלא ברחמים ישב לחי׳ ולכן כחסר‬ ‫ז ר ע הז׳ בסגול‬ ‫א״ל ולמה שנה מלמעלה אמר‬ ‫ע ם בנה‬
‫וזה למטה‬ ‫הו׳ לומר לך שאין לו י׳ ע ם הרמשא שזה למעלה‬ ‫ה ס ז׳ ימים‬ ‫וכאן א׳ זו*ע הז׳ בקמץ למעלה רומז בעשב ׳'‬
‫לומר לך שגס הו׳ ש‪3‬‬ ‫ולמטה אמר רומש נו׳ ולא אחר חי׳‬ ‫‪,‬‬
‫ע ל י ו נ י ם שכלם נכללי׳ במלת עשב שהוא מתהפך שבע וננקר‬
‫ולמעלה אמר‬ ‫לרמשא וזה וזה על הארץ אייל א״כ למה שינה‬ ‫הז׳ בסגול לומר לך שהשבעה מקבלים מסגול העליון ה ם כתר‬
‫עשב בלא ירק וכאן אמר עשב וירק א״ל בני כל עשב שהם השבע‬ ‫אבל זרע אחרון מדבר בחתן ושושבין וכלה והאב‬ ‫ח כ מ י לינה‬
‫בירק ר״ל בדין כענין העניים והאביונים מבקשים מים ואין‬ ‫‪61‬אם ע מ ה ם נעלמים ומקבלים מחסד עולים דרך הו׳ ומשך‬
‫פעמים הן עש״ב ע״ב שמות וש׳גאמצע כולם ברחמי״ם בגי׳‬ ‫הי׳ בעטרה ונקמץ הז׳ לומר לך שגם העטרה קומצת מקמיצת‬
‫ש׳ א״ל ר׳ ומה בין ירק לעשב האי ירוק והאי ירוק א״ל לא האי‬ ‫הכהן א״ל ר׳ אסהכתוב מדבר גג׳ אחרונים והז׳ של זרע מורה‬
‫יריק והאי כרכום והנה אסתר ירקרקת היתה ואיך תיכיח שזה‬ ‫‪'t‬ספירות מה תאמר בזה א״ל בני קמיצת הכהן יורד מאמצע‬
‫לין וזה לתמים א״ל ע ׳ בישול וש׳ מ י נ ה ‪ 3‬׳ בחכמה י׳בחכמה‬ ‫יייד מיי״ן ומן הנצחי׳ דרך הצדדים והנה ז׳ ע ם זרועות א״ל‬
‫ר׳‬
‫נט‬ ‫המה‬ ‫סנוו‬
‫א״לליתןחלק‬ ‫א ״ ל מ ה ש מ ה י ׳ אייל •״ה שמה ‪*6‬ל מכלן‬ ‫ר׳ בישול ק׳ בבינה והיינו הן א״ל א״כ מה יהיה א״ל אתה‬
‫מחמשים שערי בינה לט״ו תיבות שהס י״ה וראה והבן שהעסוק‬ ‫יודע איל בני אמת חני יודע שאס תהפכהי הוא ריק ריק‬
‫זה יש לו י״ה תיבות אייל ר׳ והלא ג ם העטרה נקראת ׳״ה אייל‬ ‫מרחמים א״ל ואימא ליק מלין א״ל והא כתיב ואביה ירק ירוק‬
‫זהו הסשי שהוא י״ה וזהו בה'בראם ‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫בפניה והנה מריס מצורעת• אייל ר׳ ולכל קרי ולכל כתיב‬
‫אחר‬ ‫ה ש מ י ם ו ה א ר ץ וכל צ ב א ם •‬ ‫ויכלו‬ ‫א״ל הז׳ הוא בראש או באמצע א״ל ר׳ את כל אין לו ו׳ באמצע‬
‫שסיפר סרר הבריחה והמעשה שב וצמר כי‬ ‫אייל ההוא כל ביסוד לבדי ואין צורך להכניס שם ו׳ א״ל הראית‬
‫השלמת מעשה בראשית הואשם וה״ו איילר׳ ויכלו מהמורה‬ ‫דבר גדול ולכל רומש ולכל יש לו פסיק אייל רומש על הארץ‬
‫ד‬
‫אייל מלא הו׳ הוא אחד נשלם היחיד א׳ ל ר׳ היחיד מהו איל‬ ‫אתה רואה והס עומדים ונפסקי׳ א׳׳ל א״כ למה נ ט ע ם בשופל‬
‫קחנו בכללו הוא אהי״ה שכלל הו׳ עולה איהי״ה ועוד החליף‬ ‫ישר א״ל בני רואי הארז כרמשא ורוצים לרוץ להשל׳׳ המליכה‬
‫הו׳ והוא פ״ו ו״פ בא״ת בייש יפ״ו הוא אלהיס חאהי״ה ועד‬ ‫ע ם רעיתי׳ שהם ו׳ כתרים והיא בכללם והבינה מפסקת זהו‬
‫האלהיס הוא היחיד עד ועל בכלל אייל ר׳ יש אלהים לאלהים‬ ‫ולכן שיפר ישר במלת ממש כי‬ ‫פסיק על שלבה לעת האדם‬
‫הוא שנאמר אלהי האלהיס איזה אלהיס הוא משלים היחיד ־‬ ‫אלן נפסקו ורמשא ממהר על הארץ ‪:‬‬ ‫־‬
‫א״ל בני תמלא פ״ו פ״ה ו״ו הנעלמים עולה ה״ו ועולים א״*‬ ‫וירא א ל ה י פ את כל א ‪ x‬עשה והנה טוב מאד ויהי ערב‬
‫ל״ל מיא׳ ועד הי׳ הוא היחוד ועד בכלל אייל ר׳ מה מורת הי׳‬ ‫ויהי בקר יום הששי ־ כאן רמז לנו שתתלה‬
‫אייל קח כללה היא נ״ה היא הביצה יוצר העולם ואסתמלאהו‬ ‫היתה המין שלמעלה בהויותה עליונים למעלה יתחתיני׳למטה‬
‫יו׳׳ד הוא כ״ף וכ״ף הוא קו״ף והק׳ הוא יהו״הויהו״ה היא אדם‬ ‫כהות הטהרה יונקים בפנים מן המוח העליון הוא כתר וכחות‬
‫שזהו הבינה האצילה האדם י ושמעתי בני עני! אחדי שהתנא‬ ‫הטומאה בחוץ וזהו עליונים למעלה ותחתונים למטה •י כל‬
‫מהפך הקי״ף בלשו! פי״ק והיה אומר פי״ק ואמור לי׳ לאבא‬ ‫אשל עשה כענין אני ה׳ עושה כל ואין הכוונה שה׳ עושה כל‬
‫מאחר שעשיאו קידש העשה הול והיה מרמז לו שהוא קו״ף‬ ‫אבל הוא מאמר העטרה הנקראת אני ואומר אני שהוא אפארת‬
‫וכדי‬ ‫יהי״ה ברביע והוא קדש ושבת הוא ואי! להקל עליו‬ ‫עושה היסוד הנקי כ״ל וכן כל אשר עשה ר״ל כל שהוא היסוד‬
‫להעלימו אמר בלשו! רפה כלומר צא יאמיר לו והוא יבין‬ ‫אשר שהוא הכתר עשה ר״ל בגזירתו כל להיות בין האיש ובין‬
‫שהקודש הוא פו״ק הוא קוי׳׳ף ויבין ולא יקל •י ראה והבן עד היכן‬ ‫החשה • והנה טיב מאד ר״ל והנה היא הבינה משפיע ביסוד‬
‫העמיקו לדבר ברמיזה ואתה אינך משים דעת ונפש לדעת‬ ‫טוב על •די הי׳ זהי ו׳ והנה הוא שנאמר טוב ה׳לכל טוב שליח‬
‫בדביר ראשון וברמז אייל ר׳ השם חננך ולי לאחנני אייל ר ׳‬ ‫ה׳ שהיא הבינה לכל שהוא היסוד וזהו אמרו צדיק כי טוב א״ל‬
‫א״ל בני חבר ה נ ׳ בא״ח ב״ש והוא ל׳ יזהו‬ ‫והכ׳ מה מורה‬ ‫הרבה אתה נזתל מהי מאוד א״ל שב יכלל הכל במלת מאד כי‬
‫כי כל בשמיס ובארץ הקב״ה היא הבינה שמו סמוך לארץלהאיר‬ ‫י ן ״ ל ה״א וא׳׳ו ה״א זהו נעוץ סופן בתחילתן ־ ויהי‬
‫ץ‬ ‫^‬ ‫הז‬ ‫ך‬
‫עליה זהו המאיר לארץ יעיד כ׳ פנים ייחור שלו הרי נ׳ צרף‬ ‫ערב ויהי בוקר יהי אין כתיב אלא ויהי אלא מכאן שסדר זמני׳‬
‫הכ׳ עמהס ו ה ם ע׳ שבעים שרים המתפרנסין מאיר הארץ‬ ‫היה קורם לכן וזה בונה עולמית ומחריבן החורבן היא אלף‬
‫שכל הוא היסוד מאיר עליה א״ל רבי והל׳ מה מורה א״ל בצי‬ ‫שטם שמיטה יהבניןשיתא אלפי שניהוייעלמא דיןהנ״ן לי ודין‬
‫ראיתי שעל כל פנים הל׳ פונה ג ם הוא פכים ואחור ולקח הכ׳‬ ‫ללן ייןלי ושיתף יום הששי לפי שהע״הז נברא בה׳לפיכך אומר‬ ‫הכ‬
‫מצד אתר ומ׳ מצד אחל ונתחבר ע מ ם ועלו ‪3‬צ׳ היא הבינה‬ ‫הששי כאדם שמלא כוס א׳ ירוק ואח״כ חתמו בחותמו ירוק ‪:‬‬
‫אם הבנים הראית בני שכולם נסרכיס אחרי אמם א״ל ר׳ ו׳‬ ‫ןראר‪ ,‬זהבן שזהו השלמת מעשה בראשית שכלו נרמז ביהי״ה‬
‫מה מורה א״ל בני הו׳ משך הו׳ הנמשך אחר הל׳ א״ל ר׳‬ ‫לפיכך חתים באותה׳ שהיא סוף יהו״ה זהו יום השש•‬
‫ולמה נחםרהו׳ובא בג׳ נקודות מעוקמים הנקרא שור״ק א״ל‬ ‫ומיד ויכלו השמים שהוא הוי״ה י א׳׳ל ר׳ הששי מה מורה א ׳ל‬
‫ג׳ זויין במלה אחת מה צורך אייל ר׳ אמצא לך חיבה ע ם ג ׳‬ ‫בני ש׳ ע ם ה׳ ש׳ ע ם י׳ • א״ל באר לי א״ל בני הש׳ הוא‬
‫ווי״ן א״ל בני לכשיבקע הכול י ודע והבן ויכל״ו^ בגימטריא‬ ‫ברחמים ועולה בי׳ היא חכמת אלהיס ייירד בה׳ היא העטרה‬
‫ע״ב הרי כאן ע״ב שמות הקודש של ״ויסע ״ויבא ״ויט שכל‬ ‫א״ל יכנום ש׳ א׳ ביןה׳לי׳ ונלמד כל דבר א״ל בני הש׳ הסמוך‬
‫פסוק מהם יש לו ע״ב אותיית ומצטרפים ויוצאים ע״ב שמות‬ ‫לי׳ לומר שהי׳ חכמת אלהים הנקרא י״ש וזהו הש׳ ע ם י׳ י״ש‬
‫כל שם בג׳ אותיות ובמקומם אבארם בעזרת השם י א״ל ר׳‬ ‫ועוד הששי מלאהו ה״ה שי״ן שי״ן ׳ו״ד והיא עולה תש״ן עורה‬
‫מהי לשון ויכלו אייל בני לשון כלה הכלולה מן הכל והנה ג ם‬ ‫׳ • אייל ר׳ מי הוא המעיר א״ל כת״ר שכן השש׳יי‬ ‫ה‬ ‫<‪1‬‬‫ת ש ן‬ ‫מה‬
‫הבינה נקראת כלה כי כל״ה עולה ה״ן והיין רימז בבינה הכל‬ ‫ע ם נעלם ת׳ עולה כת״ר א״לר׳ אבל אני שמעתי ני בלעם‬
‫על שם הכלה כי כלה והחתן ע מ ה ס ע״כ בואו ונצא לקראת‬ ‫י ^ יין לקלל את ישראל באותיות אלו שכן השש״י עולה‬ ‫נ‬ ‫ה ר ש‬
‫כלה מלכתא על שניהם אומר ועוד בני לא ידעתי ויכלו הו׳‬ ‫במספי״קטן א״י ע״ה ורצה להכניס ולא מצא מקום • א׳׳ל‬
‫בו׳ קציות ונרמזו בלשו! ויפילו לשון כלים כי הם כלים אל‬ ‫מהו ערכ א״ל תהפכהי והוא בר״ע זהו פן אראה ברע אשר‬
‫הביצה יוצר בראשית ־‬ ‫ימצא את א‪3‬י • א״ל ר׳ אלו הו׳ ימים מה הס ומאין יצאו ונעשו‬
‫א ל ה י ם ביום ה ש ב י ע י מ ל א כ ת ו א ש ר‬ ‫ויכל‬ ‫נטען‬ ‫ימים א״ל הם נקראים ארזי הלבנון אשר נטע ר״ל אשר‬
‫ע ש ה ו י ש ב ו ת ביום היטביעי מ כ ל‬ ‫מהיכן‬ ‫ומהו לבנון זה מקל לבנה היא חסד עולם ולבנון עצמו‬
‫• א״ל ר׳ קודם כל דבר אמור‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫מלאכתו א‬
‫ש‬
‫יצא מבראשית הוא חכמת אלהים כי היא כקל א ראשית והימים‬
‫זה מהו רכל אלהיס בייס השביעי מלאכתי בר מינן ימכל עמו‬ ‫נקראים נטיעות כענין קוצץ בנטיעות א״ל חייב המלוה בתורה‬
‫‪1‬‬
‫ישר* ביום השביעי כלה מלאכתו ח״י ואל תשיב ל׳ שהק‪3‬״ה בין‬ ‫דוגמתה למעלה אין א״ל בני כל התרות כולם הם הספי׳ ליות‬
‫השמשית השלים ויודע ואין ספק לפניו א״כ למה קרא בין‬ ‫ןן מזו החכמה לווה מבינה ובינה מחכמה א״ל ר׳ עולם הפוך‬
‫השמשות שביעי יקראהו ששי ונוכל לומר יאמר בפירוש ויכל‬ ‫אני רואה הבינה מחכמה שפיר אבל החכמה מהבינה מה לווה‬
‫א״ל בני העוד לך לברים‬ ‫אלהיס בבין השמשות מלאכתו ־‬ ‫א״ל בני לחכמה אמר אחותי אתה ומידע לבינה תקרא החסד‬
‫אמל לי עתה התחלחי ילעהו אמר לי אס כן תשלים לבלך •‬ ‫לוה מן הצדקה והוא התפארה והצדקה לוה מחסד שנא׳ רודף‬
‫אייל ל׳ קמא קמא למטא קמייהו אייתי אמור ל• זה יעוד כי‬ ‫*דקה וחסד השתים לוים מן הארץ והארץ לוה מ! השתים וכל‬
‫אמר לו‬ ‫שמחה לאיש במענה פיי ולבר בעתו מה טוב י‬ ‫זה מן ה מ נ ק י ם שצריכין להניק והיונקים צריכין לינק א״ל ר׳‬
‫בני ל ע לרחמלת ייכל איני מלשון השלמה לק הוא לסו! חמלה‬ ‫לו‬ ‫׳אמיר ל• מאי טיבי של פסיק זה א״ל בני וירא יילהיס יכו׳ יש‬
‫ותרגום‬ ‫א‬ ‫למך‬ ‫?׳ אזתיות להרמיז בהחשים שערי בינה כי השלימה הבנין כולה‬
‫הפר‬
‫א״ל ו ׳ איווי שנוכו פשיטא לקדוש הוא‪ .‬שכל‪.‬‬ ‫ויקדש ״‬ ‫ותרגום ?ושלמי וחמיל והכוונה זחמיל אלהים הוא הבינה‬
‫לבר מבורך מקודש הוא ומאי ויקדש אותו א״ל במאי ברכה‬ ‫את יום השביעי א״ל יישר כחך ר׳ יט לא ידע הקב״ה לכחוב‬
‫בקדוש ויקדש אותו שקלש יזם השביעי וזימנו לת״ס ישראל‪.‬‬ ‫וחמיד במקו׳ויכל ותרגום ירושלמי הוא יונתן בן עזיאל אשר‬
‫ולכל כוחות החיצונים אין להם יניקה ממנו וזהו האיש מקדש‪.‬‬ ‫נזדעזע א״• ת׳ פרסה על ת׳פרסה מפני שרצה לגלות את הקץ‬
‫מזמן לעצמו וזהו שהאשה אסורה לכל יכן ההקדש ־ א״נ אם‬ ‫הקץ ידע זה״אשלאידע מלת והמיר למה אמרו בלשון ויכל‬
‫היא הקדש והיא לבעל׳לבד >ז יהנה מאנה אדס כלל לה מפתה‬ ‫זזה אמיר לי מנ״ל כל זה ילמה שינה א״ל בני נבהלתי מלברך‬
‫ולא משום המלאכה הבאה מכחה א״ל במה קדשה בביאה בביאה‬ ‫ואל הבהילני כי אין הדבר רק הבינה זימנה חמש קרואי׳כענין‬
‫נאסרה הלא תראה המקדש עבדו אסור בהנאה והמקדש ידי‬ ‫וקרא אלהים לאיר יום וזימנה החתן ע מ ה ס מה הסר משם‬
‫עבדו אסור בהנאה • א״ל ר׳ במה קדשה בכסף ומהו כסף‬ ‫כלה הוי אומר ויכל אלהיים ביום השביעי ור״ל השביעי זימנה‬
‫ברכה ויהו ויברך אותו א״ל למה התירו ב״ה לקדש בפרוטה‬ ‫אלהיס כלה ־ א״ל ר׳ כמדימה לך שמהרה אתפיים בדברי דיחוי‬
‫בשלמא התנא דקתני בכסף שפיר היינו ברכה יב״ש לא שנו אלא‬ ‫הנהיה כדבר הגדול הזה הקב״ה זיתן׳ לחתן את יום השביעי‬
‫בכסףזבשוה כסףיבדבריהס לא הזכירו הפך הכסף הוא הפרוט׳‬ ‫לקרוא כלה ח״כדהכיהוח יאתר ויכל אלהים יום השביעי‬
‫וכתיב שמיכם כברזל ו ה מ כ ס כנחושה ואין הנחושת ברכה אייל‬ ‫אבל עתה שומע אני שכלה מלחכת! ביוסממש א״ל בני ויכל קרי‬
‫תשלי׳דבריךכי לא אענה לךעד שתשלים ת״ל ואס ב״ש חריפים‬ ‫בי׳ כלל ורי׳ל כלל אלה־ם ביום שהוא קו האמצע־ כל הז׳ ימים‬
‫וב״ה רבים והחריפים המרים האתת משוס אהד רבים להטו׳‬ ‫עליונים ־ אייל שימי שמיס על זאת יאמר כלל אלהים ביום‬
‫נניח את האמת ונבא אל השקר יגם הקב״ה האיך גזר אחרי‬ ‫השבעה מלו לשון ויכל ימאי ביים השביעי •י חייל בני פ ע ם‬
‫רבים להטות אס המעוטים אומרים האמת אטה לדבריהם‬ ‫אחת הייתי מהלך בדרך ופגעתי בזקן אחד והוי אליהו ז״ל‬
‫וא׳ית ל‪ -‬אפשר זה יוכיח בייש נראים דבריהם וב״ה כל דבריה׳‬ ‫ואמרתי לו במאי קא ע ס ק קב״ה ואמר דין ומשפט אירע‬
‫סתירה והריסה בעי האיש לברכה בכסף שהוא ברכה והם‬ ‫במתיבתא לרקיע בפסיק ויכל • להיס א׳׳ל אדוני ••מל אמרו שם‬
‫אומרים אף בפרוטה שהיא מצד קללה ולרבריהסכשם שהפרוש׳‬ ‫א׳׳ל מקוים תשובתך ז־־ מותי לו מה אני להשיב במת־בת׳ דלקיע‬
‫לדברי התנא שאומר כ ס ף ג ׳ כ חליפין יקנו‬ ‫אין לו לעשות‬ ‫ולא רציתי והפציר בי ואמרתי ויהי ערב ויהי בקר יום השש׳ זהו‬
‫השתא עיר אחד ועולם אחד תקנה אשה אחת נא תקנה אייל‬ ‫‪^ m‬פי שני היי ע ל מ ז ויכל *'הים את אלף השב־עי מלאכתי‬
‫השלמת אייל השלמת• פה ובמקומו א‪-‬ריךבע״ה אייל ליכלצרה‬ ‫אשר עשה העילם העליון מתנהג שלא נהג באלף השביעי כי‬
‫‪:,‬‬
‫בשעתה א ל הכלה היא פרוטה והפרוט׳ היא כלילה בכת יהו״ה‬ ‫כל אותו אלף השביעי אין שטן ואין פגע רע וצדיקים יושבים‬
‫התתהלף בא״ת בייש מצפי׳ז ומצפ׳׳ז עילה פרומה ראה עתה‪.‬‬ ‫ועטרותיהם בראשיהן יאמר לי כך הוא אייל ברוך טעמך מ״מ‬
‫בכי שהפרוטה שהיא אדום נ כ נ ס בפועל יהו״ה להתלבן‬ ‫מהו וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה אייל וישבות‬
‫מאדמימותו יע״כ הדבר שהיא רומז בדוגמה נקנית יקב״ה אינן‬ ‫השביעי שהיא הכלה ביום להיות שובתת ביום שלוא החתןמכל‬
‫מביא הקלה וטעות ברבים נגד המיעוטים! שהשכינה ע ם רבים‬ ‫מלאכתו שהיא היתה מיציא מלאכת הכלה מכה אל הפועל אשר‬
‫ואפי׳ כי מיעוטים הם חריפים יותר מקלקלים במדתם שכל‬ ‫עשה להיותה עושה מלאכתה יביוס השביעי שובתת איל למען‬
‫חריף אין לו מנוחה וע״כ יצאה ב״ק ואמרה הלכה כב״ה ועל‬ ‫קדוש ישראל אמור לי השבת מה מורה מניחה א״כ ינוחו הכל‬
‫שאינו נקנית בחליפין כי הוא דין כ׳ הפרוטה נקנית למצפ״ץ‬ ‫וכן‬ ‫בכל שבת ושבת היכן שימצא השמש בליל שבת ינוח‬
‫ואז התליפין מתבטלים כי אתנהו בפחות משוה פרוטה שבני‬ ‫הירח וכן עופות השמים ודגי הים וכל הנמצא ביבשה וכן‬
‫ארס נמסרים לדומה ומחליפין לפחות משוה פרוטה ה ם‬ ‫ישראל היכן שימצא כבין השמשות ינוחו ולא יזיזו ממקומם *‬
‫השקצים והרמשים הנדרסים באשפה ואין להם ש״פ דייל אין‬ ‫א״ל אע״פ שהכלה ע ם הכל וכל הפגעים חמו משם ביום השבת‬
‫להם רחמי׳כלל ובזמן שהי׳ נקנית לבעלה ר״ל זה הלין מתבטל‬ ‫מ״מ השמיטה קשה שאין לה מנוחה פיעלת ט היא השמטה‬
‫וא״נ איך שקנה בחליפין ואס קונין בע^מא כבר יש להם דין‬ ‫של עכשיו ובין השמשית של שתא אלפי פני הוי עלמא ינוחו‬
‫קנין בעלמא ג״כ והשמד לך שלא תסרכס כי אין נופל דגר‬ ‫כילם כאשר אמרתי מ״מ ישראל הקדושים מחו״ביס לעשית‬
‫ורעהו ועוד במקומו אבאר די בעז״ה אייל אף אסתוהירני אין‬ ‫כמשפט הל״ז פרצופים ואפי׳ הכי ע מ ה ס היצר א״ל ר׳ עאה‬
‫לי פה לדבר ולא מצח להרים ראשי ועל שהזיווג בשבת בני ע״כ‬ ‫צתיישבה דעתי אייל מלת מלאכתו למה נכנס הא׳ ב^מצע והוא‬
‫עונות ת״ח מערב שבת לערב שבת וגס ת״ח העיסה בתורה‬ ‫כעלם והת׳ בדגש א״ל בני אלולי הת׳ של מלאכתו שהוא רימז‬
‫כבן עזאייזה הוא עונה שלו ואין צריך לעונה אחרת לח כעמי‬ ‫ב מ י ל ה זהיא בדגש ורוצה לשלוח אש בכלה ללחוך המיס וא׳‬
‫הארצות שנמסה ביד היצר בשלשלאות של בחל ואינם זזים‬ ‫גוזר ומתיש כחי וזה מל״א והכ׳ ‪3‬רפה והגבורה שהוא הת׳‬
‫מרצונם אך שומעים בקולו ונמצאין אצל נשותיהן כ ת ר נ ג ו ל ת‬ ‫בדגש כי לא תהי בראה לשבת יצרה א״ל ר׳ ומה תעשה בו׳ של‬
‫ומטמאים עצמם וריייס ־״יהי מקום יגס נושקים תמק לשונם‪/‬‬ ‫אחריו אייל בני ולכן סמוך לו אשר י וראה והבן שבכל מקים‬
‫בפיהם ועיניהם בה‪-‬דיהם אייל ר י מהו אשר ברא אלתיס לעשן׳ ‪,‬‬ ‫שאומר מלאכתי אחריו אשר איל ילמה נכנם הז׳ באמצע ה״ל‬
‫איל אשר האציל •אלהים היה הלינה לעשות העולם העליון‬ ‫שלא יהיה הלין לבדו ויחרב העולם ^ הנה אשר סמוך לת׳‬
‫ולגזור על התחתון ־ י״ל ר׳ מהי אמרה שבת לפני הקב״ה‬ ‫ויחסרהי׳ אל א״כ לא •פעול כ ל ל ‪:‬‬
‫לכולם נהה ‪ !3‬״ ג ולי לא נתח ב! זיג‪ .‬אמר לההקב״הכנםת‬ ‫ו י ב י ך א ל ה י ם א ת יום ה ש ב י ע י ו י ק ד ש א ו ת ו כי‬
‫ישר<‪ 1‬ההא בה ז‪,‬־גך איזה שבת א״צ דיי ח״ת ט״ת שרומזי׳ביסוד‬ ‫בו ש כ ת מ כ ל מ ל א כ ת ו א ש ר ברא א ל ה י ׳ ל ע ש ו ת‬
‫שהשי יהט׳ המזיס "ליו וכשרארו‪:‬הנעלם שלו הואת׳ ות'‬ ‫אלהיס שהיא הבינה ברכה את העטרה שהיא יום השביעי‬
‫העיל־ם ש‪:‬־״ שניס כעני! שנאמר שנים שנים באו אל נח אל‬ ‫ועשאה ברכה כי היא מקבלת מהברכה העליונה וקראוהו ברכת‬
‫‪1‬‬
‫הוא ה׳ יד הזיז ה ז י ת ׳ מ י ה לפני הקב״ה לכולם‬ ‫התיבה‬ ‫ה ׳ וזהו ברכת ה׳ היא תעשיר ט היא השופעת לעולם כענין‬
‫נתת י; זיג ילי לא נחת ין זיג אייל לקב״ה היא הבינה כנסת‬ ‫הרוצה שיעשיר יצפין שנאמר מצפון זהב יאחה וכתיב בשמאלה‬
‫ישר •ל הלא דל זוגו לו א העטרה והיתה מלאה במלואו היסוד‬ ‫עושר וכבול • אייל מהו יוס הש‪3‬יעי א״ל הוא אלף השביעי ממש‬
‫ברחמים ייייל •לק־״ל לכי י י מ ט י י ה עצמך לקבל מן היסוד אייל‬ ‫זהי ויקדש אותי כי כל אותו אלף השביעי שהוא קצה השביעי‬
‫והל״ •ימרח שינת ליא לשון נדבה ל ״ ל ג ס היסוד נקרא• שבת‬ ‫‪.‬יהיה קודש ואין שטן ואין פגע לע ואין יצר הרע וזהו צדיקים‬
‫שלי״ •ליל להפליה י־ידם מיעיט ללבנה שהיו משתמשים‬ ‫׳ישבים ועטרותיהם בראשם שהעטהת להם סביב מן האוי‬
‫בכתר א ׳ ולא היה גת יוג לשית הוא היסוד לקבל הרותו כשאל‬ ‫הבהיר זהי יחמו חטאים מן הארץ שיתבטל היצר הרע זהו ויברך‬
‫ה‬ ‫ספר !קנה ׳‬
‫וייו־י‬ ‫בטוח חני שתאלם יתשתוק כאבן ח מ ס א״ל ו י כריה‬ ‫הויוןן ע ד שממעטה הירת ואז נתן כ״י לבת זוג היא העטרה‬
‫יקוה אלה אמרת לי שהוא מידה דין ואינו כן חדא שלש י וחיות‬ ‫כעני! איש באחיו ידובקי כמער אש ולויות כאיש המעירהבלוי׳‬
‫א ל י ה מורה רתמים א׳ בכתר ל׳ בת״ת ה' בעטרה יאין בעילם‬ ‫שלו אז אמרה העטרה לכולם נתת זוג יל׳ לא נתת לקבל ממני‬
‫כמוהו ועוד נקוד בשש נקודות הנה הבטן בשלימיתשגסהעט׳‬ ‫ואז אתר הקב״ה כנסת ישראל הגשמי תהא בת זזגך יתהי׳ שר‬
‫כלולה ואס תעלם בחשבון היא עולה ל״ו זהו זהה׳ קוינו ל״ו׳‬ ‫ונגיד עליהם וכשעמדו ישראל בהר סיני אייל הב״ה הוו זכורים‬
‫ח״ל בני אומר לך קושט דברי אמת כי ישראל העלהו במ״ק‬ ‫לאותו דבור שאמרתי ליסוד כ״י תהא בת זוגך ותהיה שר ונגיד‬
‫והוציא הפחר מכלל העשר ספירות ונשאר ט׳ תמלא הל״ף למ״ד‬ ‫עלי׳ ולכנסת ישראל אמרתי כ״י הגשמי ההא בת זוגד לכן זכור‬
‫ה״ה ועולה קצ״ה ולקחו לעצמו הקצה האחרון מרה ההחוונה‬ ‫את יום השבת לקדשו הוא היסוד שהוא זכר וכנסת ישראל היא‬
‫החליפה בא״ת ביש ומצאו הכ״־ן והנה הת׳ בגבורה והכי ברפה‬ ‫נקבה ובעבור כי השבת יסוד הנפשות ע״כ ארז״ל נפש יתירה‬
‫והץ׳ בבינה שורש הדין והס בחרו בגבו׳ והניחו כל דבר וחפשו‬ ‫בשבת זהו שבת וינפש מהו וינפש כנלמד שיום השביעי מקום כל‬
‫אלה אצהיך ישראל יאע״פ שמלת אלה רומז לכאן ולכאן מריו‬ ‫הנפשות כולם שנא׳ שבת וינפש ודע כי ששת ימי בראשית פעלו‬
‫באותיות הנראים ורדפו אחר הקושי והרעה וא״כ אלה היא מלשון‬ ‫ששה מדות הנזכרים כל פעולותיהם והוציאו מן הכח אל‬
‫ליאות וזהו שנק׳ לאה באותיות אלה ואס תהפכהו הוא אהל׳‬ ‫הפועל ע ד בין השמשות של הכנסת יום השביעי •ומשנכנס יום‬
‫וכבודה בת מלך פנימה והנה אשה באוהל א״ל תולדות מלא‬ ‫השביעי שבתו כולם ויו היא שביתת העילם ממלאכה ונתן לו‬
‫‪33‬׳ ווי״ן ות׳ הראשוןבדגש והשני כרפה מה הס השינויים האלה‬ ‫מנוחת לכן נקרא יום השביעי שבת ‪ :‬ו ר א ה והבן שכל מרה‬
‫א״ל בני אחר שאתה משצירני אומר לךהכיונ׳תולדות אלה שהם‬ ‫גורמת שביתה לאשר לפניה כי יזהר שהאצילה שבתה השניה‬
‫הזרועות הס השמים והארץ חכמה ובינה ונתמלא בב׳ ווי״ן׳‬ ‫לראשונה וג׳ לשניה וכןנולם עד יום השביעי שהוא שבת א״ל ר׳‬
‫הנמשכים אחר הזרועים ות׳ דגושה ות׳ רפה לומר לך שהקשה‬ ‫איך הוא הדבר שהשניה גורמת שביתה לראשונה א״ל בהשלימת‬
‫והרפה מהשמים וארץ בכה ואמר השמים בה׳ ו ה א ח בו׳ והנה‬ ‫הראשונה פעולתה שנימנית עליה להוציא מן הכח אל הפועל‬
‫נאחז הבן באס והבת באב ואחר זה בה׳ בראם הד״ו פרצופים‬ ‫כשהוציא כח הגנוז לפועל שבתה ואין אחרי פעילת הו׳ ימים‬
‫א״ל ולמה ה׳ בהבראם ה׳ קטן א״ל להרמיז בקטנה א״ל‬ ‫אלו פעולהשלא היתה גנוזה בתם יעימדת בכח מן• היום הא׳‬
‫מבראשית עד הנה לא הזכיר ה׳ ומהו הענין זה בכל מקים שא׳‬ ‫ע ד בא זמן להתגלות לעילם בפועל יי• וזהו שארזי׳ל ממונה היה‬
‫ויאמר אלהיס יאמר ויאמר ה׳אלהים ולא נצטרך לעדות !ה א״ל‬ ‫הדג מששת ימי בראשית לבליע את יינה כי הכל נגזר מו׳ ימי‬
‫בני שיתף בזה הרחמים בדיך ואינו מזכירו בעולם חסר כי‬ ‫בראשית זהי שכתב אתה עשית את השמים ואת הארץ לא יפלא‬
‫יהו״ה אלהיס מלא ומלא בחסר אין הדין נות‪ :‬שיזכר ואחר‬ ‫ממך דבר ו״ל כי מעת עשיית השמים והאר ץ לא •פלא ממך דבר‬
‫שהשלים הבנין הזכיר השם מלא על עילם מלא כי יה!ה מורה‬ ‫ובבוא הדבר אינה רק גילוי ממה שהיה זהו אשר ברא אלהים‬
‫על השלמת הבנין א״ל ר' חייך איךהדבר א״ל י׳ קונו נכתר‬ ‫לעשות כלימר השלמת הגנין לעשות פרי בבוא זמנו להתגלות‬
‫וגוף הי׳ בחכמה הה׳ בבינה הו׳ בו׳ קצות ה׳ יחדו; הוא‬ ‫נ י ן ע ל לפי שאין כל חדש תחת השמש רק שפע הברכות הבא מן‬
‫העטרה והנה נשלם הבנין ועור הי׳ לי׳ ספירות ‪3‬׳ ההין ה׳‬ ‫מקור חיים ומן המעיין המברך את כל הספירות בכל זמן ובכל‬
‫כנגד ה׳ והו׳ בנתייס רמי לקצוות ששה ו ע ו ד יוד הא יאי הא‬ ‫^ ע שאלו היה פוסק לא היה העולם מתקיים זהו ובטובו מחדש‬ ‫י‬
‫הרי כ*ן עשר אותיות ועתה אחר שבא חיים לעולס נהיה ולא‬ ‫ל יום תמיד מעשה בראשית וטובו הוא משך הברכות שהוא‬ ‫‪ 3‬כ‬
‫נמות ושמע בני דברי אלהים חיים יאס־ר לך דברים גדולים‬ ‫מדת טובו הבא מאין סוף באין הפסק אי׳לאהר שנא׳ ב׳ פעמים‬
‫ונוראים אשר הורידם תשה רב׳ני ע״ה לקדש ע ם קדיש כענין‬ ‫עשה עשה נא׳ חד למה שעשה בפועל יחד למה שעתיד לצאת‬
‫קדושים תהיו כי קדוש אני וקבלו ואמרי נעשה יצשמע יכ״באו‬ ‫ע ל בבא זמנו ומלת לעשות גם הוא מיותר א״ל בני אמת‬ ‫‪ 3‬פ ו‬
‫לארץ אז נתן להם השם כל טוב י ולא סבלו עיל תורה והמצות‬ ‫אמרת עשה עשה לעשות כתיב חד למה שעשה בפועל וחד למת‬
‫וישמן ישורן ויבעט ובעטו בהקב״ה בעיטה אחר בעיטה‬ ‫שהיא בכה לצאת כבא זמנו אל הפועל לעשות שביתה באלף הז׳‬
‫והוציאם מן הארץ מרה כנגד מדה וכשיצאו מן הארז הטהורה׳‬ ‫וראה והבן שביים ‪3‬׳ נאצלה הפחד וביום ה׳ נאצל ההוד‬
‫והנקיה לא שמו בדעתם לומר נשוב בתשוב׳ ונטהר במים נקיים‬ ‫ושניהם דיןולכן מתענין בב׳ יה׳ מ״מ אין להתחיל את התענית‬
‫וטהורים הוי כל צמא לכו למים אבל הוסיפו חטאת על חטאת‬ ‫מיום ה׳ כי מגדלו בדין ומחזיקו כפי עדותו לפיכך מתהילין‬
‫וזדוןעל זדון וזה אני נשבע לך כי נהחייבתי לשבע לך בזה כי‬ ‫בשני כפי סדר האצילות ‪:‬‬
‫תשובתם וודויים הוא טיול ושחוק מי הוא הגורם פריקת עול‬ ‫תולדות השמים והארץ בהבראם ביום •עשית ה׳‬ ‫אלה‬
‫התורה והמצות וי ואוי להם אנשי הקודש אשר נטמאתם בחוקת‬ ‫וראה עתה והבן כי אחר‬ ‫אלהים ארז ושמים ‪:‬‬
‫הגויס והלכתם והנחתם מחוקות׳ בוכה אני עליכם וחם אני ע ל‬ ‫שהשלים המעשה באלה השלים לך סדר הענינים איך היו כענין‬
‫שתשמע אלת רומז לזרועות עילם ותולדת השמים הוא הת״ת י ב נ י כ ם כי טמא טמא יקרא * ואתם על עצמיכס ועל נפשותיכם‬
‫לי‪ :‬חסתם י והליא' שהיה הרעה על עצמיכם לבד אבל אתם‬ ‫והארץ היא העטרה כל תולדותיהם מאלה אלא שהשמים מפחד‬
‫גורמים רעה על השמים ועל הדרים י ע ל המתחברים ועל‬ ‫שיצתק הוליד את יעקב והעטרה מכת הת״ת זאחר ילדה בת‬
‫המדברים עמכם י ומי׳ יתן והיה כרס ה׳ צבאות בלי קוצים‬ ‫ותקרא את שמה דינה בה׳ בראם ר״ל הפחד נאחז מה׳ היא‬
‫אבל האש‬ ‫שיהיו נשרפים הקוצים והגפנים נשארים נקיים י‬ ‫הבינה והחסד נאחז מי׳ הוא החכמה וכן הדבר בד״ו פרצופים‬
‫נכנס בקוצים והגפנים נשרפים חחלה״יכרת השסאת זה הגורם‬ ‫הת״ת מן הי׳ והעטרה מן הה׳ זהו יצר טוב ויצר הרע וזהי‬
‫להאבד הגפן מן הכרם ואני בני ראיתי חח כל אלה ושבתי‬ ‫בהבראם אלא שנעלם הה׳ ביום עשות הוא התית הנקרא• ביום‬
‫בתשובה שלימה לפני השם כאשר אגיד לךלפניס עיקרח התשי׳‬ ‫שתולדות השמים והירץ נקראים גס היריעות יבאים ביום כי‬
‫והשם קבלני ועזרני ישלח לי שכל חדש ונפש חדשה יהוריד‬ ‫הקב״ה רצה לבריא את העולם בחסד ?לא היה העולם מתקיים‬
‫מלאכים והראה לי אלהוחי כי איןאיש שם על לב ונמצאתי לפניו‬ ‫כ• היה היצר לכן לא הי׳ בחסד רצה להבראות בדין לא היה‬
‫כאיש נאמן באלהיו וגלה לי מסתריו וסתרי שמוחין ואז נסתלקתי‬ ‫מתקיים כ• מי יכבה האש הגדולה שיתף זה ע ם זה זהו ביום‬
‫ומעט מן המעט‬ ‫מן העוה״ז הגשמי והנה אכלתי פת במלח‬ ‫וכתיב אחריו ׳״י אלהיסשהס הזרועות והשפעתם ביים ואמר‬
‫לטרא פת מערב שבת לערב שבת ונפשי מתקיימת ינסבלתי‬ ‫ארץ ושמים שהם הל׳׳ו פרצופים ולעולם ארץ בה׳ ושמים בי׳‬
‫בגופי יותר בתענוג מאוכלי פסיונים וגס אני היי קשה לי ע״ו‬ ‫ט בי״ה ה׳ צור עילמיס עוה׳יז היא העטרה עוה״ב היא היסוד‬
‫מבראשית ועד הנה‪ .‬ל א מצאתי יהוה ותמהתי׳ והכרחתי לשאול‬ ‫והנה זה בה׳ וזהבי׳ א״ל‪-‬בטות אני שתצטרף למודעי א״ל‬
‫לגדולים‬ ‫ב‬ ‫ל‬
‫המנה‬
‫‪'I‬‬
‫פפר‬
‫ה ם & והשם ך״ז כי גאו״ה ‪ 3‬״ עילה כ״ז׳ כ״ו' ואי והשם *ציה י‬ ‫לגחלים וקטנים ולא השיבו לי ובקשת• מהש״׳' כ ע נ ץ ע מ ד ו‬
‫ש ל ם ‪ #‬ו ב ו ן האותיות שוה בשוה והוא מחצי השם י׳יה י י ‪":‬‬ ‫ואשמעה מה יצוה ה׳ ושלח לי מלאך אחד לובש לבוש מלאכות‬
‫‪:‬‬
‫ו ר א ה והבן חצי השם פלל השם שמחצי השם יצאו ששה א ו ת * מ |‬ ‫מדבר ואינו נראה והשבעתיו להראות אלי פשט צורת מלאך‬
‫ועוליים כ״ז וזה ציור השם העילה מיי׳ה אותיות ‪j t‬‬ ‫ולבש צורת אדם ובא מראיתו לבן כשלג־ והנה שמע דבריו ולא‬
‫יהוד? והא׳ הוא ‪3‬מקוס אנכי וכאלו אמר ח;כי ה׳ ושמע בכי‬ ‫חפ‪0‬יק את דברי יי־ רומז לחכמת אלהיס והה׳ הראשון רומז‬
‫ג ס הצי השם שנשאר והיא וי• הי‪ :‬וראה והנן שהו׳ היא מוטי*‬ ‫לבינ׳תמ־ם והוא שם ׳״ה הנק׳י״ה הוא הזיווג הא׳איש' ואשה אב‬
‫‪3‬פניס כזה ו)אותה השיה נקרא י ״כ קו והנה ‪3‬׳ קוים ול>‬ ‫זאם נשאר חצי השם והיא ו״ה שם לזרועות עולם והם בן ובת‬
‫נקודות והוח ‪3‬ד׳׳ו הו׳ ד׳ נקודות ו‪3‬׳ קרן והה׳ יגיד עליו‬ ‫וגעשו זיווג שני וכאשר תפריד הו׳ מן הה׳ הו׳ רומז בת״ת יה׳‬
‫שהוא גי״ה והצה ג ם מ; ו״ה יצאו ‪v‬׳‪ z‬אותיות והם בו״ו גו'׳ה‬ ‫לשכינת עוזו והנה הת״ת בן והעטרה בת וראה הכינים האצילו‬
‫ועולים יהו״ה שוה ‪3‬שוה כי הא׳ צריך בסס יי׳ה שהיא הי?־‬ ‫בנים אחרים וכולם מאדם אחד הוא ראש האדם עיקר הגוף ‪:‬‬
‫בחכמה והה׳ בבינה זא׳ למעלה מהם ר׳יל א׳ היתר מאבי ג ו ה •‬ ‫ו ר א ה והבן ד׳ אותיות נקראים א ד ס ט ממנו הכת ולי כל הד׳‬
‫שיצאו משם י״ה ואס הצרף י״ב אותיות שיעיז מד׳ אותי׳ הייה‬ ‫אותיות וזהו ויברא אלהים את האדם בצלמי הוא אדון‬
‫והס א ב יי גו״ה ב ד ״ ו גו״ה יעלו כולם זכרך וראה' ג ם‬ ‫האדונים היא ראש האדם הוא אהי״ה הוא יהו״ה בד׳ הרוח‬
‫איתי׳ נהיד׳ קוי‪!3‬‬ ‫צירהםכזה‪:‬‬ ‫משניהם מ א כתר הכתרים ומלך המלכים ותהי׳ אות הראשון‬
‫א‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ה ו ה‬ ‫י‬ ‫יוצא יראה מהאדון האדונים ומן הה׳ תשובה שהי׳ יראת הה׳‬
‫‪.‬ג‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫א לי ג ו ה ב ד ו ג י ה‬ ‫הגשמי‬ ‫ומן הו׳ תורה שבכתב ומן הה׳ תורה שבע״פ ואתה אדון‬
‫ו ד ג •‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫תירא מאדון האדונים נגד ה׳׳׳ ועשה תשובה נגד הה׳ ולמד‬
‫‪3‬‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫איבגהובודגהו‬ ‫תורה נגד הי׳ יעשה מעשים טובים נגד ה ה ׳ ‪ :‬ו ר א ה והבן‬
‫שדרכי ה׳ נמצאים באדם אלא שהם נסתרים כמי שהשם נסתר‬
‫בעולמו ואמר לי שבאות יוד נכללו בו אותיות ו״ד והו׳ בת״ת‬
‫ו ר א ה בני נפלאות אלהיס והסר ה פ ע ם העודון מבי! עיני ‪T‬‬
‫כי עתה תכניסם באזניך ותשימם בשכלך ותאהב ל פ ט‬ ‫זהר׳ בעטרה והכוונה הוא כי מאצילות החכמה הנרמזת בי׳‬
‫השם ולפני עולמו כי כששמעתי מפי החכם לא הבנתי׳וכ^אמר‬ ‫נשפע השפע לתפארת ולעטרה וע״כ נקרת החכמה אב והד״ו‬
‫לי המלאך מיד אמרתי וקרחת׳ בקול גדול אבי אבי רכב ישראל‬ ‫פרצופים בן ובת ט מ ן האב אצילות הכל היא שנאמר כולם‬
‫וראה והבן הדברי׳ אשר יצא חפי מלאך הב׳ היא הכמה ונמומיי׳‬ ‫בחכתה עש •ת אבל אי; פעולת האב ניגלת אלא באמצעות הבינה‬
‫ע ם הא׳ ונעשה אב וקראו בתו הוא הי׳ ומיד אמר אב״י אב׳׳י‬ ‫היא האם הוא שנאמר מים עמיקיס עצה בלב איש ואיש תבונת‬
‫ראה והבן שי׳ נתחבר ע ם נקידואיי שהם ב׳ ועם הקו של‪1‬‬ ‫•רלנה זהאם מוצילוה הדברים מכח אל הפועל והנה מן הי׳‬
‫שהוא א׳ ונעשה אבי‪ :‬ראה והבן שהאב והבת בכאר עליון ר״ל‬ ‫והי יבא האצילות ודייו פרציפיס ומלת בינה פירושי בן ׳״ה ט‬
‫האב הוא הב׳ יהי׳ הוא הבת והא׳ היא הכתר ועתה ראה מעשה•‬ ‫כאשר נתחבר הי׳ ע ם הה׳ יהיה הבן נאצל מי״ה ואז הגילה הוא‬
‫הה׳ גדול ונורא ה׳ ה־א הבינה וכראויהבינה שהחכמה נתהברצי־‬ ‫כך בני״ה והוא שכתוב ואיש תיינת משמע שהבינה נקרי תבונה‬
‫‪,‬‬
‫ע ם הא׳ ועם הי׳ ונעשה אבי א! אמרה יהוה אהד ר״ל הי •‬ ‫‪ .‬ואם תעיין על המלה ותשים הו׳ ע ם הה׳ אז הב׳ שבין תי׳נ‬
‫שהוליד אבי היא אחד והנה הי׳ וקוצו רומז בכתר וחכמה והבי׳־‬ ‫תביט פנים ואחור פנים בת ואחור בן ואז המלה הוא ככה תב״נ‬
‫בעטרה שהיחיד אחד והאותיות ניטים לטי ן ולכאן וכראות־‬ ‫וה׳ והרי אתה רואה ששם ו״ה הוא בן ובת והו׳ שביוד נקרא‬
‫הבינה היחיד אז נתחברה גם היא הה׳ ע ם הו׳ נקולושו‬ ‫נטיעת ת ג ן ‪ :‬וראה והבן שזה הי׳ נקרא בית לכילס וסיום הכל‬
‫וג׳ קוים ונעשה גי״ה הביטה למעלה כנגד אביה וראתה אל״*‬ ‫מזה הי׳ שנאמר ה׳ בחכמה עשית ואין שם השגה רק הבינה‬
‫והכירה מקומה ונתחברה גוה ע ס אבי ונעשה גאוה בי לי נאצי‬ ‫מבטת ובורא יראה והבן שהי׳ מתחבר בה׳ ונעשה ׳״השם‬
‫להחגאית שהכרתי את אבי ונתחברה׳ עמו הראית בני האון׳‬ ‫הבינה והאב עמה ושם ו״ה שני בנים המתעטריס מןהאס יאלולי‬
‫הגדולה והדברים הגדולים ונוראים שיצאו משם י״ה א״ל‬ ‫שנתחבר הה' היא האם ע ם הי׳ הוא אב לא היה נולד בן ובת‬
‫שמעתי והכל מה שאמרת לא נרתעתי ולא ברח דמי רק מלןל&‬ ‫ע מ ה ם אבל עתה שנחח‪:‬ר כקראי׳ בינה אב ואם הוא י״ה ועתה‬
‫נפלאות אייל בני •חד יחוד השם אייל ר׳ שמע ישרייל ה׳ אלהימ‬ ‫שנקראת ג ם תבונה נכללו ג ם בן ובת והיא ו״ה והנה י״ה אב‬
‫ה׳ אחד אייל אמיר בני ברוך שם כנוד מלכותו לעולם ועד ונער‬ ‫ואס ו״ה כן וכת ‪ :‬ודאה עתה והבן אב ואס בן ובת ואי! לגלות‬
‫דע בני‪.‬כי כלדאו הבנים שהם ו״ה את האמא שהם י״ה מ ם‬ ‫הדברים בעולם השפל י דק לקדושים בקדושה ובטהרה ושקולים‬
‫עשו מיד נתחבר הו׳ שהוא הין ע ם נקודותיו ועס קרי זס‪3‬‬ ‫כקדושים העליונים א״ל ר׳ בזה אתה פוטרני בשם העצם אייל‬
‫בדיו הביט באמו היא גוה ונתחבר עמה ונעשה שם שלם יהוה‬ ‫הי‬ ‫עדיין לא השלמתי דברי א״ל א״כ אתור יא״ל י ה י ה ו ה י ה‬
‫ואמר לאמו תול־כנו לאבי ו ימרה לי הימו לא יקבלוך האב כי‬ ‫שכיתב זה השם בצורה זו ויודע עקרי ומפוין בי בעת הכתיבה‬
‫אנא יחידך שאס התחבר ע ם אבי שיתה בד״ו אין שם יחיד א ן‬ ‫בכוונה הראויה לו יצליח בכל אשר יבקש והנה ענייני דע תחלה‬
‫שמע בקולי ולך קח לי ומיד שב באחותו היא גוה ונעשה יהוה‬ ‫שכל קו יש נו ‪3‬׳ נקודות והנה הי׳ נקרא קו א״כ היא ב׳ נקודות‬
‫יחוד שלם ועלו באמם לקחם והעלה אותם באביה ונתהבד‪1‬‬ ‫וקו אחד א״כ סודו אבי ר״ל הי׳ ו‪3‬׳ נקודות וקי א׳ צרף י‪'3‬׳א‬
‫כולם החביות ע ם הבנים ונעשה זכו״ך ד׳ אחדים ו ה ם רגל*‬ ‫והוא אבי והסימן אבי השביעני והנה חשבון אבי עולה אה״ר‬
‫הככא ארי״ה שי״ר אד״ם נש״ר יהא׳ היתר הוא כתר והצה ‪$5X1‬‬ ‫ועולה אהב״ה וראשי תיבות ״אחד ״המיוחד "ברוך ״הוא זהו‬
‫וראה והבן מה עשה ה»׳‬ ‫שמים בעזרך ובגאותו שחקים ‪:‬‬ ‫נקודות‬ ‫השפעת היו״ד י וסיד הה׳ הוא שהה׳ יש לי ג׳ קיים זו׳‬
‫שהוליד אבי אלף בית ץ‪ -‬אלף אל רם במ״ג בית יוד היא ח כ מ ‪£‬‬ ‫וזהו בעבור שהה׳ יש לי קו למעלה וקו מן הצד וקו התלזי הרי‬
‫אלהיס ודו פרצופים ששם יורד השפעתו בא בני וראה ו ש מ ‪£‬‬ ‫ג ׳ קוים ואין קו בלא ‪3‬׳ נקודות נקודה בראש הקי ונקודה בסזף‬
‫דברים גחלים ונוראים מקנה אשר קנה שידות ׳אלהים אייל ת *‬ ‫הקו והנה הה׳ יש לה ג׳ קוים ושש נקודות והסימן ותאמר גו״ה‬
‫תחלה אמור לי ד מ ע אבי אייל ג׳ מתרבע ד׳ יי מחרבע ק '‬ ‫ה ׳ ג׳ קרן ושש נקודות והוא מלשון גיאות כלומר ‪3‬שםזה אני‬
‫חברם הוא ריק ד׳ פעמים יהיה נגד רגלי המרכבה חלק ?"‪•i‬‬ ‫מתגאה כענין בזאת יתהלל המתהלל ש‪3‬שמי ראוי האדם‬
‫לשני חלקים והם נ״ב נ״ב צרף ע מ ה ס הא׳הוא גןיגן גן העליון‬ ‫להתפאר ולא בדבר אחר ומלת בזאת יוכיח כי בזאת בגי׳ גאות‬
‫יגן התחתון גן העליון היא הבינה גן התחתון היא העטר»‪-‬‬ ‫והנה חצ• השם נעשה ו׳ אוחיית א ב ׳ ׳ י גי״ה ואס תצרפס הוא‬
‫וצרפם והיא ק״ו שהגן העליון צריך לה קו ולהשפיע אליו ו צ ג ן‬ ‫גאו״הינ״׳ וגאה בי כי הוא שם שלם וראה והבן כי האותיות‬
‫התחתון‬
‫‪J‬א‬ ‫ז‪1‬ץ‪10‬‬
‫ומכל דבריך אינו נראה ‪" 6‬ל ימי למול" לשונך לדני ד ל ו כבוד‬ ‫התתהון‪ .‬צריך‪.‬להקי לקבל ממ‪:‬י •א״ל;קרי ‪3‬י׳ ג״ן וקרי לי׳ג״ל‬
‫‪.‬‬ ‫כ׳ מות והייס ‪3‬יל הלשון אייל הלא אמרתי לך שלא תכעיס א׳יל‬ ‫א״ל בניצרפס והוא אלהיס זהו אבי׳י שהוליד הי׳ והה׳^וליד‬
‫ועתה המתן מעט•‬ ‫בני קדמיך ת׳ שאמר הסר כעס מלבך‬ ‫ענהג״ן‬ ‫גי״ה א״לבני ד ע לך שגס הה׳ שהיא אס מעיד‬
‫ותראה ‪ .‬חיך הוא הדבר שימר לי שכל אהד אינו צריך לחבירו‬ ‫ואוהבו ולשכון עליו ולטייל בתוכו א׳׳ל ר׳ ואיך אייל בני רבע‬
‫דע לך כי היי תחלה הוא שם שלם כי אס תרבעהו הוא ק׳ ואס‬ ‫ה׳‬ ‫ואמור ג׳ פעמים ג׳ הרי כאן ט׳ ו׳ פעמים ו׳ הרי ל״ו‬
‫תמלא הק׳ הוא קפ״ז‪.‬והנה יהו״ה מהרבע קפ״ז • י וגדיל מזה‬ ‫פעמי׳ ה׳ הרי כאן כ״ה עולים הכל ע׳ מלא עי״ן ועולה סינ״י‬
‫שמעתי ששניות היוי׳ר עולה וו״ל רי׳ל כאשר תמלאהיו״ד יו״ד‬ ‫הוא הג״ן הוא סיני הוא העטרה הוא שאוהבים כל העליונים‬
‫ו״ו דליית אותיו׳שניוח עולים וו״ל והוא שם מע״כ שמות ועולי׳‬ ‫לטייל בגן הזה ואין צריך לומר התחתונים כמה אוהבים לכנוס‬
‫מ״ב להורות ג ס על שם בן מ׳יב אותיות שהואאביג ית״ץ וגדול‬ ‫‪3‬ו •י זהו׳ שהוליד ב ר ״ ו הוא דורש בגן העליון ובגן התחתון‬
‫מזה שהי׳ עולה כ׳ והמלה א׳ הרי כאן אהי״ה והוא שם‪.‬׳ה״ו *‪.‬‬ ‫ואתה יורע בני שאב״י האציל הקו ויונק מהגן ומניק לגן א״כ‬
‫והבן שהיויי׳ד אינו צריך לחבירו ועולה יהו״ה ועזלה‬ ‫ראה‬ ‫הד׳‬ ‫חלקיהו למעלה ולמטה ואמיר בד״ו רבע הב׳ הוא ד׳‬
‫אהי״ה ועולה ׳ה״ו ועולת אב״ג ית״ץ ועתה שמע מה‪ .‬שלא‬ ‫מלא נו״ן‬ ‫הוא י״ו רבוע הו׳ הוא ל״ו צרפם כולם ועולה נ״י‬
‫שמעת מימיך הי׳ פונה פני׳ ואחור ולקח ט״ב ונתחבר ע מ ה ם‬ ‫כזה חלקיהו הרי ג״ן גי׳ן הר• יינק ומניק גוי׳ה יגיד עליו רעו‬
‫ונעש׳ט״ל הוא הטל העליוןהמחי׳מתיסוהפוכו הוא ל״ט שאינו‬ ‫הראיה בני שסוד יהו״ה הוא ע׳ א" י ר׳ כ״ו ולא יותר אייל בני‬
‫טל של ברכה וכנגדו ל״ט מלקות לעובר בלאו ובמקומו אבאל־הו‬ ‫ע ׳ הוא שבעים ובו אדם משפיע לכל הנשפע א״ל ר׳ ואיך אייל‬
‫בע״ה ועשה אבאר לך הה י אינו צריךלחב־רו ה״א מלא תרבעהו‬ ‫יהו״ה יו״ד ה״א ואייו ה״א הרי כאן ע ׳ והוא שבעים א״ל ר׳ועד‬
‫ה׳ פעמים ה׳ הוא כ״ה והא׳ אינו מתרבע צרפהו ע ם צ״ה•‬ ‫עתה לא ידענו שהע׳ הוא שבעים אייל בני שבעים עולה כתיי׳ב‬
‫והוא כ״ו זהו יהו״ה ועוד בני אודיעך ששויס הי׳ והה׳ בעלויים‬ ‫והוא שאמר כתב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושעיכי מחה‬
‫כשתחברס כי כשתרבע הה׳ הוא כ״ה וכשחרבע הי׳ הוא‪.‬ק׳‬ ‫אמחה את זכר עמלק ראה והבן שהעטרה מחה ע ׳ הם שיעים‬
‫זו כ״ה וזו ק׳ חבר שניהם‬ ‫א״כ שניהם מתרבעים הוא קכ״ה‬ ‫אומות אשר שרש׳עמלק ראשית גייס עמלק אייל וע׳ לבדי ימחה‬
‫שהם י״ה ואמיר י״ה פ׳ ׳"ה הרי רכ״ה תן רבוע הי׳‪.‬לעצמו‬ ‫א ״ ל ע ס םינ״י א״ל מנלך א״ל עי״ן שעילה סינ״י היא סלים‬
‫שהיא ק׳ כמה נשארים לה׳ לבדו קכ״ה ראה כה נתן הי׳ לה׳‬ ‫שראה יעקב אע״ה א״ל הואיל והשם זכינו ופגעני בשם העצם‬
‫ראשונה רומז בבינה ומצטייר‬ ‫תרצה בני לראות ענין גדול‬ ‫אייל בני‬ ‫הוא שם יהו״ה תן לי רשות לשאול ואל ירע בעינך‬
‫׳״ד ראה עתה שהבינה נקרא׳ י״ד גם העטרה נקראת יי׳ד ע ל‬ ‫פ ע ם אחת הייתי מהלך‬ ‫משתל ואומר אני לך קודם שתשאל •‬
‫אלו הידים נאמר הנה יד ה׳ הייה במקנך י וראה והבן דו״ד‬ ‫ופתאום בא אלי קול מבשר ואומר צא משוקי‬ ‫בשווקי ירושלים‬
‫עלאהדו״ד תתאה עלאה ה׳ ראשון תתאה ה׳ אחרון וכשהחבר‬ ‫ירושלים ויצאתי והלכתי במיז ומ״מ עדיין אני בגמלה ופתאום‬
‫דו״ד בדו״ד עולים כ״ח ובתוך אלו השנים דו״ד דו׳׳ר הקללה‬ ‫‪ 3‬א אל ארם אחר ואמרתי לי בחימה ובכעס ת׳ את ואמר לי‬ ‫‪,‬‬
‫כי דו״ר דו״ד אותיות שניות עולים קל״ב‬ ‫יוצא והדין יוצא‬ ‫הסר כ ע ס מלבך והכרתי מדבריו‪.‬שהעולם היה בדין ואמרתי‬
‫ר״ל תמלא דל״ת ו״ו דליית דל״ת ז״ו לל׳׳ת וקח אתיות שניות‬ ‫לן אל תתכסה ממני אמור לי מי אתה א״ל א ד ‪ 0‬כמוך ומבטן‬
‫‪ v‬ל ק ח ת י ך שכיון לכניס בשורש‬ ‫‪'3‬‬
‫ועולה קל״ב זהו שנא׳ לקב‬
‫אשל יצאתי ובאת• לשאול לך‪.‬שאלה אחת ואמרתי לו אמור ואמר‬
‫לי מפני מה ‪3‬חר הקב״ה את הד׳ אותיות האלה שהם יהו״ה ולא מצא מקום ‪: 1‬מר מ״ה אקיב נא קבה אל ר״ל מ״ה‪-‬הוא אדם‬
‫עליו! ראה והבן כח הה׳ שעולה כ׳׳ו הוא הוי׳ י ועולה קכ״ה‬ ‫א״לל׳ יוצא אני מדעתי קרוב אני לחברת המשוגעים מהזה‬
‫ועולה י״ד ועולה דו״ד ואינו צריך לחבירו כלל הכה׳ ביארתי• לך‬ ‫הדבר כל דבר וכל קישייתי אשר שמתי בדעתי לשאיל קדמת‬
‫‪,‬‬
‫כ ת ה ׳ וכת הה׳ שכלאחד אין צריך לחבירו להראות שממנו‬ ‫אמי לי נהח־יבת‬ ‫ואמרת מפי אחרים ולא הנחתני לשאול אני‬
‫‪1‬‬
‫כח העצם היא יהז״ה במילואו אל ׳ כל אהד מורה מכח יהו״ה‬ ‫ואס אותו אדם היה ראוי‬ ‫מדבריך והלוואי שימשול לך השם‬
‫וראה הו׳ מלאהו והוא ואייו עולה הח״ר ואייו ע ם אחד הוא כ״ו‬ ‫וחשוב לפני השם ורצה לזכיתו בשאלתו ואתה מה לך א״ל ר׳‬
‫ועתה כשתרבע הו׳ ועולה ל״ו ומעוקבו׳ פעמים ליו עילה‬ ‫א״כ בךוך שזכהו אמור ל׳ מה אמרת לו אייל עני הדעת אמרתי‬
‫יר״ו ארי״ה שאג מי לא יירא ודיה הכוונה אריה הוא הסד עולם‬ ‫לו או אמור לי על שזכהו השם אייל ילוד אשה היה' או מלאך‬
‫וכששאג להשתיק הרין והרעה המדה הנקר׳ מ״י הוא הבינה‬ ‫א״ל וסוף מה‬ ‫ייה א׳י׳ל בני אמר מבטן אשה יצאתי ואיני יודע‬
‫לא יירא ח״ל ר׳ אבל מי ירא המרה הפועלת בלי׳ווי״ן יירא‬ ‫לך א״ל בני כל אחד מאלו הד׳ אותיות כל אחד אינו צריך‬ ‫מ ר‬ ‫א‬
‫וזה לח יירא ראה והבן כה כל אחד לבדו מה מורה ואס תצרף‬ ‫ואיך ד ע כי משתתחיל לומר א ב ג ד ה עולה י״ה‬ ‫יו‬ ‫לחבי‬
‫שלשתם שהסיה״ו יתרבעסיה״ו פעמים יה״ו עילים אמ״ת *‬ ‫כי הה׳ כללו י״ה ‪:‬‬
‫ואמור רבוע ׳"ה כמה עולה רכ״ה‬ ‫ועתה אם אתה תשכיל‬ ‫והבן שהד׳ נתקדש ונעשה י׳ שבכלל הד׳ י׳ צריך‬ ‫וראה‬
‫כענין ׳"ה פעמים י״ה ועתה שנתחברו י״ה ע ם ו׳ עלו אמ״ת‬ ‫ולומר אחר‬ ‫אתה ללכת כסדר האלפ״א בית״א‬
‫רוצי׳לתלק אות אמ״ת יקחו הי״ה רבועם שי^יא רכ״ה כי אומרי׳‬ ‫ונעשה י׳ אחר הד׳ מהו ה׳ ונעשה י״ה אחר‬ ‫שנתקדש הד׳‬
‫‪ k‬הייני מהרבע׳׳ אני לבד היינו עולי׳רכ״ה עכשיו שנתחברנו‬ ‫הל׳ •;־‪.‬׳ ז' הנה •ה״ו והנה שנתקדש הז׳ ונעשה ישב לאהי״ה‬
‫ע ם הו׳ ועלינו אמה נקה אנו רכ״ה מאמ״ת ימה שישאר יהיה‬ ‫שכלל •לו׳ הוא אהי״ה • ואחר הו׳ •שהוא ז׳ ונעשה כ״ח הוא‬
‫לי לקחו הילה רכ״ה מאמת ונשארו לו רי״ו הנה מרבוע שלשת׳‬ ‫שנאמר כח מעשיו הגיד לעמו • ואחר הז׳ ח׳ והנה שנתקדש‬
‫והנה הל׳‬ ‫נשארו לו שם רי״ו מעוק״ב הו׳ לבדו עולה רי״ו‬ ‫כח׳ ונעשה ל״ו אשר בל״ו אלהיס כשתמלא ל״י למ״ד י״ו הוא‬
‫אותיות כ״א מורה פ ס העצם הוא יהו״ה וא״צ לחבירו והאמת ה׳‬ ‫ונעשה‬ ‫אלהי״ם • ואחר הח׳ ט׳ וראה והבן שנתקדש הט׳‬
‫אחרון רומז במרה הנק׳ ירושלמ״ה שמלת ירושלמה הם שלשה‬ ‫ה״א כי הט׳ בכללו עולה י ה ו ״ ה זהו מ״ה‬ ‫יו״ד ה״א ואייו‬
‫עניניס גדולים והס יר״ו ש״ם ה״ס ומלת שם הוא יה״ו כי אם‬ ‫מדם ותדעהו וזהו נעשה אדם בצלמנו כדמותינו להיות ל! כח‬
‫המלא שי" ן מ״ס ואמור במ״ג ובמ״ק ועילה יה״ו ובעבור שהיא‬ ‫‪.‬להבין ולהשכיל שם המפורש והנה כל האותיות עד הט׳ כולם‬
‫מקבלת מג׳ אוהיו׳ הלל! ע״כ נקר׳ירו שלמה להורי׳ ע ל ה ע נ י ן‬ ‫קלושים והיא סוף חשבון האהדי׳ והי׳ מתחיל חשבון אחר אייל‬
‫א״ל ר׳ ולמה יהו״ה קידם אלהיס א״ל שם העצם׳ עולה חחלה‬ ‫ר ׳ מתבייש אני ממך אבל הייתי אומר לך דברים קשים כגידים‬
‫ואה״כ שם הכינוי איל בני אומר ל־ענין אב׳׳י גו״ה בד״ו גי״ה‬ ‫ולא ידעח לומר לו ר״ל למלאך יבחר באבג״ד או יבחר בבגד";‬
‫מה מולידי׳ א״ל אינו יורע א״ל בני מוליד׳ יהו״ה אל סברתי‬
‫א יבאר בגדת״ו אי בדהי״ז אי בהוז״ח אי יבחר בוזח״ט יאמר‬
‫^שהס הם הדברים הראשונים אבל עתה שהם אחרים למען‬
‫‪,‬לי אמרתי לך שכל אחד מהאותיות האלו כ״א איני צריך לחבירו‬
‫•‬ ‫א״ל‬ ‫השם אמור‬
‫א‬ ‫י‬ ‫‪,‬לא‬
‫אין לעבול אמ האלמה • וכל שיא־ השלה ל״ל ־השלה הזה הוא‬ ‫אייל אב״י גו׳׳פ גל״וגו״ה מלם בזו תדרך וראדוד האות׳))*‬
‫שלה ‪ k‬תפוחים ולא היה באלץ העליונה וכל עשב השדה טרם‬ ‫•‬ ‫עולים חשבון יו״ד ״א ןא״ו הי אר״ל מ״ה אותיות‬
‫ה‬
‫יצמח לרדת ‪3‬אלז השלה של רחמים ולמה לח דלו עדיין טי׳‬ ‫ו ע ת ה ראה בני מה נעשה ע ם הדי אותיות אמר פרעה את‬
‫לא המטיר ל׳ אלהיס הס החכמה והבינה על הארן כי עדיין‬ ‫יהו״ה לא ידעתי וכשאמר גם צאנכם ג ם ק ר כ ם קחו‬
‫הוא בפח בעבור שהאדם שהוא החיית אין ר״ל היא בנא ובגזירא‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ה‬
‫עשר*‬ ‫שגים‬ ‫אהד‬ ‫^ ‪ :‬י ^‬ ‫;‬ ‫»‬
‫האי״ן וא״פ מ׳ יעבוד את האדמה ר״ל כל זמן שהיא בלא אלם‬ ‫‪v‬‬ ‫ש‬ ‫‪5‬‬
‫המשה‬ ‫של^ה־ ש ש ה‬ ‫׳״י >‪™ °‬‬ ‫?ליי‬
‫היא אדומה כי היא צריכה לארס לשומרה ולהשקותה וע׳ינ וצל‬ ‫י‬ ‫‪3‬‬
‫ששה^‪5*2‬‬ ‫שנים ארכעה‬ ‫^‬ ‫ד‬ ‫י‬
‫שיח ליישרה וכל עשב השדה טרם יצמח עד שנברא אדם העליון‬
‫ואחר זה יס לדעת שכל הדברים העליונים בהגלוחם נגלה‬
‫* ל ש ״ ששה ‪ .‬מ ש ה‬ ‫‪^ ™ S‬‬
‫דוגמתם בעולם השפל ועתה נתגלה דוגמתם ־דע לך כי אין‬ ‫גו״ה וגי״ה הוליד שלשה ששא חמשה ואומר ככה יעשה לאיש‬
‫ספק כי כפי התעוררות שנעשה למטה כך נעשה למעלה וע״כ‬ ‫אשל אינו מכיר את ׳הו״ה שכן שלשה ששה חמשה עולה במ״ק‬
‫בהיות עולם האחתון בשלימית גס עילם היעליון בישילימיתו‬ ‫ככ״ה וענה הי׳ שהוליד בד״ו ובד״ו הוליד שנים ארבעת ששה‬
‫ואם ה״ו עולם התהתון אינו בשלימוהו הנה הפגם ההוא עוליץ‬ ‫‪3‬מ״ק עולה א״ס או׳ בכלל האס ותכירנו שכן שנים ארבעה‬
‫במסילה העולה נוכח העטירה ועולה למעלה ופוגם במרכבת‬ ‫ששה במ״ק עולה א״ם ואז הה׳ אארון ע ם הה׳ רחשון ר‪*.‬ה‬
‫העליוגה וזה הפסוק בזה הדרך הוא מראה כך כל זמן שאדם‬ ‫שכל הכומל בשם השם מתנקם ממנו כי אז נוקם דם עבריו‬
‫הגשמי לא היה לו עזר ולא נתחבר ע ם זוגתו פנים אל פנים‬ ‫שנאמר הרנינו גייס עמו ט דם עבדיו יקום א״ל הוי״ה עולה‬
‫אע״פ שהמרכבה הוא למעלה מ׳׳מ השלימית לא היה נראה‬ ‫והוליד ׳״כ תיבוא ותיבה הראשינה הנקרא אחד האותיות האלו‬
‫במרכבה עליונה עד עשית התעוררות למטה וא״כ כוונות הפ׳‬ ‫אינו כמצאי׳בתיךהי׳ ת״ל בכי הלא אמרתי לךכשם כשהמו׳כית׳‬
‫הוא כך וכל שיה השדה ה ס ו״ק •עדייןלא השטעו באר! בעבור‬ ‫אות ואות אינו כדוגמת הכותב רק העיד שהאומן שלו היא אומן‬
‫שלא המטיר ה׳ אלהיס שהם הכמה ובינה על ה א ס כי האדם‬ ‫גדול כן הדבר הזה והאיך ימכא תוך האותיות האלו ‪ :‬אבל‬
‫שהוא הת׳׳ת איני בא לו השפע י מאיןלעביל את האדמ׳שזולתו‬ ‫עתה אגיד לך את הרשום בכתב אמת הט׳ ספירות אומרים‬
‫הוא אדימ׳)כ״ז עד עשית התעוררי׳לתטה אז יתוקנו הצינורז'‬ ‫ח״ייהי״ה א״ליאיך א״ל השורה הראשונה שהם אחד שלשה‬
‫למעלה והמרכב׳ בשלימות • וראההכוזנ׳אמתיתמהמשפןשהןא‬ ‫שנים שלשה עולים ט׳ ספירות *־׳השורה שנית שהוא שנים ששה‬
‫דוגמת הבריאה וכתיב הוקס המשכן משמע משכן אחר הוקם‬ ‫השורה ג׳ שהוא עשרה חמשה‬ ‫‪4‬‬
‫ארבעה ששה עולים ח״י‬
‫עמו וכל זמן שלא הוקס התהתין לא הוקם העליון כןהדבר בזה‬ ‫שש? חמשה עולים היי״ה והנה ט׳ ספירות אזמריס ח״י יהיה‬
‫ה ע נ ק בא וראה העליונים צריכים לתחתונים וברוך מאריך‬ ‫א״ל זה הדבר אני מבקש ממך לאניח״י לשאול ילא תכעיס עלי‬
‫אפי׳ ואינו מחריבו • ת״ל ר׳ מפלך שכל שיח ה ם אלזי הלבנון‬ ‫ואל אעכבצי והוא חלום זמיכרת אני להביאו לפותרים כי אין לי‬
‫אימא שיא נטיעה אחת אייל וכל כתיב יאמר כל שיח מאי וכל‬ ‫מנוחה כלל א״ל בני אמיד ובעל הפתרונות יפתור א״ל ר׳‬
‫א״ל‪.‬אס היה אומר כל חני נטיעות לבד לכן אמר וכל להורות‬ ‫נרעד אני לאומרו איל שמא ח״י ראית עלי דבר א״ל ר׳ הם‬
‫הו׳ שהם ו׳ נטיעות אייל יאמר ושיח השרה היינו ו׳ נטיעות‬ ‫ושלום אבל בעל המלומזת הבהלנ׳ ושאלני ואמר יה‪1‬״ה הוא שם‬
‫אייל אם היה אומר ושיח הייה׳ אומר שלא בא הו׳אלאלומר לך‬ ‫העצם המירה אחרות והיא איני נחלק אלא לזוגות ר מראי לו‬
‫איזה שיח הוא הו׳ שהוא תפארת לבדו ולכן אמר וכל שכל ריב׳‬ ‫לבאר שיונתו יאמר לי חלקאיו לזוגות ונמצא י'׳ג זוגות וחלקתיו‬
‫וכמה ו׳ נטיעות א״ל ר׳ מהו השדה א״ל בני היא האוץוקוראה‬ ‫לשלישית ואינו נמצא י אייל בני שמא ה״ז שמת בלבך דבר א״ל‬
‫שדה שהיא שדה תפוחים שהם זרועות עולם א״ל ר׳ ויאמל‬ ‫לא אייל ברוך השם שלא הפסלת נפשך ומי הביאך בזה הע&ק‬
‫שדה א״ל בני כמה פעמים אחרה׳ לך שזה השדה הכל אוהבים‬ ‫אייל ברוך השם שלא חטאתי כי תליתי הדבר באסיין ידיעה‬
‫לטייל בו וגם האס הוא עמהם א״ל ר׳ יכתוב אדם אין מאי‬ ‫אבל מי הוא ששחל בזה העשק אמר לו בני זו השאלה רבים‬
‫ואלס א״ל אדם הוא נגלה והוא נסתר והיא ו׳ ומשך הו׳ א״ל‬ ‫שאלוה ולא ידעוה ותסת־רנה ולא תפרסמנה ואני אשיבצו לך‬
‫רבי מהו אין א״ל העטרה נקראה אנ״י והכתר נקואאי״ן זהו‬ ‫הלכה למשה מסיני הוא ח׳׳ל זה אני ריצה א״ל בצי ולא דידי הוא‬
‫אני ראשון ואני איורון אייל ואותיות אי״ן במה רומזים א׳׳ל א׳‬ ‫א‪3‬ל פ ע ם אחת הייתי הול* בחרבות ירושלים ונכנסתי בחורבה‬
‫בכתר י׳ בהכמה ן׳ בבינה ונעשו שלשתם ראש אחד ונקראו אין‬ ‫אאת וראיתי בפנים אריה רוכב על שיר חיבקו ונושקו ואינו‬
‫לענין השגה מ״מ הא׳ משתמש ע ם י׳׳ן והוא נעלס מכלם י‬ ‫אוצלו ויראתי להכציס והכה אדם א׳ בא מאחורי ודחני ונכנסתי‬
‫ו ה ש ק ה א ת כ ל פנ•‬ ‫יעלה מן הארץ‬ ‫ו«ד‬ ‫ואמר לי לא תירא ולא תחת ואמרתי לו אדוני מה החזיון הזה‬
‫ה א ד מ ה ראה והבן כמה אוהבת ומשתוקקת הנקבה את הזכר‬ ‫ואמר לי עת רצון היא אייל א״כ בדיך עישה שלום במרומיו •‬
‫ואד היא העטרה ומתאזה לעלות אל האור הגנוז כענין ישקני‬ ‫*אמרתי לו אלוני התוכל לימד מפני מה שם העצם לא אמצאט‬
‫'מנשיקות פיהו ואה׳׳כ והשקה את כל פני האדמה ר״ל את כל‬ ‫צלל בחלוק האחדים רק בזוגות ואמר ל׳ מלך אהל יש לו פרדש‬
‫פנים האדומים מצל הפאר וראה והבן מה מעלה יש לו‬ ‫אחד טוב ויפה ויש לו עשר נטיעות טובים ורעננים כרצונו‬
‫לזכר מן הנקבה לענין השפעה אייל שומי המים על זאת ימי‬ ‫זקלא להם שם אחר וכשמתחלקי׳העשד נטיעות לזוגות צמצחי׳‬
‫יכול לסבול ולשמוע הלא כשאמר ואד יעלה מן האין משמע‬ ‫לאאדיס איצם נמצאים ט בעל ה פ י ל ס עליהם משקה אותם‬
‫שהוא אד הוא דבר אחר מן הארז שמא תאמר הוא הוא יאמר‬ ‫* ר ד והטיב להם ומתוך רענינותם מכילים לבעלים ויודעים‬
‫והארץ יעלה א״ל הרי כאן שצי ענינים הא״ד הוא היהוד ואל‬ ‫שהוא אתד עליהם אין עוד מלבדו אבל אינם יכולים להשיג‬
‫הוא תפלת העטרה והתפלה הוא היחור ומלת ואד בגי׳א״י‬ ‫מעלתו ולשנות השם שקרא להם אדוניהם ואם היה השם הזה‬
‫ועולה ומבקש ברכה ויורד ומשקה את הפנים כא‪,‬זמים וכל זה‬ ‫מתחלק לשלישית והיי נמצא בשוה הי׳ נראה שבעל הפרדס‬
‫כשחפלת ה א ק הגשמי ויהודה עולה למעלה א־ האד העליון‬ ‫•נתן רשות לנטיעיתיו לעשות צרצוצם ולכן לינש מהאלקיס‬
‫עולה למעלה כעין עשן הקרבן ועל ידי זה עזשיס שלים‬ ‫לשלישית בשוה כי אם בזוגיא שזה השם ה ם שם העשר צטיעית‬
‫למעלה ימתהברים זה ע ם זה והשלימו כל דבר זה ואלו לא עשו‬ ‫אשר עליתם אלין המישל הוא עלתהעלת שאין אות מרמיזו‬
‫התעוררות למטה כנסת ישראל אינה מתעוררות לקבל מלמעלה‬
‫לא גופו של אות ולא קוצו •י‬
‫א״כ במעשה התחתונים נשלמו למעלה אייל ר׳ יכתוב אל יענה‬
‫השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם‬ ‫ו פ ל שיח‬
‫מ! אאלץ ותשקה את האדמה מאי את כל פני האדמה לי״‪• .‬ץ־‬
‫יצמח ט לא המטיל ל׳ אלהים על האל! ואלם‬
‫את‬
‫סב‬ ‫הק&‪1‬ז‬ ‫ספד‬
‫נמאשבתו הרעה להפרידם והמחשבה השיהיויעל‪/‬־ו ץלאעש‪,‬‬ ‫_ א׳^דהואאהכי ל״ל שהוא היסוד ונקראת האדמה•‬
‫מעשה וכשנפרדו למעלה נפרדו־גם למטה׳• ואמ‪ 1‬שיפילו ג‪5‬ן‬ ‫ו י צ ר ה׳ אלהיםאת הארס עפר מן האדמה‬
‫‪0‬‬ ‫למטה כענין כי מאיש לקחה זהה מדה כנגיד מלה כנזשה‬ ‫י ויפח ב א ‪ £‬י ו נ ש מ ת היי ם ויה׳ ה א ד ם‬ ‫•‬
‫במעשה וקייס מחשכתו הראשון מ״מ עונש המית־הילא ־‪ 53‬מלא‬ ‫ל נ פ ש ה י ה •י וייצר מי היא היוצר יהוה א‪:‬הים ה ס הזרועות‬
‫עד עשות המעשה • וזה לאו שמין ‪3‬י מעשה אין לויקין עליו י•‬ ‫האידס הוא הת׳׳ת עפר מן האדמ׳מן המרה שהיא ארומה הוא‬
‫א״ל והלא הגורס כעושהישאחר שזה יושב ומגלמתו מתקיים‬ ‫הפחד ומקבל מהס דין ורחמיס ויפת באפיו מי הוא המחיה הוא‬
‫עבירות הלאו מפני שאינו ׳מונע למה צא ילקה 'אייל בני אזין‬ ‫הכ׳״ע שהוא נשמת חיים נשמה לנשמות שהשפע לבנין חייס‬
‫לוקין עליו בבי׳ד של מטה אבלבב׳״דשלמעלה־ילוקין א״ל‬ ‫ונדכה ושפע ויהי הארס הוא ת״ת לנפש חיה רי׳להתי׳תהיא‬
‫אלה ׳׳ר למה לא נענש עונש מיתה על מחשיבתו י ׳ש״ילש־למ‬ ‫<פש העטלה הנקלא היה ‪ :‬אייל ולמה וייצל בב׳ יולין ה״נ‬
‫הזהירו בהתראה אייל ויזהרנו קולס המחשבה א״ל המאש־בה בלי‬ ‫מ י העלים יצירה אחת וכאלו אמר ויצר ויצר הרמיז הא׳ בי׳ הוא‬
‫פועל אין מזהירין ואין עונשין כי ה ס דברים שבלב * א׳׳ל'לימה‬ ‫‪2‬ידת הזכר ויצילת נקבה והם לי׳ו פלצופיס הנק׳אדם א״ל מאי‬
‫נאמר ויגיע ולא נאמד ויצמח * א״ליבני היינו לכתיב ישבעו‬ ‫את וגם למה ה׳ האלם אייל את היאהעטרה ה׳ הארס הבינה‬
‫עצי ה׳ ארזי לבנון אשל נ ט ע שהנוטע צליך נטיעה • א״ל"ל׳‬ ‫שמחה באצילות בן זכר א״ל ר׳ והלא הרמיזה בי׳אחת של וייצר‬
‫איך היו הנטיעו׳הללו ואיך היו גלולים או קטניים־א״ל בני בכת‬ ‫א״ל בני אלילי את שומע אני וייצר אלם אחל לקבל משני יולין‬
‫היו ועקרן הקב״ה ושתלן בג׳יע ומלת העקירה היא ימהשגה •‬ ‫הם הידיעות לכן אמל את א״ל ל׳השתא לאת־ח להט למה כת׳‬
‫וגדלים במקום הנטיעה וזה שארז״ל ישבעו עצי ה׳ ־ארזי תהו‬ ‫וייצר גב׳ יורין וכבר כתיב א״ת הרומי לנקבה א״ל יגער ה׳‬
‫ך‬ ‫׳‪1/‬‬ ‫ישבעו ה״הם ישבעו מימיהם יש‪3‬ען‬
‫מ מ נ ‪ 1‬ע ח ס‬ ‫בך השטן אי לאי ב׳ יידי״ן אומר אני שקבלת הזכר והנקבה‬
‫מקבלת מסבה שלמעלה מתנה ־ ו מ ה הנטיעות הללו הם ה ם‬ ‫מי׳ אחל הוא הזרוע הימין לכן ב׳ יודין לב׳ יצירות לקבל הב׳‬
‫הנטיעות הנקראים נטיעות יאלזי הלבנון וזהו שארז״ליאשריהם‬ ‫יצירי׳מן הזרימות א״ל מאי ייפח באפיי א״ל באפיו היא העט׳‬
‫הצליקים שהם מלמין הנטיעה לנטיעה והצורה ליוצרה ויוצרן‬ ‫תשלום הבנין שס הארס להיותה לנפש חיה‪ :‬וראה והבן י״' של‬
‫ונוטען הוא האין כי משם נאצל הכל יגם הד׳ יסלדות נאצלן‬ ‫וייצר רומז האחל •הו״ה ואחל אלהיס והנה צר צולה בתיך‬
‫משם שנא׳ כי יש לכסף מוצא הלוה מן האויר הקלמון • והמיס‬ ‫צורה הלא תראה אלהים שהיא העט' היא בתוך יהו״ה שאמלתי‬
‫מן מיס העליונים והיש‪ -‬מן האש והעפר מן ע ט ל ת המיס ואם‬ ‫כ״ו פ״ו שהפ׳׳י בתיך כ״ו כענין כ״ף וי׳ו ועולים יהיה אלהים‬
‫ג׳ אמות׳ יזהו מאמרם שמיס מהיכן נבלאי מג״ע הגן הזק‬ ‫‪*$‬ל א י ע פ ר א״ל ברא את האדם עפר להיות האשה מוכנת‬ ‫מ‬
‫הוא שהאלנות מתקבצים שם והם הזרועות שבאי! בגן ע״י הי׳‬ ‫להפליל ולהתחבר ואם תעלהו בתשבונו הוא ש״ן יה שן בהמת‬
‫ב ע ד ן * ר ש הגן הוא בעלן י שהעלן היא חכמת אלהים וזצו‬ ‫ההליסהו באי׳ת ב״ש הוא זוג לת״ת ואם תהפכהו הוא פלע גלל‬
‫מקלם שהעלןהוא מן הייה לאשונה‪ :‬וישם שם את ה*דס יאשר‬ ‫פ ר ע שער ראשו א״ל ר׳ א׳ כ יכתיב ויה• אלם לנפש חיה מהו‬
‫•צר האדם הזה הוא ת״ת ועומר באמצע הגן א״כ הגן ־הוא‬ ‫ב א ד ם בה׳ א״ל היא ה הבינה שנתן חיים לאדם מכח כת״ר‬
‫היסוד שהוא גן הזרועות וכשם שהיסוד הוא גן לזרועות כן‬ ‫ועליונים ותחתונים תלייא בההוא נשמה וממנו מתקיימים וזהו‬
‫העטרה הוא גן ליסו״ד ולת״ת ולכל הספירות • כענין שנאמר‬ ‫וכשמת שדי תבינם הדו פרצףים א״ל וחיים למה בטעם אתנח‬
‫גן נעול אחותי כלה וקראו נעול כי הי־ פרוזיצריך גדר והשקאה‬ ‫א״ל כאת חיים באת תן א ל ד ההוא אדם הוא תפארת והוא‬
‫ועבודה וזהו לעבדה ולשמרה ־ יבמה גדרה בשוקיים נצה והוד‬ ‫ש לחיה שהיא העטרה א׳כ יאתר ויהי אדם נפש לחיה א״ל‬ ‫כ פ‬
‫והצמחים הם שרי האומות ומסתפקים כילם הנהר‬ ‫בזהתפשתני ולא אדע לעילם מה ענין זה שלא אחר לחיה א״ל‬
‫היוצא מעדן והארס בתוך הגן כעני‪,‬־ כי שמי בקרבו י ויצמח‬ ‫א ״ אם לא היית• שיחל בדעת־ היה לבלוע אותו א״ל וכי נוכל‬ ‫כ‬
‫ה׳ אלה־ס חן האדמה כל ע ז נחמד למראה יטיב למאכל יעץ‬ ‫לומר על מה שהוא לבר שאינו דבר אלא אומרו לדרך סוד אבל‬
‫החיים בתוך הגן ועץ הלעת טיב ולע לאה עתה והבן ט אחר‬ ‫תעיין ותשכיל מה אמר אם היה אומל נפש לחיה משמע שאלם‬
‫שנוטעם קודם הצמיחה בהרץ ־ היתה העטרה אדומה * וזהו‬ ‫מ ו ד ל לה נפש ועומדת במקומה ומחיה את העולם לא זו הדרך‬
‫ויצמח ה׳ אלהים מן האלמה כל עץ נהמל למלאה ל״ל כל היא‬ ‫אלא לנפש חיה ל״ל לנפש עילה חיה ומעלה אותה הנפש שהיא‬
‫וקילס צמיחתן היתה‬ ‫היסוד ע ז הוא הת״ת וצמחו בעטרה‬ ‫וזהו להורות‬ ‫הת״ת ממדרגה למדרגה עד מדרגה העליונה‬
‫אדומה נחמד למראה ויהי יוסף יפה תואר ויפה מראה ויוסף‬ ‫שמקבלת דרך השדרה מכ״ע‪ :‬וראה והבן דייק הכתיב ט מאד‬
‫ויעקב שיים ־ ועז החיים בתוך הגן הוא א׳ וי׳ שבשם א ל ל י‬ ‫הוא דק ט עליונים ותחתונים מזו הנשמה מתקיימים וראה‬
‫הוא י״ה שבשם א ל ט ס י ועץ הדעת ר״ל המכריע המלבלים‬ ‫שהמפריד החיה מן הנפש מפריד הנשמה העליונה מן הנשמות‬
‫מהזרועות וזהו יודע טוב ורע * א״ל ר׳ ומהו וטוב למאכל א״ל‬ ‫ומוליכה בחי* והערים והאביונים מבקשים מיס ואין אוי לכם‬
‫הוא שנא׳ ורבקה אוהבת אח יעקב ״ א״ל ר׳ ולמה יעץ החיים‬ ‫מבטלי התורה אס לקב״ה כד לבשר ודם על אחת כמה וכמה‪:‬‬
‫א״ל ה׳ בינה חיים חכמה וזהו שהרמיזו שכל מימייבלאשית‬ ‫ה ׳ א ל ה י ם ג‪ :‬בעדן מ ק ד ם ו י ש פ ש ם א ת‬ ‫ויטע‬
‫מתפלגין תחתיו כי משם קבלת הכל הוא שנא׳ והחכמה תאיה‬ ‫ה א ד ם א ש י יצר •י א״ל ר׳ ולמה הפסיק הענין‬
‫בעליה כי משם מתחלקין המים יבאים _ לכמה צינורית שהוא‬ ‫ולא אמר מיד לא טוב היות האדם לבדו אייל בני צורותיו של‬
‫הנהר הנגרר)המשקה כל האלנות בגן •‬ ‫אדם היכןהס למעלה בגן עדןהעליוןוקודם שחטא צורותיו של‬
‫י ו צ א מ ע ר ן ל י ז ש ק ו ת א ה הו‪ |.‬ו מ ש ם‬ ‫ונהר‬ ‫אד׳ לשם • ואחר שחטא במחשבתו הרעה קצץ בנטיעות מג״ע‬
‫•פדר יהיה ל א ר ב ע ה י א ש י פ ‪ • :‬א״צ ר׳‬ ‫וע״כ סידר כאן ענין ג״ע לומר כך צורתו וקלקולו משם אייל‬
‫מהו ונהר א״ל לשון נהילא א״ל אותו האיר מהיכן יוצא א״<!‬ ‫וזימה גדול מאד שהרי פירוד הצורות קדמו קודם חטאו שהרי‬
‫מעדן הוא הכמת אלהיס היוצא בבינה ומהבינה לכולם י א&‬ ‫כתיב פרו ורבו ורדו בדגת הים משמע שנפרדו הצורית ואח״כ‬
‫ר׳ א״כ יאתר ונהר משקה מאי יוצא י א״לבנייאס^אאוימר‬ ‫חטא האדם יע״כ הוא ר׳ להודו׳ בדברי דאל״כ במאי חטא אלא‬
‫לצןאמר*ו‪5‬א‬ ‫משקה פעמים משקה פעמים אינו משקה ‪:‬‬ ‫ע״כ נפרדו הצורות • ולקת כ׳א לעצמו ולא תטאו ג ם פירוד‬
‫שאינו פוסק מלהאיר שהאור והשפע הזך והטהור תא? מתצ‪#‬ט‬ ‫הצורות וא״כ במקום שאין חטא קב״ה למה ה פ ד ד ם יהיו הד״ו‬
‫‪5‬‬
‫במדיי שהם גן • האמת פעמים בריבוי פעמים ^ ע ט מ׳*מ ‪0‬‬ ‫פרצופים חיבור א׳ יאדם אחד א״ל אלולי שאמר אליהו ז״ל בזה‬
‫מיעצר וזהו שהרמיזוח״ל שהשל לא מיעצר כעלי} שגא׳'ונצר‬ ‫^דבר והשיב לי ת ש ו * הייתי מתבייש • א״ל ומאי אמר לך א*ל‬
‫יוצא א״ל ר׳ והלא נשאו ונתנו זאמיו' שהטל מיע‪'15‬כמו' שכתיג‬ ‫הכי א״ל אלם הרומני הי׳ ע ס גת זוגו אמזא׳ ואדה״ר חש‪3‬‬
‫חי‬ ‫כ‬ ‫לא‬
‫שבמעו׳א״ל ומהו מלת החויל׳א׳׳ל ס״ל א״ל על הס׳׳ד א נ י » \‬ ‫לזי ה׳ אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי אייל‬
‫א״ל החדלה עולה שיר אייל מהו ס״ל א״ל משם נאצלה י&״ם‬ ‫בני לעולם הטל יורד ע ל העטרה הוא טל ואס בני אדם אינם‬
‫ותנ״י וניעו״ר ולילי״ת כי כולם נחשים צפעונים מצפון הפסח‬ ‫כדאיים הוא מתהפך לל״ט כ• העטרה הוא הדין והוא מהפפהו‬
‫הרעה ימנלןשהוא לשון נח״יש אייל הפכהו ליה חיו״הא״ל מהו‬ ‫ו ה ם אמר אליהו ז״ל יתהפך הטייל ויהיה ל״ט ונמצא שזה‬
‫אשר שם הזהב אייל גני הכל ממלך העליון והוא גזר להזת‬ ‫מיעצר זזה לא מיעצר וראה והבן ז נהר יוצא מי׳ אות קטן ונעל׳‬
‫השפעת הפהל הנק׳ זהב בעטרת הנק׳ ש״ס ואש״ר היא הגוזר‬ ‫מכל האותיות להשקות את הגן את הוא העטרה גן הוא היסוד‬
‫הוא כ״ע אייל היינו חרה לה א״ל שם ברמז וכאן מיואל ואחר‬ ‫והיה לארבעה ראשים זהו ד׳ שהיא נעלם הי׳ כי היוי׳ר נעלמו‬
‫את ארץ המיכה א״ל גני זה הה׳ האציל האדם והנה יעקב בן‬ ‫ו״ד יאמר שגם הגן שהוא היסוד ישפיע לגן שהוא הד׳ והנה‬
‫יצחק א׳׳ל האיך תוכיח א״ל ה׳ בכללו עולה אד״םאי׳למהלא‬ ‫ג ם שניהם בין״ל אייל ר׳ א״כ יכתוב והיה לאר‪3‬עה מהו ראשים‬
‫שמעתיח״ל ה׳ ראשון וה׳ אהרון וה׳ נעלם כללהג׳ההי״ן‬ ‫א״ל אלה הם הארבעה מחנות שכינה המקבלים ממרכבה‬
‫עולה אד״ם ומלת שם ימה מורה אייל הפכהו והוא מ״ש ל״ל‬ ‫העליונה והס ג ד ו ל ה ג ב ו ר ה ת פ א ר ת ע ט ר ה א״ל מ ט‬
‫כשהחסד שם בעטרה החוילה מ׳׳ש יושם ומלת הזהב מה מורה‬ ‫מלת ראשים א״ל אותיות שי״ר א״ם ר*ל המשוררים אייל ולמה‬
‫אייל הז׳ מורה במרת החסד שהופך פניו לכל הז׳ הה* הוא‬ ‫נכתב ומשם יפרר בי׳ יכתוב משם א״ל משם רומז בעטרה והו׳‬
‫אחר הז׳ ורמז הה׳ בפחד יצחק והוא כסא לחסר זהו הה׳‬ ‫עמו שאם היה אומר משם יפרד א״כ אתה נותן יד לטשעיס‬
‫אחר הז׳‪.‬והב׳ לומר לך אע״פ שזה כסא לזה הכמת ^היסהנק׳‬ ‫אלא לעולם הו׳ ע ם משם ומשניה׳ ישתו ידוו שלמטה מהם א״ל‬
‫‪3‬׳ היא אצילחס זהו לי הכסף ולי הזהב יהיה מן הדין לומר לי‬ ‫ל ׳ ימאי בדיש יפלל ה״ל לא ראית מימיך ירדף זהו ירדף אויב‬
‫הכסף והזהב ולמה אמר ולי אלא הכסף מצד ימין וזהב מצל‬ ‫נפשי וירמוס לאלץ איי וכבודי לעפר ישכן סלה ל״ל אז העטרה‬
‫שמאל איזה משניה׳יותר באפש׳של ימיןא״ל א״כ זה ירווה הענים‬ ‫שהוא כגילי לעפר שהיא הבינה תשכן ס ל ה ‪:‬‬
‫והאביוני׳ וינהיגם בנחת כי העניים האלו קודמים להם העונות‬ ‫טשו ן הוא הסובב את כל ארץ החוילה‬ ‫ש ם ‪.‬האתר‬
‫ואס שמחים בחלקם שצערס לנח נפשם כענין איזה עשיר‬ ‫‪.‬אשר שם הזהב יזהב הארץ ההיא טוב‬
‫השמח בחלקו אשר הקב״ה מפרנסו מצד החסד ולא מצד‬ ‫שם הבדולח ואבן השהם‪:‬‬
‫זכותי ח״כ עליו נאמר ימינך י״י נאלרי בכח ‪ .‬ואס איני שמח‬ ‫‪:‬‬ ‫י ש ם הנהר ה ש נ י גיחון היא הסובב את כל ארץ כוש‬
‫בחלקו לנח נפשו הלא צועק אהד ממונו נפשו תדחה ותאבד‬ ‫ו ש ם ה נ ה ר ה ש ל י ש י ׳ חדקל היא ההולך קדמת אשור ‪.‬‬
‫והיא פקחן השם אז ימינך ה׳ תרעץ ארב ומי היא זה הזהב‬ ‫שם הא׳ ‪ .‬פישון הוא‬ ‫הוא פרת ‪:‬‬ ‫הרביעי‬ ‫יהנהר‬
‫שנמסד בידי לאבדו ינק׳ שמי זהב העולה י״ר והנה יד ה׳ הרה‬ ‫אסר עילם הסיבב את כל אר! החדלה אשר שם הזהב החדלה‬
‫במקנך ומי הוח הגוזר ב׳ בראשית הוא חכמה אלהים והי כסא‬ ‫הוא הפחד אשר משם נאצל הנחש שפחה אח חוה ‪-‬והנה חדלה‬
‫לז׳ וזהו הה׳ יש לו ה׳ נעלם והוא בתו של הסד ואחר שנצטץר'‬ ‫מגזירת ה ה ושניה׳ מדיןנחש ופישון הוא החסד הסובב האיילה‬
‫בבית החסד היא מוכרחת להיות טובה ורעננה ונעימה ושלימה‬ ‫הוא הפחד כי גביה מעל גב־ה שומר יבחוילה שם הזהב שנאמר‬
‫ועליה נאמר כולך יפה רעייתי ימים אין בך ואחר שהיא בת מלך‬ ‫מצפין זהב יאחה זהי הנהר הראשון יי• והשני הוא גיחון המקבל‬
‫למי יש‪:‬נה ודאי מבקש בן מלך להשיאה'השיאה לבן מלך הוא‬ ‫המשכה תן החסד והנה הפחד שהוא גיחון מקבל מן החסד‬
‫בן בנו והלבישה אבנים טובות ומרגליות שם הבדולח ואבן‬ ‫שהוא פישון והג׳ הו •ז תפארת ישראל ההולך קדמת אשור דייל‬
‫השוהם ראוי לבן מלך לאהוב אותה אבל מה יעשה לשבת‬ ‫ממזרה כ״י שהיא מעוטרת ממנו‪ :‬והרביעי הוא פרת הוא כ״י‬
‫עמה תמיד כל היום ח״א להניח׳ ולצאת יכעוס אביה מהעשה‬ ‫אייל ר׳ מהו פישון ח״ל מלשון ריבוי שהחסד משקה כל הכנין‬
‫עשה חלון בינו לבינה וכל זמן שצריכה היא לבעלה או בעלה‬ ‫אייל ר׳ אם אוכל להראות לי בכח שהחסד האציל הפחד ובתוכו‬
‫לה מתחברים דרך החלון וכן אם היא לאביה או אביה להג״צ‬ ‫היה בפה אייל בדיך שהכה חיתך בעורין גדול כזה תישון הוא‬
‫מתחברין דרך החלון ואפייה משבצות זהב לבושה ששפע הפחד‬ ‫יןוא אותיות פ״ו יש; מלמד שיו בכת אייל פ״ו הע׳ הוא העטרה‬
‫אליה לעולם זעם כל זה וזהב האיץ ההוא טוב שהת״תנקרא‬ ‫והי׳ היא ת״ת ונעש! שניהם מלה אחת פ״ו מי הוא המחברם‬
‫טוב ומשך הו׳ לעולם עמה ואינם מניתי׳ אותה ע ם הזהב לבדו‬ ‫ועוד המלאהו פ״ה יו״ד שי״ן ו״ו מ״ן‬ ‫הוא הסםד זהו פישון‬
‫אייל עד מהי תדבר אדבר גם אני אמת כי טוב רומי בתפארת‬ ‫אותיות שניות עולה ג״ל והנה בו הדין הקשה והרפה שהג״ל‬
‫והו׳ של וזהב רומז למשך הוי א״כ ההוא למה נכתב בו׳ וננקד י‬ ‫רימז בעטרה ויש לו אותיות שלישית ועולים לבדם ד״פ ׳הו״ה‬
‫בחירק יכתוב ביו״ר אייל הו׳ וזהב והו׳ ההוא רומזים בו׳ ומשך י‬ ‫‪,‬הם ארבעה רגלי מרכבה והוא המשקה את כולם א״ל ידעת בני‬
‫הו׳ וטוב הטי ביסוד והו׳ בת״ח ומאין להם הכח להיות טבשיס ‪-‬י‬ ‫א״ל לא א״ל תעלה פישון‬ ‫מי הוא הממית ומבקש נפש משה‬
‫זהב היורד באיז ‪31‬׳ חכמת אלהיכ זהו טיב שבכל זמן שאתה י‬ ‫בחשבוני ועולה מת״ו וזהו ט מתו כל‪,‬האנשים המבקשים את‬
‫מוצא להם כח צריכין להעיד מאין להם הכח ומהו שסהבדולח‬ ‫נפשך אייל ר׳ ויש‪ .‬לו כה לזה הנהר להמית האנשים המבקשים‬
‫א״ל בני אלה מ״ט שערים שנגלו לעטרה ולמדה למשה'אייל‬ ‫לפש משרע״ה והלא‪.‬הוא שאמר לו ישמעאל יחיה לפניך ח״ל בני‬
‫והעטרה לא השיגה בן׳ א״ל השיגה אך למשה לא נלאה 'וזהו‬ ‫למי היה מדבר אברהם והיה מבקש ממנו ממי שהוא למעלה‬
‫הבדולח שנחסר הו׳ מהחולס כי אחר שמ׳׳ט שערים שסי א״צ‬ ‫ממנו א״כ הוא שגזר להמית וראה פישון הפ׳ היא'העטרה נאחז‬
‫שיכתוב הו׳ ומלת הבדלה עילה מ״ט ואב״ןהשהם עילהט״ן ה ם‬ ‫זבי׳ שהיא האכמה ומשך הו׳ שהוא היסוד נאחז בש׳ שהיא בינה‬
‫הו׳ ומשך הו׳ ומתחברים ובאים בעטרה ולכן בא״הביש ט״ן‬ ‫והנ׳ שהוא הת״ת גם הוא נאחז בבינה והאיך לאיהרוג‪-‬השונאי׳‬
‫•מתחברים בשוהם ר״ל מאין מתמלאי׳הט״ן מהשוהס היא הבינה‬ ‫‪ H‬אהד שאמר והיה לארבעה לאשים יאמר הא׳ עישון י והב׳‬
‫הוא שנא׳ אבני שוהם ולמה קרא את שם הנהר השניגיחין והלא‪,‬‬ ‫גיהון )אליאמר ישים׳• א״ל בני הפכהו והוא מ״ש ר״ל לא מ״ש‬
‫חוילה שמו א״ל בני על שם העתיד קראו גיחון כי צופה ומביט‬ ‫מתוך האוהל אם רב ואם מעט • א״ל ולמה אמר הסובב ולא‬
‫אלא שמניחם לבא לידי‬ ‫'שהנחש הנאצלת מפחד יפתה לחיה‬ ‫&מר ההולך א״ל מצד הפאר צריך שמירה ט עליו נא׳ אף חובב‬
‫הנסיון שזו השמיטה כולה נסיין ועל שמסות שלא ברשות הב״ה‬ ‫עמים והחסד מסצבו ברחמים כחומה הסובבים את יושביה איל‬
‫יקללוהו זהו גיחון על גחונך תלך ונקרא הנהרגיחון ע ל ש©‬ ‫מהו את כל א ס יאמר הסובב החוילה א״ל כשם שהפח״ד צריך‬
‫אציליו אייל ר׳ אמרת לי שנהר הוא לשון נהירא וזה הנהר ה ו א‬ ‫שמירה כן העטרה ויסוד הנקראים א״ת כל צריכין שמילה מן‬
‫חשך ואש שחורה א״כ איך תאמר שהנהר ‪ £‬א לשין נהורא א״צ‬ ‫* מ ל ט ה ס אוץ התוילה שהוא הפחד ״שכן כתיב ביסוד לפניו‬
‫הלא תראה שנהר‬ ‫בני נהיר לטובים וחשך הוא לרעים •‬ ‫‪ ^ -‬מל‪,‬ו‪3‬ל‪.‬כוחות התיצונים מסבבים אותו ה ם השערות‬
‫"הםובבו‬
‫אשר כולם תלרם'באילן העליון וזה ויצו זו היא ע״ז שנאמר‪.‬‬ ‫היא גדול ומאיר ומאורו •ת! לו להאיר לטובים‬ ‫ה ש ו כ ‪3‬‬
‫י‬
‫ט הואיל והלך אחר הצו וזהי ע״ז שלא לקצץ בנטיעות ה׳ זו‬ ‫הואהסיבכ אתכלארץ כוש שכשם‬ ‫‪4‬‬
‫וחושך יזואלרעים‬
‫ברכת השס שנאמר ונוקב שסד׳ והכוונה כפר בכל עשר ששס‬ ‫שפישין סיבב ושומר כן גיחון סיבב את כל איץ כוש‬
‫יהו'׳ה כולל כל העשר • אלהיס אלו הליינין שנאמר אלהיס לא‬ ‫ונקראת העטרה כוש מצד גיחון הסובבה י ושם נהר השלישי‬
‫תקלל שאס אינו רודף אחר הדין כפר בחורה שבעל פה שהוא‬ ‫חדקל הוא תפארת ישראל זכל ונקבה ליגמת חדקל שהוא כולל‬
‫הדינים י על הארס זו שפיכות דמיס שנאמר שופך דס הארס‬ ‫זכר ונקבה שהת״ח אליו השלום והיריעות א״ל ר ׳ למען קדוש‬
‫באדם דמו ישפך והטונה שהיוקצץ נטיעה אחת מן העולם‬ ‫ישראל אמור לי למה שינה למעלה בשני נהרות אמר הסובב‬
‫לאמר זה גילוי‬ ‫כמקצץ אבר מאברי האדם ששופך דמים ״‬ ‫וכאן אמר ההולך א״ל עד עתה הייתי עונה ומעתה איני עונה‬
‫עריות שנאמר לאמר הן ישלח איש את אשתי לא התייחד עמה‬ ‫לך אייל ולא בדברים אחרים א״ל דברים אחרים אשר חוץ מזה‬
‫לבדה כענין אחר במטטרז״ן רק צריך ליחדה לאין סוף שלא‬ ‫א״ל ובזה מה מעכב אייל הסיד תלוי במרכבה עליונה א״ל איך‬
‫יהיה נרגן מפריד אלוף וזהו שאכיר להתייחד פ ם אשיןאיש‬ ‫א״ל‪,‬טיפש כמדומה לד לדעת א״ל הרשוח בידך א״ל בני א״כ‬
‫לברה אלא כשהיא ע ם בעלה שלא יחשדוהו בגילוי עריית *‬ ‫אמור אותו לפנים אייל ר׳ כלי בלא יד מה מועיל א״ל בני דע‬
‫ודע לך זה בכל מקים שכתיב לאמר בכל התירה ט ל ה מדבר‬ ‫לך שאם לא היה הסיד עמיק הייתי אומר לך א״ל ר׳ חייך אל‬
‫אכל תאכל ולא אבר‬ ‫באשה הוא העטרה וזהו אב לכולם ‪:‬‬ ‫תניחני באונאה א״ל בני היכן הילך כהר תדקל קדמת אשיר היא‬
‫חן החי ולא גזל זהו שלא לגייל אבר מאברי האילן כענין שנא׳‬ ‫מזרח הוא כנסת ישראל המעוטרת מן המזרח והוא כמער איש‬
‫ועתה‬ ‫גוזל אביו ואחו כירבעם שגזל וכן אבר בעודו חי ‪:‬‬ ‫ולויות ר״ל כמערה בלויה שלו והאיך יאמר הסובב א״ל מה לשון‬
‫שמעם כסדר כולם •‬ ‫חדק״ל א״ל אותיות קיי׳ל יח״ר וק״ל עולה סינ״י ר״ל שסיני רי^ה‬
‫שפיכת‬ ‫ע ב ו ד ה ז ר ה • ב ר כ ת ה ש ם י ד י נ י ם יי‬ ‫ואוהבת ליחול הת״ת ועול בני חיד״קל מורה חי״ל דייק ולי׳ק‬
‫ר מ י ם • גילוי ע ר י ו ת ־ ג ז ל י א ב ר מ ן ה ח י‬ ‫הוא ל׳ שעמים ׳הו״ה ור״ל החיל סל העטרה שלוחמת ע ם‬
‫וראה והבן שהעובר בי׳חת מאלו כאלו עיבר בכולם ‪:‬‬ ‫האויבים ה© המלכבה העליונה אייל ל׳ כלל הח׳ מה מולה א״ל‬
‫ע ץ ה ג ן א כ ו ל ת א כ ל י ד ע בני שהקדוש ברוך‬ ‫מכל‬ ‫עולה ל״ו זה ל׳ קיינול״ו והשכינה עמי^ כי עילה למ״ל ו״ו‬
‫הוא אמר לאדם ונתן לו רשות להיות הכל ביחיד ושלא‬ ‫אלהי״ם א״ל ר׳ והי׳ מה מולה א״ל קה יללו ועולה נ״ה צלפהו‬
‫לעשות בצורה אחרת רק לאכול מכל עץ הגן ביהוד הכל אייל‬ ‫ע ם כלל הח׳ ועולה צ״א זה הכלל אמל לנח צ״א מן התיבה‬
‫אי־יכ כל הדברים האלה הס חול ולא קודש אתר‪.‬לו בני מאחר‬ ‫ר״ל תיבת היסול הוא חילקל ואמל לו צא ממני ומלת צ״א מלשון‬
‫שעשיתם חיל תעשם קודש יהיא מאמר ראשון לתפארת שהוא‬ ‫אצילית והנה הו׳ האציל הו׳ א״לוהר׳ מהמורה א״ללבועו‬
‫מכל שהיא הבינה עצמה ונתוסף במ׳׳ם להעלותה‬ ‫אלם‪*.‬‬ ‫א ן״י ף לי׳ לעלמא כשהת״ת יוצא ממלת הלחמי׳ וכשיהלבע‬ ‫ה ן‬
‫באות צ׳ היא הבינה י עץ הוא השל עולם • הגן הוא פחד‬ ‫ל ל הד׳ ע ם היי עולה ע״ד כשאומל ל׳ פעמים ׳״ו עולה עייל‬ ‫‪3‬‬
‫ולקבל מזה ומזה י• אכל ר״ל תינק והנה הכל ביהוד וכשם‬ ‫שהעד ממהר‬ ‫זהו יל העדי״ם תהיה בו בראשונה להמיתו‬
‫שהציוו למעלה כן הצייו למטה י יראה והבן מה אמרה הבינה‬ ‫לעשות לין בעולם א״ל ולמה אמר ההלך בלא ו׳ אייל ברוך‬
‫לתפארת יעז הדעת הוא עץ החסד שלו והיא בינה הנקרא‬ ‫שננשה עולמו מעולב חכמים וטיפשים מ׳ הוא ההולך הו׳ א״כ‬
‫הדעת טוב ר״ל שהוא טוב ורע לא תאכל מתנו שאין דבר ר ע‬ ‫איך יכתוב הו׳ אייל ר׳ והנהר הרביעי הוא פלת ולא אמל ושם‬
‫יורד מהחסר רק תאכל מן החסד טוב ומן הפחד רע שניהם‬ ‫ל א אמר ההולך ולא הסובב א״ל ושם אין צריך ט היא נקלאת‬ ‫י‬
‫ביחיד כ׳ ביום שתינק ר ע מות תמית יפסקו הרחמים יזו מיתת‬ ‫שם כמו שאמרת• לך תתהפך מ״ש ואיך יאמר הסובב כי הוא‬
‫המדות כעניןייעקבאיש תם חמות שלמטה מתך רק כפי הסדר‬ ‫׳מסובב מכולם וכן הולך והמעין שם פוסק שכל היורדים‬
‫כן תינק ביחיד הכל וידע הקב״ה שהשמיט׳ הזאת בה מות ובה‬ ‫ע י י ן אשר לא יכזבו מימיי כולם הולכים שם היא שנא׳ כל‬ ‫מ ה מ‬
‫חיים ואצילות התפארת נאצל שלא יפסק ממנו הרחמי׳ והכיינה‬ ‫כנחלים הולכים אל ט ס וטי והס ג׳ נהלים אבל זה הנהר‬
‫בזמן שמטתו ולא בזמן שמטה אחרת ראה והבן שכן נצטוהגם‬ ‫יחרב ויבש לזמן הגלות אייל ולמה לא אמר הנהר א״ל בזמן‬
‫אלם הגשמי ועץ הלעת כאן מלת ועץ הדעת פירושי עטרה‬ ‫תהו׳ עמו הוא פרת שמימיו פליס פליס ולבים ובזמן שאין הו׳‬
‫שהיא של הלעת הוא התפארת טיב ורע מקבל מהת״ת הנקלא‬ ‫אז ונהר יחרב ויבש זהו הצליק אבל ואין איש שם על לב ט‬
‫טוב ומהפחד הנקרא רע ואמל לא תאכל ממנו ומלת מתנו מורה‬ ‫כאשר נחסר הצדיק מן הנהר אז ואין‪ .‬איש שהוא הת״ת שם על‬
‫מיעוט ור״ל לא תכיין אל המלה ההיא לבלה כי היא אוהבת‬ ‫‪ -‬ב אז העניים והאביונים מבקשים מיס ואץ ר״ל מי הח^ד‬ ‫‪1‬‬
‫יניקה מן האילן ומוח וחיים תלוים בה ואס הקחנה מיניקתה‬ ‫ומי הכחר הנקרא אי״ן ‪:‬‬
‫שהיא החיים תשאר המלה ע ם המות ותמות מ ל ה כ נ ג ל מ ר ה‬ ‫ז י ק ה ה ׳ א ל ה י ם את האדם ויניחהו בג״ע לעגלה ולשמרה‬
‫אתה גרמת הסתלקות הח״ס יימנה ונסתלקי חי? ממך ימה‬ ‫א״לר׳ איך לקחו מן היד או מן הגוף‬
‫שאמר מות התות האי לאלם הגשמי והשני הסתלקות החיים‬ ‫הלא קראו קריאה בעלמא מהו ויקח ה״ל בני ה׳ אלהים הוא‬
‫מלמעלה יהיה מ! הדין לומר מות מות יאמר תמות הת׳ לגוש׳‬ ‫זווג הראשון אייל ייקח ייקחו‪.‬מבעי לי׳ א״ל ה׳ גזר ולקחו אלהי׳‬
‫ורומזת בגבורה כשהוא בדגש אין שם רק מיתה יהדי כאן ג ׳‬ ‫ולי׳ל המשיכו בארץ לקגבלה בהשקאה ולשמרה מלינק מכוחות‬
‫מיתית א׳ למעלה ו‪3‬׳ בגשמי מיתת עכשיו ‪3‬׳ מיתות ג ס מיתת‬ ‫הטומאה ואם אלם הגשמי הנמצא בארץ הגשמי׳עיבד בנאמני׳‬
‫הגלגול שיתגלגל וכשבא זה האלם יפיתהז באשה זלקח המלה‪.‬‬ ‫ואס ילעת בני מהו‬ ‫ג ס האדם הרוחני ישמרהו ויעבדהו י‬
‫שהוזהר עליה ירד נסתלקו הלחמים ונגזלה על סוף השמיטה‬ ‫לעברה‪.‬ולשמרה היית יידע מהי חעבדין את אלהיס על ההד‬
‫להעשות כמשפט הזה פעמים חיים ופעמים תות למעלה‬ ‫הזה א״לא׳יכ שו׳ם חייך באר ל׳ א״ל דע לך שכל הקרבנותהם‬
‫כלמטה וקב״ה'לע בכל אלה ועכ״פ אלה׳׳ר לא עמל בציוו כ׳‬ ‫‪ .‬העבודת ט ל ם באים אל ההר הזה לקבל הקרב ן שהשכינה‬
‫השמיטה צריכה לכך להיות הכל באים בפסיון שאם י״ני ‪P‬‬ ‫מקבלת תחלה מן הקרבנות ואה״כ כלהכחות שלמעלה ממנה‬
‫א ס כן יעמוד אדם הראשון לעולם לא ימות לעולם כי הנשמה‬ ‫•אייל ל׳ ומהו ולשמרה א״ל שתור את יום השבת לקדשו ולא‬
‫שנפוחה בו הוא מן העם לעולם נותנת לו חיים לעד והקדוש‬ ‫תביא אתנן זונה אל ביתך א״ל מהו אתנן זונה א״ל הלילי״ת‬
‫ברוך היא לא כיון בזה רק בשמיטות התפארת כי הצדיקים‬ ‫‪:‬‬
‫נקרא זונה ולא הבא אתננה אל ב י ת ך‬
‫בזמן ההוא חיים עולמי עולמים ואל תאמר אם ‪ p‬למה‬ ‫ד׳אלהיס על האלם לאמר מכל עץ הגן אכול‬ ‫ויצן‬
‫עונשי)‬ ‫ציווהו שאין הנסיןן אלא במצווים ‪ .‬זהו‪-‬אי}‬ ‫תאכל א״למהוזיצז א״לכאןז׳‪.‬מצית ‪.‬שנצטוה‬
‫אלא‬ ‫א‬ ‫לב‬ ‫י‬
‫‪1‬‬
‫לבלו והנוקגא לכלה א״ל אזי נקרא הצוקבא חצי הגוף א״ל‬ ‫אלא א״כ מזהירן וזה יטה לך לאות הסתלקות הרחמים מן‬
‫והזכר א״צ אין הכי נמי ואין הברכה שורה בעולם אלא ביה‬ ‫המלות אז נקרא עניים ואביונים המיס מהופכים והנה שאני‬
‫שחתהברין והס אלם שלם^ואז עליונים וחהחונים בשמחה •‬ ‫מזהירן־ שזה הסוד אל יצא מפיך ואף כיי נכתב בספל שמוהו‬
‫הלאית בני מימיך' שמחה גלולה יותר מיו רק בזמין *שהמלנ?‬ ‫?חדד חדרים ובסתר שאם לא תעשה כך ולא תקיים דברי‬
‫מתחברת ע ם המלךאז השמחה לבה בעליונים וגס בתחתונים‬ ‫‪4‬‬
‫תדחה את הכל ממך ותשאל ל‪-‬יק ופוחז ‪:‬‬
‫בי אז המלך שלם אבל בזמן שהוא חצי מלך לא יבא טוב בעוצם‬ ‫ה ׳ א ל ה י ס לא טוב היות האדם לבדו אעשה לן‬ ‫ויאמר‬
‫צי מחסרון לא יבא מילוי וכן הלבר בעולם חסר לא יבא טובה‬ ‫עזר מ ג ד ו י אייל ל* זה העזר מהו א״ת אשה כבר‬
‫לק בארם שלם ובעולם שלם י‪3‬ח הטוב הברכה ונתעוררו חזייל‬ ‫‪3‬ראה שנאמר ויבלא אלהיס את האדם ויברך אותם ויאמר להם‬
‫לומר סירות ורמזי׳ ברבר זה ואמרי השרוי בלא אשה שרוי בלא‬ ‫פרו ורבו וא״ת שני פרצופים מחוברים והנקבה באמצעי׳הזכר‬
‫טוב שהטוב'הוא אלון ואחר שהתפארה בלא אשה שאין לי רשות‬ ‫בל זמן שלא נפרדו להיות פירור וחיסר' שפעמים הזכר לבד‬
‫לתת לה ‪3‬רצה א״כ מה צורך לו בחלון שנק׳ טיב זהו שרוי בלא‬ ‫ו פ ע ן ׳ ה נ ק ב ה עמי ואיך יאמר ייאמר להםפרו ורבו ואל אשיב ליי‬
‫טוב •בלא עזר כי בעל העט׳יורד השפע כא״תיבלא שמחה ט‬ ‫לחוקים ועוד בעלי הפיוס אמרו דברים ורמזו באלו הסודימ‬
‫היש עלבון ואונאה כמו בזמן שהאשה אינה אוהבת את בעלה‬ ‫והוא שפעם את ת הלך אדם אחד ושאל לד׳ מיי שיש לו בןוהבן‬
‫והבעל אאאשתו ואין להם רשות להתחבר עמה • בלא בלכה‬ ‫יש לו ב׳ ראשים ואביו חייב לפדותו מן הכהן וכמה יתןה׳סלעי׳‬
‫במקום שאין שמחה אין שם בלכה י בלא כפלה שזה לבלי וזה‬ ‫בעד הב׳ ראשי׳או עשרה סלעי׳ ואם חייב להניח תפיליןעל כל‬
‫לברה וישיניקה מכוחות הטומאה והכפרה מלשון קינוחכענין‬ ‫לאש וראש או ע ל א׳ מהם לבד וענה ר' ואמר גוזרני עליך אם‬
‫אכפרה פניו אקנה רוגזו והכל נרמז בטוב י אמר לא טוב היות‬ ‫לא תראני ועתה ראה׳ והבן ר׳ מה ענה לו שדנליו קשייםכחומן‬
‫האדם לבדו י בעזר אעשה לי עזר כנגדו בשמחה אמר ושמחת‬ ‫לשינים וכעשן לעינים אס זה העני השואל אין לי בן כזה רק‬
‫אאה‪-‬וביתך בברכה אמר להניא ברכה בביתך בכפרה אמר וכפר‬ ‫שואל לדעת ואפשר ששאלתו הוא סור ובעבור זה יהייבט גזירה‬
‫בעדו ובעד ביתי ותנא אחר הוסיף רמז גלול וצוד נפלא ואמר‬ ‫אס יודע להשיב ישיב לו ואס אינו יודע יאמ‪ 1‬שאינו יודע אבל‬
‫אף בלא חיים וכוונתו הסתלקות השפע הםרון החיים והרמז‬ ‫עתה שהשיב לו כך מה יאמר השואל על דבריו של ר׳ ־ וראה‬
‫ראה חיים ע ם האשה אשר אהבת יבא תנא והוסיף אף ממעט‬ ‫והבן ט ע ד הכי והכי בא אדם אאד ובא ומצא את השו^ בצערי‬
‫את הדמות שנאמר כי בצלם אלהים ומה כתיב בתריה ואתם‬ ‫ואת הר׳ במנוחה ושמא ג ס לו נולד בן בב׳ ראשים א^דט בה׳‬
‫צלו ורבו והכוונה מאחל שהיא הלמות והת״ת הצלם א״כ‬ ‫סלעים או כל ראש צריך פדיון ופטלו את השואל ההוא והלך‬
‫מ מ ע ט הצל׳מהדמו׳ט שניהם משפיעי׳בעולס השפל וגם שט‬ ‫לו שומו שמים על זאת אמור היש עול ‪ £‬ה אס לא היה נמ‪,‬א‬
‫הלשונות תי׳איס אחרים ואמרו בלא יזומה שאשה יושבת בשער‬ ‫המעשה ולא היא יטל להראותו היה מקיים גזירתו אלא ודתי‬
‫ואינה מנחת שוס כח מכתות הטומאה להכנה כענין נקבה‬ ‫ארם כמוהו לא הוציא גזרני עליך אם לא שהבין שבלו ן בדברי‬
‫תסובב גבר ואחר שאין לו אשה נכנסים כיתות הטומאה י בלא‬ ‫השואל וזה אני שואל מה רעה יצא מדבריו ואס תדבר כן א״כ‬
‫עישר שנאמר אשת חיל כי׳ בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר‬ ‫למה פטרו יעיד מנאלי׳לר׳ שהוא הייב לפדות השנים הלא‬
‫והכוונה כשהלב שהוא עטרה ע ם בעלה לא יחסר שפע ׳וברכה‬ ‫אדם אחד הוא אייל כני השטןחברנ׳ עמך ד ע כי אע״פ שנאצלו‬
‫מלירדיבלא עטרה לבעלה שנא׳אשת חיל עטרת בעלה והכוונה‬ ‫שניהם היו מבורכים מבריכה עליינה כענין ייכרך אותם ועתה‬
‫כשהיא כלולה־ ע ם המרכבה העליונה אז היא עטרה לבעלה‪-‬‬ ‫אמר הקב״ה אעשה לו עזר כי הארס לא יעמיד בנסיון יעשה‬
‫ורע כי שמה עטרה ורצון ובית י וראה והבן סיד זיווג אדם‬ ‫^קב״ה צינור של נגד הבריכה כי צינור העזר הו־ז שאמר אך‬
‫באשתו כמה גדול הוא כשהוא לש״ש ולקדושה לא כאלי שחוזר'‬ ‫אייל‬ ‫;‬
‫צינור הנגד עשה א״ל א׳׳כ יאמר אעשה לו כ נ ג ד ו‬
‫אחר הממון ואחר היופי ואינם יודעים אהד• שכך הגא ימות או‬ ‫ההוא עול־ למעשה ארס אמר וכך אמר אס האדם הוטב‬
‫היא או אשתו או בנים המוליד ממנה ואינו יודע שאם הוא ח״ת‬ ‫*מעשיו עזר כלומר יבורכו מבריכה העליונה ואס לאו כנגדו‬
‫ואינו כשלימות ע ם היסוד לעשות התעוררת באים אליו אנשיי'‬ ‫י״ל יקבל מכצגלו היא הפחד ימה שעשה ר׳ בזא ששאל השואל‬
‫לעיס ואטאים ושוכנים בביתו ואז אוי לרשע חי לשכט כי ר ך‬ ‫שאל סור ואמר איך הדין גיף אחד נידונים ולא יפיל שידול‬
‫בי׳ לשכנו ט מאחר שהעליוני׳ביזסרון והוא אינו מטיןלמלאיח‬ ‫עליהם אי כך יפיל פירוד ביניהם והעין קודם שנאצלי כמו‬
‫כי זה צריכין מתנו מוכרח היא הדבר לבא אדם חכר בעדרו‬ ‫אחר ור׳ לא הי׳ נביא וסבר שמלעיג שהשאלה עמוקה והשואל‬
‫)ילא זה דווקא אלא שהו׳ ת״ח (ומזטרין עונו ט הראה הענף‬ ‫לאי בר הכי ואמר גוזרני עליך שמלעיג חייב ואחר ע ד שתראני‬
‫שאינו ממין השורש ומרננים אחריי לומר שאין השם אוהבו‬ ‫וכשבא המעשה מיד אמר עכ״פ כדיןהשואלוהראו לו מן השמי׳‬
‫ואיני אוהב תורתי וההפך בעם הארץ בהיותושואלודורש בעניינו‬ ‫גההוא שעתא שלא חטא השואל ופטרו השני ראשים‬
‫ונאמר לו סוד הזיווג ונשאאשהלש״ש וכוונתו לקיים המצוה‬ ‫שהרי אד׳׳הר במחשבה חטא תחלה ואם חטא בדיבור למה‬
‫לא לצורך תאוותי הקב״השולא בעדרו אנשים צדיקים וטובים‬ ‫צתקיימה מחשבתו אעשה לו ע ז י זו השכינה לקבל מאש‬
‫זמראין לו דרכי השם יגדיל מזה שבצו ת״ח וייא ע״ה קיש קיש‬ ‫וממים א״ל‪1‬׳ מהי עזר א ״ ל מ ׳ הפכהו והוא זרע השפעת‬
‫קריא כי בהיות העולם רואים שאין הענף כשורש אז חוקרים‬ ‫ת‪/‬׳ת בכנס״י ומכלן שהזרע יורד בזעיר א״ל אתה אמרת אוהו‬
‫ודורשים מה הוא הסבה אלא ודאי רצה אלהיס אחמעשיו‬ ‫עזר מתהפך זער היא העטרה הנקל׳ זעלאנפין א״למנלך‬
‫ואימתי בזמן שמתייסר ע ם בנו ולומד חורה מפיהו ומקיים‬ ‫שגם הפחד משפיע אליי א״ל הוא שצא׳ מ ג ד ו איזהו נגד העזר‬
‫מצות השם הוא שאמרו רז״ל ‪3‬מ והוא רבו אם הוא חייב לכבלו‬ ‫הגי אומר זה הפחד שכן כנגדו עולה ג״ף והוא מגזרת ויגף •‬
‫אבל אם הוא אינו שב בתשובה ואיני מתייסר ע ם בנו כ״ש‬ ‫‪"6‬ל ר׳ א״כ למה אמר ל׳ אלהים ואח״כ אמר אעשה יאמר‬
‫שהוסיף על חטאתי פשע מ״מ טיב הוא שזכה וצשמעת תורה‬ ‫צעשה א״למה כתיב ויאמר א׳ אומרוא׳ עושה א״לאימא‬
‫בביתי אבל אס היא ת״ח וכיוון בסוד הזיווג אז• יצא משרשו‬ ‫ויאמר כל אחד אומר א״ל לא יהו׳׳ה גוזר ואלהיס עושה א״ל ר׳‬
‫ממש ענף כמוהו ואז מעשיהם טובים אשריהם שזכו בזה לפני‬ ‫מהו לא טוב היות האדם לבדו א״ל הפכהו ואמור היות האדם‬
‫השם ואס הוא ע ם הארץ ונושא לשובע נפשו או לשם ממון א (‬ ‫לבדו משפיע טוב ללא טוב אלא אעשה מעשה ללא טוב לקבל‬
‫שולחים לו ע נ ף משרשו וטמא טמא יקרא עליהם הלקו ‪ f l‬׳ ‪y‬‬ ‫משכנגרו הוא הפחד א״ל ל׳איצול לי אחר שצאצל׳העטר׳ וער‬
‫שיניהם ואמרו להרגם ולקרעם כדג מגבס אוי להם <גמ•‬ ‫שגא להתחבר ע ם הת׳ית פב״פ ונראים שניהם גוף אחד אז מה‬
‫מאלצות מבטלי התורה• ומבטל׳ המצות ומלבים בדור ע ז י ; ‪p p‬‬ ‫?ססקרא ל ת ם א ״ ל אלם שנא׳ ויקרא את שמם אדם וכשהזכר‬
‫טמאים‬
‫סד‬ ‫ו‪r^j,‬‬ ‫י‪2V‬‬ ‫‪M‬‬
‫והכוונה אתי היית כתוך ההזיות הסתימית זהעמוקיתזחכמה‬ ‫מה לכס אנשי אמת ע ם‬ ‫<‪1‬מאים בעדלתם ט הפרו בריתם •‬
‫זהו מלבנון • אתי מבכון תבוא• כ׳ עשם נאצלו שניה״הוא"שנ׳‬ ‫השרץ והטומאה כ מ ‪ :‬גדול כוונת הזיווג אל תגשו עמהם שובו‬
‫והרמז בזה שעולם אינו מהקיין>‬ ‫וחכמת שלתה דנתי׳ נצ‪3‬ה‬ ‫לאהליכם כי אין המצות לבטלה רק למטה ולמעלה ה ס לצורך‬
‫‪,‬‬
‫זולתם כי עתה ראה והבן מה ענתה האשה לאיש לכה דודי נצא‬ ‫ולפני׳ אבאר לך בע״ה ענייני הזיווג והקדוש } והחופה וכל דבר‬
‫;‬
‫השדה נטייל ולא אשב בעיר תמיד א״ל נק׳ עטרה שנא׳ <בעיט‬ ‫ה ׳ אלהים מן האדמה כל חית השדה וכל עוף‬ ‫לייצר‬
‫שעטרה לו אמי ינק׳ לב שנא׳ ייאמר יהוה אל לבו א״לבני׳ק׳‬ ‫השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל‬
‫לב כאדם האוהב את לבו וכל זה למה כי ל״ג נתיבות החכמה‬ ‫אשר יקרא לו האדם נפש היה הוא שיט‪ :‬ר ע בני שהשדה הוא‬
‫סתומים שבהם נברא העולם ונתט לד״ו הרצופים ואותר ל ן‬ ‫שדה תפוחים פעמים רומז בעטרה יפעתים רימז בפחד י וכאן‬
‫לתה הדבר דומה למלך אהד שהיה לו ל״ב חדרים ולכל חדר‬ ‫שאמר חית א״כ השדה רומז בפחד והסמיך החיה שהוא עטרה‬
‫וחדר היה לו נתיב נאה שיכנס המלך בהן לחדריי והיה לי בא‬ ‫אל שדה שהוא הפחד בעבור שיניקת החיה מן השדה וכל עוף‬
‫ונתן לה כל הל״ב תדרים נתנה לבן מלך אהובה וקראה לבז‬ ‫ה ם המלאכים שנא׳ עליהם ובשתים יעופף דכא אל האדם גזר‬
‫הוא שנאמר ויאתר ה׳ אל לבו ג ם קראה אחותו כי במקום אחד‬ ‫עליהם לבקש שפע מן האדם ואליו יסמכו כי מתנו יעביר שפע‬
‫היו שניהם בכ־ז ג ס קראה אמו אייל ר׳ בת יאס למה קראהא׳׳ל‬ ‫לראות מה יקרא לו שהמשכה שימשוך מלמעלה ישפיע להם‬
‫בת היה שמה כמ״ש בת היה לאברה׳ ובכל שמה מאי זבכל שמה‬ ‫זהו שאומר היא שמו כלימר ה־א פעולתו ותלת יקרא ימשוך‬
‫אלא בת ובכל שמה ובא הו׳׳ במקום ג ם א״ל אמו אם שמה כי‬ ‫והכוונה אם יקבל חן החסד ישפיע להם רחמים ואם יניקתו תן‬
‫היא היתה אס כל חי והכי אמר בן המלך הנק׳ אחות ולב ובת‬ ‫הפחד שליחתו דןיזהו שאין מלאך א׳ עושה שתי שליחות כי לא‬
‫ולמה‬ ‫ואם שלי הוא יל• נתנה א״ל ר׳ ולמה נקראת עטרה‬ ‫אפשר כי הנאחז מן החסד אין לו דין והנאחז מן הפחד אין לו‬
‫תדיחני בדברים הללו כאלי שאינם יסודם אייל שמעוני מלך א׳‬ ‫רחמים אך יטלין לשנות בגזירת הגוזר שאם יאמר לו להאחז‬
‫היה לו בת והיה אוהבה אהבה עזה וקראה בתי שנא׳ שמעי בת‬ ‫מן הרחמים עושה ואין לו ט ז לעשות דין ואם יאמר לו לעשות‬
‫וראי והטי אזניך לא זז מחיבתה עד שקראה אמי שנא׳ לאמ• ‪•ic‬‬ ‫דין אינו יכול לעשות רחמים מי׳מ דין ורחמים אינו יטל לעשות‬
‫האזינו אייל •ר׳ מהו ייקח אחת מצלעותיו א״ל אחת היא יונתי‬ ‫ב פ ע ם אחו שניהם הדין והרחמים באים אל הת״ת ואינו שולח‬
‫תמתי שהשכינה נקראת יונתי תמתי א״ל ר׳ למה נקראת המתי‬ ‫שניהם בבת אחת אלא או זה אז זה שהדיין לפניו וכפי הדין כן‬
‫א״ל הוא מלשון תאומים בבטנה זהכי אמר יונת• תאימת׳ א״ל‬ ‫פורע מ״מ מלאךאהר עושה מאה •שליחות בפ״א או הכל דיןאו‬
‫ר׳ מה זאת שאמר פתח• לי אחותי רעיתי יונתי תמתי א״ל אחת‬ ‫הכל רחמים הוא שארז״ל מיכאל שבישר את שרה הלך משם‬
‫במצרים שנחאחדה ל׳ בשני מצות בדם פסח ובדם מילה רעיתי‬ ‫להציל את לוט יען שהכל הוא רחמים אייל ר׳ מהו שאמר הוא‬
‫וי׳מרוה׳ ימלוך לעילם ועד יונתי במרה‬ ‫ביס שנתרשל׳‬ ‫שמו א״ל כל מה שימשוך מלמעלה אותו ישפיע הוא שמו ר״ל‬
‫שנצטוינו לי כיונה במצותי׳ תמתי בסיני שנחאמו בי ואמרו כל‬ ‫בגזירת כ״ע הנק׳ הוי״ה ששמי הוא יהו״ה י״ה מתרבע רכ״ה‬
‫אשר לבר ה׳ נעשה ונשמע אייל עד כאן א״ל תמתי הכי אומר‬ ‫והי מתרבע קכ״א ושניהם עיליס בגי׳ שמו;‬
‫הת״ת תומייתי אתי לא אני גלול ממך ולא את גליל ממני מכאן‬ ‫האדם שמית לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל‬ ‫ךל!רא‬
‫יש להבין בני מה מעלה יש לה להאשה שהרי בזמן שיש צער‬ ‫חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו‪ :‬ר״ל‬ ‫י‬
‫מלמטה גורמת צער מלמעלה • וכשהאשה יש לה צער מלמעלה‬ ‫ק ר א האדם המשיך שתות פעולות המשפיעי׳לכל הבהמה ר״ל‬ ‫ר‬
‫אז האיש מצטער על צערה זהו שקראה תאומת כמו התאימות‬ ‫ש פ י ע לכל הוא היסוד הבהמה ה ס המלאכים מצד הפחד ולכל‬ ‫ה‬
‫חש א' מהם בלאש תבילו מלגיש כך הד״ו פרצופים יז״ש עמו‬ ‫הית השרה היא העטרה דרך היסיד רק בחיבור שהוא עזר לא‬
‫אנכי בצרה התפארת מצטער בגלות השכינה עתה בני לאה ג ם‬ ‫מצא לא המשיך שהעזר הוא החיבור רק כנגדו אייל ר׳ הרבה‬
‫ראה מה גולם אלם גשמי למעלה בעשותו לאשתו אונאה למטה‬ ‫אייל לכל עולה ף׳ הוא‬ ‫סבלתי עד עתה מהו לכל הבהמה‬
‫ואפי׳ בדיבור יאין צריך לומר בהכאה שהכניס' עצתו בהכאה‬ ‫פחד א״ל ר׳ א״כ הבהמה מה מורה א״ל בהמה על בהמה שואל‬
‫זו בכת הרשעים יעליו נאמר לרשע למה תכה ד ע ך ונמצאים‬ ‫אבל הכוונה היא כך לכל הבהמה כלל הדברים כל הנאחז מן‬
‫אנשי רשע ואינם שוקלים בדעתם לומר שהעולם אינו שלו א״כ‬ ‫הפחד הוא מלת ע״ז שמלת לכל מתהפך• כלל הבהמה בגי׳ ע״ז‬
‫בעל העילס למה הביאני בעולמי לא לקכזת הזן להניחו לאחרי׳‬ ‫א״ל ויאמר לעוף השמים אייל הנאחז מן השמיס הוא חסד עולם‬
‫ולא לבנות בניינים ולעוזבס לזרים והיא י ר ד ח ח ת ה א ק ולא‬ ‫אז הו׳ ומשך הו׳ עמו בהכרח א״ל ויאמר לכל חית השדה מאי‬
‫להתענג במיני מאכלים כי רגעים מועטים הסליחן חשבי ן‬ ‫ולכל א״ל היה מהיפן יונקת מפחד הנקרא אלהיס ולכן אמר‬
‫ולא למלאזת תאזתי ברוב נשים כ׳ חללת‬ ‫ושמת סכין בלועך‬ ‫ולכל להורות הענין שמלת ולכל עולה פ״ו‪:‬‬
‫ברית אלהיך ג ס דברי שחוק היללת וסכלות רק פת במלת תאכל‬ ‫י״י אלהים תרדמ׳על האד׳ ויישןויקח אחת מצלעותיו‬ ‫ף ^ ל‬
‫זאת ה׳ תעביד זדע ט ימי היין מועטים ה ס ורוחי אין בידך‬ ‫ויסגור בשר תחתנה‪ :‬בא וראה בני כמה הי׳ אוהב הת״ת‬
‫רק ביד ה׳ בעל העולם ולא תדע מתי יקחנה ע״כ יש לך לבקש‬ ‫להיות ע ם השטנה גוף אחד עד שאמר לו הקב״ה להאצילו היא‬
‫כל דבר שהיכל לעשות לאהוב אותי ואהבת את ה׳ אלהיך ללמוד‬ ‫שנאמר ייפל ה׳ אלהיס א״ל ר׳ מהי הנפילה שהפיל עליו א״ל‬
‫חכמתי ולחפש האמינה ע ד שיכיר? ויתבונן דרכיו ומעש׳‬ ‫ס ת ס הצינור הימין והפיל עליו צינור השמאל הוא שנא׳ ויישן‬
‫השם ולשמור מצותיו אם כך יעשה אז השם יפקח עיני שכלו‬ ‫כענין ויעקב איש תם מן הרחמים יכענין אימה חשיכה נופלת‬
‫ויחדש בקרבי רוח אחרת ואז יהיה בחייו אהוב לבע׳הבית ונפשו‬ ‫דקת אחת מצלעותיו ויקח האציל אחת היא השטנה‬ ‫עליו‬
‫תדבק בו וישבע שובע שמהות אח פניי כל זה בהייו ובהפרת‬ ‫מצלעותיו מהרין שנשאר עליו ויסגור בשר תחתנה אז פתח‬
‫מהגדה תהיינה נעימית ימין אלטו עליו נצח והנה מי שהשיג‬ ‫צינור הימין ונשאר הזכר בדין ובלחמיס והנקבה בדין ועל שהוא‬
‫זו המעלה שזוכר השם ומעטו ונפלאותיו לא יסורו מלט ולא‬ ‫מוריד עליה הרחמים ומכבה הדין נקראת רפה והבשר והצלע‬
‫ידבר בפיו רמיה זה מעולם לא יבא נזק בבית אלהיס ואם אי^ו‬ ‫להרמ־זרךוקשה שהבשר רך והצלע קשה וזהו והסירותי לב‬
‫הולך את ה׳ אבל עושה הון שלא כמשפט ובונה בניינים יעובל‬ ‫האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר ובע״ש בין השמשות קודם‬
‫זמנו לריק ולהבל ומכה יבועל)אין לו בישת או עושה אונאה‬ ‫שנאצלה העטרה היה בורא רימית רעים ושירן מצד השפעת‬
‫יהי רצון שיניח הונו לאויביו‬ ‫לאשתו ומיליד צער כעליונים‬ ‫הפחד ע ד שנאצלה העטרה והעטין המלך בעניינה וכתיקונה‬
‫ובניניו לזרים זאשתז המזכה באונאה ת פ ח ד ממט היא תשלןן‬ ‫ויושבת לפניו אז הניח לאותן הבריות ולא אשתלמו כי כשכאצלה‬
‫באהל• צדק והוא •ששן באהל׳ רשע ואין עוד מלבדו כתיב‬ ‫או אמר הת״ת אתי מלבנון כלה אתי מלבנון תמא׳ תשורי‬
‫אשר‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫ל‬

‫י‬ ‫יו‬
‫יורשת מנכסי אביה מלק כחלק אכל היא עשירית ל נ ק ונוטלת‬ ‫אשר הכל מיין ובצדק ״‪ ..‬ועתה אודיעך גני ענינים גדולים‬
‫עישור נככדס ואי! כאן' מקומו אבל במקומו שהוא בנחלות‬ ‫שדיברו התנאים ע׳׳ה על אצילות השכינה ועל התחברות פנים‬
‫אבארהו בע״ה א״ל ר‪/‬אמת אמרת בי השפעת איש באשה מציה‬ ‫אל פ נ י ם ‪ ,‬ותשמע דבריהם ותתמה איך היו נזהרים מלגלות‬
‫אייל בחצות לילה וכך הוא בני שכל מי שרוצה‬ ‫מ״מ אימתי‬ ‫מודות אלצים תנא אחד אזמל מהו הצלע הוא מדרך הצלע וכמו‬
‫להתקדש ברצון קונו לא ישמש אלה בחציית לילה ולהלא׳־שבאותה‬ ‫ולצלע המשכן שטת • ואנא א* אומר צלע אחד מבין ‪3‬׳ צלעות‬
‫שעה הקב״ה בגן עדן יבההוא שעתא עליונים מתקדשים גס‬ ‫לאה בני דבריהם כמה ה ס סתומים כי מה שאמר ולצלע־‬
‫התחתונים בההוא שעתא צריכין להתקדש אבל קורס חצות‬ ‫>?משכן שניה רומז שנאצלה מן הפחד לבד ומ״ש צלע מבין ‪3‬׳‬
‫פועלת דין ואין לחסום שור בדישו ולא נברא אדם לעשות‬ ‫‪$$‬לעןתלומז לצלעות עליונות יעל זה אציל׳ הוא אצי׳ השכינה‬
‫כרצונו כי ניתצו לו דרך ללכת ועל כ! יביאהו אלהים במשפט‬ ‫?מר הפתוב ונטעאיך שורק כלה זרע אמת כלה חסר ו׳ לומר‬
‫ואין ספק כי קטן וגדול שם הוא ועבד חפשי והיא יבאר הטוב‬ ‫שרימז לכלה הכלילה מן הכל שאזא זרע אמת מכאן תביןותשכיל‬
‫והרע ות״ח המטלי׳אח בוראם בחצית הלילה מתגברי׳ייושבים‬ ‫‪3‬ני הסוד חתן וכלה ומצות פרי׳ ורבי׳ ודע לך בני באמת כי‬
‫ועוסקים בתורה •וכוונתם להתחבר בכיי לשבח מנכא קדישא‬ ‫צל ההויות כמער איש ‪ ,‬ולויות כאיש המעורה בלויה שלו ראה‬
‫ובליל שבת שהזויג הרוחני הוא בשבת יכילם באיסשם ג ס הת״ה‬ ‫בני דברים נעלמים ועתה אומר לך קושט דברי אמת שעליהם‬
‫משתמשים אז יזאו בניס אתם לה׳ אלהיכס יכתיב קדושי׳ תהיו׳‬ ‫אין לפרכס ואין לזוז ואין לשאול כי מושאלים הם מיפי מלאך‬
‫שמקדשים עצמן בתשמיש הוא שארז״כ עונתן של ת״ח מע״ש‬ ‫^היסמלאך ממש ודע כי עה״ז הוא צל לעול׳העליון ז״ש התנא‬
‫לע״ש וכוונתם לחבר השבתות את שבתותי תשמרו ג ס שמע בני‬ ‫?ל מה שבל׳הקב״ה בעולמו ברא מנגד‪,‬שנא׳גם את זה לעומת‬
‫מאמר אחר והוא כיון שהמלכה יושבת אצל המלך ונתחברו פב״פ‬ ‫ןהבראאלהים וגם ‪3‬פ׳ המיכר ספינה אלז״ל חמר ר׳ ייהודא‬
‫מי היא הנכנס ביניהם ומי הוא המתקרב אצלם עונתן של ת״מ‬ ‫קל מה שברא הקב״ה בעולמו זכר ונקבה בראם ־* ראה והבן כי‬
‫וכשנתחברו‬ ‫שיודעים סודות התורה והחיבור משבת לשכת‬ ‫הכל היא דוגמא עליונה ומה מעלה גדולה יש לו פריה ורביה‬
‫והאירו אז כולם מתחברין זה ע ם זה ושיתקנו עליוכי׳ ותחתונים‬ ‫צי בשבת כשמהברין המלך ע ם המלכה פב״פ דרך החלון הוא‬
‫ועל הזיווג הזה הטהור אמר הכתוב וירחמיאל נשא אשה אחרת‬ ‫ל ס י ד אז נעשים גוף אחד יכל העולם מתירכין ועומדים‬
‫ושמה עטרה ונקראת עטרה שבה מעוטרת כל הספירות אשר‬ ‫?שלוה ובאדוה ובהשקט ושמע בני מה הרמיזו חכמים בדבריהם‬
‫לפניה והיא כלולה מכולן וא׳׳פ קבל תשובה על מה שנקראת‬ ‫שאמרו אוקירו לנשייכו ותתעשר כענין מצפון זהב יאאה וכענין‬
‫העטרה ועל שהיא כלולה מכולם עשה שהמע״ה שש מעלות‬ ‫שארז״ל חלשים לקטרא באו והפיסו והצוזנה בעבור שהאשת‬
‫לכסא וכיון לחברם יחד ולא יהיה קיצוץ ביניהם זהו שנא׳ ורוח‬ ‫?יא לוגמת השכינה ע״כ ארז״ל איקירו נשייכו ועתה בני שמע‬
‫אהד לכל וכתיב עורי עורי לבשי ע ז ן ציון לבשי בגדי תפארתך‬ ‫מהשהרמיז אנא א׳ אמר כל המבטל פריה ורביה מעלין עליו‬
‫ירושלים עיר הקודש‪ :‬ו ר א ח והבן בזה הפסיק תראה יתור‬ ‫באלו שופך למים ומבטל הלמות והכוונה כ• הגורס חסרון‬
‫ציון בירושלים יחוד מרה הרחמים במרת הדין ויחוד ירושלים‬ ‫לחמים מן האשה ואז מקבלת מן הפחד וממעט הלמות מן‬
‫בת״ת ישראל היא אלא שייאד מלמט׳ למעלה ומלמעלה למטה‬ ‫הצלם הוא ת״ת להעשוא חצי אדם כאשר אמרנו י ותנא אחל‬
‫ואס תרצה לרע׳ כמה גדול המכוין בזיווג לש׳׳ש שהרי ארז״ל כל‬ ‫מר גורס לשכינה שתסתלקמישראלהיא שנא׳ להיות לך לאלהים)‪5‬‬
‫הנותן מטהו בין צפון לדרוס הוויין לי׳ בנים זכרים שנאמר‬ ‫ולזרעך אחריך בזמן שזרעך אחריך שכינה שורה אין זרעך‬
‫וצפונך תמלא בטנם וכי׳ הכלל יהיה בידך שכל דבר שצריך‬ ‫אחריך אין שכינה שורה על מה שורה ע ל עצים ועל אבנים ‪:‬‬
‫האדם לעשית צריו• לעשות! כמעשה העליונים שכל מה שעושה‬ ‫)הנה בני זה הרמז יריע כי ממן שהשפעת האיש באשה כן ג ם‬
‫אדם ר״ל למטה כך נעשה מלמעלה וזהו שדימה הקב״ה את‬ ‫למעלה • )המהפך בהיפך ודוחק רגלי השכינה וממעט דמותה‬
‫ישראל לחתן וכלה הוא שנא׳ ומשוש חתן'וכלה ישיש עליך אלהיך‬ ‫והכויני* כי אז רגליה יורדת מות ומה שלמטה ממנה נקראים‬
‫ואחר שכך היא צריך הארס לקדש עצמי יעוד אל יאמר האדם‬ ‫לגליה יהם דחוקים מצד הדין שאין להם לחמים כלל כי השט׳‬
‫שלום עליך נפשי כי לא בוראו רק אביו ואמו •ואין להב״ה חלק‬ ‫‪4‬‬
‫נסתלקה מישראל ו ע ת ה שמע בני מה הרמיזו עוד בדבריהם‬
‫בי ששלש שותפים יש בארס הב״ה אביו ואמו אביו מזריע הלובן‬ ‫אמרו רבנן ז״ל אין השכינא שורה פאות מך״ב אלף ישראל והרי‬
‫)אמו מזלעת האולם כי כן הזא שהזרע האב הוא מצל הרחמים‬ ‫שהיה כ״‪ 3‬אל&יס זולת אאד והנה אשה הגונה וראויה ומעובד׳‬
‫לרחם אב כו׳ וזרע האס מצל הלין ע״כ זה לבן וזו אלום‬ ‫י גאה‪.‬עכ״פ ראויה להצטרף ובבואה יצאכלב ונבח בה והפילה‬
‫והמוח שהוא לבן הוא מוח הראש היא מאביו וכל ההוללות‬ ‫מי גרם לשכינה שתסתלק ‪3‬על‬ ‫ונסתלקה השטנה מישראל‬
‫וההמשכות שיל פניו שכן הליגמא למעלהשמוחהבן היאהח״ת‬ ‫הכלב מכאן אמת המגדל כלב ר ע ‪3‬ת‪1‬ך ביתו חיי‪ 3‬נדו י מדה‬
‫‪.‬ממוח האב הוא החכמה נמשך וע״כ המוח כמו היוד לפי שהי׳‬ ‫כנגד מרה י וראה והב* עתה בבי עומק ד‪3‬ריהם סוד׳נעלמים‬
‫רימז בהכמה ולכן כשיבא שוס דבר על הספירה במוח מיד הוא‬ ‫והוא‬ ‫מאד מאל ושמע ביאולם דע בני שיש שטנה לשכינה‬
‫מבולבל בדעתו וכל הוללת הארס ה ס ב מ ו ה ב כ ח זמן הכת‬ ‫הבינה כענין שארז״ל שכינה עלאה שטנה תתאה ״ ועתה שבין‬
‫‪*.‬פרה ועל המוח יש רשימת דקות מאור ועל שבמוח כלתילדו׳‬ ‫צ״ב אלפים הוא היסו״ד והעטר״הוהאפאר״תהואהיהחסר‬
‫ארס בכת ע״כ אמר הקב״ה לקין קול דמי אחיך ר״ל דמו ודמי‬ ‫משם זזהו פחות אחד • וכראות הבינה שהם ראוים להצטרף‬
‫*לעי כי לא אמר דם אלא למי והטיפה שהולד נוצר תן המוח‬ ‫והיתה יורדת וזה הרשע שממעט השפע‬ ‫‪3‬תעבלה בלחמים‬
‫נר‪$‬כת ומתפשטת באזט השדרה ומשם לגירן מכאן ומכאן ע ד‬ ‫מאשתו או עשה עבירה אחת מיד יצא הכלב כנגדה הוא הפחד‬
‫הברית ומן הברית מקבלת האשה ועתה בני הבן שדוגמת אדם‬ ‫ןתבע ד נ י ומיד הצילה ראמי׳ ולא שרתה בישראל להזדווג בכת‬
‫ממש הוא במרכבה העליונה ואיך שהאציל נאצל מן הוי״ה הא׳‬ ‫{וגה מי גרם כל זה בעל הכלב ל״ל בעל העון ע״כ חייב נדו*‬
‫הנרמז במוח ויורד לחוט השדרה הרומז לת״ת ישראל ומשם‬ ‫‪.‬הוא התרחקות מישראל מלה כנגל מלה איי לו למי שממעט את‬
‫ליסוד היא הברית ימן הברית לאשה ומן האשה בעולם השפל ״‬ ‫‪5‬למוא במעשיו ועול תלאה כח שכר הזיווג * י עלים מעירים‬
‫וראה עתה בני והבן קדושת האדם והטיפה שנוצר ממנה מ ה‬ ‫‪4‬‬
‫‪.‬ע״ז תורה נביאים וכאובים י תורה מה׳ •צא הלבר נביאים‬
‫רומזת אשרינו אשר יולדתיני המקדש עצמו בשעת תשמיש‬ ‫לשמשון נאמר ואביו ואמי נא ידעו ט מה׳ יצא הדבר ״ כתובים‬
‫ואשר הולד הנוצר מן הטיפה ההוא כ׳ כפי המחשבה ה ז כ ל‬ ‫'מ‪$‬א אשה מצא טוב ויפק רצון מה׳ ואם תראה בני מה הוםיפו‬
‫ונקיה כן יהיה ה ע ו ב ר ‪ :‬ראה בני ע ט ן גדול ומי שאינו חם ע ל‬ ‫*יבליהם ז״ל אוהבה כגיפו ומכבדה ייתר מגופו והכל הוא‬
‫‪.‬נפשו לקרש עצמו לא ימשוך נפש טהור לבנו • ‪ ,‬זכאים א ת ם‬ ‫לבת זוג שעליו} ואלילי שהיא עשירית לבנ ין אבל היתה‬ ‫‪p‬‬
‫צדיקים‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬
‫!‬ ‫‪Bu1‬י‬
‫בי״ד‪-‬־הב׳ והכי ׳והרי׳ מירזסיעל‬ ‫אי״ק רומז גם בעטרה י‬ ‫ואוכל ושומה ע ם הרחם זהו באתיילגני אחיתי כלה י‪:‬‬
‫חכמת אלהים בהיותם בקיבוץ בכר ידע שהם ב׳ הנמות ח ס ה מ‬ ‫ו ד א ה ' ו ה כ ן שנצטייר הש׳ של שדים והר״י אינם מצטיירים‬
‫אלהיס וחכמת שלתה וסימן לדבר שלינה‪ .‬ואמויבת ק ב ע‬ ‫והוא י״ר והס׳ מצטייר כ״ו הנה ׳״ל יהו״ה שבזמן יניקה הי״ר•‬
‫יזכמתו י ג ל ״ ש ג׳ וש׳רומדס לנינה ולחסד כ״‪3‬היית‪.‬הג׳‬ ‫היא של יהי״ה ואין כח מכחות האדומים נכנס שם ורחם לומר‬
‫רומז בבינה הש׳ רומז בחסד הל׳ לה״ת שהח״ת נקרא ׳מגדל‬ ‫בזמן שהיא י ו ק ת מן השדים אז האדם שהוא הת״ת הוא אדם‬
‫הפורח באייר שהוא באמצע קו השוה וכשהש׳ הוא לכזו כלא‬ ‫שילם כצורתו כענין בשש צרות יצילך ובשבע לא יגע בך רעה‬
‫ג׳חמז בכינה ועל שיש לה ג׳ רגלים היא בעבור שהבינה היא‬ ‫ל״ל כשהוא שלם בשבע צורות לא יגע כך המרה הנקרא רע‬
‫שלישית• ד מ ״ ת הד׳ רומז אל העטרה שהיא תיה רביעית‬ ‫יע״כ ק ׳ רחם שעולה רמ״ח אברים לומר לך שהוא השלימהו‬
‫מד׳ היות המרכבה ונק׳ ד ׳ כי היא דל״ת יפתח לצופי׳ במרכבה‬ ‫ללמ״ח אברי׳הלא תראה שהוסיף הקכ״ה להברה׳אבינו ע״ה ה׳‬
‫להכניסם נפנים ג ס נק׳ ד׳ מלשון ואסד״ל הוא כי אין ינשלו‬ ‫להשלימו לרמ״ח אברים ואח״כ הוליד את יצחק כי אברהםעולה‬
‫שום דבר רק מה שניתנים לו מהצדקה והעטרה קראת א ה‬ ‫מליח ט אין חסרון בפרד״ס האמת הסיג שיצא ממנו הוא‬
‫חשל לעושר אחד שהיה בין אנשים‬ ‫עצמה עני ואביון אני‬ ‫ישמעאל יצא כהיותו חסר'(שכן אינו נכלל ככלל הפרד״ס והנה‬
‫עשיריס ממני אע״פ שגם הוא עשיר אצל העשירים ה ג ח ל י ם‬ ‫הל׳של רחם אינו מצטייר והח׳ מצטיד דייו והכה העט׳כגזירת‬
‫ממנו הוא ל״ל מ׳ פתוהה מ׳ סתומה שניהם רחמים הלא תראה‬ ‫ח־״ו זהי אנכי ארד עמך מצרימה כלומר אני עמך בגלות והם׳‬
‫שמלת מ״ם כא כמ׳ כתותה ובמי סתומה זבי׳ והי׳ באמצע‬ ‫רחם מצטייר כ״ו ר״ל שהת״ת לא הניחם לגמרי כיד זרים זהו‬
‫מיס לומר לך ששני ממי״ן הללו יונקי׳ מהי׳ שהוא רומז ׳בחכמה•‬ ‫אצכי תוספת הכ׳ ולא אמר אני ינקראיס א״ב ואם ת״ת א״ב‬
‫וע״כ קראו שם המים במ׳ פתוחה ובת׳סתומה וני׳ וראה והבן‬ ‫ע ט ר ה אם כי הצן כשנאצל תאציל והוא אב ׳לנאצל והעט׳ היא‬
‫שמ׳ פתיחה מימין הי׳ ומ״ם סתימה משמאל הי׳ חים העליונים‬ ‫אם שצל פחה מן האב מ״מ אב ואם קראים כי שניהם שם‬
‫ומים התחתונים‪ :‬אשר מתחת לרקיע ואשר ממעל לרקיע ומיס‬ ‫מלא יו״ד ה״א ו״ו ה״א האמת בני דע לךכי ביד האב הזה ואם‬
‫העליונים אינם אומרים שירה עד שאתרו התהתונים היא שא׳‬ ‫הזאת השכר והעונש הלא תראה אב מצטייר יו״י דייו ועולים ל״ו'‬
‫מיס אדירים משברי ים• ואת״כאדיר ב מ ח ס ה ׳ ואלו שני‬ ‫זהי ה׳ קוינו ל״י ואפ״ה עמו האם הנקראת אלהים שכן למ״ד‬
‫ממי״ן רומזים לשתי חדות של רחמים האחת משפעת לראוי‬ ‫ו״ו מלא עולת אלהים יראה והבן שהאם לעולם נעלמת בתוך‬
‫ולשאיני ראי׳ והוא מדת החסד לראי׳ במעשים טוניס ־ ולשאינו‬ ‫האב כי כשתלבע אב נעשה כענין ‪3‬׳ פעמים ב׳ הוא ד׳ ואלף‬
‫ראוי נותנת לו דרך צדקה שנא׳ וחנותי את אשר אחון ורחמא׳‬ ‫אינו מתרגע הלי ה׳ היא ה׳ אתלון שבשם בן ל' אותיות הרומז‬
‫אח אשר אראם ולכן הוא פחוחה דאל״כ יחריב העולם אכל מ׳‬ ‫באם והנה האם ע ם האב ועל שהיא האצילה הבהמית ועילם‬
‫סתומה היא העשר׳ והיא הברכ׳של אברהם שמסרה ליצחק בנו‬ ‫הגשמי ע״כ נקראת אס איתיות המצטייליס יו״׳ כ״ו ושניהם‬
‫ויצחק מסרה ליעקב כנו שנא׳ויתן לך את כרכת אברהם ומזאת‬ ‫עולה בהמה וע״כ הזכיר שהמע״ה נפש הבהמה העולה ט יש‬
‫הברכה כירך יעקב את כניו איש אשר כברכתו כירך‬ ‫לה עלייה ומלת אם מצטיירי׳ב׳ פעמי׳כ״ו ה ם הו׳ ומשך הו׳‬
‫אותם וזאת הכרכ׳גס היא הית׳כיד משה לברכם וממנה משק׳‬ ‫הנקראים בניס אתם לה׳ היא הבינה הנקראת לה׳ ונמצאים‬
‫את ישראל והוא הנקרא כארה של מריס אשר חפרוה שרים כרוה‬ ‫נצייר אותיות אם על שכל פעולתה בתחתונים ע׳׳י נטיל׳רשות‬
‫נדבי ה ע ם וממנה היו דולין ושוחיןכלהשבטיס איש כפי הראוי‬ ‫• הווי״ן יראה והבן מה מורה תלת אס שאין הנקבה פועלת‬ ‫מ!‬
‫כי מי שניטל מזאת הברכה אינו ניטל‬ ‫לי ידע והכן כני‬ ‫ןלת הזכר הלא תראה שאם תחלוק אס להצאין כל חלק עולה‬ ‫;‬
‫ממנה השפע י‪£‬שפע לו אלא לפי הדין וכפי הראוי לו ובשיעור‬ ‫׳ וחצי עילה דק״ל דק״ל אהד זכר ואחד נקבה ראה והבן עתה‬ ‫ב‬
‫וכמדה ובמדידה נותנין לו ממנה ע״כ אמר יצחק ליעקב ויתן‬ ‫דבר גדול ונירא כשמשחברין השני לקלים הללו מולידים בא‬
‫לך האלהים בדין ילא אמר יתן לך ה׳ כי אלהיס ניתן גדין \נך‬ ‫ושמה סרח היא סרח בת אשר ומלת סרח מורה ראמים אחר‬
‫אמר ליעקנ גנו צם תהית ראי׳ יתן לך ואס לאו לא יחןלך‬ ‫שהיא בת אשר הרומז בכתר והכוונה בזמן שהדקליס בחיבור‬
‫‪ .‬ולמה ג ר ט כך כדי לזכותי לת״ עוה״ב שלא יקבל עולמו גזפ‬ ‫הקב״ה משפיע רחמים בעולם והראייה דקל דקל עולה םרא‬
‫העולם הלא תראה שאמר לעשו משמני הארץ יהיה מושכך ב״ן‬ ‫ונקראים איש ואשה איש הת״ת ואשה העטרה וראה א׳ רומז‬
‫צדק ובין רשע ותטצ השמי׳ מעל כין צדיק וכין רשע ולא הזכיר‬ ‫בכתר וכאשר נאצל הת״ת נותנו לו הי׳ הרומז בחכמה ובראות‬
‫כברכתו שוס שם יכוונחי של יצחק להתקיים בו ימשלס לשונאיו‬ ‫החכמה שהוא אב את הכתר שנתן לו את הא׳ נתן לו ג ס הוא‬
‫אל פניו להאבידו כי כן גזרו העומדים למעלה ממני והת׳רזמז‬ ‫אח הי׳ והש׳ הרומז בבינה ובראות הבינה שהיא אם את‬
‫גגגורה הנק׳ צפון מצפון תפתח הרעה על כל יושבי ה א ק ט‬ ‫החכמה שהוא אב ונתן לו את הי׳ נתנה לו גם היא את הש׳ ‪:‬‬
‫הדין אינו גא אלא משם‪ :‬ה נ ״ ך ה׳ ראשון של שם הוי״ה רומז‬ ‫והנה נכלל משלשתן ונעשה איש ה׳ איש מלחמה ה׳ שמו אשה‬
‫לשכינה עלאה וה׳ אחרון בשטנה תתאה נ״ן ד ע לך אלו שפי‬ ‫נכנס האם שהוא הש׳ בה׳ שהיא הבת נצטרף הא׳ ע מ ה ם שלא‬
‫נוני״ן שא׳ כפוף ואחד זקיף והזקוף רומז בדנה ז מ נ׳ שערי‬ ‫להחריב את העולם זהי אשה * וראה עתה והבן שאחר שהרויח‬
‫בינה נבראו בעולם ונמסרו למשההי־ן תא׳ שנאמר ותתסרהן‬ ‫אלו הרויח כל כ״ב אזתיות זהו שנק׳ חורה שבכתב אייל ריזח‬
‫מעט מאלהים אל תקרי מעט אלא מ״ט יהנז״ן הכפוף רומז בעט׳‬ ‫אני שומע ואיני יידע איך אייל אחר שהחיה האחדים החיח תא׳‬
‫לומר לך מי שאיני כופף עצמו אכל הולך כקומה זקיפה יפגל‬ ‫ועד ט׳ ומאחר שהרויח הי׳ הרויח מי׳ ועד צ׳ ומאחר שהרויח‬
‫בדינה של גיהנם ומי יידעאיך יצא דינו ודע בני שק נ' אחרת‬ ‫המאוח הרויח מק׳ ועד ת׳ והנה הכל שלו ג ס החיח אותיות‬
‫והיא הפוכה כמי ‪ £‬וה*א נ׳ דייה׳ בנסוע ינ׳ ייהי ה ע ם‬ ‫ך־ ם ן ף ץ שהם בכלל המאות והנה בין הכל כ״ז אותיות‬
‫כמתאוננים רע ונהפכו לומר לך שאחד רומז לקשה ואסר ל&יזר‬ ‫זהו שאמרתי לך מלך כפועל בךי׳ז אותיות מ״מ לא באתי רק‬
‫הרפה וכשאין ישראל עושים רצוני שלמקום ומכעיםין אוסו&וז‬ ‫להודיעך מעלית האותיות שנתנו לו אבל א׳ במלואו שעלה‬
‫הפחד שופכים דין בדפה ונפרעת מן הרשעים ומ‪3‬נלג;אמס‬ ‫אי״ק רומז בכת״ר • בכ״ר לחכמת אלהיס ‪ :‬גל״ש לבינה •‬
‫ומאבלס כרגע ־ וע״כ אותה הפרשה מסומנת באותן שפי נמיין‬ ‫דמ״ת רומז לספירת החס״ד‪ :‬הנ״ך לפח״ד ־• וס״ס לת״ת ‪:‬‬
‫הפיטם כדי שיהיה אחוריהם נגד ישראל ולא פניהם‪.‬ט ה ס‬ ‫זע״ן לשבת • חפ״ף לנצ״ת ‪ :‬טצי׳ץ להוד ומלכות בת זוגו של‬
‫ב׳ מדוח דין שאס היו פניהם כגל ישראל לא היה נ & ר‬ ‫שית‪ :‬וראה עתה והבן א י ״ ק רומז על הכתר מלמעלה למטה‬
‫משונאיהין של ישראל עד אחד והיו הפיכים כדי שלא ידקמןו‬ ‫ורימז על העטרה מלמטה למעלה אחר שהכתר נקרא אין ועט׳‬
‫מאד בדין ושלא יקטרגו על ישלאל בלין איל ל׳‪.‬אבי אמל לי*י‬ ‫נקראת אנ״י שהיא אותיות אין כענין אני ראשון ואני אחרון ‪%‬כ‬
‫אלה‬ ‫ב‬ ‫מ‬

‫‪UJVI‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫י‬ ‫‪I‬‬
‫אלה הב׳ נונין רומזים לשני תנינים הגדולים שנבראו בו׳ ימי‬
‫עמלק • וכולם נטו לדש ארוס לדת ישה״נ * ו‪5‬מקום א״ה שהם‬
‫בראשית שנא׳ ויברא אלהיס את התנינ׳׳ הגדולים וא׳מן התניני׳‬
‫שבעים שרים היו ישראל יוצא׳ ידך יעקב שנעים נפש‬
‫הוא לויתן שעתיד הקב״ה לעשות סעודה לצדיקים לעתיד לבא‬
‫וכאשר נכרו העונות הפנימיים נגרשו והחיצונים נכנסו ומשלו‬
‫ולהשקות׳ מיין המשומר בענביו מי׳ ימי בראשית הם ששת ימי‬
‫במרכבה ונסתלקו הנבואה והשכינה לשמי מרומים י תחת עבר‬
‫המעשה וא״ל אבי שאם היו פריס ורבים לא היה מכילה אותם‬
‫כי ימלוך ושפחה כי תירש גברתה תחת עבד כ׳ ימליך ס״ס שרו‬
‫העולם ולא היה מספיק לפרנסתם כל דגי הים והיו חחריבין‬
‫של עשו שהוא עבד לת״ת ישרחנ שרו של יעקב שנח׳ ורב יעכול‬
‫העולם וכדי שלא ישרו וירבו סירס הקב״ה את הזכר והרג את‬
‫צעיר ושפחה כי תירש גברתה הגר השפחה לשרה גברתה *‬
‫הנקבה ומלתה לצדיקים לעתיד לבא ופי׳ סירס את הזכר שלא‬
‫והגר היא מצרית חיצונית ושרה היא פנימית ; ח פ ״ ף ח׳ היא‬
‫ישפיע את הד ן יותר מדאי כמי הסריס שאיני משמש ואין לו‬
‫סור הברית מינה הנעשה כח׳ ימים‪ ,.‬והפי שמוני׳ שהם ת׳‬
‫ז ר ע להריק בבת זוגו בשעה שמשמש עמה והרגה ומלתה‬
‫עשירית ־ ף׳ שמונה מאות ומילה בח׳ והבינה הוא שמינית‬
‫לצדיקים ההריג׳הוא שמיום שיצאנו מן הגלות והיא גולה עמנו‬
‫מלמטה למעלה והיא ח ס הכנים איי׳כ ראה בעיניך שאס הכנים‬
‫בגלות היא הנק׳ הריגה ומלחה היא הנק׳ כרית מלח והצדיקים‬
‫שמחה ־ ועוד כני דע לך כי ח׳ חכמה וף׳ פ;זד יצחק מדה׳׳ל‬
‫זוכין לה כענין שארז״ל צדיקים יושבים ועטרותיהן בראשיהן‬
‫הרפ״ה ונצח מימין והוד משמאל ־ ונצח והיד הם הכליות *‬
‫ונהנין מזיו השכינה א״ל כני היינו מה שאמרתי לך שהתנינים‬
‫יועצות לעומת העצה יסירנה כי ה׳ צבאות יעץ ומי יפר• והנה‬
‫הללו הם קשים ודפים כך כף כפיפה מקבלת השפע מכף‬
‫פ״ה זקוף ופ״ה כפוף • כל הכופף את פיו מלאכול לשובע יצרו‬
‫פשוטה •י וראה והכן שהכי כפופה כעטרה וך׳ זקיפה בתכמה‬
‫ולא דיבור איסור ולח לשון הרע ולא דכה רעה ולא נבלות פה‬
‫ומשפע התכמה מקבלת העטרה והשפע היורד יורד דרך ה ל‬
‫ולא רכילות וכל כיוצא כאלו;רק עוסק כתורה ובמצות ואין לו‬
‫הוא הת״ת קו האמצעי מגדל הפורח באוד כי לא תמצא אוח‬
‫שיחה בטילה ואינו אוכל לשובע נפשו לבעוט כעכין שנאמר‬
‫גבוה כמו ה ל ׳ והיא העילה ע ד הכתר ומקבלת משם השפע‬
‫וישמן ישורון ויבעט אז הקב׳׳ה זוקפו לחיי עיה״כ יזוכה פיו‬
‫ו מ ד ק ה אותה למטה מן הזנב שלה דרך הצינורות אל‬
‫הכפוף בעוה״ז לשורר בעוה״ב אשרי ילוד אשה שזכה בזה אבל‬
‫הספי׳ שלמטה ממנה והסיור־ השפע והל׳ אינו עולה‪ .‬יורד‬
‫כל ההולך בעזות מצת ובגסות הרוח ואינו ירא מהשם ואינו‬
‫מאמצעית הל׳ ויהו הל׳ שהואהת״ת הוא מדת יעקב אביני ע״ה‬
‫מתבייש מהכריות ומטמא פיו כגזל ובעבירי׳הקב״ה משפילו כדי‬
‫ונאחז במגדל הזה וע״׳ מגדל הזה הו׳ עילה למעלה ע ד הכתר‬
‫ארץ ומוסרו לעמוד לדין והדין ניתנו לקיסטינר הוא ה ח מ ה‬
‫) ומקבלת משם השפע ומריקה אותה ל מ ט ה ( ש‪.‬א׳ אי תתענג‬
‫ומסבבו מעיר לעיר וממשפחה למשפחה כי גר יהיה זרעו אוי‬
‫על ה׳ על כוודאי והרכבתיך על במותי ארן והאכלתיך נחלת‬
‫לילוד אשה שבח לזה ועתה בני דע לך כי לא יוכל להנצל מכל‬
‫‪:‬‬
‫יעקב אביךולא נחלת אברהם ויצחק לפי שנחלת יעקב היא נחלה‬
‫אלו רק הרודף להשיג במרכבה העליונה ט צ ״ ץ הט׳ רומזת‬
‫בלא מצרים ועולה עד הכתר ומתאחז בו עיי׳י קו! תל׳ הנקרא‬
‫למדה הנקר‪ ,‬בטן היא ליי וזהו שנק׳ בניה העמוסים מני בטן‬
‫ו ס ״ ם ו׳ הוא הת״ת הוא שאמ׳ והומר‬ ‫מגדל הפורח באוד י‬
‫הנשואים מני רחם צ״־ן רומז לצדיק עליון וצדק תחתון הזקוף‬
‫לך עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר׳ וכאשר רבו‬
‫י לבינה והוא המשפיע לנדיק תחתון הוא היסיד עולם ויסוד‬
‫העונות נפל ממקום קדושתו מן השמים שנא׳ השליך משמים‬
‫י עולם ניתן לעטר( ועטרה משפעת בכל העולם א״ל ר׳ מה ה ס‬
‫ארץ'תפארת ישראל היא ארץ הידוע שהיא ארץ ישראל והס׳‬
‫הדברים‪.‬האלה שאתה מרכה לדבר הלא שמענו אותם למעלה‬
‫עגולה כמי גלגל ונקי סמך על שם סומך ה׳ לכל הנופלי׳שאם‬
‫אייל כן דרך תירתינו הקדושה כפתור ג׳ פעמים והס לצורך‬
‫בעינותינו ירל הגלגל שלישראלקב״ה מומכן בגלות והגלגל הוא‬
‫וא״א שאין צורך בדברי השנויים פעמיים אך בני באתי לומר‬
‫המסבב עד שיבא עת רצון ויחוור המזל למעלה ויזרח הכוכב‬
‫לך שאותיות אינם נקבעים בקבע רק מתניענעי׳כפ׳ המקומית‬
‫כענין דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ויאיר הש״י את‬
‫א״ל ר׳ אנו כאיש יאשה עסקנו ואתה נכנסת כאי״ק ואמרת‬
‫שרומז בכתר ושטר כלא עלים מה מועיל אין השטרמרחיימת‬ ‫מזלינו ואתכוכביני ויקים ויסמיך סיכת דוד הנופלת שהיא‬
‫מלכות בית דוד היא העטרה והנה אנחנו בזה הגלות בין אדום‬
‫אלא בחותמיו אני אימר שאי״ק רומז למדה אחרת אי׳ל בני מלא‬
‫האלף והואאי״ק א״נ ולמה הביאו הא׳ בחשבון הזה שיעלה‬ ‫ובין ישמעאל יאנו עיימ״ים ביניהם בנס גדול מאת הש״י וראה‬
‫ממנו אי״ק א״ל כעבור שי״ק אע״פ שנולדו מן הא׳ לימים לא׳‬ ‫זהבן שמ״ס פתיחה בחסד‪.‬וסתומה בפחד וקבי׳ה שהוא הכתר‬
‫והדחייה שכל אותיות פונים פנים והחור ומולידים כיצד הב׳‬ ‫מחזיק אותט ביניהם בנס לא מצד זכות וזהו ס ׳ וס׳ שבלוחות‬
‫בנס היו עומדים ואס הלוחות שהות אצבע אלהיס שהוא כתבם‬
‫פונה פנים ואחור ומוליד ד׳ והד׳ פונה פנים ואחור והוליד ח׳‬
‫ואין הדין נותן להיות לנו גלות ורעה • זכור בני‪,‬כי לח זכינו‬
‫וכן כל האותיות כולם וכל האות הנולד הוא כפל המוליד אכל‪.‬‬
‫לקחת הי׳ זכרים רק זכינו בעשר נקבות שהרישונות היו בזכור‬
‫אי״ק אינו כן שאם תפפיל הי׳ מוליד כ׳ והנה שלא פנה רק‬
‫שהם זכרים יהאחרונים הוא בשמיר שהם נקבות‪ :‬ן ע ״ ן הז׳‬
‫לצד אחד ואס תכפול הק׳ טלד הר׳ והנה שלא פנה רק לצד א׳‬
‫רומז בספירה שביעית מלמעלה למטה י והוא סוד שכת הנק׳‬
‫ואס תכפיל הא׳ נולד הב׳ והנה שלא פנה רק לצד א׳ ואין זה‬
‫הכח ככל האותי׳ שאס תכפיל הב׳ מוליד הד׳ והב׳ צריך לפנית‬ ‫צדיק יסיר עולם • ואחר שז׳ כיסוד א״כ הע׳ עטרה והוא ז׳‬
‫י‪/‬‬
‫ימין ושמאל להשיג הר׳ יכן כולם ע״כ נתקבצו אלו מכל האית‬ ‫לבנין ולכן קראוהו באר שבע • כאר שהשכע מריקים כו וכת‬
‫להרמיז בכתר הלא תראה שכל האותיות כולם לא תמצא בחולם‬ ‫שבע בת הבינה שהוא אם הז׳ ינק׳ אס שלמה ־ והן׳ זקופה הוא‬
‫רקהק׳ והי׳ להרמיז מעלתם שהחילם רומז בכתר הלא תראה‬ ‫ז׳ במספר המאו׳ וסוד היובל שהוא נ׳ שנה • שהם ז׳ שמיטות‬
‫שאפ״ה הא׳ פתוה להשפיע אל העולם ואם תרצה לדעת שהוא‬ ‫והוא סוד נ׳ שערי בינה ושבת הגדיל יסיר הנדר שהיא מקים‬
‫ירהידים וכתר הכתלים העלהו כסהו ובלשונו הרי כולם בידו‬ ‫חיי המלך י ועי׳כ אמרו רז״ל הנודר כאלו טדר בהיי המלך‬
‫‪1‬‬
‫שאס לא ת •מר אחד אין לך שנים ואם לא תאמר עשרה אין לך‬ ‫והנשבע כאלו נשבע במלך עצמו • שהוא שבת הוא תפארת בו׳‬
‫עשרים ואס לא תיי׳מר מאה אין לך מיתיים הנה הכל בידו א‬ ‫קצות והשבת שהיא הבינה מושל בכולם * והעטרה שהוא ב״ר‬
‫אחד י עשרה ‪ p‬מאה ועוד העלם בחשבונם והס כתר •ד‬ ‫של ע ׳ ודע והבן כי במרכבה יש שרים ל׳׳ה מימין ונאחזים‬
‫והנה יד העדים וכתר הכתרים א״לר׳ בכ״ר מה טיבו א״ל‬ ‫במרכבה ע״י אאע״ה וכולם נטו לדת ישמעאל וכן משמאל‬
‫בכ״ר הנוטל פי שנים וע״כ יפר האמור בנחלה הסר וי‪ .‬שיש לו‬ ‫המרכבה יש ל״ה שרים ונאחז׳׳ במרכבה ע״י יצחק אבינו וכולם‬
‫חלק עצמו וחלק היורד אליו מן הכתר שכן שני פעמים אי״ק‬ ‫מ‪1‬ו לדת עשו אבי אדום ישר הגדול שבבני עשו הוא שרו של‬
‫העלהו בלשונו ותראה‪ .‬מה מעלה יש לת״ת הנקרא א ס ועול?‬ ‫עמלק בן פילגשו של אליפז בן עשו • ולכן אומר ראשית גויס‬
‫‪I,‬‬
‫•‬ ‫‪ I‬י •ן • •‬
‫איך תוכיח שזאת יגורה כרכה א׳־׳ל מא׳ ו ע ד ת ׳ כל הברכות‬ ‫צדיקים שמשתדלים'בהורה׳ ויודעים׳ דרכי השם ומקדשים‬
‫כולן אייל מא׳ ועד ת׳ כל הקללות כולן א •ל כני אי! הקללית‬ ‫עצמם כקדושת הקב״ה ובעבור זה מושכי'׳ לוח קדושה מלמעל׳‬
‫יורדות מא׳ אייל למה אחר באות א׳ אייל בני הוא הגיזרא״ל‬ ‫ט ל כניהס כילם זכאים טהורים ונקיים ונקראים כני מלך בני‬
‫אמר לויאי׳כ הדרא קושיא לדוכתא כל הקללות מא׳ועד ת׳ והוא‬ ‫י וי להם לעמי הארצות הרשעים שאינם עוסקים‬ ‫ש י ם‬
‫קיי‬
‫הגוזר א׳׳ל לכן אחר זאת לומר שהיא מתברכת בשבעה ברכות‬ ‫בתורה לדעת דרכי אלהיס לקדש עצמם ואת בניהם אבל הם‪.‬‬
‫אמר לו ר׳ והמלה עצמה מה רימזה חייל אינך רואה דבר הימה‬ ‫משמשים מטתן באכזריות בעזות מצח בלא כיונה ובעבור זה‬
‫זאי׳תשבה ונעשית ת״ת שכן זא׳ית בגימטריאח״ת וחיית רומז‬ ‫בניהם ובני בניהם עזי נפש עזי פנים אינם מבחינים בעזותם‬
‫ביסוד והנה שניהם חיבור שלפ! ובנין חזק ומפואר שלא יסהר‬ ‫בין צדיק לרשע כ׳ באמת מסטרא דמסאכא אינו ן כ׳ אביהם‬
‫אמר לו רבי איני יודע עד מתי הצטרך למודעא אס כן שמלת‬ ‫המשיכו להם הנפש הזאת מסטרא דמסהבח זהו ונטמתס בם‬
‫זא״ח הוא בנין חזק יען ששב לח״ת אס כן למה המר בזאת‬ ‫אתא למסאבא משאביןליה ־ וראה פחיתות ונבזית עזות וטומאה‬
‫אני בוטח והוסיף ‪ '3‬והוציא׳מפלל ח״ת והנה נהרס הבנין א״ל•‬ ‫ה כ ח ש ה ע מ ה ס ישלם להס השם כפעלם ו״ס היה מבין את‬
‫בני דע לך כי ‪ 3‬׳׳זאת עולה למעלה בב׳ בראשית וביקש כה מ‪3‬׳‬ ‫האמור בשעה שתכניסיןאותו לחופה ומברכין אותו בשבע ברכו׳‬
‫בראשית אמר לי'זא״ת היא העטרה ואף על פי שהיא בנין חזק‬ ‫לא היה להם לשום בדעתם לימר מה הם הז׳ ברכות האלו‬
‫צריכין חיזוק מב׳ בראשית אייל רבוני דכולי עלמא עד מתי‬ ‫אבל הוא עומד כאבן דומם ג ם הם בעונותינו אינו מברכים‬
‫לא יסתום פיו ולא יצטרך לשאול בטוח אני בהשס שהגיע העת‬ ‫בעדו רק מברכים האשה לעשות התעוררות למעלה שהא שה‬
‫לשאול אם כן שצריך האדם לחבר ‪3‬׳ בראשית ע ם זא״ת למה־‬ ‫צריכה להתברך בשבע ברכות כי האשה השביעית ומקבלת מו׳‬
‫אמר זאת היתה לי יאמר כזאת היתה לי * אמר לו דע לך בני‬ ‫קצוות שפע וברכה וע״כ מברכים כל הנשים בשבע ברכות יעל‬
‫שמלת זאת היא בנין חזק יען ששב לחיית ודוד המל־ עליז‬ ‫ידיה מתברכת ג ם כנסת ישראל • א״ל ר׳ עדיין לא השלמת‬
‫השלום שאמר בזאת אני בוטח כך אמר בזא״ת העולה ת״י והיא‬ ‫דבריך א״צ בני ברוך פוקח עוריס ופותח פי אלמיס אייל רבי‬
‫גלות מנדים והנה יצאנו מהגלות כך אני בוטה שכאשר נתקיים‬ ‫א״כ ברוך עוזר דלים ואמור כל כך מספיקים לה להאשה שבע‬
‫זה כן יתקיים ושב וקבצך מכל העמים אבל מלת זאת היתה לי‬ ‫ברכות שאין צריכה מן המעשר הלא ג ס השביעי מן העשירי‬
‫הוא התפארת זאת היתה לי בכח‪ :‬אמר לו רבי עתה אראה מה‬ ‫מלמעלה למטה מתברכין הלא תראה שעל השבע׳ אומר‬
‫תאמר הא כתיב בזאת ידעתי כי תפצת בי אמר לו זה עתה בי׳‬ ‫העניים והאביונים מבקשים מיס ואי״ן א״ל כשמברכין בשבע‬
‫בראשית והכוונה אחרי שזאת הוא רגל רביעי למרכבה והוא‬ ‫ברכות אז ה ס מבורכים למעלה כי מזכירי‪,‬־ אותם ברמי כענין‬
‫מדתי ואם כן ידעתי כי הפצת בי והוא מאמר דוד לב׳‬ ‫שאותר ששון ו ש מ ח ה ח ת ן ו כ ל ה גילה ו ר י צ ה‬
‫בראשית זהו שנאמר ועורה אלי משפט צוית אמר לי ולמה אמר‬ ‫א ה ב ה א ת ו ה ש ל י ם וריעות י והנה התעוררות ע ל‬
‫לזאת יקרא אשה והיסיף ל׳ אמר לו וי לי׳ לעלמא שנקראת‬ ‫העש׳אוי למוסיףעשר ולא אהד עש׳ואוי לגורע עשר ולא תשע•‬
‫אשה כי כשהיא חשה היצר מתגבר והרעות נעשות יכל זמן‬ ‫ויי‪ :‬ה׳ א ל ה י ם א ת הצליג א ש ר ל ק ה מ ן ה א ד ם‬
‫שיעקב חסר משם היה אשה והיא שאמר יעקב ואביכם הת״ל‬ ‫ל א ש ה ר ב א ה א ל ה א ר ס אייל ר׳ מאי ויכן‬
‫ב״י במ״ק לזא״ת ומלת אש ה מלשון א״ש זהה׳ להרמיז שאש‬ ‫יאמר ויברא או ויצר הי ייעש א״ל בני זו האשה הייז‬
‫הקשה יורדת באש הרפה הואאשה ה׳ האחרון שבשסבןר׳‬ ‫השלמת הכנין ע״כ אמר רבן כלומר כבר נשלם סדר הבנין את‬
‫שהיא מקכלת ואוכלת האש קישוא הוא שאמרו זכו שכינה ביניהם‬ ‫הצלע הוא הצד הקשה וע״כ תכיר כמלת הצלע כי מתוךהקושי‬
‫והחש סובלת אש לא זכי אש אכלתו ובמקומו אבארהו בעז״ה‬ ‫נשברת אש״ר הוא שגזר ונלקח הנלע מן האדם לאשה נפתח‬
‫הוא מקום נדב ואביהוא ‪:‬‬ ‫הל׳ בפתי׳ח וגס נ ט ע ם באתנ״ח כי בעת האשה א׳ הן שבא‬
‫והבן אש של שכינה מצרף מה שאין כן באיש אמר לו‬ ‫וראה‬ ‫מקום להשפיע ההדס כי העולם אינו ראוי לקבל ממנו והיא‬
‫דהיהי נקראת זאי׳ת איהו איך נקרא אמר לו ז״ה א׳׳ל‬ ‫עשויה פתוה לקנל בהכרח ואחר שנאצלה ממנו ונעשו שנים‬
‫אס כן אלה הס שמות ששויס בלשונם ואינם שיים בביאורם‬ ‫חזר והביאה אצלו ונעשה אחד ועתה יש ל־ לשמוע פעמים ה ם‬
‫שזה זכר וזאת נקבה אייל הן אמר לו חייך אמיר כל לבר יכל‬ ‫שני גופים ופעמים הם גוף אחד ‪:‬‬
‫ענין שלא אצטרך לשאול יוהד א״ל יהי כדבריך מכל תקום דע‬ ‫ויאמר ה א י ם זאת הפעם עצם מ ע צ מ י ובשר‬
‫בני כי לא אוכל להביא הכל ד ע בם שהשמות אשר אומר לך‬ ‫מ ב ש ר י ל ז א ת יקרא א ש ה כ׳ מ א י ש‬
‫ה ס שמות המתנגדים בד״ו פרצופים כענין שנאמר נ ם את‬ ‫ל ק ח ה ן א ת י ויאתר הוא דין שעמד האדם להשפיע אליה‬
‫זה לעומת זה עשה אלהיס שמות נגדיים לד״ו פרצופים הת״ת‬ ‫דין הנשכע אליו מן הפחד ואחר הקב״ה תשפיע אליה מה שבא‬
‫נקרא ז״ה והעטרה נקראת זא׳׳ת וידעת שהחפארת נקרא הוי׳‬ ‫‪.‬אליך דין ורחמים ואז אמר האדם שהוא התפארת זאת היא‬
‫ומתגלגל •״ב הו־ו״ת זהו ז־׳ה אמר לו מלת זה מה מורה א״ל‬ ‫הוא דין‬ ‫שיבא עצם‬ ‫ואמר לה הטעם‬ ‫העטרה‬
‫זהו שאמר ז״ה אלי ואנוהו אמר לו הז׳ בכללו עילה כ״ה והיא‬ ‫מעצמי אשפיע לך ובשרי הוא הרחמים מבשרי אשפיע לך •‬
‫ח׳ ט׳ י׳ עד כ׳ ועולים כ׳יז הנה הכ׳ באמצע ואמור ךל״מ‬ ‫לזאת שהיא ברוכה יקיא אשה מלשון אש כי מאיש לקחה זאת‬
‫הוא מלך הכ׳ שבאמצע הוא הוי״ה שכן כ״ף הוא ק׳ וקו״ף‬ ‫ר״ל י ר ח ר שנאצלה מאיש צריכה להיות זאת ואשה רכה וקשה •‬
‫הוא יה״וה המתרכע קו״ף ור״ל מלך הפועל בכ״ז אוחיוח זהו‬ ‫אמר לו ר׳ למה זרקא בויאמר א״ל בני עריץ לא נחתך הדין‬
‫ז׳ של זה וה׳ כללו י״ה לומר לך שכל פעולת המלך ע״י י״ה‬ ‫מאיזהו מעין שקועה א״ל א״כ האדם למה בסגו״ל אייל זאת‬
‫ואם תרבע הז׳ הוא מ״ט ואם‬ ‫הוא המלכה הנקראת י״ה •‬ ‫אצל האדם ומקרבה ומקבלה להיות לו סגולה א״ל מלת אשה‬
‫תרבע הה׳היא כ״ה צרפם והוא ע״ד עדי בשמים ואס תהפכהו‬ ‫מה מורה א״ל מאת ה׳ ה־תה זאת איל הרבה דברים היה לך‬
‫הוא ד״ע כי הוא הנקראת דעת ילעולסיורד ד׳ מעלית כי‬ ‫ע ד עתה וכולם דברים קדושים מפי קדוש אבל עתה נראה‬
‫הוא מלך ומשקה ד׳ קצוות א״ל איך א״ל בני רבע ל אחד ואתד‬
‫כ‬ ‫שתסגור פיך ותשים יד לפה היא גופא קשה מהו מאת ה׳ יהמר‬
‫ר״ל הז׳ לבד והה׳ ל‪3‬ד עולה ע״ד ר‪3‬ע שניהם ואמור ׳״‪ 3‬פ׳‬ ‫מה׳ זאת לי י א״ל הראית נראהלטפשיס שיין לחכמים דעת‬
‫י״ב עולה קמ״ד תן להם ע״ד שנתרבעו ונשארו ע׳ מקמ״ד‬ ‫וחישב השוטה שהחכם שוטה כמוהו ואין הדבר הזה רק שמע‬
‫לאה מע״ל ע ד ע׳ ד׳ מעלות ולא יותר א״ל בני הראית אנ״י‬ ‫הכיונה אס מה׳ היתה לכן נקראת זאת ר״ל ברוכה ימלת היתה‬
‫שרומז בעטרה שהוא כלול בז״ה א״ל לא שמעתי בלתי היום‬ ‫כבר בכח ע ם ה׳ היתה ונאצלה ממנו בכה והיא זאת א״ל ר׳‬
‫ראה‬ ‫א״למלאם זי״ןהי׳א‬ ‫א‬ ‫מ‬
‫יש לה בניס אסורה לכולי עלמא וליבם ולעולם מת הנעל ין‬ ‫ראה שנעל׳ז״ה אנ״» וא״צ זאת הנק׳אני כלולה עסזה א״לר׳‬
‫לה כח מן הצד ואין לה יניקה בחוץ * א״לכבר השיב מד‪6‬מר‬ ‫זה עם זאת איך תמצאנז‪,‬א״ל זא״ת בח״ק הוא ז״ה אייל בני אם‬
‫רחמנא אלמנה לכהן גדול אסורה מכלל לכהן הדיוט מותרת‬ ‫חרצה לרעת ששם אהי״ה שט בתוכה מלאהו זי״ן אל״ף תי״ו‬
‫וגם לכולי עלמא והטונה מאחר שאינה מקבלת מבעלה יונקת‬ ‫אותיזתשניות הם שט ׳ולי״ן עם א׳ הריכאןאהי׳׳ה ט אין‬
‫מכוחות הטומאה אייל והלא השיב לכילי עלמא בעשה ולכהן‬ ‫לוקחת מאל״ף אות שני רק אות ראשון גס בזאת תמצא כ׳שעד‬
‫גדול בלאו ולעולם בשאין לה יניקה נון הבעל יש לה יניקה מצד‬ ‫בינה כי אותיות שניות שהם *לי׳י הסחמשיס והיא שם מע״ב‬
‫א״ל כבר השיב מדאמרירחמנא פן ימות במלחמה ואיש אחר‬ ‫שמות בני ראיתי שהיא אש מקבלת אש כי אלהים בתוכה א״צ‬
‫יקחנה ושנאה האיש האחרון וכתב לה ספר כריחת או כי ימות•‬ ‫<איך איל קחהו גמ׳׳ק מלת זאת במלואו ועולה ליו ומלאהו‪,‬למייל'‬
‫האיש האחרון מקיש מיתה לגט מה גט מהרת לעלמא אף•‬ ‫ו׳יועוצה אלהי״ם הנה האש בתוך האש שהוא נקרא אש *'הים‬
‫מיתה מחרת לעלמא וכוונת אלו הדברי׳ אבארם בעדות בעיה‬ ‫שהוא פחד יצחק נקרא אש והנהאלהים בתוך זאת אמר לוד׳‬
‫א״ל סיף סיף חתן מה מורה א״ל התן הוא תפארת ישראל א״ל‬ ‫ולמה ת׳ של זא״ח ברפ״ה א״ל בצי היתכן שיהיה זה עם זאת‬
‫למה נקרא התן א״ל ח' הוא יסוד ית׳ הוא פחד ון׳ הוא ת״ת‬ ‫והת׳ יהיה דגושה ר׳׳ל הת׳ רימז בפחד יצחק כמו הף׳ ויש‬
‫ישראל בזמן שחתן עם הכלה הפחד עמהס לשלום יראה והבן‬ ‫להשיב שאם כל האיתיויוהרימזי׳ בפחד יצחק יבאו כולם ברפה‬
‫איין הוא ני״ח עליון והת׳ עולה שנים זהו שנים שכיס באן אל‬ ‫א״כ לא הנחא כח לדין א״ל ל׳ אמיר לי שמות אחרים א*ל נקרא‬
‫נא י א״ל מי הם השניס הס חסד ותפארת הבאים אל הכלה‬ ‫חתי׳ן ונקראת כל״ה א״ל ר׳ עתה יש מלחמית גדולות ביני ובינך‬
‫דרך נ״ח ש‪5‬וא החלון א״ל ח׳ של חתן חברהו עם הכ׳ של‬ ‫ואני נשאתי ונתתי עם אב* ז״ל באלו השמית חתן וכלה וא״ל‬
‫צלה הוא כ*׳ח ור״ל כח אחד לשניהם א״ל והת׳ מה מורה א״צ‬ ‫סודות גדולות ונעלמים מאד מאד כתיב באתי לגני אחמזי כלה‬
‫תפארת חברהו עם הל׳ של כלה והוא ת״ל ר״ל והם יעמידו‬ ‫זהו ביאה ר‪.‬םרהלטל• עלמא ושום כח מכחות הטומאה אילו‬
‫סם ושושבינו ובת זוגו ת״ל עולם אשר נא יבנה עוד א״ל בכת‬ ‫נכנס שם ואתה יודע שבעל מגרש את אשתו וכשמגלשה הולכי!‬
‫מי א״ל בכא היין היא הבינה וזהו ן׳ שלחת״ן וה׳ של כלה •‬ ‫לאחר כענין שמוני סטרה את הכרמים כרתי שלי לא נטרתי‬
‫איל ל׳ זה החאן מה שמו א״ל יעקב והכלה היא לאה מלא‬ ‫וזהו שאמר וכתב לה ספר כדתית והלכה אלא מת הבעל‬
‫חא״ן ח״ת ת א צו״ ן העלם במ״ק והוא ט״ל לעטרה ונקרא זכר‬ ‫ומתבקש מן העליזני׳ ואין ניתנין לו לעולם תהא האשה אסורה'‬
‫ונקבה מלש‪1‬ן ה׳ זכרנו יברך לשון השפעה בנקבה א״ל הז׳ של‬ ‫לעצמא ט יש לה חיים י מן הצדדים ושפיר קאמר התנא על מה‬
‫זכר מה מורה אייל מ״ט ימי עומר והס חמשי׳ שערי בינה פחות‬ ‫שאמר וקונה עצמה בגט ובמיתח הבעל ואומר זה בשלמא גט‬
‫אהד ואיך כשארבע הז׳ י א״ל בני אס תרצה לדעת כמה כח‬ ‫דכת־ב וכתב לה ספר כריתות אלא מיתת הבעל מנלן כלומל‬
‫גדול כח הזכר אלקהז אייל ר׳ אינו מתחלק א״ל והוא קי״ג וחצי‬ ‫אמיר שמקבלת הסד עולם דרך נצח איילבני ולא ראית שהשיבו‬
‫חצ״י זכ ‪ f‬א״ל ומאי נפקא מינה א״ל קי״ג וחצי שהוא חצי‬ ‫לו הוא אסרה והוא שרי לה והכוונה אלו היה לוצי׳ תן השמים‬
‫זכר עולה כזכ״ר ראה והבן שאם חחבר זכר וחצ״י הזכי קי״ג‬ ‫להיות לחשה רחמים היה האיש מלא ברחמים מבלי חסחן אבל‬
‫עולה ית״ן היא שנא׳ ות״ן שמה עולזאיצס שהעזלזת בזכר וזהו‬ ‫עכשיו שהוא בכלל העניים והאמטם מבקשים מים ואין א״כ‬
‫שנאמר תנ״ו לכם מופל! מכה הזכר אשר ציסיו ניסיס נגלים‬ ‫האשה אינה מקבלת מצד הרחמים והרי היא הולכת לינק מכחו׳‬
‫ראית מעלת הזכר ועוד מלאהו זי״ן כ״ף ר״ש וידעת בני ששני‬ ‫הטומאה ח״כ מיתת הבעל מאירה אבל בהיותה עמו אסורה‬
‫מיני שלג יש בפרדס אחד חיזור ואחד מבלי חיוור והם כתר‬ ‫א״ל ר׳ ולא ראית שהקשה לי מעריות ואמר ליה והרי עריות‬
‫‪1‬ה‪8‬ד ושניהם באים בזכר כי אחלקהו זכר במילואו והוא של״ג‬ ‫דאסר להו ולא שרי להו לשחר מיתה י והכוונה כי בבא הבעל‬
‫של׳׳ג א״ל א׳ יחר א״ל חלקהו והוא חצ״י חצ״י והוא ארי״ה הוא‬ ‫באשה נאסרו קרובתיה עליו ובמיל! האשה עודם ‪ .‬אסורים‬
‫חסד השלג האאד זהו שאמר חצ״י אכלה בס והעטרה נקראת‬ ‫הנה האיסור אפי׳ לאחר מיתה הכי כתי נאמר האסור אפי׳ אחר‬
‫נקבה עילה במ״ק זק״ן הוא השלג השני הנקרא זקן חיוור ויורד‬ ‫מיתה א״ל בצי חייך אם אומר לך למה אסורה המיתו א״ל רבי‬
‫‪3‬נק‪3‬ה הצל ע״י הזכר י ועוד זכר ונקבה בהדי הדדי העלם‬ ‫א״ל כי אם האשה היא למעלה מןהאי״ש ואיך יתכן להיות כיה‬
‫בחשבון ועולים שפ״ר חלקם חצי לזכר וחצי לנקבה והנה הולך‬ ‫עליונים למטה ותהתוני׳למעלה א״כ בטלי הכחות ממה שנאצלו‬
‫לז ר קבי׳ץ ולנקבה קבי׳ץ הנה שנאן הזכר לנקבה בעבור‬ ‫כ‬
‫א״ל ברור אתה מעליו‪,‬׳ אייל זוכר אני בטוב שהקשה אבי ז״ל‬
‫שנחחברה צגמי למ״ר הי׳׳א שעולה פ׳ זהו האות הרימז בעטרה‬ ‫תינח אם האשה אחותאשה מאיאיכא למימר • א״ל‬
‫ואם תחלק נקבה עולה כל הלק ע״ח וחצי צרפס ועולה שפ״ד‬ ‫ומהאמרבזא ‪ .‬א״לחייך זוכר אני בטוב שהקשה אבי ז״ל‬
‫ראה מה נעשה שמה שעלה זכר ונקבה עלה חצי נקבה והצי‬ ‫שאמר כך מי היא הבעל הוא •עקב יומי ה‪ 6‬האיחיןא לאה ולתל‬
‫צקבה דאה והבן יש לך שני שפ״ד שפ״ד ושני קב״ץ קב״ץ צרף‬ ‫רחל האס ולאה הבת הייט ר״לרחל רימז באס הבנים ולא?‬
‫שפ״ד עם קב״ץ ועילה תקע״ו זהו תקעו בחודש שופר בכסא‬ ‫בעטרה וא״כ הכעל איך יהא מותר באחותה היינו הך כלומר‬
‫ליום הגינו ונקראים שדים ורחם שהה״ת שדים והעטרה רחם‬ ‫התירוץ הראשון * א״ל איני כך לא״כ איך נשאם יעקב והלא‬
‫שכל המיניק לאחרים נקרא שדים והיונק נקרא רחם • אייילר׳‬ ‫קלקל אלא רחל ולאה הם דבר אחר יעניין אחר אבל אחות אשה‬
‫ולמה בשמית הללו א״ל שדי״ם עולה דשין ורענן יראה והבן‬
‫שהוא הפח״ד ובזמןשהאיש עם האשה מרחיקיןהאחות זהו עליה‬
‫מה מעלה גדולה יש לשם הזה־ והיא שציור של ש׳ משדים‬
‫בחייה א״ל ר׳ מכלל שאמר מיתה מותרת האחות י •תברך שם‬
‫י׳ י׳ י׳ צ׳ לומר לך ט ש׳ רימז בבינה וציורו חמשים שערי‬
‫אלהיט ולמה יהיה כזה הלא כשנפםקו הרחמים תן האש׳ויישוב‬
‫בינה שכן ציורו עולה חמשים ואם תעלה כל אוח ציורו בכללו‬
‫באחות העליונים למטה ותחתונים למעלה ־ א״ל בני האשה‬
‫יי׳ י׳ י' כ ׳ הנ״ל עולים ר״ם ורם רומז ברינה והיא‬
‫הלכת לשמיר כרמים אחרים ואחותה יורדת במקומה והבעל‬
‫העלתה את בנה להיות רם בץ׳קצוית המעט בעיניך זאת • ועוד‬
‫מכבה אותה ברחמים אייל בני פעמים יורדת ופעמי׳אינה יורדת‬
‫אס תרצה לרעת איך העטרה הולכת בגבורה הנקרא אש גם‬
‫התפארא ומשלימין ואין שטן ואין פגע רע בזמן היניקה חבר‬ ‫וע׳׳כ גשאר הדבר שלא בחיוב‪ :‬סיף סוף הד עריות הכי כמי‬
‫שדים עם רחם ועולים נר׳׳ח חלקם ועולים א״שא״ש משמע‬ ‫אםרה הבעל תהא אסורה לעולם א״ל כבר תירץ לו מדאמר‬
‫ששניהם משלימים באש ואס אעיין בני צמה כתן לה טמן‬ ‫לחמנא לא תהיה אשת המת החוצה והאיסור הוא כשאין לו בכי׳‬
‫היניקה נתן לה חשבון ג״ן צי היתה רחם ועתה שנתחברה עמו‬ ‫אז היא אסירה לעלמא מכלל שכשיש לה בנים מותלת היא‬
‫ונחלקה נעשית א״ש והיתר שניןרחם לאש הוא גןויורד ומטייל‬ ‫לעלמא א״ל רבי ובטוב‪ -‬משיב המשיב שאין שים התירא ביבמה‬
‫לעלמא־לקיאם אין לה בניס אסורה לכולי עלמא ומותרת ליבם‬
‫וראם‬
‫סז‬ ‫הקנה‬ ‫עפר׳‬
‫יה ז׳ עולה שני״ם • שנים באו אל נח אל התיבה‪ •:‬לאה‪.‬יצחר‬ ‫ב שנים‬ ‫מ ל כתו)איש(ל״ל איש שמעטרה! ‪33‬׳ ניחרים‬
‫הולד הו׳ והו׳ הוליד הו׳ כמוהו מה שאירע ליעקב ‪£‬ירע‬ ‫כ עשרים‬ ‫ו ה ה כתר תורה וכתר מלכות • וראה והבן הגי‬
‫ליוסף ואחר שהולידו עשה לו מגדל הפורח ‪3‬א‪1‬יר והוא ל׳‪:‬שכן‬ ‫ר מאתים‬ ‫רוחניים קראוהו איש והם עטרה ודע בכי והין‬
‫חמ״ש מאו״ת עולה במ״ק ל׳ ולא עוד אלא עשאו ע ״ ר ט מלא‬ ‫שבתיות ה ס ל ב ו ע ם הכפולות ה ס כ׳׳ז וכל‬
‫למ״ד ונעשה ע״ר האזינו השמים ותהיה ע״ד הוא יעקב הנק׳‬ ‫ה ן ר ד ס ה ס עשר והם פתוחות עי״כ בכל הך״‪ 3‬אותיות תמצא‬
‫‪:.:-‬‬ ‫שמיס ואתה תשמע השמים י ו ס ״ ם הוא ת״ת‬ ‫ענזר פתוחות והם א ר ו ״ ו כ ל ״ ס ע צ ״ ת אייל ר׳ כל העשר‬
‫ו ‪ .‬שישה‬ ‫ואס תכת‪3‬הו ‪3‬קריאה ישרה חראה ד ‪ 1 3‬י ‪/ ,‬‬
‫גדןל‬ ‫נכללים ‪3‬שס ההר׳ הי׳ וקוצו ככתר וחכמה והה׳ ‪33‬ינה והו׳‬
‫ר‬
‫‪m‬‬ ‫ס‬
‫‪,‬‬ ‫נוראים יותר מהראשונים וראה האצילהוואח״כ‬ ‫א״כ‬ ‫‪1?3‬ש קצוות יה׳ בעטור והוי׳ מתגלגל י״כ הויות ־‬
‫ם ו׳ מאות‬ ‫ך‬ ‫‪,‬‬ ‫הכתירהן ׳ >‬
‫‪ 3‬י נ ה‬ ‫יןתחו ׳״כ אותיות יי״ל ו ״ ז איתיית כפולות והס פתוחות הרי‬
‫ה‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫כ ת‬ ‫ס‬ ‫ה‬ ‫ן‬ ‫ס‬ ‫כ ת י‬ ‫מ‬
‫המשפיעים דרך השדרה ועשה לו כיתן וגן לרדת ולטיילשם‬ ‫‪ \to‬׳״‪ 3‬פתוחות • יראה והכן א׳ בכתר ד׳ כחסד ו׳ כת״ת ז׳‬
‫ולהשפיע ברכותיו שם המעט לך זה הסוד הנפלא א״לר׳ איך‬ ‫בנצח כ׳ בעטרה ל׳ בבינה ס ׳ ביסוד ע ׳ בהוד צ׳ בחכמה ת׳‬
‫הדבר א״ל קריאת וס׳׳ס עולה שלשה כתריס וביתן זהו גינת‬ ‫ב ג ט ר ה ‪ .‬וכן מכל האותיות לא המצא בחולם רקי״ק בעבור‬
‫ביתן המלך * זע״ן תכתבהו בני קריאה ישרה‬ ‫שנכנסים בא׳ תלא ונעשהאי״ק להרמיזמעלתם בחולם וכן‬
‫ה‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫י‬
‫ליסוד ור״ל היסוד מהבר‬ ‫ודעזע״ן רומז‬ ‫מכליהאותיות לא תמצא בחירק כי אם ג ׳ וש׳ ושניהם רומזים‬
‫ע ש‪3‬עים‬ ‫‪.‬‬ ‫_‬ ‫‪.‬‬ ‫י‬ ‫הז׳ ימי בראשית י ה י‬
‫ן ן ל ן‬ ‫בבינה ובעבור שהוא שורש הפחד כענין שנקיקי ירוק ע״כ ג ׳‬
‫ן ל ך‬ ‫ח ל ן‬ ‫ס ן ךכ ק‬ ‫כ‬
‫ז׳ מאית‬ ‫ן‬

‫ע ‪ /‬שךיס יכלען‬ ‫‪.‬‬ ‫ל‬ ‫‪,‬‬ ‫ן‬ ‫נכנסים‬ ‫שבע‬ ‫זש׳ככקדו בהירק כעניןחרק עלימו שינמו אך ההיקף שהם‬
‫ל ך‬ ‫ן מ י‬ ‫ם‬ ‫ו ס ‪ 3‬ע‬ ‫מ‬
‫^‬ ‫כ‬ ‫ה ך י‬ ‫חכח השבעה הוא‪-‬ההקף כל מאה כ ל ^‬

‫ת א י ח‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫מ ח ס ר ונק׳ ‪3‬ני)ועולם כעניןעולם ח ס ד יבנה ננקריס בסגו״ל‬
‫שבעת אלפים שהיא שמיטת היסוד כי בכל שמיטות היסודשיתא‬ ‫ובציר״י ובשב׳א כי ה ס הפועלים בנקירת האלו ע״כ לא תמצא‬
‫אלפי שנין הוי עלתא וחד הרוב•־ ח פ ״ ף לנצח וגם זה ת ע ל ס‬ ‫קריאת הא׳ רק בשבע אותיות ב ה ח ט נ ד פ ר וכןלאתמצא‬
‫בקריאה ישרה כזהי ובא וראה מה עשה הנצח‬ ‫‪3‬נ‪:‬ל האותיות בשורק רק נ״ן בעבור שהנ׳ רומז בקו האמצעי‬
‫ז ל ה‬ ‫ח‬
‫* *‬ ‫בעבור שהוא מדת משה ומשה עבד נאמן הוא‬ ‫והקו נקרא שור״ק וע״כ ננקד בשור״ק ומקבל גסשזר״ק להרמיז‬
‫פ שתינים‬ ‫^ ןנלזה מנלן ‪.‬‬ ‫^ א‪,‬״ק‪,‬‬ ‫ל‬ ‫‪/‬‬ ‫אציל‬ ‫בקן השני הוא היסוד • וראה והבן שורק הוא‬ ‫ז ‪3‬‬ ‫ך ן נ‬ ‫ה‬ ‫ה ג ‪ 3‬ו‬ ‫ןת‬ ‫ח‬ ‫כ‬
‫ף ח מאות‬ ‫‪,‬ק‬ ‫»‬ ‫א״‬ ‫משם יוצאים קולות וברקים ורעמים ושמושר״קא״ל ׳שפירושו אמר ליה‬
‫אי׳‬ ‫ע ן ל ה‬ ‫ש‬ ‫‪3‬׳‬ ‫ת‬ ‫‪3‬‬ ‫ש מ ו כ ה‬
‫‪:‬‬
‫•ירד מאי״ק יאמר לו ותן של ומטר ותן ברכה שכן שמו‪-‬ני״ם‬ ‫ג ל ״ ש רומז בבינה ג׳‬ ‫״שם "רעמים ״קולית וברקים‬
‫עילה ות״ןוגס שמנ״ה מאז״ת נתחלף בא״תב״ש ועלה רבי׳ת'‬ ‫שלישית לאצילו׳ש׳יש לה ג׳ רגלים להורו׳אל הבינה י ל׳ אע״פ‬
‫חלקהו הוא א״ש אש קשה ורפה והשלימי בשלוסכי א״א אחרי‬ ‫שהת״ת הוא מגדל הפורח באויר ועולה בכתר והל׳ רומז אליו‬
‫טצ״״ן בהוד‬ ‫שירד מאי״ק שלא יכבה כל אש שבפרדס י‬ ‫שיש לו המשך למעלה להרמיז אל ה ע ל ן אפ״ה הל׳ רומז ג ס‬
‫והמלמת ‪3‬כללו ותכתבהו בקריאה ישרה כזה‬ ‫בבינת שעלייתו דרך הגינה וכשתאמר ג ם קריאתו נלשונו שלש‬
‫ט ‪ ,‬חשעה‬ ‫‪ /‬׳‬ ‫•ואחר שהש׳ יש לו ג׳ רגלים קריאת השלש ג׳ * יאםתכתגם ‪ .‬וראה והגןשהכתיח שטהס ההוד ו‬
‫‪ 3‬ל‬ ‫ה ע ט‬
‫ן ‪ 3‬כ צ ח צ תשעים‬ ‫שלשים ש שלש י כתרי׳העט׳גו׳ ומשך ׳ ו ך‬ ‫ך‬ ‫שלשה‬

‫ס‬ ‫ה‬ ‫בקריאתם הישרה כזה‬
‫‪3‬‬ ‫ה ה ן‬ ‫ה ו‬ ‫ל‬ ‫ג‬
‫מא‬ ‫ט‬
‫' יי‪1‬‬ ‫ואפייה הסשל אש הלא תרא׳שהקריא׳ישרה ל ׳‪P.‬‬ ‫«!ית כאן קורא השליש מלית שלשה במספר קטן הרי‬
‫ש‬ ‫מ‬
‫טצ״ז עולה ד׳ כתריס וגם לא״ש ופירש של אש הוא פחד יצחק‬ ‫הוא שלש כתרים כתר מלטת הכתר שהואימלך מלכי המלט׳‬
‫ז״‬ ‫״‬ ‫״‬ ‫שדרך שם יורדות י ועתה בני‬ ‫״ וכתר חורה הוא חכמת אלהיס הנק׳ תורה קדומה תורה רשותה‬
‫ס‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫א‬
‫״‬ ‫?‬ ‫*‬ ‫וכתר כהונה היא עצמה שהיא כהן לש‪3‬עה והיא מקבלת מקודם ‪ .‬כתגם־וחלקס לשלישית כ ז ה קה‬ ‫•‬
‫וס ‪0‬‬ ‫י מ ת ה נ ן־‬ ‫ל‬ ‫‪,‬‬ ‫״‬ ‫ואחריה ׳ א׳יל ׳ ׳ י י‬
‫‪ 5‬י ״ ק‬ ‫ש ה ן א‬ ‫ה ר ‪ 6‬ש ן ן‬ ‫י ש י ת‬ ‫ה ש‬ ‫ה א ל ן‬ ‫ה כ ת ר י‬ ‫ל ‪ 3‬נ י‬ ‫ט י ג ן א‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ד ם‬ ‫ת‬ ‫צ‬ ‫ר‬ ‫ה ז‬
‫טצץ‬ ‫חפף‬ ‫זע ן‬ ‫״‬ ‫״‬ ‫•מנחילים לבניה ט יש לה ‪3‬׳ בניס ו נ ק ׳ א ד ס י ג ל ט ן א ך ס נ ס ת ר‬

‫ק ן ע י ל ‪/‬‬ ‫ש ן ה ע ל ה ן ‪ 3‬מ‬ ‫ג כ ״ ך ג ל‬ ‫;‬
‫ח״י קח השלישית השני והוא דמ״ת הנ״ך וס״ם וי־עלהו ‪3‬מ״ק‬ ‫ושניה׳עולים צ׳והם הויומשך הו׳אחד נגלה בלשונו ואח׳נמשך‬
‫והיא ׳ו״ד ה״א ?א״ו ה״א הנה קח השלישית השלישי שהוא זע״ן‬ ‫ע מ ו * ד מ ״ ת רומז בחסד ואם תכתבהו בקריאה ישרה כזה‬ ‫־־‬
‫חפ״ף טצ״ץ ועולה ע״ב והנה אזמר חי יהו״ה המתגלגל בצריפי‬ ‫עולה מהם סור גדול הראית בני דבר גדיל‬ ‫י ) י י ‪ 5‬ו ת‬ ‫ד‬
‫מהלך בדרך' ופתאום שמעתי קול רנה מרנן הוקו רגליך מבית‬ ‫מן האב הק׳תורה קדומה ונתנו לו דכתי׳וסורת חסד על לשוני‬
‫רעך וחיכף שמעתי ואומר אבא ביתך אשתחוהאל‪.‬היכל‪.‬קדשד‬ ‫• ו ה א ם נ ת נ ה לו כהונה ועשה ראשו ןמאחיו והכהן הגדולמאחיו‬
‫ומיד שמעתי קול אחר ואומר בנה בניתי ביה זבול לך מ כ ת‬ ‫ואחר שירש הירושות האלה הוליד אף והימה ומרה רעה אףחובב‬
‫לשבתך עולמים קול אחר קול ופניתי כה וכה‪ :‬וראיתי שני בני‬ ‫ע מ י ם כי •גרתי מפני האף ותימה מצפין תפאת הרעה מהאור‬
‫ארס חופשים כינור אחד וחולקים מחלוקת גדול זה אומר שלי‬ ‫‪},‬ולד חשך ומדם יצא מר ושמא בני שמעת על זה החימה שום‬
‫הוא יזה אומר שלי הוא ועיינתי בהם והנה אחד מ ה ם הי׳צירתו‬ ‫לבר מאביך ז״ל א״ל ר׳שערו ׳ בשרי נסמר והשמועות לך ואמיד‬
‫צורת נחש ועורו עור נחש ועיניו בוערת כאש ־ והאתר יפה‬ ‫&״ל ג נ י דמ״ת רומז בחסד וקריאתו הישרה עולה שני כתרים‬
‫עיניס וטוג חאי ועיינתי גטנור והיה גו ח׳ נימין • עודם‬ ‫ץא״ף זהו אבלה׳הוליל את יצחק כי האף שהוא יצחק נאצל מהסל‬
‫בחחלקותס בא אלם אחל ולקחו מהם והתחיל לנגן ניגון אשד‬ ‫ובכחו האף שהוא יצחק אייל בחך השם שאס לא באתי בעולם‬
‫׳ לא נמצא כמוהו והאנשים ההם עימריס ורואים ושומעי׳ניגונו‬ ‫י‪.‬‬ ‫•י אלא לשמיע לבל זה לי י הנ״ןד רומז מ ח ל ‪.‬‬
‫ה‬
‫ואשא קולי ואומר אל אלהי הלוחות הוליעני את החזון הזה‬ ‫*‬ ‫׳ ואם תכתבהו בקרא׳ישרה כזה ״ תראה לברים‬
‫ואשא עיני ואראה והנה אדם בא לנגדי וקרא להם שיני לכם‬ ‫‪/‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ר‬ ‫טלאים נתעבר מלת חמשה ונתחלף בא״ת בייש‬
‫מ ס ו ת‬
‫לאהליכם והנה שב האדם יפה עיניס לעוף והאחד לנחש ייקח‬ ‫י ״‬ ‫׳ויצא יעקב‪-‬לאה עניןגלול האף הוליד ורד לבן‬
‫העיף את הנחש בפין‪ .‬והתחיל לעוף לרום שמים וקול לנתם‬ ‫הוא שנאמר ואחר יצא אחיו וידו אוחזת בעקב עשי ויקרא שמו‬
‫•הולכת ואומרת בנה בניתי בית~ז‪3‬ול לך מ ט ן לשבתך עולמים •‬ ‫•עקב והנה יעקב בן יצחק וגם יעקב הוליד את יוסף הנק׳ח״ת‬
‫וכג׳ אשר ט ל ו הטנור עומד בארץ ומכגןי ואינו זז ממקומו •‬ ‫ס כ ן חמישי״ם עולה ח״ת הואנ״ח הוא •וסף הוא צדיק הוא יסול‬
‫והקולא שובו לכם לאהליבם הלך ונתחבר ע ם בעל הכיטל‬ ‫הוא הנימול בת׳ ימים וא״כח׳ רומז ביסוד שהוא משך הן'‬
‫לנגן‬ ‫זהתתילו שניהם‬ ‫א‬ ‫?יף‬
‫וזקנה‬ ‫םפ^‬
‫והי'‪$‬אלף‬ ‫*אמרההבילה והחליף אותיות אי׳^ז בא׳׳תב״ש‬ ‫‪•.‬לעןננימרולומרגישאהרןגרסאתד׳רתהלויגרסאתד׳‬
‫וראה והגן מה נעשה כי‬ ‫ונבכה כי׳ית ואיש כי יכנה בי״ת •‬ ‫ברוך ה ׳ מציון שוכן ירושלים הללויה •‬ ‫יואי ה ׳ ברכו א ת ה ׳‬
‫היו״רשהיא החכמה לא נתחלף ע ל שנכנה הכית)אחר שנ‪<:0‬ז‬ ‫ואמלתי גם אני אשא עיני א ל ההליס מאין יבא מזלי ע ז ר‬
‫הבית הוחלף היו״ל במ״ם ואמר כי בת״ס לבבך ונקייןכשיך‬ ‫מ ע ס ה ׳ עושהשמיםזאל־ן ולא זזתי משם ע ר שראיתי הולכים‬
‫עשית זאת כי איי׳ש חתחלייף בה״ם והנה בונה הבית לקחו וו ני‬ ‫א ו ת ם ל ר ך הליגה בארץ בלא שינוי •ומנגנים' ואומרים בהליכתם‬
‫אדם שראית שתופשים מ נ י ר הס נצח והוד והכינור הוא ת״ת‬ ‫והסיר ל ׳ מ מ ך כ ל מולי וכל מ ח י מצרים הרעים אשר ידעה‬
‫ורוח צפוני שהוא כחצי הלילה מכהו ומנגן מאליו ר״ל מעוררו‬ ‫ל א ישימם‪.‬בס ונתנם בצל שונאיך וכשנעלמו מןהעין אז דאגתי‬
‫ו*מ‬ ‫לרדת כמשהו היא כ״י שלא להחריב העולם בתוקפה •‬ ‫ד א ג ה גדולה מאל־על שלא ידעתי סודות המראו׳האלה ואמרתי‬
‫ששמעת שזה אור! שלי הוא זזה אומר שלי הוא כלומר חולקים‬ ‫בלגי מהלי חיים אחרי שלא אשיגם וזה אומר לן־ כני כי חזרתי‬
‫בדבר והכוונה שהנצח מקכל שפע מהכיציר וכן ההוד כי שניהם‬ ‫לבית• עצוב ודאוג ואמרתי אלךואגיל לגחלים ממני ואס באולי‬
‫אוהבי הניגון היורד מהכינור ־ ומה שלראה לך שהיה הי(חד‬ ‫החזיונות האלה ויגילו לי כי ימים ידברו מצאתי‬ ‫אירע להם‬
‫דומה לנחש הוא ההול הנאצל מהפחד הנקרא גיחין והדלה‬ ‫מ ר ה גדולה מלאים הכמה ובינה יםפרתי להס ולא ענו לי‬
‫מלשון הויא ועל גחונך הלך ודרך ההוד יורד הניגון של ‪3‬חל‬ ‫ואמרתי להם שימו‪-‬לבבכם לדעת ולהבין כי לא יועילו לכ‪6‬‬
‫והארס שהוא יפה עיניס הוא הנצח שדרך שם יולד ניגון ‪:5‬חסד‬ ‫כ ל ממוני העולם בחסרון ידיעות החזיונות האלה והתחיל א׳‬
‫ועל ניגון התפארת היו חילקיה ובא אדם א׳ ולקחו הוא ת׳סול‬ ‫ואמרתי להם‬ ‫לשחק ע ם חביח ואמיתי כלכי כוודאי השיגו‬
‫שיורד הכינור דרך שם בעטרה יומה שהחחיל לנגן ניגון אשר‬ ‫ע כ ׳ ׳ פ מוכרח׳׳ אתם להשיב לי על מה צהקחם כי לא ימנע זאת‬
‫לא נברא ולא נהיה כ מ י ס שאין דומה ניגון היורד במטה מן‬ ‫משני סבות או ידעתם והשגאם ומרוב שמחתכם אתם שואליךם‬
‫הת״ת כניגון סיומי מן הפחד' ומה שאמר האנשי׳ההם ע ו מ ד ׳‬ ‫ואמרו לי חייך לא ידענ\ ולא‬ ‫מאות׳ ואת דברי אתם צוחקים‬
‫ושומעים נגינתם ר*ל ביאות הנצח והוד שהשפע יורד ‪7‬לך‬ ‫<ושגנו ולא שמענו בלתי היום והשחוק ששחקנו בעבור שאאה‬
‫היםוד משלימין ביניהם • והארס שבא לנגדך ואימי שויו לכם‬ ‫רודף דבר אשר לא תוכל להגיגו כי נעלם הדבל מאד‬
‫לאהליכם הוא תפארת ישראל והאדם יפה העינים ששב לעוף‬ ‫ל י השמד צן תאבד ואטרף ואמרת• להם שבו לכם צה ע ם‬
‫הוא הנצח ויולד אליו שפע מן ההםד • והא׳ ששב לנחש התחיל‬ ‫החומר ה נ ס ואעב אבכם אבל אני בצז״ה יוצרי לח לוזני שלא‬
‫לין לללת אליו תן הפחל ומיל לקחו העוף בפיו כ‪3‬ש הדין •ולא‬ ‫יגיד לי כי אוהב אותי ואהבה מקלקלת השורה‪ .‬וכשמעם דברי‬
‫הציחו לרדת ‪$‬כנ‪0‬א ישראל ואז השלימו שניהם והחיזילו תרנני׳‬ ‫ענו ואמלו ל• שב בינינו שב ואמראי לא אשב ולא אניח ולא אשקי'‬
‫ואומרים בנה בניתי בית זביל לך מכון לשבחך עולמים כלומד‬ ‫הנחתים‬ ‫ע ד שאלע כל מ ה שראיתי ואמרו ל׳ א״כ לך לשלום‬
‫;‬
‫לד נאה ונכון הבית להשביע אליו ולברכו • ומה שאמר וישי׳‬ ‫<הלכתי למקים אחל אשר לא נראה שס לודאשה וישבתי שם ז׳‬
‫בארץ איא‬ ‫אשל בילו הכינור עימד בארץ ומנגן‪ .‬הוא היסוד‬ ‫עטוף בטלית׳ ותפילין‬ ‫־ * י ם לחם לא אצלת• ומים לא שתיתי‬
‫העטדה ומת שאמר הקורא שובו לכס לאהליכם הלך ונתהדר‬ ‫בראשי ושינה לא •שנתי אפי׳ כשינת הצוס ויהי ביום הז׳ ואשת‬
‫ע ם ג ע ל הכיניר הוא הת״ת שירד ינחחבר ע ם היסוד בעטו •ה‬ ‫עיני ‪1‬א<מר עזי המלא יה ויהי לי לישועה ומיד ראיתי‪.‬ג׳אנש*׳‬
‫ומה שאומר‪.‬שציו שניהם מנגציס ואומרים בית אהרן ברכו דת‬ ‫באים אלי ואמרתי יום בשירה הוא ובאו ואמרו לי ברוך אתה לד^‬
‫ה ׳ ר״ל אחי שנהוועדו שלשתן יורד השפעמןהחסד הנהן ‪$‬וא‬ ‫*אמרתי ברוכים את‪ 8‬הבאים וברובם אתם בצאתכם ‪.‬ואמת‬
‫ינק׳ בית אהרןואמרו ברכו לשון רבים ב ע ר ד שהבית תתברך מן‬ ‫זלי לישב ולא רצי‪8‬י לשבת והפצרצי וישנאי וישיבו ג ם ה ס עמי י‬
‫החסד ימן הנצת יי־ שבו ואמרו בית הלוי ברכו את ?׳ אכיונה‬ ‫זצשישבט לא‪:‬תי אחד מהם הוציא מיני• מאכלים וחשים לפנינו‬
‫שה‪3‬ל יורדים אל הבית הזה יאמר שגם ה‪£‬הד וההול אז מלאים‬ ‫{אמרתי אוי ל* ‪3‬׳ לא מבשרים ה ם ואמרתי סבלתי שבאאם ‪,‬‬
‫ברכה שאמר להם ברכו את•ה׳ לברך אתהשס • שב ואמר יראי‬ ‫י ו צ י א נ י מראגאי ומיגוני ולא סברתי שבאתם להאכילני כי‬
‫ונקרי*‬ ‫ב ע ז ״ ה אכלתי כל טיב ואיני צריך מכם דבר וענה אחד מהם ‪ .‬ה ׳ ברכו את ה׳ הם הכפירית כולם שלמעלה מה״ת‬
‫• ר * ה׳ כענין יראת ה׳ היא חכמ? שפירושו דאת ה ׳ שהיא‬ ‫ו א מ ר ל׳ בני א ם חלום ראית &פר נ א ל ט ואמרתי לה& הלילה‬
‫הבינה הוא ח כ מ ‪ :‬כלומר ילאת הבינה חכמה כן יראת־הת״ת'‬ ‫ן!י זה אגל בהקי־ן יאיא׳ מה שראיתי ענה‪-‬השני ואמר ס פ ר נא‬
‫‪ 0$‬הצופירית שלמעלה הימנה ואמרי ברכו אח כ ׳ א?ת שהיא של‬ ‫ל י מ ה ראית ע נ ה ה ג ׳ ואמר מייד תנו לי לשות ואני אומר לכם‬
‫‪ 3‬׳ להתברך * ל ידי ה ׳ י ו מ ה שאמר אשא עיני אל ההרים מאין‬ ‫&ה שרא׳צי אני הייתי שם וראיתי מה שרא׳ושתעתי אה ששמע‬
‫א עזרי כיונאו להוריד השפע מן האי״ן שהוא הכתר א ל‬ ‫‪j‬‬ ‫‪ r t t‬עלפה נפש• והלך למי ממני ואמרו ל• בראותצז שאני*‪o<3‬‬
‫*‪ fft‬היא כנםא ישראל ואז התחילו ללנא ז ל מ ב ה א ח בי«‪3‬ן‬ ‫׳למות ולצאת מן‪ .‬העילם אמרו לי לא אירא ולא תתיז צי אשם‬
‫שלא יש*רשוס כח מכיאומ הטימא^באל־ז וזה שאמר והסיר ‪0‬׳‬ ‫וללאה לך מה שלא לאה אלם‬ ‫* מ ך זכאה את קמיה קוג״ה‬
‫ממך כל חילי וכל מ ח י מצרים הדע־כ אשל •לעת צא ישימם בך‬ ‫־ילוד אשה מתורבן הבית ואילך וספר נא לנו כל מה שראיא פי‬
‫ואז מימין שבכינזר הם עשרהוחראין ניגון הי׳׳ב צימץ בניגון‬ ‫!לא נעלמו תויוגך מתני ומיל נתחזקתי ועמלתי על רגלי וספרתי‬
‫'י״ב מינים כ׳ אז יהו״‪ $‬שהוא ככל כל העשר בעטלה והוא מנגן‬ ‫״להם כל דבל ועצה האתר שאמר אני היית• שם ואייל קול האומר‬
‫הניאין‬ ‫מאליו ר״ב נימין ובי״ב הויו״ח י ולא עיינתי לראות‬ ‫׳ מ ק ר רגליך מבית ר ע ך קול הדין קש‪ 3‬וצועק ואומר להסד‬
‫שבצינור ואמח במתיבתא ד ר ך ע קמי קוב״ה שציירו י‪£‬לו ה ם‬ ‫׳הוקיר <*ליך מ ב י ת ר ע ך הוא ביזז הנקרא עטרה ב״ד הרסה כי‬
‫מהדקין של אילו של יצחק שהיה ס ל ו עולה ואיני יורד משם‬ ‫•הוא תובע ליןיבר^יס כ ע ד ן הן לי הנפש החוטאת י והקול‬
‫נ־ימא שחורה כן כל השפעה היורדת מן העשר בזמן שהצינור‬ ‫‪.‬שאמר אבא ר א ך הואקול המסד ואמר אשחחוה אל היכל קדשך‬
‫במטה כולם נימין לגינים י פ י ם מימין של האיל ימה שאמרנו‬ ‫•‪3‬יר‪6‬תיך כלויאמשוך ואלא מים לצבוא יוגזךזכעסך ואשך כי‬
‫לךגחךאקה להיכר ששודד בלכה לה׳היא הבינ׳לברךאא בניה'‬ ‫‪-‬הרשעים לא ניתנ‪* 1‬ידך קולם ע מ ר ם ברין כי האסד מ ט ה‬
‫וכשומעי דבריו מיד ואקוד ואשחאוה לה׳ אלא• ישראלזהמשכתיו‬ ‫והקול שאמר‬ ‫‪ £‬־ ח נ ר ס כענין ברוגז ראם מזכור ר״ל תשפיע י‬
‫והאכילה שהביאו‬ ‫בהשתתייה שפע ובוכה ל ה ׳ היא הבינה •‬ ‫ג נ ה בנית• בית זביל לך מכון לשבתך עולמים אוא מאמר של‬
‫ו ה נ ה אליהו הנביא ז״ל מ ?‬ ‫לאכול אצ^הו ה ם והלם להם י‬ ‫מ י נ ה לתפארת ישראל ואתר בכה בכיתי בית זבול לך מכון‬
‫וראיתיו ושמאתי שמאה גדולה יובא ואמר לי זכאה אמ קמי&‬ ‫א‪5‬שבתך עולמים כלומר >י הכשר ו ה ח כ מ ה ב נ ה הוא בינה ובניתי‪,‬‬
‫ואמרת‬ ‫קוב״ה ובאחי אליך לשאול מ מ ך מהו ביןאיש לאשה‬ ‫•בייןזמל ל ך ו ם ׳ ר״ל ע ל סוף כ ל השמשות והביתגבנה מ ע ז‬
‫שבין א י «‬ ‫<גצ ההפרש‬ ‫במתיבתא לרקיע מ ה אמדו‬ ‫לו‬ ‫‪ mW'A‬שנתנו א ל התפארת ו ה ם א ל ׳ ׳ ף יו׳׳ד כד״ן ונעשה איס‬
‫סג‬ ‫הקנה‬ ‫‪8‬פר‬
‫דומה הכרם הגדור כמו המזון ואם ע ל הגרריכך ע ל ה פ ח ^‬ ‫אחר‬ ‫ואמרתי לו שנים וחצי‬ ‫לאשה ־ ואמר לי אמור אתה‬
‫לא כיש ואלולי שהוא גדור אין חורה בישראל ולכן •ציתה התירה‬ ‫לי שנים וחצי חה טיבן ואמרתי לו דוד עלאה אף כי הוא‬
‫לעשות מעקה שלא ירכו הטפלים מ״מ אן>ע‪• 0‬המעקה <ופלי‪6‬‬ ‫‪.‬עלאה אין ממשלתי רק ת״ק שנה בשמיטה אחת וא״ל לאו הכי‬
‫‪,‬‬
‫אלא שהם מ ע ט מן המעט ראה והכן מה בית כנה הח״ח הנג{׳‬ ‫אשמר אלא הכי דוד תתאה אף כי הוא תתאה ממשלתו בשמטה‬
‫איש ונקראים אדם וחוה אדם הת״ת חוה העטרה ראית ‪i n‬‬ ‫אחת תייק שנה מ״מ הא נמי ה‪:‬י הזא אלא רלא אתמר ואמרתי‬
‫גדול כאלו השמוח נתחכרו שניהם ונולד אמ״‪-‬י אייל מוציא הא׳‬ ‫לו ולא ש^יו שם מפני מה ניתיס^ו באיש יותר מבאשה שנים וחצי‬
‫שא׳ חסר א״לא״כישאר דנ״י א״ל ולמה לא כקראי! אחזה‬ ‫אייל אמור לי אתה ואמרתי לו־ אמור אם נשאל וא״ל אמיר כי‬
‫להשלים אדנ״י כשחהכר ע ם אדם איל בני היא ה ב א ה העמ‪$‬ש‬ ‫בוודאי נשאל א״ל בעבור שדרכו־ של איש לחזיר מחרן לחרן‬
‫כדין והיא שכה להיות'דין וע״כ נחסר הא׳ שלא להיות א״י‬ ‫הלא תראה ייצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה הוא חרן שלמעלה‬
‫כראש וכסוף יכאמצ׳ע‪ :‬דן אכל עתה שהוא ד ל י צריכה לרי״ן‬ ‫מחרן יעולידרמחרן א״ל זה נאמר א״ל ר׳ יאיךשניסיחצ׳‬
‫את כל העולם ולהיותה ראש סנהלרק וראה והכן אדם וחיה‬ ‫מירין ת״ק שנה וגם חרן חר״ן א״ל אשלים דברי מקודםזראיתי‬
‫שעולה דנ״י אם תמליהי דל״ת ני״ן יז״ד וחקרו אותיות שניית‬ ‫מתניו של אליהו ז״ל איזור גדול אזור במאניו וא״ל אדיני מאין‬
‫והוא וו״ל וכאשר תהפכהו הוא לוו אז הוא טוב לפתיחת הלב‬ ‫בא לך האיזור הזה וא״להאיזור הזה היא מעיר של אילו של‬
‫בי׳ לחדש בהיות הזכרתו ע ם ח׳ אחרים והם הה״עיז״ל מב״ה‬ ‫יצחק וא״ל אדוני הוא עולה כליל ואדוני מתקנא בחטאים ואין‬
‫הריי הק״סלא״ו כלי׳י לי״ו פה״ל ואס יקראהו וו״ליטיל אימה‬ ‫דרך העיר ההוא הבא מהאיל להתקנאות ואייל האיל ההוא שאטו‬
‫על בני אדם ובלבד שיקרא ע ם אחרים והם לכ״ב וו״ל יל״ה‬ ‫אי׳א ע״ה והוא ה)זסל והשיבו לרחמים ובתו של אברהם אשר‬
‫סא״ל ער״י עש״ל ועוד חוה י״ט היא העטרה הרומית י״ט שלי‬ ‫אני נאחז ממנו היא קשה המרתה ולפעמים האיל ההוא‬
‫כשעלה מש?>‬ ‫וכן גלגל הלבנה ממנה יונקת‬ ‫המחזור עליה‬ ‫איט עומד לעולם כבוש וכשהוא בחזקו אני אזור ממנו‬
‫לרקיע שמע לקב״ה דקא קרא חוה א״כ רבזני דכולי עלמא האי‬ ‫להתקנאוח מן האויבים אשר הם חוטאים ואז אמר לי אשריך‬
‫חוה‪.‬מאי הוא א״ל אס כל הי אייל רבוני דעלמא א״כ תקראנה‬ ‫ואשרי יולדתךושוב לביתך ואייל ר׳ אמיר לי מהו ת״ק שנה שאמר‬
‫חיה א״לחוה במ״ק א ס כ ל ה • א״ל קל׳ה למשה הרצה לרעת‬ ‫משנים וחצי ת״ל שנים וחצי עולה ת״קולו״ל וגם שנים יחצי‬
‫הת״ת בחו״ה שהוא באדם הנק׳ ישראל הוא הת״ת א״ל הלואי‬ ‫עולה חרן חרן והבינה נקראת חרן והעטרה נקראת חרן ויעקב‬
‫ח״ל הביט הח׳בא׳הוא ט׳הביט הו׳בא׳ונעשה ז׳הביט הה׳בא"‬ ‫עולה לכאן ויורד לכאן סוף סיף כחזירתי בביתי אמרתי אלך ‪U‬‬
‫ונעשה ו׳ הרי כאן ט׳ ז׳ ו׳ עולים ך״ב זהו ישראל אשר בך‬ ‫החבורה אשר הלכתי ושאלתי ודהוני ולא חשו לדברי לראות מה‬
‫אתפאר ה ס ך״ב אותיות אייל רבוני דעלמא בך״ב אותי׳ מתפאר‪.‬‬ ‫מעשיהם והלכת• ומצאתי אותם יושבים והם נישאים וניתנים‬
‫הת״ח בכ״ז אותיות איני מתפאר אייל לכן נקראת שמה חוה‬ ‫בפסיק כי תכנה נית חדש ועשית מעקה לגגיך כי יפיל הטפל‬
‫שמתפארת אף בך״ז ואיך צרף הסי ף ע ם הראש <אמ‪$‬ע ע ם‬ ‫ממנו יהיו נישאים וניתני׳ כקולתוכרקיס כדיןהתיר׳ ויהי קילית‬
‫הראש הרי כאן ך״ז ר״ל צרף הסוף ע ם הראש הה׳ ע ם הה"‬ ‫ונרקיס על ההר והכירוני ואייל שב ושאלוני אם השגתי כתה‬
‫הרי כאן י״ג צריף ו׳ ע ם ה׳ הרי כאן י״ד צרפם והם כ״ז •‬ ‫שרדפתי ואמרת• להם רכותי כמה קשה דבר להפסיק אדם‬
‫והנ׳ הת״ת אמ׳לה אנכי יהו״ה הכ״ז הוא כ״ו ואייתיה מהפאר׳‬ ‫מלימודו מ״מ אהרשהפסקתם אשאלכס על מה שאתם עוסקים‬
‫בהם ועוד תרבע הה׳זהוא כ״ה ויפנה הו׳פניס ואחור הוא כ״ה‬ ‫ואמרתי לו במה הזהיר הקניה בזה הפסוק ואמרי לי בקול גדול‬
‫צרפם והוא ן׳ ומאחר שמתפארת בך״ז אותיות מתפארת מ *‬ ‫ובמהירות גליל צזתת התורה לעשות מעקה לגגי שלא יפיל‬
‫שערי בינה ר״ל הה׳ של חוה עולה כ״ה ברבוע וה״ו שבאמצע"‪.‬‬ ‫האדם ואחרת• להם דברי חכמים בנחת נשמעים א ס כדבריכם‬
‫חוה פנים ואחור אחור שלו הוא ה׳ הר• י״א פנים שלו הוא מ ‪7‬‬ ‫׳כתיי ועשית מעקה לגגיך שלא יפול י ועוד אם הנופל תייב‬
‫הרי י״ד ובין הכל הרי ן׳ ועוד רע לך משה שמ׳ שבאמצע‬ ‫יניחני לנפול ו א ס ב ע ל הגג אינו חייב שיתגלגל אליו הרעה‬
‫עילה ככללו אהי״ה לשארים הייה ואוחד אחד ר״לבהסתלק‬ ‫מולאי לא •פול כי מגלגלין מיב ע׳׳י חייב אבל מי שאיני חייב לא‬
‫הו׳ לאהי׳ ה׳ וח׳ של חוה הנשארים עולים אחד ועוד כשיורל‬ ‫יתגלגל הרע׳בכיתו ואסזמ חייב מיתה וזה חייב שיתגלג׳הרעה‬
‫הו׳ מאהיה ויורד כמ׳ יה׳ ונעשה חוה אז ח׳ מצטייר ד״ו ולי‬ ‫נ‪3‬יתי אדרבא לא •עשה מעקה ויבא ויפיל ואין עול בדבר * ואס‬
‫מצטייר ד״י ואומר דוד• ירד לגנו ועוד בהסתלק הו׳ נשאר ה״ח‬ ‫שניהם נקיים מעין פשיטא כי לא יפילכ׳ אל אמונה ואין עול‬
‫אביון והח׳ מוכיח עליי כ׳ אם תרבע הח׳ הוא סייד בגי׳אביון‬ ‫צליק וישר היא והכל מצא מלפניו בצדק ומשפ׳ ודע בני שנשארו‬
‫ע ם המלה קרי ני׳ אבין ואם תרצה לדעת התחברות חזה ע ם‬ ‫נ ע מ י ס בארובה ושתקי ולא ענו עוד ואמרו לו למען קדוש‬
‫אדם מה מעלה לוקהת כתובשניהס זה על גבי זה כ ז ה א ד&‬ ‫ישלאל אמור לנו מה ידעת בזה הפסוק ואמרתי להם שמעו‬
‫י״להו ה‬ ‫לכס דברי כי הם הלכה למשה מסיני ודעו שהוא מאמר ה ב נ ה ראה עתה בני מה הראה לי למשה מ״ר‪ ,‬מצטייד׳‬
‫כ״ו זהו י״ד יהו״ה ח״א מצטיירים כ״ו שהח׳ מצטייר‬ ‫לת״ת ישראל צ׳ ת״ת נק׳ כי ואמר לו כי תבנה בית חדש כענין‬
‫ר״ו ו״ת מנוחתו הרי י״ד שהת׳ במקום ד׳ באותיות אי״ק יה״ו‬ ‫הנקראת* בית‬ ‫ויכן את הצלע כלומר האציל העטרה‬
‫)‪ f‬שבאמצע אין להם צייר נתחבר הד׳ ע ם הא׳ ונעשה‬ ‫אז יעשית מעקה לגגיך ר ״ ל ה ב י ת נ ק ׳ ג ג כי הגג הוא בבית‬
‫ה׳ שהוא יד נתחבר הו׳ ע ם הח׳ ינעשה יד הרי כאן ד׳ *לול!‬ ‫יאמר לעשות מעקה סביב כמו תימה שלא ׳כצסי מכוחו׳מערכת‬
‫זהי שח• ידות לקרש אח׳ ושתי ידיח לקרש אח׳ לחבר את האוהל י‬ ‫הטומאה בפנים ולמה כי יפיל הטפל ממנז כלומר הכופל ממנו‬
‫להיות אחד זהו אדם יחיה א״ל ר׳ ויצטרף הד׳ ע ם המ׳ א׳ע‬ ‫יפיל וחין לי תקנה כי נראיתי כוחות מעורבות יטעה ויבחר‬
‫הכי היא ד׳ ע ם ת׳ היא עולה יו״ד היא ו״ו ה״א ו׳ ע ם ל ׳‬ ‫הייתה טוב לעצמי כעני; אדה״רשנפל מזה הגג ודיר הפלגה‬
‫הוא י״א ור״ל יהו״ה הואשם העצם ורומזמא׳ ובגד»״' ‪.‬שה‪$‬ז‬ ‫ו א ת ר וכל הכופל מזה הגג יפול ואזהרת המורא באדי הגשמי‬
‫י׳ ספירות ראה והבן מה שמית נקראו לד״ו פרצופים א״לאוח‪1‬‬ ‫־ ״ לעשות מעקה היא הכל לזכר שלא יבא לידי פירוד ושלא‬
‫אני לך מה שאמר אבי ז״ל כתוב אדם וחזה בא״ת ב*ש זה ע ג‬ ‫יגרום הכנסת החיצונים בפנים כפי חלקו של גורס וקמו כולם‬
‫גב• זה כזה ת ם צריף ת׳ ע ם ס ׳ ו ה ו א ת ב ״ י צל^ק‪S '6‬‬ ‫ונשקיני על ראשי וברכוכי א״ל ל׳ ולא אמרו לך דבר א״ל לא‬
‫‪,‬‬
‫ק ף פ׳יהואקוףמלאצחףי׳עסצ׳ והואל‬ ‫א״ל א״כ »‪11‬ג*זמרת שתקו ולא עני עוד הם לא עני אבל אני‬
‫< צ ח ס ר הנעלם שלו והק׳ בלא פ ׳ רומז ‪ 3‬י ס ‪_ £‬‬ ‫אענה מאתר שהת״ת מסבב הגג כתומה שלא יבא האדם לידון‬
‫הק׳ ע ם הף׳ הוא רומז בתפארת ואומרים לחוה למי ט א ‪£‬‬ ‫בעצמו שיי רשויות א״כאלה״ר מהיצן לו לעשות רשית לעצמי‬
‫<זייה שבכתב •ואת תורה ׳קבע׳׳ק דש לךילתנות׳ וזלז מ ה א ל ‪$‬‬ ‫א ״ ל ד לההוא שעמא שנתחברתי עמך כי‪.‬השטן מגרך עלי מ״מ‬
‫מע‬ ‫ב‬ ‫לר‬
‫שלן ולנין אותו ולא היה מן ה ד ן לכבוש פניהם ק ר ק ע רק‬ ‫אז לומליםבמתיבתא ללקיע‪ .‬תולה שבכתב ותודה‬ ‫מ ם חזה‬
‫לאמה בפה ט בוודאי אחר שאמר בעל מחשבית יפרע מים היו‬ ‫קבע״פ ומיל יתן ה׳ את אויביך הקמים עליך נגפים לפניך ומיל‬
‫מוכרחים לדבר ולומר בפיהם וא״כ היה נראה שהוא הסכמת‬ ‫דתן לך האלהים מטל השמים ומשמני ה א ק מלא תק״י היינו‬
‫כולס והיו לנין אותו והיה נקבע הלבר לכן קורם שידברו ‪3‬א‬ ‫‪' .‬סי״ן קו״ף יי״ד ק״ת אותיות שניות ועולים ך״ב אשל ב״ך אתפאל‬
‫גבריאל והבשן כ׳ עתה נמחל להם אבל אם היה הדבר נפשק‬ ‫ו ע ו ל מלא סמ״ך פ״ה צלי׳ ‪.‬ועולים אותיות שניות מ״ט ש ע ד‬
‫י מפיהם יותר לא היה תקנה וא״תא'כבן שטח למה ניצל •׳״ל י‬ ‫?׳נה הנה מתפאלת חוה בכ״ב אותיות ג ם במ״ט שעלי בינה‬
‫מיד ידע שהאמת ע ם ינאי והורה אייל ר׳ אדרבא בן שטח יאמר‬ ‫מקראים מל״ך ומלכ״ה א״ל בני נקי מלך על שם שהוא מלך בו׳‬
‫שהאמת אתו הלא תראה ש‪5‬א גבריאל וחבטן על שהחניפו לינאי‬ ‫הצוות א״ל ל׳ ולמה למזוהו באלפא ביתא בהפך והלא צריך‬
‫אייל בני כשאמר בן שטח בעל מחשבות יפרע מכם מדבורו‬ ‫להיות מלך והזא מהופך ך׳ ל׳ מ׳ * א״ל בני תקראוהו עתה‬
‫לא היו נחבטים בקרקע ט אין עדים והתראה־ אלא הבין‬ ‫‪,‬שהוא מהופך היכן מביט המלך א״ל באלף ור״ל אף שהיא מלך‬
‫בודאי שהדין ע ם ינאי המלך י ימה שלא נחבט ר׳ שמעון בן‬ ‫היא סומך אל השלף שהוא מלך מלט המלכים א״ל בני נקרא‬
‫שטח כי הוא יחיד ודברי יחיד אין עומדים כ״ש שנעשה מעשה‬ ‫איש ונק׳חתן ונק׳ מלך חתן פתוח ומלך סגול ואיש בחירק הכל‬
‫י ובמקיס מעשה אין נהרהר זהו שארז״ל בדבריהם מעשה רב‬ ‫יש בהם ענין חתן משה אינו פתיח וחתן פתיח ואותיות לומים‬
‫שכוונתם מעשה ראייה גדולה בדבר וזהו מלו ומלכה שנתן לה‬ ‫שוה בשוה אייל ל׳ אני משיב לך בזה כשהוא חתן הוא משפיע‬
‫שנים וחצי שהאיש יש לו שנייס והצי יתירים מן האשה ומלכה‬ ‫ע״כ הוא פתוח כשהוא מלך הכל משפיעים לו ומקבץ סגולה‬
‫יש לה שנים וחצי יתירים מן האיש והוא המלך א״ל ר׳ נראה לך‬ ‫ע״כ היא בסגול כשהוא איש הוא בעל מלחמה ע״כ הוא חילק‬
‫שעד כאן דבריך במלך חלילה רק זה תדע באמת כי לא אניחך‬ ‫מלשון חרוק עלימו שינמו‪ :‬וראה את־ בני לבו‪.‬גלול נק׳ איש‬
‫להסתיר ממני דברי בי בע׳׳ה הכל שמעתי י רק שאני רוצה‬ ‫ונקראת אשה ועלה מעלתו ממנה שנים וחצי נק׳ מלך ונקראת‬
‫לשמוע מפיך לראות אס יש הפרש בין לימוד ללימוד ‪ :‬חמר לו‬ ‫מלכה ועלה מעלתה תמני שנים וחצי הרי תבעה את שלה‬
‫מאחר שכן הוא אמור אתה מה שקבלת והראה אני אס הדברים‬ ‫מכאן שהמלך פולע ולא מפקין מני׳ ממינא בלינא וגם אינו לן‬
‫שויס א״ל ר׳ כלום יש תלמוד שמדבר לפני רבו ׳!אייל אין מלך‬ ‫אחרי׳ולא אחד׳לניןאותו א״ל הוא דןא״ע אייל ל׳הייני ששנינו‬
‫שמחל על כבודו אין כבודו מהול • אבל הרב שמחל על כבודו‬ ‫‪.‬מלךלא דןאותו ולא דניןאותו א״ל איןא״לקשוט עצמךדמלר רו‬
‫כבודו מחול • אייל ב״ה מה שקויתי שיגעתי מ פ י ך ‪ :‬חנן מלך‬ ‫ודנין אותי דכתיב ברוד כה אמר ה׳ דינו לבקר משפט אלמא‬
‫לא חילן־ ולא חולצין לאשתו לא מיבם ולא מיבמין לאשתו * ר״י‬ ‫‪.‬לניןואי לאו דדיינין להו אינהו היכי דייט א״ל והכתיב התקוששו‬
‫אומ׳אס רצה לחלוץוליבס זכור לטוב י אייל אס רצה איןשומעין‬ ‫‪.‬וקישו ואמר ריש לקיש־קשוט עצתך ואח׳יכ קשוט אתרים ומכלל‬
‫לו אמרו לר״י האיך אמי חילץ והכתיב שוס תשים עליך מלך‬ ‫דבריו דן ודני! אותו א״ל בני הא אמר רב יוסף לא אמרו המלך‬
‫שתהא אימתו עליך ומכאן שאס מחל על כבודו אין כבודו מחול‬ ‫איני דן ולא מ י ן אותו אלא במלך ישראל אבל במלו דוד דן‬
‫‪.‬א״כ האיך חולץ האיךמיבס• א״ל ולא ראית שהשיב ר״י‬ ‫ו מ י ן אותו א״ל ר׳ ימאי שנח האי מלך והאי מלך‪ ,‬א״ל בני האי‬
‫מציה שאני‪.‬ת״ל ל׳ א״כ למה השיבו לו שאם רצה אין שומעץ‬ ‫מלך ישראל שאין דן ודנין אותי משום מעשה שהיה דעבדו של‬
‫לו אדרבא אם לא רצה כופין אותו דמצוה הוא והרי הוא ג״כ‬ ‫ינאי המלך הרג נפש אח׳ וא״ל שמעון בןשטח תנו עיניכם בו‬
‫בכלל ישראל וחייב בכל המצות ט ל ם א״ל בני דן ודנין אותו‬ ‫ו נ ח נ ט יפה קלחו לו עבדך הרג נפש ואתה צריך לבא הנה‬
‫במלך ישראל מכאן ואילך במלך דוד״ור״ל הת״ת שהוא דוד נקי‬ ‫לעמוד ע ם עברך * שכן אמרה תורה יבא בעל השיר ויעמוד‬
‫אח ע ם החסד ששניהם ממקום אחד נאצלו והנצח בת זוג‬ ‫‪.‬על שירו בא יישב אצלם ‪.‬א״לר׳ שמעון בןשטח לינאי המלך‬
‫הת״ת וכשהחסד אינו משפיע לנצח הת״ת שהוא אחיו של החסד‬ ‫‪.‬עמיד על רגליך שלא לפניט אתה עימד אלא לפני מי שאמר‬
‫איני משפיע בנצח זהו אין מיבם וג‪ 6‬אין מיבמין לאשתו ר״ל‬ ‫והיה העולם שנ׳ יעמלו שני האנשים אשר להם הריב לפני ה׳‬
‫‪.‬כשהת״ת אינו משפיע בעטלה בת זוגי ג ס מ ק ל והנצח אינן‬ ‫א״ללא כשתאמר אתה אלא כשיאמרו הכירך נפנה לימין כבשו‬
‫משפיעים להו כי ץדעיס הגזירה וזהו אין מיבמין לאשתו ••וגם‬ ‫‪:‬פניהם בקרקע נפנה לשמאל כבשו פניהם בקרקע א״לבעל‬
‫אינו חולץ ר״ל אע״פ שאינו מיבם מ״מ אין חיאר״ל אינו מניחו‬ ‫מחשבועיפרע מכם ‪ f:3‬גבריאל‪ .‬וחבטן בקרקע באותה שעה‬
‫‪1‬‬
‫לגמרי הנצח שלא להשפיע * יי כ׳ החליצ׳ היא מניעת ההשפעה‬ ‫‪,‬אמרי מלך לא דן ולא מין אותו א״ל ר׳ והמעשה למה נעשה‬
‫והיבום הוא שפע רב ולענין הרבו׳ והמיעוט הוא היבו׳יהחליצה'‬ ‫ור׳שמעגןעשטח למה רצה לרון וחבריו למה לא דנו אותי וינאי‬
‫שאינו מיבם להרבות השפע ואינו חולץ לגמרי רק משפיע מ ע ט‬ ‫למהלא שמעלר׳ שמעון שאמרלולעמוד וגבריאל למה חבטן‬
‫וכן אין חולצין לאשתו תלילה וחלילה בני‪.‬שיהיו חולציסלעטרת‬ ‫בקרקע איל בני אי לאו המעש׳לא ידענו נהטונ׳בא מןהמעשה‬
‫בת זוגו של ההיית שא״כ לאגשיר משונאיהן של ישראל שדד‬ ‫ודע בני שדוד המלך היא תפארת ישראל שהוא מלך על ח ד‬
‫ופליט רק עומדים כלי רוב רחעיס ואז הצרות באים מ‪3‬לי‬ ‫היא כ״י‪.‬הנקראת לוד הוא דן וזהו כענין אלדה נא ואראה‬
‫כלייה ותה שאמר ר״י חיל! ימיכם היא סיבר אע׳׳פ שהת״מ‬ ‫‪,‬ולנין אומו כי הוא בכלל העניים והאביונים מבקשים מיס ואין‬
‫אינו משפיע לנצח כלל וזהו חליצה מ״מ משפיע בעטרה‬ ‫וזהו התקוששו וקושו שלנין אותו ואחל שמין אותו גם היא לן‬
‫והנה קיום * ומיבסג״ככיאע״פ שהחסד אינו משפיע בנצח >‬ ‫‪ .‬מלך ישראל הוא כ״ע שהוא מלך על ישראל הנק׳ ת״ת אינו לן‬ ‫;‬
‫כבר הת״ת הוא מלך ולו הרשות ומשפיע הוא וזהו מציה שאגי‬ ‫בי‪ .‬אינו נפסק השפע משם לעולם ט היא הברכה העליונה‬
‫שאחרי שרואה שחסר אינו משפיע א״כמצוההוא‪ .‬מלמעלה‬ ‫אשר כל הבריכות מתמלאים ומתברכים משם והרי שאינו דן ולא‬
‫להשפיע בנצח ואף כי היא מציה הרשות בילו ליבם אג ללזלרן‬ ‫לנין אותו שאינו בכלל העניים והאביונים מבקשים מים ואין רק‬
‫שהד היא מלך ומה •שאמרו לו אס רצה אין‪.‬שממין לי האמת‬ ‫הז׳ ברמת ואמרתי עילם חסד יבנה יר׳ שמעין בן שטח חשב‬
‫כי מאחר שבא הגזירה עליהם מלמעלה אין לו ליבם‬ ‫אתם‬ ‫‪.‬שעלת העלת פוסק תן הכתר המעיין והיינו דן ודנין איתי וינאי‬
‫והראייה שהחסד אינו משפיע א״כ גזירה הוא • ו ג ם אין לחלוץ‬ ‫‪.‬המלך ילע בקבלה שאינו כן שלעולם לא נפסקו משם הרחמים‬
‫כי אין מרה ממדות השם בלי השפעה אס רב אם מעט ולכן‬ ‫והוא היה מלך ישראלולא רצה לשמוע אליו ט אין הדבר תליי‬
‫מלר גשמי דוגמה עליונה אין לשנות ממה שהוא למעלה ממצו‬ ‫‪ fk‬אחרי רר׳להטו׳והוא דבר וחביריו עדייןלא ענו לכןאמר לו‬
‫כי משם המלטת עלץ א״ל ר׳ א׳׳ט אלמנותו אין נושאין אבל‬ ‫‪.‬לכשיאמרו חבירך ונראה דעת רבים ותגידו לא לנו איתי מטע׳‬
‫הוא טשאאלמטתו שלמלך שהד דוד נשא אלמנותו של שאול‬ ‫(ששימנו א ת ד ב ר ר' שמעון‪ .‬בן שטח ואת דברי ינאי המלך ולא‬
‫שהיה מלך שנא׳ ואתנה לך אמ בית א ח נ ך בחיקך הישעילכ»ה‬ ‫? * ו מ ה ר ש ו ת ועל שכבשו פניהם בקרקע ה ו ר ו ב ת ט ע ת ם‬
‫אשה‬
‫פט‬ ‫הקנה‪.‬‬ ‫ספר‬
‫אשה שאין לה בעל תהא אסירה אייל הלי! ט בהלייט מיתרת העיןותכניסאז היא אפילה וכשמצא חון אף'כי היאה השפעת‬
‫מלך במלו מיתרת הליוט במלך אסור אי׳ל אלמנת הריוט מותרת המלך עציה הואיל ויצאה מוהלת א״ל בני משאול היה לו הבכו׳‬
‫בהדייט אייל ל׳ לואה אני שאס אסכים לרבריך אתה לנעלים האלו והס מירב ימיכל יל איות לזול המלך שכן ממלך באות‬
‫ממני ועד מט אעיז פני כבר כלאתי בכל לבור ובכלענין וכפי הנלאה לקחן לול לנשים והיכי עכיל הפי ונשא ב׳אחיית‬
‫להוטה ויותר טוב לומר לי בפה מלא לספרד ממך ממה שאתה וכי משום למלך הוא יחלל את התורה והלא זוגות הס כענין‬
‫מענים תורת אלהיט ממני ואם אתה סובר כן שנעלם שנים שנים כאו אל נח וכל אחל משפיע לכת זוגי וא״כ האטו׳‬
‫מתני איני כן בע״ה כ׳ לא נעלם ממני דבר מכל מה שאמרה לי אסורות אשיי למלכים ולמה עשה ‪ P‬אייל ר׳ לאחרמיתה מיל‪3‬‬
‫עד עתה ולמה לא תאמר לי עד התפל ית ואתה יודע שאביךהיא נשא את מיכל מ״מ ל׳ הקשב ואשאלך למייל קרישי טעות היו‪.‬‬
‫זקני ונולדתי על ברכיו יאהבני יותר ממך ובן תמש שנים הייתי לו כמירכ שנאתי תנה את אשתי את מיכל אשר ארשת׳ כמאה'‬
‫יזשב לפניי יאמר יותר יודע בן בני ממה שיודע בני בהמות ערלות פלשתי׳ ואמר רכ פפא מיכל אשתי ולא מירכ אשתי ועל‬
‫אלהים ובמרכבה העליונה עד שישב ק״ך ימים בתענית לחם שהיה קדושי טעית נשא את מיכל כהיתר ולחה לא חשש לול‬
‫לא אכל ומיס לא שתה רק חרוב אהד ביום ותמרה אחת בלילה מפניהריאים שלא יאתרו שתי' אחיות קידש אחת נשא ואחת‬
‫ובסוף ק״ךימים לתענית ויצאה בת קול ואמרה בני בכורי קנה עומדת לו כקדושיןא״ל כני אמור לי מקודם איךהיז קדישי טעות‬
‫ונתבשר אבי י והוא אביך‪.‬שנעשיתי בן ביש עד שנתפארתכמה א״לר׳ הפריז שאול והיה האיש אשר‪.‬יכנו ׳עשרנו המלך ייתן‬
‫פעמים לומר לי מאביך לא חשתי וממך אשוש ואירא ואבי שהוא לי את כתו כי גליות הפלשתי היה מחרף מערטת ישר ל ל מצל‪.‬‬
‫אביך גרס להפנות לך מקום במתיבתא דרקיע וקנאת סופרים עונותיה׳ וכאשר שמע לול ההכלזה מיל הלך והרגו כי מי ישלח‬
‫•תרבה הכמה ונפלתי לפניו ובקשתי ממנו לבקש עלי רחמים ידו כמשיח ה׳ כי נמחל‪,‬׳ כל עונותיו וכראות שאול שהרג את‬
‫להשיג בחכמת אלהים גס במרכבה העליונה ומרוב אהבתו ב׳ גליות נתחלט ויצא מלנליו על שאמר לוד כחך מקידשת לי‬
‫מנע ממני כל מיני מאכל וכל מ‪-‬יני מעדנים ותענוגים שהי׳לי בממון שאמרת לעצרני אמר שאול כמה שאמרתי את כתי אתןלו‬
‫ולא הניח ני לאכול רק פת חריבה ומים במדה ופת במשקל מעט לאשה אינה מקודשת בדיבורי ומה שאמרתי יעשרנו המלךעושר‪.‬‬
‫מן המעט מזה ומזה עד שנעשיתי תש כת לגמרי וישבתי ב׳ גדול הוי לך מלוה אצלי ואין אשה מתקדשת במלוה הלך שאול‬
‫שנים בתענית ולמדני חכמה העליונה ונעשיתי בן ז׳ שנים ואז ונתןאה מירב בתי לעדריו בןברזילי המהולתי לאש׳ נמצא שהי׳‬
‫ראיתי עוף פורח בחדר יגזרתי עליו ובא בידי וכראות זקני זן קדוש* טעית שנ׳ זיהי בעת תת מירב בת שאול לדוד והיא ניהנה‬
‫המכנשה לקחני מן היד והוציאט ליייץ ז׳ מילין ותעמידני לעדריאל בן ברזילי המחיצתי לאשה נמצא שהיה קדושי טעות‬
‫רחוק ד׳אמות ועמר נתפל׳ואמר לי ב^וףתפלחו הקשב ושמעתי וע״כ נשא את מיכל אחותה והאמת בהיתר נשאה רק מ"מ?למה‬
‫ב״ק אומרת קנה גבנו בכים לד׳ ובשרני זקני שאמר לי מפה אל לא השש מפני הרואים שלא יאמרו דבר אייל בני כמדומה לך‬
‫פה גדול אתה מאביך ומאותה השעה לא חטאתי לפני השם לא שלא עמדו בסנהדרין עמדו ושם‪,‬התירוהו ואין כאן חשש רואי׳‬
‫בהרהור ולא במעשה ובהסתלקי מעו״הז לעוה״ב מסרני בידך א״ל ר׳ומיכל איך נתנה לו והלא לא רצה ליתןלו את מירב לאש׳‬
‫וציה לך שלא להפרר ממני והתורה אמרה כבד את אביך ואני אייל בני בע״כ לקח׳כ׳ שאול אמר לו לדוד תרצה לקהת לך את‬
‫חייב בזה ואב שמחל על כבודו כבודו מחול מ״מ רואה אני שאם מיכל לאשה לך והבא לי מאה ערלות פלשתים והיא סבר שיהרג‬
‫לא הייתי עז פנים כענין הוי עז כנמר לא הייתיאזמר לי דבר‪ :‬דוד כי חשש וירא ממנו הרבה א ׳ל ר׳ ראה מלך ישר>> מה עשה‬
‫וברוך שעזרני והריני עתה בן י״ג שנים ואתה בן מ׳ וכמוני‪ .‬גרם שיהרג נפש מישראל‪.‬על לא חמס בכפו א״ל אדרבא שאול‬
‫כמוך ואם תרצה עדות הנה מלחמה לפנינו קח מגן ושריון וצא אמ׳ אחר שהרג את גליות הפלשתי וידא׳ צדיק גמור הוא ופההו‬
‫הלחם עמי במלחמת המלך כי תורה כתרי מלחמות שאורות יצרו ואמר שמא מקרה הוא ורצה לנסות את העניןאם ינצל מק׳‬
‫וסתומות ואתה אם תרצה בזה שאדבר אני ולהקשיב אתה הרשות עללות פלשתים ווראי צדיק נמוד הוא ואם לא ינצל אל אמונה‬
‫י ך אלא שאיין הדן טתן איל נפשך קשורה בנפשי וזולתך למה ואיןעול כי נשהייב ייהרג והוא הלך והרג מאה פלשתים יהביא‬‫ד‬ ‫‪3‬‬
‫לי חיים ומי יתןותהיה גלול ממני כענין אם חכם בני •ישמח לבי ערלת מכ׳׳א ולקחם שאול בסוברו שאינם שויס כלום כלו׳ אפי׳‬
‫^ אני וכמה פעמים אמרתי לך ומונע בר יקבוהי לאוס ואם ש״פ אינם שוות ואמר לו דוד תנה לי את מיכל אשתי ואמר‬
‫אמרתימאביך לא יראתי וממך אירא הלילה בדרך גאוה לדבר שאול מלוה ופרוטה אית לך גבאי כי עדיין לא נתן לו דבר‬
‫רק כלי שתתקנא ותשתדל יאין דבר שמודיעים לי ואיני אומרו מהעשר אשר אמר יעשרנו המלך ואמר דוד הנח המלוה שאין‬
‫לך מ״מ אוהב אני בזה שנצא במלחמו׳ ענייני המלךואם תנצחני דעתי רק על הערלות והם שויס פרוטה ושאול אמר אינם ש״פ‬
‫הקרא ר׳ ואם אנצחך‪.‬אקרא לבך א״ל ל׳ עם כל זה צליט׳ אט ויצאו לסנהדרין ואחרו מקודשת ולקחה בע״כ א״ל ל׳למה אמ׳‬
‫מיכיחים א״ל בני מן השמים יוכיחו אייל בני א״כ אמיר אהה שאול להביא מאה הערלות יאמר להביא מאה אזניס או מאה‬
‫ואקשיב אני מפני מה אשת הלייט מותרת ) להדיוט ואסורה אצבעו׳ א״צ א״כ היה הורג המשים והיה מביא לו מאה אזנים‬
‫למלך( להדיוט ואשת מלך אסירה להדיוט ולמלך אחר מיתלת והי׳ הורג עשרה והביא לו מאה אצבעו׳א״ל ר׳ יאמר לו להבי׳‬
‫א״ל ר' כך אמר לי אבי ז״ל שכל הי׳ ספירות נק׳ זכרי׳ ונקבות הוטמות שאינם י׳ לא אהד אחד ועוד למה אמר דווקא ק׳יאמר י׳‬
‫ועל שהאחרונה מקבלת מכולם נקר׳ נקבה יגם אמר לי אבי ז״ל או י״ב ואם הוא צדיק ינצל ואס לאו יהרג ויבא כסיוט בי׳ כמו‬
‫הדין כקד׳ הדיוט אצל הרחמים וכשאין הפחד משפיע בעטרה בק׳יא״ת אין הנסיון בי׳ או בייב א״ל א״כ יאמר לי להביא ר׳‬
‫מטעם שגוזרים עליו אפ״ה ההוד משפיע בעטרה דין מעט מן ערלות י ועוד מלך ישראל יטעה בזה שק׳ ערלות אינם שוים‬
‫המעט מ״מ כשאין הכתר שהוא מלך על ישראל משפיעי בחכמה פרוטה והלא כל אדם הי׳ קונות אותם בעשר׳פרוטו׳לכלבו או‬
‫אלהיתמ״שפיעעליה אלא מלך אחר׳ הואעלתהעלת ואין לשונה כאשר אמר לוד א״ל בני שאיל כיין בערלות להוציא‬
‫הדבר כאשר אמרת שכל אלו במלך לוד כי אדרבא במי את דוד ממחיצתו ומנחי להכניסו בערלות שיהרג כי אמר‬
‫דור נראה שהיא הולכת בחוץ ומותרת להדיוט וחז״ל אסרוהו שאול אס צדיק הוא אין בדברי כלום ואם לאן יושלך בערלות‬
‫מטעם ש‪:‬ש מלן האוסר כאשר אמרתי ועליו אין לפרכס כי מפי ויסר הצל מעליו ייהרג ואם היה אומר להביא אברים אחרים‬
‫אביך הוא א״ל בני אפי׳ פלגש מלך אסורה א״ל לא היא מותרת לא היתה מתקיימת מחשבתי ואף אם היה חייב אפשר שיהיה‬
‫ולא אמריאלמכזתו של מלו אסירה אלא הראוי לו מבית המלך ניצול ללך מקלה ל א״ל להבי׳ ערלית ומה שאמר לו ק׳ דיוקא‬
‫כן‬
‫שכן אמרי לי לרייהישע נשים הראויות לי מבית המלך • כגון‬

‫כ׳ אמר מדה סעשילית מבזלכת מק׳‬ ‫מירב ומיכל בנות שאזל אבל פלגש חיצונית היא וכאשר יגרום‬
‫ברכות‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫לה‬
‫ם‪3‬ר‬
‫שמיס והאזינו ארץ חז״ל התירי לגזול אשה מבן זוגה והמורה‬ ‫גרנות וכל הערלות ניזונים ממנה ואס דוד הוא צדיקעכ״פ‬
‫אמדה לא תגזול ואס לא חילק וודאי מקודשת יאם הניחה והלך‬ ‫יצליח ‪3‬ק׳ הערלים ואם יצליח בוודאי יקח מלכותו כי הוא אחוז‬
‫הגלד שרינה כי נהיות יודעים שבוודאי היא מקודשת הגדר ‪pip‬‬ ‫במרה הי׳ שממנה מלכים ימלוכו שהיא מלך בעולם השפל •‬
‫ואמיץאכל כהיות ספק הנה נפרצה הגלר ויכנסו כי אין הספק‬
‫ואמר הערלות אינם שרם פרוטה כיון‬ ‫ומהי שטעה שאול‬
‫כוודאי אף כי ה ם עליות א״כ יכללו הלנר ולא יעשו הו‪-‬־לאי‬
‫שהערלות אינם נכנסים בכלל פרוטה הרומז בכ׳יי המתקדשת‬
‫ס פ ק או המותל א^ול י א״ל כני חמת אמות שאבי ז״ל חסדך‬
‫בפרוטה שהואמצפ״ץ יהו״ה בא״ת ג״ש ואין הקדוש מתקדשת‬
‫בידי וכלאו הכי החב חייכ למזל את כנו להכניסו כתוך הקלישין‬
‫מן הטומאה ומה שאמר דוד חזו לכלבא ולשונרא אמר הערלות‬
‫ולהוציאו מן העללה ולפדותו מ! •הכהן כי לו משפט הבכורה‬
‫ה ם הערלים וואו*ם להתגלגל לכלבא זלשונרא!יתכפרו ואתר‬
‫)ללמדו תולה שבכתב ותולה שבעל פה כי הוא אמונתינו שאין‬
‫<נאו בישראל ויתקדשו ואשה מתקדשת מקדושין ואת מיכל אחר‬
‫הריסה באלו ולהשיאו אשה כי הוא חבור האזהל׳ וללמדו אומנות‬
‫מיתת מירב נשאה‪/‬י מירב מקודשת היתה לדוד ואין לומר שכך‬
‫שהות לבל שאיןמביחי ל־לי מילילילהשיגו בנהר מעשה בראשי׳‬
‫היה הדין כמו שאמר שאול וגם לא הלכי בסנהדרין לא בזו‬
‫ומעשה מלכבה כל אלו תלויס בחב לעשות לבנו וכילם קיימתי‬
‫ולא בזו שמלך היה ואין לן ולא לנין אותו כ׳ אמר שאול מלוה‬
‫והרי אתה בן י״ג וברוך שפטרני מעיניך ואיני יטלללמזל‬
‫אית לך גבאי ומלוה להוצאה ניתנה ואינה מקודשת אין הלין כך‬
‫עמך ומכל מקום אס רצונך אמור אחה ואקשיב ואראה ;‪3‬רי‪0‬‬
‫שאין זה מלוה *זא שכל עבילתו ששם נפשו בכפו ונתחייב נתקו‬
‫המסופקים איך תבררם א״ל א״כ האב שממל על כבודו כבודו‬
‫גילו ולא ניתן להוצאה וכל מה שלא ניתן להוצאה אין שם מלוה‬
‫מתול ואומר אני!תקשיב אתה ודע לך שאפי׳ אס היה שואלים‬
‫עליו והמתין לוד מיתתה שמתה מירב ואז לקח את מיכל ומפני‬
‫אותו והיה מברר דבריו אין שומעין לו הואיל ולא בירר בשעת‬
‫שהיתה מקודשת לו המתינה משוס שתי אחיות כי שניהם מקודשי‬
‫מתנה שנהן הפרוטה כי הוי דברים שבלב ואינם כלום אייל אי‬
‫לו א״ל אדוני ולמה האשה אינה מתקדשת במלוה והלא אין שום‬
‫הכי דברי! שיצאו בפיעל יאמר בת ך ופרתך בפרוטה זהו הפועל‬
‫היכן נפל שיתברר בדברים שבלב ודברים שבלב אינם כלום‬ ‫עיכוב בדבר הרי שקלשה בק׳ זהובים ורוצה להוציאם בהוצאה‬
‫והפועל נתבטל ותהא מותר׳ א*ל ו׳אימרלךדבר אח׳שאמר לי‬ ‫מקודשת ומהלי זה ומה לי זה ממה נפשך‪,‬כשהאשהמתרצה‬
‫אבי זייל ב וה והשמד לך שלא תהרהר דבר נ ׳ היא לא אמרם >יא‬ ‫בזה תהא מקודשת א״ל בני אמור אתה א״ל כדי שלא תאמר‬
‫מפי אליהו ז׳׳ל ‪ 1‬ך אמר התפארה נקרא ל״ב והעטרה נקרא׳ל׳׳ב‬ ‫שאני איני יודע אומר אני דע כי כל הכוחות החיצוניות‬
‫כ‬
‫נוטלת רשות מהלב שהוא הת״ת מ א המלך בו׳ קצוות ולו הרשו׳‬ ‫תתפרנסו׳ מהיסוד חלק כחלק ואומר לוה רשע ולא ישלם וצדיק‬
‫נתונה א״כ דברים שבלב הוא העטרה אינם כלום ועתה זה‬ ‫שהוא הנותן חונן ומלוה וא״כ המלוה הולכת בחיץ ואין האשה‬
‫האדם שקידש שני דברים בפרוטה אחת אנו צדיכין לדעת לברי‬ ‫מתקדשת ממנו וזהו להוצאה ניתנה כלומר שיצל( בחו־ן ובמקומו‬
‫לבו לכרר הפועל שהוציא מפיו ומפני שדברי הלב תפושים‬ ‫יתבאר בע׳׳ה א״ל ר׳ וכי דוד י ת מיכל נשא והלא פלטי בן ליש‬
‫מכאן ומכאן מן הלב העליון ימן הלב התחתון ע״כ כשאר‬ ‫לקחה לאשה שנאמר ה ג ו ל נתן את בתו לפלטי בן ליש אייל בני‬
‫בתיקו והואיל ונפל הדבר בספק אסור שאס תעמול דברי לבו‬ ‫לא זאת נשא ולא זאת אלא דר־ לא עירער על מיכל כ׳ סבר‬
‫בלב התחתון ואינם כלום יאמרו לך אללבא ה ס לברי לב העלץן‬ ‫שתנתן לו לאשה והמתין עד שמתת מירן משוס שתי אחיות כי‬
‫והוי לברים ח״כ יש איסור ולחומר׳זהי כל תיקו לאסיר׳לחומל׳‬ ‫שתי?! מקודשת וכאשר ראה שניתנה לפלטי בן ליש ערער דוד‬
‫כי זה הספק הוא ספק דאורייתא שהלב העליון הוא תורה שבכי‬ ‫ע ל שתיהן ונמצאו מקודשת ופלטי בן ליש את מיכל ועדריאל‬
‫וראה והבןבימת שכת׳ בכל לבבכ׳להרמיז בשני הלבבו׳לבטוב‬ ‫את מירב שניהם בעררה נשאו א״ל ר׳ כל מיל׳ דמלך אני יודע‬ ‫‪:‬‬
‫ולב ר ע ת״ל כתי׳לא ירבה לי נשים י לא יסור לבבו ונתעוררו‬ ‫מאבי ז״ל ואתה אומר דור לא זאת ולא זאת נשא והא כתיב‬
‫חז״ל לומר לא ירבה אלא י״ח ור״י אומי מרבה יותר מי״ח ובלב׳‬ ‫יאמר שאול אל מיכל למה שלחת אויבי אייל בני ואני כך אמרתי‬
‫שלא יהיו מםירזת לבו יר״ש אמר אפי׳ אחת ומסירה את לבו‬ ‫לא זאת ולא זאת נשא באיסיר כי אחר שמתה מירב לקח את‬
‫לא ק א נ ה ולדבריו יאתר לא ישא השה ולא תסיר לבבו אבל‬ ‫•מיכל בהיתר ואחר שברח דוד לקח שאול את מיכל ונתנה לפלטי‬
‫עכשיו שאמר לא ירבה לו נשים משמע נשים ומסירות לת •שא‬ ‫י ן ליש באיסור וכשנהרג שאול חזר דוד ולקחה בהיתר כי מיכל‬
‫אשה א׳ ומסירה ישא ת״ל אחר שהטעם הוא שלא יסור מה לי‬ ‫היתה אשתו של לוד ואין קדושי פלטי בן ליש כלום שאין קדושין‬
‫אח׳ ומהלי הרבה ה״ל ח״כ יאמר ולא ישא ולא יסיר וכ״ש רבות‬ ‫תופסין באשת איש וחזר ולקחה בהיתר והנה כל משפטי דוד־‬
‫א״צ בני אחת ומסירה לא ישא אחת ואינה מסירה ישא רבות‬ ‫‪3‬דין ובצדק כמדחי א״ל ר׳ ולמה פלטי בן ליש היה בוכה אחר‬
‫אפילו כאביגיל לא ישא וזהו לא ירבה לו נשים אפילו כאביגיל‬ ‫מעגילה אחל שאדרבא מצל עצמו היה לי להניחה * א״ל כני‬
‫א״ל י״ח מנא להו א׳׳ל לכ׳ףלדה בנים לדוד בחברוןומינה ששה‬ ‫חלילה וחלילה שפלטי בן ליש היה ביכה אאר העבירה כי היא‬
‫נשיו והס תחיניעם היזרע^ית ]ואביגיל ומעכה והגית ואביטיל‬ ‫ידע באמת שהיא אשת איש ולאבא עליה מעולם ולא נכשל בה‬
‫ועגלה הלי כאןי׳וכתי׳זאם מעט ואזסיפ׳לך כהנה יכהנה הרי‬ ‫כי היה כובש את יצרו •יתרמייהף הצדיק ומבועז ובכל פ ע ם‬
‫כאן ג׳ פעמים ו׳ הם י״ח א״ל על מה נתעוררו חז״ל לומר ע ל‬ ‫היה מעליהו הקנייה שכר גדול יע״כ היה ביכה א״ל א״כ שאזל‬
‫כ״ר ועד מ״ח כענין שאמר ואימא ו׳ כהנה עוד ו׳ הרי י״ב‬ ‫אחר שלקחה דור לאשה לפני כל העוצם למה נתנה אחר בריחת‬
‫ואמל יכהנה הלי כ״ר ותנא אחר אמר א״כ יכתוב כהנה כהנה‬ ‫* ו ל לפלטי בן ליש א״ל שאול היה סובר שדוד לא קדשה קדושין‬
‫מא• וכהנה אלא כהנה ראשון ׳״ג מ נ ה שני כ״ל וכהנה‬ ‫א ח ד ם רק הקדושין של מאה הערלית מפלשתים ואחר שאול כי‬
‫ריבה עוד כ״ר הרי כאן מ״ח וכי לא ידע הקב״ה כ מ ה נשים‬ ‫אינם שיים' פריטה ודוד שסבר שהם קדושין כי הם שיים‬
‫י‬ ‫ראוי למלך לישא אבל הזהילו בלאו לא ירבה ולא ביאר וכשאמר׳‬ ‫הרוטה לא קילשה בקלושין א ח ד ם אייל ר׳ אמור לי באומר יתך‬
‫הנביא ואס מעט ואוסיף לך כהנה וכהנה אם תורתינו מתיר‬ ‫ופרתך מקודשת לי בפרוטה למה נשאר בתיק״‪ 1‬א״ל בני הוי‬
‫להיות ׳'ח כעכין כהנה ראשון ו׳ כהנה שני ו׳ וו׳ שהיה לו‬ ‫לגרים שבלב כי משאמר פרוטה והזכיר בחך <פרתך לא ילענו‬
‫הרי ׳״ח ואלו לבר התיר לו הקב״ה ואס ישא ייתר עובר‬ ‫‪6‬ם חילק הפרוטה חצי בבתו וחצי בפרה ולא כלום או לא כל‬
‫*‬ ‫בלאי לא ירבה א״כ האומר כ״ר עבר המלך ואם כדברי האומר‬ ‫אהד כרינו קאמר הבת בפרוטה ופרה במשיכה ושניהם שלו לכן‬
‫כי כהנה שני בא לרבות עיד י״ב הרי כאן כ״ד א״כ המהיר אה‬ ‫לשאר בתקו א״ל ר׳ונשאל לו ואם לא חילק וודאי מקודש׳ ואם‬
‫המלך שישא מ״ת יעבור המלך בלאי יעל המתיר משפט הי‪-‬י י ־ ה‬ ‫חילק הפרוטה \לא כלום וא״ת מאי נפקא מינה בין כך ובין כך‬
‫זאםהדין כלבלי האומד מ״אשהרי ה ד ן עמי כי לי׳ ג‪ •:•::‬ם‬ ‫?‬
‫אשור׳נ״ת דבר גלול שאםחילק הפרוט׳היא מותר׳נוודאי ועתה‬
‫גא ק זוגה ליקתנה ואתה אסרה עליו ואתה גוזל חלקו שמעו‬
‫נכתב‬
‫ע‬ ‫‪,‬ס‪'3‬ר הקנה‬
‫ילל עד יום מות׳משיס מעש׳שעשא׳בבוא ח י ע ם ארוןהקורן‬ ‫נכתב הי׳ של וכהנה א״כ האומר י״ח וכ״ד גזלו נשי המלך‬
‫א״כ נראה שעגלה שהיה לה כנים היא אחרת ומיכל היא אחרלז‬ ‫במקום שהתורה התירה לו מה ראו למעט מנת המלך אשר נתן‬
‫אין הד‪3‬ר כן כי לא יתכן שישא המלך ז׳ נשים כפרט אלא הכי‬ ‫הקב״ה לו ואחרי כל אלה אבן מקיר ת׳עק ייאמר הנהיה כלבי‬
‫מאותו מעשה שעשתה׳כבוא דוד ע ם הארון לא היה לה‬ ‫הוא‬ ‫בספיקות רבות‬ ‫ה ג מ ל הזה או הנשמע כמי הו לשום המלך‬
‫זדהמע״ה ל‪ 6‬רצה לקחת נשים‬ ‫ולד אבל קורס המעשה היה‬ ‫לעבור בתורתו יכתוב בפירוש לא ירכה לו נשים יותר מו׳ או י״ב‬
‫והפלגשיסבלא‬ ‫ופילגשים רק י״ח והנשים בקדושין ובכתובה‬ ‫או יי׳ה או כ״ד או מ״ת ויסתלק מן הספק ועוד אלו התנאים‬
‫קדושין ובלא כתובה י כ׳ רצה להשיג ההשפעה הבאה בפלגק‬ ‫והאחראים נדחקו ואינם אומרי׳ לא ידענו הבל אומרים דברים‬
‫היא לילית והכל מן המלך א״ל בני אמרת מה שאמרת ןהכל אמת‬ ‫שאינן נראים מן הכתובים ואמת כי מנו מנין אמיתי שהי׳ לדיר‬
‫היו לן‬ ‫בניס‬ ‫כמה‬ ‫א״ל‬ ‫אומר נ ם אני כע״ה‬ ‫ובמקומו‬ ‫ו׳כשיס ומיכל בת שאול היכןא״ת ששכחו אותה עתה שהזכרנוהו‬
‫לדוד א״ל אחר הוא שלמה כי דוד ושלמה אחד שה׳ משלמה‬ ‫קשה לכולם לת״ד י״ח אדרבא כ״א כי ג׳ פעמים ז׳ הרי כ״א‬
‫רומז בלוד ואי׳כ שלום וה׳ יסוד ועטרה וע״כ שלמה •מלוך כי‬ ‫ולמ׳׳רכ״ד אדרבא כ״ח והאומר מ״ח אדרבא נ״ו ושכחו ולא‬
‫דוד‪-‬אביו כלול בשמו של שלמה א״ל והלא רב אמר ל׳ מאות בנים‬ ‫הודו לו לומר שכחנו ויחזרו בענין האמת אבל אמרו היא מיכל‬
‫היי לו לדוד חייל כל הד׳ מאות הי׳ בכי יפת תואר ואמר היתה‬ ‫ה ם אתרו כן ואני אומר כן עגלה‬ ‫היא עגלה ואוהבה כעגלה‬
‫בת יפת תואר ולא היתה בת דוד ממש כי מעוברת לקחה וילדה‬ ‫היא אהרת ומיכל היא אחרת ישכחו חכמים לומר שמיכל נשכחה‬
‫ואח״כ נילל אבשלום‬ ‫בבית לול יגללת כבת וע״כ נקלאת בתו‬ ‫מפיו של המונה נשיו של המלך א״ל בני כ מ ‪ :‬פעמים אמרתי לך‬
‫בא עליה בהיתל שלא היהה בת לול א״ל ל׳ והלא לא‬ ‫ואמנון‬ ‫שהשטן תתגרה בי שנתחברתי עמך ן״‪.‬ס יודע אהה מפי אביך‬
‫תשש משוס נלה י א״ל בני וכי יש נרה בבית המלך שהרי בזמן‬ ‫אמור כ׳ אני מעי המרמרו ממד ואין ל׳ כת להשיב לך כי אם‬
‫שיסתלק הלם מן החשה הוא הלין הקשה היא טובלת במקוה‬ ‫תרד בכל התורה כולה כדרך זה א ס יהיו כל העולם סופרים‬
‫זי לה לאשה כשפסק למה והגיע‬ ‫ישלאל ונטהלת מן הלין‬ ‫וכל הקניס קילמסים וכל הימים דיי והשמים והארץ קלפים לא‬
‫זמנה ולא ירלה בטבילה כי אין להניח טומאת הלין בבית המלך‪.‬‬ ‫יוכלו לכתיב כוונתך א״ל ר׳ א״כ בחנם אמר איוב היאכל תפל‬
‫היא כ״י ולכן אפי׳ האלמנה צריכה בזה הטהרה בזמנה מיל‬ ‫מבלי מלח ואם יחסר המלח מהבשר הבשר מסריח ואינו נאכל‬
‫טומאת כרה לא בטלה כי אין‬ ‫ולכן אס כל הטומאות בטלו‬ ‫ואס יתקן ויתייבש בלא מלח יאכל בלא ט ע ם וכי הדברים האלו‬
‫חורבה בעולם כמוהו)א״כ תמר טהורה היתהא״ל ל׳ נהי שלא‬ ‫ממני הם הלא מאבי ז״ל הם שלא הניח בשר מבלי יודע תיקון‬
‫היתה אחותה לא מן האב ולא מן האם וגס לא היתה נדה כי‬ ‫מליחתו וכל הדברים שיצא מפיהם עכ״פ נמלחו ונתקנז ויצאו‬
‫אין טומאה בבית המלך ויש אזהרה גדולה א״כ למה שנאה א״ל‬ ‫מפיהם כ׳ לא בחני אמר החכם אס הייתי בהר סיני הייתי שואל‬
‫בני חלילה ששנאה שום שנאה משוס שעבר עליה י אלא ניחא‬ ‫שתי פיות א׳ לדברי חורה יא׳ לדבר מילי דעלמא ואם דבריהם‬
‫נקשרה יעשאתז כרות שפכה א״ל ר׳ ומי לא ירום צעקתו בזה‬ ‫אינה תורה איך היי יכילין להיצ־א מפה קדוש מילי דעלתא‬
‫טומאת נדה אין מניחין בבית המלך ושערות מניחין והלא האשה‬ ‫לכן אמור ואס לא תדע שאל ייאמרו לך ואם‬ ‫לכתבם בספר‬
‫צריכה לבער כל טומאה ממנה ומה שאינו מבערם האיש שהוא‬ ‫אינך רוצה אומר אני ולא מדעתי ומשכל׳ רק אבי ז״ל אמרם ואם‬
‫צדיק מונן ונותן אך האשה אין לקבלם כלל אלא להשתיתם הוא‬ ‫אחה בספיקות רבות ואתה צריך לשאול מהיידעיס * אני בע״ה‬
‫שנא׳ ויצא לך שם בגויס ביופיו־ שלא יהיה להם שערות לבנות‬ ‫אין ל׳ ספק כי מן השמים הכינו לי מקום לדעת ודע כי קב״ה‬
‫ישראל לא בבית השחי ולא בבית הערוה כי צריך הבעל למצוא‬ ‫אמר למשה רבעו ע״ה עלה אלי ההרה ועלה ומצאו שאמר לא‬
‫ומום אין ‪3‬ך‬ ‫אותה מבלי שום טומאה כענין כולך יפה רעיתי‬ ‫ירבה לו נשיס ולא יסור לבבו י ואייל משה רבוני דעלמא האי‬
‫כ״ש המלך שאין טומאה בביתו וא״כ מאין לה שערות לתמל‬ ‫לבבי לבי מבעי׳ וא״ל לב המלך הגשמי יסיר לבו הרוחני‬
‫לעשותו כרות שפכה והזר הדין למה שנאה איל בכי אמת אתה‬ ‫ממצבתו כענין ונשיו הטי את לבבו ימה שלא פירש לו בפירוש‬
‫אומר אבל הכי אמרתי נימא קשרה לו לכתתלה יעשאתו כ ד ו ן‬ ‫כמת יקח הכוונה הוא לא ירבה לו נשים יותר מדא• יותר‬
‫שפכה לכתחלה א״ל ר׳ אם כדין שנאה למה נהרג א״ל הוא‬ ‫מדוגמא העליינה זאס אינו כן •טל את לבבי והנה המלךהמשפט‬
‫הרג את עצמי כי גרם שנסתלק מקדושתו כענין לא יבא כרוו;‬ ‫שהוא הבינה פועל בי׳ ספירות זילת העטרה שנתנה לת״ת והוא‬
‫שפכה כי יצא מדוגמא העליונה וגרס צעקת רביס כעני! ותקת‬ ‫בכנילת כעל יאס המלך רוצה לעשות כענין המלך העומד‬
‫תמר אפר על ראשה וצעקה גדולה נפלה על העולם כי אמרו‬ ‫! ע י ל ם הגשמי היא מלך דוד היא העטרה אשר ע ם •"ב הויות‬
‫לבנות מלכים לסתומות לצניעות הוא כך לפתותו׳)לפרוצות ע ל‬ ‫הבאים אליה מקיום עילם הגשמי ירוצה ג ס הוא שיקיים עולם‬
‫אחת כמה וכמה וגלה בתחבולה מאת המלך וברין היא אשר‪,‬‬ ‫ע ס י״ב נשים כ׳ ההויה באשה כענין ויצאה והיתה וכמו כי‬
‫יודע האמח ונתחייב ונהרג א״ל א״כ חזר הדין מאחר שהשערות‬ ‫שע״י י״ב נשיו יתבודד להשיג בי״ב‬ ‫תהיי! לאיש הרשות בילו‬
‫אין נמצאים בבית המלך כי כולך יפה רעייתי וחוס אין בך א"?‬ ‫הרות והיא השגת המלך ואם ירצה י״ח הם י״ח עולמות וכולם‬
‫תתחייב האשה להשחיתם בתיבות מצית עשה אי בעונש לאו‬ ‫במלך הריחני היא העטרה ורוצה גס המלך להשיג בעולמות׳‬
‫כעין טבילת נדה וא״תאין ה״נ א״כ למה לא יתחייב הבעל‬ ‫ע״י נשים ׳״ח עולמית הלשות בידי ואס הוא רוצה להוסיף על‬
‫והלא גורם‬ ‫להתיר את נדרה כשנדרה שלא לגלת אותו מקים‬ ‫ואם רוצה לעלות‬ ‫׳״ח עול ו׳ נשים נגל ו׳ קצוח הלשוח בילו‬
‫טותא׳בבית המלך יגדול׳מזה אמרו שאינו זקוק להפר לה שאין‬ ‫ע ל מ״ח א״י הו״ה אהי״ה וכולם נכללים בזה השם הלשוח בידו‬
‫השועל מתעפר אלא בעפר פר ר״ל שאין לו עינוי וצער‪.‬‬ ‫האמת אם הוא יוצא מהכללים א״כ חושב מה למעלה ויסור לבו‬
‫מהשערות ואדרבא אין עינוי וצער כטומאה א״ל בני אמת הדב<‬ ‫ע׳׳י מחשבתו וע״י הנשים באים השגות האלו כי באשה באים‬
‫אבל לא נאמר זה ה ה י אלא בגלות שהיא נוטרת כרמי ה ע ‪£‬‬
‫ת ר‬ ‫כילם אייל בני א״כ יש לו לישא ׳״ג להשיג באחל א״ל יי״נ הוא‬
‫שרים וע״כאין הדבר בחובה מ״מ יששכר בהשחתם אבל בזמן‬ ‫בכלל מ״ח א״ל ייקח ע״ב להשיג בשם מע״ב שמית א״ל ל׳ אל‬
‫קיבוץ גלות ישראל לא נמצאת שערות לא בבית השחי ובבית‬ ‫תכני בעוקצך כי איני מקבל שום תכה שכל השגת כולם מהמת‬
‫א״ל ל׳ ולמה לא ירבה לו סוסים א״לגרמינן‬ ‫עריה כלל‬ ‫הוא שם בן מ״ת א״י הו״ה אהי״ה וכולם נכללים בזה השם ואס‬
‫מההוא שמרבה לו סיסים א״כ מחזיק מצרים החיצונית זהו ולא‬ ‫יצא מזה יצא ממחיצתו הלא תראה שלמה יצא והטו לבבו )מה‬
‫ישיב ה ע ם מ צ ר י א״ל א״כ יכתוב ולא ירבה סוסי׳ מאי לו א״ל‬
‫מה‬ ‫שארז״ל היא עגלה היא מיכל אמת הוא כך כי המלך לא נשא‬
‫אס לא יאמר לו א״כ אומר אני שלא ירכב כלל וכלל יא״כ יש‪10‬‬ ‫בפרט ז׳נשים כמי שאמרתי שהעט׳היא בעולת בעל אבל בכלל‬
‫ומלת לו פונה‬ ‫מה תהא עליהם לכן אמר לא ירבה לו סוסים‬ ‫איןלעכב שז׳בכל׳המ״ת ומה שכתו׳ ולמיכל בת שאול לא הי׳ לה‬
‫פנים‬ ‫ב‬ ‫לה‬
‫עליז כי מפי אני ז״ל •צא הדבל יובל היוצא מפיו ‪50‬ןלן יוצא מפי‬ ‫הניס ואחור זה״ק ל!( ירבה לי‪.‬כל• שלא יוציא השפע לחיץ ופונה‬
‫שכינה ועל עתה לא ילעת שהקו בתוך שמו א״ל לא ידעתי חייל‬ ‫גם לאחור לוי‪ ,‬סיסים הטונה כלי מרכבתו תהיה לו הוא ישראל‬
‫ל׳ נכנס כעטרה ונסתר שכן שי״ן מ״סוי׳ו הנעלס עילהק״ו‬ ‫הגשמי שהוא מרכבת העטרה ולכן תיבת לו בין ירבה לסוסים‬
‫והנה קו כתוך שמו א״ל כני לכריך מתייס את הנפש ואס׳ שימש‬ ‫ממקומו אבארהו בע*ה ונשוב לעניניט א״ל ר׳ המתן מעט אין‬
‫דכרים לתריס אמור אותם אייל ר׳ ד ע ל־ שהקו הוא יהו״ה‬ ‫חכבין על סוסו ואיןיושבין על כסאו וא־ן משתמשי׳ בשרביטו‬
‫כשנםתר כשמו ירד בי״ב הויות זהו פ לק׳ הקו הוא שעולה י״כ‬ ‫א״ל• ס ו ס המלך מאי ניהז תכמת אלהים מי רוכב עליו מי‬
‫ואז העטלה הנקלאת שמי‪.‬מלימה קילה לומר אחיל ולה־ שמו‬ ‫שלרגלה יק המלך הוא עלת העלת וכן הכסא ואין משתמשין‬
‫שכן שעי כמ׳יק עולה אח״ל לאה דבי ז״ל שאני שמת כסירית‬ ‫בשרביטו של מלך אלא מלך אחר א״ל ד׳ א״כ אבישג ה שימית‬
‫התורה הקרושה והוסיף לומר לי לבר גלול תאר מאל אייל בני‬ ‫^לכ׳ויבקשי נער׳יפה את אביש׳השונמי׳וכתי׳ותה׳ למלךסוכנ׳‬
‫אמור אותו אייל ר׳ ראית מימיך ללכת הגל אצל האדם הנקרא‬ ‫^ ״ כ מותרת לשלמה בט א״ל אין ה״נ לשלמה מותרת ולאדוניהו‬
‫הוא א״ל האדם הולך אצל הגל א״ל ר' רע לך הה' לקח פניו‬
‫שהוא הדיוט אסורה אייל נהי שהוא מלך מ״מ סיכנתאביו מי‬
‫ואחריו ונעשה י״ה והו׳ לקח פניו ואחריו ונעשה י״ח ינתחבר‬
‫סותרה לו א״ל כתיב והמלך לא ידעה רק משרתת המלך ולא‬
‫י״ה ע ם י״ה ונעשה ג׳׳ל הנה הגל תיו כו״א * י אמר ליה‬
‫קדשה אייל אי הכי מאי נפקא מינה פשיטא דמיתרת אייל בני‬
‫וכ‬ ‫והא׳ אמר ליה אין לא׳ זו הדרך א״ל אס כן יכת‬
‫אפ״ה אסורה להדיוט משוס שכבר נשתעבד׳תהת המלך ושמשה‬
‫הו׳ כלא ‪;v‬׳ כי אין לו צורך לא׳ א׳ינ בוודאי שוס דבר ידעת‬
‫את המלך אסורה להדיוט א״ל א״כ העני אדוניהו מ ‪ :‬חטא‬
‫נזה והמור אותו א״ל לא ידעהי דבר מ״מ קשה לי א״ל ח״כ שי‪0‬‬
‫אחר שלא קדשה ולא בא עליה מותרת אף להדיוט דפלגש היא‬
‫דברי יאזניך וידך לפיך ולא הפרנס בדבר כלל ודע שאין הכסא‬
‫ופלגש מימרת להדיוט ולא זאת שלא נתן לו המיתר אלא שהרגו‬
‫שלס ואין השם שלם אם לא שיתחבר הא׳ ע ם נ ס ועם ׳׳׳ה‬
‫שומו שמיס על זאת אפי׳ שהי׳ אשורה לו ולחהיהרג כ״ש‬
‫שהאי משליס הכסא והו׳ משל יס הי״ה ו״ז נשלם כס׳׳א יהו״ת‬
‫שמיתרת הא אמרינן לאו שאין בו מעשה אין ליקין עליו וכאן‬
‫וע״כ נק׳ הו׳׳א ואס יש לך דברים ימוד אותם אייל בני נסתתמו‬
‫לא לאו ולא מעשה ולא חץב מיתה ולמה יהרג יעיד מאי החי‬
‫דברי‪ :‬נ ק ר א י ם הוא ובית דינו א״ל בני עטרה הוא ב״ד של‬
‫לקאמר חי ה׳ וכי מי חייבו לישבע א״ל בני מי סדרת שאין‬
‫ת״ת ופועלת כל דבר ועל ידה העולם נידון ‪.‬א״ל ר׳ וידעת‬
‫הפרש בין פלגש לפלגש פלגש החיצוניח כשמת המלך מיתרת‬
‫י בזה איזה כוונה יותר ממה שימרת אייל לא אייל דע לך מי‬
‫אף להדיוט פלגש פנימיות כעין אבישג אסירה וראה והבן כי‬
‫שהוא מ ז ו ג ע בשכל יתפייס בדבריך וכי בעלי העבודה גסיס‬
‫אדוניהו רצה למלוך על ישראל בלא רצון אביו ונתחייב הריגה‬
‫בשכל היו ואמרו בלשון משיבש יאמרו הוא ודינו אייל כני היינו‬
‫ועתה הוא הדיוט וכיון למנוע השפע מלרדת במלכות שלמה כי‬
‫הך י מ״ל בתים היו בינים בלא בדיל ומחלק א״כ מה קיום‬
‫ומה יופי הי׳ בדת ההוא ואמרו בית דינו ולא תקנוה־ וכמדומה‬ ‫ההדיוט אין לו כס לתת לפלגש המלך ושלמה היה חכם גדול‬
‫הבית הזה והשמות האלי מאביהם ומתשפהותיהם ירשו אותם‬ ‫ואתר חי ה׳ ילא כמחשבתו וימות הוא מרה כנגד מרה חייל ר׳‬
‫חלילה כי קב״ה אמר למשה יאיןהדבירק כ״ס הבית שהוא מלא‬ ‫צלגש פנימית מה הוא א״לכל המדיח כולם נקראים מלךוהדיוט‬
‫כל טוב יאמר לי אבי ז״ל דיני של ת״ת הוא הפח׳׳ד ינק׳ ב״ל‬ ‫ואשה ופלגש‪ .‬א״ל די לי כזה ונחזור לדברינו ונקר׳ מלך שאם‬
‫הגדול ודן מה שלמט׳ ממנו וכשם שהבית הזה הוא בית של ת״ת‬ ‫תמלאהו מ״ם למ״ד כ״ף וקח אותית שניות ממ״ף שהוא ׳הו״ה‬
‫כן הוא בית שלפחד ר״ל הוא בית'של דינו ובהיות דינו שהוא‬ ‫כעין י׳ פעמים ה׳ ה׳ פעמים י׳ ז׳ פעמים ה׳ ה׳ פעמים ו׳‬
‫הפחד בבית אז יקרא כ״ר‪.‬וראיה ל ד הגדול יכם הפחד שהחסר‬ ‫הרי כאן ממ״ף ועולה ע״ץ והנה מלך אותיות שניות שלו עולין‬
‫דן באזהי דין ‪.‬וכשהיא יורד כעטרה אז נק׳ ל ד של כ״ג• שכן‬ ‫יהז״ה א״כ הוא מלך הוא יטיי׳ה עץ החיים וזהו שהכל רצים‬
‫בית דיני במ״ק עולה כ״ג וקראים הוי׳א והי״א יא״לבני‬ ‫לראות את המלך הגשמי שהוא ליגמא והלין ניחן ואם תרצה‬
‫שניהם כח אחד עולים א״לר׳ הוא היא שם שלע״ב שכשם‬ ‫ללעת מעלת המלך ע ם המלכ׳כתב׳זה על גכי זה מ ל ך צרף‬
‫שהדה מתגלגל בצירופו ע״ב כן הו״א אייל בכי !הידבר טמא‬ ‫הה׳ שלמלכה ע ם ה מ ׳ של מלך ועולה יוד הא מ ל כ ה וא״ו‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫אייל ר׳ אינך מזדה לי יהויה הוא הת״ת והיא הנק׳ הת״ת א ס‬ ‫הא צרף הה׳ של מלכה ע ם הל׳ של מלך והוא ה׳׳ל צרף הה׳‬
‫לא יהיה זה כעי זה א״כ למה נקר׳ הוא א״ל בני"ואמיר א״ל‬ ‫לול מלכה ע ם הר׳ שלמלך ושבה׳כת״ק וראה עתה והבן‬
‫אומר ושים יד לפה כי מפי אבי ז״ל הוא ה׳ פעמים וי׳ ו״פ ה׳‬ ‫התחברות הה׳ ע ם אות מ׳ ממלך נעשים יו״ד ה״א ואיי׳ו ה״א‬
‫א׳ פ ע ם ו׳ו״פ א׳ הלי כאן ע״ב ״ דאה והבן קדושת הו״א כמה‬ ‫צ צ ס אחד ע ם המלך ועלתה בבינה וזהי ה״ל ה׳ לל׳ ר״ל ה׳‬
‫גדול א׳׳לר׳ אחד שנתגלגל ועלה כע״ב מדריגות גדולו׳ככהר‬ ‫אחרון לל׳ שהיא הבינה ואח״כ נתן לה כת להשתמש ת״ק שנה‬
‫בך״ב אותיות‪.‬האורה א״ל זה עתה התימא הגדול אייל ר׳ אינו‬ ‫בשמיטה אח׳ לי׳ל בכי מאביך זקני והוא אבי קבלתי זה צרף‬
‫תימא 'כי מפי אבי ז״ל יצאו ה ל כ ד ס ודע והבן הפ׳יא אפ״ה‬ ‫ל של מלכה ע ם מ׳ של מלך והיא ס ׳ היא בינה סמך ט;ילם‬
‫ופ״א אפ״ו הרי כאן ך״ב אותיות התורה אשר ב״ך אתפאר הכה‬ ‫צרף כ׳ של מלכה ע ם ל׳ של מלך‪ .‬והוא נ׳ הנה עלתה בסמך‬
‫הוכתר ‪;3‬״ב אוהיו׳ ההור׳איי׳ל ר׳ ראה והבן כמה בתים כונה‬ ‫וזכתה בכ׳ שערי בינה צרף כ׳ של מלכה ע ם כ׳ של מלך ועולה‬
‫הנה בונה ששה ועולים ע״ב ראה יוה עשה השם הזה ביה ו׳‬ ‫גואל ראה עתה נעשית ג ם גואל א״ל ר׳ אבל אני קבלתי מאבי‬
‫י‬
‫הוא‬ ‫בתים ונתפס מבית לבית ועולה בע״ב שכל אלו כבתים‬ ‫ז״ל צרף ל׳ של מלכה ע ם המ׳ של מלך והוא ע ׳ נתחברה ע ם‬
‫עולים ע׳׳ב אז הג׳ אבנים שהם הו״א נחלקי לי״ח ורןא‬ ‫המלך ונעשית מלכה על ע ׳ שרים צרף ל׳ של מלכה ע ם ל׳‬
‫אבנים וצעקו כולם ואמרו ח׳ ה׳ שנתפס מבית לבית ‪ ,‬א ה ו‬ ‫שלמלך ועילה אהי״הראשין אהי״ה אחרון ות״יור״ל אחר‬
‫אות‬ ‫ועולה ע״ב וכשלקה המעלו׳ האלו לקח מכל בית ובית‬ ‫שנעשית מלכה בע׳ שרים היא אומרת ח״י אהיה ראשון נותן‬
‫ואה‬ ‫שכל אחד עולה ע״ב ועלו תל״ב יהיו לו י״ח אבנים •י‬ ‫כח וממשלה לאהי״ה האחרון ונקראים ה ו א ו ש מ ו ראה והבן‬
‫האן‬ ‫והוצרך חציים וחלקם בשום וצרפס ע ם תל״ב ועלו‬ ‫^ א ה שמו על‪ .‬שכהה ממנו י״ה ברבוע ו״ה ברביע עולה שמו‬
‫אמת והנה ראה בעיניך ר׳ הוא אמת הוא אהי׳ ר״ל היא אמת‬ ‫ואס תהפכהו הוא שו״ם שהבינה חומרת שום תשים עליך מלך‬
‫בת״ק אהי״ה חיותו של הו״א הנק׳ ת״ת א״ל בני עתה ידעת•‬ ‫הואהת״ת א״ל ר׳ ואשים למה נכתב א״ל שום העטרה את‬
‫שאני חי בעוה״ב שיצא מחלצי בן כמוך א״ל עדיין מה שמעת‬ ‫המלך עליה תשים אתה ישראל אתהעטרה עליך והוא מתהפך‬
‫מפ׳ בראשית לא יצאנו במצות לא נכנסנו אבל אם •עזרני‬ ‫ומ*ש שאם יגרוסהחטא מש הו׳ שהוא מלך מן המלכה ותשוב‬
‫אלהיםאזתשתע ותראה מת כוחי גדול בנסתרות אלהינו א״ל‬ ‫המלצה פלגש והפלגש מלכה א״ל ר׳ תרצה ללאות איך הקו הוא‬
‫בני‬ ‫&וךשתו א״ל בני דבר גדול הוא זה א״ל אראך ולא תוכל לרבר‬
‫עא‬ ‫‪. .‬‬ ‫‪r‬‬ ‫הקנה‬ ‫ס‪3‬ר‬
‫אין היא יהו״ה מצענע אח האורה או האירה מנעגע את יהויה‬ ‫בני והיא למה כק׳ הי״א א״ל ו ׳ ילל( רא<ת היא תוך הי״א א״ל‬
‫אייל ר׳ התורה מ נ ע נ ע ה׳ אייל ימי אמיר לי איך הוא א״ל תורה‬ ‫א יהלך הא׳ והיציאה ממני א״ל‬ ‫לא א*ל ר׳ הלכה ונסתרה‬
‫מ‬
‫קדומה חכמת אלהים מנענע את התפארת הנקרא יהו״ה שק‬ ‫בני שתא עד עתה שהיית• מרכר ואתה היית שותק מנעתי כר‬
‫יהו״ה נקזדו שכ״א חול״ס קמ״ץ ועזליס תור״ה זהו ז״ה שמ*‬ ‫א״ל ר׳ לא אייל כני ואיך היא נסתרה בהוא א״ל נעלם ה׳ הוא‬
‫זז״ה זכר״י העולים תירה ועתה נהלק ׳הו״ה ששמי רומז בעט׳ י‬ ‫הרי י״י עוליס היא נתחבר הא׳ של הוא‬ ‫י׳ נעלם ו׳ הוא ו׳‬
‫וזכרי רומז בתפארת ׳״ה נקראת עטרה ז״ה נקרא התפארת‬ ‫והוציאה מכלל שהוא הנעלם היא תה״ו שהיא הי״א'כי'עם הא׳‬
‫צרוף י״ה ע ם שמי ועולים שס״ה ו״ה ע ם זכר• ועילה רמ״ח‬ ‫הוא י״ז הנה שיצאה ראה עתה והבן שאינה תניחה מכללה כלל‬
‫והנה שס״ה צא תעשה בי״ה שמי והרמי׳ת מצות עשה בו׳׳ה‬ ‫היא ה׳ פעמים י׳ י״פ ה׳ א׳ פעם י׳י״פ א׳ הרי כאן ק״כ הנה‬
‫זכני צרפס כילם והס הרי״ג י ראה והבן האב שהוא החכמה‬ ‫שניהם ק״ק כענין ל ף ק׳ והנה צורתו כצורתו שזה ק׳ וזאת ק׳‬
‫והיא תירה קדומה מנענע את הת״ת הוא בנו הנקרא יהו״ה‬ ‫איל ר׳ היא היתה ע ם הסנהררין ועיי׳כ אמת עמהם ואי נ ם‬
‫מלמדו ת־י״ג מצית עשה ולא תעשה ושניהם כלולים זהי ה‪$5‬‬ ‫באים לכלל טעות י וראה והכן מד עשתה הבת לאם לא הניחה‬
‫חייב ללמוד את כנו תורה שנ‪$‬מ׳ ולמדתם אותם את כניכס וזהו‬ ‫לח יות יו תר מתשכינה אייל עמוקים הם דבריך ופרש אותם •‬
‫אשר אזמר לן שהלני אבי ז״ל ושאלתי קמיה קוב״ה ושלח אלי‬ ‫אייל היא נקראת כת בתו של אברהם אבינו עליו השלום ושרה‬
‫מלאך יאמר לי יכל מה ששאלתי) ונכנסתי אל אבי ז״כ וספרתי‬ ‫אשת אברהם היא האס והי״א היא הבת היא האס ולא היה חיי‬
‫לו שהשיבו לי יתפשט זחכקנ׳ ינשקני וברכני ואמר אשריכם‬ ‫שרה רק בחשבון מלואה של הי״א ה״א י׳ אלף הרי כמן מאה‬
‫אברהם יצחק)יעקב שיצא זה מחלציכס ולא אמר אשריך קנה‬ ‫ועשרים ושבע שנים א״ל כני ומילוי הי׳ היכן היא אייל ו״ד‬
‫ושאלתי אותו ואמר לי אתה)אביך תלמדו חורה לפניהם ו ת מ ו‬ ‫הם ד״ו פרציפיס שניהם גוזרים ונקראים השם הגדול השם‬
‫מהם זבן עשר שנים הייתי אז • וראה והבן מה ששאלתי ימה‬ ‫הנכבד א״ל בני אס אמר לך אביך סודות נעלמות באלו השמות‬
‫אמר לי אמרתי ל‪ 1‬יהי״ה בציריפו עולה ע״ב והוי״ה עולה נ״ח‬ ‫אמור אותם וא״ל על שהו׳'מתגלגל ועולה במ״ח ו א ה י ״ ה‬
‫ר״ל ה׳ ה״ו הי״ה הוה״י מה רומזים הצירופים האלו ואמר לי‬ ‫נקרא הגדול שכן הגמ״ל בגימטריא מ״‪,‬־ וכמ״ק אהי״ה • וראה‬
‫אדנ״י ינד״א והנה צרוף ישר וצרוף מהיפך עולה אדנ״י ישר•‬ ‫והבןשאם תהפכהו היא גרול׳׳ה וכתיב לך ה׳הגדולה וראה יוה‬
‫אדנ״י מהופך ואס תצרף ע״ב נ״ח אלנ״י ינד׳׳א עולים ס״ל‬ ‫•‬ ‫עושה האשה על שהיא מקבלת האש הגדילה‬
‫ך‬
‫זהו סרו מהר מן הדרך אשר הוא מ״ן וצ״ף א״כ סר צילם‬ ‫?•יי׳‬ ‫באף נקרא הנכבד שהיא בגימטרי׳ א״ף וכהזב‬
‫מעליהם ואלילי משה רבינו שעמד עליהם היו נאבדים יכלים ‪.‬‬ ‫ד‬ ‫ג‬ ‫ג‬
‫׳‬ ‫^‬‫נ‬ ‫ה‬
‫ה ג ד ו ל ה נ כ ב ד זה על גבי זה‬
‫ה ה‬
‫כרגע וי יי אזי)איי למי שאינו רידף להשיג ולדעת סחרי חורה‬ ‫ע ם הה׳ הוא י׳ וצרוף ג׳ ע ם נ׳ הוא ג״ן הנה טיול גדול הגן‬
‫שהרי הס כרו מ! הדרך ובחרו להם האש לישרף בחיכה יאלילן‬ ‫ע ם הי׳ והי׳ ע ם הגן א״ל ר׳ ראה כשהי׳ בגן אז פושט צורה‬
‫משה היי נשרפים ואפיה בעבור שהיו משיגים בסתרי תורה זכו‬ ‫ולובש צורה שאס תחליף ה״ה בא״ת ב״ש והיא צ״צ ואס תחליף‬
‫להיותם ע ם משה ולא הזיקם עונם • ראה והכן משה וששים‬ ‫»״ן היא ר״ט צרוף צ״נ ע ם ר״ט והוא פש״ט ר״ל פשט צורת‬
‫רנוא א״ל ר׳ חזיר חזור יפה מכלזור שנאמר והחכמה מאיי׳ן‬ ‫י הדין שהיה שפ״ט ולבש צורת רחמים וזה שנשאר מהנככל‬
‫מאיי׳ן בגי׳ ל א שאיני דומה שונה הלכותיו ק״א פעמים ןלמי‬ ‫כב״ר כהסתלק הנ׳ ממנו וכב״ד בגימטריא יהו ״ה י יראה‬
‫ששונה ק׳ פעמים לכד ואומר לך דבר אהד שכל הגאולות מכח‬ ‫ןהכן ירדו העשר‪ .‬כג״ן ולוכש צורת הרחמים שהוא יהו״ה •‬
‫הנינה יע״י תפארת והעטר׳ ודע כ׳ חצי אדניי נחלק ל פ ע מ י ׳‬ ‫ו;נשאר מהגדו״ל בהסתלק הג׳ ממנו הוא דו״ל עולה ׳‬
‫ח‬
‫ובשני חלקים אמרי להם קום בגלות מצרים נחלקה ובגלות‬ ‫ן־נצטייר כ״ו והנה הכל ברחמים ונקראים ׳ה״וה א ד ״ ‪.‬‬
‫נ‬
‫שחנו בה נחלקה כי כשהיא מבלי חילוק אינו יורד בגלות שהר‬ ‫הי ״ה רחמים אדנ״י דין א״ל ר' דרדקי דכי רב יודעים זה א״ל‬
‫י‬ ‫כתיב כי שמי בקרבי א״ל בני אמיר ־א״ל חצי אדנ״י היא ל״‪3‬‬ ‫שמע מאמר אבי ז״ל שהק׳ לבדו הוא יהו״ה ויהו״ה עילה ק׳‬
‫וחצי והיתה נגלות ובהשלמת הגלות אמרו לה קוים בתל*ו‬ ‫ןאהי״ה והנה אהי״ה יהו״ה כי נצרף הי׳ ע ם חביריו יעלהע״ב‬
‫ישראל שבתוך המכה הואהרפיאה ‪.‬שכן ל״ב וחצי עולה קו״ם‬ ‫כזה י׳ י״ה יה״ו יהו׳״ה הרי כאן ע״ב נצרף הה׳ עםחביריי‬
‫וכל הצרות מצד חילוק הנחות והנה כל הגאולות בחצי ממשלת‬ ‫כזה ה׳ ה״ו הו״ה הרי כאן ל״ב נצרף הו ׳ ע ם הביריז כזה ו׳‬
‫הכתר ואמר שבחצי ממשלת הכתר נגאלו והם ר״ן שנה ואמרת‬ ‫ו״ה הרי כאן י״ז חברו ע״ב ל״ב י״ז ועולים קכ״א הרי כיין‬
‫צי שנפש ממתיבתא דרקיע בישר־ והאמת היא כן כ׳ אילן גדול‬ ‫א י ״ יהז״ה ט הק לבדו הוא יהו״ה ״ א״ל בני היאך‬ ‫ה‬ ‫ה‬
‫אמרו וגם חתה היית תאב לשמוע הבשורה ולא חששת לחקור‬ ‫הק׳ לבדו יהו״ה אי׳ל ר׳ מא׳ עד י׳ קתס לזוגות א ב ג ד ה ן‬
‫אחריו ולדעת אס האמת הוא כך ט כשבשרך איך קבלת דבריו‬ ‫וח ט י והם ה׳ זוגות יבקש ותמשש כתה פעמים תמצא חצי‬
‫שהוא ‪ p‬כימ שאמר ואפי׳ שהיא מלאך רצה לעשות לך שמחה‬ ‫השם שהוא י״ה באלו ה׳ זוגות לא תמצא רק ג׳ פעמים ׳*ה‬
‫בלב ט ח ט ב אהה לפני השם א׳׳ל בני א״ל כתר בא׳ית ב״ש‬ ‫כי ז״ח ה ס י״ה י״ה הס ׳״ה ט״ו הם יי׳ה הרי כאן ז״ח ט״ו י״ה‬
‫גא׳יל אייל אמת הראיה הוא ראיה אבל היה לך לבקש ט ע נ ת‬ ‫שהם ג׳ פעמים י״ה ולא תמצא בנורה אחרת ובצירוף אחר אם‬
‫ברי על עני ן החצאין שאמר שיגאל בחצי ממשלתו כי הראייה‬ ‫ה‬ ‫תשקלם אלף פעמים רק אלו שהם ג ‪ /‬פ ע מ י ם יי׳ה ועולים מ ״‬
‫הוא לענין שנג!י׳ בממשלתו ה א ראיי׳אנל לחצי ממשלתו הראי*׳‬ ‫הנה חצי השם מ״ה • קח העשר *ותיור‪ .‬בפנים אחרים כאלו‬
‫הוא שבורה כחרס הנשבר שאיןלה תקנה ט עוד אני אומר בסוף‬ ‫איי ב ט גה ח ה ו וכל אחד מאלו עילה ו״ה והד ה׳ פעמיי‬
‫ממשלתי מ א נגאל א״ל ומקמי קב״ה מצא דבר שאינו מתקיים‬ ‫ו״ה עולה נ״ה צרפהו ע ם מ״ה שיצא לך מי״ה והס מ״ה נ״ה‬
‫חלילה א״ל ר׳ ומקמי קזב״ה יאמר פן ינחם ה ע ם אלא פן לא‬ ‫ועולים ק׳ הנה הוי״ה עילה ק' אס כן יהו״ה שנצרף ועלה ג׳‬
‫נ ח נ ס אמרי כמקים לא ה״נ לא בחנם אמר לך המבשר ואייה‬ ‫העמים ועילה קכ׳׳א הוי'‪ .‬יהו״ה אהי״ה •י ה י מ ת קו׳׳ף מלא הוא‬
‫גדולה וחזקה לענין הגאולה לחצאין או כעכור שלא שאלת‬ ‫רבוע יהז״ה זהוא מ״ן ויאכלו כני ישראל את המן הוא זיו‬
‫ממני כתכראיה ומנין או כעבור שלא היה שעה הראויה או‬ ‫השטנה כ׳ אין מן בעולם כמי זיו השכינה א״ל כני אמרת לי‬
‫נ ע נ י י של" טית כדאי לשמזע אז הראייה ט אין הדבר רק‬ ‫שהוא מ״ן איך היא מן אייל חייך כך היא מ״ם נו״ן היא רביע‬
‫להשליך דיבור)לא להחזיקו א״ל בני ושמא שמעת מאביך ז״ל"‬ ‫׳הו״ה ועל שהיא מתיק להיך נקרא מ״ן ןע״כ אני נשכע לך‬
‫דבר א״ל אתה דברת ע ם רותח קדישא ולא בקשת כתב ראייה‬ ‫• שרבקה אזהכת את יעקכ שכן מ״ן הוא קפ״ו ועולים יעק״כ וד׳‬
‫ומנין ואני מה הייתי שומע בדבר זה האמת הדי! עמך שהיית‬ ‫תרצה לדעת מה איד לי אבי ז״ל ד ע לך בני‬ ‫שטה דבקה ־‬
‫יהאטלך‬ ‫רעכמכל וכל‬ ‫‪ .‬שהשירה ת נ ע נ ע שם העצם הוא יט״ה א״ל בני א מ ד אוחו לי‬
‫א‬ ‫לו‬
‫םפד‬
‫לח איןקינ׳מהםו־יבשקומ מהםללמ׳כיאמרקראוכי יותןמים‬ ‫‪.‬מאכילך לנרמוענ‪1‬ומיל*בעת ומ״מ זה ת ד ע באמת שאני‬
‫ע ל זרע לא למעט היבש קאמר אלאיהט אמר א״צ לגמו היבש‬ ‫שהייתי שנע היית• מבקש ממט מ י ס טיגון שאין מניחין ממנו‬
‫שמקבל‪,‬טומאה אלא אף שנפל עליו מ ש שהדין טחן שכל דבר‬ ‫פאה בקערה כי הוא ערב ומתוק להיך א״ל מתוך דברך אני‬
‫שנפל עליו מים שלא יטמא •מכת המים שנפל עליו אפייה־ מקבל‬ ‫מכיר שאמה יורע כל דבר והכתב והראייה בידך א״ל ד ע לך‬
‫טולרזה א״טכ״ש שלא לקחת מהם יבש והת־מא גדולה על‬ ‫שבן י״ב ישנים הייתי וראיתי בחלומי שבא אבי ז״ל והמר לי‬
‫הברייתא שאמר בן חבר ה ל ך אצל אבי אמיע״ה ואין אביו חושש‬ ‫התרחק מן העיר שנים עשר מילין ויהי בבוקר ותפעם רוחי‬
‫שמא יאכילנו טהרות י ם יודע שיאכילט טהרות ה ד זה אסור‬ ‫ואמרתז בי לא דבר רק הוא ויצאתי בחוץ כאשר אמר לי ומיד‬
‫מדרס לפרושים ומי יחף שהי׳ בעל הברייתא הנה והייתי שואלו‬ ‫ראיתי חתיכה ענן ככף יד יורד אלי ויבקע הענן ויצא אדם‬
‫מה ה ם הדברי׳להוציא חורבה בעולם שכל הלומד יו הברית'‬ ‫מתוכה הדור פ״ים מאד מאד ואמרתי שמא הוא ילול אשה‪ .‬צי‬
‫או ישבשנה או יניח למולו‪ .‬לגמרי ויאמר הכל הבל ‪-‬ויבצול מן‬ ‫ידעתי שהולט׳ וטסים ע ם העננים ע״י השבעת שם והשבעתיו‬
‫התירה ובעל הבריית׳ יתן הרין בחקוס הזהשהואגורס שעכ״ס‬ ‫ואייל לא תירא ולא תחת ט זיקינך שלחני אליך לבשריך על ענין‬
‫שכל הדברים נשקלים במשקל ישו‪ .‬שלא ׳כבל אחל עלחבירו‬ ‫הגאולה ועל עניניה וכמה פעמים שאלתי לאבי ז״ל על הראייה‬
‫וזה העני ישקול במשקל ישר ‪ -‬ואז יאמר מילאה מי שמע כזה‬ ‫זו ולא עלה בידו ומיד שראיתי המבשר הזה זכרתי את השאלות‬
‫דברים התהופכיס בלי‪ ,‬ברירה שהרי אומר אם ׳יולע שיאכילנו‬ ‫ששאלתי לאב• ז״ל וזיינתי א״ ע ואמרתי לו אמוילי הגאול׳הזאת‬
‫טהרות הלי בגליו מלרס לפרושים מכלל דבריו נראה בשיא‬ ‫אימתי הוא ואמר לי בחצי ממשלת הכתר שהם ריין שנה ואמרתי‬
‫יאכילנו טהרות אין היששין‪-‬זניחוש שמא יתארה אצל ע״ה ויטמא‪-‬‬ ‫לו ישלךרא״הבזה ואמר ל׳ כת״רכח״תביישגא״ל זהו‬
‫‪4‬‬
‫וישוב לביתו של אביו ויטמא הטהרות ולמה לא‪-‬ניחוש בשמא‬ ‫שמברכין בכל יום במתיבתא דרקיע בא״יגאל ישראל ומיד‬
‫יאכילנו ואם תרצ׳ לומר ספק טומאה לקולא כבר ידעת שגוזרין‬ ‫אמרתי לו אמת אמרת שנגאל בסוף' ממשלת כתר א״ל לא אלא‬
‫גזירות וגודרין גללים א״כ יגזול בשמא כד• שלא יתארה אצל‬ ‫גתצי ממשלתו א״ל אדוני למת נכתבבאלפ״אבית״א א' בראש‬
‫ע״ה זקינו‪ .‬ןא״היאין מש־בין את ההד אחר מותו א״כ אשאל את‬ ‫\ת׳ בסוף ימ׳ באמצע וא״ל לומר שהוא אמ״ת וא״ל א״כ יישר‬
‫הארי אשר לפני • אמרח לי• בראשית ברא אלהיס ‪.‬ונשאת'ונסת‬ ‫כ ח ך תן לי ראיה שאמת אתך ומיד אמר לי בזמן הגאולה יאמר‬
‫ואמרת בראשית האציל את אלהיס וא״אשאין לךשטר בסרגזך‬ ‫חי יהז״ה‪:.‬והוא בר״ן שנים לממשלת הכתר ולא אמרתי גאל‪.‬בלא‬
‫אלא שאיני מאמין שיהיה בחיהמיו ‪.‬וא״כ שטר בלא עדים ולאו‬ ‫נעלמיו רק‪.‬עםנעלמיו שהוא גימ׳׳ל אל״ף למ״ד ועולים ח״י‬
‫כלו׳היא שאיןהשטר מתקיי׳^א בחותמיו ואלרביאנ‪-‬אומיגראשי*‬ ‫ריין י וע!ל אמרתי לו מאמת באת ואמה אמרת וברוך השם‬
‫ברא אלהיס ר״ל ראשית מי בראו >'היס ורח־יתי גדולה שאלה*׳‬ ‫שיצאנו מזההמבוכה א״ל בני החייתני בדבריך אייל בני ולמה לא‬
‫ברא הכל ברא גם‪.‬בראשיתואלהיס הוא למעלה מבראשית ואין‬ ‫שאלת למה אינו ממהר הקב״ה את הגאולה אייל עמי הארצות‬
‫להשיב א״כ יאמר ראשית ברא חלהים כי בא הב׳ לומראלהים •‬ ‫גורמים שמבטלים התורה ומבטלים מצות ה׳ א״ל בני אם‬
‫הוא ראשון לאצילות וראשית הוא שני ו מ נ י לפניך וענני י יעו־‬ ‫‪.‬שמעת מאטך ז״ל בעמי הארץ מ ה ט י ב ו ־ אייל ר' אלילי לא‬
‫מאריה דאברהס עשית פרד״ס ולקחת ענף וענף אחד הר יאחד‬ ‫שמעתי עליהם סוד פחיתו׳ וגריעות לא הייתי מקללם א״ל בני‬
‫מחוק אחל טוב וא׳ ל ע אתל מזת וא׳ חיים א׳ אש ואהל מים‬ ‫ידעתי שהם הורגי׳אותנו בגנות א״לר׳ ה״ך שים דברי באזניך‬
‫והרכבת אותם ועשית ייצא מהם אילן בפרדס והוא מורכב מזה‬ ‫‪.‬ותבין עניינם תנן המקבל עליו להיות חבר בטהרות וזהו פיוש‬
‫ומזה יל׳ צןית לא תרביע בהמתך כלאים שדך לא תזרע כלאי©‬ ‫;הואיל וקבל עליו להיות פרוש אינו מוכר לעם הארץ לח ויבש‬
‫ורואה אני לבוני דעלמאשהיאמץ שלא במינו שהד זה ממית‬ ‫‪.‬ואינו לוקח מ ע ם האר ץ לח ואינו מתארח אצל ע״ה ואינו יקבל‬
‫וזה מחיה היש ציין והפוכו כמוהו ואתה אמת וגזירת־ אמת‬ ‫אותו בביקו בכסותו ר׳ יהודה אומר אף לא מגדל בהמה דקה‬
‫מ״מ ראה חכמיו אשר מכרתנו בידם י ואמרת לא תסור׳ מכל‬ ‫ולא יהא פרוץ בנדרים וג׳שחוק ולא מטמא למתים ומשמש בבית‬
‫הדברים אשר יגידו לך‪.‬ימין ושמאל ובאו ואמרו הזאב והכלב‬ ‫'המדרש־ אייל לא גאו אלו לכלל טהרות שאין עניינם כלים‬
‫‪.‬כלב כופרי והשועל העיזים והצבאים ־היעלים ה; מין חיה‬ ‫בטהרות א״ל בני למה אינו מוכר לח ויבש א׳יל ר׳ אין מאכילץ‬
‫והרחלים והסים והפרד הפרד וכחמור החמור והערוד אע״פ‬ ‫ע״ה טהרות כדתניא בתיסנלת׳ ע״ה שאמר לחבירו חן לי ככר‬
‫שד! מים זה לזה כלאים זה בזה ע ד שבא ר״מ ואתר כלב קטן‬ ‫זה ואוכלנו יין זה ואשתהו לאיתן לו שאיןמוסרין טהרות לע״ה‬
‫והוא כעין שועל ונק׳כלב טפרי הוי כלאים ע ם כלב גדול ע ד‬ ‫א׳׳ל גני אמרת שאין לוקח ממנו לת מכלל דבש לוקח ממנו‬
‫‪.‬שארז״לשיש הרבעהגםרחיותהים * גםאמרז״לאין מרטבין‬ ‫‪.‬מ״ט א״ל ר׳ לח היכשר לקבל טימאה אבל יבש לא הוכשר ולכן‬
‫שני מיני אילן ולא שני מיני ירקות זה ע ״ ג ז ה • ואתה מאריה‬ ‫והאסיר וזה מיתר ותניא •כאמן ע״ה לומר הפירותהללו לא‬
‫דאברהם ראה מה עניי כייס הכפוריס הוסיפו מחול אל הקודש‬ ‫הוכשרו לקבל טומאה אבל אינו נאמן לומר הוכשרו אלא שלא‬
‫ולא חשו ע ל הענייס שמפסידי׳מאכלס מצד גזירתם פממהרי׳‬ ‫קבלי טומאה ואינו מתארת אצל ע״ה שלא ילך ויטמא גופו ויבא‬
‫לאכול י בא וראה מה שעשו בחלב‪,‬ועשו תקנה לחטט אחדו‬ ‫ויטמא טהרות ולא תקבלו אצלי בכסותו לכסותו מטמא אפי׳‬
‫ולהוציאו אף שאינו חלב ומזה הגודה נמנעים ואינם מרבים־‬ ‫בהיסט מזשו משום מדרס אשתו נדה ובגדי ע״ה חמורים‬
‫אמרת‬ ‫ואתה‬ ‫וכן עשו בכל מציתיך‬ ‫באכילתם‬ ‫מע״העצמו משום דחיישינן שמא ישבה עליהם אשתו נדה‬
‫להם ועשית‪ ,‬משמרת למשמרתי ואח״כמסרתנוכידס ואמרת‬ ‫לבגד• ע״ה מדרס לפרושים • ותניא בתוספתא בן חבר שהיה‬
‫י לא תסור מכל הדכריס ואס שכחו זו המצוה לגזור ולגדור מין‬ ‫הולך אצל אבי אמו ע ם הארץ אין אביו חושש שמא יאכילנו‬
‫במינו אטי מיןבשאינו מינו ואס ה ס לא השיגו כתכלית ההשגה‬ ‫טהרות ואם •יורע שיאכילנו טהרו׳הרי הוא טמא יבגדו טמאים‬
‫חתה משה רבינו של‪.:‬ידה מפיהקב״הכל התורה שבכהבותורה‬ ‫מ ד ר ס •יראה זהבן כמה פחיתות יש להם כמה קשים הדברים‬
‫שבעי׳פ לתה לא שאלת על מה לא גזרי עלזו׳המצוה ־ואתה‬ ‫‪.‬שיצאו מפי התנאים האלו רבוני דכולי עלמא היש משפט מעוות‬
‫שלחה המלך הקב״ה נטע ן והניחו פרוץ ואתה באת ועשית‬
‫ג‬ ‫כזה שאתה התרת להם הקדשים שהספירות שביעית שנאמר‬
‫דלת ונעלת הגןואח״כ הנחש הדלת בלא מסגרה ומפתח ומצאו‬ ‫לגר וליתום ולאלמנה •היה לאפלה ולא חלקת בין פרוש לעי‪-‬׳ה‬
‫הדלת ודחוהו ונכנסובפרד״ס כענין ד׳ נכנסו בפרדס יא״כ‬ ‫וחז״ל עיותו משפטיך לומר שחולין טהורים אסורי׳לע״ה ואמרו‬
‫למה קראת א • ן נעול והוא איני נעול א״ל בני יודע אני‪-‬בך‬
‫ו ת ו‬
‫שאין מאכילין לע״ה טהרות שמעו גדולים וקטנים קדשים‬
‫שאתה בני ומ״מ איני מאמין אם לא‪.‬שנתוסף‪ .‬ונתחבר עמך ח ת‬ ‫ח מ ר י ס מתחללץ ע ל פרוטה ומוכרין בכל מקום טהרות הקלי׳‬
‫אחרת והוא האומר ל נ ד ם א ל ה ממ״נ׳ מ ה ג ן ב ״ ה ה נ ה י מ ה •‬ ‫קלכ״ם ציותם ע״ה בק׳ פלוטות ואין מוכרין להם לחויבש ועוד‬
‫רבינו‬
‫עב‬ ‫תקנה‬ ‫ספר׳‬
‫יכן כל הזרעים כשבא •על״הם •משי^י^וצ^רו ‪rtSwSsji‬‬ ‫רבינו הניה שהע״ה ותכמים ז״ל' ויענו לי שמהם אתה שואל י‬
‫ולכן אין •לוקחיךמעס המרץ לחרק יבש־ומבוריששמאתכדצ‬ ‫על‬ ‫א״ל ל" זהו תשובתך א ״ ל א ם ע ל ח ל ק ׳ איני יטל לענות‬
‫הוא‪-‬טימאהחמורה מע״ה יעדיו מדרשלנדהי‪-‬שאינו ם ל ל ^ י כ‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫ט‬ ‫חלק אתרים איך אוכל לענות כיש שכולם'גדולים ועם‬
‫‪1‬‬
‫בגדיו חמורים מתנו ובגדיו מדרס לפרוטס •ט זה טמא חה‬ ‫החכמה׳והידע׳ ומה לי לעשית רק ובמקום גדולים* תעמיד‬
‫טהור ימטמאו י ומ״ש בעלהברייתא אם ידוע שיאכיל אותו קניו ־‬ ‫ומ״מאתה ששואלא״א שלא ידעת ואמיר ילך תהיהצדקה א״ל‬
‫שהוא ע״ה טהר‪:‬ת בגדיו של תינוק מדרס לפרושים הדין נוח!‬ ‫קב״ה אמת ותורתו אמת וחכמיו אמת יכילם היו •במעמד הר‬
‫שהמאכיל טהרות לטמא ג ס היא טמא ימה שלא חשש כש?אארמ‬ ‫סיני וכולם למדו במתיבתא דרקיע וט!ם תלמידיו של הקב״ה •‬
‫אצל זקנו הכי הוא מדקתני אסור ובגדיו מדר׳אם •דוע שהאטלי‬ ‫וידע בהם שהאמת עמהם כי אדנ״י למדם וכאשר למדו מ!י‬
‫מכלל דלענין דין קתני ־ והכי קחני ההולך אצל אבי אמו מונעי‬ ‫ה ש ס ק באו והזהרנו • ועל שהדבר כן מסרנו הקב״ה בידם‬
‫מללכת ואס הלך לא נענשיבשמא האכילו אבלאם‪-‬יד־ע שהאטלו‬ ‫ואמר לא תסור מכל‪ ,‬הדברים‪ .‬אשר יגידו לך ימין ושמאל ט‬
‫נענש ובגדיו מדרס לפרושים אע״פ שאין חשש מדרס נדה ומה‬ ‫ז ב ד ה ׳ ה ס מימין ימזמאל ‪0‬י'ו הדברי׳ שהוא מ־מין ושי‪ 10‬יגידו‬
‫שאמרתי לך איית אין מטבין את הארי אאר מותו• ואמרתי לך‬ ‫ו ע ת ה י נקה סדר וכל א־׳ד יענה חלקו • ואומר מה שאמר‬
‫"י אבי ז״ל י ואם אין הדבר כן או יש שוס גיינגים י הנה אתה הארי יהשיבלי על מה שאמרתי לך הכי אמרתי <‪f‬‬
‫בעל החיספתא לא יקרא ארי שלא אמר הוא מצד עצמו ומי‬ ‫ה נ ה השם עלינו‪ :‬הנה משה עלינו הנה שלמה עלינו‪ :‬וישיבו‬
‫שאמרה אותה שהלה הוא ארי אבל זה אינו ארי ואס היה'•לפני‬ ‫בה בהכרח כי לא יכיחט בלא תשובה ואל תאמר כ י ת ה אחרת‬
‫•ש עמי ט זה תדע בלי ספק שאני זקינך ואתה בן בני וידעתי אפ;ר שלא היה משיב לגמר• וראייתי ממך שאמרת בראצזית ברא‬
‫אלהיס ושהיתי אותך שאתה בטיס ואלו היית אתה בעל המימרא‬ ‫שאביך למד תורה ממני יכל ידיעתו וכחי ממני ואס אביך כך‬
‫ט י ת נק׳ ארי והיית משיב לי חבל כאשר קנית כן' מ נ י ת הלא‬ ‫אתה לכיש' אף כי אני בנך י ודע והבן כי בסיף העולם והחלת‬
‫תראה שכן הוא פלא תוכל לענות ל׳ וראה איך הדבר באמת‬ ‫השמיטה הכל יחזרו להודות להשם יתברך‪ .‬וכנלם שויסלענין‬
‫שהכתר החציל הבראשית בכח עלת העלת ואותיותיו הליטו‬ ‫יחוד השם • ולכך אין להבדיל בפדות שביעית אבלהש מותרים‬
‫בימינו ולקה הכ׳ של כהר י׳ והת׳ של כתר ש׳ והר׳ של כהר קי‬ ‫וזהו ובשנה השביעית יהיה קודש ונתעוררו הז״ל לומר בהווייתן‬
‫ובין הכל אלף יל׳ הוא אל עליון ולקח אותיות י׳ שי׳ ק׳ שהם‬ ‫יהיו רי׳ל בכל מקום שהם עומרי׳ הם בקדושתןיושאין אימה ולשון‬
‫פניו וזהו ועל פיך •שק כל עמי והכתר נתן כה וממשלה והא‪<5‬‬ ‫מחלל אז רק הכל מ ו ד ם שהוא אחד ושמו אתר‪ :‬ומה ששאר‬
‫קדשים מתחלליס בפרוטה ואפי׳ שהם שווים אלף^פים הטונה את בראשית ע ם תשעה אלהיס ״ ותשעה הוייות וך׳׳ב אותיות‬
‫התורה כלי אומנתו וכשעלה הכתר ע ם אותיות יש״ק שלקח‬ ‫הוא שהפריטה רומז בעטרה ומכניסה בפנים אפי׳ שהקדשים‬
‫עילה תשעה אלהי״ם ותשעה הי־ו״ת יך׳יב אותיות ההורה כלי‬ ‫יוצאים בחוץ להחיות העולם ישראל וע׳‪,‬אומות וזכו שצריך‪.‬‬
‫לומר זה תחת זה זה חלוף זה שאם לא יאמר כן ה ם בקדושתן • אומנתו יממנו נרשמ׳התיר׳יע״כנק׳ תירה רשומה יראי׳ושטר‬
‫חתום בידי שכן^יף ול׳תעלההכחר ע ם איתיי׳יש״ק שלקה לפניו‬ ‫עומדים • אלא שצריך להוציא הרבי בפועל שכן הדבר בפיעל‬
‫עולה ט׳ אלהיס וט׳ הרות וכ״ב אותיית הנה נתעבר בראשיתי‬ ‫למעלה שילחץ הקדשים להוצאה והפרוטה מקדשם כן אתה‬
‫ע ם ט׳ אלהים וט׳ הויותוכ״ב אותיות וא״ל מ• מוליד המעובד‬
‫י צדךלקדע הפרוטה ‪-‬ולהוציא הקדשים אם הרצה להוציאם ולאו‬
‫י‬ ‫או מי שאינו מעובד אייל בני המעובר א״לחייך מי המעובר‬
‫דווקא פרוטה אלא כל דבר מ״מ צ י ד להכניס אחד ולהוציא א׳‬
‫בראשית ־או אלהים א״ל בכי בראשית איל א״כ ד ע לך באמת‬
‫ומיקומו אימר די והס הלכות קדשים וסדרם אך הטהרות ה ם‬
‫שבראשית האציל אלהים ועם שמונה הויות ושמונה ילהיס יח׳‬
‫אסורים לע״ה כי זה פוסק הטהרה ומונע •אותו והבא ליטמא‬
‫ספי׳ יה׳ צינורית שכולם נקראים יהו״ה וכולם נקראים אלהים‬
‫י ן לו‪ .‬ואין מוי״עין לו כי נמלה שאדם מודד מודדן לו‬ ‫פ ן ת מ‬
‫וראי׳ ושטר החום בידי שכן הוא שהד בראשית עולה שמנה‬
‫טימאה בטומאה טהרה בטהרה ואס בחת להאכילו טהרו׳ <הוא‬
‫היי׳וח׳ אלהיס ושמנ״ה ושמנ״ה שהם ספירות וצינורות ט ע ם‬
‫טמא ראה י מה עתה עושה שהקב״ה מדד לו להתפרנס אתר‬
‫‪-‬בראשית היא ט׳ הויות וט׳ אלהים וכ״ב אותיות וכך האצילו‬
‫שיוציא הפרנסה בחרן ואתה מטמא הטהרית היפך רצון השם‬
‫הכחר והוא האציל ה׳ ועם בראשית עצמו הוא ט׳ * יעתה ראה‬
‫ןע״כ אין מאכילין אותו • וזהי ששנינו אין מיםרין ואין מאכילין‬
‫באמת שבראשית האציל אלהיס •ואני יודע שהיה לך ת ש ו *‬
‫טהרות לע״ה ט אינו מתפרנס אלא מן ההוצאה י ואומר לך‬
‫'להשיב לי והתשובה הוא שא״כ שאלהיס ברא בראשית יאמר *‪d"j‬‬
‫כלל אחד שהארץ היא העטרה ואינו מתקדשת אלא מן המים‬
‫ברא בראשית ידע ט היינו הך ואין הפרש דא״צ שיש הפרש‬
‫העליונים הם מי חסד ואו היא קדושה טהורה ונקיה וכשרה •‬
‫בימי תלמי המלך׳ שהעתיקו תירתינז הקדושה בלשון יון למה‬
‫• ואם באו ונכנסו כוחות הטומאה טמאו השפע אבל כל זמן שלא‬
‫כתבו אלהים ברא בראשית ויצא ההיפך והעדות הזה מפיהם‬
‫'ירדו על הארץהיא •יבשה ואש נכנסו החיצונית איןשפע לטומא׳‬
‫אלא היינו הך ועדיין אני יודע שיש לך נ ח להשיג ליי ולואר‬
‫ולע והבן שכשס שהמיס העליונים באים בארץ בטונה וברצון‬
‫במקום שכנה העדות הזה אינו דבר כי אין •עדות הזאת ליש‪0‬י‬
‫רק לתאומות וחותם מעשה בראשית ומעשה מרכבה לא ניתן‬ ‫ייתן•‬ ‫‪ ,‬לקדשה ולהכשדה מכל פגע רע זזה שנ״סר הו׳ של ט‬
‫להם וא״כ מהם אינו ראייה דע לך ר׳ שתשובתו חזקה מתשיבאך‬ ‫הוא‬ ‫הבעל‬ ‫מים לומר מה יתן היא בכוונה להכשירה כי זה אוהב‬
‫שבראשית ואלהיס ב׳ ספי׳ אע״פ שהדין היה לכתוב אלהים ברא‬ ‫הת״תכענין כולך יפה רעייתי ומום אין בך• אף ייתן שניחא לי׳‬
‫‪,‬‬
‫בראשית כקושיית אפ״ה אמר בראשית ברא אלהים ושמענו שני‬ ‫ניחא‬ ‫לת״ת כי באים אליה מים ג ם מן הפח״ד <הם עכורים ילא‬
‫ליה ט מימהיעמה ולא הוכשרו ואי ניחא לי׳ כגון שהסמכשירי׳‬
‫ואין מניחים שם שים מוס קרינן בי׳ יתן וא״כ יתן ויותן שווים • עניינים שאלהיס ברא בראשית ושמענו שהספי׳ עולות ויורדים‬
‫להכשיר את הארץ ועני! שאר משקים חיץ מן המים במקומו ואם היה כותב אלהיס ברא בראשית לא הייתי יודע שהספירות‬
‫אזמר די בעיייה מ״מ לענין •תן ויותן אין להקשות מאשה שנטף ״ עילות ויורקת ואס יעלה ב ד ע ת ך לימד אין הכי נמ• שהאאת‬
‫הלב תדרי' ונפל לאייר התנור התנו׳ טמא שהמשק׳ מטמא לרצון • הוא כך שאלהיס ברא בראשית ונכתב אלהיס אהד בראיית‬
‫שנלמוד תרתי ומי שאמר בראשית ברא אלהיס טעות הוא בידם‬ ‫ושלאלרציןדהתםלאקתנישהמשקהמכ^ירביןלרצוןבין שלא‬
‫א״כ חייך ד׳יאשאלך והודיעני המעובר מוליד את שאיני מעובר‬ ‫לרצין אלא אתר מטמא משמע שאפה נגעה בטומאה וחלב‬
‫או אינו מעובר מוליד המעובר • ע״כ המעובר מוליד ןיהצה‬ ‫האשה משקה והוי כמשקה הניגע בה • שכל משקה שנגע בטמא‬
‫•בראשית היא מעוברי ומוליד את •אלהיס וראייה'חזקה יברורק‬ ‫טומא והמשקה היוצא מן הטמא כמסקה הנוגע בו הלא תראה‬
‫שעליה אין לדבר שהאמת הוא כך שהכתר האציל ‪b‬׳ ס י ו ת יטי‬ ‫כישות החיצוניות המסבבין את ט ס ו ר משקה היוצא מ ה ם טמא‬
‫*להיס‬ ‫•‬ ‫לו‬
‫הקנה‬
‫ימי־ ושנותיך ומי יתן והיית גדול כמשה ו נ י ט מ״מ בני הוא‬ ‫שהם טי עולמות שיהו׳׳האלהיםהוא עולם מלא וכן‬
‫ללמוד וכנו ללמוד הזח קודם לבנו אלא שאין זמן ואני אמתין‬ ‫קאציל ע ם בראשית לראשית האציל ג״כ ח׳ ה ח ת וח׳אלהיס‬
‫ע ד בוא הזמן ואף כי אמרת שאתה זקני ואבי כנך כלעתךילעתי‬ ‫ועמו ט׳ שהם י״ח עולמות ועל שכאצלו פעמים מן הכת״ר‬
‫ג ם אני מ״מ הנראה בני אתה ואני קודם בהשתדלות ללמוד יוקל‬ ‫ומןבראשית והיה אצילתס בכלל ע״כ נכתבו בתורה בפ׳גראשי׳‬
‫ממך ואשתדל בבוא הזמן ואפשר הקב״ה לא יניה אבות ־הנראים‬ ‫י״ת פעמים יהו״ה אלהים אשרי מי שזוכה בי״ח עולמות הללו‬
‫שלא יעלו על בנים הנראים בלימוד מעשה גראשיח ומעשה‬ ‫•ומה ששאלתי לקב״ה על ענין ההרכבה הכוונ׳ הוא ק־ א ס יבא‬
‫הרכבה ואף ט אתה אב ואינך נראה אלא בן מ״מ כל דבריך‬ ‫ה א ל ם לשבש שכלו ולמצוא היתירות בכי האי גיונא יתלה‬
‫סיני ודברי אלהים חיים הם י ומה שידעת בשמות האלו שהם‬ ‫הלברים באסרון ידיעתו ט הואאמ״ת ותורתו אמ״ת • וחכמינו‬
‫יהו״האלהיםאמור ואקשיב ואכין ותשא ברכה מאתה׳ וצדקה‬ ‫ז^ל אמת ודבריהם אחת כולם היו במעמד הר סיני ודע באמת‬
‫מאלהי ישעו א״ל ר׳ קנאת סופרים תרבה חכמה כ״ש שאני כלי‬ ‫שכל הענפים וכל הפילות שבפרד״ס עולין מאילן אחד ומין‬
‫מוכן לקבל שכל אלו‪.‬הידיעות ומה שתשמע עתה מפי כבר עברו‬ ‫אח״ל)אץ שם מין שלא במינו ומה שנראה דברים הפטים כעין‬
‫עלי וכד מדכרי לי מדכר ומוכן אני לקבל יותר ממך מכל מקום‬ ‫מות• ^ידים חליצה וחלילה שיש שם שוס שינוי אלא הכל כשי‬
‫לכשיבקע הנויד והקשב י כי אלו שני שמות מורים עניינים‬ ‫המקבלים והכל תלוי בהסתלקות עלת העלת ממלותיו אך‬
‫*דולים ונוראים • ואשאלך ואם ידעת דבר אחרי ששם אהי״ה‬ ‫הכלאים כלפי מעלה היא פנימים וחיצונים שהמכניס טומאה‬
‫הואשם המורה י״ב הויות כשם הויה ולמה יהגה זה באותיותיו‬ ‫מ י כ ל יהו״ה הוא ההדכבה מין שלא במינו וזהו שני מיני אילנות‬
‫וזה באותיות אדכ״י התוכל להראות ל׳ מעשה בראשית מזה‪ .‬השם‬ ‫הואיל וטעמם אין שוה גפה ובלשון ובמלאות הוי כלאים מ״מ‬
‫שהוא יהו״ה ואיך הבין משה רביכו ע״ה מזה השם שנאמר לו‬ ‫בה;ות מראיתם שיה אלא שזה מר וזה מתוק או זה מתוק וזה‬
‫קודם אהי״ה אשר אהי׳׳ה איך הבין מ ע ז ה בראשית ועל ההכנה‬ ‫חמיץ • מין אתל קרינן בהו ושרינן להרכיבם ומ‪ :‬שאמרתי למה‬
‫הזאת א״ל קב״ה בכל ביתי נחמן הוא אייל בני לא אוכל א״ל ר׳‬ ‫לא גללו גלל חזק ולגזול מין במינו שלא להלכיב איטי מין שלא‬
‫א״כ הקשב ושמע והבין מעשה בראשית ודע כי מלת בראשית‬ ‫‪3‬מיני אין‪ .‬הלין נותן שאי׳כ מונעים השפע היודל מחס״ל ופחל‬
‫מורה על הדבר הנקרא ראשית החפץ שבו נבראו כל המחודשים‬ ‫אל הת״ת שמפניהם הורכב ונאצל ונק׳ שמים אש ומיס ושניהם‬
‫כולם והוא שם אהיה שראשית רומז על שם אהיה שבשם אהיה‬ ‫נותנים לו פח ואם זה יבא לאסור שלא להרכיב מין במינו הנה‬
‫נתחדשו כל המחודשים כולם כי שם יהו״ה קדמון‬ ‫מ נ ע השפע מלרדת ומלתת כח ואני יודע שיש לך קושיא חזקה‬
‫בקדמותו ושם אהיה שני להויה ואיך הוא שני להו־״הכי‬ ‫ק ה והלואי שתוכל להחלישה והקושיא דא״כ שמניעת השפע‬
‫כאשר תקח ראשית פעולתו של הדה תמצא הויה ראשון ואהיה‬ ‫הוא במניעת ההרכבה * מכלל שההרכבה מעורר ומרבה השפע‬
‫שני ואיך היא ראשית פעולתו כזה י׳ י״ה יה״ו יהו״ה רמה עתה‬ ‫א״כ למה לא חייבו התורה מצות עשה להרכיב מין במיט‬
‫הב׳ אותיות ראשונות שהם י׳ י״ה הם יה״י והוא הוי״ה שכן‬ ‫כעשיית שאד המצית המעוררים והדין עמך בקושייחך אבל א‪.‬י‬
‫במעשה בראשית אמר יהי כן ויה י כן יכל הבריאה בתלת יה״י‬ ‫יודע שאתה רעב ללחם ואין פת במלך ולא תוכל להחליש הקו׳‬
‫ואחריה שהוא יה״׳ יבא יה״י שהיא אהי״ה וא״כהוי״ה קדמה‬ ‫אבל אני אחלשנה כמים ואתיכנה כדונג י ודע שכל המצות ה ם‬
‫לאהיה והנה שם הייה קדמון ושם אהיה ראשית החפ! וזהו מלת‬ ‫מעוררות להוריד הברכה מבריכה העליונה לכל העשר ־ וראיה‬
‫בראשית שהב׳ של בראשית הוא בפני עצמה וראשית כפי׳ע וע״כ‬ ‫שאין מצוה בלא ברכה אבל הרכבה מין במיני פעמים משפיעים‬
‫הב׳ גדולה שהוא קדומה לראשיה שהב׳ רומז להזי״ה ‪ .‬וראשית‬ ‫ופעמים אין משפיעים ולעילם הת״תהוא מבורך ממוח העליון‬
‫בשסאהי״ההריהב׳ גדולה לעדות שהוא קדמון וראשית‬ ‫דרך החוט היורד בשדרה וכיון שכן הוא הדבר לכן לא חייבוהו‬
‫שני והנה הוי״ה קדמון ואהיה שני והשני נמלך מהקדמין‬ ‫ולא‪ .‬אסרוהו רק הניחו הדבר ברשות ומה שאמרתי על משה‬
‫כענין ואהיה אצלו אמון וכענין ה׳ קנני ראשית דרכו הטונה‬ ‫‪ ,‬רבינו למה לא שאל על מה גדרו גדר בכולם ובזה לא גדרו שלא‬
‫היי״ה שהיא כ בראשית קנני ראשית דרכו כלומר •איתי ש‪0‬‬ ‫להרכיב מין במינו הוא משיב באמת כאשר אמרתי ט נאמר לו‬
‫אהיה להיות ראשית דרכו ולכן שם הוי‪ ;:‬אינו נהגה‬ ‫האמת וידע והשיג ח״כ במה היה שואל אך הדברים היו גורמים‬
‫באותיותיו ושם אהיה נהגה כאותיות כי זה קדמון וזה שני ועל‬ ‫מבריתה כעין חלב ודם וכיוצא בהם עשו גדר גדול ומפי הב״ה‬
‫שמלת יק״ו עילה אהי״ה ע״כ אמר ואהיה אצלו אמון כלומר ע ד‬ ‫הלא הראה שגס בהרכבה מין שלא במינו גזרו גזירות הלא‬
‫הו׳ הוא אהי״ה כזה אבגדה״ו וע״כ נתוםף הו׳ בשם אהי״ה‬ ‫תראה שר״מאוסר אפי׳ כלב וכלב רק שזה גדול וזה קטן ט‬
‫ואמר ואהיה וגס מלת דרכו ר״ל אהי״ה בתוך ליו דר וכשאמר‬ ‫וחז״ל חלקו עליו מצר‬ ‫הבין והשיג ולא רצה להכניס בפפק‬
‫הקב״ה למשה אהיי־׳ה אשר אהי״ה אמר לו סוד בראשית וזהו‬ ‫שנתברר להם ששניהם כלב יאין ספק בדבר כי א ס הי׳ ספק לא‬
‫שאמר בכל ביתי כאמן הוא שהו* בי״ת בראשית ור״ל ביח״י‬ ‫היומתירין ומה שאמר שהמע״ה גן נעול אמרו בזמן שהוא‬
‫שהוא בי״ת בראשית והוא קדמין ומעיד על ראשית שהוא אהיה ׳‬ ‫געיל במסגרת ומפתח אשר אינה נפתחת לעילם ואימתי בזמן‬
‫והוא ראשית כל המציאות נאמן הוא זעייז נאמר אני אעביד כ ל •‬ ‫שהוא כלה וכלולה מאתיה ראשון שהיא כתל יזהו שא׳ גן נעול‬
‫ט ו ב י ע ל פ נ י ך זהו ואהיה אצלו אמון שעל שם אהיה אמר‬ ‫אחותי כלה וראה שהאמת הוא כך שהר• נעו״ל במ״ק הוא אהיה‬
‫כל טובי כי זה השם נמסר למשה וזה לך ה ע ד שאתר לא תוכל‬ ‫ואל תאמר בזמן שנכנס אדם הראשון כלולה היתה והקב״ה כתן‬
‫לראות פני ולשון פני הוא קדימות וכך הוא הכוונה אטה בתוך‬ ‫לו מפתח נפתת ונכנס לנסותו ולא עמד והמפתח שנתן לו הוא‬
‫טןבי שטובי קדמון שכן טובי בגי׳ אהיה ואמר למשה אני א ע ב ד‬ ‫שאמר לו י״י • ושמע ארם שהוא נהגה בד׳ אותיות אחרים והם‬
‫כל טובי על פניך ילא תוכל לראות את פני שהוא טובי והוא‬ ‫אלנ״י אז אמר אדם ‪3‬׳ רשרת יש כאן * ראית פחיתות ונבזית של‬
‫הקדמון ועל כן אמר בכל מעשה בראשית ט טוב ויעל שאמד‬ ‫ע״ה ועולתלצה ללעת מה מעלה לקח אדנ״י כשנתהכרעם‬
‫פני שהוא לשון קדמות כמ״ש וזאת לפנים בישראל ומה שאמך‬ ‫»הו״ה ששב להיות אדם שכן שניהם עולים אד״ם אל״ם י ואחד‬
‫ברא ולא א׳ יצר בדברים שנגמרה מלאכתן צמר יצירת ובדברים‬ ‫יתר לומר שפעמים שכיס שניה׳לאר״ם א׳שנא׳ויקרא אח שמס‬
‫שלא נגמרה מלאכתן אמר בריאה וזהו יוצר אור ןבורא חושך'‬ ‫י!ד״ם י ונקראים יהי״ה אלהיס א״ל בני הוי״ה רחמים ואלהים‬
‫עו^ה שלום ובורא את ה כ ל ‪:‬‬ ‫לין א״ל ל ׳ עד כאן ולא יותר אי׳ל ב ל <‪£‬־ נאה ע ד קקיף ויראה‬
‫שמע ותבין כי;־גליהויההםאלףופ״ח ורגלי‬ ‫ועתה‬ ‫י״י ויחננו וישוב הבן לאנ ואב לבן א״ל ר׳ ומי איני רוצה בזה‬
‫בראשית ה ס אלף יפ״ח והנה החזיק רגלי בראשית‬ ‫הלא איני רשאי לדבר בפניך בלא רשות מ״מ אם רצונך לא‬
‫בויגלי ההר׳ וברא את העולם ועם ג׳ בראשיתנתקזק וזהי הב׳‬ ‫איגליותר א״ל בני איני מחלה אמ פניי הש״י ק להאריך‬
‫‪ : ..‬של‬
‫יעג‬ ‫ז ק נ ה‬ ‫עפר‬
‫נאצלים אלא בכלל ואין הכוונה אלאימהסעולט ?פרט אז‬ ‫של בראשית גלולה זהי ה׳ קנני ראשית דרצו דרךסי׳ככראשי׳‬
‫צריך כינוי לפעולתו והמשל כזה העושה גולם בלי‪:‬צורה־ אין‬ ‫ו מ ה רגלי הוי׳ אלףופ״ה ורגלי כראשית אלף ופ״ח י והכוונה‬
‫שם עיבוי לפעולתו אך האומןהעושה צורה הוא שמיך כינוי‬ ‫כ‪ :‬יהו־״ה כקורי שב״א תולים קמ״ץ ורגלי הניקוד הס פת״ח‬
‫לפעולתו הדיןעמך אלא שקשה למה לא אמר‪-‬יהז״ה כרא אלהי׳‬ ‫*ר״י צל״י ועולים הרגלים אלף ופ״ה וכןרגלי בראשית שבראשי׳‬
‫והכוונה ל ע לך ששם המיוהדהוא שסייהי״היאינו מעיל אלא‬ ‫‪,‬נקודו שב״א צר״י חיר״ק והנה רגלי נקורו פת״ח חיר״ק צר״י‬
‫על מציאותו וקדמותו יתברך שאס היה אומר יהוי׳ה נרא אלהים‬ ‫והם אלף ופ״ת וי״ח עולמות והנה רגלי זה כרגלי זה וב׳קדמון‬
‫א״כ מעיד על מציאות העול׳ והויותו אכל על קדמותו ומצי״זתו‬ ‫וראשית שני וברא את העולם ־ וראה והבן שאס תצרף רגלים‬
‫והויותו איני מעיד אכל יהי״יה מעיד ומודה הויות עצמו‬ ‫ברגלי׳ עילה אלפי׳ ומאה יע״י יי״ח עי לידת היתרות יהיה לך‬
‫וקדמותו וכלל שם הוי״ה ואהי״ה כשש אותיות של בלאשיתיכאשר‬ ‫למשמרת והרי כאן כ׳ פעמי׳ הוי׳ אלהי׳במעשה בראשי׳עולה‬
‫אמרנו וכרא הפעולה שהוא הכינוי ואחר אמר אלהים׳ ואמר‬ ‫אלפים יע״ו ואדנ״י אח׳ אלא שחסר אח״ר ונשאר די״ן העולם‬
‫השלמת העולם אמר יהו״ה >יהים שהוא שם העצם ושם הכי‪,‬נוי‬ ‫וראה אתה וסבן שהרגלי׳ הם כ׳ פעמים הוי׳ אלהים העמידו‬
‫אכל כתהלה להורות שם יהו״ה הויות העולם אין הדין נותן‬ ‫העולם זהו בראשית שכח בראשי׳ מי׳גדול׳וכולס נקראי׳אלהי׳‬
‫וכאמת כל מעשה כראשית כולו כין עולם העליון והאמצעי‬ ‫וכולם נקראי׳ הוי׳ כי עבר מלךכמלך ובכח המלך פועל ה‪31‬ד‬
‫ועולם השפל כולם נתשכים לפניו ית׳ כנין יאע״פ שיש מ ה ם‬ ‫וכה• המלך ע ם העבד וע״כ אמרתי לך התירה מנענע יהו״ה‬
‫צורת נפררות מחומר מאחר שהם מחודשים נמשכים כנין כנגד‬ ‫שלמטה מהתור׳ שהיא חכמת אלהייאבל ב׳בראשי׳שהוא למעל׳‬
‫מה שלמעלה מ ה ם • ידע כי כל תעלת הבכי! הם י׳ ולה יותר‬ ‫מראשי' מ נ ע נ ע את ראשי׳ והשלי׳רגליו ובי ׳"ח עולמו׳^א שב׳‬
‫והס מא׳ ועד י׳ שכל המספרים כי׳ ־ וראה שהבנין הוא א״ל‬ ‫עולמות ה ם יתירות כי כ ׳ פעמי׳ אמר יהו״ה אלהי׳ והם רכב‬
‫והמעלות ה ס הי״ם הרי המין והמעלות ה ס אלהיס י‪3‬א״‪3‬‬ ‫אלהי׳ רבותייס אלפי‪ .‬שנאן ה ם הכ׳ וראשית‪ • .‬ראה עתה והבן‬
‫א״לכ״םג״ן ד״ס ה״עו״ף ז״צח״קט״רי״ש‬ ‫שלאלב״ם־‬ ‫כשאיור הקל׳ה למשה אהיה ושם יהו״ה שהם ח׳ אותיו׳ שאל‬
‫כ״ת י ור״ל הא׳ הוא מעלה ובנה א״ל ב׳ הוא מעלה יבנהב״ם‬ ‫משה מה טיבןשל שמות הללי א״ל משה דע לך שהוא שם של ו׳‬
‫ג׳ כנה ג״ן ד׳ כנהד״ס ה׳ כנה ה״ע י׳ בנהי״ף ז׳ כנה ז״ץ‬ ‫אותיות אה״יהו״ה וכולל ב׳שמות שםאהי״ה שהיאד׳אותיו׳‬
‫ח׳ כנה ח״ק ט׳ כנה טי׳ר י׳ כנה י״ש כ׳ כנה כ׳ית הנה עתה‬ ‫ושם יהי״השהוא ד' אותיו׳ שניהם נמצאים בשם שלי׳ אותיות‬
‫הא׳ כנה א״ל והמעלות שהם א ב ג ד ה ו ז ח ט י עילה‪.‬‬ ‫כן בראשית הוא שם של ו׳ וכולל יהו״ה אהי׳ שניה׳ ח׳ אותיויז‬
‫הי״ס צרוף א״ל ע ם הי״ם הוא אלהי״ס והכלל הן נה׳ אלהיך‬ ‫ונכללים בשם של ו׳ אותיות הס ל״ב נתיבו׳חכמה ראשית חכמ׳‬
‫השמים ושמי השמים הארץ וכל אשר כם א״כ כל הכנין‬ ‫ותחלק השם של ו׳ אותיות לגי שמות א״ה י״ה ו״ה והם רימז׳׳‬
‫נתלה כשם א״ל שהוא ראשון יאחריוט׳ כנינים שהם כס יכו׳‬ ‫א״ה לכתר י״ה לחכמה ו״ה לבינה ומשה לא גילת לזקני ישראל‬
‫והמעלות עלו בכללם הן שהואהי״ם־ אס כן המין וכלל‬ ‫שם של ו׳ אותיות בחילוק שלש שתות א״ה ׳״ה ו״ה אלא צירוף‬
‫המעלות הוא אלהיס שס כינוי הוא המחדש כל פעולותיו ותה‬ ‫שם ראשון והוא א״ה ע ם שם שני והוא י״ה נעשה אהי״ה ואמר‬
‫שכל פעילותיו של שם אלהים הוא כמלח יה״• כענין יהי אור‬ ‫לזקנים צרוף שם שני שהוא ׳״ה ע ס שם שלישי שהיא ו״ה‬
‫וביוצא כו כעול׳ העליון דע לך כאמת כלי שוס ספק כי המדבר‬ ‫ונעשה יהו״ה וכך אמר לישראל והראייה שקב״ה אמר לי׳ כה‬
‫ככינוי קראוהו אלהים ושם כנייו אלהיס אכל שם העצם שלו‬ ‫חאמר לבני ישראל אהי״ה שלחני אליכם ולקח סופו של אהי״ה‬
‫הוא י״ה שמו והוסיף כשם י״ה אותיות אל״ס ועשה חלהי״ס ע ל‬ ‫שהוא י״ה וצרפו ע ם השם הג׳שנאמר לו והוא ו״ה ונעשה יהו״ה‬
‫שם הפעולה מי שם אל״ם הלא מ כ י ה׳ ושם י״ה נאצל משם‬ ‫ובא ואמר יהי^׳ה שלחני אליכם ולדן להקשות מאחר שקב״ה אמר‬
‫י־ו״ה ושסזהי״ה הוא שם שלאלהי׳ואלהי‪.‬׳?וא כי וי הי^ישנא׳‬ ‫"למשה שיאמר כן למה עבר על פי השם ׳״ל שם• אתי״ה איור‬
‫כי כיה ה׳ צור עולמים כלומר כשם י״ה שכשם אלהיס ונמשך‬ ‫לןקנים ושם הוי״ה אמר לישראל אך בי׳ אותיות המורה לשם‬
‫מאמיתת השם יתכרך ויתרומ׳ ויצר ת העול׳ וזהו שכתיייאמר‬ ‫בראשית שהוא בו׳ אותיות לא לזה ולא לזה אמר כי לא ציוהו‬
‫אלהיס יהי אור ־ ועתה יש לך לדעת איךמלה יהי התחלה כל‬ ‫הקב״ה עד שבאו בהר סיני יקבלו את התורה ואע״פ ששני שמות‬
‫המציאות והוא משתמש כהוי״ה ולא יזהר דע לך כי יהי המסתל׳‬ ‫‪ .‬ללו ה ס שויס בלשונם ששניהם הריה אפ״ה אהד דין והוא‬ ‫ה‬
‫מאמיתית שמו ית׳כזה יהו״ה יה״ו י״ה י׳כי כשצרפ׳ י׳ י״ה י א‬ ‫ואע״פ שזה דין וזה‬ ‫א ה י ״ ה ואחל רחמים והוא הר"ה‬
‫יהו״ה א״כ עתה צריך לומר יהו״ה ׳ה״ו י״ה •׳ * וראה אאמש‬ ‫רחמים הי״ה צריך לכתיב בשם א״ה להורות על הקדמות‬
‫הוי״ה כמלת יהי וכי מתחיל מציאות העולם ויש לךלשאול ולומר‬ ‫והי׳ שבשם י״ה רומז אל עשר ספירות זהה׳ נסמוך ונאחז בא׳‬
‫והלא יה״ו הוא אהי״ה והיא ראשית זלמה לא ‪3‬א ראשית כמלה‬ ‫ובי׳ כי היא מתגלגל על כילם והי׳ שבשם ו״ה מירה על ששה‬
‫יה״י אלא כמלת יהיו א״כ יה״ו הוא התחלת כל המציאות ואיך‬ ‫קצוות והה׳ מתגלגל על בולם ופועלת ע ם כולם והי״השהס‬
‫תאמר יה״י התחלת המציאות ויש לך תשובה בזה שיה״י ואשיי!‬ ‫אחרונות שבשם אהי״ה רומז בעטרה והי״ה שבשם יהו״ה רומז‬
‫היסוד הוא אהי״ה יהי ראשית הכניןוהכל מאמיתית השם הוי״ה‬ ‫לחכמת ^הים ובשמות השוי׳אשמע ותשמח כ׳ שם אחד לשניהם‬
‫‪,‬‬
‫כי יה״ז ילה״ ע״כ היסוד שהיא ראשית יה״ו והיא מיה״י והבטן‬ ‫והרמז הגדול שב׳ בראטתרימז בהוי״ה שכן בי״תויה״י במ״ק‬
‫יה״י זהו יהי אור ואוד זאת הוא ראשית כל המעלות שבמציאות‬ ‫שויס וכן ראשית במ״ק ע ם המלה עולה אהי״ה במ״ק‪-‬אלהי״ם‬
‫והוא המעלה הנקרא אור הנמצא מאמיתת יהי שזהו התחלת כל‬ ‫ד ע לך ר׳ שכל עוד שאין להס פעולה שם אלהים שהוא כינוי‬
‫המציאות ראשון מאמיתת הוי״ה ולא מדבר אחר הרי עדות‬ ‫לא כקרא 'כי הכינוי הוא סמוך לפעולה לעולם ומלת אלהים‬
‫ברורה כאמרו יהי אור ויהי אור וזה האור הוא אורהחיים‬ ‫אינו נק׳ כינוי אלא בשעת פעולה כי שם ית׳ יהו״ה שמו תמיד‬
‫ונמצאות מאמיתת יה״• שלא אמר יהי אור מדבר פלוני אלא יהי‬ ‫ובתחילת הבריאה נקרא אלהיס יכל לשין כינוי לעילם סמוך הוא‬
‫אור כלכד עי׳כ יהו״ה אלהים‪ :‬ונקראים מצות עשה‪ :‬ומצות לא‬ ‫אצל השם ט ה ש ם הוא קידם הכינוי הוא שנאמר יהו״ה^להים‬
‫תעשה א״ל ר׳ למה מצות עשה כת״ת ומצות ל״ת בעטרה א״ל‬ ‫ועתה ר׳ דע לך הגיע הזמן לשאול לך‬ ‫שם ואחריו כינוי ״‬
‫בני האשה היא הליין ומזהיר ומעניש ‪ -‬א״ל רבי׳ ויהיה‬ ‫ובעל הרגלים יחן לך רגלים לעמוד ואמור בראשית מהו שם‬
‫האיש הליין חהיל ףעניש * איל הכי הוא מי מושל על מי‬ ‫או כינוי אם שאמר שם פעולה הוא שהרי אומר אחריו ברא‬
‫האיש מושל על האשה וגזר לא תעשה ונמצא הלווין באשה‬ ‫׳ואחר שהיאפעילה א״כ למה ל* איור כינוי וא״ת בראשית הוא‬
‫והאשה מזהרת את ישראל לא תעשה שאם תעשה יהיה לךעינש‬ ‫י‬
‫'כיני׳ למה אמר בלשון בראשית יאמר מ י י בפירוש וא׳ ת שאינו‬
‫כך יכך א״ל כני הכי הוא א״ל ר׳ היש עול כזה שהאשה׳כלולה‬ ‫יכינזי כי הוא שס של ז׳ אותיות_)אין כאן פעילה שאין הדברים‬
‫והזהירות‬ ‫א‬ ‫לז‬
‫הקנה‬ ‫ם‪2‬ר‬
‫ונכא משא״כ במזוזהאו מ ה א‪ 1‬מ א ז ב נ י כ ׳ ל א יעכג בייאררב'‬ ‫והזהיתה‪1‬עזנשים והוציאוה משפר עשה נה* שאינה מתמללמ‬
‫פ ס ו ק כי היא חייך ואולך ימיך ביאל שהבנות בכלל בניכם ׳‬ ‫מ״מ גםחינהמעורר׳שפע ונלכ׳א״כ נשארה אגן דומם בלא‬
‫ויעמוד זה המקשן מצל אהל ואלאה יודעי ה ע מ ל ה הזאת‬ ‫שנר רגוני דטלי ע ל מ א ‪ .‬א ם זאת האשה תחלל ותעמר מ ה‬
‫שאמ׳ שאיש היא תולה שבכתב והאשה תולה שבע״פ אחלי שא?'‬ ‫סקנה עשית לה למהול א״א בשלמ׳ איש עוגר גלא תלגש שעטם‬
‫חייבת איך תלמור ותפרש וא״ת מסכת ההורה תלמוד ותפרש‬ ‫הקיים מצות ציצית ונשקול זה ע ם זה ונתכפר ואפשר שהרויח‬
‫ל ע לך שגליל מצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה ״ ועול‬ ‫אכל זאת העניה אם תעבור אוי לה אם לא תעבור באיזה זכות‬
‫אשאלך והלואי ר׳ תכנוס אתה כמקזמס ותשיב יאמול לי האיש‬ ‫ס ק נ ה עילמה הוצאת אותה ממקום מחיצתה לשלחה לאבדון מה‬
‫למה מצוה לאשה שלא חעכור הלאווין לצו משני שמזיק׳! אותה‬ ‫ס ת מ ה ומה חטאתה י ועוד רבוני דכולי עלמא עשו חכמיך כלל‬
‫הכי נמי יצוהלה לקיים ג ם כל המצות עשה נופני שמועילין‬ ‫ואמרו כל מצות עשה שאין הזמן גרמא נשים חייבות ושהזמן‬
‫לה ויכא הלוגמא ג© כנו ויהי הנשים חייבות כאיש בכל לבר אלו‬ ‫גרמא נשים פטורות וכללם הפך מה שכתבת בתורה׳ שתלמוד‬
‫להועיל ואלו שלא להזיק ועוד אתם כני היליע׳כשאמ׳ לו תפילין‬ ‫מורה מצות עשה שאין הזמן גרמא ופטרת אותה שנא׳ ולמדתם‬
‫גופייהו מנלןיוהשיבילפינןמת״תמה ת״ת פטולו׳אףתפיליןפטו׳‬ ‫אותם את בניכם ולא בטתינם וחייבת אותם במצות הקהל שנ׳‬
‫שתים רעות עשו אחד שפטרו הנשים מת״ת שהוא שקול כנגד‬ ‫הקהל את ה ע ם האנשים והנשים והטף וסוף סוף נושא ונותן‬
‫קל המצי׳ולא די בזה אלא שרצו גםזה לפטריגם חתפילץוהקב״ה‬ ‫להחדק דבריו ולבטל דברי תורתיך ומקשה לו שם תנא אחר‬
‫חייבה והאשה תפילין של יד ועמה נשלמה התפילין בשי של ך׳‬ ‫ומ״עשהז״ג מכלן משים פטורות ומשיב ילפינן מתפילין מה‬
‫רגלים כי היא רגל רביעי של כסא וזולתה הכסא בג׳ רגלים‬ ‫תפילין מ״ע שהז״ג נשים פטורות אף כל מ״ע שהזמ״ג נשים‬
‫כי הש׳ יש לה ג׳ יידן וכ׳ להרמיז שהכ׳ עולה בג׳ יידין והי׳‬ ‫עטורות ע ד ששאלו ותפילין גופא מנ״ל ומשיב יליף מת״ת דכתי׳‬
‫הרביעי הוא רגל רביעי הנקראת אשה והיא פטורה• ועוד‬ ‫את בניכם ולא בנותיכם ונתפייס בזה ונסתם פיו ״ ישב לשאול‬
‫נשאל למקשן למה נתפייס כששאל ותפילין גופא מכלן והשיב‬ ‫ונקיש תפילין למזוזה מה מזוזה נשים חייבות אף תפילין נשים‬
‫ילפי׳מת״ת ונתפייס בזה שומי שמיס על זה ונתנמנ׳ היה ולמה‬ ‫‪ ..‬חייבות ומדחהו ואומר תפילין לת״ת אתקש בין בפרשה ראשונה‬
‫לא השיב לו לא ילפי׳תפילי‪-‬ן מת״ת דהו• מצות עשה שאין‪:‬הזמן‬ ‫בין ‪3‬פרשה שניה תפילין למזוזה ‪3‬פ׳ ראשונה'צתקש ‪3‬פ׳ שניה‬
‫גרמא ותפילין הר הז״ג כי איך אפשל לישא לין מאינו דומה לו‬ ‫לא אתקש ע ד שפשפש ימצא מקים להר‪13‬ת ‪3‬ד‪3‬רים ולומר נקיש‬
‫ואח״כ לתתי לכל הדומה לו ־ וא״כ שיכול ארס למלאות כיסו‬ ‫מזיזה לת״ת מה ת״ת נשים פטורות אף מזוזה נשים פטורות‬
‫י ממון יחרים ואת״כ לוחי למשפחתו א״כ יהיו הנשים פטורות‬ ‫ומתוך חרופו ופלפולו השיג לו גירי ‪3‬ע• היי נשי לא ‪3‬עי חיי‬
‫מסוכה ולא יכתוב ה׳ היזרח ואינו נאמר כאן כתיב ט בסיטת‬ ‫ונו׳ הרי מתן שכרם של מזוזות אריכות ימים שנאמר למען‬ ‫״‬
‫הושבתי את בני •שלאל וכתיב התם ולמדתם אותם את בניכם‬ ‫ירמ'ימיכם י ובראות המקשן שאיט מניחו למא הניח עניינו‬
‫מה התם בניכם ולא בנותיכם אף כאן בני׳ ולא בנות ולקאמרת‬ ‫ו ד ל ג על ההרים להקשות לו מסוכה ואמר והרי סוכה דמ״ע‬
‫משוס שיש לך ג״ש ט״ו ט״ז מחג המצות לחיוב אצטריך ה׳‬ ‫שהז״ג הוא ונשים פטוריח משום ד כתיב האזרה הא לאו הכי‬
‫האזרח לפטור אני אומר ל־ אל יכתוב ה׳ האזרח ויש לך ג״ש‬ ‫חייבות וכיונתי מה צורך לה׳ האזרח שיפטרו הלא מ״ע שהז״ג‬
‫מת״ת להקל ויש לך ג״ש ממצה לחומרא לא אקל ולא אחמיר‬ ‫היא ונשי׳פטורות כאשר למדנו מתפילין ומשיב אי לאו ה׳האזרת‬
‫במאי חזית וא״כ כשאל הלבד כך והוי׳ ליי מ״ע שהז״ג ופטורז׳‬ ‫ה״א שחייבות משים ג״ש מחג המצות ט״ו ט״ו מה מצה מצית‬
‫אלא מדאצטריך הה׳ על כלהך אינו יכיל ללמוד מת״ת משום‬ ‫עשה שהז״ג ונשים חייםת אף סיכה נשים חיימת ואע״פ שהוא‬
‫דלא דמי ליה וא״כ כשאמר לו תפילין מכלן והשיב ילפי׳מת״ת‪.‬‬ ‫ג״ש הלומדת מהיקשא דמהיקשא ילפינין משים חייבות במצה‬
‫למה לא השיב אינו דומה לו דהאי אין הזיג יתפילין הז״ג ״‬ ‫וט״ו טיי׳ו ג״ש הלמד מהיקישא ו כ ד שלא נלמוד אתי האזרח‬ ‫‪%‬‬
‫ונחזור לבעל המלחמה ונראה מי נצת זה את זה וכשדחה אותו‬ ‫ואנה שכלו וחכמתו של מקשן והיה דיחהו בקנה רצוץ בשלמא‬
‫ואחר לו משום דאית ליה ג״ש ט״ו ט״ו מחג המצות לחיוב‬ ‫המתל׳ן הדין עמו להשיב כרי להחזיק דברו אלא המקשן שבא‬
‫אצטריך ה׳ האזרח לפטור שב המקשה והקשה לו בכל כחו והרי‬ ‫מבחיז לחלוק ע ם הבעל דבר היה לו להזדיין זיונו בזיונים חזקי׳‬
‫‪4‬‬
‫ראייה דמ״ע שהז״ג ואי ל ו דכחב רחמנא זכורך היו נשים‬ ‫ע ד שיפיל את בר פלוגתא דלי׳ ויכנס הוא במקומו ואלו הייתי‬
‫חייבות וכוונתו אס תפילין הוא בכין אב א״כ זטרך למה לי אלא‬ ‫במעמד׳ הייתי נגרש מהם * ולמה לא הקשה לו מסוכה‪.‬עצמו‬
‫מלאצטליך זטלך ש״מ תפילין לאו בנין אב ועליין אני אומר‬ ‫לכתיב האזרח לבטל הג״ש של ט״ו ואם לאו האזרח היינו‬
‫מ״ע שהז״ג נשים תייבות להכי אצטריך זטרך ושפיר קא מקשה‬ ‫לניס הג״ש והיה מתבטל מלת בניישראלשנרא׳בניס זלאבנות‬
‫אלא שדוההו י ואמר לו לעולם התפילין בנין אב ומה דאצטליך‬ ‫והיינו אומד׳דנשיס ת״בות בסוכה אע״פ שפטרן הכתוב במלת‬
‫זטרך משום דהיה לו לחייב ממקום אחר רנילוף ראיי׳חהקהל‬ ‫מ י ישראל הכי נמ׳ נקיש תפילין למזוזה ויהיה נשיםתיימת •‬
‫מה שם חייבות אף כאן חייבות קמ״ל זכורך ושב והקשה אלילפי‬ ‫)אחר נקיש ת״ת לתפילין מה תפילין חייבות אף ת״ת חייבות‬
‫והכוונה הוא כך ע ד‬ ‫מתפילין לסטור נילוף משמחה לחיוג‬ ‫ומבניהם לכתיב בת״ת אין ראייה ט לכך איתקש ת״ת לתפילין‬
‫שתעשה בנין אב מתפילין לפטור נעשה בנין אב משמחה‬ ‫מ ע מ י ם כלי שנקיש אותו לתפילין ויהיה חייבות ובניכם לא‬
‫על‬ ‫לחיוב לכתיב ושמחת בחגיך אתה ובנך ובתך‬ ‫מגבב הסמוכי׳פעמיס להשתא לדינינן ג״ש לט״ו ואינו מעכב‬
‫שהשיב אשה בעלה משמחה ומקשה ונילף מהקהל ומתרץ‬ ‫גני אי לאו האזרת ליש סמיכות פעמים שאינו מעכב הא‬
‫משים להוי מצה והקהל שני כתובים הבאיס כאחר וכל שני‬ ‫לכתיב בניכם י ועוד אני אומר שנשים חייבות בת״ת ובנותיכם‬
‫כתובים הבאים כאהל אין מלמדן י ויאמר לו בשלמא י ק ה ל‬ ‫‪3‬כלל בניכם שאם היה אומר ולמדתם אותם את בניתיכ׳ הייתי‬
‫כתוב הוא אלא מצה לאו כתוב הוא אלא הקישא • ואם ימו זו‬ ‫אותר ולא בניכם עכשיו שנא׳גניכם אט אומדים ולא בניתיכם‬
‫הקישא ככתוב בפילוש לנין אותו והוי ‪3‬׳ כתובים א*כ תפילין‬ ‫ואילו רצתה התורה לחייבה ג ם הבנות גאיזה אופן היה כתבה‬
‫וראייה ‪3‬׳ כתובים ה ם הבאים כ״א לפטרה ואין מלתלין והררא‬ ‫ע״כ היה כתבה בניכם והיו נכללין ג ם הסקיבו׳ כי במקי׳שיוכל‬
‫קושיא לדוכהא מ״ע שהזמן גלמא משים פטורות מנ״ל ע׳*כ‬ ‫‪£‬מי׳‪3‬צור׳אחר׳ושינה יש לט לומ׳ לא שינה אלא לרגז׳או למעט‬
‫יאמר תפילין וראייה לאו ‪3‬׳ כתו‪3‬ים הוא משים דצריכין‬ ‫מ י המקומות אבל הכא שאינו יכול לכתבו בענין אחר כגון זה‬
‫דאי כת‪ 3‬רחמנא תפילין ולא כת‪ 3‬לאייה וילמזל מתפילין איני‬ ‫* מ ס מה ראית למעט הבנות • ועוד כשאמר לו ת״ת אתקש‬
‫יכיל ללמוד משום‪.‬דיכולאני ללמוד ראייה מהקהל ולחייג‬ ‫* * * • ן לפטור למה לא השיג לו גברי געי חיי נשי לא בעי חי•‬
‫לכןאצטק־ זטלךואי ?ת‪ 3‬לחמנ׳לאיי׳וילמלו תפיליןממגו אינה‬ ‫» ל היזי׳ה אמרו כי הוא חייך ואורך י מ ן שיש נא} שכר בזה‬
‫יכולין‬
‫עד‬ ‫הציןנת‬
‫בשלמא מנונשין בת עונשין הזא״והשמ אותה לאיש אלא בדיני׳‬ ‫יכולין ללמוד מהלי אתקתו למזוזה ומייבין וצריכה וכל דצריכה‬
‫ךצאו־בת משא ימתן היא למה חייבת אותה דאו״א חנא ואלה‬ ‫לא סוי ‪3‬׳ כתובים הראית צריכותא של תוהו לעולם לא לכתו׳‬
‫המשפטים חשד תשים לשניהם השוה הכתיב אשהלאיש ‪.‬לכל‬ ‫רחמנא » מ ן והי׳ ליה שני דרכים ללמוד מבטן א‪ 3‬מתפילין‬
‫דינין שבתורה על כל אלו דע לך;ל׳שעיפה נפשי סן יבא אדם‬ ‫לפטור וללמוד ‪3‬ג"ש מהקהל לתיוב היכן יפנה בלימוד הק׳‬
‫אשר לא ירא אלהיס ורודף חחרי הקלית !ההריסות ויפתה‬ ‫והחזק אי בלימוד החלש הוי אומר בחזק דהו־ בכין א‪ 3‬שאין כל‬
‫אתרים עמו כי ישבה מעשיהם שכל עוף אוהב את מינו ושונא‪.‬‬ ‫הרוחות מזיזין אותו ממקומי ולא מג״ש שהוא חלושה דחופנה‬
‫הפכי‪ :‬והוא אינו יודע שהתנאי׳ והאמוראים האלו כולם למדו‬ ‫מצד א׳ ומשיבין ואי׳כ לא צריכה ויישר כחי האומר ‪'3‬כתובים‬
‫במתיבתא דרקיע ובאו בהר סיני במתן הורה־ והביאם הקב״ה‬ ‫אין מ ל מ ד ן ומצה והקהל הוי ב׳ כתו‪3‬יס כא׳ ולא נלמוד לא‬
‫בעולם השפל והס אמת ותורתסאמת ולא נפל דבר למעלה ‪':‬‬ ‫כתו‪3‬ים‬ ‫מזה משים דהוי ‪3‬׳ כתו‪3‬יס ולא מזה דהיי ‪3‬׳‬
‫ממה שאומרים אלו למטה ויחשוב השוטה שנושא ונותן יחולק'‬ ‫יא״כ מצות עשה שהז״ג נשים פטורות מנ״ל אלא ע״כ יש‬
‫ע ם חכמיס ז״ל שהיה יודע הקטן מהם להפך אלף כמיהו אלא'‬ ‫כ ח האומר מלמדן א״כ קשה אדילטת לפטור ניליף מהקהל‬
‫שיודעי׳ באמת ששמעו ולמדו כבר ושתקו ו ס ל ו לאותו השוטה‬ ‫לחיוב דהא תפילין וראייה ל״צ ומצה והקהל נמ׳ לי׳ צ מ ט ע ם‬
‫לקהת מיסד וסדר מבן‪.‬‬ ‫שחולק בדברי רז״ל ומרבה בדברים‬ ‫דנכתו‪ 3‬רחמנא מצה ולא ‪3‬עי הקהל ואנא אמינא טפלי חיי‪3‬ים‬
‫הרכינס שהיה לו שלש מאית קושיות ותירוצים להתיר צרת הבת‬ ‫נשים לכ״ש א״כ יש לך לומר שהם ‪3‬׳ כתובים הבאים כא׳ ואין‬
‫ויראה ויחשוב שהיו יכולים להביא גשמים בזמנם ולהחיות‬ ‫מלמדין מאי חזית דנילף מתפילין כילף מהקהל ואי אין מלמדין‬
‫מתים ולשרוף עופות השמים ג יאה והבן כמה כחס גדול ולא‬ ‫א״כ לא ידענו מ״ע שהז״ג אי חייבות אי פטורה ושוב נמה שא׳‬
‫כפל דבר מפיהם לבטלה אבל העולם מתפתים אחד יצרם ה ת ג‬ ‫כל מ״ע שאיןהז״ג נשים תייבית מנ״ל ומשיב דילייף ממורא מה‬
‫ורודפי׳ במלבושים הנאים ובמאכלים הטובים ובתעטגי ג ו פ ם‬ ‫מירא מ״ע שאיןהז״ג ונשיםחייבות אף כל מ״ע שאיןהז״ג נשים‬
‫ומוצאי׳ טענות לצאת מן הדרך הטוב וקב״ה רויוה הלבבות ‪':‬‬ ‫חייבות ומקשה ונילף מת״ת ופדיון הבן מ״ע שלא הז״ג ונשים‬
‫ולא יכול להנצל ממנו ביום הדין וי לכם מבטלי התורה רודפי‬ ‫פטורות אף כל מ״ע שאין הז״ג נשים פטירות והשיב לו חשים‬
‫אחר השררה שממנו תקברו • והרשעים ידונו בגיהנם י״ב‬ ‫להוי ת״ת ופרי׳ ורבי׳ ‪3‬׳ כתובים ואנה שכח להקשות לו ולומר‬
‫חידש‪ :‬לכן חוסו וחמלו על נפשותיכם ועסקו בתורה ובמצות‬ ‫מורא וטבולי הזי ‪3‬׳ כתו‪3‬ים ה‪3‬אים כאחל ואין מלמדן ע ל‬
‫ואל תתייאשו מן הדין לומר מתי יביאנו אלהי׳ במשפט כי קרוב‬ ‫שנתחזק המקשן ונצחו ולא היה לו מה להשיב וענה רב אחא בר‬
‫הדבר מאד מאד ואז תתחרט על הראשונו׳‪ :‬ולא תועיל ואחרי‬ ‫יעקב ןאמל ־ אמר קרא והיו לאות על ידיך ולזכרון בין עיניך‬
‫שכל דבריהם דברי אלהיס חיים א״כ אמור לי כל דבר בבירור‬ ‫למען תהיה תולת ה׳ בפיך הוקשה כל התולה לתפילין י מה‬
‫על מה היה מסכים כל אחד לחבירו ולא היה חולק שסברא‬ ‫י ל י ן מ״ע שהז״ג נשים פטורות אף כל מ״ע שהזמן גרמ׳נשים‬ ‫ל‪1‬פ‬
‫מקבלת סברא א״ל בני מאחר שחננך השם בני לדעת אמיתת‬ ‫פטורות ומלמצית עשה שפז״ג פטולות מכלל למ״ע שאין הז״ג‬
‫דבריהם לא נאה הדברי׳והביאור הזה אלא ב־ ואשרי ילוד אשה‬ ‫•י חייבות • ואדרבא אימא מה תפילין מ״ע נשים פטורות אף כל‬
‫שזכה בזה ואמור לי אס חזרת בהם ע ם אביר ז״ל י׳״ל כל מה‬ ‫מ״‪ $‬בין שהז״ג ובין שאין הז״ג נשים פטורות ושני עדים בדבר‬
‫שתשמע מפי הכל מאבי ז״ל הוא ואיני מוסיף אפי׳ דיבור אחד‬ ‫״ חלא שתפילין למדו ממ״ע שלא הז״ג יעוד דקאמרת הוקשה כל‬
‫ועתה שמע ?הבןמה שאשה פטור׳ממ״ע שהז״ג ולאי מכול׳ אלא‬ ‫התורה כילה ולא אמרו הוקשה מ״ע שהז״ג לתפילין ועוד רבוני‬
‫חלק מהם פטורה והלק מ ה ס חייבת אף כי הז״ג • וזהו שהקשה‬ ‫לעלמא כולה נהי שלא חלקת הלאווין ע ם העשה בשוה אבל‬
‫והרי מצה שמחה והקהל שהז״ג ונשים חייבות • ובאמת ירע‬ ‫הרבית הלאורן מ״מ האשה צועקת וקובלת כשם שחלק המיע‬
‫התנא לומר סוף דבריו בתחלה ושלא להרבות בדברים אלא‬ ‫שהז״ג פטורות ושאין הו״ג חייבות למה לא חייבת אותה במצית‬
‫הקושיות יהתרוציס הוא להודיעך עיקרי ענינם ושרשם ולאה‬ ‫ל״ת שלא הז״ג ולמה לא פטרת בלאווין שהז״ג־ אבל הזהרת‬
‫כי עשה כלל ואחר שהקשה לו אמר אין למידין מן הכללות‬ ‫לכל עונשין שבתורה שאמרת איש אי אשה אשר יעשה מכל חטאת‬
‫ומאחר שידע שאיןהכלל עומד למה הזכיר הכלל בדבריי יאמל‬ ‫א ד ם למעול מעל בי״י ובאו ואמרו השוה הכתוב אשה לאיש‬
‫יש מ״ע שהז״ג ינשים פטורות ויש מ״ע שהז״י ונשים חייבו׳ כי‬ ‫ל ל עינשין שבתירה שאלול׳ זה לא היו באזהרת אכילת חמץ‬ ‫כ‬
‫מצד הכלל שלו נתגלגלו דבריו אלא ודאי מוכרח היה התנא לכלל‬ ‫בפסח כי היינו מ ה מ י ן כל שישנו בקים אכול מצה ישנו בבל‬
‫ולומר כל מצות עשה שהזמן גרמא נשים כו׳ ולעשות כלל י ח ל‬ ‫י י מאכל חמץ והכי נשי הואיל וליתנהו בקום אכיל מצה דמ״ע‬
‫בהם תחלה ־ פן ׳פרידס בלא כלל וכמעט הוי הריסה וכשהקשה‬ ‫שהז״ג הוא ופטורה ליתנהו בבל תאכל חמץ ע ד שמשיב השוה‬
‫לו אמר הכלל הוא מוכרח ולא בא ללמוד ולתקן שהכל שווים‬ ‫הכתיב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה והלואי שהיה משיכין‬
‫בענינם ״ אלא אמר הכל כלל א׳ בהם • אך לענין חיוג ופטור‬ ‫כ ך אלא שאתרו ת״ל כל וטעמא דכתב רחמנא כל הא לאו הכי‬
‫חלוקים הם ״ כי יש מצוה הרומז בנצ״ח והו״ד ויהו״ר והאשה‬ ‫אין חוששיןמגזרתך שגזרת השוה הכתוב אשה לאיש והיו מקישין‬
‫יש מצות הרומזים נחס״ל‬ ‫פטורה כי אינה משועבדת להם‬ ‫לאכול חמץ בפסח ואחר שאין חיששין א״כ אומר אני היכא‬
‫ןפח״ד ות״ת וחייבת כי משועבדת להם ואלו ואלו הזמן גרמא‬ ‫שנמצאת אשה שיש לה זקן חייבת בהשחתה מטעם דכתיב לא‬
‫ויש" מהם שהז״ג ורומזת החצוה בכולם ואפ״ה פטורה‬ ‫י תקיפו פאת ראשיכם ולא תשחית את פאת זקניך כל מי שישנו‬
‫כי לא תשתעבד האשה באותה שאינה משועבדת אגב אותה‬ ‫בהקפה ישנו בהשחתה י וה״נ הואיל ואתכהו בהקפה איתנהו‬
‫וראה והבן סוכה הרומז באחרונה שהיא אשה‬ ‫שמשעובית ־‬ ‫בהשחתה ע ד שמתרץ שאני התם דכתב רחמנא זקינך ולא זקן‬
‫פטורה כ• רשות בעלה עליה ולולב ע ס מיניו המלל אותם‬ ‫אשתך ושבו יהפכו יאמרו כל שישנו בהשחתה ישני בהקפה והני‬ ‫‪:‬‬
‫שמשועבד׳ בם ובלימשועבלפטווה* ואף כי האתרוג רומו‬ ‫•י• • כשי הואיל ואינן גהשתתה אינן בהקפה ולא חשו לומר אצטרך‬
‫עליה בעלה כוללת והיא אינה בלצונה כי לעולם נוטלת רשון‬ ‫יי זקונך שלא להקיש לחייב בהשחתה ולמה כחזיר ונקיש לפוטרה‬
‫וכל שאינו ברשותו מה תוכל לעשות בחיוב • ומ״מ צדקו לגרי‬ ‫גה־ןפה ולא חשו ליתר השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין‬
‫האומר שהדבר עומד ברשות פעמים מעכבה ופעמים אינה‬ ‫שבתורה וחייבת בהקפה יאחר שאני ריאה שאינם חוששים מזה‬
‫מעכבה ועושה רצונה וכן מילה שהוא ביסוד אינה חייבת לי ט‬ ‫‪:‬‬
‫א״כ הנשים פטורות משעטנז דכתיב לא תלבש ש ע ט נ ז ג ד י ל י ׳‬
‫בעלה למעלה ממנה • אבל מצות אכילת חצה אע״פ שהז״ג אין‬ ‫תעשה לך ואומר כל שישנו בגדילים ישני בלא תלבש שעטנז‬
‫וכן הקהל הוא קריאת‬ ‫בעלהמעכבה כי הוא רומזת בחס״ד‬ ‫והכי נקי הואיל וליתנהו בגדלים ליתיהו בלא תלבש שעטנז‬
‫׳התירה והוא המשנה תורה וגם האשה חייבת במצות בעלה כי‬ ‫׳דמאי שנא נמצה ובהקפה ללא חשו וכאןאחוש י ועול רבש״ע‬
‫הקריאה‬ ‫ב‬ ‫)‪V‬‬
‫יטלה ללמו׳ מתפילין שהתפילין אדם מניחם מנית כל הביצות‬ ‫מקריאה במלך‪ :‬שב והקשה לו מתפילין לברר לו הענייניםוא׳‬
‫אל ביתו אכל האשה מה יכולה נעשות נהנחתה לא דבר י ואלו‬ ‫לו הרי תפילין שהז״ג ופטורות וכוונתו הנה התפילין ה ס מציה‬
‫ראייה אע״פ שאין הדין נותן לראות אלא האיש משים בל כבודם‬ ‫התלזיסבמלך ואין בדבריו כלום כי התפילין תלויס באדם הוא‬
‫בת מלך פנימה אפ״ה יש כבוד כרכר שחייבת בכבוד המלך וא״כ‬ ‫הת״ת הוא עקר הראש ולא הראש ממש וצריך לקחת הכל ולכלול‬
‫תלמוד מהקהל לראות האשה המלך ולכן כדי שלא תטעה כזה‬ ‫אותם בביתי וע״כ ד׳ פרשיות בתפילין של ראש להורות על ד׳‬
‫אמר זכורך שאין זה ככול המלךלצ^ת אשתו לפניו כי כל ככירה‬ ‫מדות והנה ל׳ פ׳ ה ס קדש לי כל בכור הרומז בחכמת‪ :‬פרשה‬
‫בת מלך פנימה וא״כ מצרך צריכה כנין אכ בתפילין‪.‬וזה הדין‬ ‫ב׳ והיה כי יביאך אשר בה סיפיל יציאת מצדם ע״׳ לו פרציפיס‬
‫במ״ע שאין הז״ג כמי מזיזה ומעקה ואבידה ושילוח הקן‪.‬הס‬ ‫מכח הבינה • פ׳ ג׳ שמע היא לימזת בחםל הנק׳ אהבה וזהו‬
‫מצותהתלוית למעלה כרוחניות שאין שוס זמן נתשס לשסומט‬ ‫אה בת את ה׳ אלהיך‪ :‬פ׳ ד׳ והיה אס שמוע היא לימזת בפחל‬
‫שמקשה מת״ת ופריון הבן ופרי׳ ורכי׳ שלא הז״ג ופטורה הלין‬ ‫ע״כ כתיב בה וחרה אז> ה ׳ ‪ . :‬וראה והבן שהאיש מביאם אצלו‬
‫הוא כך כי אע׳׳פ שהם רומזים למעלה והאיש אינו יכול לפטרה‬ ‫וכוללם בעטרה וע״כ צריך בית אחל על כל הל׳ פרשיות יהם‬
‫משם אפייה פטורה מטעם שאמרתי כתי׳ת וכל המצות האלי‪-‬אין‬ ‫תפילין של יל לומל ילך שכולם נתיחדו שם וא״כ אין הדבר תלוי‬
‫כאן מקומם ואבל מנקומך יתב׳ כל א׳ יא׳ ככל הצורך כעז״ה‬ ‫*אשהרק באיש־ וזהו ששאל ותפילין גופא מכלן וכיונתי אחר‬
‫ולכן לא יתמה הלומד הנה כי אין הכוונה כשלימות י ומה שלא‬ ‫שמעלתו של תפילין מעלה גדולה איך אנו דנין אותו כרין‬
‫ההיקףאו כדיןכל הפרד״ס ומשיב לו ילפי׳מת״ת וכוונתו מע תן • חלק הלאיוין בשוה דע לך כי קכ״ה אמר לאדם לעכדה ולשמרה‬
‫‪1‬‬
‫ואדם מה היי יעקב ויעקכ צריך לשמור ריצד ימין שלא יכניס‬ ‫של תפילין כמ״ע שאין הז״ג הרומז בפרדס ובעבור שהתפילין‬
‫ישמעאל ומצד שמאל שלא יכניס עשו זהו שאמר יעקב יעקב‬ ‫׳ תליין באיש האשה פטורה כדין ת״ת הרומז בחכמה עלאה שהבן‬
‫להיות שומר משמאל כפי חשבון שמו וכן מצד ימין כפי חשבון‬ ‫ממשיך וציחל ונותן לאשה והיא אין לה כת לעשות ומה הועלת‬
‫שינו שכן יעק׳׳ב יעק״ב עולה שס״ה יא׳ יתר הוא מלך מלכי‬ ‫י בלימודה זהו ולמדתם אותם את בניכם שבהם התורה‬
‫המלכים הגוזר הלא‪0‬ראה שזכר ונקבה יורדים מן הבינה‪ .‬סל‬ ‫תלייה וזהו דאיתקשו התפילין פעמיים לת״ת‪ :‬וראה עתה והבן‬
‫כיסוד ומן יסוד בעטרה ומשם בעולם השפל אלא שהזכר דרך‬ ‫איך עשאם בנין אב כי אע״פ דאיתקשו לת״ת שהוא מדבר‬
‫האמצע והנקבה דרך הפח״ד וההו״ד והיסו״ד והעטר״ה וני׳א‬ ‫נפרד״ס שהרי לא הז״ג יהדין נותן להיות תייבת ומטעם שאינה‬
‫מזהיריןק׳אזהרות שהם קק״ק הרי א׳לפחד וא׳להוד ואי לעזור‬ ‫יכולה לעשות דבר וכן הדין בתפילין והיא פטורה א״כ כל מ״ע‬
‫אלא שהם ג׳ יודין שבש׳ מהרבע הג׳ יורן ש׳ והיא‪ ,‬יש לה ס״ה‬ ‫שהז״ג המדב׳בהיקףהנק׳זמןובלבד שתהי׳ המצות נמט׳מןהאיש‬
‫אזהרות כשמי׳ה‪.‬שהוא אדנ״י הרי כאן שס״ה ומכריס והנקבות‬ ‫או שהמצוה בכלל כל ההיקף האשה פטורה ואינה יכולה לתת‬
‫חייבין אע״פ שאף חובב עמים ואברהם אמר לו ישמעאל יחיה‬ ‫הדין בין הז״ג ובין שלא הז״ג וכשהקשה לו ונקיש תפילין למזוזה‬
‫לפניך אינם אוהבם שיכנסו לפנים רק שולחם להם מתנות‬ ‫כוונתו היאה כי מאחר שהתפילין הוא מצות הבעל ויהאשה‬
‫להוצאה זהי וישלחם מעל יצחק בנו * 'ומ״ע רמייה בהכרח‬ ‫אייבת במצי׳ בעלה וא״כ כמו שבמזוזה הסחייבו׳ יהיו גם חייבו׳‬
‫והאיש חייב בכולם שכן מושך ממה הוא הראש והחיך והלשון‬ ‫בתפילין וזה השיב אפ״ה דינין של תפילין כת״ת שאינה יכולה‬
‫והוא והסד מאתיים הרי כאן רמ׳׳ח ולענין שכרהאשה אינה‬ ‫לעשות דבר וזהו דאשקש פעמיים לת״ת ומ״מ יפו ל כאן קושי׳‬
‫פטורה מכןלם רקשהז״ג ינא כולן אלא קצת וגס שם בעלה‬ ‫אל יסמכם( כלל למזוזה ויסמכס פ ע ם א׳ לת״ת יזו הקו׳ אינה‬
‫מטיב לה כי שניהם א׳ ומי שיבא להתפתות אתרי יצרו להוליד‬ ‫צלום שאלולי זה לא היו תפילין בנין אב כי היו ע ם ראייה שני‬
‫מחשבות זרות ידלג מכאן ויפן במקומם כי אין הדברים ממין‬ ‫כתובים הבאים כאחד • ומה שתקשה לישתוק מה׳האזרח וילמיד‬
‫כשהסנעיס ונדים כי איןלהס כל הציק־ אך במקומןהם יתידיס‬ ‫מבנין אב של תפילין וכוונתו סיכה בעטרה ואין כאן חיוב‬
‫חזקים בל ימוטו יכאן נגללי אייל ל׳ אם שמעת איך הביט •יש‪10‬‬ ‫לחייבה כי רשות בעלה עליה ותשיב אי לאו ה׳ האזרח הייתי‬
‫חרי״ג מ״ע מעשרת הדברות ששמעו בהר סיני א״ל בני אמיר‬ ‫לומד ג״ש ממצה לחייבה ולמה משום דסוכה תיקון וצורך בעלה‬
‫אתה מה ששמעת מפי אביך ז״ל אייל ריהקשב ושמע מה הבינו‬ ‫הוא וחייבת קמ״ל ה׳ האזרח אל תטעה בזה כי סוכה דינה כדין‬
‫ישראל מכל דיבור ודיבור מ״מ במקומ׳ יתבארו כל הצורך בע״ה‬ ‫תפילין ופטורה שהרי‪.‬הסכך אין‪ .‬לו רמז באשה * ומה שמקשה‬
‫וכאן מעט למתק הדברים והעניינים ושמע ר׳ דבר גדו״ל שלא‬ ‫מראייה שלא לכתיב זכורך כלל וילמוד מב״א מתפילין כוונתו‬
‫גזה הדין ניתן שלא לכתיב זכורד מטעם שהוא פטורה בהכרח הבינו מעשה עשה ומלאו לאי • אלא מעשה הבינו לאו * ומלאו‬
‫הבינו עשה זהו צאו הבא מכלל עשה ועשה הבא מכלל לאו‪ .‬כי‬ ‫ומטעם שהאיש נראה אל האשה ומשיב אצטרך זכורך כדי שלא‬
‫אחר שאנו אין רואין אלא עשה למה יוליד לאו והוא אינו‬ ‫ת ט ע ה ללמוד ראייה מהקהל כיאע״פ שבנין אב הוא‬
‫כתוב אלא מדיוק׳ ואתר אלו רצה הקב״ה בזה הולד למה לא היה‬ ‫מתפילין ג״ש עדיפא מטעם הואיל וצורך האיש הוא לבא אל‬
‫כותבו בפירוש אלא הואיל והיו במעמד הר סיני מתיך העשה‬ ‫האשה א״כ מתחייבת האשה להראות לפניו קמ״ל זכורך שאין‬
‫באו הלאווין ומתוך הליווי; באו עשה ע״כ מוכרחים אט בזה‬ ‫כאן הדרך רק המצוה באיש ובנין אג עק> יומה שמקשה ונילוף‬
‫ו ק ל ה רוצה בזה הולד י‬ ‫מהקהל' לחייבא מנתו הוא מאחר שהתפילין צורך האיש והקהל‬
‫ה ד י ב ו ר הראשון אנכי וכששמעו אנכי יאחדו אשר הוצאתיך‬ ‫צורך האיש א״כמ״ש שבזה תייכ ובזה סטור וא״ת צורך האיש‬
‫בכללו היא פלא לשחוט את הפסח ועדיין נזמ־ן קיום‬ ‫‪,‬לבדו הוא קריאת התורה ןע״כ האשה חייבת במצות בעלה א״כ‬
‫ושלא להותיר אימורי הפסח עד שיפסלו בלינה ושלא להותיר‬ ‫ז ה נעשה בנין אב ולחיוב ומשיב להוי מצה והקהל ב׳ כתובים‬
‫מפסח ישני עד בקר ושלא להותיר מזביהת י״ד עד יום ג ‪ /‬ו ה ״ ה‬ ‫הבאים כאחד ואין מלמלין ובא לומר לך ולכן כתיב חיוב אחר‬
‫‪.‬לשאר קדשים ושלא לשבור עצם הפסה ושלא לשבור עצם מפסת‬ ‫והוא מצה שלא לצורך‪ .‬כדי לשמור הדרך שלא תשקיל ותבחר‬
‫שני וידעת ששבירת עצם הוא שבירת הגדר • ושלא להוציא‬ ‫ה מ י ן אב של חיוב כי אין המצית ד מ ו ת אל מצות החיוב ומה‬
‫מבשר הפסח מן החבור־ כי אין שוס הוצאה בזמן אכילת פ ס מ‬ ‫שאמר תפילין וראייה היי ב׳ כתיבים הבאים כאחד וכוונתו א״כ‬
‫קב״ה סתר דין האשה ואיכה יודעת מה לעשות במ״ע שהז״ג ושלא לאכול נא ימבי של שכל אלו דברים שייכים ביציאת מצרים‬
‫וכ״א יבאר בתקונו במקומו בעז״ה ובכלל אנכי לא ישא ממזר‬ ‫הוא משיב תפילין ע ם ראייה צריכין ואין כאן ‪3‬׳ כתובים ואין‬
‫בת ישראל ושלאיתהא‪ .‬קדחה ויגדר הגרושה שלא יחזיר גרושתו‬ ‫להקשות אם היה שותק מזכירך דראייה היית• לומדת מבטן אב‬
‫דתפילין שכל הרוחות אין זזין אותו‪ .‬ממקומי א״כ זכולו שלא 'משנשאת לאהל ימ‪5‬יי! * ד ״ייצא מכלל עשה של פרי ירבי שהיא‬
‫עליה בתי ישראל ושלא לסרס ז כ ר ‪ .‬מ כ צ‬ ‫בכלל אנכי ^‬ ‫צצולך בא כדי לגטל הבטן אב של תפילין תפני שהראייה אינה‬
‫יי'המינים׳‬
‫עה‬ ‫הקנה‬ ‫פ‪5‬ר‪.‬‬
‫ל א ת ח ב ז ו ד ומיד הניט מי שיש נזילה בידו חייב להשיב‬ ‫אמינים לא אדם ולא בהמה שלן נאמר בהם פרו ורבו י ובכלל‬
‫השוס לא חהמוד שאס לא השיב נראה‬ ‫אשר הוצאתיך שלא לאכול חמן ולא לאכול תערובת חמץ‪ ,‬ולא‬
‫שהמניעה מצד המידה ואם •כנוס בחמידה ראה שענד ע ל‬ ‫לאכול חמין אחר חצות ולא יראה ולא ימצא חמץ ״' ובכלל אפר‬
‫א נ כ י ה ׳ א ל ה י ך ־ שהרי גזל וחמד מן האילן הוא שנאמר‬ ‫אוצאתיך שלא יקצור כל השדה ולא ללהיט כל הקבליס הנופלים‬
‫לא תחמוד ‪3‬ית רעך ולא אשת ‪.‬רעך שאמה דוגמא העליונה‬ ‫בשעת קצירה ולא לבצור עוללת כרמים • ולא ילקט פרט הגזם‬
‫ואתה מוזהר וראה שמדת הגזל קשה שעל ידה נחתם גזר דין‬ ‫ולא יקח עומר השכחה וכן הדין באלנות ועל כל׳ אמר לעני‬
‫במבול כי הוא נוגע ‪3‬קול ראשון וראה עשה מלא תעשה י‬ ‫ולגר מעזוב אותם וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים וכוי •‬
‫ונכלל לא תחמוד ככלל הגזל‬ ‫וגם מלא תרצח הביט עשה י‬ ‫נכלל שלא לשלוח עבד עבר• ריקם‬ ‫וכשאמר מבית עבדים‬
‫כענין שנאמר וחמדו שדות וגזלו • ושלא להשיג גבול • ולא‬ ‫כדכתיב העניק תעניק לו וזכרת כי עבד היית בארן מצרים‬
‫לעשוק בממון הבירו ולא להתאוות • ונרמזז בלא תחמוד דיכי‬ ‫וכתיב יינצלו את מצרים שאם העשה כך יעניקו ג״כ לעבד‬
‫נחלות כת^פט הכתוב ובכללו לידון מפתה בהמשיס שקל כ ס ף‬ ‫העליון וככלל זה החסד שלא למשכן אלמנה כי האונאה עולה‬
‫ושישא אנס את אנוסתו ויפת תואר לעשות כמשפט הכתוב‬ ‫לתעלה ולא להניח בהמה הרובצת תחת משאה כי שמא מבשרך‬
‫דכתיב וראית בשביה הרי כאן מצות עשה של מפתה ואונס‬ ‫הוא • ולא למנוע מלהחיות עני ולית; לו נ‪ :5‬שצריך כי עני‬
‫ומוציא שם רע ויפת תואר יי ומכלל הדינין האלו לשמור בית‬ ‫מפרנסך ואם תתן לזה יתנו לו ויתנו לך ולא לתבוע עני בחובו‬
‫הבחירה • ומצות עשה לשבת ע ם אשתו כל ימיו ושלא יסע בלי‬ ‫ולא להרחיק זרע עשו מן הקהל אלא עד ג׳ דורות ולא להרתיק‬
‫רצונה ופיוסה • לא תחמוד אשת רעך והאמידה הוא חמדת‬ ‫ומדרך החסד‬ ‫זרע מצרי מלבא כקהל אלא ע ד ג׳ דורות *‬
‫ולא יאכל השכיר בשעת‬ ‫הלב והוא שלא יחמוד בלבך *‬ ‫הוא שלא תנשא היבמה להון כדי להביא את אחיו פן ילך‬
‫מלאכה מהמחובר שהוא עושה שנאחר וחרמש לא תניף ולא‬ ‫למרחוק ונמצא שנכרת משלשלת היחוס שלו ־ ולא להחזיר עבר‬
‫ליתן לכליו • ונרמז במלת רעך שלא יגרש אותה לעולם כמו‬
‫שברח ל א ת ישראל לאדוניו של חיץ לארץ • ולא להלוות ברבית‬
‫שמפורש במלאכי כי שנא שלח י ואומר בגדה אשת מרעהו כן‬
‫לישראל ולא להשית יד בין לוה למלוה ברבית • ולא להיות ערב‬
‫בגדתם בי ובכללו אונם שלא לגרש אנופתו ‪:‬‬ ‫ולא ע ד וסופר • ולא לעבוד בעבד עברי עבודת עבד • ולא‬
‫ל א ת ר צ ח ואמרו ישראל* והנה לא ידעכו נחשב כרוצחים‬ ‫למכור אותו ממכרת עבד * ולא לעבור בו בפרך י ולא להניח‬
‫ואמר להם לערוף את העגלה ולהתוודות‬ ‫לגוי לעבוד ע ם עבד עברי הנמכר לו ־ ולא למכור אמה‬
‫עליה שלא ידעו באותה רציחה והרציחה נוגעת בקול ראשון‬ ‫העבריה • ולא למנוע מאמה העבריה שאר וכסות ועונה • ולא‬
‫שאתה הורג ענפי׳ מאילן וראה והבן איך כל החד אחוז בחבית‬ ‫למכור אשת יפא תואר ־ ולא לכבשה לשפחה אחר שלקחה לאשה‬
‫והעובר באחד עובר בכולם מכל מקום דין הוא שלא לעבוד‬ ‫ולא יאחר פעולת שכיר * ולא למשכן בעל תוב בזרוע • ולא‬
‫ואין כאן‬ ‫ולא לזרוע אותו מקום שערפו את העגלה בנחל ־‬ ‫למניע עבד מבעליו בעת שהוא צריך לו •‬
‫מקומו לבאר בו כל הצורך כי במקומה במסכת אבאר בע״ה *‬ ‫ו כ ש ש מ ע ו אותו הקול שאלו למשה מה ה ם הקולות האלו‬
‫מכל מקום אחרי שהרציחה הוא דבר גדול בכללה היא לחקור‬ ‫ואמר להם אם תעשו ע״ז נמצא שאינך מידה‬
‫בעדים הבאים להרוג את הנפש בדרישה וחקירה סן יכנסו‬ ‫בקול הזה ואמרו לו א״כ לא נעשה בידינו ע״י רק נודה בשם‬
‫כזה הרעה כ׳ העדים פוגמים בנצח ויסוד וגם בכללה הוא‬ ‫>ת‪3‬רך ומכל מקום לא נצטרך לאבד עבודה זרה ולחטט אחריו‬
‫להרוג עדים זוממים שמחשבתם נדבקה בעליונים וכאלו נעשה‬ ‫ואמר להם א״כ שתניחו המחשבות זרות בתוךפרד״ס אלהינו‬
‫הרציחה ואס נעשית הרציחה והוזמו הרי כאן שתים רעות‬ ‫גוה תועלתם • ומיד קבלו לאבד כל הע״! וכל משמשיה ועיר‬
‫מחשבה ומעשה ולא די להם הרציחה וברוך היודע מה לעשות‬ ‫^נרהת ע ו ב ד עבודה זרה הס ולא ידעו מה משפט יעשו להם‬
‫להם ועוד אבאר במקומי בעז״ה י ובכללו ג״כ להבדיל‬ ‫ואמר להם כמדתם עשו להם כי הס גרמו הריגה למעלה הוא‬
‫שש ערי מקלטו ת זהו שנאמר והיו הערים האלה לכס למקלט‬
‫מניעת השפע והביאי אש בעיר וע״כ האנשים בהריגה והעיר‬
‫מגואל הדם ולא ימות הרוצח כי למה ימות ולא ברשעו הרגו‬
‫בשרפה והרי עובדי עבורה זרה ממעטים את השם במחשבתם‬
‫ואין כאן מחשכה רעה ושש ערי מקלט שיהיו ג ם ה ם קולטות‬
‫ואינם יראים מהשם • ובכלל זה גם זכירת עמלק דכתיב ביה‬
‫אשר לא הזיק כרציהתו כאחד מהם ה ס ו׳ קצות שלהס ועניינו‬
‫זכור את עשה לך עמלק וממעט השם ולא ירא אלהיס תכרית‬
‫אבאר כמקומו כעז״ה ־ זככללו ג ס כן לתת ללויס ערים שיהיו‬
‫זרעו ג ם אתה ולא תירא כי אנכי י״י אלהיך הנה עשה ולא‬
‫ג״כ קולטות כי אין הז«ן נותן שיהיו הלויסכלא ערים כי ה ם‬
‫תעשה מעשה אבל לא תחמוד הוליד עשה • ובכללו שלא יראו‬
‫קצוויס העליונים * ומפני זה הזהרו במצית לא תעשה שלא‬
‫אנשי המלחמה ולא יפחדו מאויביהם דכתי׳לא תעריץ מפניהם‬
‫ימכרו מעריהם לעולם ־ ובכללה ג״כ לעשות מעקה שלא יעול‬
‫כיי״יאלהיךוכו׳ • ובכללו מצות עשה למשוש כ״ג למלחמה‬
‫הנופל מן הגג והנה הרציחה רק לעשות מעקה סכיב לשמור‬
‫לסדר להם דברי אלה הנז׳ בתורה י ובכלל אנכי שלא להשחית‬
‫את האילן וזהי לא תשים דמים בביתך כי יפזל הנופל ממנו כי‬
‫הלכי מאכל והטעם מפורש כי האדם עץ השדה ־ ולא לעוות‬
‫כשיפול הנופל ובאו בבית דמים הפך הרחמים והקיציז היא‬
‫משפט לפי שגורס להטות שכינה השרויה עמכם בדין שנאמר‬
‫) ג ס מ״ע בייו מלא תשא (‬ ‫הנפילה הנה מ״ע מלא תרצח •‬
‫אלתיס נצב בעדתאלזהו שאמר הכתוב לא תכירו פנים במשפט‬
‫ל א ח ש א מיד הבינו שהנדרים אחרי שהם דברים העולים‬
‫כי המשפט לאלהי׳הוא וכן •הזשפטאמר כי לי״י תשפוטו ועמכם‬
‫בחיי המלך ישם נושא אותם א״כ לא תשא ויהיו‬
‫בדבר המשפט שלא יאמרו הדיינים אני יושבים לעצמיני אמר‬
‫לשוא וא״כ בכלל לא תשא הוא קיום נדרים ושלא לאחרם מ‬
‫להם הקב״ה היו יודעים כי עמכם אני יושב שנא׳ אלהים נצב‬
‫פוגם למעלה ומאחר שהנדרים והתרומה והבכורים ומעשר‬
‫בערת אל ונאמר אני אוהב משפט ונא׳ וקרבתי אליכם למשפט‬
‫ראשוןכ״א יש מקום למעלה א״כ לא תעשה מהופכים אלא כל‬
‫ובכללו שלא ליקח שוחר שגורם להטות משפט י ובכללו מצות‬
‫אחד לפי סדרו מעשר ראשון ואחריי מעשר שני ואחריו השלישי‬
‫ולכן אין להקדים התרומה לבכורים ומעשר שני לראשון ו ז ס‬ ‫עשה למנות שופטים ושוטרים בכל קהל וקהל מישראל כדי‬
‫מלאתך ודמעך לא תאחר וזהו שנתעוררו חז״ל נברייתא לומר‬ ‫שלא יצטרכו לעלוח לבית דין הגלול • ושלא לכבד גדול בדין‬
‫הומר בנדרים מבשמעה וחומר בשבועה מבנדליס שהנדרים‬ ‫ולא יירא אדם בדין מאדם ר ע ׳ ולא לרחם על עני בדין •‬
‫חלים על דבר מציה לבטלה בשב ואל תעשה בדבר הרשות‬ ‫ולא להטות משפט אדם חוטא • ובכללו דין בעלי דינין בשעה‬
‫שעומדים בדן י ולא לרחם על המזיק בדיני קנסות ולא להטות‬
‫שהנדרים‬ ‫משפט גר יתום‪.‬זלא לשמוע טענות בעל הדין ]איןתבירו ע מ ו ‪:‬‬
‫*‬ ‫לח‬
‫מ ן נ מ‬ ‫ייספר‬
‫קנהו כי• כן הדבר למעלה שהכל קובי אל‪.‬הבעל הראשון כן‬ ‫*מנדריםהם •חיי המצות׳ ודאה ג״כ איך צתעוררו לתת הפרש‬
‫ישונו הכל איל הבעלים הראשוני׳וראה שפעמים ייחיזה‪.‬ופעמי'‬ ‫ביניהם שארי אמרו מה הפרש בין שבועה לנדרי׳נדרים כנודר‬
‫'נחלה זהו‪,‬הכל היה‪.‬מן הסיבה הראשונה והכל ישוב שמה •‬ ‫•בחיי המלך הוא הבינה שבועה כנשבע מולך עצמו הוא מלך‬
‫ג ס מצות עשה לתקוע בכופר בתחלת שנת היובל כררךשתיקעין‬ ‫סלמה ואע״פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנחמר חי ד׳ וחי‬
‫בע״ש לקרב הכוחות כי זה כמו זה לאה האיך כאן מצות עשה‬ ‫<פשך‪.‬אם אעזבך יחי ה׳ הוא הכתר עליון וחי נפשך היא הבינה‬
‫־מלאוין * ולזכלל זכור את יום השבת‬ ‫־המחיה את נפשך וגם אמר חומר בנדרים מבשבועה שהאומר‬
‫שלא לעבוד אלמה בשביעית שלא לקצר ספיחים בשביעית ולא‬ ‫ק ו נ ס סיכה שאיני עושה תפילין שאיני מניח לולב שאיני ניטל‬
‫לבצור פירות האילן בשביעית * ולא לעבוד בשנת טובל ד ן‬ ‫אסור לעשותו אע״פ שהם מצוה ובשבועה לוקה ועושה מציה‬
‫אדמה בין אילן ‪:.‬לא לחצר ספיחי יובל ולח לאסוף פיחת יובל‬ ‫שאיןנשבעים על המצית יכל זה ט נדר הוא דבר שהוא למעלה‬
‫ולא למכול שלה בארץ ישרחל לצמיתות * ולא למנוע להלוות‬ ‫מן ההיקף שבו השבועה והמצית ובעבור זה אין כח בשבועה‬
‫לעני מ פ ס השמיטה י ולא \ה‪3‬ע הלוואה שעבר עליהישחיטה‬ ‫לעקור המצוה וראייתי שלשון שבועה הוא מלה חצובה משבע‬
‫לפי שעבד לוה לאיש מלוה ובשנה זו העבד יוצא לחפשי ולכך‬ ‫שהשבעה הוא ההקף יעל שמשם התהקפזת המצות לא הוצרכו‬
‫היא מ״ע את הנכרי הגוש לפי שאינה יוצה בשש לחפשי־וכל אלו‬ ‫‪ .‬להזכיר אמן במקדש לפי שהיה השם נזכר לפנים נרסקופת‬
‫ככללים בכלל יום השביעי שבת לד׳; אלהיך שהוא רומז ליום‬ ‫•העזלה ככתבי והיההיולמן השם נזכרת עכשיו לא‪.‬נזכר‬
‫השביעי הנקרא יום שכולו שבת י ולא לחרושבשור ויןמור נרמז‬ ‫השם אלא בכינויו זהוצלכנו לומל אמן וגלול העונה אמן יותר‬
‫‪. .‬בלא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך ושורך וחמורך' ובכלל‬ ‫ימן המבלך שזה מחבל האמונים הס חכמה עלאה וחכמה תתא׳‬
‫לאיתעשה כל מלאכה ־ שנא לילך חרןלתחוס בשבת ולא לענוש‬ ‫•ומאחר שהכרריס נכללים בלא תשא וכן הבכירים ותלומה‬
‫בשבת ובכלל כי ששת ימים שלא לזרוע כלאיים אז זרעים‬ ‫ומעשר ראשון ישני א״כ ג ס הערכים נכללים בלא חשא שגם‬
‫בכרם ולא להרביע בהמה מין שלה במינו לפי שבכל העשה‬ ‫ה ם מתנשאי׳למעלה והם ערךא דם‪.‬־ערר בהמה •יערךהמקדש‬
‫בראשית נאמר למינהו והסוד שלא לעכב ולא• לערבב הכחות‬ ‫בית ושדה ותוספות מעילה אי אוכל חרומה חומש נותן על‬
‫המגדילים הצמתים להיות יונקים מין שלא במינו וזהו את‬ ‫הקרן הואיל ועוליס למעלה א״כ נכללים בלא תשא לשיא זהו לא‬
‫מצותי תשמרו דברים שחקקתי‪ .‬לך מששת ימי בראשית •‬ ‫תשא ומאחר שאלה הדברים פוגעים למעלה א״כ בכלל לא תשא‬
‫ל א ׳ ת ע נ ה ברעך עד שקר אבל מצוה י להעיד בבי׳ד למי‬ ‫הוא שלא לשבע על כפירת ממוןמאהר שהוא קרוב לברכת השם‬
‫שיש לו על עליו וככלל לא תענה שלא יעיל בעל‬ ‫׳ושלא לעבור על שבועת ביטוי)שלא לחלל את השם ושלא לנסות‬
‫עבירה ולא יעיד קריי א!׳ פסול •י י‬ ‫אותי ולא לעבור על דבלים שאסרם על נפשם שנאמר לא יחל‬
‫• ל א י ה י ה לך אלהיס אחרים על פני נראה מכאן למנות מלך‬ ‫*• ידברו כל אלו בכלל לא תשא ואין כאן מקומם ובמקומן יתבארו‬
‫על ישרייל הוא שנאמר מקרי‪ :‬אחיך השים עליך‬ ‫איש על דגלו ואיש על מחניהו באר היטב •‬
‫י• מלךולא למנות מלךמאיתד אחרת‪.‬שלא יפסיד אמונת המחשבה׳‬ ‫־לא תגנוב מיד הבינו שצר? לצדק המאזנים על המשקלות‬
‫א״כ בכלל זה הבינו ענייני של מלך שלאיירבה לי נשים כענץ‬ ‫שאם תעשה תחבולה וערמה ראה היכן אתה פינה‬
‫נשיו הטו את לבבו‪ .‬והנה שהפסיד את המחשבה ולא ירדה לו‬ ‫שאתה גונב כח מכהות העליונים ובכלל לח תגנוב הוא שלא‬ ‫‪:‬‬
‫כסף וזהב דכתיב וכסף וזהב לא ירבה לו מאד שאס ירד עד‬ ‫לגנוב כפש מישראל ובכללו שלא לגנוב מגוון ולא יאנה במקח‬
‫ולא‬ ‫תכלית כסף וזהב יפסיד המחשבה כי אין להם תכלית‬ ‫׳וממכר ושלא לעשות עול במשפט ובמדה שלא לעשות איפה‬
‫• ירבה לו סוסים׳ שנאמר ולא ישיב העם מצרימה למעןהרבות‬ ‫ואיפה ולא להסגיר עבר שברח מ דוכיו מא׳‪/‬לח״ל ולא‬
‫ס ו ס ומאחר צצריך להיות קיום במחשבה ולא הפסד בין רב‬ ‫להונות יתום ואלמנה•־‬
‫בין מעט כענין שאמר י לא יהיה לך ה״כ בכללו הוא שלא יעשה‬ ‫זכור א ת יום השבת לקלשו לשבות ‪ 13‬לכתיב כי בו שבת‬
‫פסל ומסכה בידו ילא יעשה אחרים לו ולא יעשה הוא לאהרים‬ ‫ולהולות ענין סול השמטה ששתא ילפי שנין הוי‬
‫ולא לעשות צורה לנוי אפי׳ שאין עובדן מ ת ה כי כל אלה‬ ‫י ?גלמא זחל חרוב וכיין שכןהזא א״כ בכללו ג ם שביתת המועדים‬
‫מביאין את היילס להפסד המחשבה ולא לעבוד'גג״ז בדבר‬ ‫י והם ראשון ושביעי של פסח ויוס ההמשים של ספירת העומר‬
‫שדרכו לעבוד בהם יאפי׳ בדבר שאין דרך עבודתו בהשחחויה‬ ‫י ובראשון של חולש השביעי וביום הכפירים וביים הראשון של חג‬
‫ולא לפנית בע״ז כל עיקר ולא לעפות אוב יידעוני ולא להקים‬ ‫יי ובשמיני שכל אלו הם ד‪3‬רים הרומזים ‪3‬ש?יתת האלף השביעי‬
‫מצבה ולא ליתן אבן מ^כית ולא לטעת אילן במקדש שהתקדש‬ ‫ובכלל •השביתה הזאת הוא לקדש חדשים ולחשוב חדשים ושנים‬
‫דבר אחרואילן הוא דבר י ח ר וקרוב אתה לעשותו אילן נעבד‬ ‫ב‪3‬״ל שכל המועלים תלויס בי כ״ש שכל ששת ימי בראשית הם‬
‫ולא להשביעבע״ז את עובדיו שא״כ שב הוא באמונתם • ולא‬ ‫הספירות מתחדשים בחדשים וכיוון שהשביתה זו היא משום‬
‫להדיח בני ישראל אחר ע״ז ולא להסית את ב״י שעושה‬ ‫השמיטות א״כ בסיף כל השמיטיתמההוא לכן בכללו לזכור‬
‫מטהור טמא י ולא להציל את המסית אלא עמוד על דמו כ•‬ ‫ג ס למנות מקצירת העומר על יום‬ ‫ישנת יובל ושמיטין •‬
‫ולא ללמוד הניםת זכית על המסית כ• בזה‬ ‫בחר בטומאה *‬ ‫קחמשים ט מ״ט ימים *יו• ה ס שני כל השמיטות והיום החמשי׳‬
‫שכיון לעשות אין שם זכות • ולא יעלים הניסח חובת המסית‬ ‫הוא יובל הגליל ומאחר שאמר בזו המצוה שבת לד׳ אלהיך א״כ‬
‫לאמרו אס ידע בו חובה־ ולא להנות מציפוי שיל נעבד כי מה‬ ‫גצלל זה הלבל הוא• להשמיט ג ם הקלקעות בשביעית שהוא‬
‫ולא לבכות עיר הנדחת לכמות שהיתה‬ ‫לטמא ע ם הטהור •‬ ‫ב נ ג ל אלף השביעי הנקרא שבת יעל אלף הז׳ נאמר ונשגב ד׳‬
‫שא״כ הפסיד המחשבה ושלא להטת מעיר הנדהת כי כבר‬ ‫י לבלו ביום ההיא ואומר מזמור שיל ליוס השבת ליום שכולו ש‪3‬ת‬
‫נטמאו כילם ושלא להנוחימע״ז ימשמשיה ומתקרובת שלה *‬ ‫ואומר כי אלף שנים בעיניך כיוס אתמול י ובכללו ג״כ מצות‬
‫וביין שנתנסך עליה שכל אלו טמאים ושלא להתנבא בשמה כי‬ ‫שגיאת שנת השביעית מעבולש האלץ ועבל ע ב ד בשביעית יצא‬
‫עושה' לה ממש ואין לה שוס ממש כלל ושלא ׳להתנבא בשקר כי‬ ‫לח&שי והנרצע ביובל שנאמר‪,‬למען ינוח עבלך ואמתך כמיך‬
‫אין שקר בנבואה ושאין לשמוע מתנבא בשם ע׳׳ז כי אין בפיהו‬ ‫ולקלש שנת היובל ג״כ בשביתה וליתן גאולה בארץ בשניה הזאת‬
‫•נכונה• ושלא להמנע‪.‬מהריגת נביא שקר כי החליש הטתות‬ ‫שנאמר כי יובל היא קודש תהיה י‬ ‫שגם שנת ה»ובל קרוי קדש‬
‫הקדישו׳ ושלא ישתה נזיר ״ן וכל ח ד שנתערב בו יין מכל‬ ‫לכם ונאמר ושבתם איש אל אחוזתו ואומר בשנת היובל הזאת‬
‫ענבים לחים ויבי־יס מחרצנים ועד זג לא יאכל ושלא •הגלה‬ ‫מ‪6‬י‪3‬ז־איש אל אחוזתו ועול ביובל תשוב השרה לאשל קנהו‬
‫הנזיר ט הוא‪ ,‬קדוש ככהן ואין לחתוך הציטרת של רחמים ולא‬ ‫ואפילו מאה אנשים שמכרו זה לזה ישוב השרה לאשר•‬
‫יטמא‬
‫ע‪1‬‬ ‫הקנה‬ ‫ספר‬
‫לכלל קדושה ומזה הסוד ארז״ל אשה השותה מבת ג׳ שכיס ויזס‬ ‫יטמא במת ולא לילך׳בחוקת עי׳ז כי חוקיתיה׳תועבה לקרושי׳‬
‫‪7‬‬
‫א׳ שיום א •הוא כ ע ד שנה־ הרביעית •־ כנותן אצבע• בעין דמי‬ ‫ושלא לקסום' ילאילעונן כ׳ •הוא נותן כת בחוץ שתפס קוסם‬
‫עדיין לא נגמרו בתולותיה ע ד גי׳ שכיס ויוס א׳ והס חוזרים‬ ‫ועינן וכישוף ולא לכשף כי אין הכישוף אלא מכוחות הטוחזה‬
‫ועליהם אתה בוטח בכישיפך ־ ולא להחיות מכשף כי‪.‬הלך אחלי • לאחר מכאן ־ ולא לאכול כלאי הכרס ולא לשתות יין נסך י ולא‬
‫המתים•• ולא לחבר חבר ולא לשאול באוב וילעוני י ולא לשאול לאכול ולשתות דרך זולל‪.‬וסובא * ולא לאכול כיוס‪..‬הצום וככלל‬
‫הקדושה שלא לפסוע על גבי המזבח‪. . :‬‬ ‫בחלום מן המתים ולא לכתיב בגוף זהו וכתובת קעקע ־ ולא‬
‫את אכיך יאת אמך‪ .‬היינו מ״ע של כ ס ד ו שלהקב״ה‬ ‫‪.‬לשטן בארץ מצרים לעילם שהיא גורמת להטות מדרך אמת יכבד‬
‫ושכעת עזו כמו שנא׳ גוזל אכיו ואמי ואין אכין אלא‬ ‫שנאמר וכמעשה ארץ מצרים ופו׳ ולא לכרות ברית לז׳ עממיס‬
‫הקכ״ה)אין אמו אלא ליי וככודו של מקום היא לעסוק כתורה‬ ‫כי אין להם ברית ולא להחיות׳ שלא ילמדו אתכם כי כפרו בעיקר‬
‫ולקיים מצותיו • וכשאתה בוזה ומבטל תורתו זהו הפך כבודו‬ ‫לגמרי ואין רוע בעולם כמעשיהם‬
‫יראה מה אתה עושה • ובכלל הכבוד שלא לאבד את כהמ״ק‬ ‫יכל'אלו מחללים חילול גדול ־ ובכללו גם מ״ע להליית להם‬
‫וגם בתי כנסיות ובתי מדרשות כייאכודס פוגמים כדוגמתם •‬ ‫בריבית שנא׳לנכליתשיךבזמןשאתה יכול לעשו׳בתסדיני התור׳‬
‫ולא לבטח המזבח מאבני גזית שנא׳ כי תרכך הנפת עליה יגו׳‬ ‫•קייס י ם זה העשה אם הוא כבוש תחת ידך ובכללו ג״כ שלא‬
‫והחיכ איני דין שימצא כמזבח שזה מאריך ימים וזה מקצר‬ ‫להושיב ע״ז בארצנו כי אין בארצנו טומאה׳ ולא להחיחהן בע״ז‬
‫ובכללו שלא למחוק אות מהשם ולא לאבד כתכי הקודש כי הם‬ ‫•שנא׳ ולקחת מבנותיו לבנך וגו׳ ואדם נתפתה אחרי אשתו הוא‬
‫קיום העולם וכליו של הקב״ה ולא להשבית שמירי׳ סביב המקדש‬ ‫•חוה • ולא ישא עמוני ומואבי לעולם ור‪:-‬ה והיןשכל אלו מזיקין‬
‫כדי שישמרהו למעלה ־ ולא יכנוס כהן בהיכל בכל עת משום‬ ‫באילןט מונעי׳ השפע וכ״א אעמידהו על מקומו איש על דגלו‬
‫לא תחסוס • ולא יכניס בעל מוס מן המזבת ולפנים שאיןמומין‬ ‫י• ומתניהו •• ובכללו ג״כ מ״ע לעבוד ב ע י ר כנעני לעולם שאם‬
‫במזבח שנאמר כולך יכה רעייתי ומום אין בך ולכן הפגימה‬ ‫לא תעשה כן ראה שעשית עבד שר והיא עכר לעולם • ובכללו‬
‫פוסלת במזבח ולא יעבוד בעל מום מן המזבח ולפנים ולכן‬ ‫שלא לקרוא לשלום׳ בעת המלחמה כשאר הגויט כי אין שלים‬
‫המימי; פוסלין בכהניס שאנו צריכין לנקותו ממומין • ולא‬ ‫לרשעים ודע והכן שכל אלו נקראים שונאי המקום ונכללים‬
‫•יכנס שחיי יין במקדש שהיין חריף כחרב ולא לעבוד כהן טמא‬ ‫במלת לשונאיו ועלינו מוטל לשנוא את שונאיו כי אנחנו קדושים‬
‫שנא׳ הלא משנאיך ה‪/‬אשנא ואומד תכלית שנאה שנאתים ׳שלא יטמא המזבח ולא יעבוד כהן טבול יום עד שיעריב שמשו‬
‫כי א ן לחלוק היום לשנים שלא יכנוס טמא בעזרה ולא יכנום‬ ‫לאויבים היו לי ומאחר שאנחנו קדושים וקב״ה קדוש מגדר‬
‫טמא במחנה לרה כ׳ אין במחנה לויה טומאה רק אחוז מבחוץ‬ ‫הקדושה לבדוק בסימני הבהמה הטהורה ולבדוק בסימני העוף‬
‫ולא להקטיר ולהקריב על מזבח הזהב כ׳ אס פעם אחת בשנה‬ ‫ובסימני דגים וחגבים שאם יעבור בא׳‪ -‬מאלו הנה קנה לו אל‬
‫•לכלול הזהב ע ס הכסף י ולא לעשות במתכונתה של שמןהמשח׳‬
‫אחר ואומד לא יהיה לך אלהיס אחרים על פני • רק והייתם‬
‫‪-‬הכתוב בתורה י דא״כ אתה מידה שיש שם אחר כמוהו‬
‫קדושי׳לטתר הנשמה המסתפקת מן המאכל לפי דקותה הצלולה‬
‫כי לא יסירו ממני ואס‬ ‫ולא להוציא כדי הארון‬
‫י ומצדהקדושה חצוח כיסוי הדס לעוף ולחיה שלא היה דמם‬
‫הס׳ירס השנה סדר תיקינו ־ ולא יזח החושן מעל האפוד כי‬
‫קרב עלגבי המזבח ושילוח הקן ומאחר שאחר כי אנכי ה׳ אלהיך‬
‫‪.‬שניהם אהד ולא יקרע המעיל כי אי! קריעה רזסרון למעלה‬
‫אל קנא בכללו מ״ע של תקיעת שופר • להעביר הכעס והחימה‬
‫ולא להעלות קדשים בחיז בתורת קרבן שאין הקדשים נקרביס‬
‫ביום הדין שכל באי עולם עוברי ן לפניו כבני מרון והקכ״ה‬
‫• בחוץ •אלא בקדש ולח להעלות בעלי מימין למזבח כיהמומ־ן‬
‫מנהיג עולמו ע״פ מלותיי הןלדץהן לרחמים וכשהוא מרח׳על‬
‫בחיץ עולים י ולא לשחוט בעלי מומין לשם קרבן כי הכניס‬
‫בריותיו פועל הפעולה ההוא בפעולתיהרחמ׳׳ וכן שעת ה י ע ס‬
‫מוס כמחשבתו ־ ולא להקטיר אימיר׳ בעלי מומין לשם קרבן‬
‫מתגלגלת ג ם הוא ע״י מדת הרחמים ולכן אנו אומרים בתפלת‬
‫בין רב כין מעט ־ ולח לזרוק דם בעלי מימין יי ל גבי המזבח •‬
‫לאש השנה)יגילו רחמיך על מדוהיך ולכן באה תקיעת שופר‬
‫ולא •להקריב בעל מוס עובר נאף שהיי עובר מ״מ ט־חה וכיין‬
‫ונרמזיס בה מלותיו של הקב״ה לין ורחמים והתרועה ושברים‬
‫דאדח׳ חדהי ולח ליתן מום כקדשים ולא להקריב קרבן הפל‬
‫הוא די; ותקיעה היאדחמיס ואנו מזכירי! ומעוררים מלותיו‬
‫־שאינו ראוי לאכילה שנאמר היאכל תפל מבלי מלח ולא להקריב‬
‫של הקי״ה להליץ טוב בעדינו והתקיעה לעולם הוא ההלה וסיף‬
‫שאור כי הוא מורה קושי ודין ונשחנה ממראיתו אך ביום‬
‫שהואנגד הרחמים שיתגלגלו בית דינו רחמיו עלינו ‪ 3‬שיבינו‬
‫החמשיס הוא היובל הגדיל הוא קודש וכל הדינין מהבטליןואין‬
‫מחטאינו ויהפך מדת הדיןלמדת הרחמים יז״ש רבי יהודא בר׳‬
‫יצר הרע אז מקריביןהמז הוא שנא׳ על שתי הלחם חמזתאפנה‬
‫נחמן בשם רשג״ל כיון שעלה הב׳׳ה לדין הוא הבינה ויושב על‬
‫ולא להקי־יב דבש אף שהוא מתיק מורה לין במראיתו ומשם‬
‫הכסא •ותוקעים בשופריהוא הולך ועולה והיפךמדה״ד למלה״ר‬
‫שהיא הקושי זב הדבש ודוגמת הענין הדבורה שעוקצהמר‬
‫יקשה מקבצת הדבש דוגמת הסוד • ולא להקריב אתנן זונה‬ ‫כי התקיעה מעוררתהרחמי׳ וכשמריעה עולה בדין וכשהשופר‬
‫ומחיר כלב ששניהם יאגגבה‪ .‬והזוכה היא ליליח ואתננה בחוץ ולא‬ ‫הוא הבינה עולה בתקיעה י״י בקול פופר ברחמים הוא שנאחר‬
‫בפנים • וכלב הוא שנא׳ מיד כלב יחידתי ומחירו קשה ולא‬ ‫• י״י ׳״י אל רחום וחנון ובכלל אל קנא מ״ע של הריגת בית דין‬
‫להמיר ולא לשנות מקרבן לקרבן כי אין להם מחצבה אחה לכל‬ ‫ויראתו‬ ‫סקילה שריפה הרג וחנק והלייה אכל ככול המקזםכ״ה‬
‫מ״מ יהיה היא‬ ‫הקרגנוח וגם ההמרה למה יחליף כח בכח‬ ‫שלא‬ ‫יהיה‬ ‫לקוברו ביומו שנא׳ כי קללת אלהיס ־תלוי וככלל לא‬
‫ותמירתו יהיה קודש • ולא להאכיל בשר הפסחלישראלשנשתמד‬ ‫ודג טמא ולא שרץ העוף ולא תולעת‬ ‫לאכול בהמה טמאה‬
‫כי הוא שה תמיס׳ זכר בן שנה והוא הוציא עצמו מן הכלל‪ -‬ולא‬ ‫המיס‬ ‫שרץ‬ ‫ולא‬ ‫הארץ‬ ‫רמש‬ ‫ולא‬ ‫הארץ‬ ‫שרץ‬ ‫הפירות ולא לאכול‬
‫יאכל אלם טמא קלשיס ולא יאכל מן הקדשים שנטמאו כי היא‬ ‫שאין‬ ‫כל‬ ‫ארז״ל‬ ‫ובזה‬ ‫נפשותיכם‬ ‫את‬ ‫תשקצו‬ ‫בכל אלה נא׳ אל‬
‫מולה על הטומאה שהוא לאוי בקרשים ולא לאכול נותר ולא‬ ‫בי עצם׳ אינו חי יותר תי״ב חודש יהרשעים נידונים בגיהנס‬
‫י פיגול ולא יאכל זר‪.‬תרומה כי מה לזר ע ם התרומה * ולא‬ ‫שלא‬ ‫•״‪ 3‬חידש וזה יהא נסתר שלא לגלותו • ובכלל הקדושה‬
‫יאכילנו תושב‪,‬כהן ישכיר כי זרים ה ם אצלו• ולא יאכל ערל‬ ‫אתה‬ ‫לאכול נבלה כמה שנא׳ לא תאכל כל נבלה כי ע ס קדוש‬
‫ת ח מ ה שאין ערלה בקדשים וה״ה שאר קדשים ושלא יאכל כהן‬ ‫י ולא לאכול טרפה שנא׳ ואנשי קודש תהיו לי ולא לאכול אבר‬
‫טמא תרומה כי‪.‬הטומאה הפך התרימה ־ ולא יאכל חלל קודש‬ ‫• מן החי ולא חלב יולי דם ולא גיד הנשה כשארז׳׳ל ישראל קדושים‬
‫• הם ניהגים בו איסור * ולא לבשל בשר בחלב ולא לאכול שור ‪ .‬ולא הרומס ולא חזה‪.‬ושוק ןל׳א יתבאר משפטיי בפכיס בעז״ל •‬
‫הנסקל ולא לאכול ערלה עד ג׳ שנים י שעד ג׳ שנים איה בא‬
‫ילא‬ ‫ב‬ ‫ל ח‬
‫ו ‪ #‬להלבין פני &דם מישראל• ‪ ifct‬לחבול ‪ 6‬ם ' ש מ מ י ן מ&‬ ‫\& מאכל ממזון כהן צי הוא ממ־צה ונגפר גיניהס לאביהם‬
‫אוכל נפש שנא׳ ט נפש הוא חובל• •י• ולעשות במלחמת צישו<&‬ ‫סגשמיס וצריך ק מ ט שיהיה כלול * ולא לגזוז את־ הקרשים ולא‬
‫כמשפט שפא‪/‬ט ייקרה א‪.$‬העיר וקראת אליהלשלום •י ו&‬ ‫לעבוד בהם ט אין עובדם בקדשים ולאילאטצ בשר חטאת‬
‫לנקום ולא לנטור שאין זה הטקס והנוטר הול!־ גדרציו של‬ ‫הנעשימ למיס ולא לאכול פסולי המוקדשים שהשיל בהם מום‬
‫הקלה שנא׳ כי חסיל אני נאוםי״י ולא אטור לעולם־ ואומר‬ ‫מזונה ולא לאכול מעשר שני של תירוש ודגןויצהר חזץלילושלים‬
‫;‬
‫הינטור לעולם אס ישמיל לנצח וא מ נוקם אך נק׳ משא עוץ‬ ‫נשלסתן ג׳ מצומל״מ והטעם נאמל ‪3‬פ׳ למען תלמר ליראה‬
‫ועובל על פשע ואין משתמש בשתי מדות הללו פ״אלהנקראים‬ ‫וכז׳ והסוד ית׳ במקומו בע״ה • ולא לפלות בכול בהמה טהורה‬
‫בשם צריו ואויביו נזקם השם לצדו וטטל הוא לאויביו ובכללו‬ ‫בי לכהן היא ולא למכול מעשל בהמה ולא יאכלו הכהני׳חטאת‬
‫שלא לשחוט אותו ואת בנוי ביום אתל ט שמא שואט שני‪.‬קלוצי‬ ‫ואשם חוץ לעזלה ט בעזרת המזבח ולמעלה עזלים איש‬
‫בשלו ולא ליקה האס על בניס • הבנים צועקים ואינם נענים*‬ ‫צמשפטז ולא לאכול קלשיס קולם זליקת למן ובכלל? שלא לאכול‬
‫ולאייקלצ אב ואש כי הם דוגמא עליונה ושלא להכות ולא לקלל‬ ‫הרי מבואה־תלת קולם הפסח יי ולא לאסל כלמל מתבוא׳חלשה‬
‫אחד משאר ישראל שנא׳ לא תקלל תרש‪:‬‬ ‫ולא לאטלקלי מן האלש הוא שנאמר ולחם קלי וכרמל וגו׳‬
‫ל א ת ג א ף ובכללו הוא שלא לגלות ערות אס וערות אב‬ ‫)גל הביאכם את קרבן אלהיכםטא הכבש הבא מן העימל ולא‬
‫ולא לגלות‪.‬ערות אשת אב ולא לגלות ערות‬ ‫^אכל מעשל שני מוומא׳ וצא יאכל בטלים קולם הנחת׳ בעזרה‬
‫אחותו מןהאס ומןהאב ולא לגלו׳ערו׳בת בנו ולא ערות בת גתו‬ ‫כיי הבכורים ‪ k‬העזלה באיס ומשם יאכלם ולא יאכלו באנינות‬
‫ולא ערות אשה ובתה ולא ערות אשה וגת באה וצרות הבת‬ ‫»עשל שני כי הוא איש מולה לא אניטת ולא טומאה ולא להוציא‬
‫ולא לגנות עלות אחות האב וערות אהות האם ולא אשת אחי‬ ‫מעשר שני על דברים שאין בהם אטנה ושתייה כיכאכילתך‬
‫האב ולא אשת הבן ולא אשת אח ולא לרות אחות אשתו והסול‬ ‫אוכלת גם כ״י מעשל העליון ולא לאכול טבל ט אתה אוכל‬
‫בכל אלו שלא להשיב הלבד הנפרד לשורשו והעניף לעקרו י יכן‬ ‫לבר שאימ שלך‪ :‬ולא יקיז כהן גרושה זוכה וחללה שנאתל ט‬
‫ואל אשת עמיאך לא תתן שכבתך לטמאה בה ולא תביא אשה‬ ‫?לוש הוא לאלטו ט היא איש חסל וחללה מכה העבדה ויונה‬
‫בהמה עליה שנאמר תבל היא ולא לשכב ע ם זכר‪.‬שנאמל‬ ‫צזכניה הפלגשים לפנים וגרושה יונקת מכוחות הטומאה ולא‬
‫;‬
‫תועבה הוא ולא לגלות ערות האב ואמי האג ולא לקרב אל‪.‬‬ ‫*בעול כה״ג־ אלמנה אפי׳ בקדושין מפני שמחללתז ולא יכניס‬
‫‪1‬‬
‫העליות בלבל המביאו לילי גילוי עדוה ולא ילבש אשה לבוש‬ ‫•כהן פלועלאש למקדש כי לוחק לגלי השכינה ללא בכבוד ולא‬
‫איש ולא איש לבוש אשה ופלאלומ״ע ומצות ל״ת טלם הם‬ ‫לצאת מן העזרה בשעת העבודה כי מברך הצל החיצון ולא‬
‫צורך ישראל מצודךיגבוה ולא בע״ה אעמידהו במעמדו ‪:‬‬ ‫ייטמא כהן הדיוט לשאר מתים ולא יטמא פה״ג אפי׳ לקרוביו‬
‫ו ר א ה עתה והבן שתרי״ג מצות פולס שמעו בהר סיני בכלל‬ ‫*דיני טימאת ית׳ בע״ה ‪ :‬ודע שטומאת המת הוא מצד םיבת‬
‫עשלת הלברים כ״א בפרטיו ודקדוקיו ככל הצורך ומלאו שמעו‬ ‫׳המלאך התות המשחית והממית אותו שהוא כקרא יצר הרע •‬
‫עשה ויןעשהשמעז לאו להודיעך שכולם אחוזים זה בזה זהו‬ ‫•כאשל אמרו רז״ל הוא שטן הוא מלאך המית הוא יצה״ר שנאמר‬
‫שארז״ל זכור ושמור בדבול אחל נאמרו מה שאין הפה יכול‬ ‫*את רוח הטומאה אעביר מן הארץ ואומר ותושעאי אתכם מכל‬
‫ללבו־ ולא אוזן •כולה לשמוע * שכוונתם לשמוע בקול אחל ש‪*3‬‬ ‫עומאותיכס ולכן ארו״ל על ו׳ צדיקים ידועים שלא שלט בהם‬‫;‬
‫לברים זה הפך זה עשה ו צא תעשה וזהא״אללז לאומרו •‬ ‫מלאך המות ואלו הם אברהם יצחק יעקב משה אהרן ומרים‬
‫ולשמוע ובאו מ״ע למ״ת להזהיל אברי האלם שהם למ״ח בלרך‬ ‫ישנא׳ בהם ע״פ ה׳ • ומרים שלא נא׳ בה ע״פ ה׳ שגנאי הוא‬
‫*‪•:‬של והטוב לקלשם ולטהלם וללבנם ילבלדם להלמות ליוצרו‬ ‫הדבר וכשאמה בכל רמז על השכינה שהיתה מיתתם׳ על ידה‬
‫ומצות ל״ת שס׳׳ה להלחק ולמטע מן הללך הלע וממלות‬ ‫כדכתיב כל הנקרא בשמי זהו שאתר ר״מגדול השלום שלא ברא‪.‬‬
‫המגונים ובזה יהיה הגוף והנשמה בללך אחל וגהסכתה אחת *‬ ‫הקלה מרה יפה יותר מן השמם שנתנזהז לצדיקים בשעה‬
‫ודע והבן שזה אני ׳ולעמאבי ז״ל שפיו כפי השכינה בתוללן‬ ‫• שנפטרים מן העולם ג׳ כיתות של מלאכי השרת מקדימיןאוהו‬
‫ימה ע״ה שהתורה ברורה צולה אמורה מפי הגבורה ואין בה‬ ‫בשלום הראשונה אומרים יבא שלים שנייה אומדת ינוח על‬
‫אות וקידה ועוקץ ונקוד וטעם שלא לצורך וכולה בנין אלהים‬ ‫משכבו * שלישית אומרת הולך ככוחו ולא דיין לצדיקי׳ שמיתתן‬
‫חצובה בשמו של הקב״ה זאין הפרש בין ותמנע היתה פלגש ובין‬ ‫בכבוד שנא׳ וכבוד ה׳ יאספך אלא שאקלסין לפניו יבא שלום‬
‫אלוף מגדאל ונץ ע ‪ x‬ת הלברים ובין שמע ישראל והתתסר‬ ‫יבא שלום זהו שת׳ ח״ל משמת רבי בטלו כהונה שלא מת משום‬
‫ממנה אות אתל כאלו האסד שם שלם ועולם מלא לק צריך‬ ‫•כת מכוחות הטומאה ולא היה מטמא וע״כ נחעשקו הנהנים בו‬
‫לשפוד האותיות והתיבות החסדים ויתדות וכתיב ולא קלי זק‪1‬י‬ ‫ובכלל פבוד ויראתו ל ה שלא להעלות לדגל בחג בלא קרבן‬
‫ולא כתיב אותיות גלולות וקטטת זזה יהיה נטוע בלבך וחקוק‬ ‫־ דכתיבכבדאתה׳מהונך‪:‬‬
‫בקרבך וישמור כל ארס מלומר שעזלא הוסיף אותיות מלבו‬ ‫־ ל א ת א י ח שלא להרוג נקי ובכללו שלא לנטות אחרי דגים‬
‫בהעתקי אפי׳ אות א' ונקודה וטעם שזה כפדה גמורה וע״ז‬ ‫• ‪ .‬בדיני •נפשות ‪#‬ש לא היו ‪3‬׳ חח״בין יותדמן‬
‫אמרז״ל בפ׳ח^ן האומ׳איןתולה מןהשמי׳אז פסוק זה משה מפי‬ ‫המזכים • ובכללו מ״ע להטות אחרי רביס בדיני ממונות אם‬
‫עצמו אמר זה כי לגל ה׳ בזה וי לנפשי׳ הצומלזה ולפי‬ ‫ימי׳ ממליקת בסנהדרין בדיני ממונות י ולא ילמוד חובה מי‬
‫שהמצות הס גיט התולה הקלושה רהי העוסק ‪3‬הם מטהר‬ ‫שלמד זכזא בדיני נפשות מחלה * ולא למנות בדיינים אד‪6‬‬
‫ומיזקלש והיא קל‪7‬ש ולגזק בקדוש וע״כ יש לזהל האלם שלא‬ ‫שאינו יודע בתורה טאע״פ שהוא חכם בכל חכמת התוד׳שאין‬
‫יטמא אתנצשו גשום צ ד המטמא ולאה כמה הזהירה י‬ ‫‪,‬‬
‫הרין‪ .‬תלויסיבסברא אלא מה שגזר הש״ ואס לא ידע איך דון‬
‫*‪:‬הוו׳ישא*' לנו מפריס פוםהולא'יגל אוייגליולא־מפלים ולא‬ ‫ןלא לחתו״ הדן ע״פ על א׳ • ולא לחתוך הלין באומל הדעת‬
‫מפריס ולא יגר זלל לא דום קולו ב*מים ע״ז לאמר מה איפידת‪,‬‬ ‫ע ל שיראו ג׳גני אל׳ גיפו של לבר * ולא יהרוג אחייב הל*גה‬
‫לן אי לא •פרים‪ .‬אי• ‪ *5‬יגד הלא בשר רך וטוגלגן ושמן ‪#‬א‬ ‫^ולם שיעמול ו‪+‬ין ולא לחוס על החלף ‪11‬א הולגיןאואו קזלם‬
‫והסכלים איתםאנז רואןם שאין ניז^קין ממנו ולא נחלשים זאם‬ ‫שיגיע למדף שנא׳ יוכל העם •שמעז ייראו'ולא יזילין גמל ץלא‬
‫מ&ני שהוא בשר יאסור למכל בשר שבעולם י• או הצויצה ?וא‬ ‫לקחיכומ־מןלרוצח־ולא ק ח כופר מלות רוצח בשגגה ‪-‬זלא‬
‫כך יש ׳מימי שאצילותם מכוחות ־הטימאוז׳ והס נקראי‪£ 0‬רלה‬
‫״‬ ‫‪*&-‬מולעלהלם ולא להכית מכשול ולא להכשיל גללך ולא‬
‫מעלה‬ ‫ויש מהםמקליניי ערלה ^נאצלים מן הערלה *ש‬ ‫להושיףיגמל^ת‪ :‬זלאילךרכילומהזאאומ׳אנשידטל^בך‬
‫א' או מפריס או * ל והנאצצמקליפי ערלה לא מצרים ולא יגד‬ ‫‪*.‬ארז״לל^ היו* ג׳האומר׳והמקבל׳זמא^ליו ולא לשנו׳ ‪353‬‬
‫ט‬
‫דלא עכירי ואייא למימי מיא עייל מיא יפיק אע״יז לא קא שתי‬ ‫כי הערלה לאאז מן התקף וקליפיערלה נאחזים חוץ להיקף‬
‫ל משוס היוצא מן הטמא י אלא חמוד למעלי ליחקא ונהגי‬ ‫י‪/‬‬
‫והבהמות הטהורות מפריס י פרסה כי מוכרח הוא להעיר‬
‫לשתותו לרפאות הידקון מהו לשחוחו ונקש למצוא היתר לרפוא'‬ ‫גצינורת ולהעלות גרה כענין צדיק• חונן וניאן ואינו כובש‬
‫מעמיר שיסור הואיל שאין ‪3‬ו סכנה והלין נותן וראה עתה‬ ‫המאכל במיעיו וי‪x‬אל הקדושים והטהורים אוכלים מן הבאים‬
‫איך' דבריהם קשיס כחומץ לשיניס וכעשן לעינים שהרי ה ‪0‬‬ ‫!טהרה כי אנשי רשע הרבה מינים הסי מהים שוכנים בבהמות‬
‫אמרו ד‪3‬ש למרים מותר מפני שמכניסים אותו לגופן ואינם‬ ‫הטהורות ומהם שוכנים בטומאות הערלה זבקליפי ערלה והעל‬
‫ממצות אותן מגופן ימצאו היתר לו את זה לא תאכלו שרןהעוף‬ ‫צואינו מפריס כי הוא איצון זע״כ האוצלו אוכל כלי שנשתמש בה‬
‫טמא לא תאכלו א‪3‬ל אתה אוכל מה ששרץ העוף •משרץ ןייזה‬ ‫נפת טמאה אך הבהמה הטהורה אם יודע שיש תיקון בהנאתה‬
‫זה ד‪3‬ש דבורים ולדבריהם יהיה גס השתןישל המור מותר דלא‬ ‫ובאכילתה יאכלנו ואס לאו למה יאכל נפש אביו או קרובו‬
‫גרע מד‪3‬ש אלא הכוונה שהשחן לוקח עכוריות מהגוף והנה‬ ‫ויוליככה ע״י אכילתו יזו־ן ממשפאתה ומבית אביה והוא •תן‬
‫‪3‬ו הלק מטמא אן הר‪3‬ש אין בו מציצה מהגוף כלל וד‪3‬ש גיזין‬ ‫הדין במקומה וגם למה יישלח ידו לעשות לא דין שלא כמשפט‬
‫וצרעין מותר באכילה והאוסר אוסר אותם משום שם לווי‬ ‫כי אוכלים אותה טובים ורעים ולכן משך ידך מזה וראה‬
‫ולדבריו ק׳ הא יש שא לויי גס בדבורים אלא צדקי ד‪3‬רי האוסר‬ ‫כמה חששו אז״ל בדברים אלו והוא שארז״ל בדרך משא ומתן‬
‫דבש גיזין וצרעין כי יש בי מציצה מגוף ודומה לשחן החמור‬ ‫והיא כילה רמז וסיד וז״ל בהמה טהורה שילדה כמין בהמה‬
‫הטמא ואייל למה לא אסרו גם אלו ומה התיירא מצאו המת?‪V‬‬ ‫טמאה מותר באכילה ו‪3‬המה טמאה שילדה כמין בהמה טהורים‬
‫אחרי דאית מציצה כי יש לומר שבמתיבתא דרקיע הכי הוי‬ ‫אסורה באכילה ראה בעיניך הטהור הילך בטמא והטמא ‪3‬א‬
‫הד‪3‬ריס שרץ עוף טמא אי אתה אוכל אגל אמה אוכל מה שעוף‬ ‫בטהור ונשי׳ו ונתנו בדבר ואמרו שהבא מן הטהור טהור והבא‬
‫טמא משריץ והוא ד‪3‬ש ובמתיבתא דרקיע לא חלקו בין ד‪3‬ש‬ ‫מן הטמא טמא רבוצו דכולא עלמא לתה לת ניזיל בתר דידיה‬
‫לדבש אייל הקלה אל הכניסו טומאה כי לא אמרתי רק ד‪3‬ש‬ ‫שהרי אנו רואים שאינה מעלה גרה וצורתה ‪3‬ורת חזיר ואף כי‬
‫דבורים ולא גיזין וצלעין כ׳ הם ולובשס שיין וזהו שם לוי*‬ ‫נולדה מרמלה לא• נאכל אותה שהאירה אסרה בפירוש יאתה‬
‫וכאשר הלבלים למעלה כן הלבריס למטה שמשם בא אלינו‬ ‫מתירה וגס אס אנו רואים צורתו ציית צאן והוא מעלה גרת‬
‫;‬
‫ותמצכאלה דברים בהרבה מקומית שבא אליהו ז״ל וקא מיבעיא‬ ‫ומפריס פרסה וטוב ושמן והאורה התירתו ולמה תאסור אותה‬
‫לי׳ מני׳ במאי קא עסיק קלה והשיב כפי שעיסקין הס למטה‬ ‫מצד אתו וני את אמו אנו אוכלים אמו טמאה ותעמוד ־טימאה‬
‫כענין פלגש בגבעה וכיוצא בו • וראה והבן שארז״ל פרש‬ ‫וזה טהור ונאכלנו שומו שמיסעל זאת טמא הבא מןהטהי׳הוא‬
‫הטמא מיתר באכילה שאין לה שוס חלק מהטומאה י• וע״ז‬ ‫כלי זרע טמא וכח טמא ולמה נאכל אותו וא״כ שאתה מתירו‬
‫התירו עור הבא נגד פניו של חמור מטעם שדנו אותו פרש‬ ‫מכת האם אם גבר כח אמי למה לא נולד כאמו אלא ע״כ שאביו‬
‫‪3‬עלמא כי זה העור איני נולד מגוף הבהמה והדין עמהס מ״מ‬ ‫גבר ולכן נולד כצורתו ואלה אתה מאירי לש טהור הבא מן‬
‫השומע דבריהם ישתגע אס בהמה טמאה אכלה דבר טמא‬ ‫הטמא שיהא מוחל שהרי כח אביו גבי ודומה לאביו וא״כ או‬
‫כגון דובים שאכלו בשר חזיר וחלב למה יהא הפרש טהור ומותר‬ ‫שניתם תתיר בחמס או שניהם תאסור בעול ואיני אולמ־ דבר‬
‫הלא בא מטמא וגס זה העור הבא נגד פניו של המור מי‬ ‫אליבא דמ״ר שהטמא אינו מתעבר מטהור וטהור אינו מאעבר‬
‫הנניסו שם מן הרוחות בא או מן למזיקים ע״כ מטמא ‪3‬א ולא‬ ‫א ולא רקה מגסה ילא גסה מדקה ולא בהמה מחיה ולא‬ ‫מ נ ‪ 1‬מ‬
‫יהא מיתר באכילה אלא כל דבר הנאכל מתחלק לחלקים ר״ל‬ ‫חיה מבהמה יהכוי בריה בפ״עהוא כי היא סיבר טמא הבא‬
‫טמא שאוכל טמא הראוי מהנאכל להדבק בטמא ידבק ויעשה‬ ‫מטהור אביו ואמו טהורים אלא שבא ענף שלא ממינם ונטהר‬
‫בשרי ממש והראוי להםתל׳מהטמ׳ולצאת ממנו נעש׳פרש ואיהו‬ ‫עמהם וכן טהור הבח מטמא אביו ואמו טמאי! אלא שבא ענף‬
‫הפרש אחר שיצא מהטמא •ולא נשאר בגופו אין בי דין טומאה‬ ‫ממין אחר ונטמא עמהם זעל שניהם קיש קיש קריא יאין כאן‬
‫אך העור שבא נגד פני של חמור אין כאן מקומו ובעז״ה יתבאר‬ ‫אלא דמיון פיעל ולא אביו ירן אחר ולא אמו מין אחל אלא הנפש‬ ‫י׳ ‪-‬‬
‫באריכות כי לא יובן בקיצור ; וראה והבן שדג טהור יש בן‬ ‫ההוא אע״פ שבא ממין טהור נלבשה בלבושה הראשון והשגתו‬
‫קשקשת וסנפיר שהקשקשת הוא כעין חומה כביב העטרה מפני‬ ‫השגה אמיתית ומי ידבר בהשגתו אלא אומר אךאת זה לא תאכלו‬
‫הטומאה השוכנים סביבתה וסנפיר הס הנאחזים וע׳^כ הם‬ ‫מעלי הגרה יתמפריס׳ הפרסה ודייק לומר את זה דווקא לז‬ ‫מ‬
‫חדים וקשים אךהדגיס אשר איןלהם קשקשת הם חיצונים מ׳׳ת‬ ‫תאכלי אבל אתה אוכל דבל הבא ממעלי גרה יממפריסי פרסא‬
‫יש להם סנפיר הס קליפי הנאחזים מן הערלה ולכן סנפיר‬ ‫אעי׳פ שאין ס םימן ואיזה זה טמא הבא מטהור וקרא מסייעו‬
‫בלא קשקשת אפשר וקשקשת בלא סנפיר א״א ועל שההיקף‬ ‫שאימר בגמל טמא הוא הוא טמא אבל טמא הנולד מטהור אינו‬
‫מרחם ונותן ע״כ לא תמצא בדיגמתן הורג וממית הלא תראה‬ ‫טמא ולמה לא יהיה טמא‪ .‬יהלא אביו הוא טמא ואמו טהורה‬
‫'ששוורים וצאן אוכלים עשב ודוב וארי טורפין ואיכלין כי להם‬ ‫ולמה יגרר אחר אמו ולא אחרי אביו אלא כמו שאמרתי שאין‬
‫אטריות אך מין האדם אין הפרש נין פנימי להיצון לענין‬ ‫הטמא מתעברמן הטהור וכי׳ יי״לא־ך אמר זה הנולד מן‬
‫הבריאה כי כולם נדאין אלם מבלי הבדל ולכן צוותה ההורה‬ ‫הטהור ועבורו מןי הטמא במתיבתא לדקיעהכי אמרו‬
‫לעשות המילה לצאת מן הערלה מ״מ גם צורתם משתנים‬ ‫כאלי עבורו מן הטמא ואלו סברו שעבוח מן הטמא ונשאו‬
‫בשומם שלא במינם ואין לומר'לעשות הבדל והיכר בין פנימי‬ ‫זניזי;ו וביררו שאין מקבל הריון אלא ממינו ודווקא כעני; זה‬
‫וחיצון בהיותו אלם לאם כן אין לך עדות ברורה וחזקה מזו‬ ‫הידרה האירה כי מקבל שבים ׳״י אבל טמא כל היוצא ממנו‬
‫שיאמרו שתי רשויות הם א׳ האציל את זה המין והאי האציל את‬ ‫‪£‬מא וטהור כל היוצא ממנו טהור וארן מתן אאר שהטמא הוא‬
‫זה המיןואתה טיזןיד לפושעים לכן הם אדם אתל וצורתם אחת‬ ‫'מיצון וזה מ‪1‬הור נטמא בעבירה ונגרם ממקומו ושכן במעון‬
‫ומלך אהד עליהם וראה כמה דקדקו שלא לטמא עצמם אע״פ‬ ‫‪»1#‬א למה •‪5‬וא הטהור לטמאות נפשי ממנו עד שהחמירו אף‬
‫'שאיןבדגי׳אדס מ״מ יש כולזזא חיצזניי׳יופנימיזת במים השגכני׳׳‬ ‫׳*מי רגליהם וצשאו ינתני בדנד זה ואף שנראה מדבריהם‬
‫שם צ‪1‬מא בטמא טהור בטהור וחשו מהדגים הטמאים להזהר‬ ‫‪0‬מ‪3‬קשין הימר אש׳יה אין המונה הוא כך שיוצא מן הטמא‬
‫מהבא מהם וארז*ל דג טמא שבלע דג טהור מזתד באכילה‬ ‫'*!מארקלהראוא הומר הנפש החוטאת אע״פ שצראין הדברים‬
‫ודווקא בשראימ אואו שבלע הא לא ראינו אמרינןאישריצי אישרץ‬ ‫'להיות חלק מהם טהור א ל ה אין הקנה מצד פשעה וחטאתה •‬
‫י דתניא ‪1‬ג טמא למליץ דג טהור מטיל ביצים ראה געיק• מה‬ ‫רק ויסתלק משם ־ וראו{ לשונם בעי מני' מרב ששת מי‬
‫‪.‬משובה השיב נהי דמשדץ מ״מ במינו משריץא״ל בכי ?זה א‪»3‬‬ ‫מ;לים‪£‬ל חמור מהו יסי‪5‬רס וגמלים לא מ*־ע*א לי׳ דאע״ג‬
‫דמן‬ ‫אענה לך‬
‫א‬ ‫לט‬
‫פח״ל ומר‪.&5‬לראות בעיניי שה‪3‬סא ח הס הםהלאזומ‪,‬שהרי‬ ‫וונן ‪3‬מינ‪ 0‬משרצין אבל יש מהם שעשךיצים שלא במינם‬
‫‪,‬‬
‫כסא בא״ת ב״ש לח״ת ולק חסר ו׳ לשת • ונקרח© ׳נ‪0‬יס‬
‫;‬ ‫וגזה לא הלך אחר הרוג משום דהוי איסור וחשש למיעוטא •‬
‫גגליט בסים נסתרים שבכח הת״ת^נעשה נסים כגלים‬ ‫א״ל ר׳ ט י ט שטמא הולך בטהור וטהור הולך בטמא אף בדגי׳‬
‫כנסים של מנרים ובעשרה נסים נסתרים בכל יוס • י ומה‬ ‫סוף סוף אי‪1‬ר שחושש למיעוטא וללמא מהמיעוט שמשריץ‬
‫שאין נעשים גםהיום טסים נגלי׳כי נטמא‪.‬העולם בלובעונם‬ ‫טהור הוי וכשדאיט אותו כשבלע אמאי יהיה מיתר ונאמל זה‬
‫ואינם ראוים לראות מהפועל ההוא שום פעולה רק ע״׳ העט'‬ ‫שבלע נתעכל וזה אשלוצי תשלץאמר רל ששא כגון שמצאו ללך‬
‫ומלת ל ס הוא נעלם השי״ן שהרי בנעלם השי״ן נמצאנ• וסי‬ ‫בית הריעי‪,‬ריפ חמר כגוןשמצאו בבית הבליעה ״ ר״נ בריצחק‬
‫אם תצרף הי׳ עם הנ׳ ודע באמת שהנסים הנגלים באים מכת‬ ‫אמר כגון שמצאו שלס אמר רב אשי רוב דגים במינם משריצי׳‬
‫הש׳ שהיא הבינה ע״י הת״ת יע״כ אותיות נס נעלמים גש׳ •‬ ‫ונראה מדבריו שאין לאיש למיעוטא ה״ה למה אמר כשראינו‬
‫ועתה ראה כח הש׳ שיש להש׳ שלש יורץ בראש הש‪/‬כזה‬ ‫תבלע ואפילו לא רטנו אימי טהור נימא ריבן במינם משריצים‬
‫ש וכ׳ בסיף ואס תרבע הג׳ יודין עוד הם ש׳ י וראה והבן‬ ‫והאי דג טהור בלע ומותר ומשיב אהי׳נ קאמר כיון לרוב דגי׳‬
‫מה מעלה תמצא בג׳ ״דין הללו ‪.‬שאם תרבע כל ין״ר ויו״ל‬ ‫גמינם‪.‬משליצים ובזה נמצא מ טהור כמו שבלע לפנינו דמי‬
‫עולה כל אחד ק׳ הרי ג׳ יודי״ן ק״ק׳ק׳ תוציא י׳ מק׳ ראשון‬ ‫ומותר וגס במתיבתא לרקיע הכי הוי לג טמא במינו משרץ‬
‫שהוא י׳ שנתרבע יי׳ מק׳ שליש־ ונשארו י צ׳ צ׳ ושתי יודי״ןתוציא‬ ‫חה שנמצא במעיו‪ .‬כמו שראינו אותו שבלעו דמי ובמתיבתא לא‬
‫מק׳ האמצעי) יו״ר ‪3‬ראש(שהק׳האמצעי יו״ד בראשו וכ׳בסופו‬ ‫שמעו כמו שראינו אלא שריינו לבר שמעו וסברו שיש לחוש‬
‫שהוא יו״ר מלא וע״כ תוציא מק׳ האמצעי שני יולי״! ונשארים‬ ‫למיעוטא ע״כ אמר שראיט ואלא כמו שראינו ואי׳כ אין לתיש‬
‫‪,‬‬
‫באות הק׳ פ׳ צרף מה שהוצאת והם ד׳‪.‬יוד"•} ונעשה מ׳ צרף‬ ‫למיעוט׳יכמז שראינו דמי ונשאו ונתנו טאדרב׳ במקו'היסוד‬
‫אתה צ׳צ׳פ׳ מ׳ עולים ש׳ הלי איך שנתהפך הש׳ לעולם הוא‬ ‫אוששיןלמיעוטא ואמר שאין כאןרובחלא כולם במינם משריצי׳‬
‫ש׳ וד׳ אותיות הללו הס מצפ״[ שמתחלף בא״ת ב״ש יהו?׳ה ‪.:‬‬ ‫ואפי׳ שלא ראינו מ ל הואיל וטהור היא מסתמא בלעו ומותר‬
‫ועשה תראה איך בת הס׳ של נס ונכנס בין שני יודי״ן של ש׳‬ ‫גאכיליאך דג טהור אינו בולע טמא כ׳ הוא דוגמא עלייני; ומה‬
‫שהש׳ יש לה ג׳ יודי״ן ש וכ׳ בסופו היו״ד האמצעי מלא‪.‬הוא‬ ‫שנמנאים טמאים בטהורים •׳‪'.‬נס בולעים אותם אבל הם ‪3‬י;ים‬
‫שני יולי״ן ואם תמלא השני ׳ורי״ן והכ׳ שבסוף הוא ס׳ ששני‬ ‫‪1‬נכנ‪ .‬ים בפיהם וכן הדבר בעופות כי הטהורים קירקבנ׳נקלף‬
‫יולי״ן מלאים הוא מ׳ זעם הכ׳ הוא ס' ונכנס בין שני יולי״ן‬ ‫ואינו כיבש האכילה ודומים למענה גרה ויש לו אצבע יתירה‬
‫נין יוד ראשון ובין יוד שלישי שהוא ו״ד והנה הי׳ הלאשון‪ -‬והי׳‬ ‫המורה ביאור השם ואיני דורם ואוכל ט הוא מרחם והדריסם‪.‬‬
‫האמצעי עםהכ׳ שבסוף הוא ס׳ והיו״ד הג׳‪ .‬והו״ד שעולים‬ ‫אכזריות היא בבעלי חיים והטמאים יש להם כל אלה ולעולם‬
‫יו״ר הרי כאן יסו״ד לומר לך הש׳ שהיא הבינה יכיר הנסים‬ ‫כטמאים אוצסין וגוזלים וטורפין וכן האומות אונסין וגחלי!‬
‫וכה הבניס הוא ההיקף ונקראים ה פ ל ה גאולה גאולה הוא‬ ‫ואוכלי} את ישלאל ולכן אתם ישראל הקלושים בני קדושים אנ‬
‫הת״ת תפלה היא העטרה י ודע!הבן שע״י ארז״ל כל הסומך‪.‬‬ ‫תשנו מהצנתיכס ומנהג אלהיכס י וראו וקחו סלד ומוכר‬
‫גאולה לתפלה הוא בן‪,‬עוה״ב ולפעמים נקראת גם היא גאולה‬ ‫מהבהמות ומהעופית הטהורים י ונקראים נ ה א ר ח מ י ם‬
‫כשתסמכנה עם הגואל הוא ״נאתר המלאך הגואל הותי שגם‬ ‫ו כ ס א דין ר״ל התפארת כסא רשמים והבטלה כסא דין •‬
‫העטרה נק׳ אז אדם שכן הגואל גי׳ אדם •הוא •ו״ד ה״א ולו‬ ‫זראון והבן ענין גדול שהבינה אומרת לחסל ילפחד שני‬
‫ה״א והיא הכניסה הקט״ו תפלות שהתפלל משרע״ה לעבור לא״י‬ ‫כסאות הללו אחים הם ואומרת לפחד אן לאא את‬
‫ולא קבלס זהו ואתחנן בגי׳ שפלה ובגי׳ חקט״ו וכוונתו של‪:‬‬ ‫ואומרת לחסד תן לאח אח ושניהם נותנים‪-‬לשני כסאות הללו‬
‫משרע״ה לעשות תפלה על כל כח וכת העטרה הנקרא‪/‬תפלה‬ ‫‪.‬הנקרייים אחים שכן הכ׳ של כשא מוללת כ׳ אותיות לפניה‬
‫ועולה מקט״) כדי לבקש עליי לקבלו‪ .‬והיא לא בקשה • ‪3‬י לא‬ ‫נ ׳ אותיות לאחריה וכן הס׳ של כסא מודדת ס׳ איתיית לפניה‬
‫היתה גזירה מלמעלה רק הכניסם והניחם• ולאקבלהאותס‬ ‫\ס׳ אותיות לאחריה והא׳ של כסא במקומו יטפל הכסא א״ש‬
‫‪.‬ועתה חסר ו׳מגאולה ונ־אר הגא^והוא בגי׳כיז״ו ובגי׳יהו״ה‬ ‫א״ת אמר ומי יעיר שזה הא־ א׳יזת את א׳^מר ה ל ף אצ׳ אעיר‬
‫את״ד וגייט״ל וגי׳ידיד׳ א וטובים לגאולה ולישועה • ונקלח*'‬ ‫‪.‬חלקי מדל הכ׳של כסא לאותיות לאחריה ונפל נח׳ וחלקו לשני‬
‫עלם ועד* אס ראית ושמעת שמלת ועד הם סנהדרין• גדולה‬ ‫מלקים ונעשה אח״ד אח״ר והנה שני עדים לשני תמים אמר‬
‫‪.‬ובכל מקום שסנהדרין יושבים שם וע״ד עמהם שהרי ע׳ של‬ ‫הא׳ של כסא תתחברי ותעשו אאר‪ .‬נתחברו אח״ד ‪-‬ח״ד ונעשה‬
‫ועד מצטייר ט׳ ז׳ ור׳ של ועד אינה מצטיירת והנהו‪.‬׳ ט״ז‬ ‫ב״י היא שם היי״ה י ראה והבן כשהכסא שלם גס השם הוי׳‬
‫‪.‬ד׳ עולים ב״ו ועוד דע לך שמשם יוצאהשטן שהיה‪,‬הולך‬ ‫שלם י יראה מה עשה האותיות האלי שהם הוי״ה מדד הי׳ של‬
‫ושב וצמר עי״ד זה מדבר וזה בא אך הסיד הגמל הוא שעלם‬ ‫הוייה ל ו אותיות לאחריו‪ .‬וכפל בת׳ מרד הה׳ של שסהוי״ה‬
‫^יא כילל ההיקף שהרי ע״לעילים מאה זמ׳ מעלם עגלה שס‬ ‫ג״ו אותיות ונפל ‪3‬ש׳ מדד הו׳ של הזי״ה ל ו אותיות לאחריו‬
‫מאות הרי ז׳ מאוח שהוא ההיקף שכל אחד כלול מעשרה וגם‬ ‫ונפל ‪5‬ט׳ וכן הה׳ אחחןונפל ‪3‬ח׳ הרי כאן ד׳ אותיות מחט״ח‬
‫‪.‬על״ס היא שם מן ויסע ויבא ויה• ואם יזכרהו עם אלי שגןם‬ ‫שעולים א ד ל י הרי הכסאיתהללי עליהם דין ורחמים וראה‬
‫מ ה ״ ש ע ל ' ‪ 0‬לל״ה ס״יט כמשפט׳כאשר נאות ה‪ 0‬טובי׳‬ ‫והבן שאס תחלוק אותם לאחדי׳הוא ה׳פעמי׳אח״ד אח״ר א ח ‪/‬‬
‫לקפיצת הדרך ראית מה עשה על״ם שמע את קול סיגי• ולהא‬ ‫אח״ל אח״ד ואם תמנה מא׳ ארנ״י וכן ד׳ וכן נ׳ יכן י׳ ס״ה‬
‫את סיני א״ל בכי ואיך א״ל ר׳ לע לך‪ .‬ט על‪*,‬ם ה‪,‬ם שנייע״ע‬ ‫אותיות יפלו באותיות שעולים שיים לומל‪-‬שמזמשת אחדים הללו‬
‫ותמלא עי״ן ע׳ ״ן עילה ל ל סיני ונקרא ה ו ד ה ‪ .‬׳ צ נ כ ת ג‬ ‫שם אחד להם והוא אמ״י ואם תמנה ד׳ אותיות מחט״ח כל‬
‫‪.‬ותירה ש ב ע ״ פ • א׳ילר׳ דע לך ט גן ח׳‪-‬שנים הייתי‬ ‫‪.‬גל אות יאיא ם״ה לאחוריהם יפלו באותיות כיז״י יהוא עילה‬
‫כשלקחני אבי מן היד ומל‪:‬׳‪TO‬א׳ והלך זסיגגצהר ומצא‬ ‫‪».‬״ל וכוז״ו הס אישיות שלפני יכו״ה י וראה והבן שהזי״ה וכיו״ו‬
‫‪..‬מערה אחת יהכניעני בפני׳ יאמרהי‪-‬לי א‪3‬א מה ‪ m‬ש־י מערה‬ ‫הס אלנ״יבגימטריא * וראה והבן שאס תצרף צוז״ו זארנ״י‬
‫זי וא״ל מ י שתוק וא׳׳ל שים דך השמאלית ‪ k‬לבך והיד טורן‪.‬‬ ‫עול‪ :‬ל׳ פעמים יהויה והנה אלו ל׳ השמות מתגלגלי׳באלפא‬
‫על השמאל ועמיל'והתפלל עמי ומיל התחיל בקול נעים‪.‬ואל‬ ‫‪.‬ביתא בעגול עם אללי אלנ״י אללי אלנ״י י לאהעמהוהק‬
‫‪.‬אחריו זה השער לה׳ צליקיס יבואו גי ^דך‪-‬פי ענישני ותהי לי‬ ‫א ס תצרף הל׳ שמות של לין יל׳ שמות של לחמים עולים ד ן‬
‫‪.‬לישועה‪ .‬אבן מאסוהבוניםהיתסלראש פנה׳ ממת ה׳יטחפ ‪.‬‬ ‫‪5‬לח»«ם ש*דנ״י הואדן ותלויה גיהו״ה שהוא רחמים מאית‬
‫ןאת היא )ןלאות ב ע י מ ז ‪ / ,‬זה שיים*שה‪ ..‬י‪#£‬יל‪8‬‬ ‫‪.‬מגלגול וסיבוב הכסא שהוא כסא לין וכסא לסמים והנה‬
‫י‬
‫ונשמחה‬ ‫י«*ה ששואשסאות הוא כסא' מזס״ל^העטלה' היא כבא של‬
‫ע» ו‬ ‫‪tyt‬‬ ‫‪1‬‬ ‫\‬ ‫״פ!‬
‫יתר לומר לך כששחורה נטמנה בחןך לבנה שניהםאיזל ולא‬ ‫_גמ»ו<נ‪• 0‬אנא ה׳ הושיעה נא • אנא ה‪/‬הצליחה נא • ולא‬
‫ידענו מהו השחורה וצועקת מתוך הלבנה אנכי אדני שכן אותי‪-‬׳‬ ‫הספיק צימר ברוך הבא והנה ארס אחדיבא ונכנס במערה ושם‬
‫שניות של לבנה הוא אדנ״י ואי׳ לימד לך אנכי אדני ושמעת ר׳‬ ‫־ שתי ילי‪ 1‬על כתפי אבי ז״ל ואב• ז״ל לא הפסיק תפלתו רק‬
‫מהו שחזרה אני ונאוה מאחר שהיא שמירה איך הוא נאוה ‪ -‬אלא‬ ‫השלי׳ההלל ואח״כ אמר כי על רחמיך רביס ה׳שמעה ה׳סלהה‬
‫סכי הוא בזמן שהיא נסחרת בלבנה היא נאוה וזהו שחורה בת‬ ‫ה ׳ הקשיבה ועשה אל תאחר למענך ה' כי שמך נק׳ על עירך‬
‫לבנה שכן אש באי׳ת בי׳ש בת ונקראים פ נ י ם ו א ח ו ר א״ל ר׳‬ ‫יעל עמך ואמר יהיו לרצון אמרי פ׳ והגיון לבי לפניך ה׳ צירי‬
‫מהו אחור אייל אחור היא העטרה הנקראת פלא קטן אייל וזה‬ ‫וגואלי ועשה ג׳ פסיעות ואני לא זזתי ממקימי רק עמדתי‬
‫הפלא הנקראת אחור אינו •נעשה פנים א״ל בני כשהיא פלא היא‬ ‫‪ .‬ברעדה וברתת ומיד פתח פיי ואמר לאותו שתופש אותו בנתיפיו‬
‫אהוד וכשמתהפך הפלא לאלף אז הוא פנים אייל ר׳ ואיך נעשה‬ ‫אין שלום לעירךומיר ענה לו את‪ :‬שלום וביתך שלום וכל אשר‬
‫האלף פנים א״ל בזה איני יודע • א״ל ר׳ דע לך שנסתר פנים‬ ‫לך שלום * וא״ל אבי ז״ל מאין באת ואמר לו תורה שבעל פה‬
‫הוא אלף פייה נו" ן יו״ר מ״ם א״ל ר׳ ולא ראיס מה עשה רבה‬ ‫שלחני אליך לראות מה טיבך במקום הזה ואמר לי לך ואמיר לי׳‬
‫בר נחמני בכח האלף שבתוך הפנים השיב הפנים אחור וקרא‬ ‫אם רצונו להניח הנער הזה בזו המערה ואני אלך לי וכאשר‬
‫והחזיר הפנים במקומו וגופא‬ ‫קייף שהוא הפנים והיא יהוי׳ה י‬ ‫שמעתי הדברים האלה נרתעתי והרימיתי קולי לא אשאר יחיד•‬
‫דעובדא הכי^הוי אמרו לי׳ לקיסר אית גברא ביהודאי לקא‬ ‫במערה הזאת ומיד לקחני אותו אדם והוציאני מןהמערה והכה‬
‫מבטל אלפא גברי לכל שתא מכרגא רמלנא שמע רבה בר נחמני‬ ‫ברגלו את ההר ונזדעזע ההר ומידנרתעתי ונמםרתי בידו‬
‫י‪/‬‬
‫וקם וערק לבבל שלח גונדא דרומאי א‪3‬תר אשכחיה דהוי אכיל‬ ‫והתחיל לעלות ברום השמים ז־אכי יזחוז ממנו ומיד שמעתי קול‬
‫‪1‬‬
‫ויהבו לי׳ תרי כסא שתה דלייה לחכא מקמי והדר פרצופי׳‬ ‫אומר ילוד אשה מה טיבו במרום ומיד שמעתי קול אחר הניחוהו‬
‫לאחורי׳ יזמר ־*‪.‬הדורי לי׳ תכא לוהדרו לי׳ שתה הר כסא הדר‬ ‫לעלות כי בן קנה משרתי היא וזקנו במערה מקימי ומיד עמר‬
‫פרצופיה לקמיה א״ל ידענא בנון שאפי׳ זעירא שבמן ידזייא‬ ‫שם המלאךןנטל רשות להעלות׳ עמו ובעמידת׳ שם שמעתי קול‬
‫מת״א • אבל מה נעבד מהרמנא דמלכא אייל לכו ואמריתו‬ ‫אומר קק״ק ה׳ צבאות ומיד נתתזקתי ואמרתי למלאךאלתעלנ׳‬
‫דלא אשכחתין יתיה ואזלי ואמרי לי׳ י אזל איהו וקא ערק לאתר‬ ‫יותר והרגשתי באותה שעה שנתפרקו כל אברי ואמר לי המלאך‬
‫חד והוי תמן אגמא הוי קא גריס כולה יומא יומא חד הוי קא‬ ‫לא תירא ולא תחת ומיד ראיתי מלאך אחר שבא ולקחנ׳ ע ס‬
‫מיפלגי במתיבתא דרקיע אי בהרת קדמה לשער לבן טמא שער‬ ‫המלחך ההוא והעלני עוד מעט י עד ששמעתי אומרים הנה‬
‫לבן קוים לבהרת טהור ס פ ק מאי •הקב״ה אמר טהור וטלהו‬ ‫ילוד אשה בא אלינו באו ונרמסנו ונשליכנוומיר שמעתי קול אחר‬
‫מתיבתא אמרו טמא איירו מאן מוכח א״ל הקב״ה ייתי רבה בר‬ ‫הניחוהו כי בן קנה עבדי הוא וזקנו מקימי במערת ומיד ראיתי‬
‫נחמני שהוא בקי באהלות דתנן רבה בר נחמני אומר אני יחיר‬ ‫אור גדיל שירד אלי יקירין אור פני גדול מאוד ימיד אמרו לי‬
‫באהלות ־ אזל מלאך המית ליט׳ל נפשי׳ לא יכיל לי׳ מפיס דלא‬ ‫המלאכים בואו ונחזור למערה וירדנו ומצאנו את אבי ז״ל עומד‬
‫קו׳ פסיק פומי׳ מגירסא א״ל לפניו רבש״ע לא דיין לצדיקים‬ ‫בתפלת עטיף בטליתו ותפילין בראשו ובזרועו וכשראה אותי‬
‫שמזומנים לטי עוה״ב אלאשמבטלין גזירתך א״ל הקב״ה זיל‬ ‫בקירון אור פני לקחני ונשקני ואמר ראה ריח בני כריח השדה‬
‫בההוא שעתא תוכל לי׳ • אזל אידמי׳ לי כגונדא דרומאי ולא‬ ‫אשר ברכו ה׳ והמלאכים הלכו להם י וישבנו שם במערה מ׳‬
‫הוי יכיל למגרס באורייתא והיה מבקש‪ .‬נפשו למות פסק פומי׳‬ ‫יום ולא נחשבו כל הימים ההם כ״א כיום א׳ יעל איתן הימים‬
‫נח נפשי׳ אמר טהור יצאתה בת קול ואמרה אשריך רבה ב״כ‬ ‫•שמחתי שמחה גדולה כ׳ שאלוני הקב״ה ע״י מלאך והשיביתי‬
‫שגופך טהור זיצחתה נשמתך בטהרה נפל פתקא מרקיע רבה‬ ‫ל! וזקני אביך נרתע ממני ע ל שאמר ראה קירי! בן בני כקירון‬
‫ב״נ נתבקש בישיבה שלמעלה הוי קא מטרהי רבנןאגתרי׳ יומא‬ ‫פני משה והנה מה ששאלוני תורה צזה לנו תה הוא תורה א״ל‬
‫חד קריבו לאגמ ‪ f‬והוו שמןתירי גוזל• דהוי מרחפי תמן עליאגמא‬ ‫תורה שבע״פ ומיד אמרתי תורה הרי כאן תרי״א מצות ואנכי‬
‫א״לובנן כ״י נמשלה ליונה שנא׳ כנפי יונה וגו׳ שמאתמן‬ ‫ןלא יהיה לך יןפ• הגבורה שמענו וכולם נקראים תורה שבכחב‬
‫הוא בדקוהו ואשטחינהי ספדוהו שבעה יומין בעי לחקבריה‬ ‫ומתבארים מהמרה הנקראת פ״ה * לא שהמרה ההוא השיגה‬
‫יצאהה בת קול ואמר כל הפורש יהא בנידוי ספדוהו שנעה יומין‬ ‫בהם אלא ע״י מתבארים כ׳׳א וא׳ כי משיגים לה מלמעלה והיא‬
‫אשרנין נפל פתקא עיר מרקיע כל הפורש יהא בנרו׳ ספדו‬ ‫משגת לכולא מתיבתא והנה התירה יש לה חוליים ופת״ח‬
‫יתיה למד יום נפל פתקא לכי לביתכם לשלים ואם הדבר כמו‬ ‫ורגליהם פת״ח וצר״י יהנה נכתרו ה׳ אלהיס שני כתריס ה׳‬
‫שנראה יתמה השירס ממעל זהאק מתחת תתן קולה מאחר‬ ‫חורה שבכתב אלהיס תורה שבעל פה שכן פת״מ חל״ם‬
‫שרבה ב״נ היה כל כך גדיל למה לא הכה את גונדא דרומאי‬ ‫צל׳י פת״ח עולים כתר כתר ה׳ אלהיס ותרצה לדעת מהו‬
‫בסנוורים ויקום ויברח ועוד כדי להוכיח את הלכה ימות זה‬ ‫לבושו של גינה הכמה עלאה הנק׳ תורה קדומה ומהי לבושי‪:‬ל‬
‫העני ועוד אין ה מ י ד ע גדיל משניהם ואיך יכריע • ולמה לא‬ ‫חורה שבע״פ תורה שבכתב שכן תירה מתגלגל בעיגול אלפא‬
‫שאל הקנייה הוכחה מלמעלה ועוד מ• יאמין שמתיבתא דרקיע‬ ‫ביתא במותיו׳ לב״ש זהו הבינה לבש הכמה עלאה וחכמה תתאה‬
‫חולקין ע ם הקב״ה יקכ״ה אומר טהור והס חולקים ואומרים‬ ‫לבש ת״ת ועוד כתיב עקב אשר שמע אברהם בקולי ומהו עקב‬
‫טמא הריאה דבר זה איך יאמין לדברי האגדה הזאת ועול‬ ‫תירה ושמע אברהם לקיים החזרה שכן תירה באש בר גק רץ‬
‫היתכן להיות כזה שנעלם מהב׳יה שלא ייכל המלאך לקהת אותו‬ ‫ה‪ c‬ו ע זס חנ טמ־יל כה עולה חלופי עק״ג ועוד תרצה לדעת‬
‫ולמה שלחי זבפעם השני דאדמי לי׳ ע י נ ד א דרימאי ופסק‬ ‫קצו של עילם הוא התורה שבע״פ שכן הורה באייל ב״ת אל בת‬
‫פומיה מגירסא א״כ ידמה לי בפעם הראשון ולא יצער המלאך‬ ‫גש דר הק ‪ p‬זף ח ע ט ס ינ כמ עולה קצ״ו וזהו ויקוצו מפני‬
‫פעמיים ועוד שאפי׳ יאמר טהור וכי גדול הוא מקב״ה יאמת‬ ‫בני ישראל יצו בחייהם שהיא חייהם ־ל ישראל והנה קצו של‬
‫במתיבת׳דרקיע גסזה אינו אומר האמ׳וחה על קב״ה חלקו על‬ ‫עולם פ״ה מהו היא פה של ה׳שכן פ״ה מצטייר •ו״ד ה״א ו״ו‬
‫רבה ב״נ לא כ״ש • ועדיין אינו ראייה בדבר ועוד רבנן דבדקי‬ ‫ה״א שפ׳ מצט״ר כ״י זה׳ מצטייר •"ר וראה והבן איך פ״ה‬
‫ןאשכחוני׳ וספדוהו ז׳ ואחר ו׳ יצאה בת קול ואמרה כל הפורש‬ ‫ה״י עולים י״ר אלהים לזמר לך תורה שבע״פ הוא יל הפחד ינק׳‬
‫ממנו יהא בנליי למה עונש הפולש בנליי וכשספרו איתי עוד‬ ‫אש לבנה זאש שחורה אס ראית מימיך שחורה בתיך לבנה א״ל‬
‫ז׳ יידם למה לא יצאה ל ק * אכל אימרנפלפאקא מרקיע ע ל‬ ‫בני לבנה נכללת בחשבין שחורה א״ל כל כד איהב האור שהוא‬
‫שספלוהז ל׳ י י ל עיר פתקא לכי לביתכם לשלום חייך רבי‬
‫םכ פ‬ ‫לב; שהלך שחורה ינסתוה בתוך לבנה יכהלבכה ובדוב בשבח‬
‫‪0‬‬‫התאמין שכל אלי הלברים ריח הם אלילה וחלילה י אגל י‬
‫ש‬ ‫הלא תלאה שנסקל נבנה היא שהילה למ״ד בית נו״ן ה״י א׳‬
‫י‬
‫אזניו‬ ‫כ‬ ‫ט‬ ‫ל‬

‫!‪.‬קני*‬ ‫‪30‬ד‬
‫שגרמו הסמלקויצס למעלה ואימי למיאמילכו לגשיכ׳לשצים‬ ‫ל ן שאיןישיבה לימה ‪5‬ואין כנגדה‬ ‫‪^ c ^ i i‬חל‪5«JW*j‬‬
‫הטונה בהתחברות הצדיק ‪3‬ישי‪3‬ה שלמעלה השלום' נביא‬ ‫למענהוכ״א מבני הישיבה ישלו לגמלה כמ וצל כצגדו ואם‬
‫ונקראים ה ל ב ויי! ל׳ ראית איך נגרר החלב מן הלחם א״צ‬ ‫אלף ישיבות למטה כנגדם אלף ישיבותלמעלה ומה שלומדים‬
‫בט ילעתי שחלב הוא ‪3‬ן הלחם א״ל ר׳ חלב ע ס ה ל ה ם נאכל‬ ‫למטה הוא הוא שלומדי׳ למעלה ט' תורה אתד להס * וכל אלו‬
‫י » ם הגש׳אינו צאצל י וראה והצןהחכח״ה הוא לח״סבגי׳תורה‬ ‫שתנאים והאמוראים הצ»ש ומלמדיהם ותלמילי תלמידיה׳ צו&«‬
‫רשומה תולאקלומה וחלב נצרף ועלה ‪3‬לחס שכן היא עיילה‬ ‫הון במעמל הל מיפי במעמד כל ישראל וקודם מתן מורה כולם‬
‫לחם ה׳׳ל אל״ב •־ כתי׳למ שבלו ואכלו!לכו ‪ n3fc‬בלא כםףובלמ‬ ‫זןיו למעלה והרבה פעמים עברה תורה על פיהם •י ולשה‬
‫מחיו יין וחלב וכתיב אמת קנה ואליתמכו'ימנאןמנאי הטרה‬ ‫>׳‬
‫נאמת כשעלה מרע ה למר*ם מצאו לל׳ עקיבא ותלמידיו' עמו‬
‫למטר התירה ואנא שכחו שליז לחמיך לגל ימי המיס שהכוונה‬ ‫חה היה קודם ‪ \m‬תורה זאומר לך לצר גדיל כשעלה משר^״ה‬
‫למיל בחנם‪ .‬כלי להויריל התירה ‪3‬לחם שהוא חכמת אלהים על‬ ‫למרום בא צילם יטחםשל בטש צלשתד ובקשו את נחלת אביהם‬
‫מני המיס שהיא ת׳׳י ונתעוללו חז״ל להרמיז ולומר מה אני‬ ‫בא״י בעד הבנות ונשאו ונתנו שם ואמר להם הקב״ה את הדין‬
‫‪3‬ה‪ 6‬אף אשם מ ו נ ס • ולמה לא יפרשו' מלה קנה צלנין קינה‬ ‫וכאשר היה הדבר למעל׳כןהי׳ הדבר למטה ולא שמשה ציה‬
‫שמים ואר־ן והראי׳ לכתיב ואל תווכור ואנא שכאו קבלת התורה ‪,‬‬ ‫שואל *יא מ&וד׳מה שהיה למעל׳כי טלה היה כתיב וכןהמגדף‬
‫שהיתה קללתו על ילי עשל קולית וקיום ישראל <קי'וס העולם י‬ ‫וממאיםומקוששופיוצא באם ולעט בזמן דקא עסיק מלמטה‬
‫מסבת החולה ואס זה מאבל האורה יאמ‪£‬טצ מצל שהוא נוטל‬ ‫קא־שמםק פח שלמעל׳כנגדו ועל אותו עניןממש ילפעמי׳הכפ׳‬
‫שכל א״כ הוא מאבל חיי העולם וממעט שש&צ מהימים‬ ‫וצילה זכאה למעלה ופעמים הנפש למטה בלבוש ה^וף והכא‬
‫העליונים ישצונו השם על לוקחי השכר אנא ימצאו ימים‬ ‫למעלהודע תה שעשהרב‪-‬ה ב״נ עשה גאכאה לחלה צייאיל‬
‫העליונים שכלליתן 'כרי שי‪3‬א להם השפע מתורה העליונה‬ ‫אס •לכו הפנים לאחור וולא״י אינו רוצה השם יאברךלהמסר‬
‫כפי התעוררת שעושה ומליאה במעשיו המכוערים ורעים ויצא‬ ‫אותי בידם ומשום כך ישמעו לקולי ט שלום למעלה‬
‫שצרו ‪3‬הנ<‪6‬לו וצעקתם צעקת חנם ילפשו תיעבה לשני הש‪$‬‬ ‫שהפני׳ לאחור ואם לאו רוצה השם במכירתי ואמפר ולא אבטל‬
‫ועכ״פ נ‪£‬ו‪3‬ר זה שעזב אלהיס אא הארז למקריים וריצה למסר‬ ‫נזדתו ומה ששתה פעמיים'ולקחו גם השולחן מלג*המ כיון‬
‫תורתי ולהאפלנס ממנו ולא זכר ולאשחמש גאגאתלף ולמה לא‬ ‫להעלות השולחן נעלם ע״ייחלין ולהוליל הפנים באחור טא‬
‫אמר ולאשתמש בחגא ימות אלא אל׳׳ף אותיות פל׳׳ה כ׳ לקא‬ ‫השולחן וכיון לעורר בכחהאלף שהוא הפנים • וכרמית הלבד‬
‫התולה לעצמו ומיכלה כלציט ומשתחווה לה ושכח ל‪3‬רי חכמינו‬ ‫שאינו רו‪$‬ה הש״׳ להמ&ד בדם האזיל צשילחן במקומי ושתה‬
‫ז״לואלתעשה קללום לחתוך לאכול מהם וכפי מעשיה׳ הרעים‬ ‫סעם א׳ שיבא ב״א במקומו וישאר אשלוס לבדו בבית וכן היא‬
‫יבושו בישת נל‪!9‬ה שלא למדו תולה לאהבת אלהיני צרכא־ג‬ ‫מדבר שעל מה ששיה אמר להמבקשיס עשו רצו‪3‬ו ומה שברח‬
‫ואהבת את י״י אלהיך וכתיב ולמראם אותם את בניכם לק‬ ‫משם שלא ממך על זצואו פן ינכו מזכיותיו ומה שהילך ‪3‬אגם‬
‫להתהדר ולהתגאות על ההמון ולומר אני רב״י יהוא לע בעיני‬ ‫בוזנתו להיות םגינהביש ברחמים ־ובקי גדול היה ב‪8‬ארי‬
‫•״י• שאם היה ר ׳ אמיתי‪ .‬כענץ ד״ב בארץ היה הילך אחד•‬ ‫אלהש ובההוא שעתא מןא עסקי למעלה הכיתות היו עוסקים‬
‫קצר יד וי‪,‬חרי היתומים לקרבם וללמדם ?להדריכם בדרך הש״י‬ ‫מלמטה והיו אומרים הישיבה שלמטה על המפק הזה טמא וכן‬
‫וכמה אנשים ויתומי© נפסלים מסבת׳ של זה יהם כלים‬ ‫היו לומד© הישיבה שלמעלה שכצגד טשיבה של רצאבר מזמני‬
‫מוכנים וטובים ממני אלא שקצרה ידם מצד עניית וזה מאבל‬ ‫והאמת ר מ ב״נ היה נור&ו בההזא שעשא ממש על אותו הסצק‬
‫התורה מהם ע ל שאין להם מה לימן ישפוצו הצם עליו לרעה‬ ‫מהנר וכמו יצילו שלו למעלה היה גורס גס ‪ p‬טמור השחילו‬
‫מה לו בימדונו ואדרבא נאשר ייסיפי לו שכר א* היא מתפאר‬ ‫גני היש׳‪3‬ה ^אלזק עמו וחמד! »אא א״ל הקב״ש הכי היא בל׳‬
‫‪4‬‬
‫* מ ר שהיא הרג מ ל ו לבישראל ואינו יולע שהיסיף על חטאח‪1‬‬ ‫ת ׳ * וטהור ועפק טומאצ לקולא ואמרו לקב״ה מאן מוכח לא‬
‫ששע ימי ג ר ס להם בל זה מיעזט השגתם זכסרין •ד״עהם‬ ‫‪ mf‬צריטן מ ט ה חלילה י אלא אמרי מי היא למטה בעילם‬
‫שממלאים כריםם בשר רץ היא האלמיד ואח״כ אינם מ ב ק ט ס‬ ‫*שפל שכנגד זה הצל והנח ימיטא לימר טהור * ואמר לה©‬
‫רופא לתראוא להם הדרך להתעכל המאכל במעיהם אבל ה ם‬ ‫‪31‬ה ב״נ הוא שהוא בקי באהלות ובסיד הטומאה ויולע האימז‬
‫אומרים ע ל כאן עקר המאכל הזה ימיל מתחילים בקולות‬ ‫ויבא ויתחבר עם צילו וכוחו ט אין הלין נותן שיצטער הלא‬
‫ונרקיס שמעו הדוטים מעלתינו והקשיבו נשים למוליט ורעו‬ ‫&ל‪5‬ג שלא חמל יביא יייכיא אלא אמר יבא בי נפ&ק הדין עליו‬
‫שאנחנו ד‪3‬נים בקהילאיני ומניחיםהגשר בלאעיטל ישב לביעה‬ ‫והא• מלאכא ‪ r6n‬קוב״ה לאי סס הוא חלילה לק כוחו יצילו‬
‫זה‪3‬זעה העלה צמחי© ואז נ ו ט ‪ #‬לכאן ולכאן ^ נ ם י י ד י & ם‬ ‫להלבקבו להעלות שניהם בטהרה הלא תלע צשעלה משם יא׳‬
‫מה לעשזח כי נאסר האמת י מ ם •וראש ‪ '1‬למען‪-‬קלוש ישראל‬ ‫טהורו־יןלז שטה נלבקמיחו וצילו לאה^ה אימי־ צוהול ט סם‬
‫איך ס ל כ י פ באשו ‪-‬והכסיל ביזשד <ו‪5‬ך ואומרים שלא אייכש‬ ‫מטמא ומה שלאלקחימע׳א׳טרצצקב׳יהיהלאותבמתיבתא‬
‫המור׳לק ללמוי אש ע ץ שנאמר ולמדת© אותם את מ י צ ם ואם‬ ‫לרקיע שכח ומעלתו וכשהלך משם עם הכת אמד טצ ר וזהו‬
‫כזה אראה להם שיתר הץתל גריל אזה לאאשיט את ה ‪ 8‬י י ‪#‬‬ ‫ביק שאמר‪ .‬אשריך ‪31‬ה בד נאמני שיצאה נשמתך בטשרה שהיה‬
‫ולאבל נפשם שהלי כתיב והזלעאם לבניך ולבני בכיך זאיןאציווי‬ ‫סלם בכל התולה שאף ‪5‬זו הספק עמל על האלמז והסתקא שנפל‬
‫אלא לגמזלבצ• בלו לאם״ל שהציווי גםלעלמא א״פישמי**‬ ‫מלקיעהיא ה^א ‪3‬׳׳ק ועל שהוציא הדמ־׳© האפירשים בשנדל‬
‫געלמא יכי‪ £‬בצניו וימן לי ג״כ שכר ואראה ל י ט ח ר א׳ כרצמו‬ ‫^ א ת ס&קא ומהשאמלשהיה כ א ו ג « ז־״להמלמ!•** באה‬
‫ב ר ע שצאתרולמלתם אישם את בניכם ז־כממ‪ .#‬ע ל < | | *‬ ‫‪33‬׳׳ק ימזרה *כשב ומס שממילו ז׳ ימים ישכן צש׳א‪8‬ף צדק‬
‫•גיתך ו‪3‬שעריך וסאוך לו למעןירבו' ימיכם׳־וייד;&*§«‬ ‫מסידץ^שו־ ^•ימיינלא‪8‬׳ז‪ ^ 1‬ן ה י י ן כימיות הצליק‬
‫יושנה ב ר כ ם דווקא שכן &לא? שאיםימקפיל בריבי'*‬ ‫‪$‬עיל‪ 6‬־השפל מ « ך ‪ ^ ,‬ז הטהורים צל ששת ימי בלאשימ‬
‫בצים ובזה הכא‪ 31‬מדבר אבל'אינו ‪ fiWfrft‬שהרי ‪ 5‬ט ׳ ו ‪« * 8 #‬‬ ‫‪1‬מילוי»זי^והצלמךאבדלמטהאבל ‪1‬םלמעלה ואז זאי?איש‬
‫לבניך וםליא ‪33‬די*לןאאלו תלמידך‪.‬ואל ׳אשה*ע*נך ‪ #‬צ * מ‬ ‫ןן^יןל ל‪ 3‬ז ומה שאמר‪7‬ל מורש יהא בכרוי דע לדד׳ ‪3‬י‪5‬׳זת‬
‫‪:‬האלמידס ק ר ו י ם ‪ $‬ל ‪ 0‬לכתיב ‪3‬צים‪.‬אתם לל׳ אלטכם וכא*‪3‬‬ ‫מפש הצדיק עולה למעלה כל ששת >מי בראשית גאים להקבילו‬
‫*•צאי מ י הנכאים ולא איו אלא תלמידים וראה ולמד מחזקיהו‬ ‫‪1‬‬
‫ואו יוםהז ׳ אשר שם הנפש ההיא שזהצת מא״במ^או‬
‫ה & * שלימל ו ל י ש ר א ל וקראם ‪#‬יםלצי‪ 3<1‬ועתה ‪ titf‬צג•‬ ‫‪,‬‬
‫'*ע״כ הדין מתן להיותו עם הגון* שהוא ‪ fa‬המש ‪5‬׳ יום שק‬
‫אל סשולווק »אאו»רו*שי בני מ ב י א י ם אל אלישע ו ט בצי‬
‫»‪© ty‬צליקש מההדש ל׳ ז‪<0‬א© יגיאו ‪* f t a fXf‬גה‬
‫לנביאים‬
‫עט‬ ‫הקנה‬ ‫ספר‬
‫ויושיבם בביתו ויקרבם לגמרה ה׳׳ וישמיע להםיכל תהלהו זוכה‬ ‫• הנביאים היי אלא תלמידי הנביאים היו מ״מ זה האמת שמצוה‬
‫ומזכה ולא ׳מצח תוחנה לומר שכר נטילה יי• ני לוקח ני לי י־ ^ו‬ ‫בבניו יותר משאר בני הדס ולמה לא יחוש שמא היתומים וקצרי‬
‫התירוהו ותיקון רחוק הוא ויבטח ‪3‬שס ה׳ וישען באלפיו ואז‬ ‫יד הללו הס בניו ומרחיקן מעיל מלכות שמיס היו‪ .‬להם‪.‬ליקח‬
‫ישיר! שכרו הטיב בכואז לעז״הב‪ .‬קורא ואומר פתחו ל י ‪ :‬ע ר י‬ ‫ס י ר ומיסד מהמשנה משה קבל תירה מסיני ומסרה ליהישע‬
‫ה כ ר ז ה א ' אומר יוסף ה׳ עליכם‬ ‫צדק אבא בם אודה יה ‪.‬־‬ ‫ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים ונביאים מסריה לאנשי כה״ג‬
‫הכרזה כ ׳ אומר ברוכים אתס לה׳׳‬ ‫עליכם ועל בניכם ־‬ ‫והכל בחנם כ׳ החיך‪.‬היו •פוליס לשנות סדר ודרך ה׳ ואחר‬
‫הכרזה ג׳ אותר על כן ירים ראש •‬ ‫עושה שמיס וארץ ־‬ ‫הבירו על לא חמס‬ ‫שהוא ת״ת ולומד תירה ופיתח פץ לבלוע‬
‫הכרזה ה ׳ אומר‬ ‫הכרזה ד ׳ אימר׳ ברוך הבא בשם ה׳ י‬ ‫בכפו א״כ צמ‪ :‬לא יעיין במעשה דר״א כן הירקנוס שנעשה בן‬
‫הכרזה ו׳ אותר שובי נפשי‬ ‫חנין ה׳ וצדיק ואלהיט מרחם ־‬ ‫כ״ה שנים ועצה אחר ר״י בן זנאי לירושלים ובפעם ראשונה‬
‫למנוחייכי׳ הכרזה ז׳ אומר קול רנה וישועה באהלי‪-‬צדיקים‬ ‫לא הכירו שהיה כלי מוכן ובפעם שניה הכירי והושיבו לפניו‬
‫הכרזה ח ׳ אומר ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם • הכרזה‬ ‫ובקש ךהמי׳עליו ונעשה גדול בתור׳ ‪0‬יו היה מבקש ממנו שכר‬
‫הכרזה היו׳׳ד‬ ‫‪D‬׳ אומר זה השער לה׳ צדיקיה יבואו בו •‬ ‫היה מפסיד כל הטובה ההוא כי צקה טוב נתתי לכס תורתי •‬
‫אומר מאת ה׳ היתה זאת י אז אומרים פנו מקום לצדיק להדבק‬ ‫וראה זהבן שכן ה •מת שהרי אמרו באגדה כשעלה משה לרקיע‬
‫בצלו ונחו ולהפר שבה׳ אלהיו אז עונה ואותר לא אמות כי‬ ‫ראה אתר״אבן הורקניסואמר יהי רצין שיצא זה מחלצי וזהו‬
‫אחיה ואספר מעשי יה ‪:‬‬ ‫ישם הא׳ אליעזר ואתה הרב הגדול בהמון שוטה שאתה נוטל‬
‫והבן מה גרס לו זה שעשה והרביץ תורה בישראל‬ ‫וראה‬ ‫פ ר ס נפשך בלימוד בניהם אנה היה עליות תשה בהר קודם‬
‫שלא בשכר כמשפט אלהיו אבל בני שמע ג ס אתה‬ ‫קריאת השם שאתר ישם ההחד אליעזר והלא הפילו מנביאת‬
‫והקשב מה אמר לי אבי ז״ל ה ל ״ ב הוא חורה שבכתב ונקראים‬ ‫הסנה קדם זה הקדיחה ושם האתד ואם לאו שאינו יודע האמת‬
‫שמיס יי״ן הוי‪ ,‬תורה שבע׳׳פ ונקראים ארץ ונקרא ן‪$‬דב״י‬ ‫אחה המתפאר בלימודך ותחריב עליונים ותחתונים בשכרך מה‬
‫ועל אלו אמר משה האזינו הנמים ואדירה ותשמע הארץ אמרי‬ ‫תוכל לדעת והאמת הוא כ׳ משה עלה לרקיע ג״פ פ ע ס אחת‬
‫פ ׳ יאמר דיבור לשמים שהוא רחמים יימירה לארץ שהיא לין‬ ‫כשנהרג ופעם השני שנזקק ונטהר לגמרי ופעם ג׳ שנאמר לי‬
‫ושב ואמר יערוף כמטר לקחי שהכוונה כמטר לקחי כמו שאני‬ ‫אל תיסף דבר הלי ופעם ב׳ שירד בעטרה לבא בעולם השפל‬
‫מוריד המטר בעתי ובזמני בחנם שלא בשכר כמו כן אאם‬ ‫להוציח את ישראל ממצרים אז ראה י ת אליעזר יידע באתת‬
‫תורידו לקחי היינו דברי בלא שכר ואס לאו יערוף כמטר לקהי‬ ‫שיתח״ב בפריה ורביה יאמר יהי רצון מלפניך שיצא זה מחלצי‬
‫שהתורה •שבכתב יהרוג ויחתוך הרב הגדול הנוהל שכר משרשו‬ ‫זהו ושם האחד אליעזר וגס את ר״ע ראה שאס היו מבקשים‬
‫ומעקדו וישובו בניו להיותם יתומים ויבקשו ולא •מצאו מטח‬ ‫לית; להם שכר לא היה זוכה במה שיכה וראה שגס זה עברה‬
‫כ׳ אתה גרמת ל נ ס ואין יערוף אלח הריגה כענין וערכו •פס‬ ‫כל התורה בולה חפיהז והיה כלי מוכן אבל התה הרב הגדול‬
‫את העגלה בנהל ואס׳ לא יקח שנר וילך אמר היתומים וקצרי‬ ‫שאתה מתפאר בתורתך שחינו שלך ואתה גוזל הבריות שמע‬
‫־יד להביאם בביתו ילהרביצס בתורה אז תזל כטל אמרתי וחורה‬ ‫שכרך אשר מוכן לך מששת ימי בראשית ודע באמת כ׳ לא יקבלוך‬
‫שבע"פ מחבקו ומנשקו ומושיבו במתיבתא לרקיעא ונהנה מזין‬ ‫אחרי אשר מכרתם מתנחם שנאמר וממתנה נהליאל ובעשרה‬
‫השנינה ומטל העליון יאפילו עבד'עבודה זרה נמחל לו שכן‬ ‫מאמרות ניתנה התורה לישראל וכעשרה נברא העולס ויכריזו‬
‫וראה בני מה גרס הנוטל שכר ששבו‬ ‫מתקן מש שקלקל ־‬ ‫‪.‬עליך י׳ הכרזות • הכרזה א ׳ כל אוכל תתעב נפשם ויגיעו‬
‫כדי‬ ‫חז״ל להתפלל ולבקש רחמים על לומדי תינוקת שיענו‬ ‫‪:‬ער שערי מות • הכרזה ב ׳ יעלו שמים ירדו תהומות י הכרזה‬
‫ליטול שכר ללמוד כי העשירים מתגאים בעשרם ואינס מביטי׳‬ ‫־ג׳ נפשם ברעה תתמוגג • הכרזה ר ׳ יחוגו וינועו כשיכור‬
‫בדרכי השם כלל רק אומרים לנו הכסף והזהר והסד הוי• יי לי‬ ‫• הכרזה ה ׳ וכל חכמתם תתבלע י הכרזה ו׳ ויתעם בתהו לא‬
‫הכסף ולי הזהב ואינם זוכרים הארורי׳ שהכסף והזהב והרודה‬ ‫ין<ץ ־ ל י ח ה ז׳ ותנער אש בערתם ־ הכרזה ח ' להבה תלהט‬
‫כולה לפס יתברך וגס עושים עצמן ששכחו שהתורה ניחנה‬ ‫‪ .‬לסעים • הכרזה ט ׳ וימאס! בארץ חמדה ולא האמינו לדבריו‬
‫בז׳ קולות ע״יי קול אהד הוא אדנ״י המיחלת זמקיה מחי יעשז‬ ‫הכריזה הי׳ דרגנו באהלישס לא שמעו בקול ה׳ אז‪.‬ענה ס״ם‬
‫בניה טהרה בבית ע״י מעשיהם ׳הטובים ומהי יגיע הבל פיהם‬ ‫י וסנ״י וניעו׳‪/‬־ שושבינו וליליי׳ת בקול גדול וחזק יישא ידו להם‬
‫בפיות שכנגדם שאס ילמדו שלא בשכר כל הפיות ש מ ג ל ם‬ ‫להפיל אותם במדבר ולהפיל זלעס בגרם ולזרותס בארצית‬
‫לומדים עמהם והנה עולה הבל פיהם כשמים •י ואס נוטלים‬ ‫ןיצמ־ן לבעל פעור ויאכלו זבחי מת־ס סורו סורו טמא קראו‬
‫שכר ומקלקלים דלכ׳ השם אז אדנ״יי שהיי סרסיר והעד להר‬ ‫‪ :‬לתו יאחר כל הצרה הזאת מה תהנז מ ותו השכר ומה תועלת‬
‫סיני אןמר ארור אתה בבואך •בעולם השפל וארור‪-‬אחה בצאתך‬ ‫מאיתי הגאיה • וראה ר׳ והבן מה גרמו לוקחי השיר ראי חזי‪-‬׳ל‬
‫זמחרימויבה׳ קילות ה ס המחומש׳ תורה יאמרו לו בחרס שמו‬ ‫‪ '.‬שהתירה מתחללת זנחםרת מצד שאין להס לפרוע ועשי תיקון‬
‫בחרם גופו בחרם ממונו בחרס מה שנשא יינתן יפי הכל הייה‬ ‫• שיקהו שנר בטלה כי ארז״ל מוטב שיפסח אלו מתה שתפסד כל‬
‫שלא באמונה בחרס ג ם שכניו אוי לרשע אוי לשכנו ואס חרצה‬ ‫המורה כי רבו היתומים קצרי יד ועשירים מוסיפים וללה‬
‫לדעת האמת שהרי השלימו חומשי תירה באותיות ס״ח ור״ת של‬ ‫הולכים והסירים והתירה צועקת ולא זה דוןקא שראו שאין‬
‫החומשים' ירהו ־ סיני • מסעיהס •י• ׳במצרים י• ישראל‪ .‬י י‬ ‫הקנה ללמוד בלא שכר והיחיד הולך ומתבטל מהיתומים וקצרי‬
‫העולים הר״ם ואם אינו מטלישכד ומרביץ תורה ־‪3‬ישראל!אז‬ ‫היד עדישההירו לימד אפילו לא קרא אלא פעם א׳ ביום שמע‬
‫ה י י ן ו ה ח ל ב שהם העדים •אימרים‪-‬פה אחד־ י •ימן לך‬
‫‪1‬‬
‫יכראל •צא ירי חיבת והגית יוסי ‪ :‬ראה השם וישפוט התקלקל‬
‫האלהיס )בינה(‪-‬מטל השמיםומשמני ה־׳רץ יריכלג־ן‪^-‬יווש‬ ‫הציכורת והגידם כל;ה וישער בדעתי שקב! הון לאין סוף‬
‫ואח׳יכ החלב אומר לו מ ג י נוחן־לויאת בריתי שליס;׳הזיףאימר‬ ‫אחרי הלחי ל ע י י ם והוא הולך לאבדון מה תועלת לו ועל כל‬
‫וידגו לרוב ‪ 3‬ק ו ‪:,‬אוץ • והחלב ת מ ר מאל אלך העיר ך• היין‬
‫‪3‬‬ ‫הדברים האתיריס בהירה מוסיף חומש וכאן שבעתיים בז׳‬
‫אומר •ואת שדי וי‪-‬ברכך ומושיבים אוחו יעם כוחו וצלו ונהנה‬ ‫קילית ניהנה הזרה וכל זה היא בעבור שאינו יודע עיקר התורה‬
‫מ‪/‬ץ' השכינה כאשר עשה כן יעשה לו שלא בשכר לימד ליתד‬ ‫היא חכמה אמיתית להדבק בהם ולחשוק בהם ולהדבק באלהיו‬
‫ג ס הוא שלא ישכר א״ל ר׳ והלומד בשכר לא די שתטמא עצמו‬ ‫ואתם הדבקים בה׳ אלהיכס חיים כולכם היום שאלו היה יודע‬
‫אלא שגירס אף טומלוה בכלממ שלמעלה ואחרי שהם ת״ת‬ ‫זה לאליה ייה הולך אחר הבטלנים היושבים בשיקא והיה‬
‫שהם‬ ‫ותופשים עצמם‬ ‫ממשיכם בדברם טוביס ויושיעם מיד שונא ויגאלם מיד אויב‬
‫יא׳‬ ‫מ‬
‫עפר‬
‫המדרש יוכיחו מן השמים יוכיחו עד שיצאה בת קול ואמר הלכה‬ ‫חכמים ויומנים זאדר‪3‬א הם הריקים והמםירי׳ א״כ למה‬
‫כר׳ אליעזר י לסוף אתא אליהו ז״ל ואמרו לי׳ במאי קא ע ס ק‬ ‫לא ירחו ולא יבינו וישכילו כמה הזהילנו התורה מן‪.‬הטומאות‬
‫קב׳יה ואייל בתנור של עכנאי מאי קאמר קב״ה נצחוני בני ״‬ ‫וכמה הרחקות עשו חז״ל בטומאות ולמה פשט את טלפיו לומר‬
‫עמדו ובוטהו ונלקה השליש מכל התבואה שבעולם ואפי׳ שת‬ ‫ראו שאני טהור והוא טמא ומראה עצמו לומר זה אסור וזה‬
‫בתנור ובצק בעריבה הכל נתסר שליש ואח״כ נפלגה ספינתו‬ ‫מותר זה יש לו ס ׳ לבטל וזה אינו זה טהור וזה טמא והוא אינו‬
‫של ובןגמליאל ביס וקס נחשול שביס לטובעי עד שעמד בתפלה‬ ‫יודע שנפשו כגופו ושניהם טמאים אם ראית ר׳ מימיך שהטמא‬
‫ונח הים מזעפו ושב לביתו ינפל ר״א על פניו ונח נפשי׳ שלרבן‬ ‫מטהר וחוי לו למי שיהנה מהוראותיו כי אין מספיקים בידו‬
‫גמליאל • דביתהו של ר׳׳א לזחותו של ר׳ גמליאל היתה והיתה‬ ‫מצמעלה להורות כליןט היא לבלו דן' וצלו ינוחו אין עמו ־־‬
‫שומרתי מליפול על פניו כל ימי נדרו יומא חד אתי עני לבקש‬ ‫ושמע ר׳ איך ההילה מטהלת הפת והיא מטמא שהתורה אמרה‬
‫מיון קדמה• אשתו של ר״ח לתת לו מזון ובאה ומצאה את ר״א‬ ‫ס ט ר זכירים יית־ן להסתלק הטומאה והוא בנאו טמא ואשתו‬
‫טפל על פניו והרימה קולה הרגת את אהיו׳‪:‬מרלהר״אמנלך‬ ‫הרבנית נדה ומטמאה כי טמ ה היא ואופה בה וי לאותה‬
‫הא אמרה לו כך מקובלני אס כל השעריס ננעלו שער האונאה‬ ‫הרבנית שהרי הוא מביא הדמים דמי הכליות ומניחם בחיקה‬
‫לא ננעל אדהכי והכי שמעה קול שיפורא דקא אתי מבית אתוה‬ ‫והיא שוחקת ומטיילת ע מ ה ם ושואלת מ׳ ין באו לך ומשיב לה‬
‫רקאמייתר״ג ומשסואילך בכלמקוסשדברריאאץ‪.‬הלכה‬ ‫התלמידים הביאם ומיל אימלת לו תרבה עליהס ט מועט ס‬
‫כמותו ג ס קבצו כל הטהרות שטיהר ריא באותו היום ושרפום‬ ‫הם ולי להם שאתה עישה אותם לבנים‪ .‬ונשותיהם דבנית ויקחו‬
‫עד כאן שמע אדוני דברי!אמרי חכמיס הקשיבה קב׳׳ה אמרכל‬ ‫מעלתך על ששומע זה ומוציאם מבית מלרשו בשמעו שיפסיד‬
‫חשר יבא באש תעבירו באש ואשר יבא במים תעבירו במים וכלי‬ ‫מעלתו וקריאת שמו ר׳ ואלו העניים מה יעשו מי שידו משגת‬
‫חרס ישבר ותנור וכיריס יות־ן ולמה 'יהז יעבירו באשויוטהר‬ ‫מוסיף לו ומי שאין לו מפסיד אף מה שנתן שיום תעזבנו •ומים‬
‫שאין מלאכתו רק באש ואתם חכמים הנה נחמתכס נחמת‬ ‫אעזבך ראה י״י והכריתהו מן העולם הזה כמו שהוא מוכרת‬
‫חנם שאמרתם התורה חסה על ממוןישרחל ואס כדבריכסעני‬ ‫מעו״הב י א״ל בני כה יחייך החל וישמרך אס שמעת מאביך‬
‫שאין לי אלח תנור אחד וממנו מתפרנס ונטמא בשרץ יישרף‬ ‫ז״צ שום דבר בזה תנור וכיריס ייתן אמור א״ל ר׳ אס ׳עזרנו‬
‫וילבן באש ויטהלולמה יוה! א״אבשלמא שאינו יכול להעבירו‬ ‫השם ונלך במקומו אז תשמע כל כך סודות וביאורים מסתרי‬
‫באש כגון כלי ‪ p‬שפיר אלא האי שיכול להעבירו באש ילבנו‬ ‫סורה עד שתתמה ותאמר ברוך שנתן תורת לעמו ישראל • ח״ל‬
‫באש ולמה יותז ואנה ימצא העני זהב לעשות רחר ולמה תגרמו‬ ‫כני אל תאמר לכשאפנה אשנה שמא לא תפנה חייו ואתור כאן‬
‫הכחשה בדבריכם שהשומע דבריכם שהתורה חסה על ממון‬ ‫מ ע ט כי חביבא מצוה בשעתא ושם תאמר הרגה י א״ל א״כ‬
‫ישראל ורואים שאינו כן יאמר כשם שזק שקר כן כל דבריהם‬ ‫אומר מעט ולא כל הצורך ואומר תחלה הסדר בלי שוס שינוי‬
‫שקר ימה פשעם ימה חטאתם שהאמת *תם ואתם הגורמים •‬ ‫ואת״כ אומר כפי מה שאמר אבי ז״ל כי השכינה עמו שכן הוא‬
‫ועוד וכי לח למד ר״א בי׳ מדרשא ולח עבר הפרשה שנים מקרא‬ ‫וצלו אומרים והשכינה אומרת לו אמיר ודע שהדברים רבו‬
‫ואחד תרגום לראות הפסוק אחרי רבים להטות ושלא לחלוק על‬ ‫להוציא הטומאה והסוד הוא מעט וכל הדברים מתיישבין מצד‬
‫דברי רבנןלגרוס כל כך רעה שלא להיות הלכה אחרי גירסתו‬ ‫הסוד ואומר תנור של עכנאי כאן ושאר התנורים במקומם‬
‫ושימות ר״ג • מאריה דאברהס מחקת כנה שכתיב בתורתך אחרי‬ ‫ןעז״ה י תנור שחתכו חוליות ונתן חול בין חיליא להיליא ר״ת‬
‫רבים להטות שהרי הפכת אמת המיס להחזיר לאחוריו והטית‬ ‫מטהר יחכמים מטמאין וזהו תנור של עכנאי פירוש תתכו‬
‫‪ .‬כותלי בית המדרש להראות בעילם שהלכה כר״יי יחס אמת מה‬ ‫חוליות לרחבו כעין חותך שפופרת של קנה ונתן חול בין חוליא‬
‫שכתבת בתורתך אחרי רבים להטות א״כ אל תשמע לדברי‬ ‫לחוליא ואח״כ עשה לו טפילה מלמעלה ולא הרחיק את הטפיל׳‬
‫ר״א להפוך מעשה בראשית באמת המיס ולשלוח בת קול ואו‬ ‫אלא מטיח בטיט כשאר התנורים * פירוש אחר שהיו עושים‬
‫הכל ידעו שהלכה כרבים כי לא יכחשו אחרי רבים להטותץגם‬ ‫התטרים היו מדבקים טיט סביבותיו לעבות את כתליו שיחזיק‬
‫לא אצטרך אליהו ז״ל לבוא ולהעיד • יעוד ךבונו דעלמא נתת‬ ‫חומו והוא קרויה טפילה י והרי הוא פך שאס הרחיק ממט‬
‫פיית לדבר כי יאמרו עדיין הלכה כר״א שאין‪.‬ראיה מאל־מ ז״ל‬ ‫הטפילה ונתן חול או צרור בנתים בזה אמרו הנדה והטהורה‬
‫כי יאמרו ע״פ שנים עדים יקום דבר והוא עד אחד ־ יעיד‬ ‫איפות בי והוא טהור וזה התנור של עכנא׳ לא הרחיק את‬
‫שיאמרו וכי אליהו ז״ל היא גדול מבת קול ואפי׳ את״ל שהיא‬ ‫הטפילה אלא הדביק בטיט ומטהר ל״א דמדמי׳ לי׳ לההוא‬ ‫‪:‬‬
‫שקולכב״ק אפ״ה אין ראיה דה״ל שני עדים אליהו ז״לוב״ק‬ ‫שהרקק את הטפילה ונתן חול בנתיס שהוא טהור וכאן אע״פ‬
‫ומכחישים זה את זה ואין בדבריהם כלום ואלו נתבטלו ונשאת‬ ‫שלא הרחיק לינו כהרחיק זהטעס הואיל ויש חול בנתייס בין‬
‫אמת המיס וחרוב וכותלי ב״המ מוכיהין שאין הלכה כרבנן‬ ‫הסלקים כשביל רמי ואין שס כלי עליו)אינו מקבל טומאה •‬
‫)א״כ מה יהיה בחהרי רביס להטות ורבנן שהם מלאים בחכמה‬ ‫וחכמים מטמאים כי אומרים *׳לי היתה טפילה מרוחקת מן‬
‫ובתבונהובדעת איך סמכו בדברי ייליהו ז״ל שהוא יחיד ודנו‬ ‫התנור ע״י חול וצרור שפיר קא אמרית השתא שהטפילה חדיבק'‬
‫דין ע״פ עד אהד ויבואו אחרים לדון בדיני עד אהל י ו ם‬
‫‪4‬‬
‫•בתטר אע״פ שיש הול בין הוליא להיליא אפ״ה הטפילה עושהו‬
‫תשיבו לי שהם שני עדים אחרי רבים להטות ואליהי ז״ל א״כ‬ ‫בלי אחר והחול כדבק ונעשה גיף אחל וכשיסיקנו לאפית ס‬
‫השיבו לי מה ראה הקב״ה ששלח בת קול ואחר כל אלת לתה‬ ‫סזפגנין אז נחשב כלי לקבל טומאה והלין הוא כך שכל תנור‬
‫ברכיהו אס מן השמים אמרי לו לר״א לחלוק הוא מ ה חטא‬ ‫שלא נגמרה מלאכתו אין שם כלי עליו וכשיסיקנו ואחר כך נחן‬
‫ואס כרין ברכוהו למה קס נחשול ביס לטובעו אח ר״ג א״כ מ•‬ ‫הטפילה יש בזה מחלוקת חד אמר הואיל והסיקי עשאו כלי‬
‫שידין דין אמת יטבע ביס ח״י וגס למה נלקה שליש‪.‬העולם‬ ‫והשפילה איני מעכב עליו וה״א אם ה ס ק ו ואח״כ נתן‪.‬הטפילה‬
‫ואס הכל ברין עשה ר״ג מה כח היה לו לר״א להעניש העולם‬ ‫הואיל וצרך הוא היסק אחר בעבור הטפילה א״כ לא נגמרה‬
‫ולהמית ר׳ גמליאל יאמרו העולם הלן דין אמת ימות ‪fk‬‬ ‫מלאכתו • והסופגנין הוא פת העשוי כמו הספוג ועכנאי פי׳‬
‫ע״כ שלא כדין ברכוהו וא״כרבוט דעלמא איך הנחת הרבים‬ ‫הקיפוהו את ר׳ אליעזר דברים כעכנאי זו וטמאוהו * עכנא‬
‫לטעות טעות גדול כזה הלא ע ם רבים אחה שנא׳ הן אל כ ד ר‬ ‫טוש שדרכו לעשות עיגול להכניס זנבו לתוד פיו * ור״איהיד‬
‫לא ימאס • והקשה שבכולם שנמנו יגמרו ושרפו כל הטהרות‬ ‫וחכמים רבים וסבר היה ר״א שהאמת עמי ולא הי׳ לי סיוע ט‬
‫שטיהר ר״א באותו היום ג ס שלא להיו׳הלכה כמותו ולמה •עשו‬ ‫<ז‪ 0$‬נטו אחר הרוב ואמר ר״א א״כ אמת המים תוכיח ושבה‬
‫זה ולא די להם שעשו עמו מחלוקת שלא כדין שהרי ראו‬ ‫לאתוד ג*ר ס ׳ ר׳ יהושע וחזר ביה ״ חרוב יונית כותלי ביש‬
‫האותות‬
‫פ‬ ‫חקנח‬ ‫ספר‬
‫צמיד פתיל עליו וכשיש פר‪5‬ה נכי&ין מ ח ו ה הג־ומיי‪* ) .‬ץ‬ ‫האיתות אלא שעשו ג״כ כל זה שלא להיות הלכה כמותו היש‬
‫להקשו׳ מאשה כשהיא נדה למה חטהל כמיס כי החשד• מ י נ נ ״ מ‬ ‫אונאה^בעילס כמוהו ואלה הדברי׳האגדו׳רואי׳הרבני׳ הגדול׳׳‬
‫המקיר הטמא אין שס כלי עליה והנה נשבר ולק כיינםי־ם‬ ‫בעלי זקנה ח ס ד י הדעת ואומרים אין בכל אלה דבר ותקילין‬
‫המקור ואין חשש ממנה ראויה היא לבה לה המיס וע״כ כריכה‬ ‫במצות ועוברי׳ באזהרות ואינן נזהרי׳ מחוט ועד שער להחמיר‬
‫להעביר כל גופה במים בלי חציצה כל עיקר ובמקומו ׳ת׳בע״ה‬ ‫ולגדור גדר דק שאומרים הכל היה חלום אצלם ואין לך חלום‬
‫כל הצורך ובכאן אין מקומה ( ואז נהבטל שס כלי ממנה ולכן‬ ‫בלא דברים בטלים י יכריתס ה‪1‬ם ואת זרעם אחריהם‬
‫ע‬
‫^ ?' ץ שנאמר‬ ‫נ‬ ‫‪710‬‬
‫י־* "‬‫מ ז י ס‬
‫יי‬ ‫ה ס‬ ‫ע‬
‫י יו ל ל ז‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫נ ש ‪3‬‬ ‫האומרים דבר זה שדובר שקרים לא יכין נגד השם אבל כילם‬
‫ומפרי ע־ן הדעת והוא מקוה ישראל ‪3‬מ׳ סאה וע״כ העבירו‬ ‫הי׳ בהקיץ * וכל דיבור ודיבור ש־וצח משיהס יש לו סוד גיול‬
‫במיס וכל כלי מתכות מרמזים בפתד היא האש הגדולה שאינה‬ ‫וקשר גדול י אבל מצד שאינן יודעים אמיתית הדברים של‬
‫ניתכים אלא ע״י החש וע״כ תעבירי באש ואין לומר של אש‬ ‫החכמים ונושאין ונותנין עליהם כפ־ סברתם ומטים האמת אל‬
‫יטהר במים שזה תדע באמת שתוך המכה היא הרפואה שאס‬ ‫•השקר ואומרים שהכל תלוי בסברא כה יזכו וכה יחיו בזה ובבא‬
‫אינו כן אין קיוס בעולם אבל כלי חרס אס הוא אש הוי* מצד‬ ‫כמו שלא יכלו להשיג אמיתית דבריהם בםברותיהס וראיית׳כי׳א‬
‫הפחד ואםהיא מים הוא מצד החסד וכשנכנסי׳כוחות הטיתי ה‬ ‫יתפוס איזה דין שירצה מדבריהם ויכניסוהו בסברא ויאמר‬
‫אז מסתלקים החסד והפחד משם עד שיתבערו כוחות הטומאה‬ ‫דעתו וסירתו עליי ויבא אחר ויאמר הפך סברתו של זה והנה‬
‫משם וכין שבזמן שכוחות הטומאה בפנים אינ! משתמשים שם‬ ‫תועבת השם ג ם שניהם • אך המחבר סירתו ע ם האמת‬
‫ששת ימי בראשית א״כ אין שם כלי עליו ולכן ישבר י א״ל בני‬ ‫הוא האהוב למעלה וגסנלמטה ודיניו דינים אמיתים וסברותיו‬
‫חביבי אמור לי האיך הרפואה תוך המכה • א״ל ר' ד ע לך‬ ‫סברות ישרות אך התסר מן האמת בלי ספק שיבא לידי קלקולי׳‬
‫מכ״ה הוא גי׳ אדנ״י ודיין הוא החכה וא״י הוא הרפואה בתוך‬ ‫וסברות שאינם מיישרים • כי אין השם עמי חוטא ומחטיא טמא‬
‫המכה וע׳׳כ הכלים כל אחד מתרפא מצד עצמו המיס במים‬ ‫ומטמא • א״ל בני כל דבריך טובים ונעימים כ״ש שיצאו מפי‬
‫והאש באש • וכלי תרס ישבר ותנור וכיריס הס ג״כ רומזי׳ במה‬ ‫קדוש מ״מ נשקני מנשיקות פיך כי טיביס דודיך מיין א״ל ר׳‬
‫שכני חרס רומי וייקתשפט הטומאה בהם אלא בזמן שנהשבין‬ ‫ברין התנור יש דברים נעלמים • וכל אלה ששמעת כולם נשא‬
‫כלים ואחר כך נטמאו ותנור שחלקו חוליות ושם חול בין ח! ליא‬ ‫ונתן אבי ז״ל ואדם אחר עמו ולא אלי לבד אלא כל תלמוד כולה‬
‫לחוליא והטפינה דבוק עליו סבר ר״א הואיל ודרךהחול להו׳וי׳‬ ‫ע ד שבזו המימרא ־ הוצרכו לשאול ממתיבתא דרקיע ואמרו לי‬
‫ולא להדבק אין תורת כלי עליו ואין עליו שוס דוגמה מדוגמה‬ ‫נחום נתום לך קרא את קנה אביך ובקשתיהו ולא מצאתיהו‬
‫העליונה לקלל טומאה ותכמים אמרו הואיל והעפילה עליו הוא‬ ‫וחזרתי עליהם וישבתי אצלם ובן ז׳ שנים הייתי וגס בתענית‬
‫המחברו ועושה אותה כלי ושם כלי ע*יה והר• הי־׳ ׳־יגמא‬ ‫וסיגוףגדזל הייתי ואמרו לי גםשניה׳פה אח׳נחוס בני לא תירא‬
‫עליונה ומקבל טימאה והכה נאמת שכהו של ר״א אימר טהור‬ ‫ולא תחת יחיד קם אבי ז״ל יעמד בזויות בי מדרשא יאמר ברוך‬
‫מדתו וכוחן של חכמים אומרים טמא כייותן יל' מירי‪ .‬תירה‬ ‫אתה ה׳ גדול שמך בגבורה א׳ שמך ואין זולתיך לעולם תתברך‬
‫אחרי רבים להטות אלא היכי שלא חזרי הרבים להורות לדברי‬ ‫מכל צבא מריס תתגדל מאופני הוד ותתקדש מכרוב קדוש •‬
‫היחיד וראייתי מהא דתנן חביות שהוא מלאה משקים טהורים‬ ‫תתהדר מחדרי חדרים • תתפאר מגדודי אש ־ תשתבח מכסא‬
‫ומינקת בתוכה ומוקפת צמיד פתיל ונתונה נ־׳והנ המת בש״א‬ ‫כבודך • שעומדים לפניך ומשוררים בכל יום ימגיעין קילוס‬
‫החביות והמשקים טהורים ומינקת טמאה ובה״א אף מי‪:‬הת‬ ‫לשמך הגדול הגבור והנורא כי אין בשמים ובארץ כמוך ה׳‬
‫טהירה יחזרו ב״ה להודות לדברי ב״ש ופי׳המשנ׳הזאת היא כך‬ ‫שמעה ה׳ סלחה ה׳ הקשיבה ועשה אל תאחר ולא הפסיק לומר‬
‫חביות של חרס ומוקפת צמיד פתיל ומינקת בתוכה הוי• כלי‬ ‫אל תאחר עד שנתמלא כל הבית אורה ואמרתי לאבי ז״ל מהו‬
‫שטף והחביות הוא של ע״ה ודומה זה כהא דחניא גבי ?ארובה‬ ‫זה האור ואמר כי אור של שכינה הוא ובא אחד וישב במקומו‬
‫שבין הבית לעלייה וקדרה נתונה עליה בה״א מצלח על הכל‬ ‫והחבר שלו שהיה •ושב עמו נאבד מעינינו ואמרתי לאבי זי׳ל מי‬
‫ובש״א אינה מצלת אלא על האוכליםועל המילים יעל כל־ ר ר ס‬ ‫הוא זה שנאבד פתאום א׳׳ל אל תשאל בעדו כי גברא רבה היה‬
‫ח‪1‬רו ב״ה להורו׳לדכרי ב״ש ותניא כלי חרס מציל על הכל דברי‬ ‫בישראל ועתה הוא במתיבתא דרקיע ובא להקדים כשלימינו‬
‫ב״ה זבש׳׳א אין מצילין אלא על האוכלים יהמשקי׳וכלי חרס א׳׳ל‬ ‫ועוד אמר לי ז״ל נחים קרא לאביך קנה"ויצאתי ולא מצאתיו‬
‫בני מפני מה מפ;י שהוא טמא טומא׳ ע״ה ואין כלי טמא חוצץ‬ ‫ןאי׳ל שי ב י אצלי וישבתי לפניו והתחיל ז^ו כלי׳ מצילי׳בצתיד‬
‫א״ל ב״ה הלא טהרתס אוכלים ומשקים שבתיכו א״ל ב״ש‬ ‫פתיל כלי‪::‬בניס כלי אדמה כלי גללים וכלי עצמית וכלי תטר‬
‫כשיטהרנו אוכלים ומשקים לעצמו טהרנו אבל נטהר את הכלי‬ ‫עצמית הדג ןעןךן עצמו׳ חיה שביס ועורה וכלי עץ הטהור׳'‬
‫שטהרת לך ולו ושבו ב״ה להורת לדברי נ״ש • ומה שאמרו ב״ה‬ ‫מצילין בין מפייס בין מצריהן נין ״ושבין על שוליהם בין מוטין‬
‫מציל על הכל פי׳ אס מוקף צמיד פתיל עליו ומונח באוהל המת‬
‫על ציריה! מצילים על כל מה שתחתיהם עד התהום י ר״א‬
‫אי נמ׳ המת בבית והטהרית בעלי׳וארובה פתוחה בין בית ועלי׳‬
‫מטמא על הכל מצילין חוץ מכלי הרס שאינו מציל אלא על‬
‫והושיבו כלי מרס בפתהה וכלי חרס חוצץ בפני הטימאה שאינו‬
‫אוכלי! ומשקין וכלי חרס • וזהו הלשין ואין כאן מקומי מ׳׳מ‬
‫מטמא מגבו ומציל על כל מה שבעלייה או מה שבתוכו אס מיחף‬
‫כששמעתי ר׳׳א מטמא אמרתי לו האי ר״א מאן הוא ואמר לי כל‬
‫צמיד פתיל והלכך לפי שע״ה מחזיקה בטהור אמרינן להן‬
‫מקום שהזכירו חז״ל אליעזר סתם הוא אליעזר בן הורקינוס‬
‫דמציל אוכלים ומשקים וכלי חרס שנעלייה אי שבתוכו אם‬
‫ומיד שאלתי כל השאלות אלו של תנור והנה מה שאמר לי כלי‬
‫מוקף צמיד פתיל דלנפשיה מטהרינו להו שהרי החבירים בדילי׳‬
‫ח ת כולם רומזים בעטרה הנקראת ארץ והוא כלי שכל ששת‬
‫מהם וממגעם ובל״ה נמי כל מאכלם טמא • אבל שאר כלים‬
‫•תי בראשית משתמשים בו ואם נכנסו בה כוחות תיצונית אינו‬
‫שיש להם טהרה במקוה אס תטהרסאף אתה תשאלם ותשתמש‬
‫חשוב כלי להשתמש בה טהורים והאש אינו מטהרו וגס המים‬
‫בהם בטבילה לחוד בלא הזאה ג׳ וז׳ וטעמא דמתניחין דהפא‬
‫כ•‪.‬היא כלי שאין לה לא אש ולא מים מצד עצמה שהמיס והאש‬
‫כמו דהתם סוף סיף ב׳׳ה רבים וב״ש מועטים ואפיה הין‬
‫ממקום אחר בא!־ייה וכאשר נשבר הכלי שהאש ומיס מסתלקים‬
‫חולקים להחזיר׳ וכן חזרו והודו לדברי ב״ש כן ר״א רקא מפליג‬
‫ע ם רבנן דעתו שיורו לו ואם לא יודו לו יחזור הוא ויולה‬ ‫משם אז כוחות הטומאה מתבערים מהם כי אין להם מה לינק‬
‫לדבריהם והוכרח לעשות כל מה שעשה מהשכינה אוהבת‬ ‫ולכן אותה כלי אין מקבלח טומאה מגבה כי איך יכנסי כוחות‬
‫בטהרות ולדברי רבי אליעזר היתה נוטה אם יחזרו הרבנן‬ ‫הטימאה בתוכה כ׳ חותה סייב לה יכילם נאחזים משס לקבל‬
‫חיית ממנה וכל זמן שאין פרצה היא כלי המשמשים בה וזהו‬
‫הלא‬ ‫ב‬ ‫ט‬
‫םפר‬
‫ואמר ר״ח אמה המיס תוכימ הוא הצינור שהרחמים יורלים•‬ ‫הלא הראה שכל מה ׳שעשה רבי אליעזר מ כ י מ ה השכינה‬
‫והנה התחילו המיס להחזיר למעלה ואמר לי׳‪.‬ר״י אם לא יחזרו‬ ‫לדבריי אף שהות יחיד ואמר ל״א אמת הת׳^ תיטח ושבה המים‬
‫למקומן האמת אתך ואס לאו הכלי כלי גמור גער בהם וחזרו •‬ ‫לאתור וא״כ כלי שבור׳ הוא י שהרי היו המיס עולים ‪.‬דרך‬
‫ואייל לתה חזרו לעלות ולמה שבו לרדת כי כל כח וכת מאיתן‪.‬‬ ‫'עלייה וכראות ר״א את זה העני! נת־!זק‪.‬על דבריו י ורבנן לא‬
‫הכוחות יש עליו צינור היורד שפע וכרכה עליו ומצד הרוסות י‬ ‫השגיחו‪ .‬בזת כי אמרו תורה שבכתב עיקר וכתי‪ 3‬אחרי רבים‬
‫ההם השכינה מליאה ברחמים וכשאמר ר׳א אמת המיס יוכיח‬ ‫להטות וכרתות רבנן שהמים שבו לתקומןנתחזקו לומר כלי הוא‬
‫אמר על אמת המיס שלי • והנה כיו! להחזיר השפע ונתקיים•‬ ‫ומקבל טימאה ומכאן ואילך לא היה לר״א לדבר הלח אמר א׳‬
‫וע״כ אמרו אי; ראיה מאמת המיס שלו עד שגער בו ר״י וביטל‬ ‫לחו שרונים מן השמים ומסכימים להיות כדברי לא היו המים‬
‫כוונתו של ר״א שמיעט צינור אחד מלרדת בבי׳ מלרשא ואר״א‬ ‫עולים למענה ומה שהחזירם ר״י אין רחייה שהרי היו שביס‬
‫כותלי כה״מ יוכיחו שהכתלים מורים על כל הישיבה ‪.‬ונטו‬ ‫ג ס מנר ענמן‪ .‬מאחר שהר‪.‬׳!׳ לנו פעולת הדבר ע ד שאמר חרוב‬
‫ליפול ואמרו לו ג ם זה אין ראייה שאדרבא הנטייה שלהם‪ .‬הוא‬ ‫יוכיח ונעקר ממקומו והנה הראה שאינו כלי שמקומו היה כלי‬
‫הוראה והודאה כחנתי׳שהכתלים הס ח^זיק הבית וכשנטו ליפול‬ ‫המכילו ונעקר משם ורבנן אמרו לעוצם תורה שבכתב עדיף‬
‫למ‪ :‬לא נפלו לגמרי להרוס בי׳ מדרשא אנא נטו‪.‬ל‪3‬ל י יאמר‬ ‫לכתיב אחרי רבים להטות וכראות ר״א זה אמר אעפ״כ יחזרו‬
‫להם ב״ק תוכיח וענתה כח אחרת מישיבה אחרה יאמרה הלכה‬ ‫להודות לדברי עד שאמר טתלי בית המדרש יוכיחו ונטו ליפול‬
‫כר״א ואמרו אין ראייה מב״ק כתיב אחרי רכים להטות ושאל‬ ‫והנה ביה מדרשא כלי של ו׳ ימי בראשית והר‪.‬ה בהטייתם‬
‫לקב״ה שאלו לשכינה וצמר עמדו ואשמעה‪.‬בא מהורה שבכתב‬ ‫שאין שם כלי עליו וגער ר״י בהם ולא כפלו וכראות חז״ל את‬
‫קול ע״י היסוד כחכמים שהטפלה הוא חיזוק התניר יחיל אינו‬ ‫זה מיד נתחזקו יותר ואמר ר׳׳א מן השמיש יוכיחו יצאתה ל ק‬
‫פורק וזהו יהו״ה יהו״ה שעולים‪.‬שם אליהו אז אמרה השכינה‬ ‫ואמרה הלכה כר׳׳א ואמר ר״י אין משגיחי! בבי׳ק • וכוונתם‬
‫נצחוני בני לא שהשכינה הסכימה לר״א ונצחוה רבנן חלילה‬ ‫עי׳כ כהךאומר כמיתךוקלה אוהב הטהרות ואס לא יבא הוכחה‬
‫אלא נצחוני מלשון החזיקני ועשאונ׳ כלי ומלת נצחוני‪.‬שבחזני‬ ‫מבעל הדבר שכתב בתורתו אחדי רבים להטות מעולם לא‬
‫ואז בהיותו למעלה ההרחקה שלו בעבור שהחזיר השפע לאחור‬ ‫נסכים לדעתך וכראות השכינה שכחן של חכמים איתריס טמא‬
‫והוא הוא הנדוי ?י הסכימו כל הרוחות׳ שיפסק ונפסק י וע״פ ‪.‬‬ ‫שאל מתורה שבכתב כעני; עמדו ואשמעה והנה בא משם אחרי‬
‫ק‪ 0‬נחשול בים להטביע את יבן גמליאל בעבור שסתם מעיין‬ ‫רבים להטות ומיד שלח את אליהו זיל לבשרם ולבטל את דברי‬
‫אחד ודקדקו ^ ס ר״ג ונסתם גס הצינור שלו עד שביקש והתיר‬ ‫ל״א וכן הדבר ברבה ב״נ שחזרו למטה ואמרי טהור ומאי שש>ו‬
‫הצינור של ר׳׳א ועליז אין הלכה כר״א משם ואילך שהרי לא שכ‬ ‫מאן מיכח • כוונתם מ׳ הוא שידע האמת והוא מכריח כוחו‬
‫הצינור כמו שהיה והוראותיו הן בשריפה שכן איהוהייםשכמנע‬ ‫לומר טהור עד ששבו לתודות לו ואמר להם ה ק ל ה רבה ב״נ‬
‫השפע מלרדת בצינור בה אש כי אין הכינור מעול׳בלא השפע?‬ ‫הוא וקבלה בידם שאליהו ז״ל הוא איש מגשר של‪,‬־ם וכל דבריו‬
‫וכשירדו הנפשות בעולם השפל והכוחות למעלה באו בדין‪ ,‬זיז‬ ‫קיימים שהרי שני עלים נמצאים בשמו הוי״ה הריה הוא שם‬
‫התנור וכפי מה שהיה למעלה אז נ ^ י ה ג ס למטה * וכן קבל‬ ‫של ביין העולה שם אליהו ז״ל והנה התנור כלי כחכמים ושברו‬
‫ג ס משה רבימ ע״ה עד שננעלו כ * ‪ 5‬ע ר י ם והאונאה פתוחה‬ ‫ריי׳א שלא כדין ונתרחקו הכוחות העליונית כי לאו כלי הוא‬
‫וכנגד תה שנעשה א! נעשה ג ס עתה שנפסק הצ כור של ר״ג‬ ‫להשתמש בי כדעתי של ר״א ע״כ גדיהו מדה כנגד מדה ומה‬
‫ומיד עלתה נשמתו למעלה ונדבק בכוחו כי ר״ה אע״פ תכלוהו‬ ‫שהשכינה גרמה לר״א חלילה רק כהו של ר״א היה מראה כל‬
‫ת״מ נתמעט הצינור מכחו לא כל כך וזהו תנור של עכנאי‬ ‫הפעולות הללו ואע״ש שהשכינ׳אוהבת הטהרות אליה בהיותה‬
‫שאחר שזה עשאו כלי ואינה של עכנאי וזה היה מבטל הורת‬ ‫כלי כחכמים יבאו הפועלים להשתת׳ בה ומה שלא השתיק׳לותר‬
‫כלי ממנו ונמצא שהיה נסתמים הצינורות של רחמיסושב ‪.‬התנור‬ ‫הלכה כחכמים כי לה שמע איך הדבר וכן כל התורה כולה‬
‫עכנאי ומה שחזרו ל ה להודות לדברי ב״ש כי• בייש היו נזהרים‬ ‫דברי אלהיס חיים הם ול״ה חטא בדבר כי אע״פ שבא אליהו ו״ל‬
‫מלהכניס טומא‪ :‬בהיכל פן ישתמשו ב״ה בכלי טומאה‪ -‬וכמה‬ ‫לא ש‪ 3‬מרבדיו עד שנחלש נהו למעלה ומיד הבין שנתחייב‬
‫פעמים מסכים הגדול ברצין הקטן באהבתו אוחו וגס אלו ‪.‬‬ ‫‪.‬ומה שנלקה שליש העולם‬ ‫יקכל עליו נחי כדין וכהלכה •‬
‫האגדות יש להם סודות עתיקים וחין כאן מקומם•• ת״מ עתה‬ ‫בעמלו בעבור שכהו של ר״א נחלש והוא מל־זך המזיק‬
‫רקה והבן‪.‬הרב הגדול המסלסל בזקנד ונחלה בעקבך מאזהרותי‬ ‫שליש העולם שכל כח זכח נקרא מלאך ועור לפנים אבארהו‬
‫שהיו נזהרו החכמים שלח יכ‪,‬א לכלל טעות וא״ה איבד הנפש‬ ‫בעז׳׳האיךהמלאךשליש של עולם ומה שקסנחשול שביסלהטביע‬
‫מיד ומה מעלה גדולה היה׳ להם שהרי בא להם השלים מקב״ה‬ ‫את רי׳ג בעבור •שלא מחל ליה לר״א ביומי׳ ומה ג ם שהמיתו‬
‫יאתה כדי שתראה‪ .‬בהמון שאתה ר׳ מיד אחה מורה כל הספיקו׳‬ ‫בעבור שנעל ז׳ימיס עליונים בז׳ ימים של רי׳א והאונא׳פהוהה‬
‫שבעולם וכל הדיני; וכל המשפטים אהה שמח עליהם כי איך‬ ‫ובקש ר״א להזכיר עניינו למעלה והשערים נעולים והצדק‬
‫יקומו מפניךאס לא בתחבולות ש־תה עושה ומן השם אינך ירא‬ ‫נעשה ומת ועל ששרפו כל הטהרות שטיהר באותו יום הכוונה‬
‫ואת‪ :‬מבזה תורתו הקדושה‪ :‬יהי רטן שיבושו הבוגדים ריקם‬ ‫כי אמר אליהו ז״ל שבאותו יוס טעה בכולם שלא חזר להודות‬
‫אבל אם תרצה לדעת מי היא הדריי לדיןזלהירות ומי הוא הראוי •‬ ‫לדברי רבים יגרם מה שגרס והנה הס שרפס שננעלו כל‬
‫שיקרא רבי מי שירע היוצא מג׳ שמות שהם כלל כל המשנה‬ ‫•הטהרזת יכייןשכהי נחלש למעלה אין הוראתי הוראה זע״כאין‬
‫ואלי הם תכן תניא תנא • שאלי הג׳ שמית הס הס‪-‬הכולליס כל • •‬ ‫הלכה כמותו משם ואילך וכל אותן הימים שהיה מצטער מצד‬
‫התורה שבעי׳יפ היא ל י י ‪ :‬וראה והבן איך צוה ה ק ל ה על י״יייה‬ ‫שאין נגרםתי נתרוקנו ונתמעטי ונמחלו כל עונותיו וכשעלה‬
‫שבכתב ע״י תורה שבע״פ כדי שלא יהיה פירוד ביניהם וכל‬ ‫היה במעלה גלולה ורע באמת שכל אלו נעשה בתתבתא לרקיע‬
‫התורה שבע״פ בהןולאו שהוא רימז בכתביבע״פ שהם •הן• ולאו‬
‫קודם בואם בעולם השפל והנה שבאו במתיבתא ללקיע בדין‬
‫ושמע עתה הצווי כתיב והיו הדברים ‪ 0‬י ה י מרהוה‪ .‬לי׳למכתב‬
‫התנור הזה * ולאה והבן שהחול הזה הוא לבר ההורס ואינו‬
‫יהיו הדברים וכתיב האלה ליתר לך דברים נגד הורה שבכתב‬
‫ק ה חוץ מן הים יכאשר יחלבה החול המים נגלשים ואמרז״ל‬ ‫נ‬
‫שמלת דברים רומזים בתורה שבכתב הנק׳ אמת יכתיב ראש‪..‬‬
‫כהץת הטפילה שהוא כחומה על החול ההול אינו עושה פרצה‬
‫דברך אמת ומלת האלה רומז לתורה שבע״פ שהוא דיני׳והדינים‬
‫זר״א א ו ס ל י לעולם ררכו של איל לחצוץ והטפילה אינה מצלת‬
‫?‬
‫מידים קושי ואלה הוא שדה תפוחים ומהו תורה שבע״פ •היא ״‬
‫והשכינה שומעת‪-‬הרוהות עוסקות ואינה אימרח לבר ואמר ל״א‬
‫המשנה זהו שנא׳ בסמוך לי ושננתס לבניך בכל המקומית נאמר‬
‫לא ית‪0‬ן‪.‬להיות כזהשיכנומהחזל בין •החוליות וההוליות חזקים‬
‫ולמדתם‬
‫פא‬ ‫ס‪$‬ר‪ -:‬הקנמ‪-‬‬
‫ואי לאו •שקלקלו משה בנייני הקשה בלקחו •מבנותיו הי׳מתחזין׳‪,‬‬ ‫ולמותם אותם ודברת בם וכאן ושננתם אלא לומר הדברים‬
‫שר מצרים וגם להיית נייוחז ממנו צד החיצון ולהגביר כהו על•‬ ‫יתבארו על ידי האלה ומהו האלה הוא*משנה זהו וסכנתם ועל‬
‫כה החיצון ע״י שהוא מושל ‪3‬ה ׳כעני ן והוא ימשול כך ולהיות‪.‬‬ ‫שמשתמשי!־ למעלה במלת חנן שכןישינ״ן כמ״ק תנ״ן ע״כ לא‬
‫צא ילמד‬ ‫כה החיצין מתפרנס מתנו כמי שהיא למעלה *‬ ‫אתרו במקו׳ תכן שינן שהוא מלשון מקרא ותורגמן ידע האמת‬
‫משמשון שבא להושיע את ישראל ונתיב כי היא ישרה בעיני •‬ ‫ותירגם ושננתםותנינן שכן התרגו׳בסיני ניתן ואין לומד א״כ‬
‫ט הכיר בה שהיא היקה ברחה ורצה למשול בה וזהו והס לא‬ ‫למה החליפו מלת שינן בתנן ג ס במתיבתא דרקיע כי תנן הוא‬
‫וראה י מ ן ממלך דור ושאול‪.‬‬ ‫לשון שעירים האותיות בתורת שכנתי ובדינים קטנים וקשים ‪ .‬ירעו כי מאת י״י היתה זאת י‬
‫בעבור שדוד היה מ מ נ י ם וכח חיצון היא מואבית והיה מושל‬ ‫זהו ת׳ אחד לפחד ונ׳ אחד לשכינה וני• פשוט לת׳ת שזהו אמר‬
‫בה זקינו ומאותו השורש היה יורד יהיה דוגמא העליינה ולכן‪:‬‬ ‫יתרו כל דבר הקשה יביאו אל משה ידבר הקטן ישפוט• הס •‬
‫בכל מקום שהיה הולך הי׳ כובש ומתנקם מה שאין כן בשאול‬ ‫וגס אין להקשות א״כ יהן המשנה למשה בזה הלשון במקום‬
‫ומה שנעלם ממ־ו הלכה לעבור שזמרי הכניס טומאה בהיכל‬ ‫ושיננתם ותננתש לבניך כי אם היה ניתן למשה בזה הלשון היו‬
‫ומדתו של משה הוא הנצח ונתמלא רוגז וחימה ונסתם המשנה‬ ‫מבטלין התורה והמשנה ולא היה קיום בהם כי מלת תכןמירה‬
‫מן האש ולא ידע משה אבל פנחס זכר יאמר למשה‪ .‬שהבועל‬ ‫עשן ר״ל‪:‬גלה עשן באפי כי גס תירה שבנתב שהוא הן׳ היה‬
‫ארמית קפאין פוגעין בו שהר• איני מוכרח ביה אס לא שיהי׳‬ ‫שב להכרית שהיה מתנקם ע״י עש; אפו כעני; שנאמר הניחה‬
‫מלך ותושיע את ישראל ובלא״ה מכניס טומאה בהיכל וקנאין‬ ‫צ• ויחד אפי אבל מלת שיק הוא האב והאם הבן והכת שהשי״ן‬
‫הוא הדין הרפה פיגע בו ואגב אותו נזיקין ג ם אהרים ע״כ‬ ‫היא האס והיו״ר היא האב הנו״ן היא הבת והן׳ פשוטה הוא‬
‫אמל למשה אמת אמלת ואתה הבא מאותויצד של קנאה ת ט ה ׳‬ ‫הבן וראה שלא הניחו תאבות את הכנים ביד הדין להפסד‬
‫תקנא וזהו קדיינא דאגרתא וגו׳ ומצל הקישי‪.‬שלך תוכל•‬ ‫לגמרי מ״מ מיסרס וע״כ באו השני ניני״ן כפופים • ידע אתה‬
‫להשיב לי ולומר שלא כהלכה עשה וכדי שלא תאמר זה אמר •‬ ‫הרב•• השמן המתפאר בדיניך הרעים והמקולקלים שמכאן אט‬
‫אחר כך פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי וא״ת‬ ‫מקובלים שמימות משה ואילך לא זזו ישראל אלי‪ :‬קורין דברי‬
‫הוראת שעה היתה יאין שס משפט ברור ולא עמדו בדין לראות•‬ ‫תורה ושונים דברי משנה שחלו צריכין לאלו ואלו צרכים לאלו‬
‫אם הדין הוא כך וכדי שלא תאתר ג ם את זה כתיב ויעמול׳‬ ‫שהמשנה צריכה שפע וברכה מהתורה והתירה צריכה המשנה‬
‫פינחס ויפלל ולהלן הוא אומר ונתן בפלילים ללמדך שהדבר•‬ ‫לפעול פעולתה ולקבל השפעתה ואס לא תלמוד תורה ומשנה‬
‫בדין וכדין עשה מה שעשה • ואס יש לך עינים תלמד מכאן‬ ‫כחדא מה לך חיים טיב מותך מחייך וכאשר מלאת כריסך צריך‬
‫שהתירה שבעל פה היתה עמהם‪.‬״ והעי השני כתיב גבי דול‬ ‫אתת לרעת שרשםועקרס ועניינם ט בליה בחושך תלך עייל‬
‫הכסיל בחשך הולך ואס תאמר מה ל׳ למשנה ולדברי תורת ו יש ימיה לחוק ולמשפט משמע שהיהה להם תורה שבעל פה‬
‫!העד הג׳ •כי על פי שנים עדים או על פי שלשה עדיס יקים‪:‬‬ ‫השמר לך והזהר ברוחך שלא מצינן בכל התורה עיקר תהרינ•׳‬
‫הדבר כתיב גבי יורם השיב רת כל אשר לה ואת כל תבואות‪.‬‬ ‫רק מאלה המשפטים והיכן הס דיני קרקעות והיכן הם דיני‬
‫השדה והיינו שאמרו הדריז ארעא והדרא פירא הא למדת מנל‪.‬‬ ‫> ן!הי והיכן ה ם דיני מטלטלים כל אחד יאחד‬ ‫ב ש‬
‫אלה שתורה שבע״פ היה עתהם והרבה כאלו אין סיף ודי לך‬ ‫‪3‬סיי עציין ויודע אני שמתוך שטזתך וגאוחיך שאתה אוהד‬
‫‪'>3‬ו ותלמוד שבכ״מ שהם‪ ,‬משנה עמהם וזהו שכהב‪.‬שס אני ‪:‬־‬ ‫שקראו לך רני היכל להשיב לי ולומר נסמך על רעת בני אדם‬
‫ו ע ת ה אודיעך דבר גדול שמימית משה ועד הצל הזק; היה׳‬ ‫ואינך יודע שתשיבתך בצדך ־שאם כדבריך נמצאת תורה אחת‬
‫ת״ר סדרי משנה שהמשנה מקבלת מו׳קצוות וכל קצה‪.‬‬ ‫« ‪ D‬ל!לף תורות ורחמנא צועקת תורה אחת * וצא ולמר‬ ‫‪c r : c‬‬
‫כלול מי׳ ועי׳נ היה ת״ר סדרי משנה וכך נתנה הקב״ה למשה‬ ‫מאלעזר הכהן זאת חקת התורה וגו׳ אך את הזהב וגו׳ ואם‬
‫וכך הורידם לא פחות ולא יותר ועם אותן המשניות היה‪ .‬רן‬ ‫תחזור על הפרשה זו הי חתה מוצא בכל התורה כולה הא למדת‬
‫את ישראל מ׳ שנה שהיו במדבר ולא רצה משה לכתוב התורה‬ ‫שבע״פ היה עמהם וכן אהה מוצא ממעשה פנחס שהרג את‬
‫אלא בסיף מ׳ שנה סמוך למיתתו שכן העד מעיד ויכתוב‬ ‫זימרי ואת המדינית ולא אסר הכתוב אלה בנות ז׳ עממין לבד‬
‫משה את התורה וכאשר הוריד תורה שבכתב היה מפרש התייר׳‬ ‫ודע‪.‬שאחר שנשא משרע״ה את ציפורה‬ ‫זא״כ למה הרגה *‬
‫סדרי משניות ולא העתיקו בשפר׳ים אחרים עד סמוך למיתתו‬ ‫נאסרה המדינית וראה והב; שמשה שלא באיסור נשאה * וגס‬
‫‪4‬‬
‫ומכאן אתה למד ששרי ^פ־׳ושרי מאות ואותן נשי חיל;נתמנו‬ ‫זה תדע באמת שקילה בידינו שנח בא משה עלי׳עד שנתגיירה‬
‫על ישראל בצאתם ממצרים שהיה חשבונו עולה ח׳ רבוא וה׳‬ ‫ציפורה ־ ייש להקשות מה ראה משה ולא הרחיק עצמו מן‬
‫אלפים ית״ר כולם לא היו מ י ן אלא מתורה שבע״פ והוא שכתב‬ ‫הכיעור ןבי נ פ ס ח בנית יש‪0‬י להודיע למצרי׳ ולשליח לו אשה‬
‫בהם ושפטי את העם ככל עת הא למרת שתורה שבעל פה‬ ‫חבל נשא את• צפורה וטעה אחריו זמרי הלא תראה כשכא זמרי‬
‫היתה עמהם ואותו התורה שבע״פ שהיו דנין בה הוא הנקרא‬ ‫על כ<בי תפשה בבליריהה והביאה לפני משה ואמר לו בן עמרם‬
‫משנה ראשונה ככל התלמוד והיתה סדורה בפיהם היא ואבות‬ ‫‪1‬ו אסירה הו מותרת ולא הספיק משה •להשיב אלא אמר לו מיד‬
‫שלה׳ שהם מןהחורה בפירוש ותולדות שלה שכל התירה אבות‬ ‫וא״ת אסירה כת יתרו מי התירי לך כי זי מדינית יזו מדינית‬
‫ותולדות‪ .‬מימית משרעי׳ה ועד הנביאים ועד אנשיכ״הג והם‬ ‫ובאותה שעה נעלמה הלכה חמשה עד שאמר לו פנחס אחי‬
‫עזרא וחביריו שעלו מן הגילה וכה״ת היא עזרא עלה מבבל‬ ‫אבא לא כך למדתני ברדתך מהר סיני הביעל אמדת קנאין‬
‫היא עזרא הכין לבו ללחש לי"י אלהי ישראל כמו שנאמר‬ ‫פוגעים בו ע ד שאמר לו משה קריינא דאגרתא להוי פרוינקא‬
‫וילמול בישרני היק ומשפט ולא חידש מעצמו אפילו קיץ של אות‬ ‫ומיד וירא פנחס בן אלעזר יגו׳ • ומי גרם כל זה לא תשה‬
‫א׳ וכן נשתיירו בידם • וכן אתה לומל ר מ ס כהא לחנן חשה‬ ‫שנשא המדינית וגם מפני מה נעלמה הלכה זו ממשה ונהי‬
‫ן הצדק אנטיגנים איש סיכו יוסי‬ ‫ש ח ע ן‬ ‫קבל תילה מסיי) <‬
‫זנז‬ ‫‪.‬שנעלם ממנו כל מ ו ע ל ארמית קפאין ניגע׳׳ בי מ״מ ימשיפנו‬
‫בן ייעזר יהולה בן טנאי שמעיא ואכטליון הלל ושמאי ומימי׳‬ ‫בדברים יי‪$‬מר לי ניתנה תורה !נתחדשה הלכה ועוד יאמר‬
‫הלל ושמאי העני העולם • ושררת התירה נחלשה • ילא‪,‬תקני‬ ‫אני גי‪/‬־תיה ושמא ישיב בזאת הפעם בתשובה ימקבל‬
‫‪.‬קבים ׳"י י ודע שמה שנשא משה המדינית עשה כרין וע״פ ‪-‬מהלל ושמאי הלא שיהא סדר• משנה נגד י׳ קצוות• היא ההיקף‬
‫‪.‬הדביר ־ ודע שכל מלך ומושיע• צריך שיהא מלך שלם כדוגמא' להוריה לשם יתברך והי׳ מתנהגים במשנה תהלל על ר׳ ור׳‬
‫נתן ג׳תאות וי׳׳א שנה והם היו סוף משנה יטו מדקדקים <־ל‬ ‫‪.‬׳עליונה הפן מלך עליון כל י השלשלאות נאחזים ממנו י והנה‬
‫איתן קשנים לחבר המשנה שהיא האשה באיש שכן השטס‪.‬קה‪$‬‬ ‫‪.‬יהדי היא שר היצוני ולו ז׳ בנות הסך ההיקף והיה כילו חיצון‬
‫״ עולים אי״ש י •־ י‬
‫ואלו‬
‫א‬ ‫מא‪.‬‬
‫המנה‬‫<‬
‫את׳ יחמשזן ‪9‬ד האג ־היזזממניי* ‪i'w‬מלל* משפוו הוא־ האמת ‪31$‬ל אהה הולך אחד הבדתד ומדמו הוא שקר‬
‫ושיו גלולים נ&ל וישימם למעלה במעלה גדולה ולב הוא והחלפת האממ בשקל מ״מ לא תוכל להשיג האמת אם לא תלע‬
‫‪$‬מחיל בהולאה על רגינא זלג אשי והיה מלב על רב״נא ורצ מדורם ופלושם ואלי ה‪ 0‬מדרס וקיום בשכלך ואחר תחזור אחר‬
‫אשיר׳ שנה והם היו סיף היראה ואחרי אלוי ירלו ממתיבתא השורש לקיים הסדרים • ורע ש‪3‬כ״מ שאמר והתנן הוא מקשה‬
‫לרקיע לבנן סבוראי שבזכותן נמתחו שמים ואלץ נבקעה ולא מן"משנה של ר׳ מאותו הפלק יתנקש אותה המשנה באותו‬
‫הוסיפו ולא הגליעו מלעתן א&י׳ אות א׳ והם היו זכאין ל׳כ פרק • ובכל מקום שאמר תנן התם מקשה ממשנה שממקום‬
‫לשני השם על שלא שכחו לבל ממה ששנו למעלה ותקנו שרקי׳ אחל בזה הלשין משתמשים ‪3‬ני בבל ולשון תלמוד א ‪ p‬ישראל‬
‫מ ל תנויי בסילורןוהיו שבעש שכוחם משבע׳הוא ההיקף)ואלה הוא אמן שנינן ומחנץם אחר מקשה ‪ * £‬ובבל מקום שאמר‬
‫שמותם( רב אחא מן בני חמים י לב םמא מארג• ולב גזאי והתניא קושי׳ממשנה ראשונה שאמרנו הנקרא ברייתא מקשה לו‬
‫‪k‬‬
‫שמואל מפומבלית׳! רגינא מן אומצייא • רב אחלביי י ומר ובכל מקום שאמר להניא סיומת לאותה שמעתא יבצ״מ דאמר‬
‫זוטלא • ובימיהם יצי• מחמ״ט ימ״ש ומלכות ישמעאל בשנת תניא צמי הכי הוא &ןיועא להאי שמעתא דקא עסיק ביה י גם‬
‫מתקפ״א ומאותן השנויי׳‪3‬א‪3‬וש על הלל ושמאי ל‪5‬נהיה מחלוקת דע לך שיש מקום שאומר יהשניא והוא סיוע על שאעתא חה׳‬
‫ביניהם בכל התולה טלה לק כאשר ניתנה למשה מסיני כך תלוי בתנועת הקול שהקול מורה אם הוא קושיא ואם הוא &ץע‬
‫היתה מיידה אצלם ט הכוחות שלהם למעלה אינם מניאים ורע שבכל מקים שאומר תנן ומאן לקארי רתני מנינן כולם‬
‫אותם לבא לכלל טעית חיז מג׳ מקומית שנחלקו הלל ושמאי לשון משנה הם * זבכ״מ שאמר תנ^ו הניצא אניא ותנא הינ*‬
‫ואלו הן סל״ה הי״ן יכל הנשים דיין שעאן • הלה ש״א מקב מניתיה ממןישמן כולם לשון תוספתא הם ״ ובכ״מ שאחי‬
‫‪1‬‬
‫לתלהוה״א מקלים * אין ש״א מלא הין מים שאובים פיסלין מתני ליה *לוני לפלוני לשון גמלא הם וכדאמרינן בנתינתה‬
‫את המקוה ו ט ׳ * שמאי ״ומר כל הנשים דיין שעתן והלל כך נטילתה מה נאינתה ‪5‬ס׳ לבוא אף נטילתה בם׳ ר‪3‬וא וה״מ‬
‫אומר מפקירה לליקילצ וט׳ אבל שאר כל המצות שבכל התירה למאן לקאלי ותני וזה הלין צריך להיות כך כי אחר שנתן‬
‫ששוו ‪3‬הס ולא נחלקו ונעביר שחלה והין שהוא הדין במקוה הק‪3‬״ה ההורה ‪p3‬׳ רצוא •ישראל וכל ישראל היה לו כא לעמוד‬
‫ומכסים ע״כ נחלקו ‪ 3‬ה ם כי שמאי והלל משם נאחזים ובמקומו ומכשירו ‪ 3‬נ ה ד מורה כן עתה שמסתלקת מן העולם ורוצה‬
‫ד‬ ‫זה‬
‫מבאר לך בעז״ה י א״ל ‪3‬ני ולא הנחת לי שוס מקום לדבר השם לעלות למעלה באים צל ס׳ י ״ א לליימי י י למק קוי\חני‬
‫*ומין לך ואמור רגריך ואתר שנחלקו באלה הג׳ •‪:‬עמיר זה ת״ת והרמיזי בזה התורה שבנתב עם אויה שבע״פ שניהם טובים‬
‫הרבה וזה העמיד ת״ח הרבה • ומשרבו תלמידי שמאי ותלמידי ללמלם יראי אלא ראה שאין מק‪3‬לין אותו בס׳ רבוא ונעשה‬
‫הלל ולא שמשו לגיהם כל צרכן רבתה המחלוקת בישראל ולא הריסה מיעטת • ולע ‪ 3‬א מ ת למאן לרך ותני לענמו בס׳ לבוא‬
‫‪ .‬זזו אלו מאלו אלוגורםין בע״פ ואלו *ור&ין בע״פ ער שגם אבל מאןדמחני לאחרים לית לי׳שיעול׳ו‪3‬ל‪3‬ל שלא ינמו׳בשכר•‬
‫שמתיבתא לרקיע היי אולקין כוחותיהם כעני!־ התנור והקב״ה וראה והבן שישראל לא היו רחוים לקבל שירה פחות מס'ד‪3‬וא‬
‫מחזיק הכת האומלהאמת יכל הכוחות אמת שכולם גירסין שאז הס דוגמא עליונה שהרי ו׳ קצוות הם ויעק‪ 3‬אבינו ירל‬
‫*יל&א אלהימ וגלםא שעבלתמפיהם כשלמעלה היא אלא למצרים ‪ 3‬ע ׳ נפש בעבור שירד בגלית הדי ז׳ קצוית שאינה‬
‫הקב ׳׳ה מחזק ככה אשר הוא ומגילה מחבירו וצינור• גלול משל כלולה וכשנעשה ס׳ יבוא לא היו צריציןלעשות ע׳ר‪3‬וא תטעם‬
‫חבירו * ומיד מורים לו למעלה ונימני לי למטה ועם הרבים שהיתה כלילה עם השש כי צלא״ה אינם יוצאים מהגלית יס״ר‬
‫אלכה וזה המאלוקת היה עד שכחרב הבית ונתחברו זקני אלו ‪ ,‬ולא י׳ אלפים שכ״א כליל מי׳וכ״א כלול ממאה וכ״א כלול מ^ף‬
‫וכ״א כצזל מ ; אלפים יכי׳א כלול מי׳ רטאהריס׳ רבוא ור‪3‬וא‬ ‫עם זקני אלו וסלרו י׳ סדרים וכאבו אותם וקראו אותי משנה‬
‫׳והניאו שאר המשנה כילה ואמרו תהא מונחת בקרן זויות וכל כולל האם יז׳ בכי׳ שכונס ‪ 3‬ר ח מ י ם יאלף עמהם הלא תראה‬
‫אי שירצה ללמור •בתוילמור והיה רבים בני אדם קורין את שמלתרטא עולה ה׳ פעמים יהו״ה ואלף י• ולכן ניחנה התירה‬
‫־המשנה ה»ה הסלילה הנזכרת למעלה דור אחר דור עד שבא נס״ר ועול שרצהללעת למחנ• לשון גמרא הוא כי האדיבה‬
‫; מיצו הקדוש הוא ר׳ יהודה הנשיא וקצר אומה המשנה וסדר בר אגוה אשכהיה לאליהו ז״ל דהוי קאי בבית הקברות א״ל ולאו‬
‫את המשנה הזאת שהיא ביליט היום בלשון קצרה * והמשנה מר כהן הוא וזה הלשון היא משובש כ׳ רבה בר אבוי‪ ;.‬לא י׳מר‬
‫הניתרת השיב את שמה תוספתא על שיש בה תוספת על המשני לו שלא בכבוד ולאו מר כהן היא רלא הכי אמר אמאי קאי מר‬
‫שזאת * והמשנה הראשונה השים את שמה חיצונית ותרגום בביתהקירית א״ל ולא מתני מר סדר טהרות דאמויניןטה‬
‫‪ .‬איצונית ברייתא על שם שהיא חיצונית מן המשנה ולכן כ״מ משום לד״ש בן יוחאי קברי גויס אין מטמאין דכתיי ואתנצ‬
‫שקיצר רביצו הקלוש את הלשון בכל המשנה כולה ואין התלמוד צאני צאן מרעית• אדם אתם אתם קרוים אדם ואין א״ה קרוים‬
‫יכול לתר! המשנה מקוצר הלשון שבה חוזדם ומתרצים אותה אדם א״ל ר׳ ארבע בדוחקא לא מתנינא שיהא מתניגא ר״ל‬
‫מן המשנה שהשיב את שמה תוספתא ‪ :‬וראה אתה בעיניך סדר טהרות הוא סדר השש׳ וארבע סלרים לא שדתי ואיך‬
‫אור לארבעה ע ‪ x‬בודקים כי׳ ולמה אמרי שתי שזרות במרתף הייתי שונה סדר הששי י וא״ל אליהו ז׳׳ל מ‪/‬ו וא״ל משום‬
‫וכשאתה מדקרק את המשנה מתחלה נמצא שהמרתף לא נזכר דוחקא דמזוני אמשט׳אליהי ז׳׳ל לרבה בר אמה אבתרי׳וע״לי'‬
‫כאן וזהו שאמרו מרתן> מאן דכר שמי׳ חסורי מחסרא והכי לג״ע ומל״ה לגלימ־ה טרפא לאילנא בהרי דקא אדל •שמע בת‬
‫<ןתני וכן בכל מקום שקיצר תינו הקדוש את לשון המשנה ולא קול דאמר מאן דקי* מתנויי)אכיל עלמא כרבה ב״א הדר אפיה‬
‫הביאה חוזרים האמוראים ואומרים מסורי מחסרא והכי קהני לאחורי׳ ושלינהו נפיק‪-‬וסחטי׳ לגלימא וזבניה בתריסר אלפי‬
‫נלומר מחוסרת היא המשנה שלפניה הקרויה תוספתא ומתרצין •זרזי פלגינהו לחתנוהי י הא למדת שהלשון הזה הוא לשון ‪4‬מרא‬
‫כל המשנה כולה שסידר רבינו הקדיש הקרויה מתניתא וזה ׳והוא שאמר מתני מ״מ הלומד האגדה הזאת יתמה כי יאמר‬
‫סלע שבכ״מ המשנה שקרויה תוספתא קרויה ככל התלמוד הנא אליהו ז״ל איך עלה בדעתו לגרוס לו זה שיקבל שכרי‪ .‬מחיים‬
‫וגבל מקום התשנה שקהיה חיצונית קרויה ת נ א ‪ :‬ראה והבן ואס חס עליו משום דוחקא היה לו לפרנסו די םפוקו • ‪ .‬ועול‬
‫שחנן תניא תנא הכל משנה שנשהאשו בה מימות משה שנאן טרפי דאלכא איך היה רשאי לתתוך דבר מאיילני ג״ע •י ואם‬
‫‪ 5‬הקב״ה • ולכן יש לכם ללעש סלר המשנה תחלה וביאילל ‪:‬תאמר מאותן שטפלים ע״י הרוח איתם לקח למה לא הניחיהו‬
‫ואמר לחזור אהר שורשה ושורש כ ל דבור וליבול וסודה נמה •לצאת עמהם • ועור למה לא פרשו לני מהאילנות היו ״‬
‫*ממשאם תדע סדר המשנה וכיאורה ולאשדע שורשה אותה ועור בת קול למה לא אמרו קודם שלקחם ועתה שהם תלושים‬
‫השגה היא השגהשקדמ שאיכה ‪ • f a‬אחר כמרשם*שנרשם ‪,‬מן האלנות אע״פ שהחזירם מה מועיל* והקשה שבכילס רכס‬
‫‪,‬יצא‬ ‫ג״אאחרשנכנסלג״עלמה‬
‫פכ‬ ‫•טפד הקנדו‬
‫אתה אמה! ש‪5‬גיך ז׳׳ל היה מ ז ר מ ר מזלככמ׳ פ ם ם ״‪ :‬י‪«#‬‬ ‫יצאגל הכריתו לצאת והלא אין מלאך המות שולט שם י ועוזר‬
‫רואה כדבריך בילבלל גדול שהתורה בפירוש אסרת׳ ג״פ בבישול‬ ‫מריחו לבד שסחט לקח כל כך ממין מה ה ם ה ד ב ד ם האלה‬
‫ובאכילה ובהנאה *־ א״ל ר ׳ המתן א ס יעזרני השס במקומו‬ ‫שאינם נכנסים לאוזן ולכולם יש עליהם סורית עמוקות ואינם‬
‫תשמע כל דבר ודבר י א״ל בני לעילם התלש מתפאר אפילו‬ ‫כפשטם ולבה ב״א היה אלם גלול והיה בענ״ת שמצל עניות‬
‫שהוא חלש * כדי שישמע הגבור וימסור עצמו בידו י א״ל א ‪0‬‬ ‫היה נמנע להשיג בו׳ הסלרים * חלילה והלילה שהדבר כן‬
‫חלש אני ע ת ה תשמע ולא כל הצורך* מ״מ ממה שאומר לך‬ ‫שלא עבר בי׳ סדרים אלא עובדא הכי הוי סבר רבה בר אכוה‬
‫תכיר את גבורתי שפעם אחד היה יושב אבי ז״ל ע ם מלאך אחל‬ ‫כי בהיות כוחות הטומאה הוא מצרים הנאחז בישמעאל *‬
‫והמר לי אני ז״ל מ׳ קושיות להתיר החלב להאכיל ע ם הבשר‬ ‫ישמעאל באברהם שע״י אחיזה יהיה נזק בהיקף וכשראה את‬
‫שאינו אמו וא״ל המליץ לא בסברות גשמיות ניתנה התורה‬ ‫*ייהז ז״ל שהיה נוהג להתוועד ע מ ה ם ואליהו ז׳י׳ל היה כהן וכהן‬
‫דאל״כ תתחלל ע״י הסברות • ואלן היה הדבר כן מ ה תועלת‬ ‫איש טהור א״ל ת״ט קא׳ מר בבית הקירות כלומר למה נאחזים‬
‫בנתינתה ואומר לך הלק ממה שאמרו ג ם אומר לך מה ששאלתי‬ ‫הטמאים מצד הטהרה א״ל אליהו ז״ל הכהן שהוא החסר והוא‬
‫מ ה ם כתיב ג ׳ פעמים לא תבשל גדי בחלב אמו אחד לאיסור‬ ‫הטהור אינו בכלל שש טומאות כי הוא מים טהורים אינימקבלי׳‬
‫אכילה וא׳ לאיסור בישול וא׳ לייסוד הנאה ואין לי אלא גדי ״‬ ‫טומאה והכוחות החיצונים הםיהקירות ואלילה שאליהו זלהי׳ה‬
‫שאר בהמית מכלן • וא׳ ר״א כתיב זישלת יהודה את גדי העיזים‬ ‫נ כ נ ס אפילו בקברי גויס ומה צירך היה לו לאליהו ז״ל ל ה מ ס‬
‫כאן דווקא הוא גדי העיזיס דקא פירש לך הכתוב הא בכל‬ ‫שם אלא הדבר כמו שאמרתי • לסיף אמר לי׳ אליהו ולא מתני‬
‫מקום שנאמר גדי ס ת ס אפי׳ פרה ורחל במשמע ומקשה ונילף‬ ‫מר סדר טהרות שאין המזיקים נאחזים משם׳ א״ל רבה אפילו‬
‫מני׳ • ו מ ת ת כתיב את שני גדיי העיזים ומקשה ןכילף מ ה ם‬ ‫במדה הד׳ שהיא הנצח וציטר הרחמים דרך שם לא השגתיהו‬
‫ומקשה‬ ‫ומתרן ה״ל ‪3‬׳ כתיבים הבאים כא׳ ואין מלמדן •‬ ‫מצד דוחקא • ואינו ר״ל דוחקא דענ־ותא אלא ריחקא הם כוחות‬
‫הניחא למ״ר אין מלמדן אלא למ׳׳ד מלמדין מאי איכא לתימר‬ ‫החיצונים שהם רעבים ודוחקים לעולם ושואלים ובטן רשעים‬
‫ומשני ה״ל תרי מעוטא ה׳ דהעיזיס דיהודה יה׳ דהעיזיס‬ ‫תחסר ואוכלים ואינם שבעים ורבה בר אבוה לא השיג דוהקא‬
‫דר‪3‬קה דלכתי‪ 3‬עיזים מאי העיזים למעט שלא נלמד מ ה ם‬ ‫וסדר ד׳ ‪0‬ייהי ז״ל המשיכו אתריו להעלותו בסדר טשרות הנק׳‬
‫וא״כ תפשוט דגדי ס ת ם לאו נדי דויקא אלא אפי׳ פרה ורחל‬ ‫ג״ע כי ג ם הטהלית נקרא ג״ע י ותל יה לגלימא טרפי דאלנא‬
‫במשמע ואמרינן שם גדי לרבות את החלב גדי לרכות אח המתה‬ ‫גלימא הוא כוחו וצלו והמשיך בכוונתו משדר טהרות והוריד‬
‫גדי לרבות את השליל • שכל אלי בכלל גדי ה ם * גלי להוציא‬ ‫דרך צינור של כוחו ואמר אלנא כ׳ טהרות נותן טרף לאילן‬
‫את הדם * גדי להוציא את השליא י גדי להוציא את הטמאה ״‬ ‫הפנימי ולאילן החיצון זהו טרפי דאלנא ורצה רבה ב״א להביא‬
‫ואתרינן בחלב אמו ולא בחלב זכר • ונשאו ונתנו יאמרו פרה‬ ‫אליו שפע ג ס מכא העליון והשיג והוריד במחשבתו ייאמר לו‬
‫ורחל אחותו קטנה יאחזתו גדולה והאס בחלבה הכל אסור‬ ‫כיחו מאן דקדים ואכיל לעלמא כרבה ב״א כלומר די ל ו להיותך‬
‫ואמרתי להם לדבריהם נמחק עקר הפסוק הזה מן התירה *‬ ‫עמי בקדושה ובטהרה ותעבור שם בצער ומתוך הצער עיונית‬
‫כי אדרבא לא בא הכתוב לאסיר כל בשר רק בשר בחלב אמו י‬ ‫נמהלים ממה שתבקש גדולות ולא ימחלו העיונית כשמוע זה‬
‫והכי קאמר קרא לא ת י ס ו ר כל נשר שלא בחלב אמו • כי אני לא‬ ‫מב״ק שהוא כחי יותר לא המשיך אליו מלמעלה רק מה שהיה‬
‫אסרתי לך אלא בחלב אחי דלסייד דחפי׳ שלא בחלל *מי א״כ‬ ‫נא מקב״ה אם רב יאס מ ע ט וכשהעלהי אליהו ז״ל והשיג השיג‬
‫לכחוב לא תבשל בשר בחלב ואי הכל נכלל פרה ירהל גדולה‬ ‫ג ם בי״ג ה ה ת המתגלגל׳׳ ובאים בכ״י עמד והשיגם לבניי יזהו‬
‫וקטנה והי א עצמה בחלבה י ומאי אית לך למימר שהיית אוסר‬ ‫ולא מתני מר ס ד ר טהרות • וכ״מ שנאמר עני בי׳תלמי׳א׳ הוא‬
‫אף בשר טמאה האיך הסברא טחנת שלא אסרה תורה אלא‬ ‫תלמיד מא<ץ •שראל ובכ״מ שנא׳תנא ברא כנגד בעל הברייתא‬
‫טהור והבא מן הטהור ואפי׳ שאינו נאכל יכל שהוא פרא‬ ‫הוא מספר ובכ״מ שנא׳ תנא דידן כנגד בעל המשנה היא מספר‬
‫בעלמא לא כלום הוא כי לא שם בשר עליו אלא מדאצטריך‬ ‫‪31‬כ״מ שנא׳תנאי הוא כלומר שהלכה זו תנאים חולקים עליה‬
‫לומר אמו דווקא קאמר • והשאר מותר ועוד עד שתאמר היא‬ ‫וכג״מ שנא׳לימא כתנאי'כלומר הלכה פשוקה הוא זה הא שנים‬
‫עצמה בחלבה מנין לאסיר אדרבא אימא הוא עצמה בחלבה‬ ‫;;ולקים עליה ינכ״מ ש&׳ כתנא• לבד כלימר טעמו של זה הוא‬
‫מנין שהוא מותר ת׳יל בחלב אמי אמו דויקא ולא היא ב׳ולבה וכן‬ ‫ן התנאים ולא ככולן ובכל מקוס שנא׳ הא דפלוני‬ ‫^ ^‬
‫ה ר מ‬ ‫כ‬
‫פרה ורחל ואחותו גדולה זקטנ׳ יעוד מה אמו שמיהרת בהרבע'‬ ‫הוא אינו מספר כנגד הבריית׳ ממש י אלא כלומר חיצונית הוא‬
‫אסירה בבישול פרה ורחל שאסירין בהרבעה אינו דין שאסירה‬ ‫וכך אנו אומרים לגבי שניות דרבנן דרחמנא אמר ערות אביך‬
‫בבישול יאמר לו כל היכ• דאיכא ק״ו ועקר קרא לאו כלום הוא‬ ‫וערות אמךלא תגל׳ והז״ל הוסיפי עוד ח׳דתי׳ר מה ה ס שניית‬
‫יכי לכן אמר אמו שלא לאסור בשום לימוד בעולם • והכה שאץ‬ ‫א ם אמו אם אביו ואשת אבי אביו ואשת אני אתו ואשת אחי האב‬
‫לך פרכא גדולה ייותר מזו י ועוד מהו זה שאי מ״לבחלג אמו‬ ‫מן האם ואשת אחי האס מן האב ואשת בן בנו ואשת בן בתו‬
‫זכי וגוי הוא‬ ‫לרבות פרה ורחל שהם אסולין בבישול כמוהו •‬ ‫• יאמרינן עלה אמר רב אשי מלה״ל לאלם ששומר את הפרד״ס‬
‫מלת אמי שבא לרבות אלרב׳ מיעוט הוא והכי קאמר אמו דווקא‬ ‫משמרי בחוץ משתמר ואס‪.‬משמרו מבפנים לפניו משתמר‬
‫ולא שאר בשר ועוד אמרתי ונידון מרין כלל ופרט למעט הכל‬ ‫ולאחריו אינו משתמר י והא דרב אשי בדותא היא התם'שלפניו‬
‫ונאמר כתיב לא חבשל גדי בחלב אמו לא תבשל כלל גדי פרט‬ ‫מיהא משתמר הכא קא פ ג ע בעריות אי לאו שניות • ראה והבן‬
‫אין בכלל אלא מה שבפלט גלי אין מידי אחרינא לא ואפי׳ גדי‬ ‫כתה הדתקית ושמירות נעשה בפרד״ם שמה שלא אסרה תורה‬
‫דווקא בחלב אמו מכלל יפלט בחלב כלל י אמי פרט אין בכיא‬ ‫אםחהויהם ועשו תולרו׳ ע ל אבות והתירה צוותה לתולדו׳ה*יה‬
‫אלא מה שבפרט אמו דווקא מיד• אחרינא לא וא׳׳ל אבי ז׳יל יהא‬ ‫שכל;המרה‪.‬כולה אינה אלא סברות עליינות שהם גזירות ולא‬
‫כחיבהעיזים למעט כל לימוד ואמר המלאך לאבי ז״ל שהד‬ ‫־ סברות גשמיות שהד ר׳ דוסא בן הרכינס ש׳ סברות חזקות‬
‫י קאמר ימיעיטא לא מעכבא לא״א בשלמא לא אצטרך מיעזטא‬ ‫היה לו להתיר צרת הבת • והוא עצמו שב בסבראעליינ* שהוא‬
‫י ןאפנו״ אפטי * וולאי למעט נא ״ אלא א״א דמיעוטא אצטריך‬ ‫גזירה ואבי ז״ל היה לו מ׳ כוחות להתיר בשר נחלנ באכילה אם‬
‫•‬ ‫לגופייהו א״כ נפשוט רשני כתמים הבאים כאחד מלמדן‬ ‫אינו אמי יא״ל המלא־לא ניתנ׳תוו׳בסברי׳גשמיות ^'אבסברות‬
‫וייובעית אימא מכלל ופרט גדי ולא דבר אחר ובאמו דווקא ‪:‬‬ ‫גזירית עליונות י ילכן ג ם אל יסמוך שום אלם בסברתו אם‬
‫י זא״ת מופנה ה ס לא להכי אצטדך לא• כתר עיזים שימע אני‬ ‫לא שידע סברא העליונה שזה אמת וזה שקר פן ינאלחלל ־הנה‬
‫נתב רחמנא העיזיםשלא זימן‬ ‫‪,‬אפי׳ כל עיזיס ובעל מום *‬ ‫איבוד נפש י א״ל כני אמרת שהבשר אינו •נאכל ע ‪ 0‬השלב וגם‬
‫ה‪3‬״ה‬ ‫ב‬ ‫ג׳א‬

‫שינים מחלב י 'אלא שאסרו גם תרינגולת־שאין'שם מ ר עליל‪-‬‬ ‫הגיה >יא הם ואי כאב רממנ׳ גלי׳עיזיס שומע אלי אפי׳ בעלי‬
‫והוא שמנה ונכבדה ועם התלב מיושרש לכמה רעה עשו שלא‬ ‫חומץ דלא גרע מכלב שעשה לו נ מ ו כתב רחמנא העיד׳ וא״כ‬
‫אפרו ג ם דגים שהרי העוף והדגים קרילם ואחים שהדי‬ ‫צריכ׳ונילף ונאמר גדי דווקא ואמרתי למלאך אל תעזרני ואמר‬
‫קשקשת יש ב ר ג ז ה ם ואיני יודע אס נון התורה אסרוה יעשאוה‬ ‫אבי ז״ל‪-‬אין מ ל מ ד ן ואמרתי א״כ׳ נילף מכלל ופרט ואמר לי וכי‬
‫‪k‬‬
‫כגדי והוא אינו יונק אי מדבריהם אסרוהו ונראה לי מדאסרו‬ ‫כלל ופרט הוא בשלמא כלל יפרט שהכלל מיותר זהו הוי‪ ,‬כלל‬
‫להגלותו בשולייןאחד ע ם גבינה ש״מ מן התורה אסרוהו דאי••‬ ‫ופרט כגון מן הבהמה כלל מן הבקר ומן הצאן פרטסאיןהפרט‬
‫מדבדה׳אין גזירה אתל גזיר׳ ונדהר שהוא אסיר מן התור׳איך י‬ ‫צריך לכלל וכיון שאין צדך בו ־ בא לכלל ופרט י אבל הכא‬
‫התיח ר״י שהרי באחרי׳היו אוכליןעיף ע ם חלב ואפשר שהוא‪-‬‬ ‫מהמאמר יאמר גדי שהוא פרט ולא יאמר כלל שהוא לא תבשל‬
‫סיבר מאחר שאינו יונק אינו בכלל גדי * ולדבריו יתיר להעלותן‬ ‫א״כ אין אני יודע מה יעשה לגדי ע״כ הוא צריך וכל שצריך‬
‫בשולחן ויאסור אותם באכילה שכן כתיב ועשית• משמרת י‬ ‫לאו כלל ופרט •הוא ואמרתי לו א׳׳כ לכתוב בחלב אמו גדי לא‬
‫ורואה אני שיש לי סיוע ועזר מרבי‬ ‫למשמרתי •‬ ‫תבשל• ויטה פרט וכלל ונעשה הכלל מוסיף על הפרט והכל‬
‫‪ ,‬יהודה שסובר שבשר בהמה הוא גזירה שלא אסרה התולה־•‬ ‫אסיר אלא מדכתכ רחמנא לא תבשל גדי ש״מ שהוא כלל ופרט‬
‫והנה אני ןר״י שני עדים!‬ ‫אלא בחלב אמו ואץ לגזור עוף י‬ ‫ואין בכלל ^א מה שבפרט • א״ל אין זו מרה ואפי׳ שהיה אומר‬
‫שבשר בחלב מותר מן ההורה'ו ז^ו הריסת התויא * • והנה ק ם‬ ‫כחלב אמו גדי לא הבשל אין לו דין פרט וכלל • ואיל כי הכי‬
‫איתי האיש והרס אקים ג ם אני נהרוס ימההשבון נוכל ליתן‬ ‫ו כ ם מ בעפר מאי איכא למימר שהרי וכסהו כלל בעפר פרט‬
‫לפני השם שנתן הורתו־ הקדושה הטהורה ויתמימה לישראל‬ ‫אין בכלל אלא מה שבפרט והלא וכסהו לא מיוהר הוא דאי כתב‬
‫הקדושים והתמימים בסבלות עליונות וכל התזרה גזירה ואין׳‬ ‫רחמנא בעפר ולא כתב וכסהו לא ידענו מה נעשה בעפר ואפ״ה‬
‫השכל והסברא סובלחן רק יש לנו לעשות גזירותיו יה׳ שגוזר‬ ‫א״ל וכסהו בעפר הוא כלל הצריך‬ ‫דיפינן' הכי נתי נידון י‬
‫ע״פ הדברים אשר יורוך וראה שבעה בעלי סביראי שלא מיעטו‬ ‫לפרטכי כשאומר וכסהו כלל כל כסוי י אלא שהכיסוי הוא יש‬
‫ולא היסיפו מצד סברתם סברה עליונה ‪ .‬ראי סברתם סברא י‬ ‫לה שני דרכים משמע בטמון דווקא ותשמע בכלי י אתא בעפר‬
‫גשמיות לא אפשר שלא הוסיפו ולא הגריעו ולכן יש לדעת שכל‪.‬‬ ‫ופירש העכין ואמרתי לי והא כתיב ונפל שמה שור והתור ונפל‬
‫התורה צורך גבוה ותעשה הכל כמשפט הצורך לה ־ויש לנו‬ ‫כלל• שור וחמור פרט ואין בכלל• אלא מה שבפרט והנה הכלל‬
‫לדעתולהבין שכל עניינים של חז״ל כילם הם עלייני׳ והסכמת‪.‬‬ ‫צריך ואפיית דיינינן א״כ ה״נ נידון • ואמר לי בעל הביר ישלם‬
‫השטנה עמהס שהד נחן להם הקב״ה לשות ללמיח המועדים‬ ‫חזר וכלל הויכ׳ ו״פ ו״כ א״א דן אלא כעין הפרט ואץ צריך‬
‫ממקומם בהסוון הי׳ מאשר חקלאי אותם בתועלס קלי כיה‬ ‫בזו המד׳ הזאת להיייי הכלל מיותר ואמרתי אלא הא דתניא י ט‬
‫אתם• ולכן השמל לך ושמיר נפשך שנא תכנוסבשוס דיןמדיני•‬ ‫יתן איש אל רעהו כלל שיר או חמור פרט יהרי הכא שאין הכלל‬
‫תורה אע׳׳פ שאאה שבע שובע גדול מן התלמוד אם לא להיוון•‬ ‫מיותר ואפ״ה דיינינן ה״נ נידון ואמו אמו דווקא ואמרהמלחך‪.‬‬
‫השורש עמך כי אז מסכימים עמך לתעלה‪ :‬ועתה שמע מה ׳‬ ‫ישר כחך ולא היה לאבי ז״ל תשובה וא״ל ולכן כתיב אחו שהיא‬
‫אעשה לבעלי האמת אס אינם שלימים באמיתתס כ׳ אומד׳׳•‬ ‫באיסור בישול שנלמד ממנה ט יש לה דין ומין ומה אמו‬
‫שבהקף העליון אין אכילת בשר בחלב בקדירה אחת ואדרבא‬ ‫שנכנסת ע מ ה לדיר להתעשר אסורה בבישול * אחותי שנתעשר׳‬
‫אמדנן ק ד ד ה דבי׳ שותפי׳ לא המ‪:‬מי ולא קריר׳ והיא ע ם‬ ‫שאינה נכנםת עמה להתעשר לאי כ״ש שתהא אסורה בבישול י‬
‫בשר בחלב ואם לא יאכל בשר בחלב מי ישיגוה י וער עתה כל‪,‬‬ ‫א״ל לכן בא בחלב אמו שני לבטל כל לימוד שחס אתה איםר‬
‫אזהרתם לחבר הבשר ע ם החלב ־ ידע וסבן‪ -‬שהכוונה היא זה‬ ‫בשר בחלב ולא תחוש למה שכתב •בחלב אמו לומרדיוקאאני‬
‫ה ח ס ״ ד ק ר א ה ל ב • וספא״ר נקרא בשר * והגדי הוא שעירי‬ ‫מתיר כל העריות וימה בתך שאסורה לך מותרת לי אשתך‬
‫המשתלה לעזאזל י והאם־ היא כ״י י והגדי מתפרנס מן ה א ם‬ ‫שמותרת לר אינו דין שמותרת לי * אלא אתי קרא וביטל הדין י‬
‫(‬
‫והת׳ ת יקבל החלב הוא השפעת ההס״ד‪.‬ואוכל‪ .‬אותה ע ם כ״י‬ ‫ועוד אשתך שהיא אסירה ל׳ מיתרת •לך בתך שהיא מותרת לי‬
‫הוא האם כענ׳ן שהיתי ״ני עם'חלבי י אכלתיייערי ע ם דבשי‪.‬‬ ‫אינו‪-‬דין שתהא מותרת לך והנה בת מותרת ^א אתי קרא וביטל‬
‫ואס אתה אוכל בשי בחלב אתה ת ו ר ד השפעת הפח״ד אשר‬ ‫ה״נ אתי קרא זגיטל והכל מוהר חוץ מגלי ע ם חמו מאי אית לך‬
‫הבשר רומו אליו בת״ת ויגביר כדין ואהמלא האס מן האש•‬ ‫למימר גדי גדי גדי אמו אמו אמו למה לי אצטריך חד לעז וחד‬
‫וראה והבן שאין החלב ע ם האם רק מן‬ ‫ותכניס הטומאה ‪:‬‬ ‫לרחל וחד לפרה כי גדי א׳ בא לעז והשני אם אינו ענץ לעז‬
‫החסד יאסור להביא בשר בחלב ע״י התעוררת שלך כ י מ ה‬ ‫חניהו ענין לרחל יהג׳ אס אינו ענין לעז ולרחל שהרי נאחר‬
‫שהבשר היא ע ם החלב למעלה הכל• הוא מצד מעשה ישראל‬ ‫תנהו לענין צרה דאי פתי רחמנא חד הייתי לומד ג״ש מהעיזי׳‬
‫שאינו כתיקונו יעל שהאכילת בשר בחלב הוא• התעוררת ממש‬ ‫והמיעוטים לא מעכבים ט‪.‬בלא המיעוטים יטעה אדם לומר‬
‫להוריד הפח״ד בא •ת ע׳׳כ הזטרך הכתיב יאמר גדי ואמי שלא‬ ‫שהיה מגלי מימין ״ שאין הש« מביא תקלה י הלא תראה שלא‬
‫תגרום לרקד הגדי באס כענין ישעיריס ירקדו שם וא״כ נראה‬ ‫אכל מכלב מצד שהיה צדיק‪.‬אינה ראייה שהשם יבוא תקלה‬
‫‪ ,‬עתה שכשם שאין לחבר הגדי ביל־ היורד ‪ • 0M‬כך אין לחבר‬ ‫ולמילףמינייהו גרי דווקא לא אפש׳דא״כ יאמר גרי א׳אבל עתה‬
‫כל בשר בחלב שע״י זה יתחבר הגדי ע ס האס וירקד שם ולפן‬ ‫כתיב ג׳ בא‪,‬זה לגלות ע ל זה • לכן באו השניס האחרים והקים‬
‫אפקי׳ בשר בחלב בלשון‪.‬גד״י וא״ס והכי קאמר קרא‪.‬אם תבשל‬ ‫כל חד וחד• אגיפיה ואאא קרא לומר לך שעז ע ם חלב אמו אסור‬
‫בשר הפרה בחלב אמה הפרה יכניס מ ד לרקד בפרה יכיון שזן‬ ‫ו ע ם חלב אאר מיתר ג ם רחל בחלב אמו ולא בחלב אחר ג ם‬
‫היא הסיבה א״כ כל בסר בחלב אל תבשל ובלבד שיהיו לו שם‬ ‫פרה בחלב אמו ולא בחלב אחר שאם היה אימר אד אחו וילמדו‬
‫בשר ושם חלב • וא״כ אמו היא המזהדת ברחל י ובכל מין בשר‬ ‫'אחרת ממנו מה זה ע ם אמ• אף אתרי׳ ע ם אמו וישתוק משני‬
‫•שלא לבשלןיחד פן יכנום לטומאה בפנים ילק בא בק״ו נ‪1‬למור י‬ ‫&‪ w‬כזה אינישימע כי אני אומר היכי דגלי גלי י ‪ :‬והיט דלא‬
‫הקל הן ־ל;חומר ויהיה ג ס היא חמור ‪ .‬ואין לאס נ ח להתיר‬ ‫גלי לא גלי ולכן כתב על כולם גדי ואמו לומר לך הא ע ם שאר‬
‫בבשר אחר שעי״ז תשרף והטומאות ירוצו בה • וגם אין אזהרה‬ ‫•מלב שרי • וא״כ בשר באלב ברור כשמש שהוא מיתר יזיז מחלב‬
‫ג ם בעמאים שאין טומאה נכנס באלב ואם יכניס אינו עישה‬ ‫ולומר ג׳ גדי כתיב עז‬ ‫אמו ואין להכניס תיה ולהוציא בהמה‬
‫רושם למעלת * שהטומאה הוא חיצון ואינו מזיק בסדר טהרימ‬ ‫‪:‬ויחל וחיה שאין הדין נותן לאסיר מה שאינך תופשו ואמר• אב•‬
‫רק הבשר שהוא בפנים ומתערבים ע ם החלב הוא גורם שיממן‬ ‫»"ל ג ם אני מתירהו בפמה כוחות ולא ד להם לחז״ל שאסרו‬
‫‪:‬‬
‫הטוויה• באס •ןע׳׳כ הזהירו חז׳׳ל הזהרות והדתקות•גחלת * •‬
‫‪-‬ש&כדין אכילה חשובה ונכבדת הבשר עודנו בין שינים ולגן‬
‫ואין‪.‬‬ ‫י‬
‫פג‬ ‫כפר־> הקנה‬
‫אגבי‪./‬ר‪3‬פפא רבי' י והלכה •כר?‪..‬יהושע בכל כ מ ש נ ס ‪.‬‬ ‫^ )אין לשליש דבר מדבריים ••• ושלא לעבור •עליהם פן יגרום‬
‫) ועתיזלזמכנ סלד החכמים איך היו סדרם(‪.‬־‬ ‫‪.‬‬ ‫^ ; ^ מ א ה ייתדבק בטמאיים וכעבור שהעוף רימז במלאך‬
‫ס ד ר ה ח כ מ י ם שמעון ה צ ד ק הוא‪.‬שיאיה‪.‬כישיבה אנשי‬ ‫והמלחךמורהידיןשכןמלא״ך בגימט׳־האלהי״ס ע״כ אסרוחז״ל‬
‫• י 'כנסת הגלילה י ט א ה ר ^ ת ו ר ^ ט ש ר * (‬ ‫ואמרי שהוא מ! התירה ועשי גדר שלא להעלותו בשולחן‪ ,‬ע ם‬
‫ואחריו אנטיגמםיאיש‪ .‬סיגו ואחדו ייוסי־בן ייעזר ויוסי כן יוחנן‬ ‫גבינה זר״י סיבר הואיל והעוף רומז גם בחסד כענין יהעוף‬
‫ואחריהם יהושע בן כרחיא־ונחא׳ הארבלי'ואחליהס יהודה כן‬ ‫יעופף א״כ אין לו דין בשר כלל ואין‪ .‬שום גזירה נתפס עליו'‬
‫טבאי ושמעוןבן שטחיואהליהס שמעיה ואבטליןן • ואחריהם‬ ‫רק הכל הוא בבשר שהאטלה‪-‬יוהנאה והבישול הוא מן התורה‬
‫‪7‬‬
‫שמאי יהלל ואחריהם ר׳ ש ואחריו ר״ג ואחריו ליישבני‪.‬ואחריו‬ ‫ושלא לעלית על שילחן ע ם הגבינה הוא הגדר וצדקו דברי‬
‫ר׳ ור׳ נתן אלו הס‪.‬םיףהחנאי׳ ומכריע לח היה אלא בחר הכי‬ ‫האומר שהוא א&ור שהרי הוא ספק• הכנסת טומאה ומי יביאנו‬
‫הוי ופל־ג על חד מינייהו וכל אלו היו מכירים יהיו יודעים •כל‬ ‫בספק • וידעתי ר׳ שיש לך קושיא שח״כהדבר לא נבשלהבשל'‬
‫שבילי דרקיע ולא יצא מפי אהד מ ה ם דבור לבטלה ר ק מ ה‬ ‫ג ם ןמים שכן בליה שרומזים הבשר־ ומלב רומזים ג ם המים‬
‫שצמדו ידעו ודברו וזה גלוי לפנ‪-‬ו השם וע״כ אמרה התורה‬ ‫ותבשר ויש לך לדעת שאין לךבכאןלומר דיןזה שהרי החלב הוא‬
‫על פי הדברים אשד יוחך • ‪ ).‬והא לך ‪.‬תחלת האמוראים •(‬ ‫לבן ביותר ו דוחה כל פגע רע וע״כ צרירלדחותוגםאתה שלא‬
‫ר׳ יוחנן וריש לקיש ־ אחריהם רב ושמואל ואחריהם רבהונא‬ ‫לעוררו אבל המים מהם חיים כולם וחס תרחק המים חן הבשר‬
‫‪,‬‬
‫ירב ששת ואחריהם רבה ורב יוסף ואחריהם אביי ורבא ואחריה ׳‬ ‫לאי הנחת לו חיים • ומה דאפקי׳ בלשון בישול שהבישול הוא‬
‫לבינא ורב אשי והס הידסיףההוראה וסוףהאמוראים • ואחריה׳‬ ‫המביא חום אשר היא הדין לכן הבישול והאכילה שווים ומאחר‬
‫רב גדא ורב סמאשהיו סיףסבוראי והנךאחדתי שהיו תלמידי׳‬ ‫שגורמיס הטומאה אסורה בהנאה ואין כאן מקומו ובמקומו‬
‫לא קחשיב להו ותן את דעתך כי מכאן אתה למד מאן הוי רבי‬ ‫אבארהו ואראה גבורת ר ‪3‬׳ ז״ל בע״ה כי כאן נגרר אגב ברייתא‬
‫ומאן הוי תלמיד ומאן הוי בר זוגיה י <זמר‪.‬בן עזאי בסוף פ׳‬ ‫ו ח א לך סדר התנאים שהם תפתאות דתנויי י‬ ‫דרב אשי‪:‬‬
‫בתראדבכורות כל חכמי• ישראל ה ם לתני כקליפת השוםחויז‬ ‫ס ת ס ומחלוקת הלכה כ ס ת ם לכן העלימהו להיות הלכה כמותו‬
‫מן הקרח הזה ומנו ר׳ יהושע בן קרחא הוא בנו של לעקיבא‬ ‫יכן ר׳ מאיר יד׳ ייסי ר׳ שמעין ‪1‬ר׳ יוסי הלכה כר׳ יום׳ •‬
‫הקרח י •וכ״מ שנ׳ מעשה בחסיד א׳ ר׳ יהודא בר אלעאי׳ או‬ ‫כל אלו הלנה כר׳ יוסי‬ ‫׳ אלעזר ור׳ יוסי הלכה כר׳ יוסי‬ ‫ר‬
‫ר׳ יהודה בן בבא או ר׳ יהודה הכ^יא הדמהני תלת היא י כל‬ ‫ממכיריו וכי מכולם היה ר׳ יוסי בעל סברא וחכם אלא בעבור‬
‫ס ת ס במתניהין הלכה כר׳ יה!שע ס ת ס בגמרא הלכה כר׳‬ ‫שכוחו היה משיג למעלת יותר מכולם עי׳כהיה הלכה כמותו‬
‫יהושיע בן לוי י כל היכא דאיכא תנא רב ספרא משוס דבי רבי‬ ‫שכל אלו כל אחל היה יודע השפעתו ואחיזתו ‪.‬וע״כ׳תלמידי‬
‫חד מבניו הוא ומנו ר׳ גמליאל * כל בתראי דאיפלוגי כגון ר ב‬ ‫דרב העניש חד להבירו י ובמה דברים אמורים שהלכה כמותו‬
‫ושמוטי ותשכח בתראי כגוןאב״ ירכא דאיפלגו על ההוא פלזגת׳‬ ‫במקום שנחלק ע ם יחיד אבל נחלקו עליו רבים הלכה כחכמים‬
‫או בתר אי אחרינא הלכה כוותי׳ כל ר׳ שמעון ס ת ס הוא ר״ש‬ ‫שמי השמים הסכימו אחר• רבים להטו׳ר״מ ור״ש הלכה כר״ש•‬
‫בן יוחאי עול־‪ .‬ורב ולוי אין הלכה כמותן בשבת משוס דםבירא‬ ‫׳'יהזדא ור׳ שמעון הלכה כר״ש ־ ‪ :‬ר״מור׳ יהודה הלכה‬ ‫ר‬
‫‪4‬‬
‫לסי הלכה כר״ש כל מיהא תניא ברייתא הוא כל מהנא אחמר‬ ‫״ ‪ • ,‬ן' אליעזר בן יעקב זר׳ יהודה הלכה כר׳ אליעזר בן‬ ‫ב ר‬
‫שמעת־זהיא י כל היכא דמספקא לך בחכם או בימוראיס או‬ ‫‪,‬יעק • ובי‪-‬ור׳ אלעזר בר׳ שמעון הלכה כרבי ‪ -‬רבי ור׳ יוסי‬
‫‪3‬‬
‫בתנאי׳יא״א יודע אי בר זוגיה אירכיההי׳חזי בהדי׳ מאן הוא‬ ‫נ ׳ ד יהודה הלכה כרבי י רבי ור׳ ישמעאל בר׳ יוסי הלכה כר׳‬
‫ומשכחת ליה • ס ת ס משנה ר׳ימ סתם ברייתא ר׳ נחמיא ס ת ם‬ ‫רבי‬ ‫ןנל״א שאמרו משמי אבל אמר בשם אביי הלכה כאביי *‬
‫ספראר* יהודה ־ סתס ספרי רשב״י יכילהו תלמידי ר״ע ה ם‬ ‫יידיש בן אלעזר הלכה כר׳ • ‪.‬וכל מקום שרשב״א בלא מחלוקת‬
‫והס איפליגי אליבא דר״ע ואת ר״ע לא ראו למה ט לא היו עמו‬ ‫)הילכה כמותו • רבי ור״ש בן‪ .‬גמליאל הלכה כרשב״ג ־‪ .‬ובכ״מ‬
‫בדורו אלא פליגי בדבריו על דעתי ‪ :‬ר׳ חייא חי שלש מאות‬ ‫‪ J‬עשנו במשנתינו באמת אמרו ובד״א ואימתי ובזמן הלכה למשה‬
‫שנה וו׳ יוחנן ח׳ ד׳ מאות שנה ר׳ אליעזר במשנה ס ת ם הוא‬ ‫! מ ס י נ י ' ר׳אלעזר ןר׳ יהושע הלכה כר"׳ •מיז מערב וצידון‬
‫ר״א בן הורקנוס ר׳ יהודה במשנה ס ת ס ר״י בן אלעאי י אלו‬ ‫; ‪ j‬א י ה אחרונה מ״מ היכא לפסק הלכ׳כר״א הלכה כמיתר‪ .‬רבן‬‫)י‬
‫הם תלמידי ר״ע ר״מ‪.‬יר׳ יהודה ‪1‬ר׳ נחמיא ור׳ ייסי ור״ש בן‬ ‫גמליאל ור' יהושע הלכה כרייג ״ ר׳ טרפון ור׳ עקיבא הלכה‬
‫ור׳ גמליאל שהיה בימי ר ׳‬ ‫יוחאי וסימנך שיני״ם למפרע ־‬ ‫י ״ ע • בייש וב״ה הלכה כב״ה חוץ מיש״א מכבדן את הבית‬ ‫כ ר‬
‫עקיבא בן ׳יסף הוא אבי אביו של רבינו הקדוש ול׳ ח״א הוא‬ ‫שהלכה מ״ש •ובכ״מ ששני חזרו ב״ה להודות ללכד בית שמא•‬
‫דודו של רב אחי אביו ואח׳ אמו שהיה ע ם רביני הקדוש ואיתא‬ ‫הלכה כב״ש ׳ ר׳ ישמעאל ור׳ עקיבא הלכה כר״ע ־ רב ורב‬
‫בפרק קחא דפסחיס בהלכה קחייתא •• רב בר אחיה דר׳ ת״א‬ ‫מנניא הלכה כרב י ל אליעזר ור״ע הלכה כר״א והלכה כר״ע‬
‫דהוי בר אחהיה דר״ח כ׳ סליק להתס אמר לי׳ אמא קיימית‬ ‫מחבירי ולא מחביריו * רב ור׳ יוחנן הלכה כר׳ יוחנן • וככ״מ‬
‫א״ל אבא קייס ט ׳ י ורב יהודה ס ת ם הוא רב יהודה בריחזק>י‬ ‫ששנים חולקין׳ ואחל מכריע הלכה כדברי ה מ כ ד ע • רב הונא‬
‫כל רבי יהודה ס ת ם ע ם ר׳ יוסי זעם חכמים במשנה הוא ר ׳‬ ‫ור׳חייא בר רב הלכה כרב הונא •רב ורב חסדא הלכה כר״ח •‬
‫יהודה בר אלעאי • רבינו הקרוש היא גר זוגיה של ר׳ נתן ־‬ ‫רב נחמן ורב‬ ‫רב הוכא ורב נחמן הלכה כרב נחמן בדיני ־‬
‫וכל‬ ‫כל ר׳ אלעזר במשנה ס ת ס א ‪ -‬ל ׳ אלעזל בר שמוע י‬
‫הז‬ ‫אשת הלכה כרב נחמן בדיני והלכה כרב ששת באיסירא •‬
‫היכא דפליג רב ולב אשי הלכה כדג אשי להוא בתרא והלכתא‬ ‫רבה ורב יוסף הלכה כרנה בר משדה יך־ין ומחצה שהלכת‬
‫כבתראי ־ וכל ר‪ 3‬עזירא ורבינא הלכה כרבינא בר מהנך‬ ‫כרב יוסף י ר׳ יוחנן ור׳ אלעזר הלכה נר׳ יוחנן • רב ושמואל‬
‫י‬ ‫לאתרינן בפרק*} פרק מי שהיו נשוי דהלנתא כרב עוירא‬ ‫הלכת כשמואל בדכי וכרב באיסורי • שמואל ורב אדא הלכה‬
‫וכל היכא דאיתא הלכה כפלוני וודאי הלכה כמותו • וכל‬ ‫כשמואל * כל היכא דפליגו רבנן במילתא ומתרגם קרא כחד‬
‫היכא דאמרינן לעולם כפלוני פעמי' מלאי הלכה הוא ופעמי׳‬ ‫רב אחא ו ר מ א הלכה כרבינא בר‬ ‫מנ״היהלכהטיט׳ *‬
‫וכל תיזבתא הלכתא הוא • וכל את״ל‬ ‫שנוייא בעלמא הוא •‬ ‫‪ ty.ifo‬יביע׳ ומירק׳ ־ רב אשי ורב כהנא הלכה כרב כהנא ••‬
‫כך נפסק הלנה י כל לאפיקי אם הוא כן לית הלכתא כן ־ כל‬ ‫רב יי* הונא הלכה כרב * ר ט נ א ורב א ט הלכה כרביכא ‪-‬‬
‫היכי לאיכא בראשונה‪.‬תקנו כך וכך ואין שוס שם ח נ ם כד הוא‬ ‫והל־^א כמר בר רב א ט בכולא חלמודא בר משביעה ומכאב׳־‬
‫כל קושי‪ /‬שלא הוכרעה אי בראשונה אי באחרונה‬ ‫הלכה*‬ ‫יל׳ ‪ •jjr‬בר חנינא דיינא הוי ינחית לעזמקא דדינא בבבא קמא‬
‫• עשה‬ ‫א‬ ‫מב ‪,‬‬ ‫• * ב ז ד ש נ ג ת ד ׳ ו ה ׳ ור׳נתן‪..‬דינאבשןר‪-‬שנו‪.‬ת קת הפרה־ רב‬
‫נזקקים לתלמיד י ע״הובור נזקקים לע״ה לכתיב א ק ארן‬ ‫במקרא ולא אצטדך למכתבינהו כלומר פנוי׳ הוא ואין לך ע ס ק‬
‫שמע לבר י״י וכתיב מן ה א ק ההוא יצא אשור השם •ישר‬ ‫בו שלא בתבם׳הפםוק‪-‬אלא לצמוד מהסואין להשיב כלום ••‬
‫עוסק׳ תורתו באמונה ויתמפס בחמלתו כי הם צאן מרעיתו ״‬ ‫כל תדכא לאיכא תשמיים הלכה הוא וכרומא דירלתא הוא ואין‪,‬‬
‫ועמי הארצות מבטלי התורה והגורמים הם מלמל׳ כשכר‬ ‫לך מה שיגמור בו * כל היכא דאיכא ומטו בה מטין בדבר‬
‫אלה הם סדרי התלמוד שעל ירם‬ ‫ישליכם אל א ק אחרת ‪:‬‬ ‫משמי׳ לפלוני • כל ר׳ יהושע ס ת ם הוא ר׳ יהושע בן חנטא‬
‫תשיג סוגיות התלמוד וכשתשיג זה השלר אל תאמר עד כאן‬ ‫שהיה בימ• קיסר ־ ובל ר׳ יהודא ס ת ם במשנה הוא ר׳ יהולא‬
‫תחום ההורה ותתפאר לרון דינים ולהורות הוראות כי ע ם זה י‬ ‫‪3‬ר א‪£‬גא• תלמיד ר״ע וכל רב יהודא ס ת ם הוא רב יהודא בר‬
‫‪1‬‬
‫הסוגי׳ אתה דומה כמאמין ואינו מאמין ומעולם לא תבא לכלל‬ ‫יחזקאל ורב הונא בר זוגי* שניהם תלמידי רב היו • כל קושיא‬
‫האמת ולסברא אמיתית ונמצא שאתה אוכל בשר מבלי מלת‬ ‫לבכלתטיי שלא תמצא בו אביי ורבא כלל ש״מ אבי• ורבא‬
‫ומעיך איט מקבלו ואתה משיבו להקיאו וכמה גיטין פסילין‬ ‫תקנוהו י וכל קושיא שתמצא בו אב״ ורבא ש״מ רבינא ולב אשי‬
‫וכמה חליצות פסולות ולמה אליכות הגלות מצל שהבשר מ‪3‬ל>‬ ‫ה ם תקנוהו ופעמים שתמצא קישי׳ אביי ורבא ורב אשי ורביכא‬
‫מלח והקלות והטעות ובו ״' וראה והבן מה שהרמיזו חז״ל‬ ‫לפי שכולם ראו‪.‬זה אתזה וברור אחל היו * וכל היכא לאיכא‬
‫בדבריהם כל חאן ללא • ידע• בטיב גיטין וקרושין לא יהא ע ס ק‬ ‫הא לא בפירוש אתמר אלא מכללא אתמל לא בפי׳ אתמל י‪,‬זתה‬
‫עמהם ואין‪:‬הכוונה ללעת הסוגיא שא״כ היו אומרי׳כל^מאןללא‬ ‫ההלכה היא גופא שאתה גורס בת אלא מכללא אתמכ מהלכה‬
‫ידע בגיטין וקדושין מאיי בטיב להודיעך שהסיגיא ע ם המלח‬ ‫אחרת היא‪ -‬או מפרקאחר אז מאותו פרק מענין אחד ותמצא‬
‫הוא נאכל ואיט מקיאו יותר המאכל ההוא כי בליז מלח לפעמים‬ ‫אותה הלכה שמביאין אותה במקגס אחר ותדע י וסיף משנה‬
‫<׳ נתן ורבינו הקדוש בר זוגי׳ דר׳ נתן והוא בנו של רבן גמלי^ י סובר בעל הםוגיא ב׳סברות כאחד ואותה שהניח זו היא העיקך‬
‫והוא בעצמו בחל החליבה והוא סובל אלרב׳זז שעשה העמידתו‬ ‫וכל היכא דאיכא איבע׳׳ להו אותם תכמיס שפליגי באותה‬
‫‪-‬הלכה ואותת הלכה הוצרכה להם ושאלו זה את זה לעצמם י על האמה כן יאבדו' כל אויבך ה׳ פמזהו וירע ויבייןשאז׳י׳ל ‪far‬‬
‫וכל היכא דאיכא מאי־‪ .‬ה שמ‪/‬אפ״ה היו מרבים בשור׳ שאס יבא לכלל טעות לקחת כ״א‬ ‫ועיקר הדבר איבעי׳ נשאלה ט ח •‬
‫חלקו בעונש כ״ש אתה החסר והדיקן מאמת אעפ״י קאתה מלא‬ ‫כינייהו)אס הוא חכם אומר( מה יש בין פלוני אומר זהלפנוני‬
‫במשא ומתן מה תוכל לעשות כ• לח־יביאך המשא ומתן שלך אל‬ ‫כל היכא‬ ‫אומר זה ומה הפלש יש בין ט ע ס זה לטעם זה ־‬
‫האמת ט אדרבא מראה לך הרבה׳ דרכים אשל מהם מתוקנים‬ ‫לאיכא פשיטת וצריכה בהלכה כדי להוסיף קולא קולא • כל‬
‫מהם מקולקלים ולא תדע באיזה לרך תכניס לעיר כ• לא‬ ‫מ א ק ישראל• כל רב ומד מבבל • כל תחרים אומרים ר״מ •‬
‫) ועתה שמע סלד התורה׳•‬ ‫תמצא לא הדרך ולא השער •י‬ ‫כל ישאומריס ת י כתן או רבא תיספאה • כל היכא דאיכא הא‬
‫איך היי מורישים אותה מדיר לדור ( ‪:‬‬ ‫איתמר ורמינהי והא תנן והתניא והא אכן תכן קושיא• הוא‬
‫מ ש ה קבל תורה מסיני ונמרה ליהושע י ייהוצזע לזיני‪0‬‬ ‫ו ל פ ד ט קא אתי * ‪:‬ותכן ואף אכן תנן ואתמר כמי םייעתא הואי‬
‫וזקנים לנביאים הם אלדד ומירר יי ואלדד ימיידל'‬ ‫־‬ ‫ג ם אין והתניא הוא סיוע • כל היכא דאיכא תיובתא דפלוני י‬
‫לעתגיאל‪ :‬ועתניאללחהוד• יאהיל לשמגר* ושמגר לדבורה•‬ ‫איתבי׳ מקשה יחיד לרבים • מיתבי‬ ‫ליתהלכתאכוזתיה •‬
‫ודבורה לברק * וברק לגדעון ־ וגדעון לאבימלך ״ יאיבימלך‬ ‫תנא תניא‪ .‬תוספתא מן המשנה‬ ‫קושי׳ רבים ליחיד •‬
‫לתולע • ומולע ליאיר‪ :‬ויאיר ליפתה •י ויפתח לאלון • ואלו!‬ ‫הוא י המרי מחסרא והכי קחני חסר מהמשנה הוא אלא ‪£ © p‬‬
‫לעבדין •• ועידון‪ .‬למנוח ־ ומניח לשמשון * ושמשון לאלקנה •‬ ‫המשנה• לתכן מתניתא הוא ־ והיכא דאמר צריכה הני חרווייהו‬
‫ואלקנה לעלי* יעלי לשמואל יי ז״מיחל לנתן• ו נ ת ן ל ג ד • וגלי‬ ‫סדאאינין זשיין• כחדא וצריך לאמרס שניהם שאס אמר זה‬
‫ולא אמר זה אתה יכול לטעון זה כך ‪ • p i‬הא תו למה לי ולמה‬
‫נאמר והלא כבר אמרו פ ע ם אחרת צדך הוא לאומרו שאם לא‬
‫ועובדיה ליונה • ויונה לאלייעני; ואליוכגני לזכריה ״‪ :‬וזכריה‬ ‫אמרו יכול הייתי לטעון כך וכך • כל תוספתא וספרא‬
‫להושע׳ והושע לעמוס י ועמים לישעיהו ״ ?ישעיהו למיכה‬ ‫לאו לבל מסרים הזא ולא דבר קצוב הוא י מפני שתוספתא‬
‫התורשתי• ומיכה המורשה׳ ליואל י ייואל לנחום י ונחים‬ ‫ותורת כהנים הוא ספרי דבי רב וספרי הוא חומש אלה שמות‬
‫לחבקוק• וחבקוק לצפניה• וצפניה לירמיהו‪ :‬וירמיהו ליחזקן\׳‬ ‫וחומש הפקודים וחומש משנה חורה ששמו מדרש והללו‬
‫ויחזקאל לחולדה ‪ :‬יחולדה לחגי • וחגי לזכריה י וזכריה‬ ‫צקראיס •בתלמיד ברייתא יש מהן שכן הלכה ויש מהן שאינו ‪p‬‬
‫למלאכי וממלאכי ואילך היו משתמשין בבת קול אבל קידם לכן‬ ‫אלכה כיצד הלכה שאימ חולקין עליה בתלמוד הלכה כתיתן‬
‫בכל אלו שהזכרנו היו משתמשים ברוח הקודש עד מלאכי ‪ .‬״‬ ‫כגון"ארםבשדה״ערזס הרי זה יכסה * היכא דמספקא לך‬
‫וראה עתה והבן כ׳ עמהם היתה השטנה ולא היו באים לכלל‬ ‫הלכהולא ד ע ת במאי קא משתעי הסתכל נמשנה דקאמרית‬
‫טעות אבל אתם שאץ השכינה משתמשית בכם‪ .‬לא בב״ק ולא‬ ‫לעיל • והיכא דאיכא קשיא בתר קשיא זלא פכדק הלכה הזי‬
‫ברוח הקודש אס תדין בסברתך תפסיד ולא תדע אבל במקום‬ ‫שיט מטי טפי ואת יליף מכאןומכאן והיכא דקמקשה תרי תנאי‬
‫ב״ק נשאר׳תירה אמיתית שהוא שקול׳כב״ק ויזה הבשריהי׳מלות‬ ‫או תר• אמוראי להדדי ולא אתמרהלכתאלא כמר ולאכמר‬
‫כי אז מסכימים עמך מן השמים ועליך אמר הכתוב בכל מקים י‬ ‫אזי אי איכא ר ב י ׳ ב ה ד תלמיד אין הלכה כתלמיד לפני הרב •‬
‫אשר איטר את שמי יבא אליךוברכתיך'‪ .‬י ‪ .‬ועתה שידעת ס ד ר‬ ‫בלל^־הט י במנויי כל אמורא דמותבין לי׳ תיובתא ולבר פלוגתי׳‬
‫הריחות הקדושות האלה אשר מהם‪.‬העולם עיימד ״‪ .‬שמע י‬ ‫לא מותבין ליה הלכה כמותו כמין דמותבינן ליה י וזה תפוש‬
‫כמה דרכים יפיס היה להם בלימודם וכולם ע״פ אמת ארז״ל‬ ‫זתלע ו ג ם את זה אל תנח • אין שיאלץ מעומר ואין משיבין‬
‫׳אין מזהדין ואין עונשין מן הדין ולמדו מדכתיב וכי'יפתה אי‪6‬‬ ‫׳אעומל)לא מ ג ב ה ולא מרחוק ולא מאחוד הזקנים ואיןשואלין‬
‫ביר וני יכרה איש בור אס על הפתיחה חייב על הכרייה לא‬ ‫אלא בענין ואין שזאלין אלא במראה ״ ואין השואל כענין שואל‬
‫כ״ש מכאן שאין עונשין מן דיו ק״ו •י ור׳ טרפון דמחייב קרן‪.‬‬ ‫אחל שואל ואחר אומר שלא לשאול נזקקים‬ ‫אלא ‪3‬׳ הלכות י‬
‫• •נזק שלם בחצר הניזק י מק*י וכן שין ורגל דליף חדא מחברתה‬ ‫לשואל • והשואליצריך שיאמר מעשה אני שואל ־ והשואל שלא‬
‫׳מק׳׳י מה נאמר ועתה ר׳ למען ־אברהם •צחק ויעקב שמע דברי‬ ‫כענין צריך לומר שלא כענין שאלתי רר״מ וחכמים אומרים‬
‫*>ה או כי יפתח וכי יכרה הוא טעות סופר ומצאו איחס החכמי׳‬ ‫ענץ ישאינו ענין‬ ‫אינוצריך שכל התורה כולה ענץ אחד *‬
‫‪ -‬וטעואליו ץאח״כ ידעו שהיא טעות סיפר וחזרו בהם או‬ ‫נזקקים לענין • מעשה ושאינו מעשה נזקקים למעשה י הלפה‬
‫ה‬ ‫ה י ן ו‬
‫י‬ ‫ומדרש מקקים להלכה • מדרש ואגדה נזקקין לאגדה • מדרש‬
‫פד‬ ‫ספד ׳ הקנהי‬
‫לנין‪•,‬אגל לממון‪.‬ושאר מ ר י ס מ י ן * ואמרתי אם הלין טתן ‪,‬‬ ‫או שהם לא אמרו שאין‪.‬‬ ‫התורה־אמוההאמת‪-‬והםמכיהיטס••‬
‫שיהלג כי הכא בעל זומם‪ .‬למה‪.‬לא יהלג וכן אם הלין בוחן‪.‬‬ ‫עונשין מן הדין והנה לשונם ולשון התורה ותבחר בהם ט‬
‫שילקה או יגלה למה לאינקה או למה לא יגלה * מאיא־ת י‬ ‫במקום שרוצה להעניש מצד הק״ו אמר לי *וין עונשין מן הדין‬
‫למימר אם ענש הכתוב על ‪3‬ת אכיו שלא כת אמו או בת א מ ן ‪.‬‬ ‫ויש מקימות שיש לו לדין ק״ו וקרא למה לי ומשיב מלתא לאתא‬
‫שלא בת אביו בת אביו ואמו לא כ״ש * א״כ ערות אחותו גילה‬ ‫בק״ו טרה וכתב לה קרא י ועוד היכא דאיכא לדון ק״ו מה ליה‬
‫למה לי אני משיב לךמילת׳לאתי׳בק״י טרח וכתב לה קרא מבל‬ ‫לקב״ה לטרוח ושמא נוטל שכר בטרחתו וע״כ הוא טורח י אי‬
‫לא שמעינן לאין עונשין מן הדין י אבל בכל מקום‪.‬הורגי!‬ ‫הכי יטריח בכ׳׳ח לאיכא ק״ו לכותבו כדי להרבות שכרו ואעפי׳כ‬
‫ותלקין וגולין מק״ו דא״א' בשלמא בעלמא לאאמרינן‬ ‫אומר שאין עונשין מן הרין ילא די להס בזה אלא שאמרו אין‪.‬‬
‫מילתא לאתי׳ בק״ו טרח וכתב לה קרא ה״נ לא טמא אלא אי׳א •‬ ‫מזהירן מן הדין • והכוונה הוא כך במקום דאיכא ק״ו להעניש‬
‫אמלינן מילתא לאתי׳ בק׳׳ו טרח וכתב לה קלא הכי נמ׳ נימא‬ ‫דנין אלא שאין מענישין מלמעלה מן הדין ומעניש כשהעונש‬
‫כמו בעלמא ואמר לי אימת אנו אומרים מלתא לאתי׳ בק׳יו •‬ ‫כתיב א״כ בכ״מ שיש לדון ק״י וניתב אותו בפירוש ועבר אדם‬
‫טרח וכתב כו׳ היכא לליכא לכריש׳ • אבל היכא לאיכא לפרושי‬ ‫קב״ה מענישו מן הדין • ובכ״מ שמץ ק״ו להעניש קב״ה אינו‬
‫כי הכאשיש לנו לימל שבא לה־דיעכי שאין עונשין מן הלין לא‬ ‫מענישו מן הדין‪ .‬אלא למטה ממנו וכשמקשה ולאו ק״י הוא‬
‫אמרינן טרת וכתב לה קרא והכי אמרתי לן שאין עונשין מן‬ ‫ומשיב אין עונשין מן הלין אין הכוונה שאין לנין ק״ו כ׳ לעולם‬
‫הלין הקשה למעלה כשישראל הוטאיס למטה בשוס עונש דא״כ‬ ‫לנין *יא הכי משיב ליה אי לא כתבו קרא בפי׳ אלא שהיה מניחו‬
‫לא ישאל קיום בעילם • וכשם שאין עונשין מלמעלה׳ כך אין‬ ‫בדין ק״ו לא היה קכ״ה מענישו מן הרין מלמעלה א״כ לעולם‬
‫עונשין מלמטה י אבל עונש ממון עונשין שהממון מן הלין‬ ‫מ י ן ק״ו להעניש • ואין עינשין מן הדין • ולכן בכי׳מ שתמצא‬
‫הוא בא ־ שנא׳ מצפון זהב יאתה מ״מ הבינה שהיא מלך‪ .‬אינה‬ ‫אין עינשין מן הדין קי׳י סמי ק״ו משם ־ זה התירן אמר אבי‬
‫מענשת בדין הקשה לק בלין שאינו קשה ואס הרינו ק״ו להרוג‬ ‫ן״ל • ולא הנחתיו לנוח י כי עלתה צעקתי השמים י דתנן אין‬
‫או ללקות אי לגלות נמצאת שאתה לן בדן קשה לכן איןעונשין‪:‬‬ ‫העדים זוממין נהרגים ט ׳ ר׳ אומר לא הרגו נהרגין הרגו אין‬
‫מן הלין עונשמיתה‪,‬ועינש מלקות וגלית י ילעג״כ שאס באת •‬ ‫מ ר נ י ן שנאמר כאשר זמם ולא כאשר עשה א״ל אביי ולאוקי׳ו‬
‫לדון בממוןאל תעשה יותר ממי שאתה לומל ממנו י ימה שאמר י‬ ‫הוא • וכוונתו הוא כך א״א בשלמא דכתכ רחמנא כאשר עשה‬
‫מילתא לאתי׳ בק״ו טלת כו׳ הכוונה כך שים לא היה כותבו‬ ‫אין ללמוד זמם מעשת כי אני אומר דווקא עשה ולא זמש אבל‬
‫לא הייתי יכול ללון ־ שאין עינשין מן הלין והלאייה מהא •‬ ‫השתא דכתיב כאשר זמם נלמוד עשה מזמם השתא זמם שלא‪.‬‬
‫לכתיב תושב ושכיר לא יאכל קלש י תישב זה קניי קנין עולם ־‬ ‫נעשה המעשה נהרגין נעשה המעשה לח כ״ש י יא״כ לא הרגו‬
‫ושכיר זה קנוי קנין שנים י ויאתר תושב ולא יאמר שכיר ואני י‬ ‫כהל גץ מכאשר זמם הרגי נהרגין משמת ק״ו מזמם י ואייל‬
‫אומר תישב לא יאכל שכיר לא כ״ש אלי נאמר תושב ולא נאתר‬ ‫אין עונשין מן הדין דתניא איש אשר יקחאת אחותי בת‬
‫שכיר ה״תי ‪£‬ומר תושב זה קנוי קנין שנים אבל קנוי קנין עולם‬ ‫אביו או בת אמו • אין לי אלא בת אליו שלא בת אמי בת אמו‬
‫אוכל בא שכיל ולימל על תושב ע ל שנושא וניתן ואומר אע״ג‬ ‫שלא בת אביו • בת אביו ואמו תנין ת״ל ערות אחותו גילה י ע ל‬
‫לכתב רחמנא תושב לא יאכל קולש והלר כתיב שכיר והייתי‬
‫ל א יאמרישליבדץ אםענש על בת אמו שלא בת אביו‬ ‫ש‬
‫מקשה ישתוק משכיר וילמור מק״ו ומשיב הייתי אומר מילתא‬

‫ובת אביו שלא בת אמו ״ בת אביו יאמו לא כ״ש י הא למדת שאין‬
‫לאתי׳ בק״ו טרת וכתב לה קרא וכי לא היה לו פה להשיב יאמאי•‬
‫עונשין מן הדין עונש שמענו אזהרה מנין חייל ערות אחותך‬
‫טרת אלא הכי קאמר ליה לא היה יכול לשתוק משוס שלא היה‬
‫בת אביך או בת אמך אץ לי אלא בת אביו שלא בת אמו או בת‬
‫יכול ללמול שכיר מתושב שלא יאכל חלימה שהלימוד הזה מביאו‬
‫אמו שלא בת אביו בת אביו ובת אמו מנין ת״ל ערות בת אשת‬
‫לירי עונש ואזהרה ואין עונשין מן הלין ולכן טלח וכתבו וזה‬
‫אביך מולדת אביך אחותך היא עד שלא יאמר יש לי בדין אם‬
‫הביןמידיזה שאומר לפניסה״מ לתילחא לאתיא בק״ו כו׳היכאי‬
‫הזהיר על בת אביו שלא בת אמו ובת אתו שלא בת אביו בת אביו‬
‫לליכא לשניי׳ אבל היכא לאיכא לשניי׳ משנינין • ו ל ע באמת‬
‫ובת אמו לא כ״ש הא למדת שאיןמזהירץ מן הדיןואמרחי לו הא‬
‫שבכ״מ שנכתב בפירוש משוס לאין עונשין מן הלין הוא ולא‬
‫א כעדים זוממץ שיש לרון בדין ק״ו עשה מזמם שאין הפרש‬ ‫ה כ‬
‫תמצא לשנוי׳ הא היכא לאיכא מקים לשנוי׳ משנ־נן וקי׳יו י‬
‫נין הרגו ללא הרגו שנהרגין יאפ״ה אמרו הין עונשין מן הדין‬
‫אס בממון ליינינן ואם בעונש ואזהלה לא ליינינן • >יא אמלינן‬
‫יעל אותו העונש אין‬ ‫‪,‬איך אמרת עונשין למטה מן הלין‬
‫לזה הצריך לענוש מן הלין אין עונשין מן הלין י ועתה שמע‬
‫מענישין מן השמים ואייל הכוונה כך הוא שבכ״מ שיש לרון ק״ו‬
‫ר׳ הנהגות חכמים ז״ל שהיו מתנהגים נתירה אומרים ג׳‬
‫ולהרוג ט הכא אין לנין ועונש בלא מיתה עונשין מק״ו • ועל‬
‫לשיטת באין לרבות א״ת גייס א״ף י את לרבות וז״ש ר״י פקד‬
‫איתי עונש אין עונשין מן הלין למעלה י הלא תראה שהעניש‬
‫את שרה שאלו היה אומר יה׳ פקר שרה הייתי אומר שרה לבדה‬
‫למלים מק״ו לאבי׳ ואמרו ק״ו לשכינה י״ר יום אלא שעל אותו‬
‫נפקדה כשהוא אומר את מלמד שכל העקרות נפקדו עמה י וכן‬
‫הוא אומר צחוק עשה לי אלהיס• כלומר שכל הנפקדות בחורות•‬ ‫עונש אין עונשין מן הדין שלמעלה י ועוד אמרתי לו הא קא‬
‫ואני זקנה ןיצהקו ביניהם • וא״ת שלא בא לרבות אלא ע ק ר ה‬ ‫בעי התסאין לי דאין מזהירין ואין עונשין תן הדין אלא חייבי‬
‫אחת * כי מה ראית לגמר שנפקדו כולם אלא לא נפקדה שרה‬ ‫מיתית ב״ל כי הכא דכתיב באש ישרפו אותי ואתהן אזהרות‬
‫אשת אברהם למטה ע ד שנפקדה שרה בת אברהם למעלה‬ ‫מלאו ללא הגלה שכל מיתה ועונש יש לו לאו ואזהרה שלא ענש‬
‫ואחרי שהופקדה בת אברהם למעלה י כן הלבד למטה ות״כ‬ ‫הכתוב אלא א״כ הזהיר חייבי מלקות תנין שאין עונשין ואין‬
‫ע״כ את לרבות כן בכי׳מ את לרבות ־ מ״מ למה באו ג׳ לשיניה‬ ‫מזהירין ת״ל רשע רשע פי׳ כתיב בחייבי מיתית ל׳ל ולא תקחו‬
‫לרבות בריבוי ודי בלשון יחד בכ״מ שירצה לרבות ירבה במלת‬ ‫כופר לנפש רוצת אשר היא רשע למות וכתיכ כחייבי מלקות‬
‫ולמה יחלק‬ ‫א״ת או בכ״מ במלת ג ״ אי בכ״מ במלת א״ף •‬
‫‪0‬‬
‫והיה אם כין ה ט ת רשע תה התם אין מוהיר־ן ואין עונשין מן‬
‫במקום אחד ת״ת ובמקום אחר ג״ס ובמקום אחר א״ף * ויש‬ ‫הרין אף בחייבי מלקות אין עונשין ואין מזהירן מן הדין חייכי‬
‫להשיב בזה ט לא אפשר מ נ י ן אחל דהכא איך יאמר וס׳ פקד‬ ‫גלות מנין שאין עונשין ואין מזהירן מן הדין ת״ל רוצח רוצח‬
‫ג ס שרה היה נראה ששרה נפקדה למעלה ע״י הלילית ואין‬ ‫כתיב בחייבי מיתות ב״ד ולא תקחו כופר לנפש רוצח וכתיב‬
‫הריסה בעילם כמוה שאדרבא שלילית וכיוצא בה נפקדת משלה‬ ‫בחייבי גלות שהרג את הנפש בשוגג לנוס שמה רוצח וימרינן‬
‫ואם יאמר והי פקר אף שרה הוא שקר שבמקום אף אין‬ ‫רוצח רוצח ־ יהא הכא אין עונשין מן הדין שפי׳אי]לומרין‬
‫•!'׳ולהלקותו יאמר לי להרוג!להלקות ולהיות גולה מק״ו אין‬
‫עקייה‬ ‫ב‬ ‫מבי‬
‫המין‬ ‫>‬
‫םנר‬ ‫י‬ ‫‪-‬‬ ‫־‬
‫‪W&ftfoWft‬‬ ‫מיעוט הוא מלמל שלא איה יוש‪ 3‬כל היום‬ ‫&זידס‪.‬והשורה איפה מרבדי! רגן אמת* מה יש לך לומר א״ב‬
‫ו׳ שעות * ואין לומר אותו ‪3‬פי׳ שהרי נ א לומר לך מן ה§ןר‬ ‫איך אמר כאן וה׳ • והלא ב ל מ ש נ א מ ר זה׳ הוא ובית דינו‬
‫תורה ש‪3‬כת‪ 3‬ע ד הער‪ 3‬הוילה ש‪3‬ע״פ וע״י ‪3‬׳ היה לן אותם‪:‬‬ ‫בזה יש לישב שאינו דומה הז א ובית דינו בלא אף כמו הוא ובית‬
‫י‬
‫אחר רמי למעט הוא שגאמר ג ם את הארי ג ם אלן‬ ‫רבו*‬ ‫‪4‬‬

‫דינו ע ם הא״ף א ב ל את מורה אמת פי א״א ראש וסוף בלא‬
‫ה ל ו ‪ 3‬ה כ ה • אלו אומר ארי ולזג הכת הייתי אימל‬ ‫אמצע ןא׳ <א* והת׳ סיף א״כ המ׳ שהוא באמצע בין א׳ לת׳‬
‫וי׳ חיות רעות הכה בלבד ־ לכן אמר עול שתי רמים כארי ו‪3‬׳‬ ‫והנה אמת ובא לומר שע״י שרה״צפקדה כולם למעלה ג ס‬
‫רמים בדוב לרבות ‪3‬׳ גורי אריות ושתי גור• דוב • והנה שהרג‬ ‫למטה מ״מ ממי הופקדו מכ״ע זהו שנאנמי וה׳ הוא ובית דינו‬
‫ו׳ ולא אתרו אין רכוי חחר רבו׳ אלא למעט אלא ‪3‬שחי רמיים‬ ‫שאין הפקידה לעקרות אלא מ ש ם ‪ :‬ג ס לרבות ג ם צאנכם ג ם‬
‫הבאים כאחת י זה תחר זה אבל ג׳ רבוייםאו ד׳ ט ל ם מרבים‬ ‫בקרכם קחו שאלו נאמר ^אנכס ובקרכם קחו • הייתי אומר שלא‬
‫וראה והבן שדוד העליון היא הבינה ודוד התחתון היא ‪3‬ת‬ ‫נתן להם אלא צאנם ובקרם לכן כתיב ג ס לרבות שגס הוא־נתן‬
‫הבינה היא כנסת ישראל ודוד הגשמי הוא דוד המתפאר ו‪$‬ל‬ ‫להם דורון משלו וחסל שריו לקיים ג ס אמה תתן בידינו עולות‬
‫שם שדוד העליון הוא תונע השפע נגן הארי ומן הדוב שהם‬ ‫ואם היה אומר אףצאנכ׳א״כ נרא׳שלא רצו יותר כח *•'א מןהאף‬
‫הזרועות ימה שלמטה מהם הם הבנים י ומניעת השפע הוא‬ ‫דכתיבאף חובב עמים והיה נראה כענין הלא אלהיס' זנחתנו‬
‫המכה יע״כ דוד היה ‪3‬כחי‪ .‬להכותו כי מה ראית לומר שהרג‬ ‫ואינו כן האמת שאדרבא מסבת שהיה מרגיש על־ו בח היה‬
‫ששה אמיר ל־ או ה׳ וא״ח כל רמי ריבה אחד אינך יכול לומר‬ ‫מרבה ברברים וא״כ איך יאמר אף וגם אין לומר את צאנכם‬
‫זה שהרי את שרה ריבה כל העקרות רלא כמו שאמרתי וא״ת‬ ‫שא״כ היה נראה שמפקירם לברכה והוא אדרבא היה מפקירם‬
‫מאחר שרבוי אחר יש לו כת לרבות הרבה א״כ יאמר רגוי א׳ •‬ ‫במלת ג סייוהוא כיון שילכו בחצי ג ם ההוא מה׳׳ד הרפה ויבא‬
‫ויאמר ג ס הארי והדוב הכה עבדך וירבה ו׳ • אלא מפני שהייתי‬ ‫האף ככחו וע״כ יחזרו בילינו א״ל בני איך חצי ג״ם הוא מ״ה‬
‫אומר ששה מחין הארי והדוב בעבור שהיה חלש וזקן ומצאו‬ ‫הרפה א״ל ל׳חצי ג ם הוא סינ״י מדה״ד הרפה שחצי ג ס עולה‬
‫מ ח ו אבל גורי הדוב לא היה יכול להם • לכן אמר רמי ג ם‬ ‫כ״א נשאר חצי כ״א ע ם חצי הריכאן יסינ״י חסר אח״ד וכיון‬
‫הדוב גם אין לומר דא״כ יאמר ג ם הארי ג ס הדוב דא״כ היה‬ ‫‪ .‬שלא להניח כח בשרינו ומיד בלבל משה מחש‪3‬תו במלת ג ם‬
‫רמי אחר רמי ובא למעט וא״ת מנ״ל זה שלבו׳ אחר רבו׳ למעט‬ ‫וכוונתו של חשה ג ס אתה שסיני‬ ‫ואמר ל ו ג ם א ת ה ת ת ן בילינו‬
‫'אמי כך רמי אחת ‪ ,‬ריבוי ריבי׳ שנים ולעילם רמי אחל‬ ‫‪ .‬נובלת מן תכמה עלאה הנק׳ איה מלשון אתא ושמותס שווים‬
‫רמי לרבות בזה איןלך כח ודין ליו"כ במקום שנים יאמר אהד‬ ‫והמרה ההוא הנק׳ אתה אתן גילינו שהוא סיני הנקרא י״ר‬
‫ומאי כרבה כל דבר אלא לכן באו שני רבוייס למעט יאוכיח‬ ‫זכת־ס יעילות מכם וזכחנ! לה׳ *יהינו י וכאן רמז משה שערב‬
‫ת״ת ישראל כשבא אליו שפע הסד א״כ הרי קיבל מכל ה ח ס ד י ם‬ ‫רב יעלת עמהם שהם עתידים לעשות זבחים ועולות י וזהו‬
‫ומכלי הרחמים והנה רמי אחר רמי וכל רבוי ממין הרחמים בא‬ ‫שאמר פרעה ונרכתס ג ם אותי י ומ״מ קשה נה• שבכאן אומר‬
‫ג ם הפחד ונרחה שבא לרבות שפע יאע״פ שאינו'ממין אשפע‬ ‫ג ס מ״מ ומתו ג ס שניהם יאתרו ומתו אף שניי?ם׳‪"':‬והט׳ הוא‬
‫הראשון מ״מ לענין ירידת השפע שווים ואפ״ה במקנס שכמם‬ ‫אלי לא נאמר ג ס הייתי אומר שנתחייבת מיתה וממתינים לה‬
‫השפע שלו חיסר ומיעט הרחמים י וכן שני מיני רחמים דין‬ ‫ע ד שתלד ת״ל ג ס לרבות חת הולד למיתה ולומר שאיןממתינין‬
‫בתוכם והוא שנאמר וה׳ שמיס עשת ואמרו בעלי האחת י‪,‬ץ‬
‫‪:‬‬ ‫לה עד שתלד והצי מיל׳ שלא ישבה על המשבר ־ אבל ישבה על‬
‫ת ו י אחר רמי אלא למעט שהוא רבוי'רחמים כי הויה רחמים‬ ‫המשבר ממזינים לה ע ד שתלד מ״ט כיון דעקר גופא אארינא‬
‫ובאו שניהם להביא לין זהי שאמרו חז״ל וה׳ הוא ובית דיני עמו‬ ‫‪4‬‬
‫הוא והא הכא שיכול לכתוב אף שניהם ו ל ר ב ו ת הולד הזה זה‬
‫ואמאי אמור ג׳ מיני רחמים הס רחמים גמורים רחמים גדולי׳‬ ‫אין קישיא שאין האמת כן שנראה שאף הוא בחיאה שלעולם הי‬
‫רחמים כ ת ם ובת הי׳ לרבות ס ל ם י והנה התנאי נטל שאח״ל‬ ‫היא כמשפטו ־ וגם אין לומר ומתו את שניהם דה"ה וגם אין‬
‫אין רבו׳ אחל ל מ י אלא למעט יאלר‪3‬א לרבות נראה * ‪ v i‬לצג‪.‬‬ ‫י לזמר שגם בא לרמת מעש׳חי־ידיןשגם כחידורין ימיט מטעם‬
‫שראיתי ר ן בתיך זה׳ היה קשה ל׳ י ת״ל בני לברך מתוקים‬ ‫שנאמר שניהם משמע ששניהם שיין בהנאה יצאו חידודין שזה‬
‫ונעימים ומפורשים מ״מ מה שגתה אזמר שראית לין בתיך יה׳‬ ‫א ף לרבות שנאמר ייקח את אדרת‬ ‫צהנה וזה אינו נ ה נ ה ‪:‬‬
‫חינו מפורש י ח׳יל ל׳ תמלא ויהו׳׳ה ו״ו יו״ל ה״ה ו״ו ה״א הרי‬ ‫אליהו וגו׳ אף הוא הכה את המים מלמד שנעשה ניסיס ל^יישע‬
‫כאן דין י אבל רואה אני קושיא אחת והיא חזקה מאד י ט למה‬ ‫בקריעת ירדן יותר מאליהו הוא שנאמר ויהי פ׳ שנים ברוחך‬
‫אמר רבו׳ אחררבוי למעט יאמר רמי ומיעוט בפי׳ י אלא שאין‬ ‫אלי ואין לזמר בלשון אחר דק אף שהאף מכה המים הבאים‬
‫הדין כן שאם יאמר שניהם היינו שוקלין אוחו בשיה לכ| בא‬ ‫בש״ת וליהכא אותם כעניןיאת המים אשר בתעלה לחכה‪ :‬וגם‬
‫\ ‪3‬תורת רמי ‪ x £‬ר‪3‬וי למעט רבד מ ה ‪:‬‬ ‫דרשו במיעוטיןבג׳לשונות והןייו מ״ןא״ך ר״ק אך למעט שנאמר‬
‫אחר מיעוט לרבות הוא שנאמר הדק אך נמשה‬ ‫מיעוט‬ ‫וישאר אך נח ללמדך שאף נח‪,‬הית גונח בתיבה מפני הצינה‬
‫די‪3‬ר ה׳ יטבמשה לבד יהלא גם באהרן• דיבר‬ ‫ואין לימר אך אלא אצל נח שנה אין מכין אוחו אלא באך שהאך‬
‫שנאמר הנא ייגם בכו ל‪3‬ר ה׳ אלא לרבות‬ ‫והלא גם בי לבל‬ ‫אכה ומשאיר הוא שנאמר ואך אותר ואת עמך נדבר שהאי׳ך‬
‫ימני! לקלמה‬ ‫קדימת נבואה מרים ואהרן לנבואות משה י‬ ‫עילה אהי״ה וכתיב א״ך טוב לישראל־)אלו היה אותר‪-‬יישאר רק‬
‫נבואות מריס שנאמר ותקח תרים אווות אהרן והלא אחות משה‬ ‫<ח א״כ לא הנחת חיים לכל בני האיבה כיוצא בו אתה אומר‬
‫ג״כ היה אלא מלמד שנתנב ‪ i‬תחלה כשהיא אחות אהרן ועדיין‬ ‫‪ .‬אך בעשור לחודש אס היית שותק מאך שומע אני דקב״ה מקבל‬
‫לא מלל משה י ומנין שדיבר ע ם אהרן קודם משה שנאמר רבא‬ ‫לכפרה השבים ושאינםשבים ת״ל אך ל מ ע ט ' א ת ‪ ,‬שאינם‬
‫איש אלהים אל עלי כה אמר ה׳ הנגלה נגלתי והיתה נבואתו‬ ‫ואין לומר רק כי הייתי אומר יתקבל לשבים‬ ‫שדם‬
‫כבושה יותר מתת״ף שנה ע ד שבא יחזקאל והזכירו הה״ל ואומר‬ ‫ומכלה את שאינם' שבי ם שהר״ק תובע הוא מדה״ד וע״כי'‬
‫עליהם איש שקוצי עיניו השליט ״ ומשה היה משתדל להיות‬ ‫אמר אך הוא אהי״ה‪ :‬ד ק היא למעט ע ד כמה פעמים א נ‬
‫אהרן שליח‪.‬גגאול את ישלא) שנאמר שלח נא ניד תשלח ניד מי‬ ‫משביעךשלא תאמ׳רק אמת בשם ה׳ובא למעט מי שלא אמ׳מכל‬
‫ששלחת כבר י והרימו־ כ ת * בפיר׳ הלא ג ם גנז ריבי וקליחת‬ ‫לבו זאיןלומר אךאמת כי היה שו*י אם ה ק באמת ושניהם בשם‬
‫הנמאה ריבה׳ מ ה מ ע ט י ם והסמיך האך במשה • והרק נשאר‬ ‫י׳׳ל דק הוא מ״ה אמת הוא ת״ת בשם ה׳ היא כנסת ישראל ‪:‬‬
‫במרים כמראה ור‪$‬ה והגן בעבור שהבינה שורש הפחד ונקראת‬ ‫« למעט הוא שנאמר ויעמוד ה ע ם מן הבקר ע ד הערב יכול‬
‫ירוק נק׳ הפאר ר‪ (5‬וראה וכבן בכמה דרכים הולכים בביאור‬ ‫ת״ל מן הבקר‬ ‫בלהינםהיה דן' ואימתי התלמידים לומדים‬
‫התורה‬
‫ו‬
‫פה‬ ‫הקנה‬ ‫ספר•‬
‫בפי׳ להודיע־ שהמדה הזאמ נוהגות בי׳ מדות ׳שלמעלה ולכן‬ ‫התירלץשאר מקומות שלא דנו ק״ו אחר אלא מחלקם אותו‪,‬‬
‫נכתבו י' פעמיס לא כחוש ולא יוהד י ועוי כשדני! ק״ו חדא‬ ‫לכמרן‪-‬גוינים י ורחה והבן משחו׳יל ונעלה מ‪:‬מד שאשה נקנית‬
‫מחדא לא כריך עלה אלא פרכח שיש לה קולח או הזמרא או‬ ‫בביאה ומקשי והלא דין הוא ונגה ינמה שאינה נקנית בכסף‬
‫השיבות אכל פירכא שאין בה לא קולא ולא חומרא ולא חשיבות‬ ‫נקנית בביאה השה שנקנית בכסף ת״ר שנקנית בביאה ומשיב‬
‫לא פרכינן‪ .‬והכוונה כי כחד והכמה זה צריך לקכל מזה ואין שם‬ ‫אתה העבריה תוכיח שנקנית בכסף ואינה נקנית בביאה אביא‬
‫פירכא כל דהו רק מחומרא וקולח דדהו אס יש למנוע השפנ*‬ ‫ג ם אשש אעיי׳פ שנקנית בכסף אינה נקנית בביאה מה לאמה‬
‫ועוד אמר הדא מתותי פרכינן‬ ‫ולא שיכ‪:‬וס פירכא כל דהו י‬ ‫ה ע ד ר ה שאין קניינה לשום אישות תאמר בזי שקניינה לשום‬
‫מחומרא או מקולא או פירכ׳ כל דהו והנה הכוונה א ם התפארת‬ ‫אישות ת״ל ובעלה ילמה לי קרא הא אתי׳ בק״ו י חמר רב אשי‬
‫ישר*‪ 1‬מקכל מן ה^דרה ומימין שהוא החסד לפעמי׳ פסק השפע‬ ‫משום דאיכא למימר מעקרא דדינא פרכא מהיכא קא מיית־ת‬
‫מהם ולפעמים נכנס שפע הפחד ופריך ועוד אמר הדא מתלת‬ ‫מיבמה מה ליבמה שכן זקוקה ועומדת תאמר בזו שאינה זקיקה‬
‫אי אית לה^חימרא או קולא או חשיבות פרכינן ואלו כל דהו לא‬ ‫ועומדת ת״ל ובעלה וישיב לי׳ מלתא דא׳שיא בק״ו טרח יכה־‬
‫פרכינ; ואם חזר ולמד כמה הנד פרכינן אפי׳ כל דהו ואי לא‬ ‫לה קרא ומה צורך לפריך או יאמר לו יבמה בכסף קנויה ליבם‬
‫הזר כמה הצד רק שהוא חדא מתלת אי הית קולא או חומרא או‬ ‫והוא כסף שקדשה אחיו וא״כ לא תוכל לימד ומה יבמה שאינה‬
‫השיבות פרכינן ורם לאוכל דהו לא פרכינן והכוונה חסד מ ג ׳‬ ‫ניקנית בכסף • ועוד יאמר לי אדרבא יבמה בכסף ניקנית ליבם‬
‫רוחניות אס נפסק השפע הנה פרכא כל דהו הין שם ואס כא‬ ‫שאס לח החמר כן יצאה מתורת קדושין ־ שימו שמים על זאת‬
‫ועשה כולס החד ותקבל מהם כשוה א״כ נעשה חדא מתרתי‪.‬׳‬ ‫א״כ יש שני מיני נשים בישראל יש שנקנית בכסף ויש שאין‬
‫ופרכינן כל דהו כי הצד השוה שבהן שכ לחדא מתרתי • ועוד‬ ‫נקנית בכסף ואייל מכסף אתיו כ׳ זה הדין כל אדם יאמר שהוא‬
‫יש ק״ו אחר שהפרכא שלו מבליעין בתוך הק״ו כי הא דאמרינן‬ ‫עול דאם החיו קדשה לעצמו קדשה ול‪.‬ז לעצמו ולאחיו דא״כ‬
‫בפרק כיצד הרגל שאומר שס אני לא ארון קרן מקרן ורוצה‬ ‫שאס ימית‬ ‫‪3‬שעה שמקדש ישים ‪3‬׳ עדיס שבתנאי מקדש‬
‫לדון קרן משן לחיוכי קרן בחצר הנזרךנזק שלס בק״ו דמקימו י‬ ‫תהא מקודשת לאחיו בלא קדושין אחרים וננדלא התנה ש״מ‬
‫שצריך אחיו לקדשה ומשפטה כמשפט כל אשה דעלת־ז כי נהי יי ומה במקום שהקל בשן ורגל דהיינו ברשות הרבים החמיר‬
‫בקרן לחייב חצי נזק מקום שהחמיר בשן ורגל דהיינו חצי‪ .‬נזק‬ ‫שהתירו לו אשת אחיו מ״מ לא התירו לו כלא קדושין ־ ועוד מאי‬
‫אינו דיןישנחמור בקרן לחייב נזק שלם )ופריך( מה לשן‪,‬ורגל‬ ‫הוכחה עושה מאמה העבריה בשלמת אזה ויבמה שתיהם‬
‫שכן הזיקן מצוי תאמר בקרן שאין הזיקו מצוי י מה עשה זה‬ ‫לאישות יקא מנסה למילף אלא זה דקה פריך מאמה העבריה‬
‫הבליע הפירכא בק״ו והחזיק הק״ו ואמר מקוס שהקל בר״ה‬ ‫מה דמיון יש לה ע ם אלו השתים שאלו שררות ונכבדות ע ם‬
‫בשן ורגל אע״ג דהזיקו מצו• החמיר בקרן אע״פ שאין הזיקו‬ ‫בעליהם • וזו שפחה עובדת * ועוד מה משיב זה תה לאמה‬
‫מנוי לחייב חצי נזק מקום שהחמיר בשן ורגל דהיזיקו מצוי‬ ‫העבריה שכן אין קנינה לשם אישות תאמר בזו שקניינה לשם‬
‫דהיינו בחני הנזק אינו דין שנחמיר בקר!‪ .‬אע״פשאין הזיקו‬ ‫הישות ואס אין קנינה לשש אישות ורצה ליעדה איך אינו נותן‬
‫מצוי לחייבו נזק שלם • רבוני דעלמא היש משפט מעוקם כזה‬ ‫לה כ ס ף אחר אלא אומר בכסף שקיבל אנין־ והלא קוא כסף של‬
‫פסיק רישא ולא ימות ואדרבא שכשנפשק ראשו יתרפא ויחיה‬ ‫ועוד מי ה א שאין בלעתו‬ ‫קנין וכריך כסף אחר לקדשה •‬
‫וא״כ דהכ׳ הוא בחנם לוחמים ע ס בעלי הק״ו כי הם נותנים‬ ‫בשעה שקונה אמה לקדשה והלאמצוה ליעדה אלא שבאים‬
‫כלי המלחמה ומתחזקיס וחס כדבריו של זה שטרף חרב של‬ ‫עיכובים באמצע • וא״כ נראה לי שלא הבין אחד להכירו ור׳‬
‫חבירו והוא הפדכא שלו א״כ כמוהו יעשו כולם יטרפו כלי זיין‬ ‫ישמעאל בעל המלות מ־ תאמין לו כי ק״ו הוא הלכה למשה‬
‫של לוחמיהם ויבליעס בתוך שלהם וי‪.‬״ת הדין עמהס לעשות‬ ‫מסיני אדרבא אינו רוצה השם זה הדין כלל ואע״פ שהוא כא‬
‫כך א״כ הא דאמרינןכפ״ק דזכחיסשחטה לשמילזרוק דמה שלא‬ ‫בקייו אין דנין אותו מדאצטריך לכתוב הן כני ישראל לא שמעו‬
‫לשמה מק״ו ומה במקום שאומר הריני שוחט חוץ לזמנו• כשר‬ ‫ואיך •שמעני פרעה ש״מ שאין דכי‪,‬־ דאם׳יד דכין א״כ יכתוב‬
‫כו׳ יפריך מה לחוץ לזמני שכן כרת וכי׳ • ואס הדין להבליע‬ ‫רחמנא בני ישראל לא שמעי וישתוק מאיך ישמעני פרעה וילמור‬
‫יבליע גם זה ויאמר ומה במקום שאומר הריני שוחט על מנת‬ ‫ק״ן‪ fk‬מרכתבו בא לאשמעיכן שאין דנין ואין חדה זו נוהגת‬ ‫מ‬
‫לאוכלה חוץ לזמנו אע״ג דאיכא כרת כו׳ ולח הבליע אלא‬ ‫בתורה ואת״ל שדניןא״כ לא נכתבו עשרה פעמים הק״ו בתורה‬
‫הסכים לדעתי‪ :‬וראה ר׳ למען קדוש ישראל שתבחר לשונם‬ ‫אבל הכוונה הוא כך‬ ‫בפירוש יבאו ג ס חלו מק״ו דבע״פ י‬
‫שאהד הוא איש חמסן או שהדין עמו • אבל האחר הוא איש‬ ‫שהאשה היא צריכה להתקדש בא׳ מג׳ דרכים והס כסף שטר‬
‫רחמן ומוותר דינו ולדברי המבליע ינצח משה לקב״ה כי משה‬ ‫ביאה שכן הדבר למעלה שהתפארה מקדש לכ״י או בכסף שהוא‬
‫‪1‬‬
‫עשה קי׳ו להפטר ומה הן בני •שר* לא שמעי אלי ואיך יקמעני‬ ‫החסל או בשטר שכותב לה הרי את מקודשת לי אי בביאה כענין‬
‫פרעה והקב״ה עשה לו פירכא מה לבני ישראל דין היא שלא‬ ‫באתי לגני אחותי כלה • אבל היבמה שאין בעלה משפיע לה‬
‫שמעו מקוצר רוח וכי׳ תאמר לפרעה כן׳ ־ והנה אחר שכורת‬ ‫רק שהיא נאתזת מכסף בעלה שהוא החסד כאשר יבא לה הנצח‬
‫משה מן השליחות יש לי כח להעמיד הק״ו ולפטור כי נראה‬ ‫או החסד שאין כאן אלא ביאה ביאת החסד או ביאת הנצח‬
‫משוס דהקב״ה פריך לו שלחו הא לא פריך לי׳ לא שלחו דאס״ד‬ ‫וע״כ מצוה בגדול תוכרח הוא הבעללכא כביתו וע״כ מצות‬
‫אף על פי שלא פריך היה שלחו אס כן אמאי פריך לי׳ ומה‬ ‫יבוס קודמת כשמניין ולא אמרו חליצה קידמת אלא בתינו‬
‫צורך אלא ע״כ אי לא פריך לי׳ לא הוי שלחו • אי הכי היה לו‬ ‫מניין • ומה שאמר אמה העבריה ייין קנינה לשם אישות הכי‬
‫למשה לבלוע הפרכא בתוך הק״ו וליפטר שהרי אין פרכא יותר‬ ‫הוא דקב״ה האציל את כנסת ישראל לאמה ילאישית בזמן שישר*‪1‬‬
‫ויאמר ומה בני ישראל אף על גב דאית להם קוצר רוח והואיל‬ ‫הס טובים היא אשה ובזמן שהם רעים היא שפחה וקניינה‬
‫ויצאו מעבדות לחירות היה להם ויראי לשמזע ולא שמעו וכי׳‬ ‫מחסר עולם הוא שנאמר אמרתי עולם הסד יבנה וא״כ הוא‬
‫ועוד ר׳ מי הוא שיראה העניניס המהופכיס האלה ילא ישחק‬ ‫כ ס ף קדושי׳ ואין צורי לכסף אחר ואותו הכסף מי נתנו אדון‬
‫ולמה שלחו השם אחרי שאמר לו משה סיבה מונעת ואם‬ ‫ור׳ ישמעאל איני יכול‬ ‫ומי התקבל חסד זהו שקיבל א‪3‬יך •‬
‫אס כן מה צורך לפריך‬ ‫הקב׳׳ה יידע האמת שאין מניעה‬ ‫•להכחיש זו המרה שהחמור לומד מן הקל והקל מן החמור שהרי‬
‫ואס היה צריך לפרוך יפריך פרכא שאינה נבלעת שלא‬ ‫העליונים צריכים למטה וש'מטה צריכים לשל עליונים מהם‬
‫י‬ ‫ישאר הכיצוח למשה ויאמר העולם חשה נצח להקכ״ה‪.‬‬ ‫וכיון שכן הוא ע״כ ההורה נוהגת בזה הדרך שאס יש לזה דין‬
‫אבל‬ ‫‪.‬‬ ‫תה שא { לזה ׳ליתד זה מזה י ומה שנכתבו עשרה פעמים ק״ו‬
‫‪,‬‬
‫א‬ ‫מג‬
‫הקמץ‬ ‫פפר‬
‫א ם עצם כשעורה שאיצר מטנ& אל© באהל הנזיר מגלה ע ל‬ ‫אגל לע לך ר ׳ שאם לא ת‪6‬מר מ נ י נ י ם האלה מ ה ה ם אהיש‬
‫מגעו ועל משאו ובידית דםשמטמא אדם באהל' אינו דןשיהא‬ ‫כמבוכה גדולה במשפטיי התורה כי אני רואה תנאים גלולים‬
‫הנזיר מגלת על מגעו ועל משאו ואמוינן שם משום דאין דדן‬ ‫שבמקום רפריך מקרא אינו רשאי להבליע כענין מה לחון‬
‫וקאמר שם איבעי׳ להו עצם כשעורה‬ ‫קל וחומר מהלכה י‬ ‫לזמנו שכן כרת וכענין הי״ו למשת שהפרכא מקרא לקוצר רוח‬
‫ורביעית ל ס וט׳ץגמדנןק״ו על הפסוק ולא על הלכה וגס אין‬ ‫ונעבור שהוא קלא אינו מבליע אותו אבל במקום שאין •פרכא‬
‫לנין משלש עשרה מדות על לנר הלכה וכן אין לכין יוכיח‬ ‫מקרא בפירוש מבליע אותו כענין מה לשן ורגל שהזיקו מצוי‬
‫מהלכה * והטונה נמקוס שנא הבח והלימוד מלמעלה ל מ ס ת‬ ‫ומ״ממאי שנא כתוב ומאי שנא שאינו כתוב לעולם פרכא הוא‬
‫ישראל אותו הלימוד עומד נסיני הוא ליי ואין שם ייתר חילוק י‬ ‫דא״כ לפי דברך תן הפרש בין ק״ו כתוב לשאינו כתוב וא״ת אין‬
‫ושאלה שכל הכוחות הסכימו נזה ולכן עליה אין להוסיף ואין‬ ‫הכי נמי הלא בתורת ק״ו הולכים כולם י א״ל בני מה שהיה לי‬
‫לגרוע שאין יכולה יותר דנר נעולס וזהו הלכה למשה מסיני'*‬ ‫לומר אמרתי בי״ג מדות שלד׳ ישמעאל ובזמן שעברתי בהם‬
‫ועול אמדו רנותינו ז״ל דאדם דן קל וחומר מעצמו והכוונה כי‬ ‫ע ם א ב י ז ״ ל אני הייתי עוסק בתוקים אמרים והשםיעזרני‬
‫י‬ ‫אינו דומה הילוך הקל והומר כשאר המדית שהרי בבוא כתפארת‬ ‫ותשמעם כי עדיין לא עברנו אפי׳ כשליש מבראשית אבל אני‬
‫השפעת הזרועות שהם קל וחומר ניתן להס הלשות לעשות כפי‬ ‫•ולע שאתה בקי בהם מאני ז״ל ובזמן שרציתי לעבור בהם ג ם‬
‫המקבלים וכן הדרך בתורתינו שאלם דן קל וחומר מעצמו *‬ ‫אני הלך לתיי ע ד וחיי שבק לכל רבנן א״ל ר׳ בן ו׳ שנים הייתי‬
‫ועוד בדכרלאחא מלינא חרא מתותי או חדא מתלת צ״להצל‬ ‫ובתענית הייתי כשעברתי באלו המדות ואבי ו״ל העמידני‬
‫השוה שנהם כאשר תמצא מ ב א קמא ובקידושין * מ ב א ק י א‬ ‫עליהם במשפט היושר * ודע באמת כי עולם השפל ניתן בדיו‬
‫שממונך ושמירתן עליך אף אניאניא כו׳ * ונפרק קמא לקדושין‬ ‫פרצו&ים לעונש ולשכר ולא לדבר אחר ט נעיץ סופו בתחלתו‬
‫כסף שטר וניאה וכי׳ * וראה והנן שק הדרך שהרי ח ס ד‬ ‫אבל הדרך הוא זה בהיות הת״ת שהוא הכתב בפרכא הוא הקושי׳‬
‫ת פ א ר ת וגצח יש להם צל השוה ברחמים פ ח ד ה ו ד‬ ‫אין מבליעין אותו אלא מניחין אותו לדין שנאמר ארדה נא‬
‫ו ע ט ר ה יש להם צר השוה נ ד ן י י ס ו ר ינאכאף אף אני‬ ‫ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואס לא אדעה ולכן כל‬
‫אביא יסוד אם לרחמים אס לדין שהיסוד איט כתפארת וכנצת‬ ‫שרכא הכתובה ק ר א פועלת להדום הק״ו בין כתוב הק״ו בין‬
‫נלחמים וגם אינו כהוד וכענולה נלין ואע״פ שנאמר לפניו‬ ‫שאינו כתוב הק״ו ולכן לא עמל הק״י של משה ט הפלכא כתובה‬
‫ילך דבל ולכן הוא נא נמשפט הזה אף אכיאביא י ס ו ד וכן‬ ‫והק״ו של משה כפרך ואין בדבריו כלום אגל פלכא שאינו כתוב‬
‫הדבר נ ר ר ט התורה וע*ב בתרי או בתלת נאמל לין הצד השוה‬ ‫מבליעין אותו כי הלין באמן ההול והמלות שלמעלה מבליעין‬
‫שנהן ואף אני אניא ״ ועוד בענין קל וחומר פרכינן פרכאאף‬ ‫אותו הלין וכן משפט התולה ג״כ • ועיל יש ק״ו אחל חלא‬
‫על ג‪ 3‬דלא איתא מה לאשה שכן אינו נמילה זזה הדבר לא‬ ‫מתלתי והוא ק״ו ממקומו ומה נמקים שלא השוה קרבן לקרבן‬
‫לאי‬ ‫היהולאנכרא כי איך תהיה כמילה כי אין לה מעור •‬ ‫השוה מעשים למעשים דשנו פלכא מה להנך שכן נכנסין‬
‫אמרת נשלמא שהיה לה מעור והיתה פטורה שפיר קפרטת אלא‬ ‫לפני ולפנים וכו׳ וכיוצא בזה בפרק איזהו מקימן ?ל זבחים •‬
‫השתא שאין לה מעור האיך תפרוך ממנה אלא הלין הוא כך כי‬ ‫ומה כן צאן שלא קבע לו כהן קבע לו צפון וכו׳ ופריך מה לבן‬
‫העטלה אינו נמילה ואפ״ה יש לה קושי ממלת הרין הקשה א״כ‬ ‫ועוד יש ק״ו אי אמדנן דיו היכא למיפרך ק״ו והוא‬ ‫צאן *‬
‫אף על גב לליתא פלכא ט א י ועול יש קל וחומר בן ק״ו וק‬ ‫מחלוקת לר׳ טרפון ולבנן לל׳ שלפון אמל לא אמלינן דיו ורבנן‬
‫נ ט של ק״ו כי אחל מלמל נקל וחומר ולקה לין לעצתי נותן‬ ‫ס ב ד אמדנן לץ אפילו ט כ א למיפוך ק״ו והוא בסיף פרק‬
‫אותו הלין לאהל מק״ו וזהו ק״ו בן ק״ו י וכן הלין שהתפאות‬ ‫ניצל הלגל אבל היכא ללא מפלך ק״ו לכ״ע אמלינן ליו • ואני‬
‫נאצל מהזלועות שהוא קל וחומל וע״כ נקלא שמיס אש ומיס‬ ‫לואה שאפילו היכא ללא מפלך ק״ו איתא פלוגתא שהלי מ ב א‬
‫והאציל היסול בזה הלין ייעול קל וחומל לא עבדיכן של ל מ ג‬ ‫מציעא פ׳ השואל נלאה שיש תנא שסובל ללא אמלינן ליו אפי׳‬
‫נדרננן וכ״ש דרבנן כלאולייתא כלאמרינן בפרק ג׳ מ מ ס כ ת‬ ‫היכא ללא מ פ ר ך הק״ו לקאמל התם הניחא למ״ל ללית ליה‬
‫ידים וחכמים אומרים אי! שני עושה שני י א״ל והלא כל כתבי‬ ‫דיו ואותו ק״ו גדלא מפרך הוא אלא ע״כ איני יכול לומל לבל‬
‫הקולש שניות הס ומטמאין את הילים י א״ל אין דני! דנרי‬ ‫אחר רק שנחלקו התנאים בק״ו דלא מפרך דחד תנא אומר‬
‫תורה מ ד כ ד סופרי׳ ולא ר נ ד סופרים מלנלי תולה ולא מלנלי‬ ‫לכ״ע אמרינן דיו וחד אמר אפי׳ בזה הק״ו אית דפליג ואומר‬
‫סופרים כך תוכיח כפלקקמי! לשכת גני י״ח לנר שגזרו בו‬ ‫לאאמרינן דיו יא״כ ההיא דב״ק הוא למ״ד דכ״ע אית להו‬
‫ניוס * וזהי קשה מאל כי נהי שלכד תולה מלכד סופליס אין‬ ‫דיו היכא דלא מיפריך ק״ו זהו תיקון לענין העיון אבל צריכין‬
‫דנין שאין הגלול נתלה נקטן אלא ל נ ר סופרים מלנלי תורה‬ ‫אנו לדעת מהו משפט דיו * ודע והנן שהעטרה נאה מן ה ד ן‬
‫אמא׳ לא והלא קטן נתלה כגדול י אלא הכוונה היא כן שהקל‬ ‫וע״כ נקראת אשה מלשין אש ידיה להיותה כנדון שהנדון הוא‬
‫וחומר הוא נא נדרך‪ .‬אצילות וכיון שיכן הוא א״כ אין נאצלת‬ ‫הפחד והוא הדין והנא מן הדין הוא העטרה והנה הפחד הוא‬
‫האצילות אלא עד העטרה ולכן אין לדון דנרי סופרים מדנרי‬ ‫הדין הקשה והבינה דנה את העולם באותו דין הקשה ונא מנול‬
‫תורה נ ד ן קל וחומר שדנרי סיפריס היא העטרה הורה שנע״ס‬ ‫לעולם ע ד שעשתה ברית ע ם העולם שלא לדונם באותו הדין‬
‫ולא ראתה מלין הק״ו אלא מהדן לכדו וע״כ אין לה דין תורת‬ ‫ז ה נ ה אותו הלין הוא בכלל השבועה וגם הלץ הרפה דיו להיו׳‬
‫קל וחומר וגם דברי סופרים מ ל נ ר ס ו פ ל י ם אין ללון שנראה‬ ‫מ ר ו ן שלא להתרינ העולם ולכן ככ״מ שיבא הק״ו אין לשנות‬
‫תוספת אצילות ואדרכא אמר לעולמו לי י ולא דנר׳ תורה‬ ‫ל ע הזה שלעולם אומר דיו והאומר אין אומדס ליו אף נזה‬
‫מ ד נ ד סופרים שהדנר מהופך והמשפט הזה דווקא כדק קל‬ ‫הק״ו היא אומר וכי הנא מן הדין שהוא העטרה מעצמה‬
‫וחומר • ועוד ק״ו דאיכא למימר הכי ואיכא למימר הכי ת ק ו‬ ‫פועלת דק ניטלת רשז׳ופועלת וכיוןשכןהוא א״כ איך תאמר דיו‬
‫כלחדאאחכתי׳ • והכוונה הוא כך כשעולס הוא נשוה שאין‬ ‫ואם הגוזר יגזור ש״ו דין קשה יפול יותר לומר ד ו ו ט נ א למפרך‬
‫מכריעין לא הזכיות ולא העונות אז תונע הדץ יהונע הזכות‬ ‫הק״ו נמי פליגא לד׳ טרפון אומר הואיל ו מ פ ע ומוסיף קושי׳‬
‫& הזרועות ואומר להם הבינה כל אחד •עמוד במקומו יהקנ״ה‬ ‫לבא מן הלין ונתבטל הבא מן הלין מצל הקושי׳ יא״כ אין‬
‫י‬ ‫משפיע הרחמים דרך הצינור האמצעי ומרחם על העולם‬ ‫כאן דיו • ורבנן אומלים אפ״ה משפטו כמשפט הק״ו ללא‬
‫ועוד בדין ק״ו יש היכא דאתי׳חדא מתרתי פעמים בכולא דינא‬ ‫ועול בעכץ קל וחומד ובענין תוכיח‬ ‫מיפרך ואמרינן ליו •‬
‫מחמת שיש פרכא בשני מלמדן שיש באחד משא״כ בחררו ויש‬ ‫יש קנאי אחר דאין מ י ן ק״ו מהלכה והוא שאמרו רז״ל במסכת‬
‫‪,‬‬
‫לאשי כסלגא דיכא • והאמת כייס ק״ו לאיכא למיתר הכי‬ ‫כזד מ ר ? ז׳ פרק כהן גלול נמשכת ל״ע לנתי לשני ל״א מס‬
‫ואיכא‬
‫פו‬ ‫הקנה‬ ‫ספר‬
‫באות מצה לא תעשה כלל ולא תאפה פרט אין בכלל אלא מה‬ ‫ואיכא למיתר הכי י ולא אמרינן תיקו כל תר אדוכתיה!תמצאנו‬
‫שבפרט אפייה אין מידי אהלינא לא א״ר אפוטריקי מהוס לה״ל‬ ‫בפ״ק דחולין גבי תורים ובני יונה דקאמר ויהיו בני יונה כשרי׳‬
‫כלל ופרט התריחקיס ואין דכין אותו בכלל ופרט ־ ודבר תימא‬ ‫כי‬ ‫מק״ו ועוד ק דינים מחולקים בק״ו מ״מ אלה ה ם העקר‬
‫הוא נח״ל דניןאמאי נתרחקו אלא ע׳׳כ איןדנין אבל כיונתי הוא‬ ‫אלו מאלו נאחזים י‬
‫כד שלא תחמר יחרי שנסתלק עלת העלית מן הכלל יש לכלל‬ ‫מ ג ז ר ה ש ו ר ‪ ,‬הוא שנאמר בשומר שכר אם לא שלח ידו‬
‫שוס כת מצ״ע לכן אמר אפ״ה שנתרחק ונסתלק רחמיו איןגכלל‬ ‫במלאכת רעהו ונאמר בשומר חנם אס לא‬
‫אלת מה שבפרט ולמי׳ד אין דנין סבר כי לעולס לאיטעה אדם‬ ‫שלח •דו במלאכת רעהו מה שומר שכר אס לא שלח ידו פטר‬
‫לומר כזה ולכן הואיל והפסיקן כדי שלא יהא נידון בכלל ופרט‬ ‫את היורשים אף שומר ה נ ם ‪ :‬וראה והבן שאין לך מרה למעלה‬
‫וכל המרות האלו שבעלי התלמוד מתנהגין בהס כל אחד יבא‬ ‫שאינו נותן לחברתה דין או רחמים מ״מ אם לא שתמצא המלות‬
‫במקומו בביאור גדול בע״ה כי עליהס אמר הכתיב ואכלו את‬ ‫»תירות שלא הוצרכו אז להם זה הדרך שאס הוצרכו אין דנין‬
‫חלב הארץ וזהו שנקראים חלב ויין שהיין אין לו הקומה רק מן‬ ‫שבזמן שהגזירות למעלה הם הספירות המבקשים חיים לעצמם‬
‫החלב ויין ע ס החלב חתהברין זהו שנא׳ כי טובים דודיך מיין‬ ‫תחלה כענין העניים והאביונים מבקשים מיס ואין י וכשבא‬
‫ונקרא׳׳ יום ולילה • והנה היום הזה הוא תפארת ישראל ובתוכו‬ ‫לעצמם לבד ואין להם מה ליתן כ• אם יאנלנו ויחיה או יזרענו‬
‫יוס אחד הוא יסוד שנעלם יי״ס יוי׳ס והוא יו״ד ו״ו מ״ס הלי‬ ‫)ימות אבל כשהשפע הוא במילוי אז קרינן בהו אפטי׳ מופנה‬
‫כעלם יו׳׳ס ׳ו״ס ־ ועוד שני שמות נגדיים הרנה מאד אין‬ ‫כלימר לפנותו ילתתז לחבירו וע״כ היו מדקדקים למצוא מלית‬
‫צורך להזכירם שכולם יבואו במקומם כל אחר ואחד כמשפטו‬ ‫מיותרות ללמוד מהם הג״ש * כההיא דפ״ק דשבועותאקרא אני‬
‫ושמות רבים מהם נגדיים בד״ו פרצופים ומהם שויס בכולם‬ ‫חיה בהמה למה נא׳ קרי עלי׳ ר׳ דולה מיס מבארות עמוקות‬
‫שכל שם שתמצא באחד תמצא בכולם והניד לך חלק ולא כולם‬ ‫שלא למד מרבותיו איזה מלה מיותרת לג״ש והוא דקדק מעצתו‬
‫שמו״תהשיי״סיוהטע׳שאיןלהסשסקבתכי כעוןסופו בהתלתו‬ ‫וע״כ היה משבחו י וכן בכמה מקומות בתלמוד דפריך נגמור‬
‫והכל אחד * ורשה והבןכי המד׳שניה נק׳חכמ״הומדה האחרונ׳‬
‫חיבה פלוני מפלוניתכההואדפ״קדמחות ולגמר עין מעינו‬
‫נק׳ חנמ״ה אנא שזו תכמת אלהיס וזו חכמת שלמה * וראה‬
‫והוא מנסה לראות אם הוא מופנה ולכן אין ארס דן גזרה שוה‬
‫והבןשלא יאמר לחכמ׳ שלמה קום בחולת יש‪0‬י אם לא שיתחברו‬
‫מעצמי • אס לא שקבלה מרבותיו ורבותיו מרבותיהם ־ פן יבא‬
‫שניהם חכמה בחכמה שכן שניהם עוליס קו״ס וחכמת אלהים‬
‫לעשות שלא כמשפט ויגזול העני ויפנה את שאינו פנוי משא״כ‬
‫הוא כח ההפ־׳רת הנקרא הוי׳ • הלא חראה שכן הוא שהרי‬
‫ועוד בג״ש עין מעין‬ ‫ךק״ו שאדם דן מעצמי כאשר אמרנו י‬
‫חכמה הוא בגי׳ כ״ח יו״ר ה״א ‪$‬״ו ה״א והכמה האחרונה הוא‬
‫לנין שצריכין להיות המלות שוות שכן הדין למעלה שהנצח הוא‬
‫כח החרס הגשמי שכןחכחה הוא כ״ח אדם ועל חכמה אהרונ׳‬
‫צינור הרהמי׳והוא דומה בדומה וע״כ רחמים עוברי' לרך שם‬
‫נא׳ וה׳ נתן חכמה לשלמה כי אמר הואיל ושמך כשמי אחן לך‬
‫כי לומה בדומה הוצך ולפעמים תמצא ג״ש אע״פ שאינו דומה‬
‫את בתי שהיסוד הוא השלום ונותן לו הה׳ להוציא פעולותיו‬
‫בלומה במבטא הואיל והוא לומה בפירוש והוא שאלז״ל ושב‬
‫והה׳ היא העטר״ה בת אברהם ונתנה לשלום הוא היסוד וזהו‬
‫הכהן יבא הכהן זהו שיבה וזהו ביאה • יא״כ היכא לאיכא שני‬
‫שנקרא שלמה שלם ה׳ ותלת וה׳ ה ס הזרועות וגס מלת י״ה‬
‫גזירות שוות ולא השרן אהדדי אלא שי וין בפירוש אע״גללא‬
‫רומז בשניהם שחכמת אלהיס נקרא י״ה וחכמת שלמה נק׳ י״ה‬
‫למי לי׳ ילפי׳ כמו ישב הכהן ובא הכהן י אבל היכא דסתרן‬
‫אלא י״ה של יהו״ה רומז בחכמת אלהים יי״ה שבשם אהי״ה‬
‫א ה ל ך לא ילפי׳ אלא בללמי ליה והכוונה שאין שינוי המבטא‬
‫רומז בעטרה כי יהו״ה ראשון ואהי״ה‪-‬שני לו והסיחןראש יהו״ה‬
‫מעכב שכן הרבר למעלה י שאין הנצח ע ם החסל שוויי במבטא‬
‫י״ה ראש בראש הוא חכמת אלהים וסיף בסיף היא אהי״ה‬
‫זבפילושס שוין להאי רחמים והאי רחמים ולפעמים תמצא ג״ש‬
‫העטרה ומאחר שכן א״כ זו נקראת יהוה וזי נקראת יהו״ה שכן‬
‫שהיא בספק אצלם שקבלו ללמוד דבר אחר חחבירו ולא‬
‫י״ה במילואו יו״ד ה״א הוא יהו״ה י ואל שהמה שכןאמר דניאל‬
‫קבלי מאיזה דבר נלמד הג״ש כדאיחא בפ׳ אלו נערות דקאמר‬
‫לקץ הימין להורות על הענין וכמו ששתיהן רומזים בשם י׳׳ה‬
‫אשר במילואו מורה רחמים יהו׳׳ה כןשהיקרומזי׳בדיןשזו נקרא׳‬ ‫אימא‬ ‫מאי קחזית לאשר לא אורשה לג״ש ובהולה למעוטי בעולה‬
‫צדק וזו ציד״ק וגס היסוד נק׳ צדק הוי׳ שנא׳ צדק צדק תרדוף‬ ‫ונתגרשה‬ ‫בתולה לג״ש יאשר לא אורשה פרט לנערה שנתארסה‬
‫ואמר לי אבי ו״ל הצדק הראשון לעטרה והצדק השני ליכוד‬ ‫קבלי‬ ‫לא‬ ‫אבל‬ ‫משמע שקבלו כך מרבם ג״ש ללמי; מפתה מאונם‬
‫שהיסוד אינו כמו התפארת שהת״ת נוטה לרחמים והיסוד נוטה‬ ‫מאיזה תיבה ילפ• לה הג״ש דא״כ שאיני כך מאי פריך והא אין‬
‫לצד הדין שנא׳ לפניו ילך דבר ג ס שיים בשם תרומה שחכמת‬ ‫לא‬ ‫אדם דן ג״ש מעצמו אלא א״כ קבלו מרבו אלא ודאי מדפריך‬
‫אלהיס נק׳תרומה גדיליבעבזר שאין לה שיעור מן התורה וע״כ‬ ‫מ״דג״ש‬ ‫קבלו מאיזה תיבה ועוד אית׳ פלזגתא בהמפלת איכא‬
‫ארז״ל חטה אחת פוטרת את כל הכרי כי לא יוכל האדם לשערה‬ ‫שאין מופנה כל עיקל אין למילין הימנה כל עקר • ומופנה מצד‬
‫ולהשיגת מצד מעלתה ודקותה • יגס חכמת שלמה נק׳ תרומה‬ ‫אחל למילין ומשיבין י ומופנה מ‪3‬׳ צללין למילין ואין משיבין‬
‫והשיעור שארז״ל היא בתרומיאחרונה שהרי החכמים והנביאים‬ ‫צולך‬ ‫ויש לרכיס הרנה לג״ש וכולם נמשכין אחר אלו ואין‬
‫מתבוננים בה וארז׳ילתרי ממאה שחכמה עלאה שניה‬ ‫‪:‬‬ ‫להזכירם כי כל אחר יאמר במקומי כעז״ה כלץ וכהלכה‬
‫לכתר אשר ממנה הק׳ ברכות נובעות וחכמה תתאה שניה לה‬ ‫כ ל ל ו פ ר ט הוא שנאמר מן הבהמה כלל מן הבקר ומן‬
‫אשר שם הק׳ ברכות נשלמו • ולכן חדי ממאה בזו ובזו ומה‬ ‫הצאן פרט * כלל ופרט אין בכלל אלא מה‬
‫שארז״ל עין רעה אחד מם׳ הוא מלמטה למעלה שיבא בפחד •‬ ‫הוא‬ ‫שבפרט בקר וצאן אין מירי אחרינא לא י וראה והבן שכלל‬
‫וכל אחד כלול מעשר י וכשמוציא אחד מששים פגע בפחד‬ ‫העשר• ופרט הוא עלתהעלת זאע״פשהעשל אחיזתם משם‬
‫אשר הוא מדה רעה בינוני אחד מנ׳ שאינה לא טובה ולא רעה‬ ‫מ״מ פרט הוא אצלם אצל ענין השגה ואין בכלל שהוא העשר‬
‫אלא בינונית ממטה למעלה וקא פגע בקו האמצעי הוא תפארת‬ ‫ובהיותו‬ ‫אלא מה ש‪3‬פרט שאם לא יחן להם מה להם לעשות דבר‬
‫שהוא מכריע בין טוב לרע והיא ספירה חמשית וכ״א כליל מי׳‬ ‫המלך על הפרד״ס מי יוכל להכנס שם גם מי יוכל לומר על‬
‫היינו אחד מ ל • עין יפה אחד מארבעיס וקא פגע בנצח צינור‬ ‫הפלט ל‪3‬ר ממה שהוא ־ ייש כלל ופרט המרוחקים זה מזה ואין‬
‫החסד ממטה למעלה והוא רחמים שאיןדיךוררדרך שם ־ יעיד‬ ‫דנין ש‪3‬פ׳ בכות כותים אמרו ותהי נלתה עליו כלל וכל המשכ‪3‬‬
‫נק׳ ה׳ אתרונה תרומה להעיד עליה שהתרומה עילאה הוא‬ ‫פלט אין בכלל אלא מה שבפדט משכב ומושב אין מידי אחדינ׳‬
‫כת״רי״השהרייתרמ״היעולה כתרי״ה ויתר יו״ד להורות ע ל‬ ‫לא אמר אבי• וטמא ז׳ ימים הפסיק הענין והוי לי׳ כלל ופלט‬
‫החלוחקיס ואין לנין רבא א׳ לעולם לנין • ונפ׳ כל המנחות‬
‫העשר‬ ‫ב‬ ‫ג מ‬
‫הקנה‬
‫והעטרה תורה שבע״פ‪ :‬וראה והנן שתורה שבע״פ א׳יארשאי‬ ‫העשר או כתר יו״ר ה׳ והכוונה כתר העטרה היא חכמה עלאה‬
‫(‪,‬‬
‫לכותבו דא כ עשית שתי תורו׳שבכת׳ויעלה נרעחן לקהת אותה‬ ‫שהרי האס מכתרת הבת וגס שיים בשם ראשית שתכמת אלהים‬
‫בעצמה ואז עשית הריסה בעולם ולכן אל תכתבהו והומר לך‬ ‫היא ראשית הכל הוא שנא׳ בראשית ברא • וחכמת שלמה ראשית‬
‫כלל אחל ורע כי תכננת אלהיס נקרא ארץ וה׳ אחרונה נקראת‬ ‫למה שלמטה ממנה שכן דרכה מושכת מלמעלה ומשפעת‬
‫ארץ וזהו המחלוקת שנחלקו‪ .‬לחל אמר‪ .‬שנרם כבלאת החלה וחר‬ ‫למטה להחיותם ולקיימם ולכן תרומה גדולה הוא קודם‬
‫אמר אל! נבראת תחלה מ״ר האיז כנראת תחלה י הכוונה יעיל‬ ‫למעשרות ט המעשר באחרונה וראשית חכמת יראת ה׳ כלומר‬
‫חכמת אלהים ואמר כי תחלת המחשבה היא העקר • והכתוב‬ ‫מן העטרה שהוא חכמה קודם לה יראת ה׳ שהוא הכתר וחכמא‬
‫צועק י״י בחכמה יסר ארץ• ואה״כ כתיב כונן שמיס בתבונה •‬ ‫*והים וחכמה תתאה נובלת מהכמה עילאה ואין שוס הסתכלית‬
‫והאומר שמיס נבראו תחלה כוונתו כי סוף המעשה הוא העקר‬ ‫אלא בתכמ‪ :‬תתאת והוא כלולה מל״ב נתיבות חכינה עילאה *‬
‫והכוונהבכחהיו שניהםובפועל קרם השמי׳ ואין כאן קלימת‬ ‫ומלת ראשית באי״ק עולה א״י שכולל כל העשר מא׳ ועד י׳ ג ם‬
‫זמן חלילה ולא פליגי הלא על העקר מ״מ החכמה היא ארץ‬ ‫שניהם שוים בשם בכ״ר השניה הוא הכמה עילאה‪ .‬נקר׳ בכ״ר‬
‫לכתר להבינה לחכמה וכן‪.‬כולם וכן שירם לשמים וכסא לכסא‬ ‫והכמה תתאה נקרא' בכ״ר י וראה באמת שכן הוא שהרי הי׳‬
‫ואין לפרכס בזה ט‪ .‬יש שמית השויס רבות ובמקומו יבא כ״א‬ ‫שהיא בראש יהו״ה רומז בחכמה עילאה וגס השניה שהיא כלולה‬
‫בע״ה ־־ ולאה ג מ ה סודות נעלמות בתול‪/‬׳נו הקלושה הטהורה‬ ‫גל״ב נתיבות חכמהינק׳ ג ‪ 0‬היא בכ״ר שאחרי שהיא מוציאה‬
‫והנקייה והיה מן הלין שיהיו ישראל כתלאכי‪-‬עליון כשהיו‬ ‫כל ענייני החכמה עילאה מן הכת אל הפועלי א״כ צריכה‬
‫נזהלין ומדקדקים היו מעולים וחוקים יותר מן המלאכים אבל‬ ‫להקדא בשם שולחה שכןשלוהו של אד׳כמותו ובכ״ר לבנ״ר דורש‬
‫בזמן שנמצאים בעלי הגאיה ומתנאים בתורה ומוליכים אותה‬ ‫מראשית השנה ער אאדת השנה שכן כתיב ג ס אני בכר אתנהו‬
‫אחרי גאוןזם נהרבו ג ס הפריצים בסנהס כי בעינינו יש לנו‬ ‫שהעטרה נקראת אני ואומרת הכמת אל‪:‬ים הנקרא בכיר ג ם‬
‫לדעת אחרי שהשס האצילנו ממקום קלוש ‪,‬וטהור י ונתן לנו י‬ ‫המדה הנקראת אני משפעת עליה רחמים להיות ג ם הוא בכ״ר‬
‫תורתו הקרושה • ובחר בנו משבעים אומות ועשאנו ע ם סגולה ־‬ ‫לעולם השפל ולהשפיע להם ‪ :‬וראה והבן שמלת בכר עולה‬
‫כענין והייחס לי סגולה א״כ'בעלי חטאים בעלי אשמיה בעלי י‬ ‫אי״ק אי״ק לכלול הכתר הנק׳ אי״ק ולכלול ג ם ה׳ אחרונה‬
‫גזל לובך רוט בעלי עונות בעלי קשעיס קשי עורףכעלי רשע‬ ‫הנקרא אי״ק ג ס שיים בשם אמונה שזו אמונה וזו *מינה והוא‬
‫בעלי‪ .‬לש״ה עזי פנים • אין פיהם כלבם מהם ביעלי גוית‬ ‫מלשון אמן ואמן י מלשון אומן שזה אומן בעליונים וזה אותן‬
‫) ה ם‬ ‫מהם בעליעביהת מהם גנבים מהם עושים הרבה‪ .‬נ‬ ‫בתחתונים י ומסתמא‪.‬העונה אמן מידיד הברכה מאומן לאומן‬
‫עושיס מעט י מפני מה נמצאים בישראל רע לך באמה שבעלי י‬ ‫ומברך עד העולם אלא שהמברך צריך לכללה במלת העולם‬
‫התלמיד הלומליס במשניות ובתלמור אשר ניתן בסיני ואין שום •‬ ‫כרי שיהיה שכרו גדול מהעונה אמן שהמברך בזו הכוונה שכרו‬
‫לבר רק מהם י ואחר שלמדו ונשאו ונתנגברבר אינס שבים‬ ‫מריבה שעילה בכתר ויורד מ א ו מ ן י אבל כשאיני מטין לכוללה‬
‫להשיג אמיתתס לעשות ההורה בללכיה כמשפטה * אבל ה ם ‪.‬‬ ‫במלת העילס אע״פ שעול׳ עד הכתר גדיל העונה אמן יותר‬
‫מתגאים ומתפארים על תוך האתרוג שהוא חמוץ ואינס'ירעים ‪,‬‬ ‫שה׳ אחרונה מבקשת שלום'בעלה אבל השני׳ עליה נאמר‬
‫שהחמץ ‪.‬מקהה את השיניס והרפואה הוא קליפת האתרוג‬ ‫בראשית ברא אלהיס ואחר שבאתי בזה א״כ אמור‪ .‬לי ר׳ מפני‬
‫שהוא מחזיק החומץ ועמו החמץ ערב ומניחין אותו ואז הולכין‬ ‫מה אחר שאמר דוד המלך ע״ה ברוך י״׳ לעולם אמר אמן ואמן‬
‫בדרכי ההורה שלא כמשפט ואינם מדקדקים בגיטין שלהם אשר‬ ‫ז>‬
‫ולמה לא אמרו משה כשאמר' ׳י ימלוך לעילם ועד ולמה כפלו‬
‫השטנה מורדת עליו דמעות וגם א‪:‬נס מדקדקים בחליטת ולא י‬ ‫ו ג ס למה הוסיף הו׳ וכי לא ד־ לייצר אמן אמן א״ל בני כמה‬
‫בשים דין מדיני תורה י וכפי הדינים המעזותי׳ כן באות נפשות י‬ ‫פעמים אמרתי לך אין לי פנאי ולכן אמיר והשס יעזרךא״ל ר׳‬
‫מעייתיס מדה כנגד מדיה ומתערבין אלו ביולי בחייהן ובמותם‬ ‫ד ע לך כי בזה הדבר הוצרך אבי זי׳ל לשאול מקמי קב״ה ואז‬
‫לא נפרדו‪:‬מתחלפין כ ד ן בני חלוף אלו באלו עדסיכא א ל י נ ו ׳‬ ‫הייתי בן המש שנים ־ שבא אליו אליהו ז״ל ואמר ברוך ׳״י‬
‫ז״ל והוא יטהר אה ה כ ל ; כי הוא יודע דרכי התורה מי גרס כל‬ ‫בעבור שהזכיר השם‬ ‫לעולם צריך לומר אחריו אמן ואמן י‬
‫זה לאו בני תורה המהללים אותה אבל החוזרים אחרי התלמיד‬ ‫וברכה ולא הזכיר את״ה שהוא בחכמה עי׳כ במלת אמן כוללה‬
‫לדעת אישם על דרך תמיהתם עליהם אמר משה וזאת הברכה ‪.‬‬ ‫ולאדי באמן אחד שמי שאומר שאמן אמד כולל שני אמנים אינו‬
‫אשר ברך אותם׳ ואין זל' י‪, .‬אלא אשה שנא׳ לזאת יקרא אשה ‪.‬‬ ‫כן רק בעבור שמזכיר אתה הרומז בחכמה הנקרא אמ״ן עונה‬
‫ולשון אשה מלשון‪ .‬א״ש שאסמ־תדלין בחורה ויודעים אורחות י‬ ‫אחריי אמן ־ אותו אמן מורת כאלו מושך מאתה וער אמן דהיינו‬
‫הקב״ה ימקדשיםאת עצמם בקדושה ובטהרה דקב״ה ומהכץ• ׳‬ ‫מאמן לאמן י אבל היכא שאינו מזכיר אתה צריך להזכיר שני‬
‫קדושה בכולם י אז מושכים רוח קדושה מלמעלה ובניהם כולם •‬ ‫אמנים ותוספות הו׳ שאומר ואמן בעבור שלא הזכיר מלך שהיא‬
‫זכאיין וטהזרין ונקי‪:‬ם ונקראים בני המלך בני הקדוש בניס אתם‬ ‫‪-‬רומז בו׳ שכולל י׳ קצוות י ומה שאמר לעולם אני אומר שהוא‬
‫לה׳ אלהיכם י ואס לאי שולחים להם נפש תבלי טהרה כ׳ הוא‬ ‫בחסד שהרי לא הזכיר חסד וא״כהכל צריך• וכל היצא שאינו‬
‫לא טהור ולס עזי פנים בעלי מריבה בעלי רכילות ומתערבים‬ ‫מזכיר ברכ׳איןשם עניות אמןכי האמן‪ .‬אחר הברכ׳נמשך וטון‬
‫הטובים והרעים כ׳ בשטנה אהה‪.‬נמצאים ואינם נפרדים אלו‬ ‫שהדבר כן א״כ צריך לענית אמ! ואמן י אחר ברוך י״י לעולם‬
‫מאלו בחייהם ובמיהם' כדין‪.‬בני חלוף‪ .‬י• להו לרשיעייא דכולהי ‪.‬‬ ‫להשלים ברכתם וגם השומע צריך לעטת אמ‪ :‬ואמן לעזיר את‬
‫הציפין בעובדייהו׳ ובעבור זה ירית לבנייהו חציפא מסטרא‬ ‫המברך שאם לא ענה אתן יאמן גורם להארץ העליונה‪.‬להיות‬
‫דמסאבא הוא שנא׳ ונטמתס בסאתאלאסתאבא מסאבין ליה‬ ‫בעייפות וע״כ יפול ג ם היא לאבדון ‪5‬נקרא תחתית שאינו עולה י‬
‫יעזוב איש את אביו ואת אמו ‪.‬ודבק באשתו והיו ־‬ ‫ע ל כן‬ ‫משם לעולם והוא הוא שנאברמכולהי עלמין וכל כך למה‬
‫לבשר אחד‪ :‬א״ל ר׳ האי איש מאן הוא• א״ל‪,‬‬ ‫נעבור שלא השיב אמן יאמן י וראה מלת אמן עילה היי' ואדני‬
‫בני הואיל ושמעתי דבריך הם טובים ונעימים תשלים הפרשה • י‬ ‫ותביא הרחמי׳ לכנות את הדין וע״י מי מהברך האמן ע״י ט״ת‬
‫ותמצא הן בעיני ה׳ ואדבר ג ס אני איל ר׳ אמר לי אבי ז״ל‬ ‫שנים שנים באו אל נח שהט׳ ביסיריהת׳ עולה שנים הלא‬
‫דהאי איש הוא תפארה ישראל שעליי נאמר‪ ,‬ה׳ אישטלחמה ״•‬ ‫חראהשכןהוא שהרי אמןמתחל׳בא״ת ב״ש באיתיי׳טי״ת ופרושי‬
‫אביו ואמו אבעית אימא חכמה ובינה ואבע״אחסד ופתדודבק ־‬ ‫שהוא היסוד מתברך מן הי׳ שהוא החכמה ואתן שהוא כנסת‬
‫באשתו היא השכינה שהוא כלולה מן הכל ומלת‪ .‬ודבק ד ב י ק ו ת ‪-‬‬ ‫ישראל מתברכת מט׳ • וגם ההכמה והתפארת ועטרה נקראים‬
‫השפע באחרוני י ומלת יעזוב כלומר ישים כל השגחתי להשפיע •‬ ‫״‬ ‫מילה אלאישהחכמה תורה קדומה ותפארת תורה שבכתב‬
‫‪f‬‬
‫פז‬ ‫הקנה‬ ‫ספר‬
‫משנה ד ן מ״מ כשהוא יום שהיא רחמיס מאי איכא לנרמר א״כ‬ ‫לה והכוונה היא כ׳ המסד נאחז בחכמה וע״כ האי אב יהאי אב‬
‫האשה יש לה צדדי! ופונה אני לצד הרח מיס ומחייבה לכן המר‬ ‫והפחד נאחז בבינה וע״כ האי אם והאי אס וע״כ אמר את אביו‬
‫אותו * ולפדותו ראשה פטירה מנין דכחיב כל בכר בניך תפדה‬ ‫<את אמו ולא אמר הביו ואמו לרבית אב לאב ואס לאס י ואין‬
‫איהו תייב ואיה׳ פטורה לכשיעוכל בכר ארס ‪:‬בניך תפדה ולא‬ ‫נימי יאמר את אתר ונרבה שניהם שאס יאמר את לגבי אב‬
‫בבנותיך וכל שמצווה לפדות! מצוה לפדות את עצמו זכל שאינו‬ ‫ירבה בדומה וכן הדבר באס מ״מ הו׳ של ואת אינו צריך‬
‫מצווה לפדותו אינו תצווה לפדות א״ע וכל מי שאינו תצווה‬ ‫לכאורה ואדרבא יש לו צורך גדול כי נהי שהבעל עזב אביו‬
‫לפדית את עצמי איני מצויה לפדות את אהריס • בכר זה למי‬ ‫מצד דרחים את אשתי משך הו׳ הוא דבק ע ס אמו וכיון דדבק‬
‫היא וודאי שלכהן זכה; מאן הוי הסד עולם א״כ בכר לנחלה‬ ‫ע ם אמו דבק ג ס ע ם אב ו זהו ו״את ואין עזיבה זו עזיבה ממש‬
‫הוא של חכמת הלהיס ־ ופטר רחם הוא בכר הרומז בעטרה‬ ‫הלילה וחלילה דאי׳כ אש נשא אפה יפטור מכיבוד אב ואם‬
‫זה נוטל פי שנים כי הבכר של נחלה היא של חכמה והחכמה‬ ‫ויניחם לגמרי ואין הדבר כן אלא מכבד אביו ואמו ומשגיח‬
‫למי הוא לכתר עליון א״כ נוטל פי שנים נגד כתר וחכמה‬ ‫באשתי ולבז כשלימות עמה שבזה חפצים החב ואם שחי שם את‬
‫ופטר רתם הוא העטרה שהוא בכר לעולם הגשמי למי הוא‬ ‫האדם לשמור את אשתו לאו האב והאם הוא שנאמר ויניחהו בגן‬
‫להחסד ומחסד עד היסוד עד ולא עד בכלל כמה הם ה׳ ולכן‬ ‫עדן לעבדה ולשמרה ואיך יעזוב אבץ ואמו וישים כל השגחתו‬
‫פודהו בה׳ סלעים ואומר שם הוא לפדות ובנו לפדות הוא קודם‬ ‫באשתו אביו ואמו מאי עבדי ליה הא אס למולו האב חייב לנטל‬
‫לבני ר׳ יהודא אומר בנו קודם שזה מציתו על אביו וזה מצות‬ ‫ואס לפדותו האב חייג׳ לפדותו ואס ללמדו תורה האב הי־ב‬
‫בנו עליו • אמר ר׳ ירמיה הכל מודים כל היכא שאין לו אלא‬ ‫ללמדו י אמו מאי עבדה ליה מניקתו ומברכתו הוא שנאמר‬
‫ה׳ סלעים הוא קודם לבני דמצית האב עדיף דהוי מצות‬ ‫ןיניקהו דבש מסלע וכתיב ויברך אותם אלהים ויאמר להם פרו‬
‫דגופו ועדיף כי פליגו היכא דאיכא המש סלעים משועבדים‬ ‫ורבו ומכלן דהאי אלהיס תיא האס שכן ראשו א׳ וסופו ם ׳ הרי‬
‫וחמש סלעים בני חורין ר׳ יהודא לטעמי׳ דאמר מלוה הכתובה‬ ‫כאן א״ם י ולמולו מנ״ל דאמו פטורה שנא׳ וימל אברהם את‬
‫בתורה ככתובה בשטר לירא בהני ה׳ פריק ליה לבריה ואזיל‬ ‫יצחק בנו בן שמונת ימים כאשר צוה אותו אלהיס אותו ולא‬
‫כהן וטריף לי׳ משועבדים לדדיה ורבנן לטעמייהו לאמרי‬ ‫איתה • יתברך שמו הגדול איך נצטער הקב״ה לכתוב בחנם‬
‫מלוה הכתובה בתורה לאו ככתובה בשטר דמיא הלכך מציה‬ ‫אותו ומשיבתו נתבלבל העולם לישא וליתן עליו ‪.‬כי מצאוהו‬
‫דידיה עדיף י שומי שמיס על זאת מיי זה הדבר שאומר ר״י‬ ‫בחנם ושמחים עליי • אבל בני'אם לא היה כותב אותו הייתי‬
‫וכי אפי׳ שמצוותו תלויה על אביו אם קדם הוא ופדה את עצמו‬ ‫מחייב את האשה א״ל ר׳ מלת אותו היא טעות סופר כי האשה׳‬
‫אינו משובח יהלא מציה הוא והשגחת הנפש הוא ימי שקדם‬ ‫בלא׳יה פטורה א״ל מנלך הא ־ א״ל ר׳ א״כ שפתחת פיך אזור‬
‫הרי זה משובח יאיי׳כ נשאר הדבר מנות! ימצות בנו מציתו קורם‬ ‫נא כגבור חלציך הא כתיב וכל בכור בניך תפדה בניך ולא‬
‫ואמאי פליג על הברייתא שלא כדין ובעל הברייתא ה ם רבנן‬ ‫בנותיך וכיון שאין אחרים מצווים לפדותה היא אינה מצווה‬
‫שאמרו הואק!דם לבני הדין עמהם אדמפלגו בז? לפלוגי בבן‬ ‫לפדות את עצמה דקרינן בי׳ ת פ ד ה ת פ ד ה וכל שאינו‬
‫ואב כיבשלמאהוא ובנו החמש ס נ ע י ס ה ם בכה האב ולכן‬ ‫י ' לפדות אחרי׳‬
‫ז ;‬
‫מצעה לפדית א״ע אינה מצווה י ־' יי‬
‫אומר הוא קודם לבנו והדין עמו שכל ארס קרוב לעצמו • אבל‬ ‫־‪:‬יון שכן היח א״כ מילה שאין בה המצוה זו וודאי אינה מצווה‬
‫היכא שב; ואב רוצים להפדית והחמש סלעים הם בחזקת הבן‬ ‫למול אחרים • ועוד מילה מ״ע שהז״ג הוא ונשים פטורות‬
‫מה נעשה עתה •פדה את עצמו שהרי לא ה״בה התורה לפדות‬ ‫•א׳ינ אותו למה לי י א״ל מתפדה תפדה אין ראיה שהאשה יש‬
‫את אביו א״כ היא קידם לאביו איבעית אימא ק״ו איבעית‬ ‫לה דין בכיר אלא שפטרה הכתוב והואיל והיא בכורה ופטרה‬
‫אימא סברא אבע״א סברח במה שלא חייבתו תורה למה יחייב‬ ‫הכתיב א״כ חין לה דין פדיון כלל אבל מינה אין לה דין מילה‬
‫את עצתו וק״ו השתא האב שחייב לפדות את בכי היא קורםלכנו‬ ‫שתאמר כיון שפטרה א״כ פטורה מכל יכל וא״כ אני אומר נה•‬
‫בנו שלא תייבייתור׳לפדו׳את אביו אינו דיןשהיא קוד׳תאביו וא״ת‬ ‫שאיףלה מצות מילה עכ״פ חייבת בבנה קמ״לאיתו ולא אותה י‬
‫אין הכי נמי שהוא קודם מאביו מנח ק״י ותפח הסברא אוי‬ ‫ומה שאמרת שהוא מצית עשה שתז״ג נשים פטוהת אין זה ראי׳‬
‫לק״ו יאוי לסברא כי אני אימר בשלמ‪-‬ז האב אינה מצווה ע ל‬ ‫להואיל שאם עבר זמן מילין אף בלילה א״כ לא הוי הזמ״ג •‬
‫בנו בדבר שישיה ג ם למקום איכהוי לי׳ מצוה הנשקלת שאותר‬ ‫א״ל ר׳ ואנה שכחת עבר זמנו אי! מחללי! לא שבת ילא יום טוב‬
‫לפני השם צווית לי לפדות את בני ולפרוש את עצמי בוחר אני‬ ‫היש מצות עשה שהזמן גרמא יותר מזו י האי אית לך למימר‬
‫בי יותר מבבט א״כ הדין עמו ששקל הדבר בצדק אלא היכא‬ ‫נילף מילה מהקהל אין זה לימוד כלל דהתם איתא היא עצמה‬
‫שהבן מצויה לכבד את האב זהמציה נוגעת ישוה ג ס למקים‬ ‫במצית הקהל והכא ליתא כמצות מילה ואפילו אם היה אפשר‬
‫א״כ הוי לי׳ מציה הנשקלת ונשקול ג ם י ת זה ונאמר היכא‬ ‫אדילפית מהקהל נילוף מתפילין שהם פטורים ופטורי׳ מלקני׳‬
‫שיפדה את עצמי ולא את אביו עשה מציה שאינו שוה למקום‬ ‫לבניהם א״ל מאן לימא זה שפטורות מלקנות לבניהם אלא‬
‫אבל היכא שןפד׳את אכיו ולא את עצמו כו׳ ואפשר שתסכי׳גם‬ ‫פרכא ראשונה דקאמרי אשה אינה בתורת מיל‪ :‬וישנה בת־רת‬
‫זה לימד מכח הכבוד שקודם לפדות אביו מעצמו אני אומר‬ ‫הקהל שפיר קאמרת דאין לה דין לימוד כלל א״ל ד׳ אותו סיף‬
‫שבזה אמר שלמה המלך עליו השלום והכסיל בחושך הולך‬ ‫סיף למה לי א״ל בני איני יידע • א״ל ר׳ מה כתיב כאשר צוה‬ ‫•‬
‫שפעמים אנו נוטים לזה ופעמים לזה וא״כ שואל אני בזה‬ ‫אותו אלהים האי אלהים מאן היא אם הבנים הייתי אומר היא‬
‫למשה רבינו ע״ה למה לא הוריד ג ס זה הדין מבורר ושתא הוא‬ ‫עצמת מציוה והיא פטורה ת״ל אותו דאפ״ה שצוותה פטירה וכי‬
‫בינרי אלא שבעל• התלמוד שכחו שהשכחה שכיחא • ור׳ יריד׳‬ ‫תימא אין הכינמי לשתוק מאותו!תהיההייבת דהשתאאיהי‬
‫אמר שאתר כל היכא דלינא אלא חמש סלעים הוא קודם לבנו‬ ‫מצווה ואיהי פטורה אלא הואיל ומצווה תהיה חייבת י וי״ל בזה‬
‫הדין עמו והאמת עמי דמצוה דגופ׳׳ עדיף אבל במה שאמר‬ ‫להואיל והמילה דוחה כל הכוחות הטומאה שהם ערלה א״כ‬
‫דפליגי היכא דאיכא חמש סלעים משועבדים וחמש סלעים‬ ‫אין הרין דוחה הדין י ולכן צותה לאברהם שהוא משמיטה‬
‫בני חורין דר״י סובר מלוה הכתובה בתורה ככתובה כשטר דתי׳‬ ‫שעירה שהוא איש החסד להכרית ולבער הערלה י מ״מ מ״ע‬
‫ובחמש בני חורין פודה את בני והולך הכה; ולוקח משועבדים‬ ‫זהז׳׳ג ד• לה לפטרך וא״כ לתה לי אותו כי הז״ג היא מצד שאין‬
‫בעד פדיון האב מטעם ששטח קודם והיו חשיעבדיס לו‬ ‫מלין בלילה והואיל ולילה הוא הגורס א״כ ממנו נלמיד שהאשה‬
‫רביני דעלמא הבאת את ר׳ יהודה בעולם השפל‬ ‫מקורם׳‬ ‫פטורה שהרי הלילה עצמה היא אשה ואין מלין בה וגם יה אינו‬
‫להחריב כ׳ אי׳א בשלתא שהיסה מלוה ברורה להנתןביד ה ז ו ר ע ׳‬ ‫קשה לנהי בזמן שהוא לילה והיא לין אינה במילה שאין דין‬ ‫ן‬
‫לקורעה‬ ‫א‬ ‫מל‬
‫םפר‬
‫לחלוק עמו * ורבנן ז״ל מה עלה כדעתם לומר שהק‪3‬יה לא‬ ‫אבל עתה שאינו מלות בשטר שיהיה אפשר‬ ‫לקורעה שפיר •‬
‫חשש כליחוי המצוה ואע״פ שנכתכ כך ילכו לשאול שני נערים‬ ‫להנתן ביד הפורע לקורעה אם זה הפורע צועק פרעתי תנו לי‬
‫והכהנים לא יפסלו ולא‬ ‫ויאמלולהם היכא שילך לרגל תחלה‬ ‫השט״ח לקרעה מה תענה י א״ת לו הנה הערים יאמר יבא ס ם‬
‫יברחו מן העולם ובתזירהו מן הרגל יפלה את כנו והנה שח•‬ ‫וא״ת הנה שטר שובר‬ ‫ו ק ח ם וירשיע הכהן ויבקשם פעמים *‬
‫מצות ושכר מרוכה או שיתאחר כפדיון בנו וירתה מן הרגל ט‬ ‫שפרעת יאמר לו יש לונסיס בבית ו ה ס עכברים ויאכלם ע ״ כ‬
‫היא מציה עוכרת והנה מצוה אהת ושכר מיעוט איזהו ייתר טיב‬ ‫הוא לחתכו מן התורה זלתתו לז וא״כ היכן הנחת שאר כל ישו>‪1‬‬
‫וישיבו אפי׳ יהיו סכלים ששתי מצות ושכר מרובה עדיף מה‬ ‫והלא לכל ישראל היה השטר הזה * ורבנן שרואים האמת ע ם‬
‫יאמרו א״כ לתה לא אמריתור׳ולא יראו פניריקםוכל בכר בניך‬ ‫לאו‬ ‫ר״י למה חולקים עמו ואומדן מלוה הכתובה בתורה‬
‫אלא^מלכתיב וכל בכל בניך חפלה ולא יראו פני ריקם‬ ‫תפלה‬ ‫ככתובה בשטר רמי ועצוה דיריה עדיף והמשועבדי׳אינו דשאי‬
‫אין להם לין בזה ט‬ ‫וחח״כ עולה ללגל‬ ‫ש״מ פולה את בנו‬ ‫הכהן לקחת ונשאר בנו בלי תיקון וכי בנו לא יבקש דינו יאמר‬
‫אומר לעולם שהי מצות ישכל מלוכה עליף ואין מוקלם ימאיח'‬ ‫לכהן לך וטרוף את המשועבדים שאלו לח רצתה התורה בזה‬
‫ואפילו כחד פרשהא ובחד פסוק אמרינן אין מוקלם‬ ‫בתורה‬ ‫לא היה טתבו בפירוש אלא היה מרמיזו בדין י״ג מדות שהתורה‬
‫ומאוחר והאומר כי לווקא בתרי פרשתא אינו חומר אמת • והנה‬ ‫נדרשת בהן אלא מדכתבה כאלי כתובה בשטר דתי לך וטרוף‬
‫ר׳יהולה ע ל אח־ שהרי הוא מולה בזה שהרי אומר עילה לרגל‬ ‫ואתה ר׳ א ס באו לפניך שני תלמידים דקים וחריפים בלימודם‬
‫ואח״כ כורה את בנו והכתוב אינו מעי׳ו כך אלא שאין מוקרם‬ ‫‪.‬אלא שאין האמת אתם ויאמרו לך הפך דברי חכמים ותרצה‬
‫ומאוחר • יעיל ר׳ יהירה רקאמר שזו מציה עוברת וזו מציה‬ ‫‪:‬לדחותם ולומר להם כי דברי חכמי׳ אמת והם יאנירו אנו רואים‬
‫שאיני עיבלת וכי יורע באמת שיחזיר מן הראייה וימצא‪.‬בנו‬ ‫שהם אינם נכנסי׳ בסבחתינו מה תשיב להם א ס תענה להם‬
‫בתייס והלא ס״ס בעל עלילות וממית על כחוט השעלה וא״כ‬ ‫כסברתם א״כ תצטרך סופרים לכתוב סברתם י א״ל בני זה‬
‫ג ס הפריון מצוה עוברת י ועול ל׳ יהולה ורבנן היכן הניחו‬ ‫ת ר ע באמת שאם התלמידים ההם ה ס חכמים ידעו ויכירו‬
‫חצות ענמו ותפס! נוצות בנו אתר שלימדתנו לפדות את בכו‬ ‫״‪.‬שאין האמת אתם ואם אינםחכמים יתבטלו במיעוטם ולכן‬
‫ולעלות לרגל איזהו מהם קודם ילמדינו בלפדיה א״ע ולעלות‬ ‫אמור אתה מה שקבלת מאבי ז״ל א״ל ר׳ א״כ הקשב הוא לפדי׳‬
‫לרגל איזה מהם קורס כי לדעת ר׳ יהודה שומע אני דיוקא‬ ‫ובנו לפדות ואין לו אלא ה׳ סלעים היא קודם לבני אליבא‬
‫מצית בנו ולעלות לרגל עולה לרגל קודם דאל״כ ישמיענו מצות‬ ‫ודע שכל אחד ואחר הוא פטר רחם למי שהאצילו‬ ‫‪.‬דכ״ע •‬
‫עצמו וכ״ש מצות בנו אלא מלנקט פדיון בנו דווקא נקט וכי‬ ‫־ ותפארת נקרא ב כ ״ ר כענין שנאמר בני בכורי ישראל י וגס‬
‫תימא ר׳יהידא סובר מציתו על אביו ומצות בנו עליו ואשמעיכן‬ ‫העטרה נקראת בכ׳׳ר ושניהם בני החסד כענין אמרתי עולם‬
‫מצות בנו התלויה עליו וכ״ש מצות עצמו התלייה על אביו‬ ‫ח ס ד יבנה י ו ג ס החסד הוא הבכר שהוא ראש ההיקף ובהיות‬
‫שעילה לרגל ואח״כ פולה את עצמו בזה אין לך לין שהלי אני‬ ‫והאמת ג ס חכמת‬ ‫כתר עלץן‬ ‫‪.‬אלו בכורים א״כ יהיה הכהן‬
‫אומר לך שאם קדם ופדה את עצתי הרי זה משוכח י ורבנן‬ ‫אלהים היא בכר בעילם העליון כענין בראשית ברא אלהים •‬
‫היכא שרוצה לפדוח נגצמו‬ ‫לאמרי פודה ואח״כ עולה׳ לרגל‬ ‫מן החסר ושל החשד מן הת״ת‬ ‫החכמה קודם‬ ‫ועתה מצות‬
‫פולה את עצמו קולס מק״ו לכנו להשתא כ מ‬ ‫ולעלות לרגל‬ ‫ה׳ סלעים לכהן‬ ‫‪.‬ושל תפארת מן העטרה א״כ כשאתה נותן‬
‫פודה תחלה עצינו לא כ״ש כזה הדין ע מ ה ס יי ורע לך האמת‬ ‫ג ס ה״ש לקבצ מן הכתר ואס אין‬ ‫ניתנים למעלה‬ ‫למטה‬
‫של דכריהס שר׳ ׳הודח סובר שהם יפדה כנו תחלה הכה פדה‬ ‫‪.‬העולם כדתי עימד השפע בחמש עליונות ואינו יורד בחמש‬
‫הככר היא העטרה מכוחות הטומאה כי קירכחמש אחרונות ‪k‬‬ ‫תתתוניס עד הבכרהאחרין והנה שלעולם הראשון קודם חן‬
‫ט קודם שנותן אותם‬ ‫החסד על ידי‪.‬מחן הה׳ סלעים לכהן‬ ‫‪.‬האחרון וכן הדין למטה שהראשון שהוא תאב קודם לו ל ע ד ר‬
‫לכה! הבכור תשועבד לכהןלפרנס הסחות החיצונית כ• לעולם‬ ‫ולב־א התעוררות ממנו מנוה שיבא מבנו‬ ‫למעלה ע״י פדיונו‬
‫נמצאים שם ומבקשים ומתעשרים כי ט׳ בניס לאברהם הוא‬ ‫ולעילם חמשה סלעים לא פחות שכן חמש בחמש מתחלקים‬
‫הכהן מקטירה היא הגר המצרית אע״פ שדחק הטומאה ע״י‬ ‫'וכשהבן רוצה לפדות עצמו יאת אביו הוא קודם מאביו שאע״פ‬
‫הסלעים רם עיר ימי הרגל ילא עלה ילא נראה ולא הקריב‬ ‫•שלא יבא השפע בכן אם לא יעבור דרך אביו והנה מתברך ג ם‬
‫קרבן הנה שעשה שזי רעות חדא שע״י ראייתו יעלייחו וקרבנו‬ ‫‪.‬האב י מ״מ אין לומר יפדה הבן ובכללו נפדה ג ם האב כ<צריר‬
‫באים אל העטרה כל ששת ימי בראשית ובהיות אלו ע ם העטרה‬ ‫‪.‬לעשות התעוררת למעשה ג ס האב ומלוה הכתובה בתורה אינו‬
‫ועול מי יולע אס קרבני הלור‬ ‫כל כוחות הטומאה ספי המו ־‬ ‫לוקת תכהן דבר אע״פ שהוא כתובה כי התפארת הוא התירה‬
‫לפני הקב״ה והנ׳אמת שהציל נפשימישר^ מצעל׳אבל אס יעל׳‬ ‫וה׳ סלעים המשועבדים הס ה׳ אחרונות היורדים בעטרה ואין‬
‫לרגל ויעשה אלו המעלות והטובות בחזילתו אףאסימצא בנו‬ ‫‪.‬ככהן שהוא הכתר לוקח מהם השפע שירד כבר ע״י התפארת‬
‫מת מעלה עליו הכתיב כאלו בעלייתו עשה שהים ומה שהקרי'‬ ‫אלא הואיל וירד ירד שכל דבר שיצא מן השם לטובה אינו שב‬
‫הפסוק הפדיון לומר לך אס באפכר לעשות שתיהן לא תתרשל‬ ‫אלא מתקיים וא״כ הואיל והכהן איני לוקח למעלה השפע שבא‬
‫לימד אעלה ואחזור כי אפשר שלא יספיקו בידך אלא פדה יעלה‬ ‫‪.‬בעטרה בה׳תחתונות כןכהן למטה אינו לוקח אותם שנשתעבדו‬
‫וזהו שזה מצוה עוברת ־ ורבנן אומרים אי; הדבר כן שאם לא‬ ‫‪.‬כבר * ואין לומר לפי זה אדרבא יחן הכהן ה׳ סלעים לבכיר‬
‫תפנה הבית תהלה איך תוכל לשבת לאכול בו כי אינו פנוי ב י‬ ‫‪.‬שכן הכהן למעלה משפיע בחמש להתברךהבכור שהרי הסלעי׳‬
‫אע״פ שעלה ונראה לא פינה לגמרי כוחות הטומאה וזהו כ ל‬ ‫למעלה של כהן הוא וגם בכור של כהן היא וע״י שמתחברים‬
‫בכר בניך תפדה • ודע שהנצח וההוד והיסוד והעטרה כולם‬ ‫ועוד ארז״ל‬ ‫‪ .‬ע ם הכהן מתברכים והבכור נפדה ומתברך י‬
‫נק׳ בני התפארת אלא שהעטרה הזא בכר בעילם השפלזאומר׳‬ ‫‪ .‬ה״ר לפדות את בנו ולעלות ללגל פילה את בנו זאח״כ עולה‬
‫הבינה בעלת השררה לתפאר׳וליסיד בכללו אשר שניהם נ ק ׳ כ ל‬ ‫‪ .‬לרגל שנא׳ וכל בכל בניך תפלה והדר לא יראו פני ריקם ור׳‬
‫התפארת ויסור כל בכור בניך תפדה‪ .‬והפדיון הוא פניי הבית‬ ‫‪.‬יהודא אומר עולה לרגל ואח״כ פולה את בנו שזו מציה עוברת‬
‫‪,‬‬
‫מן הטומאות לגמרי וכיון שהמצות לפניו‪ .‬א״כ יעשנה ואם י ה י‬ ‫‪.‬זזו מצוה שאינו עוברת ראה עתה משקל מעוית יהחורה אמרה‬
‫באפשר לעלות ג״כ‪,‬טובים השנים מן האחד ואם לאו הנה פנה‬ ‫‪.‬לא יהיה לך אבן ואבן כי א״אבשלמא רבנן הדין עמהם שכן‬
‫הבית ע״י פדיונו יזהו כל בכר בניך תפדה ולא יראו פני ריקם ׳־‬ ‫‪,‬גזרה התודה וכל בכר בניר תפדה והדר לא יראו פני ריקם י‬
‫ואין לומר לדבריהם אינו נראה כן הפסוק שהוא אומר ולא יראו‬ ‫י אלא ר״י לדבריו יאמר ולא יראו פני ריקם וכל בכר בניך תפדה‬
‫ני מלת ריקם מורה‬ ‫פני ריקם משמע כשיכיא קרבן אינו ריקם‬ ‫אבל הפכו מ י למצוא לחכמים ז״ל מקום‬ ‫י‪ ,‬ולמה לא כ מ ט ‪p‬‬
‫לין‬
‫פח‬ ‫רלןצה‬ ‫ספר‬
‫'לנחלה • ככר לנחלה ולכהן ויש שאינו לא נכר לנחלה ילא בכר‬ ‫‪:‬לין כענין והבור רק זכענין ירק ירוק וכשיביא קרבןיא״כ נסתלקו‬
‫לכהן ואיזה בכר לנחלה ואינו בכר לכהן הבא אחר כפלים אע׳יפ‬ ‫כולם מן הבית יהנה השלום וא״כ כר׳ יהודא היא אין לאומרו‬
‫שיצא ראשו •ח• או בןט׳שיצא ראשו מת והמפלה מין בהמה חיה‬ ‫כי אפי׳ הכי שהביא קרב; אינו דומה כמו קירכ חמש אחרונות‬
‫וחכמים אומרים עד שיהא כו צורת‬ ‫ועוף • דברי ר׳ מאיר •‬ ‫בחסד וחמש ראשונית בכתר ע״י מתנך לגהן ה׳ ס ל ע י ם שאז‬
‫אדם והמפלת סנדל או שליא או שפיר מרוקם י והיוצא מהותך‬ ‫יורדין מלאים כל טוכ • אכל בקרבן באים ה׳ אהרונית לקבל‬
‫הבא דהריו בכר לנחלה ואינו בכר לכהן אמר שמואל אין הראש‬ ‫הקרב‪,‬׳ ־ וכן הדבר למעלה שצלו וכוחו של ר׳ יהודא אומר‬
‫פוטר בנפלים מי״ט דכתיב כל אשר נשמת רוח חיים באפיו הוא‬ ‫שעולה לרגל י ורבנן כוחם אומרים פודה את בני והשכינה‬
‫חנן הבא אחר נפלים אע״פ‬ ‫דחשיב ראשית ואיד־ לא חשיב *‬ ‫אוהבת הפדיון כי הוא הבכר וניתנים בעלי הישיבה למעלה‬
‫שיצא ראשו חי או בן ט׳ שיצא מת קתנ׳ מיהו ראשו י מאי ראשו‬ ‫ומסכימי׳לדעת׳שפודה תחלה ורבו על זה והשכינ׳ אחרי רבים‬
‫ואיידי‬ ‫רובו‬ ‫דליתני‬ ‫הוא‬ ‫והא ראשו קתני בדין‬ ‫רובו‬ ‫יודעים‬ ‫להטות ולכן הלכה כרבנן דפודה תחייה והם היו‬
‫טעמא שיצא‬ ‫דקא בעי למיתני סיפא בן ט׳ שיצא ראשו מת *‬ ‫•ומכירים כ״א מה שאומר לחבירו וכךעוסקיס ישיבה שלמעלה ־‬
‫אפי׳ בכור‬ ‫ראשו מת הא בן ט׳ שיצא ראשו הי הבא אחריו‬ ‫אבל >'ז שאין אמת אתם דברי חלימות מספרים ומי יוכל לפתרם‬
‫ומאי קמ״לדכיוןדנפיק לי׳ רישא היי ליה‬ ‫לנחלה נמי לא הד‬ ‫ועוד לשם י ת״ר מנין שאס היה לו חמשה בניס מחמשה נשים‬
‫כילוד תנינא הוציא ראשו אע״פ שהחזירו הרי היא כילוד וכ״ת‬ ‫•‬ ‫ת״ל כל בכר בניך תפדה‬ ‫לפדות את כולם‬ ‫׳שחייב‬
‫קמ״ל בהמה וקמ״ל אדם דאדם מבהמה לא יליף דלית ליה‬ ‫דתימא‬ ‫מהו‬ ‫רחמנא‬ ‫תלה‬ ‫רחם‬ ‫בפטר;‬ ‫•פשיטת‬
‫פרוזדור לבהמה פי׳ פרוזדור אין רחם של הבהמה שבין ירכיה‬ ‫נילוףיבכר בכר מנחלה מה להלן ראשית הונו אף כאן ראשית‬
‫אבל האשה ירכיה מכסין אח הרחם‬ ‫הלכ־ חשיב הדיש לידה‬ ‫אליכם אני קורא תין קילכם'‬ ‫אונו קמי׳ל חמה ירח וכוכבים‬
‫אינו כילוד ־ כהמה מאדם לא יליף משוס דחשיב פרצוף פנים‬ ‫׳בשמים על החמס הגדול כזה שהג״ש הלנה למשה מסיני וקרא‬
‫דירי׳ י הא נמי תניני! יצא כדרכו עד שיצא רוב ראשו ואיזה‬ ‫׳שאמר וכל בפר בניך תפדה לא ידענו אם הוא פטר רחם לבדו‬
‫רוב ראשו משיצא פדחתו תיובתא דשמואל תיובתא אמר ריש‬ ‫ראשית‬ ‫צועקת‬ ‫והג״ש‬ ‫אוני‬ ‫רחם וראשית‬ ‫•אי פטר‬
‫לקיש פדחת פיטרת בכל מקים חוץ מן הנחלה מ״ט דכתיב יכיר‬ ‫והתנא איני יודע אם היה כהן ואוהבהכהנים׳ או‬ ‫•אוני•‬
‫הא‬ ‫ור׳ יוחנן אמר אף לנחלה בכל מקום לאתוי׳ מאי לאחר׳‬ ‫שמחייב‬ ‫׳שהנהנים נדרו לו חלק כי אליו לא ילכו מצד הכעס‬
‫זאח״כ נתגיירה אין‬ ‫וולדה בגייתה‬ ‫דת׳׳ר• ניירת שיצא פדחת‬ ‫במקום שאינו חייב אלא‬ ‫עשרים וחמשה סלעים״‬ ‫אותם לתת‬
‫וימי טהרה יאינה מביאה קרבן לידה‬ ‫ניתניילה ימי טומאה‬ ‫המש ולא די שמפשיט עירן של‪,‬ישראל ומלביש הכהנים י אלא‬
‫ואיזה הכרת פנים זה פרצוף פנים‬ ‫מית־בי יכיר זו הכרת פנים‬ ‫שאמר בכר הבא אחר נפלים הוי בכר לנחלה ואינו בכר לכהן‬
‫ע ם החוט׳תני עד החוט׳ ת״ש איןמע־דין אלא על פרצוף פנים‬ ‫וזה י&אר קרח מאיתי החלק‬ ‫אוי לאח השני שנוטל זה פי שנים‬
‫ע ם החוטם תני עד החוטם ח״ש פי־חת בלא פרציף פ ט ם‬ ‫על לא הניס בכפי ואש התורה אמרה כ• את הבכר יכיר לתת לו‬
‫ופרצוף פנים בלא פדהת אין מעידין עד שיהיו שניהם ע ם‬ ‫פטר רחם וראשית אונו• וא״ת מכייל כילוף‬ ‫פי שנים כשהוא‬
‫החוטם ואמר אביי ואיתימא רב כהנ׳מאי קרא הכרת פניו ענתה‬ ‫יכר בכר מפטר רחם מאי אית לך לינימר ג״ש שאינו מישנה הוא‬
‫בם • שאני עדות אשה דאחמירו בה רבנן י ומיאחמירו והתנן‬ ‫ראה ר׳ החמס ועול י ואחר שאינו מופנה ואינו יכול ללמוד‬
‫עד מפי עד משי אשה מפי עכד מפי‬ ‫הוחוקו להיות משיאין‬ ‫א״כ פשיטא דנפטר רחם תלה רחמנ׳ויצטרך ע״כ לתת לי להם‬
‫שפחה כי אקילו בה רבנן בסופה אבל בתחלה החמירו בה‬ ‫ולא ידיהו בקנה ר^יץ אבל עתה‬ ‫ט ע ם על הפשיטות שלי*‬ ‫י‬
‫ואבע״א יכיר לחו׳הכרת פניסלהוד ראה עתה ד׳אלה המשפטי׳‬ ‫׳שלא השיב לי כל הצורך יחזיר ייקשה על כל דבר ידבר ויאמר לו‬
‫כמה הם קשים וראה ר׳ למען השם כמה רעה גדולה עשה‬ ‫מהיכן אתה מסייעו דכתיב ויל בניר בניך תפדה י ולמה לי כל‬
‫שמואל להכניס א״ע ע ם התנא אשר הוא יודע שהתנא הוא עשן‬ ‫אחר שתלה רחמני בפטר רחס א״כ כל המשה בנים מחמש נשים‬
‫והעשן קשה לעיניס עד שנשאר בתיו כתא אחר תיובחא מפלת‬ ‫•לזיינו׳‪.‬תואיל והס פטר רחם יא״כ כל למה לי אלא הכוונה הוא‬
‫הלא תראה שנשתק כי מי הקשה ע ס העשן‬ ‫שאין לה תקומה‬ ‫הנקרא בכר והוא ראשית‬ ‫‪ -‬כך ככר לנחלה היא חכמת אלהיס‬
‫וישלם ולדברי החנא הבא אחר נפלי׳ אינו ראשית אוני של אבץ‬ ‫•אונו• ואינו פטר דחם דהקב״ה קראו ראשית לומר לך שאינו‬
‫ואינו ככר של אביו שאסרצה הקכ״ה צהיז׳בכר לנחל׳יכח א׳של‬ ‫ןאין לן דין סטר רחם וא״כ כל בכר לנחלה אינו צריך‬ ‫=‬ ‫ר‬ ‫ר‬ ‫ך‬ ‫^‬ ‫פ‬
‫אביו לא היה בא אחר נפלים ויעקב אייני יאיר׳ עינינו כזה שא׳‬ ‫׳להיות רק ראשית און איל העטרה הוא בנר פטר רחם ואינה‬
‫כוחי וראשית אוני ואיך •תפן׳ להיי׳בזה והלא אין אשה מהעברת‬ ‫•יאשית יו •׳ן שמן החכמה ולמטה פטר רחס נקראים שכל נאצל‬
‫מביאה ראשו;׳ אלא שתיעכ׳באצבע בלאו הכי לא יקרא בכר וכן‬ ‫יקרא פטר רחם חוץ מחכמת *‪-‬׳הים שהיא ראשית או״ן ולא שייך‬
‫הדבר ביעקב עצמי שקנה הבכר׳מעשו יהפסי׳נזיד עדשי׳בהנם‬ ‫‪ w‬הי׳ בנים תה׳ נשים כניד‬ ‫וזה התנא‬ ‫שם דין שטר רחם‬
‫שעשו לאי בכר היה וגס יעקב לא היי בכר שהרי י^וןק בא ע ל‬ ‫המש התחתונים וכוונתי בפטר רחם חלה רחמנא ואין למילף‬
‫רבקה כמה פעמים ילה נתעברה שיא׳ ויעחר יצחק לה׳ לנוכח‬ ‫בכר בכר מ‪:‬חל־ ־ וזה ששאל פשיטא סכר כי עכ״פ יש לימוד‬
‫אשהי כי עקרה היא • ואס לא היה א עליה מנין ידעשהיתה‬
‫‪3‬‬
‫להוס־ל( על דין פטר רחם ועל כן אמר החנה שלא להוסיף ורצה‬
‫עקרה אלא לפי הנראה אפי׳ שאינו ראשית אונו יקרא בכר‬ ‫מיד הבין ושתק‬ ‫לדעת מהי הנימי ד וכשאמרו ושב ואמר קמ״ל‬
‫ובלבד שלא בא אחר בן קיימא • אבל אס בא אחר נפלים לא‬ ‫אבל לא היה לו פה לומר אין ה״נ אלא מדאי כמו שאמרתי אייל‬
‫היישינן מ״מ מה ראה התנ* ולא למד מיעקב שהעיד שראשית‬ ‫'בני לא כך אמר לי אבי ז״ל • אבל הכי אמר לי ג׳ בפורים בהקף‬
‫אוני הוא ככר י ולא הבא אחר נפלים ־ אבל למד מיצחק שנראה‬ ‫•ןאין לי ע ס י בג׳ רוחניות א״ל ר׳ במאום הבכור דינו תכירר‬
‫אפי׳ הכא אחר נפלים הוי ככר ואולי שאני יכול לסייעו לתנא‬ ‫י א אגב גררה אבל הכי אמר לי אבי זיל נחים בני ג׳ בכורים‬
‫ואדם‬ ‫שכל עיף לתינהו ישכין‬ ‫בזה כי דומה ברומה אוהב •‬ ‫ובמקומם תשמע בעז״ה דברים‬ ‫־יש •טלם רומזים בהקף י‬
‫בדומה לי שהוא עשן ויצחק עשן ועשן מעשן יליף מכל מקים‬ ‫גד•־ לים ונוראים אייל בני *מור * ח ס לין ובמקומם אס יביאו‬
‫דפליג ע ם התנא בחד ומידה‬ ‫התימא גדולה הוא על שחיאל‬ ‫י י‪3‬יאי • י'ם לא יבואו כבר נאמר! • א״ל ר׳ דע לך כי הס אינם‬
‫בחד דהתנא אומר שהיא אחר כפלים הוא בכר לנחלה ופטור‬ ‫דבריש שיפסקו אגל הםחבל אחד ייצטר־לאומר׳ כולם א״ל בני‬
‫מכהן שהנפל שקדם לו הוא פטר רחם והנה ־בתרתי הדין עמן‬ ‫י הרילאיה׳השםשנ׳ק‪ 1-:‬כביר לא ימאס זא״כ אמו׳אותו כלו א״ל‬
‫שלומד מיצחק בחל • וכחד כמי שהיא בפסיק אלא שמי^ שאתר‬ ‫י ר׳ א״כ הקשל־ י־דרי נחום בנך אפר קבל מאביך ז״ל ודע באמת‬
‫שאין הראש פוטר בנפלים!כוונתו א ס אינו כן קיימא אפיי שיצא‬ ‫לכהן)אינו בכר‬ ‫א־ז״ל׳ש בכר לנחלה ואינו בכר לכהן בכור‬
‫רא?ו‬ ‫ב‬ ‫מד‬
‫הקנה‬ ‫הפד‬
‫‪H‬‬ ‫לפוטר הואיל וכן קיימא וה״האי אינו פוטר אלא מכהן י‬ ‫‪ .‬י א ש ו ^ ל א י ק ל א פ ט ר ר ת ס • והבא אחדו הוא בכר לנחלה‬
‫בן ח׳ חי הואיל והוא חי • אפי׳ שאינו ‪3‬ן קיימא פיטר מ כ ק‬ ‫ומכהן לא נפטר ונראה שחולק בפסולן שאמר פטר רחם ומודה‬
‫ואינו כשמואל שאומר בן ט׳ חי פוטר אף מנחלה ועול המקשן‬ ‫לי בלימוד שלומד מיצחק וראה ל׳ למען אהבת השם הניח‬
‫שמסתייע מתנינא הוציא ראשו אע״פ שהחזירו הלי הוא טלול‬ ‫שמואל שרשו ועקרו שהיה לו לחלוק בבכור לנחלה ולא בפסוק‬
‫וקמ״ל ‪ 3‬א ל ם לאלם מ‪3‬המה לא‬ ‫וטתימאאשמיעינן‪33‬המה‬ ‫ולומר לתנא אפי׳ בכר לנחלה כמי לא הוי שכן אחר יעקב הבא‬
‫יליף רלית ליה פרוזדור לבהמה • ‪ 3‬ה מ ה מאלם לא יליף משו©‬ ‫אחל נפלים ואחר זרע לבטלה לא יקלא בכר * כ׳ מיעקב נאחז‬
‫לקא חשי‪ 3‬פרצוף לילי׳ ומאחר שידע ש‪3‬המה מאדם לא י ל ף‬ ‫שמואל ומאביו אברהם שכן שמואל חותמי שלו הוא איל הוא‬
‫ואלס מ‪3‬המה כו׳ וא״כ למה מקשה לו משם י ושמא ‪3‬א לומד‬ ‫אבלהם ופתיחתו שמו הוא הזי״ה הוא יעקב שכן י״ה בלבוע‬
‫לנו אגב גללה דלאילת׳ אהדדי נ״ל שלא‪:‬צאו מבית דין ולא•‬ ‫‪1‬״ה ברבוע עילה שמו הנה שמואל אבלהם ויעקב זא״כ למה‬
‫ילע • חה בין אדם לכהןןה שמה לי א ם הרחם היא בין הירטם‬ ‫לא למד מיעקב לחלוק ע ס התנא ולומר הבא אחר נפלים אפי׳‬
‫או אינה בין הירכים ממה נפשך ראייה בעינן בין שהראגז‬ ‫לנמלה נמי לא היה אבל הניח שרשו וחולק על הפסוק וכאשר‬
‫מכוסה בירכיס ובין שאינה מ ט ס ה בין הירכים ויצא מבית‬ ‫עשה כן •עשה לו דאיתותב תיובתא ואין הלכה כמותו ומקשים‬
‫הרחם בחוץ ולאו אותה ע״פ הדואים נלך יאט׳ אס נעשה לו‬ ‫לשמואל מסגמכ׳למנןהנא אחר נפלי׳אפי׳ שיצא ראשו חי ובןט׳‬
‫ונסכים לדבריו שאדם מבהמה לא יליף מ״מ בהתה‬ ‫כזה •‬ ‫שיצא ראשו מח ומקשה לו ואומר קתני מיהו ראשו משמע ראשו‬
‫מאדם יליף אע״פ שחשו‪ 3‬פרצוף דילי׳ שהרי כתי‪ 3‬אדם ובהמה‬ ‫פוטר בנפלים וא׳׳כ קשהלשמואלשאומר אין הראש פוטר בנפלים‬
‫תושיע ה׳ א‪3‬ל מה נעשה שחס היה אומר זה המקשה בהמה‬ ‫זבעבירשירא שמואל מדברי התנא כי הוא עשן שב יאמר מאי‬
‫• מאדם יליף לכתי‪ 3‬אלם ו‪3‬המה חישיע ה׳ ׳ היינו מאמינים לו‬ ‫;ראשו רובו כלומר מה שא׳ התנא ראשו אין כוונתי דווקא‬
‫עכשיו שאומר שאינו ליתר מ ט ס דחשיב פרצופיה' נאמין לו‬ ‫ראשו הי אלא כוונתו ג ס רובו תי אז פוטר אבל ראשו לבד הי‬
‫שא״תליליף א״כ יצא כ ל ל ט ע ל שיצא לובלאשולמה לי אלא‬ ‫'אינו פוטר ראה ר׳ למען השם כמה תחבולות היה יודע שמואל‬
‫‪1‬‬
‫וולאי לא יניף • ושמו׳ אי לאו הא נמי תנינא לא איתותב ויאמר‬ ‫שלא שב לומר טעיתי אלא רצה נשנות דברי התנא ולהמשיט‬
‫לו הכא ראשו חי פטור אפי׳ מנחלה כל ראשו והתם רוב לאשו‬ ‫בכוונתו ־ ולא ילע שמואל שהחזק בחזקו עומד ודברי התנא לא‬
‫והייתי אומר שאיני פוטר אלא מכהן ולמה קיבל עליו הקושיא‬ ‫ישובו הלא תראה שהקשה לו והא ראשו קיזכי משמע ראשו יהי‬
‫ואפשר לומר אפי׳ בלא קושי׳ היה שב להורות לדברי התורה‬ ‫פוטר במלים וקשיא לשמואל • ומתרץ שמואל בדין היא דליתני‬
‫שהרי היה לו להשיב ולא השיב ‪ :‬ו ג ם ראה ר׳ למען השם כ ל מ‬ ‫רובו ואיידי דתני בסיפא בן ט׳ שיצא ראשו מת טעמא שיצא‬
‫היה המקשןטטס על שמואל שלא היה די לו לומרתיובח׳ פ ע ס‬ ‫מת הא יצא חי הבא אחריו אפי׳ לנחלה לא הוי לכן תני ראשו‬
‫אחד אלא כפל דבריו ושמא הוא אמר אחד יחבירו אחרו השני••‬ ‫אבל פירושו רובו ודווקא ריבו ח׳ הוא דפיטר הא ראשו חי אינו‬
‫כי הסכימו לרעת המקשן וא״כאין הלכה כשמואל'שאט‬ ‫סוטר ע ל שמקשה לו ימאי קת״ל ליוק של סיפא שאם יצא ראשו‬
‫היה תיובתא אהל אפשר שהיה נמצאים לסייעו מכל מקום‬ ‫חי שהוא בן קיימא ה״ל טלול חנינא משמע שאין ללייק מסיפא‬
‫ריש לקיש נפשו קשורה בנפש התנא שהוסיף ביאור לרבדיו‬ ‫שהדיוק של סיפא שנינו אותו לבוני לכ״ע זה המקשן איך הניח‬
‫שנראה מחיך דברי שמואל בן ט׳ שהוציא ראשו חי הבא אחריו‬ ‫ומהא נמי‬ ‫את שמואל לשמוע בדבריו ולהקשות מן תנינא י‬
‫אפי׳ בכיר לנחלה לא הוי טעמא שהיה כ נ ראשו הא רוב ראשו‬ ‫הניכא ישבר את דבריו ואחר שישבר את דבריו ישאר ע״כ ראשו‬
‫והוא שהוציא פדחתי מנחלה איני פוטר הא בכל מקום פוטר־‬ ‫אין פי׳ רובו ויאמר לו המקשן דברי התנא באין צריך לומר הם‬
‫והנה דיש לקיש ושמואל שיים בדיוק הסיפא י יקרא מסייעו‬ ‫והכי קאתר אין צריך לומר רובו חי דפוטר מכהן אלא אפילו‬
‫לריש לקיש שאינו פיטר רוב ראשו בנחלה דכתיב יכיר וברוב‬ ‫ראשי חי פוטר ושאם היה אומר רובו הייתי אומר דיוקא רובו חי‬
‫ראשו אין הטלא • אלא לד׳ יוחנן דקאמר רוב ראשי לאף לנחלה‬ ‫פוטר הא ראשו חי אינו פוטר קת״ל אפי׳ ראשו חי פוטר וסיפא‬
‫פוטר א״כ יקשה לתנא דחנא בן ט׳ שהוציא ראשו חת פוטר‬ ‫כמי הכי קאמר אין צריך לומר בן כ‪1‬׳ שהוציא ראשו חי שהוא‬
‫מכהן אבל ראשי חי פוטר אף מנחלה • ודווקא כ ל ר א « חי ה א‬ ‫פוטר מכהן מק״ו דהיציא ראשו חי שאינו בן קיימא פוטר זכ״ש‬
‫רוב ראשו לא והנה שנפל תיירא בין רבי יוחנן ובין התנא דאכא‬ ‫בן קיימא ד‪5‬וטר אלא אפי׳ בן קיימא שהוציא ראשו מת פוטר‬
‫אומר רוב ראשו לא ור׳ יוה‪ !:‬אימר רוב ראשו ככל ראשו רבוני‬ ‫‪ . /‬שאם ט ה אומר בן* קיימא שהוציא ראשו חי פוטר הייתי‬
‫דכ״ע לית לי׳ דיין לריש לקיש שיקבול על החמס שנעשה לו‬ ‫'אזמר משים דחי הוא אבל בן קיימא מת אע״ג רבן קיימא הוא‬
‫והנה תנא יקרא ע ם ריש לקיש ושמואל דייק כר״ל יר״י לא הנא‬ ‫ועוד‬ ‫•‬ ‫אפ״ה מכהן איני פוטר דהא מת הוא‬
‫ולא קרא מסייעו המרו ר"׳ יר״ל הלכה כר׳ יוחנן ושמא אמר‬ ‫ד‪3‬רי התנא אפי׳ שיישר אותם שמואל אינה מיושרים דקתני‬
‫כי רובו כטל׳בכל התור׳ גכ״מ ויכיר ברוב ראשו יכיר ק ו ק ביה‬ ‫איזהו בכר לנחלה ולא לכהן הבא אחר נפלים אפי׳ שיצא ראשו‬
‫ולכן אינו קובל ר״ל ח ם נאמר רובו ככולו א׳יכ יאמר רובו וכ״נו‬ ‫חי טעמא שהוא הי ואע״פ שאינו בן קיימא ה א א ס ה י ה מ ת‬
‫כולא י אלא מדנקט ראשו היינו כל ראשו ש״מ דווקא נקיט אבל•‬ ‫&ע״פ שהוא בן קיימא אינו פוטר א״כ אימא סיפא או בן ט ׳‬
‫רוב ראשו אינו פיטר מן הנחלה וא״כ אחר שכך הוא אין לנו‬ ‫שיצא ראשו ת ת פוטר י ועור קשה קתני סיפא או בן ט׳ שיצא‬
‫לומר אלא חומסין אות! וכמה וותרנית גדול היה לי לריש לקיש‬ ‫‪.‬ראשו מת טעמא שהוא בן קיימא אפי׳ שיצא ראשו מת הא אם‬
‫שנתן הרין בכל מקום שרוב ראשו פוטר בכל מקים ולרבות הא‬ ‫לא היה בן קיימא אע״פ שיצא ראשו חי אינו פוטר א״כ אימא‬
‫דת״ר גיורת שיצא פדחת ולד שלה בגיוחה ואח״כ נתגיירה אין‬ ‫לישא אע״פ שיצא ראשו חי פיטר ועוד קשה לשמואל דקא מפרש‬
‫מתנין לה ימי טימאה וימי טהרה ואין מביאי ן קרבן לידה ור״י‬ ‫ראשו חי רובו חי כי אדרבא אני אומר ראשו ח׳ הוא דפוטר מכהן‬
‫הסכי׳לוותרינו׳שלו דקתני אףלנחלה משמע לכל דבר ואףלנחל׳‬ ‫אגל רובו חי אפי׳ לנחלה פוטר ואין כדברי שמואל שאומר רובו‬
‫א״כ ר׳ לדברי כולם יקשה מדקא פטרתהגיורת ש״מ ט ל ו ל ; י‬ ‫מי פוטר מכהן ולאו מנחלה הא ראשו חי אפי׳ מכהן איט פוטר‬
‫דמי וא״כ ג ם מנהלה ברוב ראשו יהא פטור ואם אינו כילוד גם‪'^',‬‬ ‫ועול קשה לדברי שמואל דקאמר בסיפא הוציא ראשו מת פוטר‬
‫הגיורת תתחייב והתקשה שמקשה יכיר זו הכרת פנים ואיזה י‬ ‫מכהן י אבל אם הוציא את ראשו חי אף מנחלה פוטר אדרבא‬
‫הכרת פנים זה פרצוף פנים ע ם החוטם משמע ברוב ראשו‬ ‫אני אומר הוציא את ראשו חי ה״ה דאינו פוטר אלא מכהן יקתני‬
‫אינו פיטר מן הנחלה וקשה לר׳ יוחנן דקתני אף לנהלה פיטר‬ ‫מת להודיעך כחו דרישא דהואיל דהוי ח• אפי׳ איט בן קיימא‬
‫ומשיב חני ע ד החוטם יאפשר שסבר ר׳ יוחנן ד ע ס הוא ט ע ו ת‬ ‫מ ט ר שאם היה אומר בן ט ׳ חי הייתי אומר שפוטר מזה ומזה‬
‫סופר ושב המןשן להקשות אין מעידין אלא על הפרצוף פ נ י ם‬ ‫ק ט ע ם שהוא חי אבל מת אינו פוטר לא מזה ולא מזה קמ*ל מת‬
‫עם‬
‫‪Ola‬‬ ‫ל‬ ‫•ץ^י‬
‫להבאאחריו היא ‪ !3‬הראו• להייא יכיר לנהלה כי מוכרח ליא‬ ‫והיין תני עד ׳החוטם• יתברך שם אלהיט כ״פ‬ ‫ע ם האוטם‬
‫שלא לחות לא לנהלים ולא לירע ולה לבן קיימא מת א ס לא‬ ‫נתרבה הטעות׳׳ ואפשר סיפר יהד כתבו ומנקים עד נ ג ב ע ם‬
‫שיכא נ! קיימי חי אי ראשו חי שהבא אחריו נכיר אף לנחלה לא‬ ‫נ י הורגל כלשוני עד שהקשה לו פדחת בלא פרצוף פניםיפרצו׳‬
‫הוי מ ט ע ם שי־ין־ם ב! בבנים שיינם כן קיימא אפילו שהם‬ ‫הניס גלא פדחת אין מעידן עליו אלא עד שיהיו שניהם ע ם‬
‫חיים ולא בגני ק״מ* כ ‪ :‬ה ם מתים ואם ליו שהדי! כך יעקב‬ ‫התוטם ואמר אביי ואיתימא רב כהנא מאי קרא הכרת יניחם‬
‫לא היה נקרי בכור שנאמר בני בכורי ישראל שהרי לא היה בכור‬ ‫ענתה בם ־ ותירץ שם ואגיייא יכיר להוד הכרת פניס •יהוד‬
‫שנולר יחי־ כמה ביאית אלא וראי הכי הוא כמו שאמרתי י וגס‬ ‫רבוני דכ״ע כעבור שלא יקשה לי יאמר ר' יוחנן יכיר לא ד‬
‫לא תאמר כתי שהבא י־חר נפלים הוא בכור לנחלה יהיה ג ם‬ ‫והכרת פנים לחיד אדרב׳יכיר והכרת פנים חד מילת׳ היא הליז‬
‫בכור לכהן כי לא דמי שבנחלה י מר הקכ״ה כי את בן השנואה‬ ‫קחני יכיר זהו הכרת פנים והכרת פניס זהו פרציף פנים ע ם‬
‫יכיר לתת לי פי שנים וגלוי וידוע לפניו שהבכור הזה הוא אחר‬ ‫החוטם מא־ יש לך לומר ע ם טעות היא אדרבא עד הוא מעות‬
‫כמה ביאית' אלא שאין לחוש לא לנפלים ולא לביאות וגס חין‬ ‫ג ח ל דאכ איני פרצוף פנים ע ס החוטם מאי יכיר איכא דכה־‬
‫לומר הקרח כי אה הבכיר בןהשנואה יכיר הוא מדכר כשנתעכר‪.‬׳‬ ‫רחמנא יכיר אלא על כרחך לומר יכיר הכרת פרצוף פנים ע ם‬
‫מביאה ראשונה לירן אשה מהעברה מביאה ראשונה ואין‪ .‬לימר‬ ‫החוטם וא״כ למה לא הקשה לו נ ־ בהכרח אגל החניף לו יכי‬
‫דמיעכה ג‪5‬צביג שזה הדין כולא עלמא לא ידעי והנה הגדול‬ ‫חינפי׳ בהירה י ועוד האי דהשיכ לו ר׳ יוחנן בעדות אשה יאמר‬
‫מיצחק דלי בעינן ראשית אונו ומיעקב אין להקשות כי לא בא‬ ‫שאני עדות אשה דאחמירו כה רבנן מצירי׳ דאגרהם זו הא־ה‬
‫למעט אלא רצה להיות דוגמא במדתו כשלימית י אכל בפטר‬ ‫קילא גסיפה וחומרא כתחלתה קולא כסופה מיפי אשה ומפי‬
‫רחם העטרה היא רחיים העולם וכשהיא סגורה אין ברכה‬ ‫עכר ומפי שפחה משיאין חותה וחימרא בתחלתה שאין מעיד׳;‬
‫בעינם אגל כהיות הרחם פתיחה הברכה בעולם • ודין לומר‬ ‫עד שיהיה פרהת יפרציף פנים ע ם החיטם • רבוני דכ״ע אי‬
‫בהיות הרחס פתיחה לגמרי אי וודאי נקרא פטר רחם והוא‬ ‫כולא יהיה כקולא או כולא בהומרא מאי איש לך למימר פדחת‬
‫שיצא גן קיימא להירות ירידת הרהמיס מן האדם הוא הפארש‬ ‫בלא פרצוף דלמא לאי איהו היא וקא פגע בערוה'שה ועגד‬
‫אלא אפ• לו פ־ושה כל שהוא והס הנפלים נקרא פטר רחם‬ ‫ושפחה נמי פריצי ודלמא לא יאמרו האמת" ונמצית פגיעת‬
‫יהלא חלאה השפעת י;‪:‬צח שלא נקרא אלם דרך‪.‬׳‪ 0‬יורד *‬ ‫ע מ ה • יעיד בשלמא פדחת בלא פרצוף פנים דלמא לאו אישי‬
‫ושמויל‪-‬־מר שאין הנפלים וכיוצא בהם פוטרים מכהן ׳הנה‬ ‫הוא ונמצא פגיעת עריה שפיר אלא פרציף פנים כלא פדחת‬
‫כוונתי כי כל שפע היורד בכ״י מן הנצח אינה רשאי להשפיע‬ ‫מאי ספיקא איכא מא־ אית לו למימר דלמא •־'‪.‬תא לחלופי להתיר‬
‫לעילם השפל אס לא שיבא לה מן אדם הוא תפארת ישראל או‬ ‫פדחת גלא פרצוף פנים א״פ תאסור גיש עדות שפחה וענד‬
‫וסבר שמויל שהיה דעת התנא אם היה ‪ ;3‬ח׳‬ ‫ליטול רשות‬ ‫דלמ ‪ f‬אתי לאהלופ׳ ע ם שאר עריות שתעיד שאינה אחיהו והיא‬
‫אף על פי שיצא ראשו חי הואיל ואיני ‪ ;3‬קיימא אס כן אינו‬ ‫אחיהו וישאנה או שאינה דודתו והיא דודתו וישאנה ואוי לה‬
‫אך ' ם יצא רוכו חי אף על פ• שאיני כן קיימא פיטר‬ ‫קוטר‬ ‫לייתה אשה שנפל‪ :‬בזה ואינה יידעת היכן עומית ־ ר‪/‬ה ר׳‬
‫וכוונתו יואיל שיצא הגו יש שס נטילת רשות ופטר רחם הוי •‬ ‫ועכ״פ אחר‬ ‫ליזהגת השם הגוזר כמה ענינ־ם ילגרי חז״ל‬
‫ואמרו לו בהיות ראשו הי פוטר ה זה הגיות נטילה רשות הוא‬ ‫שהל־בר כן שהיה להם נח להשיג כל אחד להגידו והוא לא היה‬
‫ואמרו לי׳ לשמואל‬ ‫לאס כן שאינו פוטר לא היה יוצא הי י‬ ‫משיג רק היה שיתק כוודאי תורה אחרת היתה עליהם וכל אהד י‬
‫כעביר שאינו כן קיימא ואין שם אדס עליו ע״כ כעינן כל‬ ‫היה מבין לחרירי ושותק שהיכן ראית להיות ראוי לכתוב עד‬
‫ראשו חי שהוא פוטר אגל אם היה כו שם אדם כגון כ; השעה‬ ‫‪,‬׳לימד סמי ע ם יתכתיב עד אלא וודא־ הכי היא כמו שימרתי‬
‫‪,‬‬
‫אפילי שלח הוציא כל ראשו אל־ רוג ראשו פוטר כי שס פתוחה‬ ‫יעתה ר׳ אס רצונך שנלך לפנים ובתקימם אבארם געז״ה הרי‬
‫ההשפעה מתפארת ישראל הנקרא אדם י וכששמע שמואל את‬ ‫מה טיב ואם לאו איחר כאן מעט ולא ׳־שוס הרןאה מדברי כי‬
‫זה מיד שחק כי הכין וידע שהוא האמת וכן הדבר למעלה'מ״מ‬ ‫•צא אומר כל הצורך א׳׳לבני השם יהן כל ברכתי• עליך ותאמר‬
‫הוכרה המקש ן לומרחנינא הוציא ואיו• אף על פי שהחזירן‬ ‫כל הצורך ולא תכניס שוס הרהור להרהר הרואה את דבריך‬
‫ונאמר גכהמה לומר לני שלא ילמוד ׳אדם‬ ‫הרי הוא כיליד‬ ‫כי ידעתי שלח תאמר אפי׳ אות איש תדעה־ י אייל ר׳ א"?‬
‫מבהמה ו‪:‬א בהמה מאדס והטעם כי הב־מה נפשה מעטרה‬ ‫הקשב דכרי נחום בנך אשר למד חש׳ אייך ז״ל ודע שיש בניר‬
‫והעטרה כזמן שי‪:‬רילחיטאין נסתלק החומה י והנה הרחם‬ ‫לנחלה ואינו לכהן הוא ה פ א ר ת י ש ר א ל שנא׳ בני בכורי‬
‫מגילה ואז הרחם שהוי• העטרה יין לה קריאה ע ס ה א ד ס‬ ‫ישראל ה!א הגן שנוטל פ• שנים השפעת החסד מן הימי;‬
‫לקחת ממנו כח שהאדם היה חומה ונסתלק ו ע ״ כ ר ח ס ש ל‬ ‫והשפעת הפחד מן השמאל ואינו פטר רחס שעשו הנאחז מן‬
‫הבהמי־ מגולה איל האשה נשמחה ורחמה מכוסה בהייה ולכן‬ ‫הפחד יצא החלה ככור לכהן ונא לנחלה היא כ״י הניטלת חלק‬
‫אפילו שיצא הראשי הואיל והוא מכוסה אין לה דין פתוחה ״‬ ‫העשירי מנכסי אכיה ואין לה דין כי שטס והיא •‪:‬נותנת לכהן‬
‫וללמוד מבהמה נא אפשר כי זאת כחומה וזאת מגלי חומה ‪*..‬‬ ‫•ה׳ סלעים כ׳ היא פטר לחם של הזד ובכור לנחלה ולכהן הוא‬
‫ומה שאמרתי מאדם ובהמה תושיע י״י הכוונה הוא כך הואיל‬ ‫כחד יצחק שהוא פטר רחם לחסד • המיס הרו וילדו חשך וגס‬
‫והעטרה נקרא בימה יבזמן שישראל מיושרים יושיע ה׳ שהוא‬ ‫הוא ראשית אצילית של חמד ובא התנא לומר אע״פ שנראה‬
‫החסד הארס והבימה שהם דייו הפרצופים ויושיע צהייס‬ ‫מיעקב שאין ככור אלי ראשית אונו ל* ג־׳ למעט הגא ' ה ר‬
‫הבהמה ג ם כן אדם ור׳ יוחנן וריש לקיש שנחלקו כרוב רי שו‬ ‫נפלים אלא יעקב א תפארת ישראל זימר א ב ן י!א הראייה‬
‫ה )‬
‫כשהוא גן קיימא שריש לקיש אמר ‪3‬כןרל‪:‬חלה ור׳ יוחנן אמר‬ ‫היא שכינה עילאה כענין וירא אלהיס את גני ישראל וידע‬
‫אף לנהנה לא היי זכיונתם הוא כך שר׳ יוחנן סיבר דחיות הל‬ ‫>‪,‬להים י היא כחי ר‪-‬׳ליכח שלי כי היא שירכיב אותי על למתי‬
‫דהו והוא רוג ראש גבן קיימא על כל פנים הגא אחריו אין לו‬ ‫ארץ • וראשית שהוא חכמה הוא אינו ויעקב הגשמי ידע מדתו‬
‫די; בכורה בלל שהרי שס אדם עליו והנה יצא שפע התפארת‬ ‫שהוא בזה הדרך ואמר לאשתי ומיעפה באצבע לקבל הריי; מיד‬
‫עליו שנקרא אדם ועל שהוא חיות מעט מזה אין ראיה לרכר‬ ‫כד־ שיוליד יעקג בן שיהא כוחו ואונו גו כאשר נתבאר למעלה‬
‫שפעמים יורד השפע מעט ופעמים הרכה ומה יש לך ל^מר י׳יך‬ ‫כח ואין כנז הוא הראייה ואין הול‪ ,‬החכמה הנקרא ראשית והנה‬
‫ניכר בהיות מעט ששם אדם עליו הוא שידו כואב עליו כן‬ ‫יעקב דוגמת מדתו כי רבו של יעקג ירד מלמעלה ולמדו כל‬
‫ויפסיק‬ ‫הדיר למעלה אפילו שיורד שפע מעט מן הארס‬ ‫הטרד וכל הענין מ״מ כל זמן שלא יצא בן קיימא הוא בן ט׳‬
‫•ש‬ ‫•‬ ‫‪.‬‬ ‫א‬ ‫מה‬ ‫הרשים כי כ; שהוא היסוד הוא ט׳ לחדשים אין שם כן עלי!‬
‫מפד‬
‫לאיבעלה הוי לי׳ זרה הניחא למר נרי׳ לי‪ 3‬יוסף משמי׳לרבא‬ ‫»ש כא‪ 5‬כאותו מ ע ט והקשה לו מעדות אשה שאין מ ע י ד ן אם‬
‫דאמר דאיעבר מישראל מזקים ליה בדאיעבוה מישראל אלא‬ ‫ל א שיהיה פרצוףפנים ע ם החוטם ואמל‪/‬ר״י לעולם יש הכירא‬
‫ללב פפא במאי מוקים לה • לעולם בת ישלאל לאיעבר מכסן‬ ‫גמעט חץתובמקום ע ם תכתוב עד לענין הנהלה אבל לענין‬
‫זאמיזי קרי לה כהנת לבנה הה! • איתמל כהן שמת והכיח בן‬ ‫אשה צדך ע ם החוטם שבנחלה בעיניןהיכר חיות ובחצי הראש‬
‫חלל רב חשדא אמר הבן חייב לפדותא״ע ל ב ה ב ל ל ב ה ו נ א‬ ‫יש היכר חיות אבל לענין עדות אשה בעינן הכרת אדם ובחצי‬
‫אמר אין הבן חייב לפלות א״ע כל היכא למת האב לאחר לי‬ ‫הראש אין שס הכרת האדם ואינו משום חזמרא כ׳ מאחר שאין‬
‫יום לכ״ע לא פליגי לאין הבן חייג לפלות א״ע שהר האב זכה‬ ‫הכרת פרצוף אדם בחצי הראש מה היתר הוא כי איך יודע‬
‫בפדיונו כי פליגי בתוך ל׳ לב הםלא אמר הבן חייב לפרות‬ ‫שזהו בעלה ובעבור שאם האשה בעיגון הוא דבר גדול י ע ם‬
‫א״ע שהד לא זכה האב בפריונדרבה בר רב הונא אמר אין הבן‬ ‫הבעל הוא בשצימות כענין טב למיתב טן דו מלמיתב אדחלא‬
‫חייב לפלות את עצמו לאמל ליי אתיכא מכח גבלא ללא מציין‬ ‫לכןכולם נאמנים אפי׳אשה ושפחה ועבד שהכל נהני׳בהתחבדו׳‬
‫לאנתעויי דינאבהדי׳תנן נתגיילה מעיבלת בכול לכהן ואמאי‬ ‫האשה ע ם בעלה מאי אית לךלומר פרצוףבלא פדחת אמאי לא‬
‫לימאאתינ׳ מכת גבל' ללא מנית לאשתעויילינא בהד׳שאני‬ ‫הוא בעבור שיש חסרון בראש שהפדחת הוא חיות הראש ובהיות‬
‫גוי ללית לי׳ חיים אתמר אמר ל׳ שמעין יאסוניא א״ל שמעון‬ ‫הפדחת חסר המוח מופרד משם יאפי׳ שנים כשרים איןנכנםין‬
‫ב״ל כהן שמת בתוך ל׳ והניח בן חלל הבן חייב לפלות א״ע ״‬ ‫להעיד כי אין שם השגת עדות וגזירת השם הוא שאין עדות‬
‫שלח זכה האב בפדיונו מת לאחר ל׳ייםאיןהבן חייב לפרית א״ע‬ ‫למטה בהיות הפדחת חסר והנה צדקי לברי ר״י ולא כר׳לקיש‬
‫‪7‬‬
‫שהלי זכה האב בפריונו וכל מי שלא שהתה אחר בעלה ג‬ ‫שסובר שהפרחת בלא פנים אין חיות ניכר שם לענין הנחלה •‬
‫חלשים וכו׳ ב ס ר לנחלה הוא ללא הוי הא כפשוט שקיל ואמאי‬ ‫ואדרבא עיקר החיות הוא שם ולכן אין הלכה כר׳׳ל עוד אמרו‬
‫ליזיל לגבי האי וללחוהו וליזיל לגבי האי ולרחוהו אנמי ל׳ ירמי׳‬ ‫שם היו לו בנים בגיותו ונתגיד ר״י חומר אין לו בכר לנחל׳‬
‫לא נצרכא אלא לבא אחריו והכי קאמר בכול לכהן והבא אחריו‬ ‫ודיש לקיש אמר יש לו בכר לנחלה ר״י אמר אינו בכר לנחלה‬
‫אינו בכור לנחלה ולכתבו הרשאה להררי ונ״ת מתניתין שלא‬ ‫להא הוי לי׳ בנים ור״ל אמר יש לו בכר לנחלה דגר שנתגייר‬
‫בהרשאה והא מוקמינן לה לקמן בהרשאה מסייע לי׳ לר׳ ינאי‬ ‫כקטן שטלר דמי ואזדו לטעמייהו ראתיצר היה לו בניס בגידתו‬
‫הוכרו ולבסוף נתערבו מחביןהרשאה זה לזה לא הוכרו ולבסוף‬ ‫ונתגייר ר'׳׳ אומר קיים פרי׳ ורבי׳ר״ל אמר לת קייס ר״׳ אימר‬
‫וראה ר׳ למען הש‪0‬‬ ‫נתערבו אין כותבין הרשחה זה לזה י‬ ‫קיים דה״ל בניס ר״ל אומר לא קיים דגר שנתגייר כקטן שנולד‬
‫המחלוקת איר נכנם בין שני קלובים ל׳ ייהנן ול״ל לר׳ יוחנן‬ ‫דמי • וצריכה דאי אתמר בהך קמייתא בהאי קאמר ר״ל‬
‫אמר היו לו בנים בגיוחו ונחגייל ‪.‬והוליד כשהיא גל אינו ב ס ר‬ ‫משום דבגיותן לאו בנינחלה נינהו אבל בהא אימא מודה ליה‬
‫לנחלה שהבנים שהיה לו בגיותי נחשבים בניס‪.‬׳וליש לקיש אמר‬ ‫לר״י כי לא לתוהו בראילשבת •צר׳והא עבד לי׳שבת ואיאיתמ׳‬
‫אותן בנים אין נחשבים וכאלו לא הוליז דמי דגל שנתגייר‬ ‫בהא בהא קאמ׳ר״י אבל בהא אימ׳מודה לי׳לר״ל צריכה תנן מי‬
‫כקטן שנולד דמי הראית דבר גדול וקשר הזק יאמץ שיש ל!‬ ‫שהי׳לו בני׳ונשא אשה שכב׳ילדה עודה שפחה ונפתחרר׳עודה‬
‫לל״ל ע ם יעקב אבינו יאין יודע אם מסתייעא מיעקב ^‬ ‫ככרית ונתגיירה ומשבאתה לישראל ילדה בכור לנהלה ואינו‬
‫מסתייע ליעקב ואומר כי מה שנשא יעקב שתי אחיות והלא‬ ‫בכור לכהן ר׳ יוסי הגלילי אומר בכור לנחלה ולכהן שנאמר‬
‫ס‬ ‫ג‬ ‫קיימו האבות אפילו עילוני תבשילין משוס העתיד וא״כ‬ ‫פטל רחם בישראל עד שתפטר רחם בישראל ילדה ממאן אי‬
‫האחיות בהיתר נשא דגר שנתג״ד כקטן שנולד הוא יא״כ א ס‬ ‫לימא מישראל שלא היו צו בניס מאי אירי׳ גיורת ושפחה אפי׳‬
‫זה כדין עשה• משוס שנתבטל האחוה מהם למה נתעוררו חז״ל‬ ‫• כ ת ישראל נמי אלא לאו מגר שהיו לו בנים בגיותו ונתגייר‬
‫לומר על שנשא כתי החיות לא קבר רחל במערה כי הי׳ מתבייש‬ ‫וקחני בכור לנחלה י לא לעולם מישראל שלא היו לו בנים ואינו‬
‫מהאבות • רבון כל העולמים אדם שעושה כדין יתבייש ו א ס‬ ‫ככור לכהן אצטרך ליה לאפוק׳ מר׳ יום׳ הגלילי דאחר בכיר‬
‫לדברי האומר לאו כנולד הוא נתבייש א״כ ג ס את עצמו לא‬ ‫•לנחלה ולכהן שנאמר פטר דחם בישראל ע ד ש י פ ט י ר ר ח ם‬
‫יקבר במערה כי יאמרו האבות לך מאתנו כי עברת בשתי אחיזת‬ ‫כישראל קמ״ל דלא • ת״ש היו לו בנים בגיותו ונתגייר יש לו‬
‫׳שהרי יצחק אביו היה בחיים והלך והגיד לאברהם ושמא תאמך‬ ‫ככור לנחלה א״ל רבינא ואיתימא רב אחא הא וודאי ר׳ יוסי‬
‫אברהם לא היה לו באפשר להוכיחו כי יאמל לו יעקב מ מ ך‬ ‫הגלילי הוא דאמר פטר רחם בישראל עד שיפטיר רחם‬
‫למדתי שנשאת את הגר והיא שפחה מצרית ואסורה לך ואם‬ ‫בישראל ויליף איהז מינה דידה י אמר רב אדא בר אהבה לדה‬
‫ישיב לו אברהם מפני שהי׳ חשוך גנים •ש לו ליעקב תשובה‬ ‫שילדה בנה פטיר מה׳ סלעים דאיעבר ממאן אילימא מכהן‬
‫‪1‬‬
‫להשיב הלא דהוי צי׳ לקחת ממשפחתו ולא מצרית יעיד א ח ד‬ ‫או מלוי מאי אירי׳ לייה אפי׳ בת ישראל נמ׳ אלא דאיעבר‬
‫שהוליד שרה‪.‬את יצחק מי התירו לו ששב ולקחה לכתיב ייוסף‬ ‫מישראל למשפחותס לבית אביתם כתיב אמר ר׳ פפא דאיעבר‬
‫אברהם ויקה אשה ושמה קטורה והיא הגר וגליקוחין האחרינים‬ ‫מגוי ולא תימא למ׳׳ר איןמזהמין את הולד אלא אפי׳ למיל‬
‫שב והזכיר גש הראשונים כי יאמרו העולם וכ* עתה לבד לקחה‬ ‫־מזהמין את הולד לוי פסול מקרי י מר ב ד ה דרב יוסף משמיה‬
‫לו פעמי׳רבות לקחה והאמת שיש לו לאברהם לאמר שבלאשינה‬ ‫דרבאאמר לעולם ראיעבר מישראל ושאני החם דאמר קרא‬
‫ובשניה בהיחר לקחה שהדגיירתיה ויש לו ליעקב לשאול ע ו ד‬ ‫פ ט ר רחם בפטר רחם חלה רחמנא י תנן מי שהיה לו בניס‬
‫אחר שגיירתה ושחורת אותה הרי ישראלית גמורה היא ויצאה‬ ‫ונשאאשה שלא ילדה נתגיירה מעוברת ונשתחררה מעוברת‬
‫ממנה שם שפחה וא״כ למה קראה התורה הגר שפחת שדה‬ ‫וילדה היא זכהנת היא ולויה היא והאשה שככר ילדה ומי שלא‬
‫והיא לא היתה שפחה וכן בהרבה מקומות ומי לא יקרע בגדיו‬ ‫שהתה אחר בעלה ג ׳ חדשים ואיט יריע אם היא בן ט׳ לראשון‬
‫נזה שהקב״ה התיר הגיורת שהיא הישראלית לקחתה שפחה ״‬ ‫או בן ז׳ לאחרון ב ס ר לכהן ואינו בכור לנחלה מכלל שכהנת‬
‫וחי״ל אמרו הקורא להכירו עבד חייב נ ח י ילמדו מקרא ולא‬ ‫ולויה פטורה דאיעברממאן אילימא דאיעבר מכהן ולוי מאי‬
‫ידברו בסברא אלא השכל מורה שלא דני בסברא וחהרא אין דאי'‬ ‫אירי׳ כהנת זלוית אפי׳ בת ישראל ניי ואלא דאיעבר מגוי‬
‫כי לא נחגייר׳וא״כ ינצל יעקב מתוכחת אברה׳אבל מאביו יצחק‬ ‫כ ה נ ת פטורה והאמר רב פפא בדיק לן רבה כהנת שנתעברה‬
‫לא ינצל ואם הדבר כן מה לי שנתבייש וקבר אח רחל בחיץ מ ה‬ ‫מגוי^גהו ואמינא לי׳ לאו היינו דרב אדא בר אהבה דאמר רב‬
‫לי אם קבר אה עצמו במערה יבריחנו יצחק ולא יקבלנו שם •‬ ‫אדא לויה שילדה בנה פטור מחמש סלעים וא״ל הכי השתא‬
‫ואייל א״כ יבריח את אברהם על מה שלקח שפחה שאינו מ א י‬ ‫כשלמא לייה בקדושתה קיימא לתכן לויה שנישבית או שנבעלה‬
‫כי מערה של אברהם הוא שנא׳ לאברהם למקנה ועוד אברהם‬ ‫געילת‪-‬וטת נותנים לה מן המעסל ואוכלת אלא כהנת כיון‬
‫הוא‬
‫<‪6‬׳׳כ כלי להזכיר ג ם מתלוקלן‪.‬‬ ‫ללאו כני נהלה טנאו‬ ‫תוא אביו של יצחק־ אבל יעקב הוא בנו זאס הלין כן לא יקבלו‬
‫של ר״י מוכרה לומר פלוגתחן ג ס מ ח ל ה ה ד ן עמו גזה • אלא‬ ‫שם כ״צוה שלא יקבלוהו שם • ועול על שיתבייש משתי אתיות‬
‫שאין לו מנותה דא״כ יאמר היה לו כניס בגיותי ונתגייר ר״י‬ ‫שנשאיתבייש מאביו משתי שפחות שנשא שהשפחה אסורה ואס‬
‫אברהם לא היה לו בנים ולכן נשא שפחה להוליר ממנה כי ראה אמר יש לו בני׳ואינו ככר לנחל׳ור״לאליחלוקואליענה וי^־חול׳‬
‫בפריה ורביה ווראי חולק ג ס בנחלה מק״ן ואין שוס כריה יכולה‬ ‫שהיה זקן ועברי ימיו מ״מ למה לא התפלל על שרה כי עקרה‬
‫היא ואם לא ישמעני השם אזי ישא‪ .‬שפחה ושמא תאמר לומר דאינו חולק דהשתא במקיס שיש לו דין שבת זקיוס אמרת‬
‫הספלל ולא נכתב בתורה הנה לברים בלא עלות אינו לברים ללא כ״ש במקום שאין לו דןנחלה שיהי׳לן זה הלין בבני גיותו‬
‫ויצחק היה לו ללמול מאברהם לישא אשה אחרת לא להתפלל ולא יחשבו לו בניס הבאים בגיותו ופטול חן הנחלה אבל‬
‫שישנה הב״ה את מערכתה של לבקה ע״י תפלתו של יצחק ושמא חראצטריך לחלוק בנחלה אני אומל לווקא לשם חולק שאין לו‬
‫לא היה באפשר לישא אשה אחרת לפזר כוחתו בשתי נשים מטע׳ שום סיוע אבל בפריה ורביה אית ליה סייע דשבת וחידה ליה‬
‫שהיה עילה תמימה מ״מ אלו נראין סבותיהן אבל יעקב שלא לר״י והמחלוקת של פריה ורביה טעית סופר הוא ותתחקנה כי‬
‫היה עקר לא הוא ולא לאה א״כ למה נשא את רחל ולא די לו משבש הדעת אבל אל תאמר צריכה • ועוד ארז״ל מי שלא היה‬
‫גזה אלא שמיהר לבא ג ם אל השפחות ושמא תאמר כי צריך יעקב לו בניס זנשאאשה שכבל יללה כי׳ ילדה ממאן אילימא מישראל‬
‫שלא היה לו בניס ואותו הבן הוא בכול לנחלה אמאינקט‬ ‫לקהת ל׳ נשים להביא י״ב שבטים כגל ר׳ רוחות העולם הלין‬
‫גיורת ושפחה אפי׳ בת ישראל נמ׳ שילדה מישלאל שאין לו‬ ‫ע מ ך יאבל היה לו לחזור אחר נשים אחדת שלא לעבור בשתי‬
‫אחיות ושמא תאמר כי לא היה מוציא אחרו׳ הנה מצריות אלפים בניס הוה בכיר לנחלה יאמאי נקט גיורת ושפתה אלא לאו מגר‬
‫ורבבות ושמא תאמ׳יעקב מחמת טירדת עבודת הצאןשכח מ״מ שהיה לו בנים בגיותו ונתגייר וקתני בכר לנחלה וקשה לר״»‬
‫יצחק אביו למה לא הזהירו בכתב או באיש עיתי י והנה עילים ומשיב לעולם מישראל שלא היה לו בנים ידקאמרת למה נקט‬
‫ויורדים מארן ישראל לחרן ואחר שנשאם למה לא הכריתו גיורת ושפחה אפי׳ בת ישראל נמי בדין הוא דלתני בת י ישראל‬
‫לגרשם אלא ע״כ הוא ואין לך פת להשיב שגר שנתגייר כנולד אלא אמר גיולת ושפחה לומד לך שאס ילדה בעודה שפחה‬
‫הוא ובהיתר נשאם והשפחות ג״כ נתגיירו ואס קראן שפחות ונשתחררה ילדה בעירה נכריות ונתגיירה הבא אחריו אינו בכר‬
‫אח״כ כדי ליחס בני הגבירות כי לעולם לא דמי ואין לומר די לכהן רק לנחלה לאפיקי מדר׳ יוסי דאמר בכור לנחלה ולכהן‬
‫שלא נפטר ממה שילדה בעודה נכריות שהרי כתיב פטר רחם‬ ‫בשנים מאחר שבהיתר נשאם מה לך אפי׳ מאה והראייה שלא‬
‫בישראל קמ״ל דלא כר׳ ייסי * ומה טעות היתה שנסתם פיו של‬ ‫גרשוהו מהמער׳ וא״כ שכך הוא ר׳ יוחנן איך אינו ירא מהחמס‬
‫מקשן ויאמר מי שלא היה לו בנים קתנ׳ ס ת ם ובגר שהיה לו‬ ‫אבל היא חולק ע ם ר ק לקיש שמלה מסייע ליה ושמא ר״י‬
‫בנים בגיותז ונתגייר קא׳ ואמר שהוא בכר לנחלה ואינו כדברי‬ ‫אמר אעפ״כ לאו כנולד דמי ומה שלא גרשוהו משום כרחם אב‬
‫ע ל כנים‪ :‬הלא תראה שלא קכר רחל במערה מפני הבושה ולא ר ׳ יוחנן ואמר שפחה וגיורת לאפיקי מלל״י הגלילי לאס״ד מי‬
‫אמר לכנו ליוסף האמת ואמר לו ע״פ הדיכור קכרתיה שם ולא שלא היה לו בכיס בישראל ולא בגר א״כ יאמר בפירוש ישראל‬
‫שלא היה לו בנים • אלא מדאמר מי לא שנא גר יל״שישראלבכר‬ ‫מצינז בשים מקום שהשם אמר לו לקכרה בחו־ן‪ :‬ראה עתה ר׳‬
‫לנחלה ולא לכהן קשיא לר׳ יוחנן ולאפיקי מדר״י הגלילי • מה‬ ‫מעשה אבות הנקראים מרכבה ומחלוקת ר״י ור״ל זה אומר‬
‫בכה וזה אומ׳בכה ואוי לאותןהאחיןאס ק ח זה פי שנים הפסיד יש לך לומר לעולםישראלולא גר דאס״ד אפי׳ גר יאמר בפירוש‬
‫גר שהיה לו בכים בגיותו וכ״ש ישראל אלא מדלא אמר גר שיבא‬ ‫האח האחר שהרי אין בכר לנחלה מטעם שיש לי בניס בגיזתו‬
‫ישראל בכ״ש ש״מ ישראל דווקא ולא גוי א״כ נשקול מי שלא‬ ‫ואם לא יקח פי שנים יפסיד העני חלק בכורתו שהרי הוא בכר‬
‫שלא היה לו בניס איך נראה דבר כולל או דבר שאינו כולל י‬ ‫וגר שנתגייר כקטן שנולד הוא ולא די להם זה המחלוקת •‬
‫אבל בקשו לשלוח יל ולחלוק ג ם בפריה ולביה ולהוסיף מחלוקת ע״כ הוא הדבר הכולל מ׳ שהוא לא שנא גר ול״ש ישראל בכר‬
‫לנחלה הוי וקשה לד׳ יוחנן וגיירת ושפחה לאפיקי מדר׳ יוסי‬ ‫ע ל מחלוקת ולא אמרו כי נגרר מן המחלוקת ובא מן המעט‬
‫הגלילי ועוד הקב״ה מטיל שלום והתנא מטיל קנאה ומחלוקת‬ ‫הרבה ושלא לצורך אלא שאמה צריכה והוא שאמרו לא* תימא‬
‫בנחלה ה״א דווקא בנחלה פליג ר״ל ולא מטעם דגר שנתגייר יאמר בפירוש או ישראל או גר * ילא די לו זה אלא שסותר דברי‬
‫׳ אלא מטעם דבגיותן לאו בני נהלה כינהו אבל בפריה ורכיה ד״י הגלילי לא׳ת ליה קרא וכל פטר רחם ואם על קרא חולק יל‬ ‫‪1 3‬‬
‫יסכים על סברתו • ועוד אמרו ת״ש היו לו בניס בגיותו ונתגייר‬ ‫יא' אשמועינן‬ ‫מודה ליה לר׳ יוחנן דהא עשה שבת בעולם‬
‫בפריה ורביה ה״א בפריה ורביה דווקא פליג ר״י דהא עשה יש לו בכר לנחלה אמר רבינא הא וודאי ר״י הגלילי הוא דאמל‬
‫פטר רחם בישראל ויליף מינה דידה שכשם שפטר רחס מישראל‬ ‫שבת אבל בנחלה מודה ליה לר״ל דגר שנתגייר כקטן שנולד‬
‫היא צריכה י הראית צריכה שאין לה ט ע ם ולא ריח י אני אומר אבל בגוי לא קחשיב כן בני גוי לא חשיבי אלא הבא אחריהן‬
‫מישראל ולא ד׳ לי לר׳ יוסי הגלילי שהורס דברי תנא מישראל‬ ‫לא פליגי אלא בנחלה וכי קאמר ר״ל גר שנתגייר דווקא בנחלה‬
‫שאין לגויס דין נהלה אבל בפריה ורביה שיש להם מצות פריה אלא שחומס שאר אחים בנחלה לומר יש לו בכר בנחלה ואי לא‬
‫כתוכ כישראל אומר אני ככר ואפי׳ באומת צריך להיות פטר‬ ‫ירביה כענין ויברך אותם אלהים ויאמר להם פרו ורבו ובכלל זה‬
‫רחם נוהג וגזירות הכתיב הוא כדין בכורח החמור שי*א גזירת‬ ‫נכללו אפי׳ בעלי חייםמדכחי׳ויאמר להם וכל בעל• חי במשמ׳‬
‫הכתוב ת״ל בקראל ועוד אמר רב אדא נר אהבה לייה שילדה‬ ‫וכיון שגס הגוים בכלל פריה ורביה א״כ כשהוליד בגיותו יצא‬
‫בנה פטור מה׳ סלעים ומקשה דאיעבר ממאן א׳ לימא דאיעבר‬ ‫ידי המצוה ולא שייך לומר גר שנתגייר כו׳ אלא דווקא בנחלה‬
‫מכהן ומלוי מאי ארי׳ לוי׳ אפי׳ בת ישראל נמ׳ אלא דאיעבר‬ ‫ללא שייכו אבל בפריה ורביה שייכו ולעולם מידה לי׳ לר׳ יוחנן‬
‫•־‬ ‫מישראל למשפחותיהם לבית אבותס כתיב ותייב בה׳ סלעים‬ ‫בזה • אלא שהסופר ראה את המחלוקת בנחלה ולקח לו דמיוני‬
‫שבכל דבר נחלקו וא״כ מחלוקת בפרי׳ ורבי׳ טעות סופר הוא ומתר! אמר רב פפא דאיעבר מגוי ולא תימא למ״ר אין מזהירן‬
‫את הולד להחשיך אחר הגוי אלא אחר אמה א״כ בן לזיה הוא‬ ‫דאם״ד דפליג ר״ל אף בפריה ורביה דקיים לשבת אפ״ה לא‬
‫נחשב לו א״כ כ״ש בנחל׳דלאו בני נחלה נינהו ולמה לי להזכיר ופטורה אלא אפי׳ למ״ל מזהמין את הולל להמשיך אחר הגוי‬
‫פלוגתחן בנחלה מאי איח לך למימר עכ״פ היכרח להזכיר ולא אחר אמו אפ״ה מצד אמו לוי פסול מיקד וכיין ששם לוי‬
‫עליו פטור מפטר רחם אע״ג דפסול הוא ולכן אמר לויה שילד?‬ ‫ג ס המחלוקת של נחלה כי נהי מן המחלוקת של פ ד ה‬
‫אלרבא יקשה ללב אלא בר אהבה ויאמר לו לעולם למ״ד מזהמין‬ ‫ורביה אני שומע שסובר ד״ל שגס בנחלה אין לו בנים מק״ו‬
‫את הילל מתייג בפטר ל ח ם כי אחר שאמר מזהירן את הןלל‬ ‫לפריה ורביה אגל ר׳ יוחנן אימא מולה ליה בנחלה מ ט ע ם‬
‫לאן‬ ‫כ‬ ‫מה‬
‫איתמר בהן שמת והניח בן חלל ר״ת אמר הנן חייב לפדות אמ‪:‬‬ ‫וחייב מכח עצמו‬ ‫לאו לוי פסול איקרי אלאזכשאר' פטר רחם‬
‫עצמי רבה בר רב הונא חמר אין הכן חייב לפדות א״ע י מלן‬ ‫לבישראל הוא ואין נפטר מכה• לויה דמזהירן וא״כ לא תימא‬
‫לחחר ל׳ יום לכ״ע צ״פ שהין ה ק חייב לפדות א״ע שהרי \‪0‬ז•‬ ‫אט׳למ״ד *זאאימ׳לעול׳קשהלרב אדא למ״ד מזהמיןויש לי׳•‬
‫האב בפדיונו כי׳פ בתוך ל׳ ר״ח אמר הבן י חייב לפדות א״נג‬ ‫עוד ‪5‬זה דקאמישם מר ברי׳ דר״י משמי׳דרבא לעול׳דאיעבר‬
‫שנת זכה האב בפדיונו ת ה בר״ה אמר אין הייב לפדות א״ע‬ ‫מישראל ימאיאית לך צמימר למשפהות׳כתיב וחייב שאני התם‬
‫לקאמר לי׳אתינא מכח גברא דלא מצית לאשתועיי רינא בהדי׳ ״‬ ‫דאמל קרא פטל להם היכא לפטר ר ח ם בלייה הולד נגרר אחר‬
‫ת ל נמגיירה המעוברת ככר לכהן והמאי לימא לי׳ אתינא׳‬ ‫(‬ ‫א מ דפט׳רחםבישאל כת־׳להפטר מה׳סלעי׳אע״ג דאביו‪.‬ישראל‬ ‫י‬
‫חכח גברח ללא מצית לאשתעי דכא בהלי׳ לגוי הואופטור• י‬ ‫והתורה לא מחייב אלא פטר רחם בישראל יתנשא טלו• והללו של‬
‫ומשיב שחני גוי דלית ליה חייס ולרב חסראדאמר הבן חייל‬ ‫אלהיט איך בלבל מר בליה לרב יוסף את כל העולם אסכן‬
‫לפלות א״ע •ויאמר הבןלכהןאיני ניתןלך כי נהי‪ .‬ללא זכה אבי‬ ‫לדבריו יצ‪-‬או לוים מכלל ישראל וא״כ ברוך יהיה שהוציא אותם‬
‫בפליוני מ״מחע״ג לחלל אנימכחנהן‪-‬קא אתינא תאי יאמר‬ ‫מכל צער וא״כ• שאינם בכלליסלאליהיו פטוריםמציצית פטורי׳‬
‫לו הכהן אם היה אביך בחיים אחל ל׳ יום היה זוכה ‪3‬־ עכש‪T‬‬ ‫מסיכה פטורים מכל המצות‪ .‬האמורים בתורה שהרי חין לך‬
‫שמת קולס ל׳ יום ולח זכה ‪3‬ך ואתה הלל אחה חייב לפלוי!‬ ‫מציה שיאמר בה נוי אלא ישראל והם אינם בכלל ישראל ־׳ ולא‬
‫עצמך וא״כ מאי חומר רבה בר״ה מכח גברא ללא חצית למה‬ ‫הזכירם הכתיב אלא בעבודה וא״כ במה יזכו העניים אלא ע״כ‬
‫יפסיד הכהן ראו הכמי' חיך הומסין לזה העני י ואפשר שסובר‬ ‫לוים בכלל ישראל הם •י וא״כאמור לי כך א״א בשלמא שהיה‬
‫בעבור שמת אביו זציעק ואין לאשתעי דיכא בהדי׳ נו׳ ואלי‬ ‫אומד כל פטר רחם בלוים ‪.‬ישראל אינם בכלל לוים להא יש‬
‫יאמר זה הבן האומר פאה זה לפלוט עני זכה העני במגו‪.‬‬ ‫מצות בלוים שאינן בישראל אלא א׳ אמרת כל פטר רחם בישראל‬
‫ראי בעי היי מקדיש לנכסי׳ והוי עני וזכה בו ולכן אף שלא‬ ‫לויס בכלל ישראל ה ם ה ט יש מצוה שישרחל חייב ולוי יהא‬
‫הקליש זכה בו ומגי לזכה לנפשי׳ זכה ניר לחברי׳ ה״נ אלו‬ ‫פטור• י א״כ אפי׳ שאומר ישראל לריס בכלל ישראל הם ומה לי•‬
‫היה מקדש תוך ל׳ יוס היה זכה בו ולא היה לשות לשוס כהן‬ ‫שטר רחם בישראל ופטר להם דליים לעולם בחר אבות אזלינן‬
‫ליגע כו • השתא נחי שלא הקליש זכה כו ככל לכר ורב חסלא‬ ‫לאי אביו ישראל הע״ג לאמו נזיה חייב ואי אביו כהן או לוי‬
‫סבר הבן חייב בפליונו לאפי׳ י ם הקדישו לא הקליש אלא מאי‬ ‫אע״ג לאמומישראלפטור הא לייה שנתעברה מגוי חייב ואם כן‬
‫דאית ליה הא ה׳ סלעים לא אית ליה להא לאו בר ל׳‪.‬הוא ואין‬ ‫איך אומר לנפטר לחם תלה להמנא אלא ע״כ למגזיפטול‬
‫יעוד אמר מי שלא שהתה אהד‬ ‫אדם מקדיש דבר שאינו שלו‬ ‫ואי הכי לימא הכי אמר רב אלא לויה שיצלה מישראל פטיר‬
‫בעלה ג׳ חדשים י ופריך בכר לנהלה הוא ללא הוי הא כפשוט‬ ‫וכ״שמנוי יהשתא ימת ישראל דלית מחלוקת שהולד נמשך‬
‫שקיל ואמאי זיל להכא קא מדחי ליה וזיל להבא קא מדחי ליה כו׳‬ ‫אחריו לכתיב למשפתותם לבית אביתם פטזל גו• דאיכא מחלוקת‬
‫ומשיבה״ח ב‪.‬ר לכהן_דהא פטר רחם הוא ואפי׳ כפשוט אינו‬ ‫לאכ׳׳ש דפטור אלאמדכתיב לויהסתם ש״מ נתעברה מגוי‬
‫ועתה התחיל‪ .‬העול‬ ‫נוטל י והבא אחריו אינו בכר לנחלה ־‬ ‫וח׳׳כ קשה למר‬ ‫ולח מישראל וש״מ מגוי פטור מישראל תייב‬
‫הגדול והחמס המפורסם מ׳ לא הנן שני בתים בדוקים ו נ כ נ ס‬ ‫ב ד ה דרייוסף דאמר לעולם בישראל ־ ועול אמרו מ• שהיה לו‬
‫עככר וככר בפיו ונא ידעינן להיכן עייל הס הלכי לשאול בזה‬ ‫בנים ןנשא אשת שלא ילדה׳ נתגיירה המעובדת ונשתחררה‬
‫אחר זה שניהם פטורין ובבת אחת שניהן חייבים לאי אפשר‬ ‫המעוברת‪ ,‬וילדה היא וכהנת ־ ונתערבו הבנים ולא ידעי היא‬
‫שאינו בחדא חמץ יא״כ ה ט נמ׳ אם הלכו בן ט׳ ובן ז׳ הנ״ל‬ ‫ואשה שכבר ילדה י ואשהשלא שהתה אמר בעלה ג׳ חדשים‬
‫ע ם שייר האהין לב״ד יבקשו האחין ליתן להבא אחריו פי שנים‬ ‫ואינו ילוע אם הוא בן ט׳לראשוןאו בן ז׳ לאחרוןבכר לכהן ולא‬
‫כבכר דאס ילווהו אותו ויאמרו לאו בכור אתה יפרחו ליחן‬ ‫לנחלה ומקשה טעמא דנתערבה של ישראלית ע ם נרה וכהנת‬
‫להספק כבכור ולזה הבא אחריו כפשוט ולכן יבקשו להחזיק את‬ ‫לכן בכר לכהן הא כהנה ולויה שנתערבו פטורי} ואלא דאיעבר‬
‫הבא אחריו בבכור ולי׳ותו הספק ילחהו שלא יטול כלום וא״כ‬ ‫ממאן‪ .-‬אלימא מכהן או מ וי מאי ארי׳ כהנת ילדה שנתערבו‬
‫ירויחו חלק אחד סוף סוף יתנו להבא אחריו כבכיר פי שנים‬ ‫אט׳בנותישראלשנתערבו נמי פטוריןאלא דאיעב׳מגוי ובת ישראל‬
‫ואמאי קא מסקינן הביז אחריו אינו ככר לנחלה י מאי אית לך‬ ‫לאיעברמגיי ונתערבו הוא דה״כת הא כהנה שנתעברה מגוי‬
‫למ־מר לכתיג יטר שיכירהו לביו שחי תשובת בדבר חדא שיכיר‬ ‫ונתערבה פטירה יהא א׳ רב פט• בדיק לן רבא כהכת שנתעברה‬
‫לא אצטריך הלא לטומטים יאנדריגניס שאס נקרע ונמצא זכר‬ ‫מגזי מהי ואמרינןלאו היינו לר׳׳א דאמ׳ לויה שילד׳ בנה פטו׳‬
‫לא היי ככור לנחלה משוס דכתיכ יכיר וכעניין בשעת לידה‬ ‫•מה׳סלעי׳יא׳ לןתכי השתא בשלמ׳ לייה בקדושת׳קיימא דתניא‬
‫שיהיה בכור יליכא וכ״ת ההוא מבן הבכור ילפינין שצריך‬ ‫לרה‪-‬־‪-‬שנישבית או שנבעלה כעילת זנות נותנים לה מעשר‬
‫שיצייהי משע׳לידה שהות בןיהא לא הכירו ויכיר אצטדילאשה‬ ‫ואיכלתו י אלא יהנת כיון שנבעלה אתחלל קדושתה והוי לה‬
‫שלא שהתה אחר בעלה ג׳ חרשים והואיל ואינו מכירו אינו בכר‬ ‫זרה ולעולם לאו היינו דרב אדא וא״כ כהכת שנבעל׳ ונתעברה‬
‫הרי התורה פטרו מליטול פי שטס אבל כפשוט לא פטרו התורה‬ ‫‪.‬מגוי מאי הוא י הטחא למר בריה דרב יוסף משמיה דרבא דא׳‬
‫וא״כאמאי לא • יטול ימתו הספק עכ״פ כפשוט ועוד יכיר צאו‬ ‫דאיעברה מישראל פטירה דבפטר רתם תלא רחמנא ומוקים לה‬
‫לאשה שלא שהת׳אמזרך אלא להכר׳חיוח אס יצא דוב פדחת בכר‬ ‫להא נמי שנתעברה מישראל ולכן הוא חייב הא כהנת ולויה‬
‫ל‪:‬חלה לא הוי כר׳ יוחנן • אבל האי אע׳יג דספה הוא לא‬ ‫שנתעברה מישראל פטירה אלא ר״פ דאמר לרה דאיעבר מגוי‬
‫בעינן שיכירהו מאי אית לך למימר בכר ולא ספק נהי דתיעטו‬ ‫פטורה במאי מיקים לה להא לאיתעבלמגויזטעמא לישראלית‬
‫רחמנא מנחלה אבל תפשוט בשום מקום לא מעטינהו י ועל כל‬ ‫היא ולכן חייב• ה א מ נ ת פטורה והא בדיק לה רבא • ונראה‬
‫הדברים הילה יש סודות עמוקת ודע לך שר״ל א׳ גר שנתגייר‬ ‫שהיא כרין וכהלכה דחייב • ומשיב לעולם בת ישראל דאיעבר‬
‫כ־טן שנולד דמי בעבור שזה הגרי מקורו הוי ישראל ונתגלגל‬ ‫מכהן• והכי קאמר ילדה היא ובת ישראל שנבעלה לכהן חייב •‬
‫בגוי מצד עינו ועתה ששב לקדמותו הראשונה נתבטל ממט‬ ‫ואמאי קרי לה‪.‬נהגת משום שבנה כהן ונגררת אחר בנה‬
‫הגיית לגמרי ואיני נזכר לו • שהרי לא בא לשם אלא שימחול‬ ‫ונקראת ג ם היא כהנת משוס בנה ייאמר לו כשאומר הא כהנת‬
‫והנה הדבר כמו גוי שנתגלגל‬ ‫עונו הראשון והנה נמחל •‬ ‫ולויהפטיוין דאיעברמכהן ומגיי ומכהן פטורה דהאכהן‬
‫בישראל כנולד דתי שהרי עת? כולד ישראל וכל מה שעשה‬ ‫הוא ימגוי דלא דמיא ללויה שנתעברה מגוי דהתם קיימא‬
‫בהיותו גיי אינו נחשב לכלי׳ ולכן אם הוליד בנים בגיותי אינם‬
‫קדושתה • והכא נתחללה קדושתה והמשנה ׳יעמוד כמי שהוא‬
‫חשובים לא למצוה ולא לנחלה ולכןחולק בנחלה וכפריה ור‪3‬יה‬
‫ואמור ־היא מ נ ת מ מ ש ) כאן חסר כתו ה׳ שורות ( ועוד אמרו‬
‫שלא‬
‫«‬
‫וע״כ יעקב נשא נ ׳ מים' לאה הוא הוי ומזל הוא העטרה לקץ‬ ‫שלאיתטעה לומר שחולק מ ח ל ה ולא בפריה ורביה מ ט ע ם‬
‫הימין היא תחרת אחר זכותן של ישראל וע״כ• ויאהב יעקב חת‬ ‫•לקיים קמ״ל דאפילו בפריה ורביה חולק וגם שלא תאמר בפרי׳‬
‫רתל מלאה וא״כ מה שעשה יעקב כדין עשה ו ס ת ר ה לו אף כי‬ ‫ורביה חילק דסתם גויה זונה ולאו בנים דירי׳ ה ס אבל בנחלה‬
‫היו אתיות והס כנות לכן‪:‬ליעקב לבדו הותרה ואין אדם רש אי‬ ‫ממ״נ כולי עלמא חזו דאית לי׳ כנים והבא אחריו אינו ב ס ר‬
‫לקהת מתנו דמיון להתיר לעצתו כי מיעקב יצא המלכות והוא‬ ‫לנחלה ולכן‪ .‬חולק בפי׳ בשניהם שהדין נותן שלא יחשוב לו‬
‫הלוחם ע ם האויבים וצריך למשול בכל כת • ואין לומר א״כ‬ ‫לשום מעש׳שעזה כשהי׳גוי וכן הדבר למעלה•‪ :‬וראית בשניה‬
‫מלך ישראל ישא שתי אחיות בכיונה זו כי לא ימצא שום מלך‬ ‫שהכניסה‬ ‫אשת יפת תואר וחשקת בה ולקחת לו לאשה כי אחר‬
‫רחל ולאה אחיות ושהם בנות לבן כי יעקב לבד הוא המכיר •‬ ‫לצל הפנים נתבטל כל מעשה הטמא ואחר ל׳ יום מקבלת שפע‬
‫והיה ר״י אומר שהבנים שעשה בגיותו נחשבים לבנים כי ישובו‬ ‫טהור ונקי כענין והיתה לך לאשה כ• נכנסין ויוצאין ג ס למעל׳‬
‫להודות לי״י וע״כ חולק בנחלה וגם בפריה ורביהבפ׳׳ שאם‬ ‫מצרעיטתיו שלאדם ת״מ הנכנס דין חיצון איצו נזכר עליו‬
‫היה חולק בנחלה היה נראה דווקא משום שעשו חיצוני ומכר‬ ‫וכיון שכן הוא א״כ אין נזכר שום ענין ממעשיו כשהיה גוי‬
‫בכורתו א״כ בכורה בחיצון והבא אחריהם כשנתגייר לאו בכור‬ ‫וכקטןשנולד דמי וא״כ יעקב אבינו נתכטל האתוה מנשיו ־ וראה‬
‫הוא דאית•לי׳ בנים ונחשבים לבנים י אבל בפריה ורביה מידה‬ ‫והבן באמת שההוד והעטרה אחיות לדין וכשנשאן תי׳ת ישראל‬
‫לי׳ לר״ל דשתם גויה זונה * ואי אשמעינן בפריה ורביה הייתי‬ ‫‪ .‬נתבטל מהם אחיות הדין ונולדו עתה ברחמים ר״ל הושפעו‬
‫סיכר רווקא שם תולק ר״י משום דקייס שכת ואע״ג דסתס גויה‬ ‫׳עתה מת״תישראלוכשם שהול והעטרה אחיות לדין כן יש בחי!‬
‫זונה זיל כתר רוכ כעילות • אכל כנחלה אימא מודה לי׳ קמ״ל‬ ‫שתי אחיות כנגלן ונק׳שפחה כענין כעיני שפחה על יל גבלתה‬
‫ר״י בפי׳ בשניהם שבני גויה נחשבים לבנים מ ט ע ם שאמרתי‬ ‫וכיון שמשל התפארת בגבירות תוכרח הוא למשול ג ס בשפחות‬
‫וקת״ל ו״ל בפי׳ בשניהם דלא השיבו בנים מ ט ע ם שאמרתי וכן‬ ‫ולהכניסם בכח הרחמי׳ויעקב היה נביא אלהי‪,‬ס וירע שעתילין‬
‫הדבר בישיבה שכנגדם למעלה אלאשנימנו הכוחות ורבו ע ם‬ ‫ישרתל לצאת בגלות והאס ע מ ה ם וע״כ קבר את רחל בחוץ‬
‫ר״יוהריןעתו ומה שאמרו מי שלא היה לו בני׳ונשא אשהשכבר‬ ‫שרחל היא רחמנית ורחל מבכה על בניה ואת לאה לקח עמו כי‬
‫ילדה וכו׳יחשבאת׳לישראל ילד׳ בכור לנחלה ואינו בכור לכהן‬ ‫לא הניחה בחוץ שדרכה להנקם ולהביא בניה באלות כ׳ א ל ה‬
‫‪T T‬‬
‫ונושאים ונותנים ומעמידים המשנה שילדה מגר שהיה לו'בני׳‬ ‫מתהפך לא״ה והשפחות אין הלין נותן להיות ע ם האבות‬
‫בגיותו ונתגייר דקתני בכור לנהלה ומקשה לר׳׳י להראות לו‬ ‫אע״ג שגס הם צדקניות היו כי מן החוץ בחי וכן הדבר למעלה‬
‫שעכ״פ בני הגוי אינם נחשבים לכלום ור״י• ידע האמת ואמר‬ ‫עתידן ישראל לחטוא והקב״הלקחהאס היא כ״י והפרידה‬
‫אין הדבר כן שהתנא יאמר מה שאינו אמת והעמיד ר״י המשנה‬ ‫מכעלה היא ת״ת ישראל ושלחה ע ם מד״הר ולא ע ם מד׳׳הד‬
‫כענין ואף ג ם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא ‪ .‬בישראל שלא היה לו בנים ולכן בכור לנהלה אבל גר שנתגייר‬
‫הואיל והיה לו בניס אין לו בכור לנחלה ע ד שהראה לנו כי‬ ‫•געלתיס לכלותם י ע״כ רחל בגלות המורה רחמים ולא לאה ואז‬
‫התנא אמר גיורת ושפחה לאפוקי מדר׳ יוסי הגלילי שאמר פטר‬ ‫יתיבשו המים מתפאר׳ישראל ממה שהיו יזהו שהרמיזו בדבריהם‬
‫דחס בבני ישראל בעינן ואין כן רק הדבר הוא שאין לעקור פטר‬ ‫יעקב מתבייש מן האבות ואין הכוונה לשון בושה ח״י אלא מלה‬
‫רחם מגזיה כאשר אין לעקור שם הבנים מן הגוי כי עתידים‬ ‫מהופכת הוא ופי׳ מתבייש מתייבש מלשון יבישות אלא שכסו‬
‫להודות לשם יתברך והשם דן על העתיד ובן סורר ומורה יוכיח‬ ‫הקדירה ולא גלו‪.‬שמי הואשיאמ׳שהוא לשוןכושה;הלא האטת‬
‫עד שרצה לסייע לר׳ יוסי הגלילי ממה ששנינו היו לו כנים‬ ‫הרשיהו לקחת אותם ואיך יתבייש מהם ־׳ ואגרהסתתאה היה‬
‫כגיותו ונתגייר יש לו ככור לנמלה וקשי׳ לר״י ואמר מני׳ יליף‬ ‫נתחי מא‪3‬להם עלאה וידע כאמת שהאצילה הלילי״ת היא הגר‬
‫ר״י הגלילי וראן היה הפך התנא ולכן אמר התנא גיורת ושפחה‬ ‫החיצונית את מצרים שרו של ישמעאל זהו!תקח לו אמו אשה‬
‫להודיע לר׳ יוסי הגלילי שאין לומד כטיכ משם שלעולם לא‬ ‫מארץ מ צ ד ם שהחזיקו מבחוץ וילע אכרהם הסוד ואחר כיון‬
‫נתבטל מן הגוי כני גיואו וגם פטר רחם כאשה גויה ומה שאמר‬ ‫שאברהם עלאה ממשלתו על הסיג העליוןא״כ צריך אני למשול‬
‫רכ אדא לו •ה שילדה כנה פטור מה׳ סלעים אפי׳ שנחעכר מגוי‬ ‫בהגר המצרית ולצאת ממנה סיג ימין והנה שרה אוהכת למשול‬
‫שה׳ סלעים הניתנים לכהן מישראל כדי לתקן מקיםהלזי‬ ‫אברהם ‪3‬הגר מיצרי׳ המצר חותה ונתנה לי כלככ שלם ־ וראה‬
‫ולמהקו * ובהיות הלזי ע ם הסלעים אין להוציאם מידו וכאשר‬ ‫יהבן שאברהם הוא דוגמא העליונה ויצחק ניחז בפחד וירע‬
‫נתעברה מגוי שהוסיף הגוי זוהמא כ״ש שהסלעים אינם יוצאים‬ ‫שממני יצא סיג שמאל שרו של עשי וגס האציל את הת״ת ואין‬
‫מיד הלויה וזהו אפי׳ למ״ר תזהמין את הולד בתר זוהמת הגוי‬ ‫שם כבישה וממשלה למשול שיצטרך לקהת אשהאחרת כי הוא‬
‫אבל לעני! פטר רחם מודה שנגרר אחרי אמו להפטר ולא להיות‬ ‫עצמו דין יידע באמת שעשו הוא קש ויעקב הוא אש ויאכל האש‬
‫לוי לכל עני! כי לו• פסול נקיא אבל לענין אחר מזהמין ונגרר‬ ‫את הקש יע״כ נשא אשה אח׳והקב״ה ראה שיצחק נאחז מהפחד‬
‫אחר הגוי וכאלו היא גוי שבא להתגייר והאומר בעלחא אין‬ ‫ונתעברה אשתו שתי הפייסצש וקש וזהו שנרמז במלת אשת"!‬
‫מוהתין את הולד אלא בתר אמו הולך בכל דבר סובר כך שטמא‬ ‫גי׳א׳׳ש ףיק‪ :‬זהי בית יעקב אש ובית עשו לקש ות״ת האציל את‬
‫הבא מטהור טהור שזה הולד הוא‪ ,‬זרע טמא ונטהר במ^י אמו‬ ‫•סיד הוא להבה לקש ולכן יצא יוסף מיעקב והוא שנאמר ובית‬
‫שכן הדכר הנכנס כפרדס מצד החיצון נטהר וע׳׳כ מתקנאים‬ ‫• יוסף להבה והנה אברהם ויצחק מוכרח־ס היו בכל אלה ור׳‬
‫לעולם האומות כישראל כי מכירים הטירה אלא שאינם מודים‬ ‫יוחנן אמר לא תוכל לעקור שם הגיות לגמרי כי לא יעקור ולא‬
‫וע״כהמחה את זכר עמלק אשר שס כטחונס ואז יאמר יהו״ה‬ ‫• יפסיד אפי׳ שר אחד מע׳ שרים רק חלישות ויבשות יהיה בהם‬
‫אחד ושמו אחד ומה שאמר מי שהיה לו כניס ינשא אשה שלא‬ ‫ותשוב הגבירות גבירו׳ והשפחה שפחה שאם יעקר שום שר מ ע ׳‬
‫כו׳ ונשאו ונתנו עד שעלה מבדיקת רכא כהנת שנתעכרה מגי׳‬ ‫שרים א״כ לא תנחת קיום בעולם וכל הגויס יחזרו להשתחוות‬
‫נתחללה והיא ירה וחייב נפטר רחם הדין עמהם כי לא דמיא‬ ‫י ‪ ,‬לשם אלהיט וא״כ אחר שנתגיירה זה נרא׳ למפרע כי הס מגת‬
‫הלויה לכהנת הלויה דין ונתוסף לה דין לעולם היא לויה אבל‬ ‫•״שר‪0‬ל אלא שלא נראה!א״כ קרינ; בזה יש לי בניס יקיים פריה‬
‫כהנת טהורה היא מ‪3‬לי זוהמת דין הטיל בה ווהתא הרי ‪f>h‬‬ ‫‪: .‬ימיה!לנחלה לפטור הבאים אחר שנתגייר ־ ויעקב שנשא ‪3‬׳‬
‫זרהמתהשהיתה • וגם אין לומר זה הדין בכהן שכהן‬ ‫האחיות הדין עמו שהס בנות לכן הוא חסד עילם המים הרז‬
‫וילדו חשך בכות שדרך שם עו‪3‬ר החושך ייעקב הוא המלך י כל זמן שהוא עושה שלא כדין כעין זונה וגרושה וחללה‬
‫וגזיה ד ע באמת שגם היא נתחלל כל זמן שהוא עושי‪%‬שלא‬ ‫•המושל בהםוכשפחותיהס שאם אין הדבר כן אין קיום בעולם‬
‫גין‬ ‫‪.‬א‬ ‫מו‬
‫‪ » v‬־ ‪1‬‬ ‫‪.‬‬ ‫י‬ ‫‪•.‬‬
‫הוי רלדנ בעינן וליכא • לה׳ סלעערנמילא הר פטר ח ז ם‬ ‫‪,‬כיין ושלא כמשפט העליון •יאבל א ם ש ב ניד כטהר כבראשונה‬
‫בעיניןוליכא •־ שני לנהלה‪.‬לא ראשית אונו בעיניןוליכא לה׳‬ ‫‪ .‬כ י הוא הטהרה והמים הנובעים המטהרים כ ל טומאה‬
‫‪.‬סלעים ניט לא קסבר בטר לדבר אחד לא הר בכור • ר׳ שמעון‬ ‫ואין הדבר כן בכהנת‪.‬שהיא נמשכת אחר הזרע שקבלה ליעשות‬
‫אומר הראשון לנחלה הוי דאמר קרא תלד לרבות יוצא דופן •‬ ‫זרה ובמקומו אבארהו בעזה״י שאין מן הענין ־ • ימה שנחלקו‬
‫השני לה׳ סלעים קכבר בכור לדבר אחד הוי בכור •• ראה‬ ‫בבן חלל שמת אביו כהן תוך ל‪ -‬יום דחר מחייב מצד שלא זכה‬
‫ו ה ק פיוס גדול שנתפייסו מיד ולא רבו על הדינים האלו ר*ש‬ ‫‪ .‬אביו בו הדין עמי כי כשמת הכהן ונפסק ממנו הבח מה פדיון‬
‫שמרבה יוצא דופן מהיכן יל־ף מיבמה ולומר לך• אפילו יוצא‬ ‫יעשה • זא״ל כמ״ד דמצי לומר אתינא מכת גברא •דלא מצית‬
‫דופן הוי בכר תינח אותו חלד מיותר הוא וריבה אלא וילדו‪-‬שצ׳־‬ ‫לאשתעי דינא בהדי׳ כי אמת הד‪3‬ר אם היה ‪3‬חייס אבל עתה‬
‫‪7‬‬
‫בנחל׳מה ריבוי הוא זה וא״כ אמורכדקאי קאי ישמ׳היאלומ‬ ‫‪ .‬אדר‪3‬א יפדה להחזיר הכת ‪3‬מקימו ע״י פדיונו והאומר שפטור‬
‫בכר בכר מה שם יוצא דופן אף כאן יוצא דופן ושפיר קא יליף‬ ‫‪.‬אמר הואיל יזה הבן נולד בימי אביו הכהן הוי לי׳ אילן שלא עשה‬
‫ותנא אמאי לא יליף ושמא סובר התנא אדיליף האי בכר ממנו י•‬ ‫‪ .‬פיחת עדיין מ״מ זכה באילן ההוא וטון שזכה זכה גם בפדות‬
‫אדרבא נילף בכר ד־במה ממנו מה בכר לנהלה לידה בעינן‬ ‫‪ .‬שיצאו מן האילן לאלף שנים והנה מת הכהן וירשו בנו והכוונה‬
‫דכתיבוילדו אף בכר של יבמה •׳לידה בעינן • י•‬ ‫זה הבז הואיל ואם היה אביו בכחו ובתיותו לא היה צריך לפדיון‬
‫למעוטי • שפיר‬ ‫גבי יבמה אצטריך‬ ‫ותלד שאמר‬ ‫‪ ,‬עכשיו שמת אינו צריך לפריון כי יחזור הכהן להתחבר ע ם בנו‬
‫והוא כעין בשר ומלא מים ויתיך מיםצירת ולד או מלא ד ם‬ ‫ומי יודע אם ישוב בחלל ואפ״ה זכה החלל ונפדה ואין הדין‬
‫או מלא גניניס ובם התיכות בשר אלא שההתיסת הם •כעדשה‬ ‫• עמו • ד ע לך רב חסדא בזה שמחייב לפדות להוריד החסדים‬
‫היותר גדול וכחרדל היותר גדול ואס לא תלד הייתי אומר א ם‬ ‫‪ '.‬כשמו * ורבה שאמר פטור אע״פ שאמר דזר הוא שמי יודע אם‬
‫הפילה שטר מלא מיס מלא דם מלא גנינ־ם הואיל וצורת הולד‬ ‫ישוב הכהן בהלל והנה רב״ה בגימטריא ז״ר ושבר דבריו מד‪3‬רי‬
‫בהם הבא אתריהם לא יקוס על שם המת שהרי הורע מזלו של‬ ‫‪.‬התנא שאומר נתגיירה המעוברת בכור לכהן ואמאי לימא לי׳‬
‫מתקמ״ל תלד בעינן יליכא וא״כשלד׳ל‪-‬ז בא לרבות יוצא דופן‬ ‫‪-‬אתינא מכח גברא דלא מצית צאשתעידינאבהדיה * ‪ ,‬ורבה‬
‫‪.‬אלא אפ־לו יוצא דופן שהואשלםלא יקרא על שם המת וא״כ‬ ‫‪.‬בר״ה השיב שאני גוי דלית לי׳ חייס בעבור שנחעברה מגוי‬
‫הכא יהכא בעינן לידה ומ״מ מה יאמר• בזה שאמר בכר לדבר‬ ‫בכור לכהןשהבן אינו רשאי להתייחס אחר אביו הגד שא״כ אוהב‬
‫אחד לא הוי בכר והלא הבא אחר הספק לא הוי בכר לנחלה‬ ‫‪,‬צד החיצון אחרי שמתייחס שם ויוציאוהו אבל בהלל בן כהן לא‬
‫ע ו‬
‫וגס בכי לדני א׳ היא י י לינריי לא ימצא‬ ‫אלא לכהן‬ ‫‪.‬סביראל׳׳ לתנא שיפדה ואין הדבר כן מ ט ע ם שאמרתי אלא‬
‫בכר לנהלה ולא לכהן בכר לכהן ולא לנחלה והתנן יש בכר‬ ‫ומה שאמרו מי שלא שהתה אחר בעלה ג׳ י‬ ‫• הוי בכור לכה; *‬
‫לנהלה ולא לכהן ויש בכר לכהן ולא לנחלה ומתי ימצא בכר‬ ‫‪.‬חדשים בכור לכהן ואפילו כפשוט אינו נוטל והבא אחריו אינו‬
‫לנחלה ולא לכהן שיטול פ־ שנים והא ס ת ם כתיב לא יוכל לבכר‬ ‫‪.‬בכור לנחלה הדין עמהס כי יותר טוב שלא יטול חלק כלל ממת‬
‫את בן האהובה ועוד אני שואל אמרו לא יוכל לבכר למה נאמר‬ ‫‪.‬שיככוס בספק גזל וחמס והדבר נוגע בפרד״ס ואם עבר בזה‬
‫לפי שנא׳ והיה ביום הנהילו אה‪.‬בניו‪ .‬שיכול והלא דין׳ היא מ ה‬ ‫‪.‬עבר בארבעה ותחת ארבעה לא יוכל שאת והם ) גזל ע״ז‬
‫פשוט שיפה‪.‬כהו שנוטל ברחו׳ כבמוחזק התורה נתנה לו רשות‬ ‫גילוי עריות ושפיכת ד מ י ם ( ט אם האבות לא יתנו לי אינם‬
‫לאב להנחיל לכל מי שירצה בכר שהידע כחי שאינו נוטל בראוי‬ ‫נתפסים בספק הגזל משוס שיש לכל א׳ טענה כרי לענות ספק‬
‫כבמוחזק ח״רוכו׳ *ת״ל לא •וכל לבכר ויאמר לא יוכל לבכר‬ ‫בני ספק אינו בכי ואת״ל בני אס אמר איש פלוני ביי לא דשני‬
‫מאי והיה ביום הנחילו שיכול והלא דין הוא מ ה בכר שהזרע‬ ‫לא אמר כלים מפני שהתנה על מה שכתוב בתורה • ואם אמר‬
‫‪.‬כחי שאינו ניטל בראוי כבמוחזק וכו׳ ־ תלמוד לומר והיה• ביום‬ ‫‪ ,‬נכסי לבני פלוני במתנת דבריי קיימין • ומ״מ להסתלק מן‬
‫הנחלו התורה נתנה רשות לחב להנחיל לכל מי שירצה ־ ר א ה‬ ‫'הספק כדי שלא לקלקל התנאי שכתיב בתירה יחלוק נכסיו‬
‫ר׳ דינים משונים והניח; אוחס בלא פירכא ותקינים ואבי‪ .‬ז״ל‬ ‫‪.‬בתירש מתנה ואם תשאל ממני דין• אם עבר וחלקם בתורת‬
‫‪ .‬ישב וקא מתמה ואמרתי לו המות חתם וכסו דבריהם ואמר לי‬ ‫‪.‬נחלה אם יש לו לספק לבקש דין מפני שעבר על מה שכתוב‬
‫'תשא ותתן ונראה עד היכןהדד ואמרתי לו ק״ו פריכא היא מה‬ ‫‪.‬בתורה ואז יאמר לו אביו ספק אתה יא״כ חין בדבריך כלום‬
‫לפשוט דין הוא אע״פ שיפה כהי'ליטול בראוי כבמוחזק שינתן‬ ‫‪.‬באיזה כח יכניס הספק לקתת ״ ‪ .‬ק גזל אם יאמר לו הםשק בנך‬
‫ברשות האב שכן אינו במעלת ראשית אונו תאמר בבכר אע״פ‬ ‫‪.‬אני ספק איני בנך יאת״ל בנך יאמר לו אביו היפך ואת״ל איני‬
‫‪ .‬שהורע כחו שאינו נוטל בראויכבמיהזק מ״מ‪ .‬אינו ברכות האב ‪,‬‬ ‫•‬ ‫‪ ,‬מ ך שנמצא תיטול שלא כדין יתחת ארבע מי יוכל שאת‬
‫שכן הוא במעלת ‪.‬ראש•*! אוט י ואמר לי אבי ז״לתבליע הפירכא‬ ‫‪.‬ואס יאמר לו‪-‬בני אתה רוצה ליטול ירושתי ונמצא שגס עליך‬
‫ואמור מה פשוט שיפה‪.‬כתו־־ אע״פ שהוא אינו במעלת ראשית‬ ‫יאמר ותחת ארבע מ׳ יוכל שאת אס אביו ‪3‬היים יחלק ‪3‬מתנה‬
‫י אונו הורע כהו בכר שהורע כתו אע״פ שהוא‪ .‬במעלמ־ראשיס‬ ‫‪ :‬ואם לאו יאמרו לו אחיו שתי טענות חרא שאנו אומרים לאו‬
‫אינו דין שיורעכחו אי׳כ משוס דאית ק״ו אצטרך קרא ואמרתי‬ ‫‪.‬אחינו אתה אתה אומר שאחינו אתה המוציא מחבירו עליו‬
‫לו והלח פירכא הכתובה בתורה אין מבליע׳‪,‬־ והוא כתוב׳בחור׳‬ ‫‪ .‬הראייה ״ ועוד יאמרו אנו וידאין ואתה שפק ואין ספק מוציא‬
‫ונהרס ונשבר הק״ו ולא יוכל לבכר לתה לי ועוד הקב״הכהב‬ ‫וודאי ואפילו חילק בנחלה דבריו קיימץ אלא יסתלק מן הספק‬
‫פשוט ובכר‪ .‬וי‪/‬תי‪3‬כר‪3‬ק״ו דפשוט להיות ברשות האב והק׳׳ו‬ ‫‪.‬ויחלוק במתנה והבא אחריו אינו בכור לנחלה מזה ה ט ע ם כי‬
‫עומד בלא פירכא שהפירכא נבלעת בחובו אס הדין הוא כ ך‬ ‫‪ .‬שמא הוא אחיו ושמא אינו אחיו • והנה ספק כל דבריו כחרס‬
‫• שמבליעין מאחר שבנה הדין וחזר והרסו וכתב לא יוכל לבכר‬ ‫)מודאי להיות בכור לנהלה יאמר עליו הספק שאינו רשאי‬
‫‪:‬אםהקב״הבונה והורס ארס מה יעשה אלא האומר פירכא‬ ‫‪,‬להכניס בספק גזל ואי׳כ שרצתה התירה בזה למה אמרה יכיר‬
‫‪ :‬כתובה מבליעין אני אומר לו ראשון דא?כ הניח הקב״ה מקום‬ ‫ר א ה זהבן מה דינים ומשפטים יוצאים מפי‬ ‫ולא ספק ‪:‬‬
‫‪ -‬בק״ו דמשה א״י ע״כ הוא שאיןמבליעיןיק״ו פריכא הוא למה לי‬ ‫‪:‬וזז״ל כולם מפי השטנה לזהר שלא לכנוס בשום ספק הנוגע‬
‫יקרא • ועורמה שאמרז״לוהיה ביום הנחילו למה לי ‪.‬ומשיב‬ ‫למעלה ע״כ ואיזהו בכור לנהלה ולכהן המפלת שטר מלא מיס‬
‫מלח רם מלא גנינין • והמפלת חין דגים וחגבים ושרצים • • שיכול וכו׳ ג ם הוא יש לו פירכאמה לבכרדיןהואאע״פ שהורע‬
‫והמפלת ליום ארבעים הבא אחריתם בכור לנחלה ולכהן יוצא •כתו •שלא יהיה ברשות אב שכן הוא ראשית אוגו תאמר בפשוט‬
‫•דופן הבא אחריו שניהם אינם בכר לא לכהן ולא לנחלה •רש״א \אע״פ שיפה כתו דין היא שיהי׳ ברשות האב שאינו ראשית אוט‬
‫וא״ל ג ם בזה תבליע ותאמר ומה בכור אע״פ שהוא ראשית אונן‬ ‫הראשון בטר לנחלה לא‬ ‫הראשון לנהלה והב׳ לה׳ סלעים •‬
‫והורע‬
‫צב‬ ‫הקנה‬ ‫ספר‬
‫‪,‬‬
‫לנחלה אע״פ שהוא \ו‪5‬א דופן שאע״פ שיוצא השפע דרך‬ ‫והורע כ ח י • ונזה יפה פחו שאינו כרשות ה א ב פשוטלכ״ש‬
‫הדפנות והיא הזיעה מ״מ שס שפע עליו כי הוא טהור ונקי‬ ‫‪.‬ת״ל כיוס הנחילו את כניו שהוא כרשות אלא אמרח׳ שאין‬
‫ולומד מתלד וכוונתו שאס זה המת הוא אדס שאינו צריך לחזרה‬ ‫מבליננין ק״ו שכתוכ כתורה ולעולס ק״ו פריכא הוא קרא למה‬
‫כשם שאם היה נולד כדרכו היה שם ככר עליו כן הדכר עתה‬ ‫לי והנה לרכריהס נכתכו שלא לצורך והרי ה ם נישאים ונותנים‬
‫שנולד מן הדופן שם נכר עליו י כי לא תוכל להורידו מכת‬ ‫נ ה ם עד שנמצא להם צורך ונאמר והיה כיוס הנחילו את כניו‬
‫קדושתו וממעלתו כעין למעלה השפע היורד מן הדפנות שהוא‬ ‫ככור ככלל פשוט היה וככלל ראו־ ומוחזק היה וכשאומר לא‬
‫שפע מעילה טהור ונקי ומאהר שכן הוא ג ס כנחלה הכי שיוצא‬ ‫יוכל לככר וככל אשר ימצא לו יצא מ; הכלל כראוי ויס כחלק‬
‫דופן היא ככר לנהלה והבא אחריו פטר רח׳שאע״פ שקכלו חיות‬ ‫אחד יותר וא״כ דכר שהיה ככלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד‬
‫מןהדפנית אפ״ה לא דמי השפע היורד מן העטרה שממפרנסין‬ ‫ע ל עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא ומה ככר תלק‬
‫כולם משא״כ כזיעה מתפרנסים לכד הנאחזים משם וע״כ הוי‬ ‫היתר שניטל אינו נוטל מראוי אלא כנמנא »ף פשיט הלק פשוט‬
‫ומה שאמר וילדו לו כנים דיין‬ ‫פטר רחם כי הוא פטר רחם י‬ ‫שטטל אינו נוטל מראוי אלא כנמצא והראוי יהיה קדש לה׳‬
‫הלידה ההוא כדין הלידת היכטה י ואין ספק כי גס כישיכה‬ ‫־שהוא שלא כא לידס כחיי אכיהם • יעיד אמרתי לו הקכ״ה ציה‬
‫שלמעלה הכי עסקי כי יש לדעת משפט האלהיס והק״ו שעשו‬ ‫לנו צדק צדק תרדוף והוא קלקל הצדק ומה פשוט שאינו ראשית‬
‫הכוונה הוא כך מוכרח הוא האכ לחצוק נכסיו לכניו שאס לא‬ ‫אונו לוקח נראוי‪.‬כבמוחזק ככר שהוא ראשית אונו א״ר שיקה‬
‫יעשה כך מונע הכמת האלהיס שהוא האכ להנחיל לכניו שהוא‬ ‫כראוי ככמותזק וא״כ אתרי שהדין הצדק הוא שיקה• למה כתיכ‬
‫ההיקף שפע וכרכה זעי׳כ אמרה הורה כייס הנחילו דת מיו‬ ‫אשר ימצא לו והנה קילקול הדין והצדק ומי יאמר שהתור׳קלקלה‬
‫להרמיז שצריך להנחיל את כניו אע״פ שהנהלות נאמרו ג ס‬ ‫הדין והצדק אדרכא נאמר שהכי אמרה התורה ככל אשר ימצא‬
‫כמקומות אחרים היה צריך לאומרו הנה כדי שלא ת ט ע ה לומר‬ ‫לו יטיל פי שנים וכראוי יקח הכל מצד הקדושה שעליו ומאן‬
‫הק׳יו לבכור שאין הנחלה כרשות האכ ואין הכנים ברשות האכ‬ ‫לימא בכל אשר ימצא בא למעט הראוי שלק יקח א״ל מ״מ‬
‫ראה והכן שעשית רעה גדולה שהוצאת‬ ‫להרבית ולמעט ‪:‬‬ ‫כנמצא כתוכ כפי׳ שיקח פ׳ שנים ושאינו ממצח כא מק״ו ואייל‬
‫הבנים העליונים מכח אכיהס הוא הכמת אלהים וע״כ הוכרח‬ ‫א״כ יכתוכ כשאינו נמצא וכ״ש הנמצא ויהיה שאינו נמצא‬
‫לאמרו להודיעך שהכניס כרשות האכ והאמת של ככור צריך‬ ‫כתוב והנמצא מק״י א״כ אני אומר לך בין כך כין כך נוטל‬
‫לתת לי פ• שנים שלא להכחיש בכתר עליון כי כ״ע נוט ל פי‬ ‫‪.‬משניהם פי שנים מה לי שיכתוב הנמצא מה לי שיכתוב שאיני‬
‫שנים וע״כ בכר הוא חסר ו׳ כיבכ״ר בחכמה ואי״ק‬ ‫•נמצא והנה כפי זה יתעשר הבכר ושמא תוכל לומר בכל אשר‬
‫בכתר ועל שהשפעה ההוא הבאה בחכמה הוא מן הכתר ומן‬ ‫ימצא לי אתא לו ומיעט שתי תשוב׳ בדב׳חדא דק״ו היא שיקח‬
‫ההכמה משפעת השני חלקים האלה בעטרה הנקראת בכר הוא‬ ‫בראוי כבמוחזק פ׳ שניס כאשר אמרתי ועוד אחא לו לומר לו‬
‫שנא׳ גם אני בכל אתנהו ע״כ מזהלת באזהלות לאו ללא יוכל‬ ‫ולא לה וכ״ת ה״מ בבחור שנשא אלמנה חבל בבחור שנשא‬
‫לבכר ואין לומר שהבכר יקח בראוי שני חלקים שא״כ לא הנחת‬ ‫בתולה ה״נ רשקיל אר״נ ב״י אמר קרא ראשית אונו ולא אונה‬
‫חיים לפשוטים שהראוי הוא מה שאינו נמצא באב הוא תכמת‬ ‫ואימא ה״מ באלמן שנשא כתולה אכל כבחור שנשא בחולה ה״נ‬
‫אלהיס והנמצא כאכ הוא כ׳ חלקים השפעת"הכתר והשפעת‬ ‫‪ .‬ק י ל אלא אמר רכא אתר קריא לו משפט הבכורה לו הבכרה‬ ‫דש‬
‫עצמו אבל מה שאינו באב הכל בשוה עוד אמרי מי שלא ביכרה‬ ‫ולא נה א״כ יישר כחך חד לו משפט הבכרה וחד לי למעט הראוי‬
‫אשתו וילדה ‪3‬׳ זכרים נותן ה׳ סלעים לכהן מת א׳ מהס בתוך‬ ‫אל תשמ' בזה כי אני אומר תד לו למעט אשה וחד לו למעי יוצא‬
‫ל׳ יום האב פטור מת האב והבנים קיימים ר ״ מ א ו מ ר א ם‬ ‫דופן ואין הלכה כמ״ד יוצא דופן דין בכורה עליו ומה נשאר‬
‫נתנו עד שלא חלקו נתנו ואם לא נתנו פטורי׳ ר׳ יהודא אומר‬ ‫צך עתה א״כ דהכי הוא שיטיל פי שנים בראוי כבמוחזק לשתוק‬
‫כתחייבי נכסי האב זכר ונקבה אין לכהן כלום רתת האב אימת‬ ‫קרא מבכל אשר ימצא לו י אני אומר שאינו יכול לשתוק שאם‬
‫אילימא לאחר ל׳ בהא לימאר״מ ט חלקי פטורים והא אשחעבדו‬ ‫‪.‬היה שותק הייתי אומר הנחילו כתיב שימע אני קרקע ולא‬
‫נכסי דאב והבנים יפריעו אח חוב אביהם ־ ואלא שמת תוך ל׳‬ ‫ותוכל ליתר הנחילו ס ת ס איכא לתילף דכתיב‬ ‫מטלטלים‬
‫מאי שנא כי חלקו פטורין דאזיל לגבי האי ואדחי ליה ואזיל‬ ‫והתנחלתם לכניכס אחריכם לרשת אחזה וסתם אחוזה קרקע‬
‫לגבי האי ואדהי ליה כי לא חלקו נחי ליזיל לגבי האי ולדחיה‬ ‫ומה לשם קרקע אף כאן קרקע ת״ל בכל אשר ימצא לו‪ :‬ורחה‬
‫וליזיללגכי האי ואדחי׳ וזהו הדין ועוד דינים אחרים בעז״ה‬ ‫־׳ ודן אם הקי׳ו חזקו׳ ו־וינס נפרטם א׳י׳כהקכ״ה למה קלקלם‬
‫אומר במקומם כאריכות שלא יפיל כשלון כ׳ פי׳ ארוך להם מ״מ‬ ‫בקראי דכת־כי ואם הס נפרכיס א״כ מאחר שאי! ק״י קראי למה‬
‫נאמר כדכריס שאינם צריכין אריכות ארז״ל מת הכן כתוך ל׳‬ ‫לי לכן אומר אני כי לא‪ ,‬דבר רק היא ודע ר׳ שיוצא דופן והכא‬
‫יום אע״פ שנתן לכהן יחזור אחר ל׳ יום אע״פ שלא נתן יתן‬ ‫אחריו שניהם אין ככר לא לכהןילא• לנחלה ט השפע יורד מן‬
‫מת כיוס ל׳ כיום שלפניו ור״ע אומי אם נתן לא יחזור ואם לא‬ ‫הדפנות ושם נאחזים השרים ההיצונים וזה הנקרא זיעה ואין‬
‫מ״ט דרבנן גמרי חלש הלש ממדבר ימה התם‬ ‫נחןלאיחן‬ ‫שם השפעה עליו וגס אין שם פטר רחם עליו רק היורד חן‬
‫ומעלה אף הכא ומעלה ור״ע מספקא ליה מדאצטריך למכתכ‬ ‫ההיקף בציניר ישר והוא בעטרה ומשם בעולם השפל • והנה‬
‫ומעלה גב• ערכין ולא גמר ממדבר ה״ל שני כתובים הבאים‬ ‫וגם האצילות שהוא חוץ‬ ‫נפתח הרחם שהעטרה נקרא רחם‬
‫כאחד ואין מלמדיןאו דלמא כי אמרינן אין מלמדין לעלמא אבל‬ ‫‪.‬לפרדס איני כחשב לשם אצי׳ כי אין לי התחברות ע ם הנאצלים‬
‫לגופייהו מלמדי; משוס הכי מספקא לי׳ ראה ר׳ מלך במשפט‬ ‫• מן הפרר״ס ע״כ כתיב קרא וילדו להודיעך זה ללילה בעינן‬
‫יעמיד ארץ והס אינם עושים משפט אמאי מספקא ליה א׳‬ ‫כדי שתדע משפט‬ ‫וגם כתיב פטר רחם דפטר רחם בעינן‬
‫‪,‬‬
‫אמרת בשלתא ב׳ כתוכיס הבאים כאחד אין מלמדן יופי ׳‬ ‫• העליון והבא אחר יוצא דופן אפי׳ פטר רחם לא הוי אף על פי‬
‫לגופייה! שפיר קאמר אם לא נתן לא ימן ואם נתןלא יטיל דהא‬ ‫שפטר רחם מ ט ע ם כי אחר שיצא שפע שלא כדרך ההיקף אפי׳‬
‫אין מלמדן אלא אי חמרת כעלמא א״ח אכל לגופייה! מלחדין‬ ‫שיצא כדרך ההיקף אח״כ לא יקרא פטר רחם שהרי קבלו‬
‫ואמאי אס נתן לא יטיל והא לגופייה! מלמדן ועוד אמרת א ם‬ ‫׳פרנסתם מן הצד • וזהו כיון שאינו ככור אלא לדכר אחד לא‬
‫לא נתן לא יתן גזלת הכהן ונתת לכן ואס מלמדן אם נתן לא‬ ‫הוי ככר• ותלד דאתר קיא כיכמה לרכות יוצא דופן אין משם‬
‫יטול גזלת הכן ונחת לכהן ותייק דיליף מחדכר סוכר כ׳ כתובי׳‬ ‫ראייה ט אפי׳ שהוא יוצא דופן יקרא ככר מטעם שאחיו המת‬
‫הכאים כאחד מלמדן א״כ ומעלה דכתיכ גכי ערכין למה לי‬ ‫משתדל רק לחול כאשת חיקו אם יניחהו והוא אינו •ודע איך‬
‫כילף ממדבר• • אלא מדאצטרך למכתכ כאן וכאן מוכח דאין‬ ‫•יילל ושמא בא הוא והוא המת והאין לא יקרא בכר ורש״א הא׳‬
‫ן‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫־‬ ‫‪3V‬‬
‫‪?.‬מלמלין ו^כאמ^^ףממלנרואאמהצה^ לכן כל לבליהס )‪ 9‬ניחא ‪3‬שלמאכ‪5‬ב‪1‬מא שאינו נראה כמצות עשה הכלל השני‬
‫‪$ ,‬ךיכין ביאור אמית* ־• ודע שכנסת ישראל השלמת האדס והוא שסיר קא לריש כעין בכל אשר ימיה• משך‪ .‬כלל בבקר או צאן‬
‫י הנק׳ חדששנפדצהוומתחדשמלל׳יום כלין הנדה והלבנה וע״כ סרט בכל אשר תשאלך נפשך הזר וכלל והכלל השני איט נראה‬
‫; כלבן שלא עבר‪ ,‬עליו ל׳ יום אין שם אדם עליו‪) .‬אם מת לאחר למ״ע בזה אמרה תירה לדון בכלל‪-‬ופוט אלא סאן בשלמא ופלח‬
‫י ל׳ יוסי הוא דאמר ת״ק הרי הוא אדם ויתן אביו הפדיון כי כלל בערכך פרט אלא תפדה למ״עניתוספית וליל כלל ופרע‬
‫י מתחייב אבליבלאו הכי לא ויליף ממדבר‪ .‬ולימודו יפה ומה שאימי ואין בכלל אלא מה שבפרט •לרבות שוה כסף ככסף מלל וכ׳׳ת‬
‫בערכין ומעלה ולא יליף ממדבר א״כ הוא לין שני כתובים ניליף מישיג גאולתו מכסף מקנתו מה שם אפי׳ שוה כסף אף‬ ‫י‬
‫\ לאין מלמדן לא נרע כי אדרבא בא לומר לט התנא דמלמדין כאןאפי׳שוה כסף והלא כלל ופרט טא והכלל שומ׳שלא לובית‬
‫; סהממדה זו טהגת גם למעלה בהיות חם״דונצ״ח ב׳ כתובים על הפרט * יל לא תנןאלימה נדושה זחללה זונה אתאלהילא‬
‫‪ .‬ומשפיעים לאחרים והיינו למלמדן ול״ע סיבר שאין מלמדין יקת כי א‪ 0‬בתולה מעמיי יקח אשה ל״ל ואמר למצות עשה *‬
‫בעבור שאמר הואיל ואין ד ן עיבר מהם * א״כ אין מלמדן הכינמי לא שנא ופדויי כתיב תפדה למה ליאלא למצות &מל‬
‫ומ״מ ילפי להדדי מספק׳ ליה ט אע״פ שהחסד משפיע לנצח ועוד ר׳ ות״ק דט דין שלא קבלו מרבן ומצאו פסוק באורה‬
‫‪ ,‬רחמיס מ״מ הנצת אין לו דרך לחסד ולכן אמר אם נתן לא ומדקדקים בו והאי ופרוז מין חידש תפרה לכלל ופרט ‪• .‬או‬
‫יטול שהדל׳ הוא זמן החידוש המתחדש מכהן ואס לא נתן לרבויי ומיעוטי הסמיכם קרא לא הסמיכם אלא להקישא לומר‬
‫לאיתן בחיוב כי מי יידע אםיחדשסהכהן וא״כאיןחמם לך כל שיש‪:‬ו בפדיון הבן ישנו בערכין והכי כהני הואל ואינן‬
‫נלבר רק הכל בדין ובצדק ימ״מ אע״פ שאס מת הבן אחר בפדיון הבן אינן ׳בערכין ואל תשיב מתה שאמר התנא יהכל‬
‫ל׳ינתחייבהאב אפ״ה אינה לומה פדי ן מיתה לפדיון טיס מערכין כהניס לייס וישראלים ־‪ .‬ט אני אומר שטעו באותו‬
‫‪.‬ועזלארז״לאין פולין לא בעבליס ולא בקרקעות ולא בשטרית הכלל וגם באותו הכלל שאמר ה;ל מערכין טעו וא״כתנא‬
‫‪ .‬ולא בהקרשית מתני׳ דלא כר׳ דתניא ר׳ אומר בכל פולין בכר קמא ורבי למה לא דנו יפה ושמא האיד כי הו ודחי דינם ממה‬
‫; חרם חוץ מן השטרות מ״ט ילד׳ לדיש רבוי ומיעוט ופלויו מבן לכת׳ והעמידו לפני הכהן והעריך אותי הכהן משמע שהנערך‬
‫‪,‬חולש תפלה רבה שטלה בכל לבר בערכך כסף חמשת שקלים העומד היא ישראל לפני כהן ולא כהן לפני ישראל מה יש‬
‫‪ .‬מיעוט בכסף ולח בדבר אהד תפדה חזר וליבה כל לבר א״כ לך לומר הפסיק למעט הכהן ופדויי לכללי ופרטי למרורבויי‬
‫‪ .‬הוי לי׳ רמי ומיעיט ורבוי רבה הכל מאי ריבה רבהכלמילי ומיעוטי למר א״כ כשם׳שהם הרויחוידינם ‪ p‬אני תרויח ג״צ‬
‫ס‬ ‫ומאי מיעט מיעט שטרית ורבנן דרשי כלל ופרט וכלל ופרוץ •קושי•׳ אחת אחר שמיעט קרא הכל גנעריטן ונערכץ מ נ י‬
‫מבן חודש כלל בערכך כסף פרט תפדה חזר וכלל כלל ופרט •לוים וישראלים מנל׳ין והא קרא צועק וכיון שהרווחתי אני אק‬
‫‪.‬וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש דברי זה הרווחתי הכל משום אוהב כסף לא ישבע כסף ואני אומר‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪.‬המטולטל וגופו ממון יצא קרקעות שאינן תטלטלין יצאו עבדים ילד" בר׳ יהודה הוא לדרש רבוי ומיעוטי אבל ר׳ דרש כללי‬
‫שהוקשו לקרקעות יצאו שטרות אע״פ שמטלטלין אין גופןממון ופרטי בכל מקום אלא במקום דאיכא ב׳ כללי דרש רבו׳ ומיעוט‬
‫שימו שמיס על זאת איך משנין לבריהם ־ שהרי אומרים מן •והתנא אומר הטל פרט ביניהם ודונם בכלל ופרט והראייה‬
‫הבהמה רבה מן הבקר מיעוט ומאי ריבה רבה כל מילי ומאי ממרצע דכמיב מרצע אין לי אלא מרצע מבין לרבות הסול‬
‫‪ .‬מיעט מיעט כל מיל׳ ללא למי לכלל וא״כ מה שיוציא מכלל ‪.‬והסיר׳והמח׳והמקלחוהמכת׳שנא׳ולקחתלרבו׳כל דבר שהןא‬
‫‪ ,‬ופרט וכלל יוציא מריבוי ומיעוט והא הכא לאי לא תפלה שהוא נלקח ביד דברי ר״י־יבר״י ר׳ אומר מרצע מה מרצע מיוחד של‬
‫ריבוי אתרון מרבי׳ ומיעוט לבלו לא משתמע כעין כלל ופרט •מתכת אף כל של מתכת ואמרינן במאי קמפלגי ר' דריש כללי‬
‫‪,‬‬
‫‪.‬וכלל דאיך תאמר מאי רבה רבה כל מילי ומאי‪-‬מיעט מיעט ופרטי ור״י בר"‪ .‬לריש רבו׳ ומיעוטי משמע דהיכא לאיב‪t‬‬
‫הכל ללא דמי לכלל רבשלמא ההם יש לברים שאין רומ‪ 3‬לבהמה מפורש דרש כללי ופרטי והיכא דאיכא תרי כללי לריש דבר‬
‫‪ .‬אלא הכא ופדויי כתיב אין לך לבר שאינו כולל אותו וכיון שאינו ומיעוטי ושנא ל״ש אלא אומר הטל הפרט ביניהם ודרש בלל‬
‫‪.‬נמצא המרה בכל מקום א״כ מה מרה הוא • ואס תשוב ל ופרט • והנה שנכנס ר״י בר׳׳י תחת ר׳ מצד דר׳ ירא מבעלי‬
‫י שלא היה יםל להאע׳ בריבוי ימיעוטלבד בעבור שמהם המלחמה זרבי יוסי בר״י אינו ירא חתר טוב היה לד׳ לעמיד‬
‫אינו יוצא בדין כללי יפרטי כפי הקושיא ע״כאמרריבויהשני לרך פתוח ממה שעמל בדרך צר כי‪,‬אני אומר בשלמא תנא‬
‫‪.‬הדין עמך אלא עוד את זה אני שואל בשלמא דין כלל ופרט מטיל פרט ביניהם זדריש וביון שנכניס הפרט באמצע אס כן‬
‫‪ .‬כדין ממעט שטרית‪ .‬אלא ברביי ומיעוט מאי מיעט מיעט היה לו כלל ופרט מסודר אלאר׳ממ״נ אי מטיל המינטט ביניה'‬
‫שטרית‪.‬אדר^א מאי מיעוט מיעט קרקעת אבל בשטרות סודן הייט כלל ופרט וכללי ומ״ש בעלמא ןריש כללי ופרטי • וכאן‬
‫‪.‬ועוד מה שאמר מרבו׳ ומיעט ורבוי ויאמר ופדרו רבה הכל דרש רבוי ומיעוטי והא מסידר מא אלא דאינו מטיל המיעיע‬
‫בערכך ככף מיעוט ‪ .‬מאי רבה רבה ככל ומאי מיעט מיעט ביניהםואי״כ היי ליה‪,‬רבוי ורבויומיעוט זא״כ אמא' משנה סדר‬
‫שטרות לאס׳׳ר כסף לווקא א״כ כלל למה לי ואס״ד כל מילי הפסוק ואומר ריבת ומיעוט ורבה והוא אינו כך אלא ר׳ מטיל‬
‫‪.‬פרט לכתב רחמנא למה לי אלא וודאי רבה הקל ומיעט שטלית המיעוט ביניהם יגרסתו יוכיח ומאי דלא דריש בכללי ופרטי‬
‫;ורמי הב׳ למה לי אלא מראצטריט ב׳רבויים רצתה התורה לדון היא אומר הואיל ושנה קרא אשנה גם אני אדרבא אני אימר‬
‫ככללי ופרטי ולמעוטי הכל וקשיא לר׳ שאמר למעוטי שטרות הואיל ושנה קרא בטל הדין י מה יש לך לומר שתי כללית למה‬
‫‪ .‬דווקא ועוד קשה לד׳ אפיי שצריך שני דברם למעוטי שטרות אצטריכו כלל ראשון לרבות כל מילי אף שטרות וכדי שלא תלמיד‬
‫‪,‬‬
‫כי בלאו הכי א״א עין שימצא לו מקים לתק עדיין איני מפויס 'מי״ג מדות למעט כל דבל אתי כלל שנ שאם היה שותק מכלל‬
‫‪,‬בזה מהי שלא הייתי יכול למעוטי שטרי׳ ממ״א שפיר אלא השת׳ ‪.‬ראשון היי• ליה כלל ופלט• ואליבא דכ״ע אין בכלל אלא מה‬
‫‪,‬לאית לי מקום למעוטי שטרות רהא כתיב ונתן הכסף וקם *שבפרט כסף אין מידאחרינאלא אתי ידי כללי לרבות הכל‬
‫‪:‬לו ולמול כסף מכסף מה לשם מיעט שטרות אף כאן לימטטי ‪,‬כאשר אמרתי וא״כיקשה לתנא דממעט הכל ויקשה ליה לרבי'‪,‬‬
‫‪.‬זזטרותועדין אני ריאה תלציך חזקות להשיב לי הא כתיב ה׳ דממעט שטרות ועכ״פ יש להם להשיב ולומר א״כ כסף למה‬
‫&כ‪0‬ף ומיעט ללא למילף משם אני אחלישך בכת כי נהי לכסף לי אני משיב להם ומבלבל הכל • ט אליבא דכ״ע הבא מג״ש‬
‫‪:‬מהכסף לא יליף כסף מכסף יליף וכתיב ישיב גאולתו מכסף ‪.‬יליף מג״ש וכת? גבי אשה כי קח איש אשה והאי קימה כסף‬
‫מקנתו לרבות שוה כהף ככסף וכולהו שוה כסף חיץ משטחת ‪.‬היי אין לי אלאכסף עברים וקרקעות ושטרות והקדשות מטן‬
‫‪*1‬׳כלגוי שני למה לי ולתנא לקא ממעט הכל •מלין כלל ופרט •שנקנית נאתר כאן כסף ונאמר בערכין כסף מה שם עברים‬
‫וקרקעות‬
‫‪i^u‬‬
‫שפיר קא ד ר ס כלל ופרט למעט לל אלו ואינו קשה לץ רק‬ ‫וקרקעות ושטרות והקדשות אף כאן עברים וקרקעות ושטרית‬
‫הפרט אחר שני כללות הוא משי‪ 3‬מוכרה הוא הד‪3‬ר לה־וח כן‬ ‫הקדשות‬ ‫והקדשות וכי תימא הא נמי בלאו הכי הוא והא‬
‫כדי להמשיך ה כ שפע ככסף לפדות את הבכור היא כ נ ס ת‬ ‫כיון‬ ‫וא״כ‬ ‫דקתנ׳ שאינו מקו דשת ואתא כשף זה לומר שמקודשת‬
‫סראל לפעול בעילם השפל כרחמים !לא ‪3‬דין שאס הכסף‬ ‫דאצטריךכסף לרבות כל הני באשה הרי לימוד חזק לאשה‬
‫כאמצע הנה הרמי האחרון יצא מכלל הכסף לכן שני הכללות‬ ‫ניקנית‪3‬שטר וא״כ ויצאה והיתה דתקיש הרה ליציאה לכנה לי‬ ‫;‬
‫עומדת על הכסף ור׳ חידה לי׳ כזה שמוכרהיס הכללות לכא‬ ‫‪-‬הראית הקישא שלא לצורך כזאת ורואה אני שתלהק להעמיל‬
‫על הכסף מ״מ מאחר שרוצה התורה להרבות ככסף א״כ למה‬ ‫‪.‬דבריהם לתנא ממעט הכל הכלל ופרט ור׳ ממעט שטרות לנד‬
‫תרץ ככלל ופרט למעט הכל תדין ‪3‬רי‪3‬ר ומיעוט ולא תמעט רק‬ ‫חרבוי ומיעוט א״כ אכך מכה חזקה מן הצל ואומר א״כ נילף‬ ‫‪:‬‬
‫שטרות והקדשות לאוידידיה הוא ופשיטא אכל עבדים וקרקעו׳‬ ‫כסף אשה הכסף ערכין ונא׳ מה שם כסף ולא עבליס וקרקעו׳‬
‫אדרבא עכר אוהב לאכול תרומה וכן הקרקע להעכיר מכהן‬ ‫ושטרות אף קדושי אשה והתנן כסף ושיה כסף ובכלל שוה כסף‬
‫ולהשקות מימיו הון מן השטרות כי הס הוכעי׳דין•לעולס אי׳כ‬ ‫עבדי׳וקרקעו׳ועודהחנןהאשה נקנית בכסף ובשטר וכ״ת לא‬
‫ראה והכן שאין למעט ואין להוסיף ואין לשנות מדכרי הכמיס‬ ‫תוכל למילף מכסף דערכין שאינה נקנית כשטר השום דאית‬
‫שכל דכריהס מפי משה ומשה מפי השם יתגרו ומהם כמעמד‬ ‫ליה הקישא ויצאה והיתה אדיליף מהתם לרכות ניליף מערכין‬
‫השה ומהם מפי השם ׳תכרך קידם ביאת משה־ עוד אמר שם‬ ‫•למעט וכ״ת הקישא עדיף אני אומר ה״מ חד גזרה שוה יהד‬
‫כתכ לכהן שהוא חייכ לי ה׳ סלעים כנו איני פדוי אמר מולא‬ ‫<קישא אבל תרי גזרה שוה וחד היקישא טובים השנים מן האחד‬
‫דבר תורה בנו פדוי לכשיתן ו מ ה ט ע ם אמרו איןכנו פדו*‬ ‫דאיכא עור גז״ש כסף כסף מהקישית מה שם כסף ולא שטר‬
‫גזירה שמא •אמרו פודין בשטרות וכן אמר רב ששת בנו פדוי‬ ‫אף כאן כסף ולא שטר וא״כ קשה לתנא דתנ׳ בכסף ובשטר‬
‫לכשיתן‪ :‬תני תנא קמי׳ דר״י בנו פדוי לכשיתן א״ל זו דברי‪ .‬ו ׳‬ ‫ובכללם עבדים וקרקעות ־־ ואם הרחיקני שלא כדין לומר כי‬
‫יוסי כר יהדא סתימאה !אמרי לה זו דברי ר"ש בן אליעזר‬ ‫ניקנית כשטר מצד ההיקשא אסכים כ׳ לא כעל ריכ אני ה״מ‬
‫סתימאה אבל חכמים אומרים אין כנו פדיי וכן הלכהא דאיןכנו‬ ‫קשה עכדיס וקרקעות דקתני האשה ניקנית כהס • ועוד לתנא‬
‫פדיי שמע ר׳ מה רעה עשה השטר אע״פ שנתןהככףלא הועיל‬ ‫אלו רצתה התורה לדון כלל ופרט‬ ‫!ר׳ הי ניחא להו‬
‫ושמא דעהס הוא ששכ הפדיון‪.‬הזה על השע׳שנתןהשטר וכאלו‬ ‫וכלל אמאי לאכתכה כסדר ומה חדשה לנו אלא ע״כ אני רואה‬
‫מהאי שעתא הי׳הפדיון ולכן לא נפדה והאומר גזירה היא סוכר‬ ‫דאין מוקדם ומאוחר אפילו כתיכית שהרי אתה מקדים המאוחר‬
‫עתה שנתן הכסף הוא הפדיון וכוונת החכמים הוא כ׳ הכהן‬ ‫•ומאחר המיקדס וא״כ קשיא למיי׳ד כחד פסיקא מאי דמוקדס‬
‫כשעת מאן השטר שס כוונחו כשטר לשמרו ולהחזיקו שלא יפסד‬ ‫מוקדם וא״ת בפסיקים אומר מאי דמיקדם מוקדם אכל כתיבות‬
‫ואפי׳ עתה שנתן הכסף שכ כמחשבת השטר ולכן אין כנו פדוי‬ ‫מודה דאין הוקדם ומאוחר ־ א״כ אליבא דכ״ע כתיבות לא‬
‫כי החזיק השטר למפרע שהיה רוצה להתישו ולהחלישו והדין‬
‫אמרינן מאי דמוקדם מוקדם ח״כ בשום מקום ליכא כלל ושרט‬
‫עמהם והיותר בנו פדוי סיבר כי במתן הכסף נתבטל כוונת‬
‫כעין מן הבהמה כלל מן הבקר מן הצאן פרט אין בכלל אלא‬
‫השטר וחזקי וכאלו עתה היא התחלת הפדיון ־ וגס במתיבתא‬
‫מה שבפרט בקר וצאן אין מידי יזהרינא לא אדרבא תדין בפרט‬
‫דרקיע הכי הוא דאתיא מהמרה הנקי א מ ת מ״מ אלו ואלי דברי‬
‫וכלל וכאלו נכתב מן הבקר ומן הצאן פרט ואח״כ מן הכהמה‬
‫חורה הס וגס אס רצה הכהן לחתם כמתנה שפיר דמי דמתן‬
‫להא אין מוקדם ומאוחר בתיבות וא״כ הוי פרט וכלל ונעשה‬
‫הכהן פדיון גדול י ועוד ארז״ל תנינא להא דתנו רבנן נתנם‬
‫י‪/‬‬
‫הכלל מ‪ ,‬ם־ף על הפרט ורבה כל מין של בהמה וכן תאמר‬
‫לעשרה כ ה נ ככת אחת יצא כזה אחר זה יצא נטלו והחזירו יצא‬
‫בכולם ואם כן לא נדע איזהו כלל ופרט ואיזהו פרט וכלל •‬
‫וכן היה מנהגו של ר׳ טרפון שהיה ניטל ומחזיר וכששמעו‬
‫לא חשו‬ ‫ומפני מה‬ ‫‪-‬וע״כ קלקלת המרה הזאת‬
‫חכמי׳כדכר אמרו קיים זה הלכי זו הלכה זו ותו לא אלא אימא‬
‫ועל כן‬ ‫אבל הקדימו'המאוחר ואיחדו המוקדם *‬
‫אף הלכה זו וראה כוונתם איך היו מדקדקים לקרכ הסלעים‬
‫נראה לומר אף שאין הסכרא מקבלת דבריהם אפ״ה לא שינו‬
‫ע ם הכהן ואח׳׳כ להחזירם ולתהרס ע ם השפע מלאים ואיך‬
‫ממה שקכלו כסיני אפי׳ דיבור א׳ וכל דבר ע״פ סיד ביארוהו •‬
‫שכהו ההזרה והמתנה וכל הדינ׳׳ האלו במקומם יתבארו כע״ה‬
‫ודע כי כ״י הנקראת בכור אינה נאדית מן הכהן להיות כרשות׳‬
‫עד שלא יפתח א י ם פיו בהם לדבר ולהרהר ייחריהס כי אלו‬
‫להשפיע כעולם השפל לא כעכדיס שהעבדים אינה ניחנים‬
‫מעט מן המעט ואגב גררא אלו מצות שאדם חייב לעשות לבנו‬
‫לכהן כי הם חיציני׳ ובעבד כנעני מדבר ואע״פ שנתחייב מצית‬
‫למולו ולפדותו וללמדו תורה מנלןכתי׳ולמדהס אותם רת בניני‬
‫א״כ אין‬ ‫‪-‬שהנשים חייבות עדיין הוא בכלל אשה שהיא דין‬
‫וראה כאמת שהתורה שבכתב והוא הבן נכתב מתורה קדומה‬
‫הבכור נפדה בדין ולא בשטרות שכל השטרות עומדים כדין‬
‫והוא הא‪ 3‬אך תורה שבע״פ היא כנסת ישראל אין צריך למילף‬
‫והאשה אלו לא כתב לה בלשון קדושין אי לשון המורה התקרכית‬
‫‪ .‬כ׳ היא תחת הבן וע״י הבן מתכרכת ה״מ הבן צריך למיל ‪7‬‬
‫לעצמו לעורר עליו רחמיי מחכמה עלאה וזהו שנתעוררו חז״ל‬ ‫האשה באיש אינה מקודשת והנה השטר בלא לשין‬
‫להרמיז בדבריהם ולומר והיכא דלא אגמריה אבוהו מחייב איהו‬ ‫שהוא‬ ‫קריכה הוא ביד דיין הגדול להראות למלך‬
‫לאגמורי לנפשי׳ שנא׳ ולמדתם אוהם ושמרתם לעשותם ואיהי‬ ‫וע״י‬ ‫קוצים‬ ‫הכינה כי רוהכ הדין הגדול להיות הכרם כלא‬
‫מנלן דלא מהייב למגמר דכתיב ולמרחם קרי בי׳ ולמדתיס כל‬ ‫השטר מכער הקוצים והנה הככור לא יפדה כדין ולא כקרקעות‬
‫שמצווה ללמידמציוה ללמד וכל שאינו מצווה ללמוד אינן‬ ‫שכן הקרקע מורה כמה שתורה העכד והשטר וגם לא כהקדשו׳‬
‫מצווה ללמד ומנין שאחרי׳אינס מצווים ללמדה דכתי׳ולמדתם‬ ‫וזהו‬ ‫‪-‬שהקדשות עולה כרוחניות והם כ ה ר ח כ מ ה ב י נ ה‬
‫אותם את בניכם בניכם ולא בנותיכם זאיהי מנלן דלא מחייבה‬ ‫קרוש קדוש קדוש והם דכרים שאינם מושגים וזהו אין אדם‬
‫למיגמר דכתי׳ולמדתםכלשאחרי׳מציו׳׳ ללמדם מצווה ללמוד‬ ‫מקדיש דכר שאינו שלו וניתנו השפעיתיהס לחסד עולם לרוכ‬
‫וכל שאין אחרים מצווים ללמדם אינה מחויבת ללמוד והכיונה‬ ‫ועיי׳כ ההקדשות לכהן וע״כ אסירים כהנאה וא״כ אחר שהקדש‬
‫אחר שניתנה תחת הכן אין האב מוכרח עליה אלא על הבן ואייל‬ ‫אומר‬ ‫•הוא של כהן איך תפדה עמו ותנא דדריש כלל ופרט הוא‬
‫אחר שמקבלת מן הבן הוא תורה שבכתב והיא מבארת דבריו כי‬ ‫‪•••.‬לאבא הקרא אלא לכלל ופרט ולמעט חלו שאין הדין נותן‬
‫אין מתיבתא דרקיע משיגים מה שלמעלה ממנה א״כ ילמדו‬ ‫‪-‬להפדות בהם אלא ככסף ובדבר ששו־ כסף חיץ מאלו כדי שיתן‬
‫התורה שבע״פ דא״כ אתה מפרידה וקובע לה מקום יאיןללמדה‬ ‫קושיא‬ ‫הכהן מכסף הכא אליו לעולם השפל • ואע׳יפ שיש לך‬
‫תורה שבכתב ותורה שכע״פ כמו שהוא למעלת כי הכתב לבן‬ ‫להקשות א״כ הזהב והנחושת לא יפדו כהס האמת אתך' י אלא‬
‫מ״מ‬ ‫והיא תחתיו‬ ‫א‬ ‫מן‬ ‫• מע״פ שרומזים בדין ואין הפדיון כדין מ״מ ד ע לך כאמת שהם‬
‫אורככים מכל מיני מתכת וההרככה הוא הגורס‪ .‬וא״כ התנא‬
‫מ כ ל כ ד ע ה היה מןריל ס ז מןהגואלוה יה מתיש כהו מלוגמה‬ ‫מ״מ ‪>5‬ין מ ע מ י ן וללמל היא את מ ה זהו הדבר שאינו לעילם‬
‫של זה המזיק עד ס נחלשו כל כוהותיו למעלה ולאה והכן ש&א‬ ‫&האשה אין לימודה מ ג ע ת בבן מ״מ הרשות בילה אבל אין‬
‫על שהיה כליל מתוקףתלץ‬ ‫המזיק בנלכח מהיקף החיצון‬ ‫חיוב והרשות בילה מ ט ע ם שעוסקת למעלה בהירת הבן לבאר‬
‫וע״כ הוכרח ר׳ יעקנ להתפלל ולכרוע אבל ניים נ מ ספלה‬ ‫ל ב ד ו • עוד ארז״ל שם סכו רבנן הוא ללמול ובנו ללמוד הוא‬
‫היה מחלישו ואי לאו לידע אביי מ לא היה מניחו כי היה נכנס‬ ‫קולם לבנן ל״י אומר אם היה בנו זריז ומעולה ממנו ותלמזלו‬
‫ע ר נ נעלי וממין לו לאביי שהקנייה יתעו ניד דג אחא כד‬ ‫מתקיים ביד! הוא קודם לאביו • וראה והנן שדבריהם אמת‬
‫יעקנ ואין לשאול א״כ אביי למה לא התפלל ע ם כל נני הישימ‬ ‫‪.‬ועליהם אין לפרכס שהרי תורה שבכתב נקרא ג ם ה ס ל שנאמר‬
‫לנערו משס דאנייסמ־ הסומך על ה נ ס אין עושיןלוה&‪1‬‬ ‫‪.‬ותורת חסד על לשונה ־ ותפארת יאמר נו בן החסד כי החסד‬
‫אבל ר נ אחא נר יעקנ ילע נאמת שעושין לו ולעבאמתקאגיי‬ ‫אב ההיקף וראה והבן שהחסד והת״ת יוצאים מתורה קדימה‬
‫אמר הסימך על ה נ ס אין עושין לי נ ס אבל שמי שעושין ‪1‬ו‬ ‫וא״כ שניהם לוציס ללמזל ותולת חסל קודם שהוא האב היכי‬
‫נ ם מנכין לו מזכיותיו ולב אחא בל יעקב גלול היה בעיוןחסלין‬ ‫שרוצה בתורה קדומה ואמר ר״י אם הבן זליז ומעולה ממנו‬
‫אדרבא הוסיף זכות * עוד אמר שם ללמוד תורה וליסאאשה‬ ‫כוונתו אס תפאלת ישראל הוא אוהב לקבל התורה מתורה‬
‫ילמור תורה ויזמ״כ ישא אשה ואס א״א לי בלא אשה ישא אשה‬ ‫עלאה יותל ממה שאוהב האב שהוא החסל שהבן הוא הת״ת‬
‫וי ח״כ ילמול תורה אמר ו ׳ יהודה א»ר שמואל הלכה ישא אשה‬ ‫זריז וממולא מן הפחד וזהו ותלמולו מתקיים בילו שאותי שפע‬
‫ואח״כ ילמוד חילה ור׳ יוחנן אמר רחייס בצווארו רעסוק‬ ‫הבא אליו מן הפתד יורד בידו הוא כ״י ורוצה ללמוד מתכמה‬
‫נחורה ולא פליג• הא לן והא להו לבני ארץ ישראל ישא אשה‬ ‫עלאה כלומר לקבל שפע מן שם להתיש החריפות * הוא קודם‬
‫ואח״כ ילמזלתילה ולבני בבל ילמזד תורה יאח״כישאאשה י‬ ‫ל ג ט שכל זריזות וחריפות מוליד כ ע ס והכעס מן הפחד וזהו כל‬
‫ודבר תימה הוא ושברון גלול הוא זה שמס ילמול חורהואח״כ‬ ‫מאן למרתח אורייתא דמרתח לי׳ ואין לימר אררנא לא יוסיף‬
‫ישא אשה אס •דע לקייס שניהם שפיר ואי לא ידע הנה שביטל‬ ‫<למור פן יוסיף אליו הכעס והנה רעה נבן אינו כן כי תיספת‬
‫מפריה ורביה ועתיד לחזור עכ״פ שאינו דוגמא עליונה כי הוא‬ ‫הלימוד הוא נקיאות והנקיאות מתולה קלומה וזהו היא ללמוד‬
‫בלא בניס והכה ילך לו להתאכסן במקום ללא ידע וראה והבן‬ ‫להיות בקי וננו ללמיד להיות נקי הוא קודם לבנו ואומר ר״י‬
‫שתורתו לעתו ושמא תאמל כי חולחו משמלתי ולא ימות אני‬ ‫א ם בנו זריז ומעולה ומבקש הבקיאות מחכמה עלאה מצד‬
‫לאיתי אנשים גלולים שלא נשאו ומתי וגס ישא אשה ויטרד‬ ‫החריפות בנו קודם ואביו אין צריך לבטל לימוד בנו שהוא חריף‬
‫במזונותיה ולא ילמל ובמה יזכה לעוה״ב שלא יחזור ואם תאמג־‬ ‫עבור האב שאינו חריף כי הוא למעלה מן הפחד וע״כ צריכין‬
‫שיכול לעשות שניהם ה״מ למי שיוכל למי שאינו יוכל מה יעשה‬ ‫הדברים לעשות למטה כדי שיעשה גם התעוררת למעלה •‬
‫אלא ע״כ להפשיל אחל ואותנ ההפםל מססילו ומה יהיה עליו ‪-‬‬ ‫וראייתו של ר״י ממעשה דרב יעקב ב ר ה דרב אתא בר יעקב‬
‫ולע ר׳ שאין להם שום מחלוקה בשום ענין רק כדי להעמיד‬ ‫שדרי׳ אבוהו לקמי׳ דאכיי והנה שקרס את בנו בסברו שהיא‬
‫האלם להיות בדוגמא העליונה ור׳ יהודה אומר בא״י בזמן‬ ‫חליף מ מ ט וכי אתא תזייה דלא הוי קא תחדד׳ שמעתתי׳ א״ל‬
‫שישראל שלוין על ארמתס ישא אשה ט האשה הרוחניות היא‬ ‫חוב את לאנא עליפנא מתך ואתה אינך יכול לבקיאות וכשאבא‬
‫אז •עורר השפע‬ ‫ע ם תפאות ישראל וכשיעשה הלוגמא‬ ‫אני לבקיאות תתברך ג ם אתה וכוונתו לעורר רחמים על החסל‬
‫עליהם והנה קיימת כל העולם זעצמך וא״ר יוחנן אין זה הלבד‬ ‫ןממנו יתברך ג ם תפארת ישראל לסוף הלך במתיבתא לאב״‬
‫בחוץ לאר־ן כי רהייס בצווארו כלומר השפע היורל נעילס‬ ‫שמע אניי דקא אתא היי מזיק ני מדרשא לאניי לכי הוי עיילי׳‬
‫מכוחות הטומאה י ואס ישא אשה תהלה הנה החזק האשה‬ ‫אתי' ני׳ תר• אף ביממא הוי מיתקי ואמר להו אביי לא ליתיב‬
‫הרוחנית החיצינית לקבל ממנה אבל אל •עשה ‪ p‬אלא ילמול‬ ‫לי׳ אושפיזי אפשר למחרחיש ניסא על בת נההוא ני רננן‬
‫לעורר השפע בזאת ההורה ואח״כ ישא אשה והנה הוא בשלימו׳‬ ‫אילמי ליה כתנינא לז׳ דשין כפל על אפוה• וכל כריעה ד ‪ 0‬ע‬
‫ואם לא ישא לגמרי‬ ‫כי הודה באתה על האמת נכון וטהור‬ ‫כתר חל רישא למחר אמר להו אלול׳ לאיתלהיש ניסא סכנתאן‬
‫ובלבד שלא יוציא כוונתו מלימודו כלל כעין נן עזאי הרשות‬ ‫לאה ר׳ כמה היה אניי אכזרי נלי רחמים ואני׳ ו ת א כ ל‬
‫בידו האמת ידע שצריך קיום והוראה ג ס בפריה ורביה יהנה‬ ‫דבריהם באפשר ודלמא הם ־ דההוא גברא דאזיל בי׳ רנ ואייל‬
‫דבריהם סתומים ולכן שב ו•• מר ולא פליגי הא לן והא נהו וגלה‬ ‫אמר לי מארי דוראי זיל קטלי׳ לפלנא ואי לא קטילנא לך ואייל‬
‫מעט ואס על האשה כשרה טהורה ינקיה ואס נאילי חלק‬ ‫לבא מאי חזית ללמא לילך סומק טפי ללמא למא דהאי גברא‬
‫מנפשו שירד עמו מן השנרס צריך האדם ל‪7‬ן!דק מחי ׳‪:‬אנה‬ ‫סומק טפי וחיינו להלוג בללמא מי הלגו לזה לאו לבא הניחן‬
‫ואימת ק״י שפההאו פנויה שהנאנשפה׳ היא הקדישה שמכניס‬ ‫עצה‪,‬נדלמא ולא היה יותר טוב לומר אינו יולע יכן אביי אפשל‬
‫הפלגש ולא זה לנד ימחה שמו מספר החיים אלא שמעיד עדות‬ ‫למתלחיש ניםא יאי לאו אחרחיש ניסא מ• הזקו לאו אביי דדן‬
‫שקר לעצמו שהאיש משפיע בקרישה' נלא אמצעי ואין הדבר כן‬ ‫נאפשר ושמא אב״ קיס ליה א״כ צמת אמל אפשל ואבי׳ למה‬
‫שכל היות הקדישה הבא מפנים היא ע״י‪,‬האשה ואוי לאותו אדם‬ ‫למל שם ושמא ינזק אתל מן התלמיליס יא״כ איך היו נכנסים‬
‫ולבניו ולכל אשר לו וי ואוי לאוכלי! מפתו יהכהנין ממנו ואזי‬ ‫ויוצאים הנכנס תחלה ער שיכניס חבירי ינזק וכן היוצא אחרון‬
‫לשכיניי וכל הרואים אותו בכל שעה ורגע וי ואוי השוכנים‬ ‫ושמא שער גדול היה שהיו נכנסין ג׳ ויוצאים ג׳ בפעם אחת •‬
‫תוך ארבע אמותיו כי טמא חותם הקודש ק ד ש ה •מחה שמם‬ ‫והטונה הוא שלעולם מזיקים שכיחים בי׳ מדרשות וכן הדבר‬
‫וזכרם המוצאים היתר מן יהודה שנא על תמר נםנרו שהיא‬ ‫למעלה כל כוחות החיצונים כולם מסננין למתיבתא דרקיע‬
‫קרישה ומה למלך ע ם הדיוט כ״ש שהקנייה זימן לו את תמר‬ ‫שמחמת לימודם מעוררים השפע ונהניס גם ה ם ועל שעם‬
‫ו מ ה תמר היחה צריכה נהכרה כה וממשלה מן המלך והמלך‬ ‫הישיבה שלמטה תורה שנע״פ ע״כ נאים שמה נלוגמתן למעל׳‬
‫ימשול בה יכריתם השם אותם שעושים דמיונות ומדמיןשלא‬ ‫וזהו שאמרו תלמיר חכם צריך שמדה לנזמן שהוא עוסק תורתו‬
‫כדין והורסים ההורה והנה הוכחה בדבר שאס היתה הקדישה‬ ‫משמלתי ובזמן ללא עסיק מסבבין ליה ותלי הדבר בזכותו אי‬
‫אסורה למלך יהודה לא היה מבקש לבא עליה חלילה וחלילה *‬ ‫ליכא אנשים עמי* יאביי היה חכם גלול והכיל בל׳ אחא בר‬
‫זא״ת שיהודה ביקש לעבור כי היצר נצחו א״כ לא היה נכתב‬ ‫יעקב שעכ״פ יבא כנגדו המזיק וירע שיוכל באמס לבטלו‬
‫בתורה שיקח אדם דמיון ממנו להפסד אבל עתה שכתב מעשה‬ ‫וראה זהבן שזה‬ ‫מ פ ל ת ו אך בלא חפלה היה אצלו ס פ ק י‬
‫דהודה וחזר וכתב לא יהיה קדש בבני ישראל וקדשה מ מ ת‬ ‫היאמהניסים הנגלים שראוהו הלבה פעמים ומאז לא ראוהו‬
‫ישראל יש לנו לדעת כי לא דבר רק הוא ולכן אמר ולדבקה נו‬ ‫יותר זא״כ נס מפורסם הוא אס לא שהסמיך גאולה לתפלה‬
‫אלא‬ ‫ל ג ל שלא אפשר‬
‫יע׳׳כ לא;אמר‬ ‫העושר נא הדלוח צי כמם נ ה ם עין הרע י‬ ‫אלא ה ד ב י ק ו ת ש י ח ז ו ר לביךן אחר דברים הנסתרים נתורה‬
‫אלא האדם להרמיז שעין הרע שלט נ ה ם זהו‬ ‫האיש ואשתו‬ ‫•והנראים הפכים יהם באמתאיכם הפכיים וא״ל א״כ לא יכתבם‬
‫שאותיות זה הפסוק עולה א״וי אי״י שאמר הפסוק‪.‬אוי למטה אוי‬ ‫‪:‬כי הדבר מוכרח ואתה תשתלל להשיגם ועד שתמלא את גופך‬
‫למעלה מי הוא הגורם האשה המתפתית אחרי עיניס ה ס‬ ‫‪-‬דברים סרוחים ותזיין בגופך בגדי׳יקרי׳ וטובים ילמחר תפשיט‬
‫הדוגמות הרוחניות החיצוניות אשר פנתה ל ה ם מקום ונכנסו‬ ‫‪.‬אותם בבושת פנים לרנה לא מלאת נפשך סודות נעלמים ודרכי‬
‫וגס מי ג ר ם כל זאת האשה הגשמיות המיחפתית מן הנחש •‬ ‫התורה המיושרים והס הם המלבושים היקרים ישפיט השם על‬
‫נא וראה מה נעשה למעלה ולמשה כתינ והנחש היה ערוסמכל‬ ‫•האדם ששימח בממונו ובבגדיו על התכלית כי יצרו מפתהו‬
‫חית השדה אשר עשה ה׳ אלהים ייאמר אל האשה אף כ׳ אמר‬ ‫‪:‬וסובר׳שאין לו אחרית ולעולם יחיה כן יאבדו כל אויבך ה׳ יגם‬
‫אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן ד ע לך ר ׳ שהפסוק הזה יש לו‬ ‫‪:‬ראהר׳והבןרעהגרילהשעושין בועלי הפנויות בםוברס שאין‬
‫סודות נעלמים והוי של והנחש הוא כמו ופרעה חולם שהוסיף‬ ‫איסור נדבר ואס היה יורע שגחלים חיתה על ראשו היה בוחר‬
‫ייסף ופרעה כו׳ כן והנחש משמע שיש נחש ערום וגם זה‬ ‫ליטבע בים מלבא כפנויות כי הוא מעיל שדוגמתו הפיך מבלי‬
‫הנחש והנחש הזה שהוסיף הו׳ הוא רוח טומאה הכאה מן‬ ‫בעל וימחה שמו של זה ג״כ אע״פ שהוא פנויה מ״מ לא ניתנה‬
‫הצפון הוא המרה רעה מצפון תפתח הרעה והנחש הזה יונק‬ ‫להפקר ותועבת השם ג ם שניהם וכל בר ישראל יתרחק מהם פן‬
‫משם כי מ פ ס יניקתו וגם חן הצפון נשפעיס כל המחשנות‬ ‫•יטעום ג ם הוא מאותו האיסור ויכניס ערב בעדו לרעה רק‬
‫רעות הטמאות ומריחות את האדם וע״כ קראו להמרה הזאת‬ ‫•תתרחק ממנה ותתחבר ע ם האשה שנשא אשה בקדושין וחופה‬
‫דעה מצפון תפתה הרעה יה א השמיטה שאנחנו נ ה זע׳׳כ כל‬ ‫ושימר הברית כי עליי נאמר ע״כ יעזוב איש את אביו ואת אמו‬
‫המהשכות הרעות חושנים האומות שנאצלו מהמרה ההוא ע ל‬ ‫ודבק באשתו והיו לבשר אחד א״ל בני ברוך שהחזירך וכמה‬
‫ישראל ־ ודע האמת שכשם שיש בהיקף יד •מין ויד שמאל כן יש‬ ‫הראית כחך הגדול וחזק * ושמא יבא הזמן שקויתי גם אני ואז‬
‫היקף החיצון וכו יד ׳מיןויד שמאל והנחש הזה ידשמאלהחצון‬ ‫תראה סירות אלהים באיזה דרך ה ס א״ל א״כ נראה לך רבי‬
‫והוא הנקרא רוח מסאכא ויונק מן הנחש הפנימי הנקרא צפון‬ ‫שנעלם ממני דבר ממה שאמרת עד הנה י ומחה שתאתר ע ד‬
‫והנחש החצון יש נאש חוץ מתנו ונקרא רוח מםאכא על שנאחז‬ ‫הסוף והתכלית הנני בחנני ונסני א״ל א״כ מהו על כן יעזוב‬
‫מתנו והצפון על שהאציל החיצון והחיצון האציל חיצון אחר‬ ‫•איש את אביו ואת אמו א״ל כבר אמרתי א״ל לא אמרת דבר‬
‫ע״כ נקרא ג ם צפון נחש הוא שנאמר ושם הנהר השנ‪/‬גיהון‬ ‫א״ל ר׳ ד ע לך הדבר שירדתי לסיף דעתך ושמענ• י ד ע לן‬
‫יכתיב על גחונך תלך ודע שמן הצפון חשך •וצא לעולם ושם‬ ‫שמלת ע ל רימז בכתי׳ר עליי״ן הוא שנאמר ותתפלל חנה על ה׳‬
‫מרור למזיקים ולזיעית ולרוחות ולשדים ולכרקים ולרעמים‬ ‫ותלת ‪ p‬בת״ת הנקרא איש הוא שנאמר ה׳ איש מלחמה ועל‬
‫והרעה כעולם משס יוצא הוא שנאמר מצפין תפתח הרעה‬ ‫והס אותיות שאינס‬ ‫שמלת כ״ן הנעלם שלו סיניי כייף נ״ן‬
‫המרה הזאת נקראת מחשכה רעה סולם רעוע במדההזאת‬ ‫מצטיירים ועולים ע׳ והעי מצטייר נ׳ ו׳ ז׳ עטרה ת״ת ייסו״ר‬
‫עומליס ומתקיימים כל מחשבות רעות וכל הרהורים רעיס וכל‬ ‫והנה הכל במלת כ״ן ואמר הכתר הנקרא עייל למדה הנק׳ כן •‬
‫הרעות שבעולם * והמרה ההיא מקיימם כל המעשים הרעים‬ ‫יעזוב איש אח אביו ואת אמו הם הכת״ה ובינ״ה ודבק באשתי‬
‫שאדם מטמא בהם מזו המהשכה רעה מתקיימין כמה דרגין‬ ‫היא סינ״י הכלולה ע מ ‪ :‬בכח וישגיח בה כי זה הוא רצון המלך‬
‫טמאים וכולם עומדים ומשתדלין לטמא את ה‪6‬דס ו ע ס אלו‬ ‫שהוא על ורצון האב והאם ויתברכו הכל בקי ברכות זהו ע״ל‬
‫מטמא אדם ותתדבק בההוא לרך הטמא ודע באמת שגם סיים‬ ‫העילה ק׳ שמשם הק׳ ברכות יורדות אבל אין עזיבה ממש‬
‫מן המלה הזאת יונק ־ ס ״ ס זהו שלי של עשו וזהו שהרמיזו‬ ‫כי רוב שטס יודיעו‬ ‫והנה ר׳ הלואי שיהיה לך פה לדבר •‬
‫חז״ל רכב על נחש והטיל פגם בצורה העליונה י וראה והבן‬ ‫חכמה ואם תמלא מלת יעזב יו׳׳ד עי״ן זי״ן בי׳׳ת הנעלם‬
‫שהנחש הגשמי שהיה יניקתו מנהש הרוחני שנתחבר אליו ס׳׳ם‬ ‫מצד אחד‬ ‫עולה תקיים זהי אע״פ שאמרתי לך יעזוב‬
‫וע״כ היה ערום וכא אל האשה בתחבולות גדולות ובחכמ׳רבה‬ ‫כלומר אפ״ה הקימה‬ ‫לבקש מן על הגוזר תק״ם מפני שיבה‬
‫על שהיה מושך המכולות משורש שיונק ממנו זזה שאמר ויאמר‬ ‫ןהכח אשלמנה לך ג ס ע״י השיב‪ :‬הם האבות ‪ :‬ויהיו שניהם‬
‫אל האשה לשון קושיא ‪ :‬וראה יהכן חכמתו של נחש שלא דכר‬ ‫מרימים האדם ואשתו ולא •תבוששו וראה והבן קודם שחטאו‬
‫אל האלם אלא אל האשה כעכור שנשמת האדם מן הת״ת הוא‬ ‫הרומז‬ ‫•>‪:‬יו בשליחות ולא היו בושים לגצות ערוותן‬
‫הזכר ונשמת האשה מן העטרה שגס היא אשה וא״כ הזכל מן‬ ‫במשפיע ובמקבל כי האדם והאשתו שלא הטאז בדוגתהן האיך‬
‫זכר נקכה מן נקכה יאתר אחר שהעטרה נאצלה מן הצפוןיאשה‬ ‫יתבוששו אבל כאשר חטאו במקום הנרמז ממש היו רואים מקום‬
‫זאת מן העטרה וגם נחש העליון נאצל מן הצפון ייונק מאיתו‬ ‫יזטאם ממש ומתביישים לראות המקום ההוא ונהי שבא הכתוב‬
‫נחש אסיתנה ואפתנה מהלה ואמל לה כלרךשאלה אף כי אחר‬ ‫לומר לנו שהיו ערומים ולא יתבוששו במה משתעי קרא לאו‬
‫אלהיס לא תאכלו מכל עץ הגן כלומד לאתתכודדו ולא תשיגו‬ ‫באיש ובאשה א״כ מה ת״ל שניהם ועוד כתיב למעל׳ ע״כ יעזוב‬
‫מג׳ מדות האלו הנקדאי׳כ״ל ע״ץג״ןוהם הו׳ ומשך הו׳והעס׳‬ ‫איש וכו׳ ודבק באשתו וסמיך ליה ויהיו שניהם ע ה מ י ם ולא‬
‫ותאמר האשה אל הנחש אמל אלהים מפלי עץ הגן היא ה ע ט ׳‬ ‫יאמר איש ואשתו רק האדם וגס למה לא אתר אדם בלא ה׳ •‬
‫הנקראת פרי יהוא הגן שהוא של עץ אמר אלהיס שנאכל ומפרי‬ ‫כענין בושת ‪3‬ש׳ אחד ולמה אמר‬ ‫ן עוד יאמר ולא ׳תבושו‬
‫עץ שכחוך הגן שזהיהפרי שהוא היסיד של עץ היא התפארת‬ ‫יתבוששו אלא הכוונה הוא כ״ן כי מלת שניהם מרבה הצל והכח‬
‫‪,‬‬
‫שבתוך הגן שהעור הוא בתוך הג״ן שהיא העטרה אמר אלה ׳‬ ‫שלהם למעלה שכל זמןשלא חטאו אלו ה ‪ :‬היו ע ם כ״י בלא בשת‬
‫לא תאכלו ממנו ולא תגעו נו פן תמותו ן וראה והבן שהקכ״ה‬ ‫•וכשהיו אלו בשצימות בלא חטא האדם תפארת ואשתו עטרה היו‬
‫וגם לא הזכיר פרי‬ ‫לא אמר כן כ׳ לא הזהיר על הנגיעה‬ ‫ערומים ואצל הד״ו פרצופים מלת מרימים פירשו חכמים‬
‫אלא אמר מכל ‪ jr‬הגן אכול תאכל כלומר בכלל ולא נקיצון‬ ‫ול״ל הד״ו פרצופים היו מושפע׳׳ מחכמה עילאה שהוא האדם‬
‫והיא עשאחז גדר יותר מן העקר והגדר היא הנגיעה והעיקר‬ ‫•הידוע ולא הגשתי ובא הו׳ במלת ואשתו לכלול ג ם היםו״ד‬
‫היא האכילה ועלתה נ ג ל ו ולא יכלה לעמוד ונפלה וקצצה‬ ‫וזהו אתנת במלת ואשתו י לומר לך אתת ח׳ין הוא נח הוא יסור‬
‫לא עשתה הק״ו אם ע ל‬ ‫העקר שאלו לא היה הגרר במיתה‬ ‫נח איש צדיק וצדיק •סוד עילם ואם תראהאותיית יתבוששו הם‬
‫הנגיעה חייב על אכילה לכ״ש ופיתה אותה על הנגיעה ולא‬ ‫•אזתיית יבישח ושין והוא מלשון יבושת המים פי׳ יבושת והד״ו‬
‫מתה יאמר כש‪ %‬שזה שקר כך האכילה שקר אלא ד ע לך שהאל‬ ‫הרומז‪.‬בשין יתר של יששכר‬ ‫פרצופים לא יבושו מן ש׳ היתר‬
‫הוא אומן גדול וזולת זו הפרי שהיא העטרה ו ה י כ ל י אותנתן‬ ‫שעולה ברחמים ובאי ליל אותיות כפסיק זה לומר לך במקום‬
‫לתעלה‬ ‫‪2‬‬ ‫מ ל‬
‫*‪1 UjA‬‬ ‫‪tew‬‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫‪ T‬׳‬
‫המות למה• נקי‪ -‬שחו יצהיר ומלאלההזה בעבור שהוליד י צ א י‬ ‫‪ -‬למעל׳לא היה יכול לברא העול׳ ירעתעם זה הכלי ברא אתכם‬
‫בעולם יהיצה״ר מביא המוס וע״כ נקרא מלאך המות• וזהו ק |‬ ‫ג״כ ?אמר אלהים שמא האדם אשר בראתי יקח הכני הזה ויברא‬
‫ג ם הוא עולמןת וקולם שיקחנו אזהרט אבל ד ע לך כי לא מית כל בשר בא לשני שזהו העושה הקן בכל בשר ‪-‬שלוקח נשמח כל‬
‫‪ .‬ממיתון כיעל שיולעאלהיס שביום אכלכס ממנו ונפקחו חי ולמה כתיב הי׳ ערום כי מלה היה ג׳ אותיות משסהויי*‬
‫ולמה נאמר על הנחש משמע שמהם הוא ערום יאמר‪.‬והנגזמ‬ ‫עיניכם והייתם ©זהים יודעי טוב ו ר ע ‪ :‬ע״כ צוהאתכם ולאו‬
‫והבינו• כי עד עתה השמטה הרעה אשל משם יניקתו יהוא בעל ערום אלא הי״ה י״ה למעלה ר״ה למשה חכמו׳ וערמת העטר׳‬
‫מחכמה עלא׳והנחש חכמתו מחכת׳תתאהע״כאמרהיהוע‪-‬״‪5‬‬ ‫השמיטה הזאת לא ילעתס ממנו דבר מצל חסלוןהאכיל׳והלוצ׳‬
‫י לשקר מרחיק את עדיו אבל אני עדי לפניךוראייתי לנגדךותנסה היה לו כח להשיאה ואחי׳ל אתר ר״י יצה״ר לומה ל<‪• •*/‬יישב‬
‫‪ .‬בנגיעה שהוא המחשבה וקחי הפרי במתשבתך ותעשה פעילה במפתחי הצבי ושמואל אמרכמין‪ .‬חטה שנאמר‪ .‬נפתח מטאמנ‬
‫ראה והבן שכן הוא שהרי הוא אומר בעל זבוב אלהי‬ ‫ואם זה שקר ג ם האכילה שקר ומיד חשבה מחשבה רעה וקיצצה רובץ ״‬
‫הפרי לבדה ולקחה לאליה לברוא עמה עולמות במחשבה ולא עקרון לרמזי על הענין והחטה רומז באשה וגם גרעין החמרה‬
‫‪7‬‬
‫שניהם קרועין וזהי לפתח חטאת רובץ להרמיז שבעטרה הנקי‬ ‫מתה ואז אמר לה הנחש הנה דברי ומיד קצצה הפרי מן האילן‬
‫פתח יצר הרע היורד מהפחד *שם ריבץ‪:‬‬ ‫ולקחה במעשה להיות לאלוה ומיד ירדה האשה הרוחנית ס״ס‬
‫חית השדה ד ע ל־ שהשדה משבב העיר ו ה ע ד‬ ‫מכל‬ ‫י ו כ ב על הנחש וצורת הנחש גמל וכל הרואה דין הקשה ההיא‬
‫מסבב הבית והדת האלם והאלם הוא‬ ‫בורח ממט ־ והנה הפרי לבדו ונכנסו בו כל הרעו׳ וכל הלי;ין‬
‫הנפש והכוונה השדה הוא שדה והוא חוץ מעיר ושם משפעת‬ ‫• והרחמים פנו לרך כ׳ קצצהו והפרידהו יזה הזוהמא שהטיל בה‬
‫החיה הנק׳ רמש מלשון רמשא הגא פחד והוא הנק׳ שלה של‬ ‫י‪ .‬הנחש ותיכף שחל הדין בעליונה מיד פרסה נדה התחתונה זהו‬
‫‪-‬שהרמיזיח״ל בדבריהם סחטה ענבים מאשכול הכופר ומדה תפוח אחד והשדה של תפוחים היא העטרה והנחש היה ערום‬
‫מצד שהיה יונק חשדה החיצון אשר שם התפוח משפיע והחפות‬ ‫כנגד מדה וזהו ותרא האשה לי טוב העץ למאכל כי כשרצתה‬
‫יונק מהבינה שגם הוא נקראת י״ה כי י״ה מי״ה יונקת והי״ה‬ ‫אכילת הפרי שעשה בה שינוי כת וחלישות אברים והכירה ג ם‬
‫הראשון בכר לדין ובעל הרין צריך להיות הכם י וע״כ נקרא‬ ‫‪ .‬הרעה ואז לאתה ס ״ ס בא כנגדה ונרתתה וברחה אחר בעלה‬
‫חכמה עלאה וחמוש קתאה אשר עשה ה׳ אלהים ר״ל אשר שהוא‬ ‫• ואמרה לו שקר ולכלים שלא היו אלא כלי לפתותו ואמלה האילן‬
‫הנת״ר גזר ועשה ה׳ אלהיס שיוכל ג ס ה׳יוגמת‪ .‬הקיצונים‬ ‫הזה ראיתי ואכלתי וטוכ העץ למאכל ותאוה היא לעיניסינהתל‬
‫אלהיס מנעני אשר שם בשדה לינק ויאמר יי ל האשה על שנשמת הנקבה מן‬ ‫‪.‬העץ להשכיל עלות הזה אמלה לאלם אלם‬
‫הנקבה ונשמת הזכר מן הזכר לכן הלך הנחש אלהאשה ועשה‬ ‫מן הטוכ ואמר לני שלא נאכל מזה העץ כלי שלא נהיה טיהיס‬
‫בה מעשה נשואין ממש כענין הנחש השיאני ני הנחש כילה‬ ‫ילהיות לט ג״כ כה לכלוא ולהוליד ולכלוא העילס כמוהו ואני‬
‫יצה״ר ובא עליה והטיל בה דין וזוהמא ההוא נחלקה ל?•׳ כוחות‬ ‫‪ .‬ראיתי כחלומי שהרכר כן ואכלתי מן הפרי ולא מן העץ ־ ומיל‬
‫והם רוח שטות רוח זניח רוח חמדה רעה רוח חטאת כנגדן חג‬ ‫בא‪-‬אלי לדך אחר ותאוה וחימור מה שלא היה כי ונפקהה עיני‬
‫הטומאה וראשון ושני ושלישי ופשנתייחד הנהש ע ם החשה‬ ‫ויש לי ללכת אחרי עיני יאסאני אכלתי מןהפרי לכד כךכ״ש אם‬
‫למטה נתייחד ס״ם ע ם הנחש למעלה יבאו בעטרה וגרמו בה‬ ‫תאכל אתה ג ס מן העץ ותהיה כאלהים האמין כה כי הראיתו‬
‫מיתה ואז היא אבי אבות הטומאה והוא המת ומשם נמשכו‬ ‫לו דם נדה ומיד קרח כשם העץ והניח העליונים וגס הניח‬
‫התאוות הרעית תאות החטא שאדם חוטא בעת״ז כי אחר שהיא‬ ‫^הפרי לאשתו וזהו שחטא כעץ הואי יסו״ד עיליים והיא שחטאה‬
‫הממית א״כ הוא המטיל הטומאה במת א״כ הוא ב ה מ ה אבי‬ ‫‪'.‬נפר׳ מיד כפסקי הרחמים ונכנס כהם היצר ותפקחנה עיני‬
‫אבות הטומאה ויאמראלהאשה שליה מסיים היי זהו לשין ויאמר‬ ‫שניהם וידעו ט ערומים הם מן הרחמים יאמרו מ׳ גרס לנו‬
‫•כל זה לאו מה שעשאנו והטאנו כי אלהיס הזהירנו והטאת את • לשון דין רף כי אמר אלה־ס והתחיל באף לומר לך שמן האף ‪3‬א‬
‫התעוררת והכניס השפעתו בל״י לא תאכלו מכל עץ הגן דבר‬ ‫'באשה ואני באיש ונסתלקו הרחתי׳ ונכנס הליןוהיצר הרע ומיד‬
‫זה הוסיף הנחש מדעתו דקב׳׳ה אתר מכל עץ הגן אכל תאכל‬ ‫‪,‬הרהרו בתשובה ויתפרו עלה תאנה עלה ה ס הספידו׳ השומרים‬
‫ובעבור שהנחש נאחז מצד דוברי שקר ע״כ כל דבריו שקר • •‬ ‫‪ .‬את התאנה והרחיקם מן התאנה ונלקה את התאנה מרוח‬
‫וכשבא בחיה והטיל ‪3‬ה זוהמא מוכרחה ה־תה ג״כ לדבר שקר‬ ‫‪-‬שלפון הוא רוח צפונית ועתה שידעו •רעתם תפרו העלים של‬
‫ואמרה לא תגעו בו וגם הוסיפה לומר אזהרה בפרי וקב״הלא‬ ‫וללבוש הכגריס‬ ‫התאנה ובקשו להוריד היעלים על התאנה‬
‫הזהיר בפרי והנה חטאה בנגיעה שהוא הגדר הוא הפרי וחטא‬ ‫‪-‬שהפשיטו ואז ירל הדין ע ם הרחמים לשפוט ולדון כי הזוהתא‬
‫‪ .‬כשאלת זלא נסתלקה לגמרי דאין הסתלקות בדבר רק בבוא‪ .‬בעלה על העקר ג״כ כי יודע אלדים כי ביוםאכלכסממנו ונפקהי‬
‫עיניכם ימן העץ הזה אכל וברא את העולם *י האמת באילן‬ ‫‪ .‬יעקב ובמתן חורה י אלה הם דכרי סיפור להיות הענין קשור‬
‫ההיא ברא את העולם כי כל מה שנעשה באמצעית האילן‬ ‫ונחזור לחפש חדר אחר חדר למצוא האבידה שנאבד‬ ‫בענינו‬
‫נעשה אפ״ה שקר אמר כי לא אכל אלא אמר אכל כדי שיאכלו‬ ‫ממני כענין ויחפש בגדול החל ובקטן כלה וימצא הגביע‬
‫ג ם הם ותרח האפה כי טוב העץ למאכל יכי תאיה הוא לעינים‬ ‫‪.‬י' באמתחת בנימין הנער הקטן בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל‬
‫ראתה שהאילן ההיא מעלה ריח טיב חשקה נפשה לאכול מתנה‬ ‫‪-.‬ונאמר ונדבר על הנחש העליון אשר ממנו הנחש התחתון יונק‬
‫סמר העץ ע ם כי טיב‬ ‫ראה והבן מה כתיב כי טיב העץ‬ ‫‪-‬וקונה תתבולות מה עשה העליון ומה עשה התחתון אף בלא‬
‫שראתה הוי ומשך הו׳ הוא שנאמר אמרו‪ .‬צדיק כי טוב וחקת‬ ‫‪ ,‬מדר ט כבר הסדר נאמר והנחש היה ערום אין הנחש הזה‬
‫מפריו ותאכל ראה עתה משריו כתיב מ״מע שתטא בפרי כי‬ ‫‪-‬אלא רוצח יהלואיאחד אלא שחולק עצמו לשנים והביא רוצח‬
‫עשהו כח בפני עצמו בלתי המשכת היסוד והת״ת כתו שעשה‬ ‫‪ .‬אחר הוא סיים והנחש כ׳ הנחש יצא מאמציעותו והדבר הוא כך‬
‫אחר במט״ט ראה והבן בכמה רמזים הרמיזו חז״ל סחטה‬ ‫‪ .‬חצי והנחש שלה קפ״ד וחצי והס עולים רוצח גם הרוצח הביא‬
‫ענבי׳ והביאה לאדה״ר שהכוונה הוציאה הפרי מכללה והכניסה‬ ‫‪-‬את האדם בקופי״ר ס א השרץ שממנו נחירא חזקיהו אף כי היה‬
‫ולכן נטמאת גם היא בכוחות הטומאה‬ ‫בה כיתות הטומאה‬ ‫מלך ושב בתשובה ראה והבן מאחר שחצי מיהנחש היא רוצח‬
‫בימי נדתה זהו מרהפנגר מרה היא הפרידה יין המשומר מי׳‬ ‫א״כ החצי השני הוא רוצח אחר והני שני רוצחים מתחברים‬
‫ימי בראשית שהעטרה נקראת יין ונשמרת מו׳ ימים העליונים‬ ‫ויורדים על האשה הרוחניות וצועקים שניהם לפני הדין לחול‬
‫וע״ז היין כתיב עין לא ראתה אלהיס זולתך שהיא מחוברת ע ם‬ ‫בעט׳ כי הרחיקה האשה חן הרחמים י והנחש אין נחש זה אלא‬
‫האילן חיבור‪.‬שלם ואחדות שלם ועיןהעילם לא ראתה ולא‬ ‫•צר ה ר ע • שבקש לעולם לעשות הרעות!הנחש זה ס״ס מלאך‬
‫השיגה‬
‫צח‬ ‫ספר הקנה‬
‫וארז״ל מאי לכתיב ואיש'תהפוכות ישלה מלון זה הכחש שהפך‬ ‫משיגה ו ל ^ המדליה ליין'אשתו שיל ארם גרמה שנזדווגה‬
‫דכרים על מראו ונרגן מפליל אלוף ואמר לא מות המיתון‬ ‫מ ס הנחש והטיל ‪3‬ה זוהמא והוא הדין ועל שהדין מורה אודם‬
‫והפריד אלופי של עולם מן העטרה זהו שנאמר העוזבת אלוף‬ ‫ע״כ המשילזה ליין שהיין ג״כ אידס ומלת משומר מחובר הוא‬
‫נעוריה ואת כרית אלהיה שכחה וארז״ל מאי ‪3‬רית אלהיה זהו‬ ‫היין בתוך הפרי וסחטה אותה ־ וגס רע והבן כשם שהעטרה‬
‫המלה הנקרא כרית זהו שנא׳ והמה כאדם עכרו כרית יארז״ל‬ ‫נקראת דין ומשומדת בו׳ ימי בראשית כך הפחד נקר׳ יין והוא‬
‫אר״הר מושך כערלתו היה ששמע לקול אשתו מ י ס ת מהנחש‬ ‫משומר ‪3‬ענ‪3‬יו שלמעלה ממנו היא שאמר לי אבי ז״ל מהו ובלא‬
‫שהוא ערלה והפריש היסוד ממקומו זהו מושך שנמשך אחל‬ ‫מחיר יין וחלב חה ענין חלב אצל יין אלא מלמד שהם הזרועית‬
‫עצת העללה י ועור נתעוררו לומר מה היה אותו האילן שאכלו‬ ‫היין בפחד והחלב בחסד ועל שהזכיר היין תחלה מפני שהיין‬
‫ארס ותוה מתנו ר׳אלעזר אומר ענכים הוא שנא׳ענטמו ענכי‬ ‫הוא יותר קרוב לעולם הגשמי מן החלב מ״מ שאלתי אותו על‬
‫והכוונה האשכלות הללו הכיאו‬ ‫ראש אשכלות מרירות למו‬ ‫המימרא הזו א״כ יין וחלב אל יתחברו כלל ככשר וחלב ואמר‬
‫מרירות כעולם ועוד ארז״ל מצא נח הגפן שהוציא אר״הר תג״ע‬ ‫לי במקומו יבארהו לי ובההוא זמן לא היה בעולם השפל‬
‫אר״ע אמר ר׳ יוחנן כ; זכאי אמר קכ״ה לנח לא היה לך ללמוד‬ ‫והוכרחנו לשאלו והגיל לנו במקומו אבארהו אני בע״ה וכי יין‬
‫מאדה׳׳ר שלא גרם לו אלא היין כמ״ש אותו אילן שאכל ממנו‬ ‫וחלב איתא למעלה אלא דמות יין וחלב אדום ולבן דין וראמים‬
‫אדם גפן היה ויש מרבותינו שאמרו הטה היתה וההטה רומזת‬ ‫וכותית הטומאה אין להם כח ביין ההוא א״כ יינם יין נכרי‬
‫בעט׳ כמי שרומיי׳כולסשנאיוהנחש הייה ערום שיונק מערימה‬ ‫לגמרי אבל זה היין אע״פ שהוא אדום מ״מ אינו דין גמיר כ•‬
‫החטה והכל ענין אחר אלא בלשון שקבל כל אהד מרבו אמר •‬ ‫הדין הגמיר הוא היוצא בחון בכוחות הטומאה והוא היין‬
‫וגס אמר לי אבי זי׳ל ששאלוהו איך היה המעשה ואמר להם‬ ‫שלהם וע״כ מנסכין כשנוגעין ביין של ישראל שלענין הרמ ז‬
‫ס״ס קשר קשר ע ם כל צבאית שרי מעלה על רבו משום שאמר‬ ‫רומז זה הייןכפחר ואפייה ישנו שם מיןיין אחר וזה שכא בישראל‬
‫ורדו בדגת הים והנה נתקנא ואמר האיך אוכל להתטיאו‬ ‫יורד מחכמה עלאה ועליו נאמר ישקני מנשיקות ‪5‬יהו כי טובי׳‬
‫ולגרשו מלפניו כי ע״י מעשיו של אדם בא כל השפע של רהמי׳‬ ‫דודיך מיין אבל יין האחר על שיוצא כחוץ נקרא סורי גפןנכריה‬
‫בים היא העטרה מה עשה ילד ע ם כל חיילותיו ובקש הבר‬ ‫וא״כ אין ספק ט נגיעתו של גוי טמאתו ויי לשוהים הייןשנגע‬
‫באר! להיות כמוהו ומצאי לו נחש שהיה לו דמותו רכב עליו‬ ‫בו הגוי ששר הייןטמא ומטמ׳ נפשו וזהו הקללה ישתו ייןנסיכס‬
‫והלך לו אל האשה ושם הנחש לשליח אמר לה אף כי אמר אלהי׳‬ ‫קהוא טמא ואנה מצאו היתר בדבר לומר שיין ישמעאלים אינו‬
‫יאמר אבקש יותר ואוסיף כדי שחגרע היא אמרה לו לא מנעני‬ ‫מתנסך נהי שמינם מנסכים דרך קרבן להמשיך עליהם מיין‬
‫השם אלא מעץ הדעת אשר בתיך הגן ועליו אמר לא תאכלו‬ ‫כקשה מ״מ יש להם התעוררות אהד לקבל מאיתי היין וכן כל‬
‫אמנו ילא תגעו בו פן תמותון הוסיפה שני דברים ומפרי העץ‬ ‫ה ע ׳ שרים ימינים ושמאלייס שיש לימין ושמאל וא״כ א׳ מ ע ׳‬
‫ולא אמר להם אלא ומהעץ יאמרה לא תגעו בו פן תמותון‬ ‫אומות איזה שיהיה שנגע החזירו ליין מסואב התםתאבבחרן‬
‫והיא לא אמר אלא על האכילה י מה עשה ס״ם הרשע הלך‬ ‫!‪1‬׳ לנפשיה השותהז לכן רואה אני ר׳ בזמן הגלות שלא נוכל‬
‫ונגע באילן והאילן צווה אל תבואני רגל גאוה ויד רשעים אל‬ ‫י‪5‬השמר טוב הוא להתרחק ממנו כל עיקר ועד שיזהיר האד׳א״ע‬
‫תנידנירשע א ל ת ג ע בי הלך ואמר לאשה הרי נגעתי באילן ולא‬ ‫מאכילת חזיר והארנבת אשר להם סימן א׳ של טהרה ולמה לא‬
‫מת אני אף אתם אם תגעו בו לא תמותי ן ו ־ין קול הדיבור‬ ‫יזהיר מיין נסךשנולו הולךוחסתאב ואיןלו טהרה בכל המקוואו׳‬
‫מסיים אלא מן שליחו הוא הנחש י והלכה האשה ונגעה‬ ‫שבעולם שהוא נ ח של ערלה וקליפי ערלה • וגדול מזה כי‬
‫באילן ראתה מלאך המות כא כנגדה כי ככר עשתה רצונו ‪-‬‬ ‫‪£‬סור בהנאה והשותהו נהנה ולא די בזה אלא שמתידן ע׳׳׳'‬
‫אמיה עכשיו אני מתי והקכ״ה יעשה השה אחרת ייתן לאדם‬ ‫?רכמת והוא אינו מקבל שום הרכבה להצילו מצגיעתי של זה‬
‫אתן לארס שיאכל עמי אם נמות נמות שנינו אס נחיה נחיה‬ ‫זיין נסך אבאר במקומו בע״ה אכל •ין הבא אלינו היא המשמא‬
‫שנינו לקחה מהאילן ונתנה לכעלה ונפקחו עיני שניהם וקהו‬ ‫אלהים ואנשים אלהיס זה הפחד ואנשים אלי המדות שכולם‬
‫שיניו אמר לה מה זה אכלתלי וקהו שיצי אז ירד הקכ״ה ע ם ע ׳‬ ‫?מחים בהשפעה ההוא היורד מןהחכמה ונקי יין על שהחכמה‬
‫דיינים ונר אלהיס נשמת אדם חופש צל חדרי כטן וחפש וראה‬ ‫בכר לדין א‪3‬ל אין הוא היין המזיק וכשאדם העליון שיתהו‬
‫הוא שנאמר ישכת לכסא שופט‬ ‫ודן מיתה בעולם‬ ‫מתעלה למקום שהיה תחלת תועלתו וע״כהוא סבה לשותהו‬
‫צדק ועתה תשמע ראייות כדורות שמבריאת העולם עד שגורש‬ ‫לגלות כל נסאר כי משם גינוי כל הנסתרות זהו הנסתרות‬
‫משם אדם תמצא ע׳ שמות כין הוי״ה י׳להים כתורה שדןאותם‬ ‫לי״י אלהינו שכאן הל׳ רומז בתיית זהו כל המתפתה ביינו הוא‬
‫על כל אלת כ• נוצר מכלל ההיקף שכ״א כלול מעשר וע׳ינ בע׳‬ ‫היין הנזכ׳מדעת קונו יש ‪ 13‬להרמיז בייןההוא המגלה נסתרו׳‬
‫דיינים כידון שעל כל ההיקף נ ג ע רעתה וע״כ צריך להעמיד‬ ‫יעל שהאשה נמשלה לגפן שנאמר אשתך כגפן פוריה ודייל‬
‫ההיקף ע ם האדם כדין לפני השופט היא הכינה וכ״א העמיד‬ ‫אשתך שהוא העטרה היה כמו הגפן אשר היין הנזכר יוצא משם‬
‫עשרה דיינים והשיפט ישכלדין וחפש כל החדרים של כטןשהיא‬ ‫׳ע״כ תיקנו ברכת נשואין ביין שאחר שאותו היין יורד דרך הפתד‬
‫העטרה ע ם נר אלהים שהוא חכמת אלהיס כי הוא יהו״ה‬ ‫אל העטרה צריך לברכו בשבע כרכות והמובחר צריך להיות‬
‫ונתמלא כצל כחי יו״ר ה״א ואייו ה״א ) ונצרף י״ו יי״ד יו״ל‬ ‫אדום להתיש כת היין הנכנס בפחד והנכנס בעטרה שמתאדם‬
‫ה״א יו״ל היא ו׳ יו״ל ה״א י״ו ה׳ ׳ו״ל ה״א ו״ו ה׳׳א • נראה‬ ‫ע״כ מברכין אותו ועל היין הזה נאמר חכלילי עיניס מיין‬
‫באמת כי נצרף כמה צרופים בהכרח כ ד לצלף האלם כלינו‬ ‫וכיבס ביין לבושי ודס ענב תשתה המר אל תרא יין כי יתאדם‬
‫אשר חשבוצז מ״ה והסכימו בנדר היא הבינה נקראת נדר ונקר׳‬ ‫ו א ו ן ר י ת ו כ נ ח ש >שך אחריתי היא העטרה וכנחש נושכת‬
‫אלהים לדין אותו ‪3‬ע׳ שמות הנזכרים יע״כ עולה כלו צירוף‬ ‫ומלת כנחש הוא נחש הקדמוני כתיב ותקה מפריו ולמה לא‬
‫מ״ה שהיא חשבון אד״ס נדר לומר לך שנמסר דינו לנדר ז״ש‬ ‫אמר ואקח ממט אלא מפריו שרצתה להיבק במקום המיתה‬
‫ישבת לכסא שופצו צדק ועל שחכמת אלהיס הוא שם של שש‬ ‫וגרמה המיתה בכל העולם והפרישה העץ שהוא הילדים מן‬
‫אותיות א״ה יהו״ה והיא הכם המתיר את הנדר ע״כ נצרף א'‬ ‫המיתה ובעבור העין הזה שעשתה גרמה להתפרש הקול‬
‫א״ה אה״י אהי״ה אהיה״ו אהיהו״ה והנה עולה שם של י׳אותיות‬ ‫•מהדיבור וחלילה ואלילה שנפרדה לגמרי רקנאאלאה שלא‬
‫כ״א בצרופן כחשבון אהי״ה שבתוך שם של שש אותיות יעולה‬ ‫לדבר וכיון שנפסקה ממנה דבורה נתנה לעפר ובעבור זה‬
‫‪0‬‬‫ל׳ פעמיס •הי״ה״הוא הרחמים זא׳ עמהס ‪ 3‬כ ל י " ז ד י‬
‫מ‬
‫שהפרדה מדת הדין ממד״הר זהו שארז״ל כ״מ שגלו שכינה‬
‫הוי׳׳ה‬ ‫‪ #‬מ ה ס שגרתה פרישות ‪3‬ין הקול והדיבור וע״כ יצאה נגלות‬
‫א‬ ‫מח‬
‫יראתו הוצא שקר מפיו והכסס ג ס האשל גרעה ‪ dm‬שאמר‬ ‫כי ד' פעמים ׳״ז עולים ס״ח דיינים שהוא ס״ת‬ ‫בוי״ה א׳‬
‫לו האשה אשר נהמה עתרי היא נהנה לי מן העץ ואובל ואותה‬ ‫אלהים ועדיין שני אלהיס יתירים מה עשה השם של ו׳ אותיות‬
‫העניה לא נתנה לו אלא מפריו להחזיקו מן הרעב והנה שני‬ ‫נחלק לשמות אהי״ה יהו״ה ני שניהם נמצאי׳ בשם של ו׳אותיו׳‬
‫כתובים המגהישים זא״ז שאחל אימי עץ ואחד אזמר פריואנם‬ ‫ואח״כצרוף בל שם לבדו א׳ א״ה אה״י אהי׳יה י׳י״היה״ו‬
‫הכתוב הג׳ להכריע ביניהם והנה כתב ספק בתורתו ולמה‬ ‫יהו״ה • והנהר׳ לאה עתה בעיניך שאהי״ה מצרף י׳ צלופים‬
‫לא יחזיקנו בלבדו שלא יירא ולא יחת לישב בלעתו שלא‬ ‫ועלה אלהים על שאהי״ה הוא דין ונצרף הזי״ת י׳ צרופים‬
‫יוציא שקר מפיו אבל בא אליי פתאום ונרתע העני ולא ידע מ ס י‬ ‫ועלה ע״ב י ואח״כ צרוף ג ם הד׳ יהו״ה שעלת לך מצירוף של‬
‫לדבר ועכשיו שחייב עצמו יהמר היא נתנה לי מן העץ ואוכל‬ ‫שש אותיות ועולים ש׳ מלא השי״ן עולה ברחמים יהי״ן נעלמ׳׳‬
‫מאי הוי והלא^אין ערים בלבל ואין אלם מראה חובה לעצמו‬ ‫של שי״ן עולים ס ׳ ונעלם םמ״ך היא מ״ך הכוונה אע״פ‬
‫ואינו נאמן •ואל תאמר שהקלה יורע האמיתי וכל תודתו אמת‬ ‫שמסרתיהו לך אל תלינהו אלא בדין של רחמים שהרחמים הוא‬
‫ע ל מה‪-‬כאןהניח הדבר בספק והאדסיאמר מתוך יראתו אמרת!‬ ‫ס מ ך העולם כי שבעים שמות מבריאות העולם עד שגורש‪.‬‬
‫שקר ועוד כשאמר לו ביום חכלך ממני מות תמות הלא לא מון׳‬ ‫כנגד© ם״ח אלפים בעשרת הדברות ואל״ף אהי״ה ואל״ף א מ ‬
‫באותן יום ואי׳ת יומו של הקב״ה אלף שנה אין זה ראייה כי כל‬ ‫הרי ע ׳ אלפי״ן כנגד ע ׳ שמית שכל שם יביט בא׳ ע ׳כ א׳‬
‫ראש בשם אלהים כי הזהירו לכם שלא לשפיט כי אם בדין של י הימים שכתוב בתורה אינם אלא י״ב שעות יעוד הקב״ה שקדמה‬
‫ידיעתו מהחטא של הדם נמה לא מנעו ועוד אדם אחר שחטא‬ ‫רחמים ט ס י ס ושלוחו עיואז ובאחרונה תראה מה יעשה להם‬
‫יגורש מג״ע א״כ נ&אר ג״ע בלא ?וגתא כי אין שסאדס ולא‬ ‫שא• לאו י שגרעה האשה לא הוסיפה יע״י נאמר יפקוד ה׳ על‬
‫‪3$‬א המרום במלים והנה ישב לכסא שיפט צדק ואמר לי לתדם • ימליכו ישלאל ואיך יצאו מגלית לעילם כי נתבטלה הדוגמא‬
‫ואל תשוב ל׳ מ; הנפשות כי אדם בעינין דומיא דאדה״ר וגם‬ ‫למה ברחת ונחבאת ממני א״ל אלם את קילך שמעתי בגן‬
‫אל תשוב לי מן ר׳ יהושע וכיוצא בי שנכנסו בחיים בג״ע כי‬ ‫ונרתעתי ואירא תמך כי עירום אנכי מפועלי וממעשי ימצותי‬
‫אין לך ע ל ם בתורה רבוני לכ״ע יצלת אלם ראשי! מעשה ילך‬ ‫ואהבא מה היה לבושי של ארם קודם שחטא עור של ציפילן‬
‫ולנר עמך פא״פ בלא אמצעי נתת לו אשה זונה והלואי היתה‬ ‫פנימי לבן וכשחטא הופשט ץבא במקומי עור יבשר זהו שאמר‬
‫מזנית ע ם אלם אלא שזינת‪ :‬ע ם היה רעה ויללת ע ם ע ׳‬ ‫לו הקב׳יה מי הגיר לך כי עירום אתה כלומר אני משכת•‪,‬עליך‬
‫אלהיס ללון את האלם ולא הנתת לו מקום אלא שקנסת אותו‬ ‫עור ובשר מצד שאתה ערום ממציתי שהרי שאלו המן העץ אשר‬
‫בעונש מיתה ו ג ס האשה ולנהש החנפת ואנה הנחת וגס את‬ ‫צויתיך לבלתי אכיל ממנו אכלת ואיור האדם כנים חטאתי‬
‫הבהמה חהרוגז ושמא תאמר בהמה ולא היה והלוא חיה בכלל‬ ‫לפניך כשהייתי יחיד האשה אשל נתתה עמדי היא נתנה ל׳ מן‬
‫בהמה ושמא תאמר כי לא בא עליה ממש הלא בא עליה והטיל‬ ‫העץ ואוכל ממנו • ויאמר ה׳ אלהיס אל האשה מה זאת עשית‬
‫בה זוהמא במעיה ושמא תאמל שחין לי עלים מן התורה קשה‬ ‫ותאמר האשה הנחש השיאני ואוכל הביא שלשתן וגזר דינם‬
‫לאותו שאמרי אותו וחיזר שהקב״ה מדקלק במעשיו של אלם‬ ‫ועתה ר׳‪ .‬הקשב למען אלהי ישראל מה נעשה מזה‬ ‫עליהם י‬
‫הנה ג״ע ניתנה לאדה״ל לעבדה ולשמרה וקמה האשה והדחתו‬ ‫המשפט כלום יכולי׳אנו להוסיף או לגרוע ממה שלמדנו ממשה‬
‫ועבד ע׳׳ז וא״כ ג״ע היא עיר הנלחת וישלפנה זכי תימא יצאו‬ ‫רביט ע״ה לא דיבור ולא אות ולא ט ע ם ולא נקודה ולא קיץ‬
‫אנשים וידחי כתיב ר׳׳ל אנשים ולא נשים הדין עמך מ״מ‬ ‫מקיצי האותיות ־ ילאה והבן בלבולים גדולים שנכתבו בתורה‬
‫אנה ה ם העדים שהיו שם בהתראתו שהרי כתבת בתורתך‬ ‫שנר אלהים שהוא החכמה החופש כל חררי בטן אמר לבינה‬
‫מקרבך לי מר וארז׳יל שצריך שני עדים והתראה י ועוד אם‬ ‫שהוא השופט ע ם ע׳ שמות ללון בדין וברחמים והנה הארס‬
‫האדם חטא המשה לא נצטיוית כלל ונא היתה בזמן הצווי‬ ‫השפיל את עצמו ונכנע לפניו וברח ונחבא והולה לפניו עכרתי‬
‫בעולם א׳ ע ם האדם רק בכת והראייה שהרי י מ ר ביום אכלך‬ ‫ממצותיך וערום אניאמציתיך היש תשובה ייתר מזאת להכנע‬
‫ממנו ולא אמר אכלכס ומשם ואילך כתיב לא טוב היות האדם‬ ‫ולהשפל והנה משה אמר לפרעה ע ל מתי מאנת לענות מפני‬
‫לבדו אעשה לו עזר כנגדו וא״כ נמה הענישה במיתה ושמא‬ ‫ופירושי להתכנעא משמע שההכנעה היא התשובה ט׳ש שצריך‬
‫תאמר על שאמרה לו לאדם לאכול ואכל שומו שמים על זאת‬ ‫לדונו בדין הרחמים ואחרי גזירת המיתה היש לין יותר קשה‬
‫מתי אמר הקב׳׳ה לחשה שלא להסית את האדם המצווה שלא‬ ‫מזה ואנה נעשה ?פ׳ והיה בשוב הרשע וחיה יאנה נעשה‬
‫ואת‬ ‫לעשות ועשה •ענש אבל מי שאין מצווה למה יענש‬ ‫מקבל שביס'״י ומאתר שאינו ה פ ת בין שב לשאינו שב למה‬
‫הנחש יהא?וה מנין להם לדעת הצווי ואמרהגחש לאשה אף‬ ‫ישוב האדם יעיד יתברך שמו של אלהיט כתב בתורתו‬
‫כ׳ אמר חלתיס ותאמר האשה מפרי עץ הגן נאכל אומר‬ ‫דברים אשר מהם יתחלק העולם לכיתות והנה האמינה שיצריך‬
‫אני חלום ראו ג ס שניהם שלח מציני בשים מקום שהקב״ה אמר‬ ‫האדם להאמין בהקב״ה שהוא קדמון ויידע ומשגיח ויכול ואם‬
‫להם וגם אדם לא מצינו שיאמר לאשתו דבר ובמקום שאינו‬ ‫בהכל יודה ביודע לא יורה שאדרבא א ס יודה יכחיש התורה‬
‫כתוב מי יאמר השקר והעד שהרי לא כסדר הצוו׳ דברו ג ם‬ ‫שצועקת בקול גדול ששאל לאדם המן העץ אשר צוייתיך‬
‫שניהם אלא שאין חלום בלא דברים בטלים ועיד האשה העניה‬ ‫לבלתי אכול ממנו אכלת ואי הקב״ה ידע למה שאלו ועיר אמר‬
‫למה לא אתלה לשם ית‪3‬לך לבוני •לכ׳׳ע היודע דבל ימסית‬ ‫לו איכה צופה ומביט יאמר לאדם איכה וכי לא ידעהקב״ה‬
‫יקרא מסית אני לח ידעתי גזירתך יעיד למה לא הניחה לנחש‬ ‫אנה נתבא ולא די בזה אלא אמר לו מ• הגיד לך כי ערום אתה‬
‫לענות ולומר והלא לא היה מסית שלא הוזהר בזה ויכיל לומר‬ ‫ויאמר האשה אשר כתת ומכלל הדברים של אדם נראה שהקב״ה‬
‫לברי הרב!דבלי התלמיד לבלי מ• שומעין ועוד למה לא הכריז‬ ‫לא ידע וכן האשה הגידה בעד הנחש )אלו ידע הקב׳׳ה למה‬
‫הקב״ה לכל הנמצאי׳נג״ע ללעת מציתו שלא •היה להם פתחון‬ ‫חוזר לדעת ותנה הכת המנחשת הידיעה נחה חזק בתורה •״‬
‫פה ועול הקב״ה למה הניח את האלם לבא על אשתו מכאן‬ ‫י ו ע י ל אם ירצה הקב״ה לרון אותם ב ד ן קשה ימית נ ס שלשחן‬
‫ואילך הרי נאסרה לו מטעםשרבעה הנחש והנחש שחייב מיתת‬ ‫נ ו ביום שהד אנה ימצא האדם ט ע נ ה נוצחת לפני הקב׳׳ה אחרי‬
‫מ ט ע ם שבא על אשת איש למה לא הרגו ישמא תאמר כי לא‬ ‫שאינו מקשיב דבריו כי מי הקשה אליו וישלם ט יאמר לי האדם‬
‫קדשה עדיין אדם כבר כתיב זאת ה פ ע ם עצם מעצמי ובשר‬ ‫מן העץ צוויתני שלא לאכול וקיימתי גזירתך והאשה נדי נהנה‬
‫מבשרי ואין לך קדושין מעולים מאלו • והקשה שבמלם הכחש‬ ‫לי ואוכל שנאמר ותקח מפריו ותתן ג ם לאישה והקב״ה שידע‬
‫מה לו בג״ע זם״ם מי יאמין שהוא בגן עדן ואינו מטמא כל‬ ‫אמת שלא אבל העץ אלא פרי א״כלמה גנב לבו לזמר המן העץ‬
‫הנשמות • ועול ובוני לכ״ע בכוונה בראת אותו להיות בעולם‬ ‫ע ד שוה העני מתוך‬ ‫אשל צוייתיך לבלתי א ט ל מ מ ט אכלת‬
‫עד‬
‫צו‬ ‫ספר הקנה‬
‫הכתר העליון צוה לאדם הוא התפארת ישראל ובכלל ה‪5‬יו>י‬ ‫עד עילם והראייה שלא היה אזהרחך שלא לאטל כדי לחיות‬
‫ג ס העטרה הנקראת לאמר להיות הה׳ שהיא העטרה בכללו‬ ‫ונתבטל מחשבתך‬ ‫לעולם ובעבור שאכל נקנס עליו מיתה‬
‫ודבוקה עמו ברחמיס זהו דסמיך לזה לעבדה ולשמרה וראה‬ ‫תדינהו בדין אחר ותקיים מחשבתך)אל תשיבנו שהמחשבה היא‬
‫והבן שמלת ויצו הוא מלה של ד׳ אותיות נגד ארבעה אותיות של‬ ‫מתקיימת בתחיית המתים הא אמרו רז״ל חח״ה לצדיקים ולא‬
‫שם יהו״ה וננקד ‪33‬׳ קוים וג׳ נקודות להרמיז בה׳ אותיות של‬ ‫לרשעים מכלל ריש מיתה עולמות ועוד למה אמר פן ישלח ידו‬
‫אלהים ולומר לך כשם ששם כ״ו הנעלם שלו הוא פ״ו שהוא‬ ‫ואכל גם מע־ן החיים ואכל וחי לעולם אדר‪3‬ה היה מן הדין‬
‫וג׳ נקודות להרמיז ‪3‬אותיות‬ ‫אלהיס כן ניקוד ויצו ‪3‬׳ קוים‬ ‫להניחו ולהראות לו העץ החיים לאכול ולהיות לעולם * כי ‪3‬זו‬
‫אלהים שהם ה׳אותיו׳ומה מאוד מלה נכ‪3‬ד׳ מלת ע״ל שמדוחיה‬ ‫המחשבה בראו ועונו יתכפר ע״י קרבנו או ע״י ד‪3‬ר אחר *‬
‫ישרות ועליהם אין ?רהיר שנעלם עין לחד הוא חבור ד׳ ע ם‬ ‫ועוד מה שכתב פן ישלח ידו משמע שהקב״ה מסופק הלילה‬
‫ק׳ שכן נעלם על עילה ד״ק וע״כ באלפא ביתא מתחברת הד׳‬ ‫ועוד נהי דאדם היה למטה והניחו הקב״ה לעשות צוויו ובא ס ם‬
‫ע ם הק׳ זהו איית ב״ש ג״ר דייק והנה הד׳ היא העטרה והק׳‬ ‫ושלח הנחש ופתה האשה ס״ס שהיה למעלה למה הניחו לעשות‬
‫הוא הת״ת וזהו אוהב מלת על וע״כ נעלמו ד׳ כ״ו כי מלת ד״ק‬ ‫דבר זה ועוד כל באי העולם מזונה באו היא חוה שזינתה עם‬
‫הוא ד׳ פעמיס יהוה יהוה יהוה יהוה לומר לך בזמן שהד׳‬ ‫הנחש • א״כ לתה נאסרו הזונות • מן הדין היה להיות מותרות‬
‫וראה והכן‬ ‫ע ם הק׳ יעקביבשליה והשקט מעשו הרשע‪:‬‬ ‫ועוד למה הניח הקב״ה לעשות עבירה בג״ע שהוא צח וטהור‬
‫שאומר לת׳׳ח כנגדך ס ״ ס ידיגמתם בעולם השפל יעקב ועשו‬ ‫וקדוש ונקי • ועוד הנחש אין לו דין הסתה שלא היה באזהרת‬
‫וכפי מעשיהם היה חיותם ומכל עץ הגן הם עשר ספיריח הכול‬ ‫הצווי ונהי דאדםואשתו עשו מעשה הלא הנחש לא עשה מעשה‬
‫וממך תאכל גם העטרה והוא ת ׳‬ ‫כלומר תקבל השפעתם ־‬ ‫יכל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו ואין עונשי! אותו וחיית‬
‫נסתר לנקבה זהו יכל תאכל ומלת עץ הוא יהו׳יה כעני! י״פ‬ ‫משאיל דכתיבילא תותירו ממנו עד בקר והנותר ממנו עד בקר‬
‫ה׳ ה״פ י׳ ו״פ ה׳ ה״פ ו׳ הוא עולה עץ י ומלת מכל מתהפך‬ ‫לומר נך‬ ‫כאש תשרפו בא ה‪,‬תיב ל י ק עשה אחר לא תעשה‬
‫כלם שכלם הס נקראים בשם יהו״ה אף שאין להם שם קבונ*‬ ‫שניתק עליו בקוס עשה ואין צוקין עליו דברי רי׳י ור״ע אומר‬
‫ומתהפך ג״כ מלן־ לימד לך שם יהו״ה הוא מלך על כל השמות‬ ‫לא מן השם הוא זה כלומר שאינו בשם זה הלימוד אלא לימוד‬
‫ולכן בא מלת אכל בלא ו' שעם הו׳ מדבר וראה והבן שהקכ׳׳ה‬ ‫אשר יש בו משום דהוי לאו שאין בו מעשה ואין לוקין עליו‬
‫האציל הפהד והפחד האציל שוטרים וניגשים כי שמוהו תובע‬ ‫סוף סיף יפטור הנחש ועוד מהו דכתיב מכל עץ הגן אכל תאכל‬
‫וכן כאצלו דוגמתם בעולם השפל למטה ע ׳‬ ‫הדין לעשותו‬ ‫יאמר או אכל או תאכל וגם מעץ הדעת טוב ורע לא תאכל‬
‫שרים והניחם בעולם לכקש הדין מן החוטאים ושלח הנפשות‬ ‫ממנו מאי ממנו כי ביוסאכלךממנו גם בזה ממנו מה הריוי׳לני‬
‫להתנםית וליזכית ע'׳׳ נסיין וכזה אין כל כריה יכולה לדעת‬ ‫יעוד האש׳ אמר׳אל הנמש פןתמותוןיהנחש אמי לא מות תמותון‬
‫ענין הנסיון ההוא מת צורך ומ״מ אין הפסיון רק כהיות האדם‬ ‫יאמ׳לא תמותיןלבד ועוד כל דכרי הנחש והאש׳כולס שקרי׳למה‬
‫כרשותו והנה נתכשר תפארת ישראל שלעולם ילחם ע ם הס״ם‬ ‫יכתוב שקרים בתורתי י וילמדו העולם והוא הגוזר מדכר שקר‬
‫ולכן שב ואמר ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו ועל‬ ‫תרחק ולכן אין לי מנוחת הלכ והשכל שהרי כל הדכריס הללו‬
‫שיוסף הצדיק הוא בן יעקב שכ ומדכר גם עמו וזהו ומעץ שהו׳‬ ‫מראים דירים הפכיי׳ ויודעי האמת לא הירשו לגלות כל הצורך‬
‫ביסוד ומ׳ בעטרה יריעה שניה שמזה ומזה תיותה ואימר להם‬ ‫שאם היו מגלים כל הצורך כל הכוחות הרעות היו מתבטלים‬
‫אתם היסוד והעטרה עץ שהוא הת״ת והיא של דעת שהיא‬ ‫כי הם מהפכים העניינים ומולידים סברות מושכלים ומחדשים‬
‫החסד טוב ורע הוא למעלה מחנו הוא ההסד והפחד וסיים‬ ‫כתות לעצמן לומר שהעולם הוא קדמון ומהם מודים בזה‬
‫אצילות הפחי׳ד לעולם מבקש מהפתד להטיל רעה כת״ת וממנו‬ ‫ומהם מכחישים בזה ואומרים שהשם קדמון מחדש אלא‬
‫עליכם ואתם יוגמתכם למטה אשר נתנו לנסיון יעמדו‬ ‫שמכהישין היכילת ומהם מכחישים הידיעה ומהם מכחישים‬
‫בנסיונכס לא תאכלו ממני ומלת ממנו הוא קו׳׳ל שבזמן שיורד‬ ‫בהשגחה עזכ אלהים את האיץ * "אלו וכיוצא מאלו כתות הרעות‬
‫־‬ ‫הרעה בת״ת קול הברה נשמעת והחשך ונרקיס מעורבים‬ ‫וממנות בעלי גיהנם יצילנו השם מכל מדרגות אלו הכתות‬
‫וממנו כלומר מאותו הקול לא תאכל לא תקבל השפעה ואמר‬ ‫ומניוצא כהם • שאמונתינו הוא להאמין שהוא קדמין מחדש‬
‫לא תאכל ולא אמר ולא תאכלו כ׳ לשני׳ מדכר כעכור שהאכילה‬ ‫‪:‬יודע ומשגיח ויכול • ושים אזניך לשמוע דכרי נחום כנך ואל‬
‫אל העטרה מיסוד ואכילתו כולל שניהם י שכ ואמר כ׳ כיום‬ ‫^ תפסיקני כשום דיכור עד שאשלים כל דכר• אלה על כל מלה‬
‫אכלך ממנו מית תמות ועתה שכ הדיבור אל הת״ת הנקרא כ״י‬ ‫ומלה על כל אות ואות תוספת ומגרעות וחלוק נקודות וקוים‬
‫כיום כאיזה יום שירד הרעה אליו אכלך ג ס אתה מאותו הקול‬ ‫! ט ע מ י ם ׳ והשם שהוא יתיר בעולמו יעזרני ולא יביאני לידי‬
‫מות תמות כלומר יפסוק הטוב היורד אליך ותמות גס העטרה‬ ‫שכתת כי אין מלבי דבר יאתחיל ואומר‪ :‬למה אמר ויצו יהיה‬
‫כי אין היותה הבא אליה ממקום אחר כגון מן הצד כחיית הבא‬ ‫אלהים ולא אמר וידבר י״׳ אלהיס או ויאמר והנחש אמר אף כי‬
‫אליה ממך ומה מאד נכבדים האותיות ו״מ שבמלת ומעץ‬ ‫אמר אלהים ולא אמר אשר צוה אלהיס צנ״פ צריכין אנו לדעת‬
‫שמתחלפים באותיות איית ב״ש פ״י כי פי ה׳ היא העטרה‬ ‫מהו זה הדיבור וגס צריכים אני לדעת מה זה יהוה אלהים‬
‫הנקראת פי וכמה ככבד מלת פ״י שנעלמו י״ה להרמיז בעטרה‬ ‫שאמר אצל הציווי ודע באמת כ׳ מלת ייצי כילל יהו״ה אלהי״ם‬
‫כי פיה יו״ד נעלמו י״ה וראה והבן כמה רמז גדול הרמיזו‬ ‫וע״כ לא בא בתוספת ו׳ אחר כעין ופדייו שהוא בשני מין כדי‬
‫האותיות של הפ׳ ומעץ הדעת וגו׳ שמנינם מנין אד״ם לומר‬ ‫להודית על הענין שהוא עולה גי׳ יהו׳יה אלהיבי בל• תוספות‬
‫לך הכל תלוי גיד האדם לתקן ולקלקל ־ והנחש היה ע מ ס מכל‬ ‫וחסרון והרי יהוה אלהים חכמ״ה ובינה הס״ד ופה״ר וזהו‬
‫הנחש הזה הוא ס״ס חבר הוא לאיש משחית ועל שהנחש עיור‬ ‫דכתיב עייל האדם על רומז בכתר עליי; שהוא על כולם והוא‬
‫שישכינו הוא לכן ונק׳ גם הוא נחש ומלת והנחש מתהפך‬ ‫על הארס שוה כשוה כי האדם הזה הוא תפארת ישראל והוא קו‬
‫והשחין כי ממנו השחין פורח הי׳ ערום נעשה ערום ו ח נ ס‬ ‫העומד כאמצע והנתר עליו מכלי שום הטייה יה׳ של האלם‬
‫מדכריהס האלו ומלת מכל אצל הנחש כא לומר לך שהוא מלך‬ ‫להרמיז כאדם העליון הוא התפארת של עולם והה׳ הוא ה׳‬
‫הוא ה ט ע ם‬ ‫ככל תית השדה שמלת מכל מתהפך מלך •‬ ‫ועל שהעטרה הוא ככהו וככלל הציווי נכלל הה׳‬ ‫הידיעה‬
‫למעלה מכולם שהרי מכל מתהפד כלס* חית השדה ה ס‬ ‫באדם ואמר האדם ושכ ואמר לאמר והוא רומז ככל מקים‬
‫שהוא חי[ לעיר אשר הוא‬ ‫השרים החיצונים השרוים כשדה‬ ‫לעטרה כפועל • וא״כ הטונה הוא כך כי הד׳ מדות והם‬
‫שעשה יהיה אלהיס הכוונה אשר הוא הכתר הנין׳ אשר האציל‬ ‫חכמה ובינה הסד ופחד אלו כגזירת אלי ואלו בגזירת ע״ל היא‬
‫יהיה‬ ‫כ‬ ‫גזח‬
‫‪fftpft‬‬ ‫מפו*‬
‫‪ 3‬ל ‪ 3‬ו & האצ^‬ ‫זה & ‪& f c t e t o‬‬ ‫ל״ל אחל שנעשה‬ ‫ה ונינה והם האצילו ח ס י ל ופח׳יד •‬
‫והפחל האציל הנחש ע ם כל חית השלה ומלת חית נו כלול בזה הלק• ט נזה תנחן הנפש‪ .‬ולא נשתנה לכל ממה שעל&‬
‫במחשבה חלילה אז אמל וישמעו את הם הו׳ ומשך הו׳ והע״נו ־־‬ ‫סנהררין החיצון ה ק בנקמה הוא שחי״ת מתהפך בא׳ית ‪3‬׳׳‪£‬‬
‫קזל יהו״ה אלהים השפעת הפהל שעושה קול והשפעת יהו״ט‬ ‫©י׳יא חשבון ‪£‬ןנהדדין ואמר הנחש אל האשה שהיא העטרה ולא‬
‫אלהים מתהלך יגרד שפע שלשתן לרלת בגן הוא העטרה לרויך ־‬ ‫אככנפ ם״ם כי אין לו פתח לכנוס נוגע ואימ נ כ נ ם לק אמר‬
‫‪/‬׳‬
‫ט ו ס לרך קו האמצעי הנק׳ יום ויתחבא האלם״ואשתו כלולןל' •‬ ‫אף הוא הפגול המצזה ע ם יהו ה יכשאמל מכל עץ הגן תאכל‬
‫כבר מלא הת״ת' והעטרה מן הרין וזהו שאומר מפני יסי׳י*‬ ‫» כ אלהים ואמר לת״ת הנק׳ כ״י י ג ל עין הגן שאמרתי לך‬
‫אלהיס שהפ‪$‬ד הוא פני זעס של חכמה וכינה בתוך ק הגן‬
‫־‬ ‫לאכול לא תאכלו כלומר שב מדיבורו ולכן לא הזכיר מלת יהוה‬
‫בלומר שמאל• שהוא אני‪ ,‬הוא ג״כ בתיך ירן הגן ואחוג‬ ‫גליבורו ורע שכל המאציל יקרא עץ והנאצל יקרא פרי ואמרה‬
‫באילן ר״ל צד שמאל של אילן‪:‬‬ ‫‪. , .‬‬ ‫האשה היא העטרה אל הנחש הוא סיים "העומד בחוץ ומדבר‬
‫‪ 1‬י ק ך א יהו״האלהיס אל הארס* ל״ל המשיך הלחמים‪.‬‬ ‫ו ‪ $‬א למעלה מן העטרה אין הל‪3‬ר כן שאקי׳ אלהים בנא שם‬
‫‪5‬‬
‫• ע ם הדין בחפארא ויאמרלו למלה הנקרא לוי‬ ‫יאו׳יה לא אמר כמוך ולא אפתח לך להכנס בפרד׳״ם אפי׳ כחוט‬
‫הוא היסוד עולם ־ לו חכמו ישכילו' זאת איכה בחידה הנקר^‬ ‫כי אלהים ‪ -‬אמר מפרי ‪ p‬הגן נאכל מפרי הוא‬ ‫השערה‬
‫בה היא אהיה לנה העולם השפל י ע״י השפעת הפחד שילל‬ ‫הח&ד שהוא פרי הבינה שהוא עץ האכמה שהוא גן הכתר והוא'‬
‫נ ה ויהיה א׳ בראש הדן וי׳ בסוף הדן זהו אדנ״י וזהו אינם‬ ‫אלהים ואין לנו כת לשטת ציוויו ט שב וחמר אלינו ומפרי עץ‬
‫שהכ״ה הוא הדין ועמו א״י שלח להחריבאת העולם וכן אתא‬ ‫שהוא הפתר שהוא פרי החסד הנקרא עץ אשר שהוא הכתר‬
‫להאצילו בחיך הגן כלומר שיבא השפעתו בכל העשר אמר לנ\ ‪£‬״ת תהיה בדין וברחמים‪ :‬ויקרא יהו״ה אלהיס אל האדם אז‬
‫כשבא עליהם בלי! ורחמים אז וישמראתקולך שמעתי בגן‬ ‫לא תאכלו ממנו כלומרימאותו הקול לבדו העושה קול הברה‬
‫;‬
‫כשיורד וזהו מ מ נ ו מלת ממני בגי׳ קול וגס אמר לנו לא וא^א כלומר את בקשה השפע מקולך שהוא הפאר ושמעתי‬
‫ירידת השפעתו בגן שהיא העגזרה יאירא פן אתכסה מחנו כי‬ ‫תגעו בו כלומר אל תעלהו במחשבה שיש לו שוס כח אע״פ‬
‫•שהוא בעל השמיטה והאציל כוחוא החיצונית שאס העלהו לשום אני הנקרא ט שהרחמים היו ׳וררין ממני ^מגבולי ע ל ו ם‬
‫&נט מן הרחמים וכיון שהייתי עלום ואחבא בלומר כבר"‬
‫;‬ ‫•‪£‬עלה ממיתון כלומר •פשוק השפע א ט ל ס ויבא להם ממנו‬
‫^תכסיתי מן הקול שיראתי ש‪:‬א להתנסות ואז אמרה המלה‬ ‫לבד ולא זה בלבד אלא הזהירנו במלת בו הכולל אותו ותפארת‬
‫הנקראת מ״י הגיד לך המשיך לך הרחמים ע ם הדין כ׳ אתה‬ ‫)אמר פן כלומר אתה הנקרא פן ואתה השוער שמור שאם לא‬
‫יןת״ת הנקרא ט ערום אתה מן הרחמים המן העץ ר״ל ה '‬ ‫תשמור תמותון ונרמז אזהרתה של הנגיעה במלת ממנו פיעמים‬
‫שהיא הבינה מן העץ שהיא הפחד אשד שהוא הכתר שמגזירתו‬ ‫ונרמז אזהרת המיתה בה במלחמות חמותון וכששמע הנחש‬
‫כוותיך לבלתי אכול ממנו לבד אכלת אס דוגמתך עומד בנסיונו‬ ‫אהוא ם ״ ם דברי האשה שהיא העטרה מיד אמר אל האישה לא‬
‫וע״כ המשכתייעליך‬ ‫מות תמומון כלומר אס תמותו' משפע העליון היורד בעירוב לא ‪ .‬א מ ת כבר דוגמת!־ לא עמד בנסיונו‬
‫לרחמים ע ם הדין ויאמר הארס לאשה כלומר ה׳ שהיא כבינס‬ ‫חמויןון משפע הפחד כי הוא טוב ונכבד השפע שלו שממנו ‪b‬‬
‫ה ע ׳ שרים נאחזים וחיים והא^ל כגולם חיצוני ושם אותי לשר אשה אשר גזרת ונתתי עמדי היא בקשה השפעת הפחד כתכל*‬
‫לי כלומר ממני ירד השפע ההוא מן ה ע ז שהוא הכת״ר ואוכל‬ ‫ומיד עליה‪ 6‬ועל שאני נאחז ממנו לבדו היה לי כת להאציל‬
‫אז ויאמר ה׳ אלהים אל ה‪£‬שה מה מלה הנקראת מ״ה היי?‬ ‫עולם אחר ואס תקחנו ג ס אתה לבקש מעו‪:‬ין אשפעאי תוכל‬
‫יהו״ה העיל׳במילואומ״ה שטיא מקבלת השפעתי ועתה ‪3‬מק‪&1‬‬ ‫להאציל עולמות ט יש לך כל כך כח בהשפעתו לפקיא עינים‬
‫ולהיות ג ם הוא כמוהו לברוא עולם ולהיות יורע מה בין טו‪ 3‬מ״ה קלקל‪ .‬דוגמחך ונעשה זאת נשמור עולם השפל ולרון‬
‫אותו ותאמר האשה ה׳ שהיא הבינה הנחש הוא ס ״ ס השיאני‬ ‫ובין ר ע •י כ׳ עתה אין עמך רק ידיעת הטוב ועל שיודע אלהים‬
‫ואיכל מאותו השפע ויקמל י|ןה אלהים י׳ל נחש היא ‪0‬״ם כ׳׳*‬ ‫שהיא הבינה שהמרה הנק׳ כי הוא ת״ת ביום הוא •סיד יע‪13‬׳‬
‫שהוא הת״ת היה השפע׳העש׳יע״י בעט׳ריתה עשית זאת לקבל‬ ‫שה‪3‬׳ ‪3‬יסוד והיום ‪3‬עט‪1‬ה אכלכס ממנו כלומר אאם ה ג ׳‬
‫השפעת הפחד והיא לא נקרא זאת אלא לקבל מבעלה ומאהל*‬ ‫מדות אם תאכלו מאותו הקול לבדו ונפקחו עיניכם כלומר‬
‫‪ #‬ר מ ת זה א״כ ארור י א ה מכל מלך הבהמות ומלך תיח השד?‬ ‫'[‪#‬בילו והייתם כאילהים‪:‬ודעי טוב ‪1‬רע'‪ :‬להאציל עולמות ורע‬
‫שמלת מכל מתהפך מלך על גחונך תלך העטרה שנעשית גאון‪«.‬‬ ‫^ ע ט ר ה אפשרית הידיעה ושמעה קול הסייס שהוא למעלה‬
‫של פח׳׳ד שהיא גחונך תסול למטה ממניז ולא תמצא למעלא‬ ‫‪i‬‬
‫ממנה ומיד ו ת י ר א ה א ‪ #‬ה צ י ט ו ג ‪ fyh‬ל ‪ 2‬ו א כ ל‬
‫ממנו והוא תאן לך ומכהה וממראה תתפרנס ועפר תאכל שהיא‬ ‫כלומר השפעת הת״ת הנק׳ כ״י והשפעת היסוד הנקרא טוב‬
‫הדין שהורדת עליה כל ימי חייך כל ימי השמיטה הזאם ואיבו*‬ ‫שהם משפיעים השפעת העץ' שהוא התס״ר והוא הטוב למאכל‬
‫אשית בינך ובין האשה שהיא ת‪$‬קש וחמים על בניה י י ואת?‬ ‫כלומר השפע היורד מהם אלי יט תאוה הוא לעיניס וכי כולל‬
‫תעורר מדנים עליהם י ובין זרעך ובין זרעה ובין הנאצלים‬ ‫והשפעתם הוא תאוה לעיניס למדות שלמטה‬ ‫הו׳ ומשך הו׳‬
‫ממך והנאצלים ממנה יהיה לכס האיבה הוא ישוצך ראש הנואל־‬ ‫א ה ם ״ וכסמל שפע העץאוא החסד להשכיל אמרה אראה ג ם‬
‫יהיה למעלה ממך ד ת ה תשופנו עקב כלומר לא די לך שלא‬ ‫השפעת הפחד לבדו הנק׳ פלי החסד ומיד ותקח מפריו' ותאכל‬
‫י‬
‫וזהיה לתעלה ממנו אלא א‪:‬י׳ בהשוואתו לא ת ט ה דק למטי*‬ ‫י ^לומרבקשה מהפחד לבא אליה השפעה ימיד נפסקו הרחמים‬
‫ממנו תחת עקבו לגמרי • אל התשה אמר שהוא העשרה הרבא‬ ‫מלרדת אליה והתחיל השפעת הפחד לרדת לרך הת״ת‪ ,‬והיסוד‬
‫ארבהאצבונך הרבה יש לך דוגמא בעולם השפל שאסאיא‬ ‫וזהו וחתן ג ם לאישה עמה ויאכל כלומר עמה מקבלת'השפעת‬
‫תקלקל מעשיה למטה ותרבה‪.‬פעולות רעות ארבה‪ .‬עצבונך‬ ‫‪.‬הידיין אז נפתח השער ונכנס סיים אז ותפקחנה עיט שניהם הוא‬
‫‪:‬‬ ‫ותהיה עציבה מהשפעת הת״ת כי לא ישפיעו לך רחמים‬ ‫^היל והיסוד לקבל ג ם ה ם השפעת הפתד לבדו * וידעו ט‬
‫והךונך כלומר לא תתמלא אלא עצב הוא דין בעצב תלדי בנים‬ ‫צרומים ה ס כלומר הכירו שהם'‪.‬ערומים מהרחמים אז ר ת פ ח‬
‫כלומר השפעה שתשפיע ‪3‬עולס השפל עצ‪ 3‬יהיה כי לא יהיה‬ ‫!' ע ל ה תאנה כלומר הלכו להתאחז מן הפחד ולהתכסות מ מ מ‬
‫לך רחמים ואז אל אישך תשוקתך כלומר תזכור יתנקש השפעת‬ ‫ויידעו מצד‪ ,‬השפעה רעה שיצנסו לצד המחריב להחריכ ע ם‬
‫‪.‬האיש ז ע ם כל זה שתהיה מעובדת' מן העצכ שהוא הרין הוא‬ ‫הפחד' זהי' ויעשו להם חגורות חגור חרבך על •רך ג מ ר ר״ל‬
‫ימשול ‪3‬ך שלא תרשה לעשות ד‪3‬ר ט א ם ‪3‬רשות האיש שהות‬
‫י‬ ‫'*כיקת העטרה מקליפי' אילן העליון וכפסק השפעת המוח‬
‫זלאדםאמרהזאהת״תכיאתההת״תהנק׳ניישמעמ‬ ‫המושל‬ ‫ו נ ת מ א מגלה תאנה הוא הדין וישמעו א ז קול יהי״האלהים‬
‫קונ‬ ‫‪ . .‬׳ ‪• • • .‬‬ ‫‪ •.‬י‬
‫צז‬ ‫הקנה‬ ‫עפר‬
‫מ ג ד ו צל והוא כהו ומלך אחר ע ל כולם • והראייה והדמיון‬ ‫לקול אשי?* הלומד זיינת עצמו לקבל כבר ג ס הדןשהוא לקול‬
‫‪,‬‬
‫האדם הגשמי הולךבדרך וכנגדו צל ואיזה ת נ ו ע שיעשה עושה‬ ‫שאשתך בקשה לקבל ממנו ותאכל מן העץ ההוא אשר שהוא‬
‫גם צילו ע״כ דברי בענ־ן הזה אלא שצריך אני לחזור ולבדוק‬ ‫כסר גזר וצויתיך לאמר ע ס העטרה לא תאכל ממנו מאותו‬
‫אחר הנדיקה יפה ולרדת כחדרים בחורים ובסדקים ונר אלהים‬ ‫הקול לבדי שמלת ממנו ימרה על ק׳יל ההוא ורצה שיוכל לעמוד‬
‫שהוא חיפש כל חדר• בטן כידי ואומר אל הפסיקני כשום דבר‬ ‫גנסיוט ולא עמד אלא ק־לקל א״כ ארורה האדמה היא העטרה‬
‫כי אין לי פח ורשות לומר מלכי שום דכר כאשר תשמע כסדר‬ ‫ותהיה ארורה בעבורך באמצעך תעביר הדין בעצמן תאכלנה‬
‫הקציצה ידע ר׳ שמלת והנחש הוא דכר גדול ו״ה חצי השם הזי׳‬ ‫כלומר בדין תמצאנה ותשיגנה ואתה כל המתקנה ה ס כל ימי‬
‫יוה לו ע ם הנחש אלא זהו כי יד על כ ס י״ה והי״ה ע ם הנחש‬ ‫חייך ה ם ששת ימי בראשית בך מ‪3‬יטים ואתה מחיה אותם וגם‬
‫כל ימות השמיטה לא תתבטל הרין ממנה והיא תהיה ראש לדין גוא״ו של יעקכ שנתן לעשו וה׳ אחרון שנתהכר ע ם השפעת‬
‫הנחש וכל זה כי אדם גורש מג״ע זכזמןהגאולה ישאר נחש כ׳‬ ‫את העולם ע״׳ נטילת רשות וקוץ ודרדר תצמיח לך כלומר‬
‫גמקיסשהיה ‪3‬א שפע הפחד בעירוב הכל ולא היה לו כת יתחנר ו״ה ע ם י״ה וכשישאר רק נ־חש יתפשטו כל חיילותיו וע״כ‬
‫פשטא על נחש אלא שאין לו הנאה כי הייה לפניו להחחכר ע ם‬ ‫להזיק עתה שחטא לוגמתך וקיץ ודרדר תצמיח לך‬
‫ו״ה והי״ה הוקע כשיפר הולך לפניו למהר ממהר ומישר הקץ‬ ‫ו א כ ל ת א ת ע ש ב ה ש ר ה כלומר‬ ‫המלה ההיא י‬
‫פדית כא העת הגיע היום יביו האוכדיס בארץ אשור והנלחים‬ ‫העטרה‬ ‫היא‬ ‫בגבולך‬ ‫השלה‬ ‫עשב‬ ‫שהם‬ ‫הטומאה‬ ‫יכנסו מכוחות‬
‫בארץ מצרים וע״כ מלת הי״ה כשופר הולך ומלת י״ה שהוא‬ ‫והלחם שילד לך מחכמת אלהיס יהיה שם גם־זיעה מן האף‬
‫גמלת היה הוא ערום מכל חית השדה אשר עשה י״י *'לריס ‪:‬‬ ‫זהו בזעת אפך תאכל לחס ע ל שובך חל האלמה היא הבינה‬
‫*‬ ‫א ף כ י א מ ד *‪ 7b.‬ס‬ ‫שירש הלין הנקראת קי ירוק מראה אלומה כי אתה הת״ת ו י א מ ר א י ה א ש ה‬
‫ניכא ס״ס ילא ניבא שהתחיל‬ ‫הנקרא כי ממנה לסתת כלומר מן הבינה נאצלת כי עפר אתה‬
‫באף אף חובב עמים * אלא שכל קדושיו כירך והם תוכו‬ ‫כלומר נ ח היינה אליך יורד ולבסוף ואל עפר תשוב שיחזרו‬
‫כל הדברים העליונים במי שהאצילם ועל שעלה במחשבה לרגליך זה לא ירע * ותאמר האשה אל הנחש בדיבור זה שדכרה‬
‫עמו ולא הניחה אותו לנבוח אתת חן לנחש כלומר מנוחה כי‬ ‫ליעשותהענין הזה להבחין הנפש בי אין בחינה בענין‬
‫אמר עתה‪-‬שהתחילה לדבר אתי אפתנה וע״כ אתנח במלת הנחזן‬ ‫ולייסר‬ ‫אחר ואשתו שהיא העטרה ניתנת לראש פינה להעניש‬
‫מ פ ר י עץהגןנאכל רא‪ :‬והבן כמה אות ה׳חכס שהנך ונתחבר‬ ‫כפי פעילת המקבלים קראה חוה זהו וקרא את שמה חוה מלשון‬
‫ע ם גן שמלת ג״ן גימ״ל נו״ן הנעלם שנו הוא קול ונעל‪$‬קיל‬ ‫לין יחידא וזה כי ה א היתת אם כל חי ר״ל האצילה עולם השפל‬
‫קו״ף למ״דהוא יהו״האלהים לאיתבי^תיתלא החשה פזר‬
‫וניתנה לראש עליהם ‪:‬‬
‫גדול שבאותה הראייה נתפזרה כשה פזורה ראית ר׳ דבר גדיל‬
‫י״׳ אלהים לאדם ולאשתו * הם תפארת והעטרה •‬ ‫ויעש‬
‫ובשורה טובה שמבשרת בינה את העט׳ וגס את היסוד דכאיג‬
‫כתנות עור וילבישם כלומר תחת עור הציפורן שהי׳‬
‫ויקרא לו הוא היסוד ויאמר לו איכה המדה הנק׳ כ״ה לך הוא‬
‫לחמים הלבישם עיר ס ת ם המורה עור של ציפורן ועור בשר *‬
‫והנה חברם בחשבונם ל״ו ואילה שוים י ועוד ראה והבן קב״ה ‪,‬‬
‫ויאמר י״י אלהים הנה נתקיימה המחשבה והאדם ואשתו כאחד‬
‫אמר איכה על העתיד שאמר לו איכה ישבה בדד ולא יחברה רק‬
‫ממט שיש לו שפע דין ורחמים וזהו לדעת טוב ורע זעתה ג״כ‬
‫החסד הנקר׳ אל רהים וע״כ אותיות שבפסק ףקרא י״יאלהים‬
‫ל ע לך המלה הנק׳ פן ישלח ידו בלומר יקח ירו עמו שהעטרה‬
‫אל הארס ויאמר לו איכה ה ס א״ל וגם ראה והבן למען קדוש‬
‫נקלאת ידו ולקח ג ם מעץ החיים כלומר יתגלגל ויעלה בכתר‬
‫ישראל מה נעשה לעט׳ שקלקלחה זהו תקנתה שע״י שנתקלקלה‪.‬‬
‫עליון שהא עץ החיים ואכל והי לעולם כלומר ישיג ויחיה‬
‫נתפזר הנחש ונתקבצה היא שהר אירר הקב״ה את הנחש ושם‬
‫לעולם הוא יובל אחר השמיטה שלו שלא יקבל •השפעה כסדר‬
‫זרק״א עליו יסגו״ל במלח זאת לומר זה נזרק וזאת נסגלה‬
‫הזה אבל ‪3‬זו השמטה שמיטה קשה בעלת הנסיון התנסה את‬
‫בסגולה • ראה והבן ר׳ סודות התורה האשה אשר נתת עמדי‬
‫העולם הוציאו השם מגן עדן לע‪3‬וד את האדמה לעשות ד ן‬
‫היא נתנה לי ואוכל ראית היא מיותר הוא אלא סוד גלול יש בו‬
‫ואלימה תחת אשר היתה גן עלן ל״ל גן של רחמים אשר לוקת‬
‫כי מלת ה א הוא נפש האדם והאשה שארס נקרא אמת והאשה‬
‫משם כלומר אש״ר הוא הכתר גזר לנינה והאציל התפאלת גזה‬
‫נקראת אלהים א׳ היות של אמת כי בהסתלקו ישאר ת״ס והוא‬
‫הסלר לתקן וליישר העולם ודע כי כמי שהיה הדנר לתעלה כן‬
‫מת י״ה חיות יזנהיס ובהסתלקו ׳שאר אל״ם וי׳ מר האדם היא‬
‫היה הלבל למטה אלא שלא היה נעשה למעלה אלולי התעוררת‬
‫נתנה לי כלומר מחשבה עליונה הבה החיית תלוי גזרה ואכלתי‬
‫שלמטה וכאשל היה הציווי למעלה כן ציווי הל״! פרצופים את‬
‫מן העץ נ ד שיתחבר היצר לפתוח לנסות החרס היא הנפש א ם‬
‫האלם ואשתו למטה שלא לעשות שום כת מכוחות כח בפני‬
‫ראית ר׳יקרות ינכבדי׳במל׳כל ימי ח״ךבא בשני •ודי״ןלומר ל‪1‬‬
‫עצמו כי כל הכוחות ה ם אילן אחר ויש שורש לאילן הימזייהו‬
‫שהיותו הוא מהמוח שהיא כתר עליון שכןחיי״ך עילהמיח •‬
‫ואם תקחו שום כח לעצתו •פרר הכת ההוא תן האילן וינתן‬
‫ד ע לך ר׳ שמעולם לא שמחתי כמו במלח והוא ימשול בך *‬
‫תחתיו כח אחר כי נ כ ס הדנר תלוי ואם תעשו ככה שיפרד‬
‫שלעול׳כשתרא׳והיא ע ם נ׳ווי״ןתשמח שמשימין הה׳ באמלעם‬
‫חיות הכח ההוא משינתכם יפרד כח חיותכם מרה כנגד‬
‫ושמח עמהס ומי הוא הראה אתהה׳ בשמחתה והוא אינו‬
‫מדה ום״ם בשמעו הציווי שלח הנחש היא אצילתו לנלנל הציווי‬
‫שמח ומה שמחה עישים לו׳ מתגלגל הו׳ בכללו ומעלהו‬
‫והלך לאשה ופתה אותה ועשתה כח בפני עצמו ומיד נתגלגל‬
‫באהי״ה ומתגלגל הז׳ השני בכללו לאהי״ה הנה אהי״ה אהי״ה‬
‫תדבר למעלה וכלמה שנעשה למטה נעשה כן למעלה אלא‬
‫מ׳׳ב אותמת של שם מ״נ נתחבר הה׳ שבאמצעית של ווי״ן‬
‫שלמטה יוכל הדברי׳לבא בדרך שיוכל הארס להבין יע״כ קשים‬
‫ונעשה מ״ז כראות הא׳ שעלי עד שם נתחבר עמהם ונעשה‬
‫לשומעם ואדם וחוה הניח ה ק ל ה אותם בג״ע הגשמי דוגמא‬
‫מ״ח ואז ירדו ע ס כל מיני בשמי׳ וזהו יהו״א היש שמחה גדילה‬
‫העליונה זצוה להם וידוע לו ית׳ שהיצר יפתה את אדם וחיה‬
‫יותר מזה • ודע לך ר׳ שאין שמחה כשמחת המזין כי כללות‬
‫לעבור את הציווי ואין לומר ימנע היצר דלכן האצילו לפתות‬
‫הווי״ן בכללם מיג והה׳ עולה בכללה ׳״ה ונתחבר ע ם המ״‪5‬‬
‫שאין הבחינה רק בזה ואדם וחוה להבחן באי יהנה לא עמדו‬
‫ועלה ז״ן ומיד‪.‬התחיל הה׳ לזון את העולס מי גרס להה׳ כל‬
‫בציווי וע״כ ניחנו בחליפין ממלך למלך ער מלך המשיח והנה‬
‫זה לא הא״ו שהא האיש א״כ כל השתדלות האס לאשתו ולא‬
‫נתקיים עולם השמיטה • והרגה פעמים קבלתי מאני זיל‬
‫די לה׳ כל זה אלא שנותן לה׳ מלכות וממשלה בך״‪ 3‬אותיות‬
‫שהעולם העליון והחיצון וחיצון של חיצון ועולם הגשמי כולם‬
‫ו׳ לתו‬ ‫התירה זהו •משול ‪ f 3‬בך אתפאר שמתפארת ממנו‬
‫ה ם שלשלתא׳ ואייןילך אדם שאין כנגדן צל ואין לך דבר שאין‬
‫‪3$‬ל‬ ‫לעתי הארצות דלא אשגחו בנסייהו‪:‬‬
‫הקנח‬ ‫ספד‬
‫‪6‬‬
‫כ ע ו מ ל בין השוקיים ו ע כ ניקרא יסזל יתימוי* מ ג ל ו ‪3‬ענור‬ ‫‪3$‬ל אומילךליכי מעולילא בכיתי ולא כתעצכתי רק בזמןשראיתי‬
‫‪v‬‬
‫ולשלם אמר כי שמעת לקולחסתך זלק׳׳א באלם וסגו״ל באשה ‪ .‬שכל כת עליון יורדשם כן המעור כל כחהאלם יורד שם‬
‫והעטרה הוא סוף הבנין למעלה ע״כ‪,‬כנגלו העטרה של ומגור‬ ‫כי אמרתי לאבי ז״ל מהו זה התימא ואמרלי נזרקה מבעלה‬
‫ה א סוף האלם והנה האלם לוגמת הארס העליון ועל‬ ‫ונעשית סגולה לפתל וחמלתי לו ע ל מתי ואמר לי שנ‪#‬ן זלגו‬
‫שהעטלה מכוסה במהות הטומאה ע״כ צריךלהסיר כל הערל׳ י‪.‬‬ ‫עיניי בלמעות כי בן ל׳ שנים הייתי ואייל אל תדאג כי לאה‬
‫ע ל שתתגלה וזהו הפריעה שע״י הגילוי וזולתה אין המילה‬ ‫האיחול ־על ויעש י״י אלהיס לאלס ולאשתו כתנות עול ףלבישם‬
‫עושה לבד כי העטרה הוא מכוסה על״ן בערלה ומל ולא פ ר ע‬ ‫לרג״א באדם יתבי״ר בחשה לחזור בבעלה ואמרתי לו אס רתוק‬
‫כאלו לא מל וע״י העטרה מתקדש האדם ומטהר או מטמא‬ ‫» א ה ד ‪ 3‬ר ואתר לי בר״ןלממשלת הכתר ומאותו השנה שאמר לי‬
‫בהפך כי העטרה כל תאוותיו בין לטיב ובין לרע ולכן הטוב‬ ‫ע ר הר״ן תת־י׳ך שני׳ואמרתי אני לאבי ז׳׳ל ׳״ר שלא א ר א ןאמ«‬
‫מ‬
‫והרע באדם מהתבוננת העטרה כי הוא תכלית וסוף הבנין‬ ‫אמן בני ואז יאמר האיש לאשתו יונתי תמתי מא* תמתי תאומתי‬
‫ע״כ בה יתבוננו כולם ומטעם שאור ראשון ‪ #‬נ ז מסבת חטא‬ ‫מה תאומות הללו חש אחד מ ה ם בראשו הבירו מרגיש כין אמר‬
‫אדם הראשון שהוריד שפע הפהד בעטרה ונשאר ההשגה בט‬ ‫הקי״ה עמו אנכי בצרה ראה והבן ר׳שישראלחוטאים והשכינה‬
‫ולע כי ע״כ ניתגסף א״י גמלת ל׳׳ן ונעשה אדנ״י זהו כי שמי‬ ‫ע מ ה ם גולה כי היא אם הבנים ומי גרס לה לא היא שנתן להם‬
‫בקרבו והיא קשולה ודבוקה באילן תחלה המחשבה הוא סוף‬ ‫מושר וכבוד הרבה מאל וניתנת להם כל מה שירצו והוא הגורם‬
‫המעשה כדי להזהירך שכל מ• שיבא להתבודד בה ישמור נפשו‬ ‫להם וחוטאים היא שנאמר וכסף הרביתי להם וזהב עשו לגעל‬
‫מפני שסופו להרוס ולעלות אל יהו״ה כדי שלא יראה ויתבונן‬ ‫ועל זה אמר וישמן ישורון ויבעט וא״כ היא הגורמת וגלתה‬
‫ייתר מהראוי לה וכי יפול הנופל ומי יקימנו כי העטרה היא‬ ‫* מ ה ם ואז עשווישמעאלשולטים עליהם ואז תאבה היא לנשמה‬
‫מדת הדין ושוחרת את דרך עץ החיים בלהט תרב המתהפכת‬ ‫העליונה שאותה נשמה נקראת נעמי ואינה באה אליה ואומרת‬
‫לרין ולרחמים ואיזה הריסה שתעשה בת תהרוס בך מ ד ה כ נ ג ד‬ ‫נאלמתי דומיה החשיתי מטוב נאלמתי דומיה נפרש דיבור המיית‬
‫מרה וגסיזהר שלא ימיר בה כי המימיר בה ממיר הומו הגדול‬ ‫ממני וע״פ נאלמתי דומיה ולמה כל זה בעבור שהחשיתי מטוב‬
‫אשר שם הגדול בקרבו ‪1‬לע שנביאים וחז״ל היו מתבוננים גה‬ ‫ואינו הולכת עמו והכוונה בהיות כ״׳ שלמטה בארץ ישראל‬
‫ולא היו עושין ה ר ס ה מצד חכמתם אבל המתבונן בה והרס‬ ‫עושין בענין היושר כמשפט וכהלכה היתה ביניהם השכינה‬
‫איזה הריסה שיהיה בין רב ובין מעט הוא מצד חסרין חכמתו‬ ‫מ־וח הקודש נאה והדודה ועל כל כבוד הופה ועטרת הוא‬
‫וידיעתו ומצד •הריסתו מרח הדין שטוחה לפניו לשלס לי כפי‬ ‫שנאמר מודעת זאת בכל הארץ ואס לאו כציפור נודדת מן קינה‬
‫הריסתו שיש הריסה במחשבה ואע״ג שהמחשבה נדבקת דבקי׳‬ ‫ויצאה מביתה וממדורה כי בהסתלק ממנה הדיבור הי׳ דומיה‬
‫גדיל כענקהרהורי עבירה קשה מעביר׳הריסת המעשה י!חר‬ ‫ודע שעל מלת איכה נאמר בכה תבכה בלילה כלימר בעלט‬
‫קשה שקוצץ ממש וגס במעשה יש הורס מ ע ט ויש הורס הרבה‬ ‫הנקרא לילה ונקראת זאת על זאת אספרה ואלילה וכתיב ע ל‬
‫‪,‬‬
‫ובן זומא ובן עזאי יאירו עינינו ‪>3‬ה שנכנסו תוך הגדר אשר‬ ‫אלה אני בוטה שהעטרה נקראת אני•׳ אומרת שח‪.‬רה אני ונאוה‬
‫לא יוכלו להשיג שאם היה עימד כל א׳ מהם במחיצה הראויה‬ ‫וכתיב אני ה׳ רופאך והכוונה העטרה הנקראת אנ״י אומרת‬
‫לו כפי חכמתו לא היה נ פ ג ע בן זיממ ולא היה מת בן עזאי‬ ‫ע ל אלה על כוחות הטומאה שניחן להם רשית לשלוט ולמשול‬
‫שבן זומא הציץ ונפגע כי נכנם לפנים מן המחיצה הראוי לו‬ ‫על ישראל ולהרוס בית המקדש אט בוטה והיא השכינה הנקר׳‬
‫ולא היה לעתי סובלת ינתבלבל דעתו ועליו נאמר פן תשבענז‬ ‫אני׳י מ ר מ ז בפסוק לחל מיכה על בניס לח״ל רוח אל שהיא‬
‫והקיאתו כי האכילה מריבה מזקח • ובן עזאי הציץ ומת ונראה‬ ‫הנקראת ח ח אל ט היא היחול של האילן זהו לחל במ״ק אח״ל •‬
‫באמת שבן עזא• הלך בשלימית יזהר' מבן זומא לענין זה השגה‬ ‫^־ע ‪3‬אמת כשהיא בצער ג ס הוא בצער הוא שנאמר עמו אנכי‬
‫וכשהשיגה נפשו השגה שלימה באור הבהיר בהיר הוא בשחיןים‬ ‫בצרה מה כתיב עלי׳ יקראני ואעכהו‪ :‬ועתה ר׳ ראה ג ם ראה‬
‫נדבקה נפשו שם כי ראתה מנוחה וירא מנוחה ט טוב ונשאך‬ ‫*איזה צורה נברא האדם להיות דבוק באדם העליון וקרא‬
‫הגוף בלא נפש זהו הצץ ומת וה״כ יותר היה שלם בן עזאי‬ ‫‪#‬גמתו‪ * ,‬ד ע לך שצורתו של אדם רומז הבכין שהבנין כוללו‬
‫וע״כ יזהר האדם מלעלייס ‪r‬‬ ‫בישוב הדעת מ‪3‬ן‪.‬זומא‬ ‫את״ת שהוא נקרא אדם בד׳ חיות המרכבה א ר י ה ש ו ר‬
‫בקולם גבוה כי מדת הדין שומרת השער ופוגעת בי ימשליכמ‬ ‫‪ t f‬־ ‪ D‬נ ש ר • והיא הנקרא דעות והוא הנקרא ראש בבנין אך‬
‫וכי ימול מי יקימנו אך היודע השער ואי] לו עיכוב בכניסתו‬ ‫נהלל^ס •קרא הכתר ראש שבו החיך והלשין שההיך בחכמה‬
‫הוא שישלו רשות לכטס י וגס ל ע לך שהלואה נגד המקום‬ ‫!הלשון• מי‪5‬ה וכולם נכללים בראש אלא שבהיקף יקרא הת״ת‬
‫רעה גדולההיא והיא אמרם ז״ל המסתכל ביל׳ הכהכים בשעה‬ ‫ראש וגםלשון כי הת״ת מוציא דברי הלשון שישיא הבינה מן‬
‫שנושאים כפיהם במקדש עיניו כהות מ ט ע ם שהשכינה שורה‬ ‫הכח א‪ .‬הפועל וראשי תבנין הם חסד ופחד ונקראים זרועות‬
‫בברכתם על עשר אצבעות הידיס שנישאים למעלה כנגד עשר‬ ‫התית• זרוע ימין חסד • זרוע שמאל פחל י ואמר לי אבי ז״ל‬
‫ספירות וממשיך הכהן ברכת עשר בשטנה י ואני ראיתיכמה‬ ‫שהזרועות מגינים ע ל הראש כשיגביהם האדם כי צורת האדם‬
‫אנשים מביטים בידיהם ועיניהם מאירות כנרות אלא ה ט ו נ ה‬ ‫משמי הראש לתעלה מזרועותיו והמין הזרועות למעלה מן‬
‫הוא כך אחרי שהשכינה שרויה בתוך העשר יאתה מסתכל בה‬ ‫הראש וע״כ א״ל כשמגביהין למעלה תן הראש אז הם מגינים‬
‫לבדה אתה מוציאה מכלל העשד ועיניו למעלה כהות מ ט ע ם‬ ‫^ ל הראש ומאתר שהם מגיני׳עליו א*כ ה ס המקבלים השפעת‬
‫שהכהן ממשיך והמסתכל מפםיק • י‪$‬ם ארז״ל המסתכל בקשת‬ ‫ידע שהת״ת נקרא עילם‬ ‫עולם העליון ומשפיעים בתי׳ת •‬
‫כאלו לא חס על כבוד קונו וכל שלא הס על כ מ ד קונו ראוי לו‬ ‫'והחסד והפחד נקרא׳׳ זרועות עולםמ״מ החסד לבדי הוא הנק׳‬
‫וראה והבן שהקשת רומז בשטנה י ויש‬ ‫שלא בא לעולם •‬ ‫עולם ז״ש אמרתי עולם חסר יבנה ועל שת״ת סמיך אליו נק׳‬
‫לחלוק כבוד שלא לעיין מחש שהשם הגדול משפיע לה וכאלו‬ ‫ג ם הוא עולם ודע שהנצח וההוד כקראים שיקיים שוק הימין‬
‫אין בשכינה כח מצד עצמה כלל ואין זה כבוד אצל השכינה‬ ‫נצח שוק השמאל הוד ומקבל הנצח השפעת החסד וההוד שפע‬
‫והראי•׳ שלא נאמר ברוךשם כבוד מלכותו לעול׳ ועד אלא בחשאי‬ ‫הפחד מצד שמאל והת״ת באמצע והשוקיים האלו ה ס מ ר א י ם‬
‫ן‪1‬א בעד זהיואמרתי לאבי ז״ל א״כ כל דבר המור׳זה •הי׳בחשאי‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫כצתי עולם ו ק נקראים עמילי עילם ומשפיעים למטה‬
‫משום כבוד השכינה ובמקומו יתבאר בעזה״י‪ :‬וראה באמת‬ ‫שתקבלין מלמעלה וכנגד אלו ה ם שוקיו של ארם ו מ ה האדם‬
‫׳מאש וזרועות ושקיים ויסוד הוא בין השוקיים כמו שהתית • שקראה קשת מלשון מוקש וא״כ הוקשה לו מ ט ע ם שהיא בת זוגו‬
‫ואם הוא קראה כך וחס על כגולה ומשנה ל ל ט ו ג ע ל ה ׳ כ ׳ ק‬ ‫'׳היא ??ן'הזרועות וכנגד היסוד הוא המעיר כא‪9‬ם הגשמי‬
‫כשר‬
‫צח‬ ‫הקנה‬ ‫ספר‬
‫אלא לשון כי תאנה הוא מבקש הבא מעטרה הדיין המבקש‬ ‫נשר זדם אע׳׳פ שאינה מיקשת לו כל כך בכל ענין ולא זה בלמי‬
‫הואנת וחטה היא העטרה השואלת דגן מחכמה וביגה הנקראי׳‬ ‫אמרו אלא אמרו ג״כ הרואה ערותו קשתו ננערת ואס הדבר כן‬
‫אב ואס ועל שהיא יועצת מהכליות ע״כ החטה סדוקה ככליות‬ ‫אדרבא הרואה ערותי מתחזקת ואינה ננערה אלא הכוונה הוא‬
‫והאתרוג בעטרה שהיא בעלת התאוה ורבקה אוהבת את יעקב‬ ‫כך המעור גלייז היא העטרה נחלשת מטעם שראייתו בה וראה‬
‫כי תאוה היא לעיניס ותרגומו דמריג והענבים בעטו ה יען‬ ‫משנעשית לעידית אשתו של לוט שהביטה אחריה וראת׳ השט׳‬
‫שהיא כלולה באשכול הכופר דודי לי שהענבים מהם האכילה‬ ‫ונעשית נציב מלת ראה דברים שהולידה ומאיזה זכות זכתה‬
‫והיין והס תכלית הרצון שבאשכול שכלהבנין דומין לאשכול‬ ‫עילית לראות השטנה אף כי חזרה למלח י אלא שלא היתת‬
‫ענבים כי העשר ספירות אדוקות זה ע ם זה ואין שוס פירור‬ ‫טתנת מלח לעניים לעירר למעלה שינתן מלח הוא קיומם של‬
‫ניניהם כי הספירות כולם ה ס כאשכול אחד שהכל הלו• באותו‬ ‫עניים• ויזמרה השכינה היא לא נתנה לעניים מלה שלקיום‬
‫אשכול • והדמיון בענבים העלים וזגיס וחרצנים כולם אדוקים‬ ‫ואף חני אתן לה מלח של כלימה ומלת אחריה זכרה וירעה‬
‫ומחוברים באשכול והכל בזמורה רחת ומחגדליס ומתברכים‬ ‫בחמת שהשכינ׳ בעצמי תחריב ושמה במחשבתה שתנא ג ס עליה‬
‫כולם וגדילס וברכתם מדבר אחד ואס שמס משתנים ומראיתם‬ ‫הרעה והמחשבה נדבקת ותדבק הרעה אליה ותהי נציב מלח‬
‫שזה נקרא עלה וזה ע נ ל וזה זג וזה ענף ואין מראיתם שיה‬ ‫וזהו אזהרתם שארז״ל המתפלל צריך שיחן עיניו למטה ולכו‬
‫אפייה כולם משורש אחד יונקים וחיים והנה ג ם הספירות בזיז‬ ‫למעלה שהכוונה להעלות הנב שהיא העטרה למעלה ושיוריד‬
‫הדמיון לשבר את החזן שכל הי׳ שורש אהד להם וממקור אהד‬ ‫שפע העניים למטה)אם זה יעשה‪,‬הפעילה למטה עכ״פ יאמר‬
‫מהברכות וכל מדה מקבלת שפע וברכה ממה שלמעלה והנה‬ ‫בלבו למה לי כל זה ונמצא שמכווין בפעולה והמעשה נעשה‬
‫העטרה בכלל האשכול זהו אשכול הכופר דודי ל׳ וגס ראה ו ה ק‬ ‫למעלה‪ :‬וראה והבן מענין הראייה מה אירע להבלשארז׳יל‬
‫מאמרם ז״ל שאמרו שתוה סחטה ענבים ונתנה לארם שהיין‬ ‫הנין ונהרג ט כאשר יצאה היזש מלפני ה׳ ותאכל את מנחתו‬
‫מורה בכח האשה ורצה להגביר כחה מכחו ולהיות מוכנע בדין‬ ‫הציץ באש ונהרג שומי שתים על זחת משפט ס משונים בתורה‬
‫וכן הדבר למעלה שהתחיל הדין לרדת ביסוד ע ד שאמר אלהים‬
‫ולמה יהרג בעבור שהציץ באש היא השטנה‬ ‫ודינים קשים‬
‫משל אדם כי כבסה כנז‬ ‫והוא ימשול בך והנה חטאה גדולה‬
‫ופרדה מן האילן כאביו מעשה אבות יעשו‪.‬בנים ישרף שכן‬
‫הרחמים זע״כ עונשה גדול ממנו ג ם נהפכו רעיונה למטת‬
‫נשרפו בני אהרן מקליבי הקטילת ועול הכל היה נ״כ שוטה ולא‬
‫ולמעלה במלת והוא ימשול בך והאדם אכל הפרי וקרא שמים‬
‫לקח סלר ומיםל מאביו וקלוב הלבר מאד יאיך שכח ועוד רבוני‬
‫שמיס ני״י והארז נתן לבני אדם והנה במאמר שלקח ה פ ר‬
‫ן ל י עלמא הכאת הבל שהוא היה משמטה שעברה שהוא זך‬ ‫‪ 7‬נ‬
‫לעצמו נפסקו הרחמים ממנה שהיא הפרי והתחיל הפחד לרדת‬
‫ק י וטהור להרגו ועזר אברהם והבל משמטה אחת באו ולמה‬ ‫ןג‬
‫ולהשפיע דרך התפארת וגרש האדם שחלק הכותית והניח‬
‫הניח הב״ה לזה לחטוא ולאברהם מנעו ועזרו בכל עזר והקשה‬
‫השמים ולא שם כל השגת שכלו אלא בה שהיא הפרי וחשב‬
‫שבכולם שהבל נהרג שהיה שוגג וקין שהיה חזיר איחר שבעה‬
‫במחשבתו שדן העולם והיא קיומו של עולם ואליו יתפלל ויבקש‬
‫דולות זה עשה הציצה לבל וזה הרג את אחיו ועשה בקרבנו‬
‫כל רצונו ואליו ישא כפיו בכל דבר וא״כ לא שת לנו רק לזאת‬
‫רעה גלולה ואני שמעתי מאבי ז״ל שלא*מתקיים העולם ממנו‬
‫הנקראת פרי וראה והבן שהמרה כנגד מרה לא בטלה הוא כיון‬
‫ולכן נהרג מ ט ע ם שהיה משמטת הרחמים ואייל רבוכי דכ״ע‬
‫להפריד הפרי מהעץ סחייס ומהאילן וע״כ נענש הוא וזרעו‬
‫אל תכואהו ועוד זוצח יצר הרע היה מציץ חלילה חלילה ועול‬
‫בעונש הפרדת הנפש מהגוף ‪ :‬וראה והבן שאחר שחטא ב כ ר‬
‫אחרי שהביאו אל •נא םינה שיהרג ימות בנשיקה ויחזור עוד‬
‫חע״פ שחזר ותיקן בקרבנו כבר נגזרה גזירות מות עלימו‬
‫שיראה בפעם השנית שהוא בשמיטת הפחד והכוונה הוא כך‬
‫ותשובתו הרמתה ולא בחליפין פחותים ונבזים וזה מלך על‬
‫מלך י ב א ‪ :‬והתשובה הואשארז״ל שור שהקריב ארס הראשון‬ ‫שהב״ה הביא את הבל והוא משמיטת הרחמים שנסהו בשמיטת‬
‫קרן אחת היה לו במצחו הוא שנאמר ותיטב לי״י משור פר מקרן‬ ‫הדין והציץ בדין הקשה הוא הפחד וכיון לפייס הדין ט מלומד‬
‫מפריס • חסר יוד מקרן שהקרן רומז למלכות הוא שנא׳ אצמית‬ ‫ולא כיון‬ ‫היה מהשמטה שבא משם להיות העולם בלא לין‬
‫קרן ללוד ולא ארז״ל קרן אהד אלא קרן אחת לימד לך כי‬ ‫במחשבתו להיות ע ם הכלל אלא בו לבלו ועל שהוא החריב‬
‫העטרה שריחקה מקו האמצעי עתה שב ונכללה באמציעוחו‬ ‫נתחייב בהריגה!אע״פ שקרבנו מבכורות צאנו רומזים בחס׳׳ר‬
‫בלא שוס הטיי' וזהו שהרמיזו במלת במצחו שהמצח הוא באמצע‬ ‫ככוונת אברהם בשחיטת ‪3‬ני שגם הוא בא מאותו השמטה‬
‫הראש ושם הקרן שהוא הפרי במקום שהפרידו משס ומזה יש י‬ ‫ןע״כ שעה י<׳י אל הכל ומ״ת לא שת בטוחות חכמה וניתן‬
‫ללמוד שחטא בפרי‪ :‬וראה והלן באמת מ ט ע ם החטא שחטא‬ ‫להריגה נחרב הפחד ט ח קין שנאצל משם כי הבל נאצל מחסד‬
‫אדה״ר טעמי ג ס אנשי דור הפלגה והוא שאמרו ונעשה לנו שם‬ ‫שכן הדי! טתן ליטול בן הראשון זוהמת הנחש‬ ‫וקין מהפחד‬
‫ומלת שם רומז בעטרה והנה ג ס אלו עדות ברורה שלא שתו‬ ‫־שהטיל בחוה והב׳ •היה מכלי זוהמאזהו שהבל רועה צאן וקין‬
‫לבס רק לזאת שחשבו ואמח הואיל והיא שר של עילם השפל‬ ‫עובר אדמת כל אהד כמדתו ומתוך האש היא העטרה עלה‬
‫תספיק היא להם כל צרכם והנה הפריח הארץ מן השמים‬ ‫למעלה והוא'לא עמר מ ס י ו ט שאין לעשות שוס מדה כח בפני‬
‫והחזירו וירדא הוירא לסימקא • ע״כ נפרדו ג ס ה ם בארצוחם‬ ‫יעצמו וקב״ה לכן הביאו לנסותו והנה אברהם הבא משם נסהו‬
‫לגוייהם מרה כנגד מרה ואמר אשר גנו בכי ארס ולמה לי אלא‬ ‫'בעשר נסיונית וקב״ה הביאו פ ע ם אחר פ ע ם עד עלותו למעלה‬
‫שעשו הכניס כמו האג ואין להקשות למה לא הענישם ע ו מ‬ ‫שהיין קודם הנכדין וזהו שנתירא משה בסנה" כי זכר עונשו‬
‫יותר גדול מזה ט יש להשיג אע״פ שאמרו ונעשה לנו שם *‬ ‫שבא לו מתוך האש כי ירא מהביט ואין הכוונה שאף אם לא היה‬
‫מחשבתם ג ס לטובה שכראוהס כח מערכת בארצות וממשלי!‬ ‫'חוטא בהצצה לא היה מתקיים העילס ט היא איש רחמים‬
‫הככביס ומזלות כיונו להוציא א״ע מחחת הממשלה ההוא‬ ‫'חלילה שהרי הביאו תוך היצר שהורידוהו חיה אמו ומחוה נולד‬
‫ולהיות תתת כנפי השטנה ששם מקור היחוד וזה מחשכת׳אמרו‬ ‫־אלא צופה ומביט היה שלא יעמיד בנסיינו ויזדקק בהכרח בעבור‬
‫א ס נכנה המגדל הזה תשרה השטנ׳עלינו ולא נפרדבארצוין‬ ‫השני יעיד לזה סודות נעלמים ואין כאן מקומי מ״מ ראה והבן‬
‫ונשיג במראה הנכיא׳ההיא וע״י זה נשיג כל חפצינו ומחשבחינו‬ ‫'שא;> ראיית דבר נגד המקום אז ראייה שהוא לכבוד השם תקרא‬
‫להיות היחודשהוא אלהי האלהים ואדוני האדונים מושל‬ ‫־הריסה וראה והבן חטא אדה׳׳ר בפרי שאכל והיא העיט שעשאו‬
‫עליהם ומחשבה זו מחשבה טובה היתה והחטא היה מ ע ט כי‬ ‫' כ ח בפני עצמו כי בין למ״ד אתרוג ובין למ״ר תאנה ובין למ״ר‬
‫חטאו במאמרם שאמרו ונעשה לנו שס • וא״כ יש לשאול אקר‬ ‫״חטה ובין למ״ד ענבים הכל מרמזים בעטרה אלא שכל אתר‬
‫הרתיז כפי מה שקיבל מרבו וראה והכן שאין תאנה כמשמעה‬
‫סחעא‬ ‫ב‬ ‫מט‬
‫הקנה‬ ‫ספד‬
‫מחצואמנורה שהוא ‪ or‬־ א״כ תרל היא *ליהם לשלם להם חהס שטחנו לטוכה ואיןלהקשמי ‪%‬כ לממ אחר ה ל ה המום‬
‫'*פעלם ושמא תאמר כ• אפשל שיעשה להם השחתה * ד ך הלין לי ואכלה אותם כרגע ט הדבל הוא נעבור שגדמומזולתם לא‬
‫&שחית אין הטונה הוא אצל הרין להשחית שלא כדן וטון ^ נ ו אלו מריס ועל שהיה מהם לטונה לעורר כח הגביר©‬
‫עמחשבתם ‪4‬ם לטובה לא ישחיתם לא רב ולא ימט וא״כיגא ו<מםקצצו ננטיעות רש מהם שחשנו צע״ז ממש שהניחו‬
‫נעל דבר רעשה דן ומהו ודד י״י הבה נרדה מנה לתמי׳ ברין השור הפנימי ולקחו השוד שמגר׳ והוא השור שנתרמת יתוקאל!‬
‫ומה צורך בלתנלם כלל • וי‪ :‬להשיב שלא ילל שם הלחמים לק ע״כ נדקיס משה לניט כסוטות ודע ל׳ שזה אמר לי אני זי׳ל‬
‫‪ w c i‬הלחמים נלין שאק הלין נותן להיות הנקמה מהדן לבל בענור שלא חטאו שלם לא נאסר להם הכשר לגמרי ואףנארץ‬
‫י ק הדן והרחמים ימשו משפט הדן על שהסלילוהו מן הקיים ישראל ולדורות לגמר כמו שנאסר לאדם הראשון לגמרי שעליו‬
‫והרחמים על שעזבו אותם אותי עזבו מקור מים חיים וירד גם נאמר ואכלא את עשנ השדה ומי׳מ דע שנאסר להם כשי תאום‬
‫הוא לעשות דין עליה׳ י והנה שנהפכו הרחמים לרין ולא דר מפחד חטאם וע״כ נצטוו להניא נהאמס אל פמיואזיהל׳מוער‬
‫לרחם עליהם לק לשלם להם מלה מגל מרה ואשי׳ שנהפכו לשוחטם ולהקדנם שלמים עד שיכלה הדור ההיא ועיין‬
‫הלחמים לדין אין עולכתינ ואין עושה השחתה במקום שלא הנחירה במקומו אבארהו בעז״ה י ודע ר׳ נאמי^שזהאייל אבי‬
‫מחייבו • ועול בזה סודית עמוקים ובמקומם אבארם נע״ה ־ ז״ל פה אל פה ומלאן לפניו ואיןהרהור כדברו בי בהיומ האדם‬
‫וערוד‪ ,‬ל א ה ל שכאן לא טה השחתה ע״כ דל עליהם במלת צדק גמור אימתו מוטלת• על כל הבהמות זהו שנאמד ומוראכם‬
‫הויה ולא ילל במלת אלהים בעבור שלא היה ילילחו רק וחתכם יהיה על כל חית הארץשלא נבלאו‪.‬כולם אלא להמסר‬
‫לשלם הוא נעצמו מלה כנגל מלה * אבלבלול המבול השחיתו ביד צדק לשום כוונתו עליו לטהרו ולהוציאו מ‪$‬עיו ט הצדיק‬
‫*דכי הנראה והגנאי כפיל‪ ,‬נטעל והשר המנהיג אותם מאסם הוא שנברא בצלם ודמות ולו הרשות נתונה וע״כ הצדק הוא‬
‫וגם השם הגדול לא ריחם עליהם כלל כ׳ לא הימה מחשבתם מלו על טלם י והוא שמיתר לאטל כשר כעלי חי כמו שאאר‬
‫ונראה ל‬ ‫צןציצה ולהריסה אם רב ואם מעט רק הטילו גנאי לתעלה כי ומיואכם וחתכם וגו׳ ועל כל עוף השמים י‬
‫<א ידע אל מה עשו זהו כי השתית כל בשר את לרט וע״כ שאין ספק שאם איט צדיק להיות כצלם ודמות אין‬
‫הנני משחיתם את הארץ ודע ל׳ ט מעשה העגל הוא כמעשה לו לאכול י ולהאכיל אף לאחרים ‪3‬שי בעלי חי וזהי שאמר‬
‫אלה״ר ולוד הפלגה ואע״פ שיש הפרש נין זה לזה מ״מ קלובים לז״ל על אללר קורם שחטא היה צולח לו בשר‪ .‬ומכנטן לו •ין‬
‫הם כיישראל שהיי במדבר לא השיגו רקנקיל * היא העטרה סהסונההואאחו שטה ‪$‬ליק היה דומה לצורה העליונה ואו>‬
‫והוא היל הגדולה שהשי‪4‬ו על הים שנאמר ודא ישראל את המלאכים היו ברשותו למקנס ולהיומס תחתיו והסיל הנעלם‬
‫היל הגלולה והיא הרומזת לעטרה ואע״פ שמשה השיג למעלה שהמלאכים עפים ומממלטן נעוף ואהל תיקוןהנשרעלפ טין‬
‫מהם הם צא השיגו אצא באותו הקול ובאשר נסעו בחדנר הנין ואה מעלתו קולס שחלא י ואחל שהטא היה כבהמומ‬
‫מקום חלב ושמם עלה במחשנתם ט השר ההוא טוב להם ללכת גלתה הוא שנאמר אדם בקל נל ילין נמשל כממות נ מ מ‬
‫לפניהם במקום התלבט שם גמלתו והוא הלוחם ^ והוא נעל והכוונה מתחלפיס ננהמוס ולמה ישלוט על אותן הנהמות׳ מן‬
‫המלחמות והחרק והיא המחריב והוא בעל דרט התדברות שהוא כמותן ואין מרש ניניהם אלא הראייה נלבל שזה נראם‬
‫וא״כ זה נקח לנו ויורנו דדך מקום המלבר שהוא מקים חרב אל‪0‬יזה נראה נהמ׳וע״כ אחל החטא מיל נאסר לוי כ‪5‬שר זאמל‬
‫ושמם ואמרו כיון ששמו שיר מטעם שיונק משור הגליל החזק אבי ז״ל אתם גני הגלות למה לא הסורי מ מ ה העיווןמעיניכם‬
‫והאמיץ וא׳כ יש לנו לעשות צורת שור כשם בעל הצירה ההוא ועל מתי ימיו מ ט ם מטילים כאנשי סדום‪ .‬ושאו לכם ק׳׳ו‬
‫וחשבו כ׳ בהיותו לפניה׳יתט גס כוונמ׳לה׳ ויעשו זבחים ויעלו מאלה״ל אשל היה יציל לאשין ודינר עם השטנה פא״פ בלא‬
‫'עולות לשםהנכבד שהוא בעל הצולה ואז יעלה לוח ממרום אמצעי וירד לו ת י מן השנדם ולמדו תולה ולרט השם נעכור‬
‫שסטא אף ששנ נתשונה שלימה המשילו הקנ״ה בנהמה ואס‪3‬י‬
‫על הצירה והנה כוונתם גם לשם ה נ ע ל באמדםחג לי״י מחר‬
‫וחשבו להיות העגולה והזבחים לה׳ המיוחל שיצא ממנו לצון לי כל חי אשר נשמה נאפו חחת אשר היה כדמות העליון קידם‬
‫אל בעל הצורה להערות רוח אל הצורה וז״ש חג לי״י ולא אמרו שקטא ימלטהו בכל משלה לש וק״ו בן מי של ק״ו אתה שלא‬
‫חג &»ל מחל ולעולם לא שכחו השם הגמל אשר מלת לי״י ראו עיניר גן אלהים ועם השכינה לא מ ל ת י מיטת ומחטיא‬
‫לומז אליו כי הוא בקלט של שם של המנהיג כענין כ• שמי ואשם ונוגל וגוזל ולונל ליפי נעל רשע חומס ידינד שקרים‬
‫גקרבו והיא שהוציאם ממצרים כענין שנא׳ אשל הוצאת בכחך יועץ רעות בכל עת ונכל שעה סורר‪.‬ומילה ונואף מ ה עודף‬
‫הגליל יצא אחל גגי© מקום שהעגל הוצאני ממצרים נענור תשונתך אינה תשונה ואס תשיב יתחחיט י מ נ ותנעס • ולא‬
‫שמילים בשם שאמר אנט י״י אלהיך אשר הוצאתיך מארז יום •ולא יותים אלא נכל יום פעמי‪.‬ם לנות לא זו אף זו זו ואן‬
‫מצרים כי השם הגדול הוא שהוציאם ממצרים ואל קשה לך צריך לומר זו שיש לך לפתיח עיניך ולראות להסיר הרעה מפין‬
‫ממל שאמר אשרבעלויכי טוינו ביד הגדולה ששר הוא החרינה 'הוא אכילת ה מ ל שאפי׳ שזו בהמה יאתה אדםנראייה מי יידע‬
‫היםועכלו בתוכו נא״כ במחשבתם לעולם גם שניהם הת&רמ א ם למחר יהיה הוא האלם ואתה טומאה רצוצה הישלךכמ‬
‫והעטרה יקהנותיהם יוכיחו שהקדכי שלים הרומזים נמללד ‪.‬למר י ואם לבעלי המשנה ותלמוד ובעלי מלאה מזן בהיתר‬
‫וכוונתם במקום הדין ןעשאום שלמים להשלים הדן עם זמר ורע מאין באו ולאן הלכו וקלהםמזלבקלגזימס‬
‫הרחמים שלא מסיה מרה״ר שטוחה לפניהם והנה טינתס •אלהיםהיש צדקיםגלילים יומר מהם אשר להם רמת וצל©‬
‫&‪1‬ובההאמת קצאס חשבו לרעה וכיוונו לקצץ בנטיעות ולא ומלכותם בכל משלה ואם ״ ל המדו בלברהם עם הארץ ל‪$‬‬
‫ח(‬
‫התו לבם ‪ p‬לזאת והוא הילז שעשו כעצי המחשנה רעה ‪,‬ביארו לומר היכן קרא עם הארץ שלאלאכילהבהמה ‪«&6‬‬
‫שלקחו להם חיה אנמ מארבע חיות המרמה והוא השיר היא ‪-‬סתם אמת עם הארץ הילעת שאתה ח״ח הראוי לאכילה בשר‬
‫העטרה ומה שעשאו מזהב כי מרמז כמה שתשיר רומזכי הזהנ •אף כי עבד תורה מפיך חוטא אתה צא ילמד מאדם הראשון‬
‫מן השור הנקרא צפון והוא בא מצפון מצפון יסב יאתה הוא כלום עכדמפיך מורה כאשד מפי אדלר מי יאמין לך גזה והוא‪.‬‬
‫שנאמר בשמאלה עושר וכבול שהשוד הוא הצד שמאל • ודע ר׳ למד כל התורה כולה ובעבור שחטא אף כי שב כתשובה נאסר‬
‫כאמת ‪ pp‬אמר לי אבי ז״ל שאם היה מחשבה אחת לכולם לא לו הכשר אתה שאין תשיכתך שלימה אף כי עכר כל התורם‬
‫‪.‬ימכענשיןעינש הריגה לחלק אכל כעבור כעלי המיזשמ ׳ טלה מ פ ז עם הארץ אתה אצל אכילת ה ר • ונהי שיהיה‬
‫‪,‬‬
‫מ־עה הפגומה מ ע ה כהם השור שהוא מדה״ד יכפלו תלן לשלום מי שיודע כנפשו שנפשו גדולה היא מאדה״ר אשר ממל!‬
‫»הס»*ב ולאכולס*פ?ג ‪ ftp‬השוו נמחשכה אחת ט יש לוןלךקכון הקמתי אינלאין הדנל כן ע״כ וי לכס לנפשותיכ•‬
‫י אוכלי‬
‫צט‬ ‫הקנה‬ ‫ספר‬
‫כי כוונתו שלא להרוס כלל ואל קץ ואל מנחתו לא שעה ו‪-‬מר‬ ‫אוכלי בשר אביכם ואמבס ובניכם ובנותיכם ואחיותיכם י ודע‬
‫קין א״כ אהרוס אני מליינים וחחתוניס ע״י הריגת הגל וקין‬ ‫לך ר׳ שעד נח היה בשר אסור מסבה שאמרתי כי נמשל‬
‫ידע שהוא וחתימתו והכל ושתי האותות ואדם וחיה הס שירש‬ ‫כבהמות נדמו וכשבא אחר המבול נח איש צדיק וקרוב הדבר‬
‫לחמש כניס כמו השירש לענפים וסכר שאדם וחוה לא יוציאו‬ ‫ליצירה חרשה והקריב קרבן עולה בכוונה שלימה והיה משלים‬
‫פירות יוחר מה׳ פירות האלו רק הענפי׳ייליח וידע שהענפים‬ ‫הבשר ההוא בכוונתו הטובה כי הכתוב תעיד עליו שמלכותו‬
‫ושרשם ה ס ז׳ כנגד ז׳ העליוני׳שהוא ההיקף וחשכ שאס יהרוג‬ ‫בכל משלה בקוראו הכתוב צדיק ואחר שידע הקב״ה שמתקן‬
‫אחיו יחסר מןהמנין העליון ג״כ ייחזור העולם לתהו וכהו ואם‬ ‫ברייותיו ואיט אוכלם לבטלה התירו לו את הכל שנא׳כירק עשי‬
‫לא יחזור אפשר שיצא ממנו ענף וישלים הדוגמא וקם והרגו *‬ ‫נתתי לכם את כל וכן הדבר כדור המדבר שהיה ביניהם חוטאי‬
‫והנה הריסה זו גדולה מהריסות קרמו והוא לא ידע שהכל בא‬ ‫העגלימבלי חטא מעורבין אמר הקב״ה להקריבו שלמי׳ואח״כ‬
‫משמיטת החסד ו נסהו הקב״ה והציץ למעלה ממה שהיה ראוי‬ ‫לאוכלו ט השלמים עניינם תקין גדול ולאומר שהיו נוהרים‬
‫ונתחייב הריגה ע״י קין יקב״ה חשבי מחשבות לבלתי ידח ממנו‬ ‫במדבר במקומו אבאר בע״ה וכשכלה הדור ההוא המעורב יבא‬
‫נדח והוא ניציץ ממנו ולח ישא אלהי׳נפש לישאנה ממקומה‬ ‫הדור השני מכליערוכ יכצדקתם נכנסו לארץ הנכחרת היתר‬
‫ולהשתיתה לגמרי מפני עונה וחטאתה וגלגל את הכל כביתו‬ ‫להם בשרתאוה אף בלא שלמים כי היה מלטתם ככל משלה •‬
‫באביו או באמו וז״ש כי שת לי אלהים זרע אחר תחת רכל יזהו‬ ‫וראה והבן שאכילת בשר לצדיקי׳ העלים הנפש ההוא תחת כנפי‬
‫השכינה ולכן דור הפלגה לא נאסר להם הכשר כי באו לחסות‬
‫שת שמתני הושתת העולם ונתבטל מחשבתו של קין • והנה קין‬
‫בצל כנפי השכינה ואחר שחטאו ישראל וגלו חשוך חטאם וכל‬
‫חטא כשנים א׳ כקרבן וא׳ הריגת אחיי י יעיד יש הריסה שהוא‬
‫החיות מתגרות בהם ע ד ששבו כבהמות כי נסתלקו מדמות‬
‫גנאי כענין הריסות המרגלים שאמרו כי; חזק הוא מתנו ואין‬
‫העליון שעל הדמות ההוח אמר הקב״ה ומוראכם וחתכם וגו׳‬
‫כה כשליח ועוד יש הריס׳והוא קלה מכול׳ והוא חטא של משה‬
‫על חית ההרץועל כל הכהמה יעל כל עוף השמים אז באו רז״ל‬
‫ואהרן כהכותס כצור פעמים ולא כא להם השפע ההיא כעכו׳‬
‫ואמרו כריקים גמורי׳ מותרי׳ לאכול בשר ואמרו ע״ה לא יאכל‬
‫ישראל שהיו טועים• בהכאה פ ע ם א ה ת שכל הכה הוא ככליח‬
‫בשר וחל תשיבני א״כ מה •היה בבהמות ובחיות השלה ובעופות‬
‫ולא במשלחי ולח בהסכמת משנחו וכדי שלא ינומו בזה לטעות‬
‫שעד תתמה בהם תתמה עליך ועל דורך מה יהיה עליהם ביום‬
‫ומשה ואהרן הגורמים הוצרכו עוד להכות פ ע ם ימה נגד‬
‫הלין שהייתם צדיקים ונקיים ושבתם לרשעים וראו ים אתם‬
‫הת׳׳ת להודיעם שהכל חליי במשלהו והם שבו ואמרו א״כ אין‬
‫שיחריב העולם נ ע מ ר כ ס ׳ •לא שמאריך אפי׳ וגבי דיליה ע״כ •‬
‫לה כח לעשות נ ס על ידה בזה חטאו משה ואהרן הוא שנאמר‬
‫ודע ר׳ שגם נדב ואביהוא לא כיוונו מקריבם רק לעטרה‬
‫יען לא האמנתם כי להקדישני כי היה להם להראות לישראל‬
‫ועשאיה זרה ני הקרבן צריך שיהיה אשה ריח ניחוח לי״י והס‬
‫שיש כח לעשות נ ס על ידה הנה שלא חשכו שוס מתשכה רע׳‬
‫שמו הקטורת עלית לבד ולא עליהם להרמיז בשניהם כ ד ן‬
‫אפ״ה חטאו וראה זהב! שגס אחר סמך על רוכ הנחתי יטעה‬
‫הקדמות כילם כמו שנאמר בקרה ותנו בהן חש ושימו עליהן‬
‫ג ם בעטרה שראה מט"ט יושב ומקיה מהי יחזרו ישראל בת״וב׳‬
‫קטרת ובני אהרן לא עשו כן אז ותנא אש מלפני י״י ותאכל אות׳‬
‫ואמר מאי האי מדה״ד אינו פועלת אותם בדיןאבל היא יושבת‬
‫ווה כמקומו אבאר בעז״ה וגם הקיצוץ הוא שאמרו ומאי חדלנו‬
‫ברחמים ומתי יחזרו ואמר א״כ שתי רשויות הס • והנה עשה‬
‫לקטר למלכת השמים חסרנו כל ומלת למלאכת הוא חסר א׳‬
‫מרשו׳אחתישתי רשויות נגס יש הרים׳ גדולה במי שכופר בתורה‬
‫כזה למלכת ןנק׳ בא׳ לרמז לך שהיו משתדלי׳ ככשפי׳למערכת‬
‫שבע״פ והנה הכחיש לגמרי בפועל האח׳ימודה בפועל הראשון‬ ‫השמים והיו מקטרים להם וכתיכ חסר א׳ לרמוז לעטרה שהיא‬
‫והיא הנקרא תורה שבכתב ואינו מישג אלא על ע״י פועל הב׳‬ ‫מלכות שמיס והנה קיצצ׳ דמשמע מדכריהם קודם כשזפס היו‬
‫הנקרא תורה שבע״פ שהיא מבארת • וראה והבן שמשנה תורה‬ ‫תשתדלין בה לבלה והיו מטוניס לה לברה והנה כוונתם ומאז‬
‫רומז בעטרה יעטרה עשאתו שליח למשה בינה ובין בני ישראל‬ ‫חדלנו לקטר למלאכת השמים שהיא העט׳חסרנו כל ותלת כל‬
‫ולעולם משה ידכר כשם המשלחי• וראה והכן שהתלמו׳תכאר‬ ‫רומז אליה שגם היא נק׳כל וחסרני ממנה ואע״פ שאדם ודור‬
‫כח דקדוק• המצות למשיג על דקדוקיו • א״כ תורה שככחב‬ ‫הפלגה ונדב ואביהיא כל כוונתם היה לכבד את השם הנכבד‬
‫ותורה שבע״פ ענינם אחד ולא אפשר זה בלא זה והס היחוד‬ ‫י ואפ״ה נענישי מ ט ע ם שהמעיטו כבוד המשלח הוא ת״ת ישלאל‬
‫והכופר בתורה שבע״פ שהוא היחיד כופר ביסודו והוא הוא‬ ‫בעשותס רוב ככול לשליח ומצל לבוי הנבול נראה שהכל תליי‬
‫הקוצץבנטיעות שמחשבתו רעה וכופר בהיחוד וגס איתי האי״ש‬ ‫כשליח ואין הלבד כן שהרי קיים העילס בגזירת והוא ימשול בך‬
‫הרם ט זקף לבינה והשתחוה לה והיא העטרה הנקרא לנינה‬ ‫ואתה נותן לה הכת מצ״ע ואיןלהץכראות הת״ת כן יסלק שפע‬
‫והוא לקחה לעצתו והמשילה לאלהיס אחריס כ ך להפיק רצונו‬ ‫הלחמים ממנה וכשיסתלק המניקת נללית כענין המכעיסים‬
‫בכשפים הנעשים מכוח;ת הטומאה על ידי שלים והמזלות‬ ‫אותי שלא להשפיע על פני ואחר שגרמו זה ס״ס תנ״י וניעו״ר‬
‫וכוכבים ונתעוררו חכמים לומר שנילוןבצואה רותחת כי בצואה‬ ‫ולילי״ת מרקדים ושמחים ונותן כח ורשות להשחית מצד שלשתן‬
‫רותחת נתעסק ככשפיו כדרך שאמרו ככלעם שנידון בשכבת‬ ‫כי זה אוהנים הם שכל מין אוהכ את מינו זשונא הפכו וע״כ‬
‫זרע רותחת שגס זה נתעסק ככשפיו על ידי זרע ווחחתשענין‬ ‫אינו מבחין בין טוב לרע כענין שנה׳ ואתם לא תצאו איש וגו׳‬
‫כשפים צריטן לאלו ומיד רוח הטומאה שורה עליו הוא שאמר‬ ‫מצד המ־חית שירד להשחית כמצרי• וכן הדכר בדור המכיל‬
‫באחיזת הענים האוחזים העיט׳ שמעכיר שכעה מיני זרע זכר‬ ‫שחמר לנח לצאת מעין המשחית ילהכנס כתיכה והשאר פגעת‬
‫על עיניו •והגה באמת שהעובד לכוכבים ומזלית ולשדים הוא‬ ‫נו מ״ה תקשה עליהם ונשחת! ט ל ם כי הראי בדרכם שלא ידע‬
‫הוא ההורס ומבזה אח קוני שעי״ז מביא האש ועל כן חייבים‬ ‫‪ ,‬אל מה עשו ומאסו הפועלי׳שהס הד״ו פרצופים ושנו פעולת׳‬
‫מיתה שהעטרה מתקנאת לעושיה איחה אלהים אחרים ו ק ת ר‬ ‫‪ ,‬וע״ז נסתלק המשלח מן האשה ומיד נא הנחש והטיל זוהמא‬
‫בישראל ובפשעכס פולהה אמכם וגס ירבעם חטא כי עשהישני‬ ‫ונשחת הכל ןע״ז אמר ויתעצב אל לנו שהיא העטרה והעצב‬
‫עגלים נגד הקשה והרפה ששיר כקראי׳ ג ם שניהם וכיונתי יהיה‬ ‫היא ס י ל ק הרתמים ירחי המינקת וגם יש הריסה שהוא גנאי‬
‫לחלוק המלכות לטניס ולעשותם שני מלכיוח אחת לה׳ראשונו׳‬ ‫כעכיןחטא קין ט הגל אחיו הכיא מככורת צאנו‬ ‫לעטרה‬
‫ע ד הפחד ואחת לה׳ אחרוני׳ עד העטרה וכשם שאלו נחלק כן‬ ‫ומחלכהס ועשההקרכן יפה למי׳הד שלא יקטרג יע״׳ז נמשך‬
‫‪.‬תחלוק מלכות בית דוד כי מלכותא דארע׳ כעיןמלכות׳דרקיע‬ ‫הברכה וחיים עד העולם אגל קין הראהכקרככו שהביא מפרי‬
‫יעל שהיומישראלמי שידעו שעתי׳מלכי׳בית דוד לחלוק נשבעו‬ ‫האדמה‪,‬והוא פשתן יה׳ אחרונה נק׳פשחן וכיון לעקור הפשתן‬
‫לי וכדי שלא יעברו משמעתם עשה עניןע״ז ט כמה מישראל‬ ‫שלא ליכק ממקום שבו נתגדל זהי וישע י״י אל הבל ואל מנחתו‬
‫י‬ ‫טעו‬ ‫נ א‬
‫המנה‬ ‫ספד‬
‫ועתה שמע סדרם ועניינם שעםקין מלל‬ ‫עלמא מקין *‬ ‫מעו אחד מעשיו הרעים שכשנשבעו לו הם סברו על המלכות‬
‫תאומה אחת ו ע ם הבל שתי תאומות ואלם וחיה הלי ז׳ כגל ‪>1‬‬ ‫קאלוהיה מערש להם ע״ז לא היה נשבעים לו ורצו לצאת‬
‫עליונים אמלתי עולם ח ם ד יבנה ואת״ז לא היה להם נשים‬ ‫מהשבועה והראה להם חותמות השבועה שעל כל מה שיעשה‬
‫ונשאו אחיותיהם בהיתר גמור כי בהיות סבה אמר שבה נאסרו‬ ‫יסכימו אפי׳על ע״ז זהי שאתרו ירבעם קטא והחטיא את הרבים‬
‫וכאן כולם מכח עליו ן נוצרו • ורע ששנים עלו במטה וז׳ ד ר ו‬ ‫והנה כוונתו הי׳ להרוס בין ה׳ לה׳ ולא תאמר שאין הריסה‬
‫זהו לוגמת הבטן • ויהי הבל רועה צאן שהיה ממשיך בכוונתו‬ ‫אלא באחרונה כי אין הדבר כן כי הריסה נופל על כל אהד‬
‫שפע ונלכה וחיים כי מן הלרך שבח מותו לרך הי׳ תופש אבל‬ ‫מהעשר אם תעשיהו כח בפני עצמו ובכלל כל אלו ההריסות‬
‫קין היה עובד אלמה‪ ..‬שכל כוונתי לעשותה אלומה ממלת הלין‬ ‫צריך האדם להןהר בדעתו שלא לדבר דברים שאינם וכל אלו‬
‫והכוונה צי כאשל‪ .‬יצא הדין מהעטרה עיי׳י ידיעת התפארת‬ ‫יתבאר במקומס בעז״ה ואין כאן מקומם בדברי פיות • אך‬
‫ניתוסף לה ברכה מדרך ההנח והתהילה העטרה להשפיע‬ ‫במשפטים ישרים ותורת אמת ־‬
‫רחמים בעולם ולק ימם וזהו ותוסף נלדת את אחיו ו‪:‬ית הבל‬ ‫את האדם וישכן מקדם לג״ע את הכרובים ואת‬ ‫דגרש‬
‫את אחיו של ת״ת שהוא אחיו נרחמ־ס לומר לרדת להשפיע‬ ‫להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץהחייס •‬
‫השפעת אחיו שה! א הנצח אפ הבל והוא מלשון הבל פיהם של‬ ‫נקרא המתהפכת להרמיז למה״ד שמתהפכת ג ם לרחמים והאל׳‬
‫תינוק׳ שהנצ׳הויא תורה מדת משה שהו׳ הבל וע״בקרח השפע׳‬ ‫ידע את חיה אשתו זתהר יתלד את קין יתאמר קניתי איש את‬
‫הנצח הבל ואותו השפעת הנצח היה מהפשט בעולם לקיימו *‬ ‫י״ילע באמת שקין מצל שמאל ולידתו מצד הזוהמא והטפה‬
‫זהו ויהי הבל רועה צאן ומדת הדין שיצא קודם בוא הבל היה‬ ‫וא״ל למה לא נולל קין קולם שבא‬ ‫שהטיל בה הנחש‬
‫עובד אדמה היה הולך ומשטין ב־ רץ מ״מ התעוררת מן‬ ‫אלם על אשתו כי יש להשיב בזה שהזוהמ׳ היחה במעיה לחית‬
‫התחתונים ולע אתה באמת שיצר טוב ויצר הרע מתפשטי׳ בארץ‬ ‫ולא היה ינילת לזוהמא ללבוש גוף אלם ולצפת ולהראות באףר‬
‫ו מ ג ל ן קין והבל ואל תקשה לי על ס ל ו לידתן שהיה מן הלין‬ ‫במעיה ואותו הזרע י "‬
‫המציא ילו‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫אדם ־‬
‫'‬ ‫העולם ע ד שנכנס זרע‬
‫־ ־ ־ ־ ־‬
‫‪1‬‬
‫שיולד הבל החלה כפי הדוגמא כ* הלחמים קולמיס למעלה שיש‬ ‫מקום להתלבש בגוף ארס ולצאת וזהו שגרס לו להיות רוצח‬
‫להשיב כי השמיטה הזו של פחד וע״כ ניחן לה הכבוד • וראה‬ ‫והרג כי משורש נחש יצא צפע כי מי׳ה שופעת בנחש והנחש‬
‫עתה והבן שהבל נאחז מנצח והוא שנהן תורה לישראל יזהו‬ ‫כורעו ואין הנחש אלא ס״ם שהטיל זיהמא בהוה העליונה ע״י‬
‫ומשה היה רועה את ציןהיה כבר ומ״מ צריכים אנו לדעת חת‬ ‫התעוררות הנתש ע ם תוה למטה שנתעברה מנחש וילדה קין‬
‫הבל שילדה והוא השפעת הנצח ומאין הלחמים באו בנצח לכן‬ ‫והיה דומה למעלה ולא למטה וזהו שאמרה קניתי איש את ה׳‬
‫שב ואמר ויהי הבל כלומר מהמרה הנקרא א״ל הוא חסד עולם‬ ‫שתרגום יונתן קנית• גברא ית מלאכא ד״י והנה הכוונה שס״ם‬
‫שכן ויה״׳ בגי' א״ל * ויהי מקץ הימים ייבא קין מפרי האדמה‬ ‫הטיל דין והוריד בעטרה ומתוך אותי הדין יצאה נשמתו של קין‬
‫מנחה לי״י דע לךשס‪3‬תהקר*ןהוא לקרב הכחות זו לזו וז״ש לי‬ ‫ובא אליו וזהו קניתי איש את ה׳ ואין הדבר כן כי הוא בא מצד‬
‫אבי ז״לבעת שישראל מקריבי‪,‬־ קרבן לאביהם שבשמים מתיחלי׳‬ ‫הדין הקשה ומצר הנקבה קשה‪,‬בדיני׳ אשר משם כל מ ד ד ץ‬
‫כל הכהות יהד יזהו יחודו של אלהינו וקרבן כשמו היא שמקריב׳‬ ‫לזינין בישין ומוחין בישי} ושדין‪.‬וחרשין משם באי זהאיך יאמר‬
‫כחות העליינות ואמר בקרבן ריח ניחוח בחר לך היכן הולך‬ ‫קניתי איש את י״י או מלאכא ד״י י והאמת כי כוונת הענין‬
‫הריח לאו באף והנה הריח באף שהוא אחרונ׳ומיד ניחוח שהוא‬ ‫הוא כך והאדם ידע את היה אשתו שת״ת ישראל הנקרא אדם‬
‫לשון ירידה והיא שתרגום של וירד ה׳ ינחת ומלת ריח רומז‬ ‫קירב אליו את חוה ואמר אשתו כלומר הרש תקשקש בה כי‬
‫בכתר עליון ‪-‬הוא ריח הכל ויורד בחכמה ומחכמה לבינה וכן‬ ‫נתעברה מן הדין הוא זוהמת ס״ס י ותהר שנתמלאה ברהתים‬
‫כולם ע ד בואש לה׳ היא ת״ת ומשם באף והנה השפעת הכתר‬ ‫הוא זרע הת״ת ואחר שנתעברה מן הרחמים ותלד את קין‬
‫זהו ענין‬ ‫שהוא הריח ניחוח יורד בת״ת עד שיורד בעטרה‬ ‫כלומר נסתלק הדין משם ואז אמרה האשה שהיא העטרה קניתי‬
‫הקרנן האמת יש לך לדעת מפני מה הקרבנית באות בחטא!ת‬ ‫איש את ׳"• כלומר קניתי תקומה הי׳ לי ע״י האיש הוא ת״ת זהו‬
‫ובאשמות בעבור שמדה״ד ניהנה להפרע מן העבירות יאמרה‬ ‫את י״י שהם ד״ו הפרצופים והדין שהי׳ מצד ס ״ ס ‪£ p‬‬
‫התור׳הקריבו הקרלןכדי שירד מדה״ר להשפיע לכל ספיר׳ וכל‬ ‫מלאך הנוקם וההורג וע״כ קין דאתא מצד הדין הקשה‬
‫ספי׳ לחברת׳ ואז יבואו הרחמ ׳‪ ,‬־ףונמצ׳ שהדיןמחהפך לרחמ־ם‬ ‫ומזוהמתהנחש השורף יצא והרג את הבל * אם ראית ר׳ דבר‬
‫וראה עתה והבן סירות נעלמית שקץ נאצל מאמו בעודה חוה‬ ‫גדול במלת ו ה א ד ם ניטל ויה מוהנחש וניתן לאדם • וראה‬
‫‪T T‬‬ ‫‪T‬‬
‫שהוא הרין והבל מאדם אהר עביר הדין מן הבית ועתה ראה‬ ‫בג׳ קיזיס וכילם קמוצים כי עלה אל‬ ‫זהבן שננקד‬
‫והבן מה שעשו אלו הבנים בקרבנה • קין הביא מפרי האדמה‬ ‫הכהן וקמץ משם בג׳ אצבעותיו נצח והוד ויסוד והס הג׳קווים‬
‫דבר שאיןבו רוח חיים מצד עצמו ונראה שלא שת לבו רק לזאת‬ ‫ונזקף בזק״ף זוקף כפופים ורץ בשופר הולך לגרש ולהכרית‬
‫וזהו עובר אדמה ולא העלה הכהות למקום יניקתם ועלוייסזיכן‬ ‫זוהמת הנחש משם וזהו ותלד את קין ואמר את לומר שאת‬
‫עשתה ג ס אמו שסחטה היין מן הענבים והיציאה מן הענבים‬ ‫הוציאה קין משם שהוא ה ד ן וע׳׳כ אתנ״ת במלת אשתו את״ת‬
‫ובעבור שילדתו מזוהמת הנחש לעולסמבקש ללכת אחר שרשו‬ ‫ח״ן ״ וראה והבן ר ׳ ו׳ של ו ה א ד ם עקוד בשב״א לומר לך‬
‫וע״כ תפס דרך ימו י אבל הבל תפס דרך אביו יפייס הדינים‬ ‫שהיא העטר׳ נכנסת בין‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪T :‬‬
‫שהוא היסיל ‪ -‬יכראות ה ה ׳‬
‫על דעת לקרבן למקום עלויים ‪ o‬הבל כולד יוכח הזרת‬ ‫היסוד ובין הת״ת ואם ראית מלח והאדם נחלקה לשני כוחות‬
‫אביו בתשובה שהית הרחמים במילוי והקריב קרבן והוא‬ ‫•ומראה שני כוחות כ״ח כ״ח בגימטריא והאד״ס אלא שקשה‬
‫שור וקרן אחת במצחו להודיע בקרבנו יחוד ה ס ם בעולם‬ ‫מהו את חוה אלא את שנעשית חוה ודנוה הת״ת ונסתלק‬
‫וקרבנו קרבן תירה שהוא להתאחד ולהודות ליהוד הש״י‬ ‫י הה׳ מן הוי״ה ואם ראית ר׳ תימה גדול במלת קניתי נסתלק‬
‫על כח הקיום שהמציא בו ועל כח הדבר שהמשילו לעליונים‬ ‫קין משם ונשארה האשה ע ם האיש ואמרה תקע בשופר ג ח ל‬
‫בדמות וצלם • שכיון שראו אדם הראשון שהוא בצלם אלהים‬ ‫י‬ ‫לשרותינו שמן קניתיי בגימטריא תק״ע ‪:‬‬
‫היו םבירין שהאדם בראם לפיכך הוצרך היה להקריב ק ר א‬ ‫ללדת אח אחיו את הבל ויהי הבל רועה צאן וקין‬ ‫וחוסה‬
‫להודיעם שהק ״ אמן יחידי בעולם • ואין לו שני וממנו הכל‬
‫ה‬ ‫‪3‬‬ ‫עובד אדמה • ורע שאחר שנתבער הדין והזוהמא‬
‫וזהו שהיה בקרמי קרן אחת במצחו שנאמר זתיטב לי״י משזר‬ ‫הולידה את הבל בדרך הרחמים ואפ״ה לא נתקיים‬ ‫והוא קין‬
‫פר מקרן מפריס מקרן כתיב ולפי שכח הקיום היאמכחהשור‬ ‫העולם ממנו אלא שנהרג ונתגלגל בשת ושת היה שלם וממנו‬
‫לפיכך הקריב שור ולשון מנחה הניחו אש רוחו שהיא מניחה‬ ‫‪-‬מקיים העולם וכל צרקים וישרים ממנוי וכל חציפ׳ן• וחייבי‬
‫‪1‬‬
‫המת•‬ ‫י‬ ‫;‬ ‫‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫ק‬ ‫הקנה‬ ‫׳ ספו‬
‫ו ק ס קין אל מ ל אחיו ויהרגהו הסינה כ׳ כאשר קירב העטלה‬ ‫הרוח על משנתו א״כ ה‪3‬לת‪:‬ח אה דרך אביו ראה והכן כוונת‬
‫אל האלם וגב‪:‬־ הדן משם ודרו השפעת הרחמים ררךהת״ת‬ ‫‪r‬‬
‫הענין ויהי בגי׳ א״ל מקץמי׳ק בגי׳ ם־‪ :‬׳ ימים הס ו׳ ימי‬
‫והפצה ואז ירל הלין כפי התעוררת קרבן קין למטה והוסיף‬ ‫בראשית וליל בהיות החסר שהיא ויהי ע ם כ״׳ •שהיא מהץ‬
‫הבל התעוררת אחר כקרבנו ואז נסתלק הלין ונתנער מהע״ט‬ ‫ונקראת כך בעבור שהוא קץ ותכלית הנפשות שמשם יוצא ס י ס‬
‫ובראות קין זה אמר מוכרה אני להורגו כ׳ מה לי להכניס יניקת‬ ‫ולוקח אותם והם ע ם ימים עליוני׳ אמר קין שהוא הפחל אשר‬
‫מדחי וכחי אשר משס לוקחת׳ להורידו ע ה הבל בעטרה אלא‬ ‫משם אצילות הדעות אביא)ופרי שהיא הפחד פרי החסד אל‬
‫אהרגנו ובהםהלקו יסתלק הרחמים לגמרי והאילן יתייבש כי‬ ‫האדמה שהוא מנחה לי״י יאסלקנו משם זהו ויבא קין מפרי‬
‫אין מיס להשקותו והנה חורבה בעולם מצל הסתלקות הלחמים‬ ‫האדמה מנחה לי״י‪ :‬וראה והבן בעבור שעשה עתה קין למטה‬
‫ויתקיי׳ העולס ממני וכשהרגו אז נתעורר הלבר למעלה ויאמר‬ ‫התעוררת והורידה פרי באדמה ע״כ דרגא במלת מפרי ותכיר‬
‫קין הוא הפחד אל הבל הוא הנצח שהוא אחיו נכהו בהיותם‬ ‫במלת האדמה שנשכיה ממנוחתה שהיתה ע ס הימים שיתנח‬
‫הוא וחייית ע ם השפעה ויהי הוא החסל בשלה שהיא העטרה‬ ‫במלת ימים ומה עשתה האדמה אשר היה‪ :‬מנחה לי״י קרי כה‬
‫בהריגת היל למגה נתחזק הלין למעלה בדרך ית׳׳ת ונשאר‬ ‫מנוחה וגם נחמ״ה ממה״ד הבוטה כפנים של מנתה וראתה אף‬
‫היל מן הצד יסלקו קין משם שהוא הלין ויהרגהו וזיו שאמר‬ ‫שכן פני מנחה עולה אף ר״ל קידם המ׳ של מנחה ל׳ וקודם‬
‫ר׳ יצחק נכנסה שנאה גדולה כלבו של קין על שנחרצה מנחת‬ ‫הנ׳ מ׳ וקידם הח׳ ז׳ וקודם הה׳ ד׳ שהם אותי׳ למזייד‬
‫הבל כ׳ מנחתו היתת תאומתו ינשנרציח נהיפית והיחה היפה‬ ‫ועולים א׳׳ף ואז הכל שהוא הנצח הביא ג ס הוא מלת הוא ת״ת‬
‫בנשים י מ ר קין אהרוג ‪6‬ת הבל ואקח את תאומתו וזהו ויהי‬ ‫מבכורית צאנו תהמדות שלמעלה מהם ומחלביהן הסד וחכמה‬
‫בהיותם כשדה אין שדה אלא אהה והאדם הוא עץ השדה וקם‬ ‫עלאה לבא לגרש הדין מהאדמה והנה •רד ה׳ לה׳ ופנה ׳"י‬
‫קין והשחיתו • ויאמר י• י אל קין אי הכל רהיך וי״מר לא ידעתי‬ ‫אל הכל ג״כ שהוא הנצח יאל מנחתו היא העטרה ומלת והכ״ל‬
‫השומר אח׳ אנכי ועתה ר׳ אשאל כ*ן ואחזור באיזה שעה הרג‬ ‫הוא נצח ויסוד שהוא רימז כיסיד יכמה ה ס מלת אל!אל שהם‬
‫קין את הבל ‪ :‬אמר ר׳ חמא כר׳ חנינא י״ב שעות היום שעה‬ ‫סייח אלפים שירדו עמהס כעטרה ואל קין ואל מנחתו לא שעה‬
‫ראשונה הצביר את ענדו שניה נעשית גולם שלישית נמתחו‬ ‫ל״ל בזמן שירד הדין ונעשית העטרה מנחה לפה״ל הקב״ה לא‬
‫אבריו רביעית נזרקה בו נשמה חמישית עמד על דגליו ששית‬ ‫שעה לא ירד כרחמיו ומצא הלין זמן של גמרות וחלה לקין‬
‫קרא שמות שביעית נזדווגה לו חוה שמינית עלו למטה שנים‬ ‫מאד ונפלו פניו מן הרחמים עד שעשה הבל מנחה וערער‬
‫וירדו ד׳ זולת התאומזת ועמהס ז׳ תשיעית נצטוה עשירית סרח‬ ‫הרחמי׳אז ויאמר י״י אל קיןשהוא הפחד למה חרה לך ונתחזקה‬
‫׳'׳׳א נדון י״כ נטרד והלו לו שנאמר אדם ביקר בל •לין וביום ו׳‬ ‫בדינך ולמה נפלו פניך מן הרחמים ע׳יי התעוררת אני אמרתי‬
‫הוי ואמר ריאמי כר אבא איןחיה רעה שולטת באדם ^א שנדמ׳‬ ‫ולכן אתה הנקרא הלא הוא‬ ‫שהכל תלוי ביד האדם למטה‬
‫לו־ ככהמה וכשם שהיה כל עגיניו של אדם בתכיפות כן היה‬ ‫העטרה אס תטיב בדוגמא שלך למטה שאח תתנשא ותתגדל מן‬
‫הריגת הבל בתכיפות שבליל שכת עכרו לשלום ובבקר כשכת‬ ‫הגלולה ואס לא תטיב הדוגמא למטה לפתח חטאת רובץ שאתה‬
‫הקריבו בהשכמה ואחר ההקרבה נהרג וכו ביו״ם בא הקכ‪-‬״ה‬ ‫פתח הפרד״ם וממך יעכל! כל הליכים קשים כעולם וממך ג״כ‬
‫לדון את הרוצח ואת אביו דן בערב שבת בשעה י״ח אלמא‬ ‫יעלו ויכנסו הצדיקים ממטה למעלה ויררו ג ם מלמעלה למטה‬
‫לנין כערכ שכת וכשבת יצדז״ל אין דנין כע״ש וכשבת ולא בי״ע‬ ‫וכההוא פתח עומד מלאך‬ ‫הוא שנאמר פתחו לי שערי צדק‬
‫ולא בעי״ט מ״ט משוס ללא אפשר היכילעכלללייני׳ כמעלי‬ ‫המות שיפרע מן הרשעים ואליך תשוקתו לעולם אל הדין שכך‬
‫שכתא ולגמור ליה לדני׳ כמעלי שבתא ללמא חזו טעמא לחיכה‬ ‫חושק וחפץ לקייםמחשכתו אשר הוא יורד ומתעה עולת ומסטין‬
‫וכעי למעכל לי׳ הלנת לין לגמרוהו לל־ני׳ כשכתא ולקטליה‬ ‫כשהוא מתעה נקרא יצה״ר וכשהוא עולה ומלמד חובה נקרא‬
‫אין רציחה ליחה שכת ולקט ליה ליזורחא נגל השמש‬ ‫בשכתא‬ ‫שטן וכשניתן לי רשות להרוג נקרא מלאך המות זהו שאח״ל‬
‫בעינן לגמריה לדינא כשכתא ולקטליה כאחד כשבת נמצא אתה‬ ‫ה!א יצר הרע הוא השטן הוא מלאך המות וכל תאוותו הוא‬
‫מענה את הדיןונשאו ונתנו ומראים דלא אפשר ואייל ריש לקיש‬ ‫להשלים הפעילות שהוא מסבכ!‪:‬‬
‫לר׳ יוחנן ותהא קכורת מת מצוה דוחה שכת מק״ו מה עכודה‬ ‫לאה והכן במה לומין העליונים למלך שכפקיל‬ ‫מתףן‬
‫שהוא דוחה שכת מה מצוה דוחה את העכודה מללהוהו להניא‬ ‫פ ק י ר ס למדינות מלכות‪ :‬להיות ע ו מ ד ם בסתולתו‬
‫אחותו מה ת״ל הרי שהיה הולך לשתוט את פסחו ולמול את לנו‬ ‫יאחד ממונה על אוצרות של מאכל שהוא טוב ונכבל ואחל‬
‫ושמע שיש לו מת מצוה יכול יטמא אמרת לא יטמא • יכול כשם‬ ‫קונה‬ ‫ממונה על אוצר אבנים ראה הממונה על הצבניס שאין‬
‫שאינו מטמא לאחותו כך אינו מטמא למת מצוה ת״ל ולאחותו‬ ‫ממנו מה עשה שלח שלוחיו להרוס את הבתים החלשים כ׳‬
‫לאחות! הוא דאינו מטמא אכל למת מנוה מטמא שכת שנדחית‬ ‫בחזק*' לא יוכל כלי שיבואו כולם ויקנו האבנים ממנו ולא יהיה‬
‫מפני עכורה איני ד־ן שתהא קכורת מת מצוה דוחה אוחה א״ל‬ ‫הוא פחות מחביריו המלך הוא הכתל הפקיל על המאכל אלו ספי׳‬
‫רציחה תוכיח דחתה את העכורה ואינו דוחה שכת • ‪$‬ף אני‬ ‫אל‬ ‫של רחמים הפקיד על האבנים הזח הפחד כשקירב העטרה‬
‫אכיא קכור׳מ״מ אע״פ שדוח׳את העכוד׳אינו דיח׳שכת ורציחה‬ ‫כתיב וידע אדם את חוה אשתו נסתלק הדין לגמרי‬ ‫הדעת‬
‫גופא תדחה שכח בקיו מה עכורה שהוא דוחה שכת רציחה‬ ‫מכל הספירות ונתקנא ופלה• לקין אשר הוא לבדו יונק משם •‬
‫שכת‬ ‫דוהה את העכורה שנאמר מ ע ם מזכחי תקחנו למות •‬ ‫כי שרשו היא ועשה התעוררת והלכו הרחמים וירד הוא זהו‬
‫שנדחי׳מפנ׳ עבוד׳אינו דיןשנדחי׳מפנ׳ רציח׳ * אמר רכאככר‬ ‫משתדל‬ ‫מצפון תפתה הרעה אל כל יושבי הארץ אז יצר הרע‬
‫־ הנרד ומטת את העילם אל הרעה אפיייה אתה הנקרא הל״א תנא דכי דכיישמעאל• לא חכערז אש בכל מושכותיכם ביום‬
‫השב׳מושביתיכימה ת״ל מכדי שבת חובת הגיףהיא וחובת הגוף‬ ‫תמשול בו במלאך המית הכוונה הוא כשאין הרשעים בעולם‬
‫נוהג בין בארץ ורן ביזיז ל א ק * עגה תלמיד אחד בשם רבי‬ ‫המות‬ ‫י אין המלאך המות ־יכיל לעשות הרעה כי כשאין מלאך‬
‫ישמעאל ואמר אצטריך לפי שנאמר וכי יהיה כאיש חטא משפט‬ ‫שום‬ ‫בלי‬ ‫ימ‪:‬זה הש״י דמעה מעל כל פנים וה׳ אחד ושמי אחד‬
‫מות והימת וגו׳ שומע אני אפ‪*.‬׳ נשכת ומה אני מקיי׳ מחלליה‬ ‫כח מכוחות הטומאה כי לא ירד בעטרה וזהו ואתה תמשול כו‬
‫מות יומת כשאל מלאכות חוץ ממיתת ב״ל • או אינו אלא אפילו‬ ‫לפתח‬ ‫י‪ .‬והנה כוונת הענין הוא הלא אס תטיב שאת ואס לא תטיב‬
‫מיתת כ״ל ומה אני מקיים והומת בחול ולא כשנת אי אינו אלא‬ ‫ממנו‬ ‫הרעה‬ ‫חטאת ליכץ ואתה חכמת אלהים אכ כולס תבער‬
‫ותמשול בז והוא ת׳ נסתר לנקכה ויהיה המאמר הזה ייאמר ה׳‬
‫ולהלן הוא‬ ‫אפי׳ כשכת ת״ל לא מבערו אש ככל מישסתיכס‬
‫לקין כתל עליון ויאמר קין אל הבל אתיו ויהי בהיותם בשלה‬
‫אומר והיה לכם לחקת משפט לדולותיכס בכל מושבותיכם‬
‫הקנה‬ ‫•פד‬
‫הס מושכות האמל למעלה מיתת ב״׳ל אף מושרות האמור כאן הי״ב גרשו ועדין לא קילש היום שאם נ ק ק היום לא לקטן צ׳מ‬
‫ל׳ מלקים אדרבא אני אומר בסוף י״ב גירשו והעבירה גוררת‬ ‫»‪1‬תמ ב״ד ואמר רחמנא לא תבערו אש אמר אביי השתא‬
‫עבירה והראייה שמת שני פעמים אהר בעונש כאכילה ואחד‬ ‫!אמות אין רציתהלוחה שבת א״כ אין רציחה דוחה עבודה‬
‫בחילול שבת וא״ת שלא חילל השבת שכל העולם היה שלו והוי‬ ‫מק״ו מה שבת שנדחית מפני עבודה אין רציחה דוחה אותה‬
‫עבודה שדוחה ה״בעא״ר שלא תהא רציחה רוחה אותה • ואלא ליה רשות היחיד שתי תשובת בדבר חרא ג״ע לאו דליה הוא‬
‫שהד גורש משם• ועול איכא אשתו שחייבת גם היא בשמירת‬ ‫הא לכתיב מעם יעבחיתקחנולמית* האי בקרבן יתיל שאינו‬
‫דוחה השבת אמר רבא ולא תהא רציחה דוחה את קרבן יחיד שבח ונשתעבד הלק העולם בכתובתה ובנדוניח שהכניסה לו‬
‫מק״ו שהוא דוחה את י״נו א״ר שלא תהא רציחה לוחה • אותם היא זוהמת הנחש וא״כ שין רשויות ה ס י ואייה אס תמות האשיז‬
‫הניחא למ״ל נדרים ונדבות אין קדבין בי׳׳נ! אלא למ״ד נדרים היה הבעל יורשה א‪:‬י אומר חופר גומא בה יפיל ושמא תמות‬
‫הגעל ותטול המשה כתובתה כדינה והבנים ירשו אתה ונמצא‬ ‫ונדבותקליבין בי׳׳ט מאי איכא למימר אלא אמר רבא לא מבעיא‬
‫למ״ד נדרים ונדבות קריבין אלא אפי׳ למ״ד אין קריבין מ ע ם שה׳־זרן שתי רשויות והקשה שבכולם יעשה הקב״ה הכל בשעז‬
‫חרא• א״ל ר״ללר״יייתהא קבורת מת חצוה דוחה א^השבמ‬ ‫מזבחי כתיב מזבח המיוחד לי ומתניהו תמיד יאמר רחמנא‬
‫מעם מזבח• תקחנו לימת • ותנשא הודו והדרו של אלהינו שעה מק״ו וכו׳ ראה והבןר׳אח ר״ל החיך הוא נגרר אחלי לסטיוחו‬
‫ומבקש להלל ולהרוס נהי דר״י אוהב את השם בכל לבמ ובכל‬ ‫•ראשוניהוצבר עת־ו בשלמ׳לר״מ דאמישילכ׳העול׳הוצבר עפרו‬
‫נפשו וביקש לקיים את השבת‪ .‬מפירכא דרציחה הא לאו‬ ‫•שפיר כי יש איחור ברבר שעה אחת אלא למ״רמג״יע הזצבר‬
‫׳איחור שעה אחת למאי הוי ולר״ת עפר חיץ לארץ איך הכניסו הכי הו׳ דן ר״ל ק״ו להלל את השבת ולקבור מת חציה י רחיז‬
‫משונה הורס ואינו בונה * ותהא אמך מותרת לך בק״ו‬ ‫ר׳‬ ‫‪:‬כג״ע שניה נעשה גולם שלישית נמתסי אבריו בשלמא יוצר‪.‬כלי‬
‫מהבתידאסור׳לי מותרת לךאמךשמותרת לי א׳׳ר שתהא מיחרת‬ ‫׳הרס צריךשיתיבשו כליו ולכן אין ששה כל הצורך בשעה אחת‬
‫‪-‬אלא הקב״ה יוצר ועושה הגולם והאברים בשעה חרא • רביעית לך אלא אמר קרא ערות אמך לא תגלה ה״נ אמר קרא לא תעשה‬
‫בל מלאכה רתת מני? עשה שאינו מפורש מוהתעלתת‪.‬״ ואלו‬ ‫‪-‬נזרקה בו הנשמה חמישית עמר על רגליו רבוכי לכ״ע כל כך‬
‫׳היתה הנשמה חלושה ע ד שהוצרך שני שעות להמתין להתחזק היה שבת עשה גרידא הייח דן ק״ו שיבא עשה יידחה"עש^‬
‫•י לעמוד על רגליו ששית קרא שמות בקריאת השמות הללו מה אבל עכשיו דכתוב עשה ול״ח בשבת הא? יכיל לדיו קייי לעקור‬
‫העשה ול״ת ואס תבנה ק׳׳ו להרוס אני אהרוס גדולה מזה • וו?‬ ‫ייודש לנו שביעית כזחוגה לו‪ .‬חוה ראה ע ת ה והבן איך מכתיש‬
‫מצינו מת מצוה דוחה את השב׳ובזמןדקא עקיר לא מקיים אג<‪•.‬‬ ‫‪,‬מתולה שהתווה אמרה וידע האדם את חוה אשתו אחר שגירש‬
‫כל מ״ע דוחה ל ית אע״ג בזמן לקא עוקר׳ לא מקיים ואין לומד‬ ‫׳אותו ושמא תאמר עצם מעצמי ובשר מבשרי בג״ע הי׳ הקדושין‬
‫בימן שקיבר מקיים עשה אע״ג שמחלל את השבת כי בשלמא י‬ ‫מללא אתר ידיעה שמינית עלו למטה שנים וירדו ז׳ יתברך‬ ‫‪1‬‬
‫מילה בשבת וכיוצא בהם שדוחה את השבת בזמן לעיקר מקיים‬ ‫י שמו ‪ 3‬ח ׳ שעלו למטה נתעברה־ וילדה ה׳ בכיס ב׳ זכרים יג׳‬
‫כי ארם היה לו אןה ושתי נשים ‪.‬דהא מילה ופריעה בעינן ויידע ועושה ומציצה הוי ליה משום‬ ‫‪:‬כקבות שלא כמשפט‬
‫^ריכין להבל וקין »‪ •ff‬השלישית תי לקשה ושמא תאמי קין ‪.‬פקיח נפש ואין לך דבר שעומד מכני פקיה נפש ‪ tk‬במת מצוה‬
‫כך בעי מ• יודע כמה צריך סיף סוף חם אחה מעמיד הק׳׳ו‬ ‫‪ .‬שהיה גדול לקח שני תאומות ק נ א עליו אביו ויהרגהו וא״ת‬
‫אני הורם כאשר אמרתי דבזמן שעוקר אע״ג דלא מקיים שייך‬ ‫‪ .‬אדם לקחה זה קשה מכולם כי בשלמא לקין והבל לא היה להם‬
‫לעשות׳ בתמייוכ״ת איןה״נ א״כ על מה ארז״ל היכא דעקר ולא‬ ‫־ נשים והכריחו לקחת נשים אחיותיהם אלא אדם שהיה לו אשה‬
‫‪ .‬למה ישא בתי ועוד שת* תאומות יולד ע ם הבל ואחת ע ס קין למקיים לאי ועיר ר״ל רן מעבודה ולא ממילה יאמר ומה מילה‬
‫שרוחה את השבת תת מצוה דוחה אותה שבת שנלחית מפני‬ ‫‪-‬אימא ההיפך כי אין לך עדים ועוד מה חטאו העניות שלא‬
‫‪ :‬כתפרסם לילתם ושמם ואפשר שהוא שקר ואי׳ת מנין להם נשים ‪ .‬מילה א״ל שתת תצוה רוחה אותה ושמא לא רצה ל״ל לגלות ק״ו‬
‫השני שלא יאמרו לו שני ק״ו בדבר ההל אין לנין אפילו מאתר‬ ‫‪-‬אני אומר שחוה שנה אחת היתה ע ם אדם ושנה אחת ע ם קין‬
‫‪ .‬ח נ ה אחת ע ם הבל יכל זה למהכי בלאו הכי א׳׳א כי אין להם מהם וצ״ת לא הוי לה ‪3‬׳ ק״ו מטעם שמילה ועבודה מולאחותו‬
‫מתרבי שניהם שנדחים הפני מת מציה וא״כ שניהם כחד ק״ו‬ ‫‪ :‬נשים ואחיותם ערוה ואמם ערוה ומה ראית • ושמא‪.‬תאתר כי‬
‫שקלינן ליה אפ״ה קשה מה ראה ידן מעבודה ידן ממילה!־עוד‬ ‫•אמם חמורה שיש עול איסור אשת איש אימא אחר שיללה קץ‬
‫כשאמר ר״י רציחה תיכיח שלוחה עבודה ואיני לוחה את השמן‬ ‫• והבל ושת גירשה אדם ונתנה לאחד מהם והעדים צועקים שלח‬
‫ילד יותר בנים * יא״ת לא גירש אותה היה לעשות מהדין לפחות אף אני אביא מת מציה שדוחה את העבודה ולא הדחה את שבת‬
‫תיק בנים כי בחורי׳ ־וחזקי׳ היי & וודאי גירש ולקחה א׳מהם אפשר לומר תה לרציחה שכן אינו דוהה את המגילה תאמר ‪.‬‬
‫‪.‬‬ ‫ד ן הוא‬ ‫במת מצוה הואיל ודוחה את העבודה זאת המגילה‬ ‫ואין שם תאזמית‪ :‬ט׳ כצטיוה שלא לאכולמען הלעת יסלק‬
‫שתלחה אין השבת וא״ת מני׳ל שמגילה רוחה את הרציחה מק״ו‬ ‫‪ .‬אותי משם תהיה עץ הלעת ולא יצטרך לציותו וא״ת ג״ע הוא‬
‫ומה עבודה שריחה שבת מגילה דוחתה רציחה שאיני ליחה שבת‬ ‫י קטנה ולא היה אפשר שלא ראה עץ הדעת ושמא יתפתה לאכלן‬
‫; ועיכ צוה והלא ארז״ל אין ערך לגדלותו ואית‪.‬ארה״ר גי׳כ גלול ח״ד קמגילה דוה זה א״כ נתחזק הק״י ויקבור מת מציה ישרת‬
‫׳ מהעשה‪-‬סקלה ג״ע בצור׳שלא יצטרךלצוותו‪ :‬עשירי׳סרח• • ולמה יהרוס שתי הריסות אהד שמבקש לעשות שתהא רציחה‬
‫דוחה ש‪3‬ת כדי להחזיק הק״י שלו לקמר מ״מ ‪353‬ת ולעשות‬ ‫‪,‬־ י״א נדונו‪ .‬גלוי וידוע לפני הקב״ה שחטא מיד היה לוי להוציאו‬
‫••־ חון לג״ע עלן וידן אותו ולמההניח אדם חוטא שעה אתת דין רציחה ‪3‬ש‪3‬ת ולעילם מכקש להרוס אח השנת ור״י מה לו‬
‫לרגיחה יפרוק מניה וביה ויאמר מעקרא דלינא פרכא מהיכא‬ ‫י כג״ע י י״ב נטרל והלך לו ויניחהו לעשית ש‪3‬ת ‪3‬ג"ע כי קלפ‬
‫קא מייתית לה מעבודה מה לעבודה דיןהוא אעי׳פ שליחה שית‬ ‫ביום * ועול לא חס עליו מה יסעור בשבת כי לא הכין תע״ש‬
‫שיהא מ״מ לוחה אותה שכן כשדיחה אותה אינה ליחה לאו ^ ־‬ ‫ושמא תאמל כי הוציא עמו פילות על ג׳‬ ‫־ שטרולהיהמין‬
‫•עולות א״כ שהים רעות‪.‬עשה כי חילל את השבת שהוציא ועשה ומיתת ב״ר תאמר במ״מ אע״פ שלוחה את הענוד* לין‬
‫הוא שלא ׳לחה את השבת שכן יש בו לאו ועשה ומיתת ב״ל‬ ‫• מרשות היחיל למומי הרבים ״ וכבר קילש היום כ• לא היה היום‬
‫וכ״ת פסח נמי אית ליה מיתת כרת חמירא מיתת ב״ל מכלמ‬ ‫נחלק שוה ע ם הלילה שהרי בתשרי נברא העולם ראי בניסן‬
‫‪:‬‬
‫מלא לא היה נידון אלא בתשרי נברא והתקופה‪.‬שלו ‪ 3‬ג ׳ והוא דהא ה‪3‬״ה מרהם אע״פ שנתחיי‪ 3‬הא מיתת ב״ר מ׳ הוא שדתם‬
‫‪.‬־ נמ־א מ ׳ ומג׳ ועדו׳ <*»הה הלילה חלק בכל יום וא״כהיה א״כ יפריך מניה וביה ואל יזכור רציחה משים אל תפתח‬
‫פיך לשטן ועוד יאמר לו ולאחותו להולך לסחוט פסחו אתי ולא‬ ‫»ויום קטן מי״ב שעות זקילש היום ושמא תאמר בהכנסת שעה‬
‫קא‬ ‫הקנה‬
‫קובר המת מציה בשבת יאס יתקרר ידליק ג ס אש ב־ובת ודע‬ ‫‪5‬א אלא למילה נעביר שיש לו תשלימין‪-‬אבצ מ ו ל ך לשחוט את‬
‫פסחי מקן צימח שיבטל חת פסחי בעד מת מציה הואיל והיי שאע״פ למ״ד ללחי ולחלק כהים ־ הוא בארץ ישראל ‪ ,‬ו‪3‬נל‬
‫מישניתיכס לא ‪3‬א לרבות ת״ל אלא לומר לך לכיבוש יחיד שמיה‬ ‫ל־יה עבר זמנו בטל קרבנו וא״ת מילה הואיל ואית•ליה תשליתין‬
‫כיבוש ומוריא אף •שהוא כיבוש יחיד כמו ארץ ישראל להכי ׳‪:‬תי‬ ‫משיטת י לאו פשיטיז הוא להואיל• ובזמנו חינא עשה הייתי אומי׳‬
‫לא תבערו אש כ לל בכל מקים ואפילו חיץ לארץ אתא בכל‬ ‫עשה‬ ‫שלא ידחה מת מניה כ• נהי מת מנוה שדיהה ל״ה ח‪3‬נ‬
‫מושבותיהם לומר לך' כי אמרתי לך לא תבערו אש הוא לווקא‬ ‫זא׳׳כ‬ ‫•‬ ‫הגדול מל״ת לא ילחה חותו קמייל ולאחותו שלוחה מילה‬
‫בעיקר מוהבותיכם היא ארץ ישראל ובכל לרבות סוליא שלינה‬ ‫אין לי ק״ו לימי מה עבודה שדוחה שנת מ״מ לוחה אותה שהיא‬
‫כארץ ישראל וזה המשפט בכל מקום שאמר •בכל מישבותיכ׳‬ ‫•‬ ‫שקר שאינו לוח ‪ c‬חת• עבודה ‪3‬ע‪:3‬ר שאין• לו תשלומין‬
‫כ׳ אין עדיך חזקה שבא לרבות חיי׳ל י ועוד טעמא לכתיב‬ ‫ממילה‬ ‫וכשיתמל לו ל׳ יוחנן כך יחזיל ל? ל״ל לעשית הק״ו‬
‫מושבית־כס הא לאו הכי תה הייתי אומר שרציחה דוחה שבת וכי‬ ‫מה נדלה שלוחה שבת מת מציה לוחה אותה מוליחותי אינו‬
‫ייש לך פה לאומרו אס לציחה ליחה עבולה הלהה ג ס השבת‬ ‫לין שילחת גם השבי‪! :‬אז יאמר לי מה למילה לין הוא אע״פ‬
‫והא לא למי לעונשי׳ יעוד מגילה תוכיח שדוחה את עבודה‬ ‫עובר‬ ‫שלוחש את• שבה שתהא מת מלוה לוחה אותה שכן אינו‬
‫ואינו דואה שבש אף חני' אביא רציחה אפי׳ שלוחה עיילה אינו‬ ‫בדחייתה אלא עשה תשמר במ׳ימ מע״פ שדוחה את המילה לא‬
‫ליחה שבת • ועול ‪3‬שי‪1‬מא עבודה לוחה שנת לבזמן דקא עוקר‬ ‫ירחה חת השבת שכן עובר בדהייתה בלאי ועשה ומיתח ב״ל‬
‫קא מקיים אלא רציחה כפישי מילי׳ובזמן לקא עוקר דיני מקיים‬ ‫ועוד בעבור שמיצאהת המילה שהיא קלה על שיש לה תשלומי ן‬
‫וא״כ הק״י שעשה שתהא רציחה דוחס שבת הוא שביר * ונהפוך‬ ‫שניתנה‬ ‫הק לו י בה מדלנה משים שהוא מציה לחשינה וחביבה‬
‫בכמה מילי יא״כ מושבותיכם להרוס הק״ו ל״ל ואי״כ ע״כ הוא‬ ‫ליחיד !גס צלבים יש נתחמיר ילימל שאינו נידחית מפני מת‬
‫בא להתיר הדלקת אש בח״ל ועוד כששב אב״ לי״ל לסייע שכל‬ ‫מניה • ואס תשמר ולאת! שו אמאי חנטריך אצטרך שהקב״ה‬
‫מין אוהב את מינו לאביי אי לאו דאתרחיש ניסח לר׳ יעקב ‪S3‬‬ ‫להנתן‬ ‫גופה!מביט כל הלילות ‪1‬ילע שעתידה קריאת המגינה‬
‫אחת הוי מתזק מגרמת אביי וערלה הוא מדקדק לכרוני‬ ‫לישרמנ וכדי שלח‪.‬תאמר משים פרסומי ניסח אין ללחות מקמי‬
‫הפירפא של ר״י ולקיים הקי׳ו של ל״ל ואומר השתא לאמרת אין‬ ‫מת מניה קמייל לאחות! שנדחית ו‪:‬׳!״נ חין להקשות לחלל השבת‬
‫לציאה רוחה שבת א׳׳כ אי; רציחה לוהה את העבודה‪-‬מק״ו ימה‬ ‫נ מ ת מצוה לח מ ע מ ל ה וצח ממילה ול״ל יתבטל כי זכין לאדם‬
‫שבת שנילח־ת מפני העבודה אין לציחה לוחה אותה עבודה‬ ‫בי! ברכונו בין בעל כלחי ואין זכית כשמילת שבת ־ ועול כששב‬
‫שהיא לוחה שבת איני לין שתהא רציחה לוחה אותה אלא הכת•׳'‬ ‫ל״ל יחמו לל״י ותהא רציחה דוחה שבת בקל וח‪:‬מל ימה ע מ ד ה‬
‫מ ע ם מזבחי אקחני למות ההוא בקרבן יחיד שאינו לוחה שבת‬ ‫שלוחה שבת רציחה לוחה אותת שנאמר מ ע ם מזבחי תקחני‬
‫ומאחר שהוא עבודה י ל א ל ח ׳ שבת אין ללמול ממני לבר סיף‬ ‫לוחה‬ ‫למות שבת שנדחית מפגי עבולה אינו לין שתהא לניהה‬
‫סוףרציחה איני דוחה את העבודה מק״ו שאמר וא״כ לא• חיכל‬ ‫מיתה יר‪,‬מל לן שחינו לין שאס דוחה לכיתה את עבורה דין הוא‬
‫לומר רציחה תוכיח לק״ו של דיל שאמר מ״מ דוחה שבתמק׳׳ו‬ ‫ולא‬ ‫א איני עיבל בלחייתה לאו ועשה ומיתת בית לין‬ ‫ה י‬ ‫ש כ }‬
‫ומה סיוע הוא זה יפריך כל אלם ה^׳ו שלו מה לשבת דין הוא‬ ‫לעולם‬ ‫הדחה את שנת שיעמל בלאי ועשה זמיתת ג״ל ואיה‬
‫אע״פ שנילתית מפני עמדה שלא תהא רציחה לוחה אותה שכן‬ ‫הפרכת פלכא והק״ו נטל והשבת אינו מתהלל ולמה ליה להביא‬
‫עו‪3‬ל בלחייאה לאו יעשה ומיתת ב״ל תאמל ‪3‬ע‪3‬ודה אף ע ל פ י‬ ‫לאייה מבכל מושבותיכם שיכול ל״נ לעשות מתנה חבילה של‬
‫שהןא לוחה שבת שתהא נילחית מפני רציחה שכן אינו עובר‬ ‫שברים כי כשאמר לי יהלי שבת חובת הגוף ונוהגת בין באלן‬
‫‪3‬רחייתה לגו יעשה ומיתת ‪*3‬ד ושב ר‪3‬א י*מ־ לא תהא רציח׳‬ ‫זבן בחיץ נ א ק ית״כ מושבותיכם לי׳צ אנח לפי שנא׳ וכי יהיה‬
‫לוחה קרבן יחד מק״ו ומה ׳״ט שנדחה מפני ק ר ק יחיד אין‬ ‫נחיש חטא משפט מות והומת שומע אני בין בחול ובין בשבת‬
‫רציחה ריאתה קרבן יחיל שלוחה י״ט אינו לין כו׳ אלא למ״ל‬ ‫ומה אני תקיים מחלליה תות •ומת בשאל מלחכות חוץ ממיתת‬
‫נדרים ונדבות קדיבין אני דן ושב ואמר אליבא דכ׳׳ע רציחה‬ ‫אומר‬ ‫בייל ת״ל לא ת ב ע ה אש בכל מושבותיכם וגש להלן היא‬
‫דוחה עבודה ואמר רבא לא מבעיא למיד נ ד ר ס ונדבות קרבין‬ ‫זהי! אלה לכס להןקת משפט בכל מושבותיכם מה מושמת‬
‫דהא לא תתקיים מ ע ם מזבחי אלאיאפי׳ למ״ד נדרים ונדבית‬ ‫ב״ל‬ ‫האמור למעלה מיתת בית לין אף מושבות האמיר כאן מיתת‬
‫אין קריבין בי״ט ימעמיד מ ע ם מזבחי לל‪,‬ר‪3‬ן יחיד י ‪ -‬ועוד אני‬ ‫בכלהלברים‬ ‫ואמר רחמנא לא תבער! אש • ועתה ירקד ר׳יל‬
‫אומר לו מעם מזבחי כתיב מזבח המיוהד לי‪ .‬ומה ניהו תמיד‬ ‫החלה!יקיים מחשבתי כי יאמר לו בכל מושבותיכם למה לי‬
‫ואמר רחמנא תקחנו למות אלמא רציחה דוהה קרבןציבור ואי״כ‬ ‫לזצטריך משום לה״ל חיבת הגוף והייתי חומר שנוהגים בין‬
‫‪ •.‬רציחה תוכיח שדוחה את הצגבודה ואינו דוחה היכבח י ף אני‬ ‫להדליק‬ ‫ב׳ידץ וכין ‪3‬ח״ל אצטרך ‪*3‬שבותיכם לומר לך שמותר‬
‫אביא מת מצוה אף שדוחה העבידה איני דוחה שבת • והנה‬ ‫יאש בהונה לארץ וא״ת מה אני מקיים מחלליה מות יומת בארן‬
‫רבא ורב• יוחנן אב״ ור״ל הלכה כרבא ור׳ יוחנן שאלו בונים‬ ‫ישראל מה יש לך לומר תינח אס לא היתלו מקום להניח‬
‫את השבת ואלו הורסים ואיךלומר מה יהיה המת שלא המתים‬ ‫בשבת‬ ‫מושבותיכם אכל עתה שאני מניחו לג״שח״כ אין שורפין‬
‫יהללו •ה • זיאה והקשעכי׳פ הם היו יזלעין ער היכן ה ד ב ר ׳‬ ‫והרי‬ ‫וגו׳‬ ‫אדרבא אני אומר לך כ• עליך אגור קרא לא תבערו‬
‫מגיעין ולא היו מרבים ברברים והכוונה היא כי שעה א׳היצבר‬ ‫כאן מלה ותלה ומלה לילי׳ עדיפא מדלא הרחיק לאת‪3‬ערז‬
‫עפרו להרמיז שכל העשר הכוללים אליהו ס ל ם היי ‪3‬כח<תר‬ ‫כלל‬ ‫ממלת בכל מושבותיכם ועתה אני ס מ ר לא ת ב ע ה אש‬
‫עליון ושניה נעשה הגולם היא הבינה שנאצלה החכמ׳עמהא‬ ‫שבפרט‬ ‫בכל מושבמיכס פרט כלל ל ט אין בכלל אלא מה‬
‫ו פ‬
‫ועל שהגולם מקבל כל צורה וכחי׳ ה׳ בחכמה יסד ארץ ע״כ‬ ‫י בארץ אין ובחייל לא וא״כ לזה הוצרכו מושמת ולעולם תהא‬
‫קראוהו גולם והי׳ רומז עליהם בעבור שהוא אות הנקרא גילם‬ ‫לרציחה לוחה שבת וכי אימא לא היה להם להלחיקס הרין עמך‬
‫על שמקבל כל צורה שכל אות שאתה רוצה לעשות ממנה אתה‬ ‫מכל מקןס יאמכ כבל מושבותיכם ‪$‬ז תנעלו אש ויהיה פלט‬
‫עושה ג׳ נמתחו אבריו להרמיז מ י נ ה שהא מעמלת את כ ל א׳‬ ‫וכלל ונעשה הכלל מיסיף על הפלט יאפי׳ בחייל או הייתי לן‬
‫על דגלו ועל מחניס זזאז מ ק ׳ מתיחת האכריס שכל ספירות‬ ‫גזילה שזה כאשל אמלת׳ אבל עתה שעשאה כלל ופלט להתיר‬
‫אצטריך וקשה ג״כ ל ׳ י י א ללאו יצאה דקשה לרב נחמן י בקראים אבלים ל׳ נזרקה בו נשמה הוא מסד'עולם׳ מחיות‬
‫מ ר‬ ‫ד‬ ‫ו פ‬ ‫ר‬
‫ההיקף וכשמתי אמרתי עולם י מ ד יבנה 'ה׳ עמד על •רגליו‬ ‫שאמר לחלק יצאת ותהא מ״מ ליחה שבא מק״ו לעבודה וחית‬
‫הוא פחד אשר האציל עולם החיצון והחזיקי והעמידו ע ל‬ ‫• יציחה תוכיח היא גופא לוחה שבת יא״כ איני מוכרח וא׳ית בצל‬
‫תפארת י׳זלאל אשר• קורא‬ ‫רגליו ־וקרא שמות היא‬ ‫ל״ל‬ ‫מושבותיכם להתיר הדלקי‪4‬אש במוץ לאלץ איצטרך והנה‬
‫ומזמין‬ ‫א‬ ‫נא‬
‫הקנה י‬ ‫הפד‬ ‫‪r‬‬ ‫•‬
‫זאכיי&(מר‪>#‬‬ ‫‪$‬ריפה לא תבערו כשבת מטעם שאמרתי‬ ‫נזדווגה לו חוה הוא‬ ‫אליו •‬ ‫שמות להשעין‬ ‫»מין‬
‫שהרציסהאינן לוחה שנת מטעם זה ג ם למ נלחהכ״כעבולהי‬ ‫מ ס ת ישראל שהיא הז׳ למין והיא ע ם הת״ת לעולם נןאחל‬
‫שפעולותיה גזולות וא״ל ל ‪ #‬ממג־ מ ע ם מזבתי חקחני לחו*‬ ‫הוי הו׳ נמשך• ח׳ עלו למטת שנים ויללו שבעה זהוהיסול‬
‫שהמזבח מפשל ‪3‬חט‪#‬ת ואשמות ואצו יזיקו העגולמ נהץתם‬ ‫שהוא שמיני למילה מהסכמ׳ והמשיך עמו את התפארת נמטה‬
‫גאלן ןע״כמ‪3‬עוין אותו •למכות העגולה מקום לחיל‪ -‬י ‪w‬‬ ‫היא כ״י ויולי שבעה כי כשהת״ת רםזדכעטרה כ ל ה ו ׳ יורדי!‬
‫אח׳׳ל ‪,‬אר״יבדהלר׳לוייא ‪.‬עשה• קין כהבל פצעות פצעו<ן‬ ‫? ם ׳ והנה הז׳ הבל ושתי תאומות ה ם חסל ונצח ויסוד וקין‬
‫חנורותיחבורוס שלא היה יוזע מהיכן נשמה יוצאה ע ד שהגיע‬ ‫ומאומה אחת הןא פחל והיל ואדם וחוה הוא ‪ tfp‬ועטרה ועל‬
‫לצוארו ואימי י‪ 3‬יהולא נלר׳תמיים ששתהיהחקממ פיה צנלו‪$‬‬ ‫שהמ״מ ונצת וימול עולים כולם בראמים ע״כ״נקיואו תאומות‬
‫דמו שלהבל שו‪.3‬לא פתחה שנאי מכנף ה י ח ולא מפי ה א ו ן‬ ‫ו כ ן פ ח ל ו ה ו ל ע ל ש ה ם א ח י ם נ ל י ן ועל שהת״תוהעטלה ע״י‬
‫איתןויה חזקיהו אתיו והכתיב ותנתח ה ה ק את פיה א״ל לרעה‬ ‫כמשך השפע מכלם ובאו נת״ת להחיות אעטלה והעט׳ לעולה‬
‫פתחה לטו‪3‬ה‪.‬לא‪.‬פתחה י שומו שמיש * ל זאת חכתי האתנן‬ ‫השפל ע״כ נקראים אב ואס * ט׳ נצטווה הוא החור הנהיר‬
‫מ״מ‬ ‫אומדים שקרח הואיקין ומשה זה הנל והלין ס ח ע מ ה ס‬ ‫וצדק יסוד עולם ט׳ לאצילות שלא להוריד לין נעטרה יו״ד‬
‫קשה שהרי צתינ שו?׳ך דם האדם גי‪,‬דט י דחו ?שפך וחי״ל אגמיו•‬ ‫ס ר ס היא ג״י לקחוהו למטה לאלוה וילל עליה הדין י י״א נידון‪.‬‬
‫מלה כנגד‪.‬מלה לח• נשנה‪ .‬יאס כד‪3‬ליהם יהרגקלח ואח׳יכ‬ ‫הוא הול שנעשה מע‪3‬ר ללין אשר משםשפעהפחל יילרים •‬
‫יח‪3‬לע דמו‪ .‬ויתקיים הקלח יתקיימו ל נ ד ה מלה כנגד מלה לא‬ ‫ןזנים‪ .‬עשדנטרד והלך לו הוא ת״ת שנטרל ונסתלק השפע שלו‬
‫מזלה ועוד קין נהרג לז' דורות כ ‪ :‬ש ל א מ ו ליה הקנ׳׳ה' וח״כ‬ ‫מן העטרה והניחה מלות‪.‬ואח״ל ג״כ ולגמריה לדינא בשבתא‬
‫דם‬ ‫נתקיים קרא ודבריהם ולמה יתבלע קלח הלא נכאב‬ ‫גלקטליה בש‪3‬תא אין רציחה דוחה שגת ינראה מכלל ד ‪ 3‬ר ה ם‬
‫האדם נאדם דמו ישפך ולמה!בלע גיסו •מחיים *עיי קין ואביו‬ ‫מ נ י ן כשנת אלא שאין לציחה דוחה ש‪3‬ת מש״ה אין •לנין ה?הי׳‬
‫ידעו כל הדינים והמשפטים ש‪3‬א מלאן ולמד ע ם אדם יאלם‬ ‫או הנשמע כזה ויש דין נשנת מ׳ מלאכית נאסרו נחיונ מיתה‬
‫לבניו וקין לא ידע ענין ה ד ג ה אבל עשה לו צער של ח‪3‬וווס‬ ‫משים דאין דין נשנת א״כ אצו האיך היו יכולין לדון נשנת‬
‫חבורות ולאילע לגורלו• ירתה • יפה•וא״ת כ׳ הבל ע מ ל‬ ‫‪£‬לא כוונת העניין היא הואיל ואין רציחה דוחה שנת אין ד ן‬
‫וכנגדו להרגו כי נזה חינו מ מ ר נידחנידו‪ .‬ואינו ינול ל‪3‬לד לו‬ ‫!שכת ולכן סמך העגיןנרציחה היוצאת מתיך דין שאינה נשנת‬
‫מיתה יפה‪* :‬׳ אנל אין כן הלכרכיגדול היה ממנו ו מ מ ר ‪ 3‬י מ‬ ‫גלישיצת ה ט ע ם ברציחה על ד ן שאין מ י ן ‪03‬ניו ור״ל שאמר‬
‫היה אלא הטוגה הוא כך ל ע לך ט קין כיון להמשיך הדץ‬ ‫‪6‬הא קנול׳מ״מ לוחה שבת מק״ו לעבול׳כוונתו הוא כןכי בהיו‪.‬‬
‫ננצח מלתו שלהבל ומנצח ליסוד ואלה ה ם חכוייתופצעי׳ ע ל‬ ‫המת בשק ונראה לעין ?ואמורה טימאה ולין וכאשל תקבלהו‬
‫שהגיע נפטרה היא הדין הקשה וזכו ע ד שהגיע לצווארו * ו»מ‬ ‫יגמלק הלין מן העולם הלא תראה שאף העבולה רוחה מ ט ע ם‬
‫י שאמר רני יהודה מיום‪ -‬שכההה מרץ אח פיה וקיבלה ימו של‬ ‫הסתלקות הדין מהעולם יכאלו מקדבקל‪3‬ן והקלבן נ ע ש ק‬
‫מ ל ה ס ו נ ה כי הארץ‪ .‬היא כ״י וקבלה למושלהנל ר״ל הלץ‪.‬‬ ‫נשבת ואפי׳ שעושה כמה חלילים מ ט ע ם שעושה התקרבות‬
‫קכוחות למעלה בן מת מציה יקברוהו יאפי׳שעשהכמה חלוליז • שילל מן הנצח ומן היסוד י ‪ .‬ו ז כ ו שהלמיזו רמי ודם ורעותיו‬
‫כלומל הספיח;! שלמטה ממנו שוב לא פתחה ע ל קלה הכוונה‬ ‫מ ט ע ם שמנער‪-‬הלין ק העולם וא״ל ר״י רציחה תוכיח שמחה‬
‫שלא פתחה גדין גמול כזה כשנסתלק הצלק הוא הכל משאר‬ ‫ס ת העגולה המזנה הנה הרציחה שמא חוטא ונסתלק הדין‬
‫העולם מכני קיום לגמרי עד קרח שכיוון ג ם הוא לעשות‬ ‫מן העולם כשהורגין אותי ואע״פ שמת‪3‬טלת העבודה שהית‬
‫הריסה ולאזור הוא כמלכות משה הוא‪ .‬נצח להמשיך ־הדן דדך‬ ‫אע״פ ‪.‬שמת‪3‬ער הריו‬ ‫מקר‪3‬ת הכוחות ואינה דוחה שנת‬
‫‪:‬‬
‫שם וכעכור שלא היה ירידת הדין כל כך קשה 'כי היהמשמ‬ ‫ןהכוינה היא כי הע‪3‬ודה מעוררת השפע ילקרבו איש באהיו‬
‫למגן משא״י ‪3‬ה‪3‬ל שלא היה ארס להגן ע״כ •נבלע ולא יצאו‬ ‫* מ ק ו והחליל'׳ שעושה אין להם כח למנוע כי השנת הוא אוהל‬
‫•דמיו ומה שנהרג קין ונבלע דמיו‪ .‬והכה הצרה פעמיס ‪3‬ע׳‪3‬ור‬ ‫»זזברת וסקיכן מחזיק הא<הל והתלולים נהלי הללי וזי?‬
‫שחטא פעמים בקרבן ובהריגת הבל בעונש קרנן נהרג קין ‪-‬‬ ‫‪$‬אמרו כזמן רקא עיקר קא מקיים אנל המת והרציחה אע״ג‬
‫ונהריגת הנל נבלע קרח עיי משה וברוך אשר לו נתכנו‬ ‫מ א מ נ ע ל הרין מ״מ א י נ ו » ש ה מתעוררת סל קירוב והחלילים‬
‫עלילות ועושה כל ליכיו בדין ולצלק שכן תניא אמר שמעון ‪3‬ן‬ ‫‪$‬יגי כאים‪-‬כשוה עסשוםמעשישל קירונ שייז מת ורוצח משלקין‬
‫שטח אלאה ‪3‬נהמי; א ס לא לחיתי אחר ש ק לחבירו ל ח ו ת ה‬ ‫‪ $‬נ ‪ 0‬מ ק ל ב י ן א ב ל ה ק מ ן מסלק הטומאה זמקרנהכוחית‬
‫‪:‬ורצתי אחריו וראיתי ומצאתי ה ר נ נ י ר ו והלם מטפטף והרוג‬ ‫מ ח ז י ק האוהל וא״ת א״כ ה מ ת והרציחה ל א י ל ח ו ג ם א ס‬
‫העכורה אחר שפעולתה גלולה ‪-‬י •ש להשיב שנזמן שהאוהל‪ ,‬מפלפר ואמרתי לו רשע מי הרגו לזה או ת ר או אתה אבל מ ה‬
‫אעשה שאין דמך מסור נ י ד שנאמר על פי‪!:‬נים עדים א‪3‬ל‬ ‫שלם מגלי הריםה מחוקת היזיק גדול אשר כל העולם‬
‫יידע המחשנות יפרע מאותו איש‪ .‬אמרו לש זז משם ע ד שגא•‬ ‫אבל‬ ‫^א •נהלו לעשות שום הדשה כלל כעולם זהי בשנת‬
‫נחש ונשכו י ומקשה׳ והאי נר נחש הוא והאח‪ 1‬ליי וכן תני ר׳‬ ‫ןגנורמ החול אע״פ שמבערת ומקרב‪ .‬אין ביעורה רק חטאות‬
‫חייא עיוםשחר‪3 3‬המ״ק אע׳׳פשכטלה סנהדרין ד ן דימיחוא‬ ‫ואשמות אכל מת אבי אבות הטומחיזהחצח המיריד דינים מהדק‬
‫•כי׳וא׳יכ זה שהכישו נחש נרא׳‪35‬טלה ו מ ת ק םטא אחדינאהוי‬
‫•קקשה מתקין פעולת העכולה למפרע וע׳׳כ דוחים העבודה‬
‫גני׳‪ .‬לאמר מר מי שנתחייב• ‪ '3‬מיתות נדון‪3 :‬חמורה והכוונה‬
‫להשיל‪ .‬המכשיל יפסח ומילה ץכיחי שדוחים אתהשנת בזמנם‬
‫‪ ,‬נ ז ה שזה שנהרג ‪3‬חור‪3‬ה הרג במדד ולאהיה ע ד ם כשהרג‬
‫<* נשכמהאוהל‪-‬מחובר זפםח גמילה מנערת וימזחנרות והנה‬
‫‪:‬ואותי שנהלג היה לו אה ‪,‬והיה‪ :‬גואל מ ם ונתחיינ שריפה!ע‬
‫‪:‬החינולשהיאהשכת ׳והמעולסהוא‪-‬המילה ג?כמנ^ר א״כ‬
‫ונתגלגל ההורג מ ה שנהמגמודנה והגואל הדם נתגלגל נ ז ה ן ‪c‬‬
‫‪ $‬ח ‪ $‬ל י ם א י ן ל ה ם כח להןיק והביעור של מילה‪ ,‬היא חתיכין‬
‫‪ :‬שהרשו נחש וכשראה זה הגואל הדם אוהו שנכנ‪ p‬מ ז ר ב ה \*‬
‫‪:‬מ‪-‬שר והתעוררו! הוא הפריעה‪ .‬שאמ־ שחתך הערלה ב י ע ר‬
‫ותחום לנבג כי הרג את א ח י ח ק והרגו‪.‬ולא כדין עשה כי ‪ft ft‬‬
‫• והפריעה פותח ה ט ח ו ת להשפיע \‪ P‬לין תפסח‬ ‫‪zfom‬‬
‫הוו ע ד י ס ס ה ר ג א ת א ח ? וא״כ נשאר הדין ניד השם זלאביוד *‬
‫ו<ש‪3‬ת וכשביקש ר׳׳ל להיוס הלציתה לוחה שכת כפי קושייתו‬
‫ולמה הרגו וא״כ נתמייבהגואל שדפהוהריגה ועי ש מ ז ח י * ^‬ ‫;‬
‫ז ^ ל י ״ י לכן מ נ ה התורה ככל מושבותיכם שלא לרון ד ן‬

‫‪3‬׳ מיסות ב״ל לנין אוחו מן השמים בחמורה ו‪6‬נןהכי;* נ מ ק‬
‫גשכת כי לא המןרו מ ל מקום אמר שאם ת ל ק אש‬
‫שהואשמפה וחמורה• ועור מ נ ו רננן אלם יחיד כ ס א וממני‬
‫‪ :‬מ ה ע ר א יחיד סאלו׳היה ג מ א י ם שנים או שלשה המ * ‪W‬‬ ‫לא«•‬ ‫‪ p 8‬א ח ה ה ו ר ־ מ א ק ה ^ ה ל מ ל י ^ ואיב היה מן ה ד ן ל י מ ד‬
‫; ׳ ס מ ר ו ו ה נ ז י ו א י ן ל נ ^ ת מ ג ז ת י ב ם ‪1‬א‪5‬י‪/‬לןרוףאתהאץכ‬
‫המיל©‬
‫קב‬ ‫הקנה‬ ‫ספר‬
‫‪ cwfc‬רשויות הרנה בשמים * י לנר אסר צדקים יאמרו אנו‪ -‬והיית נ ע ונד ‪3‬אלץ ואמר הן גר?ת אומי חיום ומפניך אסתר‬
‫כי ראה שנסתלקו המזמיס ונתחייב כזה נ ׳ ר‪3‬קה אוהבת את‬ ‫ורשעים בני רשע י לנר אחר מפני שמשפחית‬ ‫מיצדיק‬
‫יעקנ אז נתיירא קי ראה שאין כעול׳ רק דץ ויהרגהו הלין ומיד‬ ‫מתגלית‬ ‫ימילי‬ ‫שננרא‬ ‫עכשיו‬ ‫ומה‬ ‫‪3‬זז‬ ‫זו‬ ‫מתגרית‬
‫שכ כתשובה ואמר ומפניך אסתר כלומר מהכנץ י והס מ י ש‬ ‫הגזלנין‬ ‫מפני‬ ‫אחר‬ ‫דנר‬ ‫י‬ ‫וכמה‬ ‫כמה‬ ‫אחת‬ ‫עצ‬ ‫שנים‬ ‫גנרא‬ ‫אם‬
‫זהחשסנין ומה עכשיו שננרא יחידי גיזלין יחימשין זה אמ יה שלך ואם אסתר ולא ישגיחון גי ׳והיה כל מוצאי יהרגני ונש ן‬
‫אסתר אהרס מהבנין שלמעלה כענין ונכרתה הנפש ההוא‬ ‫כ״ש אם היה נברח שנים י ‪ .‬י ד ב ר תימא עכשיו שנברא‬
‫מלפני • כ׳ כאשד יסתיר הכי׳ה למעלה פניס המאירים מן הדין‬ ‫יחילי מהתיקון עשה‪ .‬מפני המשפחות וגופני הגזלנין •‬
‫הדין תפעול פעולתה לפרוע ממנו ותחיל על־ז וזהו שנאמר‬ ‫דש להשינ נזה שאז לא היה להם קיום כלל אבל‬
‫והסתרתי פני מ ה ס יהיה לאכול • כי אז ׳הריס הה‪,‬טא ‪3‬י אין‬ ‫ע ת ה נצטוו להתנסות ועוברים והנה הקנ״ה ז־מן הצדק ניד‬
‫דבר רע יורד מן השמים אלא הדרך הוא כך בהכתרת כ נ י ס‬ ‫הרשע ונהרג • ויאמר ה׳ אל קין ת;זמל הנינה אל פח״ל אי‬
‫המאיליס * החישך והלין מכסה העטרה ואז ס ״ ס לזנ״י וניען״ר‬ ‫סבל אחיך כלומר כתייר יחכמ״ה הנרמן נמלת א״י הנל אחיך‬
‫ולילית פועלות רעית כעי לס השפל שהם לצו ביה שהמלה‬ ‫כאהז ואתה הורדת אליו הדין ו ־אמר לא ידעתי כלומר לא קרבתי‬
‫שאלם מולל כה מ ד ד ן לו ואכ׳ ז״ל אמר לי מדה א׳ יש נהכ״ה‬ ‫אני הדין אליו השומר אחי אנכי המדה הנקלא אנכי היא פסקה‬
‫ורעה שמי ילצפוני של הקכ״ה עומדת זהו מצפון הפחח ה ר ע ה‬ ‫ם‬ ‫הרחמים ממט ויאמר מה עשית קיצ רמי אחיך כלומר ה ד נ י‬
‫והיא צירת יד ולה שלוחיה הרכה וכולם נקראים ר ע ויש כהם‬ ‫הקשים היוצאים מאחיך הוא נצח וע״י נאים ע ד מה שלמטה‬
‫קטן יגדיל יהס מחייבים את בני העולם כי תהו לצד צפון ואץ‬ ‫לא‬ ‫ממנו ותם צועקים אלי מן הארחה ועתה ארור אתה כלימר‬
‫תהו אלא רע המההא את האדם הרומז לזרוע שמאל * וכמו‬ ‫פיס‬ ‫יצא ממך שפע טונה רק ר ע * מן הי‪ .‬דמה אשר פצתה את‬
‫שיש באדם אכריס גדולים וקטנים כך יש מיני הסדים גדולים‬ ‫לקחת דמי אחיך ה ם הדינים שהושפעו אליה ממנה יצא רעתך‬
‫י וקטנים כי כאשר מתרחקים יניקתם מן •הרוח הפנימי‬ ‫בעולם י וקין המעורר שהרג את היל ו ל ק אמר צו כי העביר‬
‫י‪.‬‬ ‫מתמעט והולך‪:‬‬ ‫כלומר‬ ‫את האדמה כלומר אתה הנקרא כי תעביר את האדמה‬
‫מלפני י״י וישב ב א ת נוד קדמת ע ד ן‬ ‫קין‬ ‫ף צ א‬ ‫תברכנה בנרכתך הטוב והיא לא תוסיף מת כחה לך כלומר‬
‫נסתלק מן הפנים שאינס מאדים כי ה ‪/‬‬ ‫אליה‬ ‫תתכטל הלין יצא תוסיף תת מנחה שהית כח הפחד היורד‬
‫שם וישב ב א ת נוד שעמד במקומי קדמת עדן הוא ת״ת ישרא^‬ ‫כי‬ ‫בה‬ ‫»כשישסי<‪ 4‬עליה תתנטל הכל ולעול׳לא יהיה השפעתך‬
‫להיות בידו כל דבר בעילם השפל כ׳ המליכוהו למלך על ו׳‬ ‫ירדו‬ ‫ואז‬ ‫הכל תלוי למטה וכשיחטאז הם תהיה נ ע ו נ ד ממנת‬
‫קצוות וקין הגשמי יצא מלפני ה׳ פטור לשעה שלא ׳הרגיהו‬ ‫אליה כוחות השחל לשוט נ א ק זהו תשוט נ א י ז ומתהלרבת‬
‫ה ד ן וישב בארץ נול שלשלים ע ם ה א ת שלא להרגו קדמת ע ד ]‬ ‫והנה האתילה כקין כגשמי כי תענוד את האדמה לא תוסף תת‬
‫לומר לד שנתכפר מלח נ ע‬ ‫ולא אמר וישב ב א ק ניד מלא בו׳‬ ‫כוחה לך כלומר לא תיסף להפיק רצון מאת השם יתב׳ והנכבד‬
‫)ישב בנר ע ד בא הזמןלהנקם ממנו וכעביר שעתיר קין להזיל‬ ‫לק יגורש מארץ החיים ט האל[ חפצה בת״ת ורבקה איהבת את‬
‫ולהודות במה שקלקל על כן עולה שמו יהו״ה כענין י׳ פעמים‬ ‫יעקב לא כמחשנתי הלעה שהפלילה מןהננין והמשיך עליה‬
‫ה׳ ה״פ י׳ זפ״ה הפ״ו ואס תחלוק שמו היא עולה פ״ף מ״ה‬ ‫ממלתו ותהיה נ ע ונל כארז בזמן שהעולם מיושדס או‬
‫הרפה והקשה ולומר לך שעד סוף השמטה משם מתנהג'‬ ‫מקולקלים כי נ ה ם ה מ ר מלוי ומלת אי אחוריו ת״טוחלופו‬
‫ומתחזק והנה עשירית פ״ף עולה ו״י והנה ו״י גא״ח ב״ש היא‬ ‫נא׳׳ת נ״ש א״נ ואחוריו של חילוף ת״ס וקח פניו של ת״ס הוא‬
‫ז״ף י׳ים הרי פנו הפ׳ אין למלאותו כי האות הנעלס שלו אינו י‬ ‫א״כ ג״כ י ראה עתה והנן א״נ שהוא חילי? ת״ט נא״ת ‪3‬״ש‬
‫נק׳אנלהמ׳ תמלאהו כ׳ הנעלם שלו נק׳ • וא״כ הוי לו ו״ף •״ם‬ ‫ת׳׳ט הוא אחוריו של א״י ופניו של תי׳ט הוא א"׳ ג״כ עוד חקח‬ ‫ש‬
‫פ׳ ומ׳ימ׳הוא פ ׳ ו מ ה פי׳ף לומר לך שהוי׳מפ״ף נא וקין ששל‬ ‫‪:‬פני א״י ותם ב״ב וחילוף נ ״ כ נא״ת נ״ש הוא ש״ל וחילוף אחורי‬
‫בתשובה זהו תשובתן שהניח אביו ואמי זקנים השי כח והלן‬ ‫ת״» שהלא א״נ וש״ל וזה משפט כל החולה'צולה ועוד לפנים‬
‫ומי יאכילם ומי יכניסם ימי יוציאם ואס תאמר עדיין ח׳ירם י־‬ ‫נעז״ה יתנאלו כל דרכם *‬
‫ה ס הלין עמך מ״מ למה יתנחמו לעניים שהם אכלים מהבל‬ ‫ויאמר קין אל ׳״י הוא מלת הפחל אשל משם הרעות נונעית‬
‫והניחם ג ם ז ה והלך לו וא״כ עליהם היוכילנה ואוי לקין נ ע ל‬ ‫הנה קין המציא ל׳ מקום וגליל הוא מדת החסיד‬
‫התשונה י ושמא חשנ העני פן ינאלכלל ה כ ע ס יינא• לה ־ מ‬ ‫עוני בגי׳ קול היא העטרה אשל משם העוונות נפועות מנשיא‬
‫אביו או אחו ויתחייב חנק ותחת שלש לא יוכל שחה חנק הליגה‬ ‫מלקבל השפעתם * הן גלשת איתי היום הן היא הנינה גרשת‬
‫בליעה• ומכלן דמכה אביו יאמי בחנק לכתיב מכה אביו‬ ‫איתי ה׳ ששמתעםהת״ת הנק׳ •ים מעל פני האלמה כלומר‬
‫•ואמו מית יומת וכל מיתה האתורינתורה ס ת ם אינו אלא חנק *‬ ‫גרשתני מהפנים הממירים ה ס הנקלאיס פני האלמה ומפניך‬
‫ומכלן דנהכאה לנד חייב אפי׳ בלא מיתה דכתיבמכהאין‬ ‫אסתר בלומד אסתלק משם וכיה ובהיות הוי ע ם הה׳ זהי׳ ע ם‬
‫ומת יכתינ יהונה ומת ש״מ כל היכא דאיכא ס ת ם הכאה הוא‬ ‫הה׳ א״כ המלה הנקלאת כ״ל היא יס‪1‬ל ל נ ח יהרגני כלומל‬
‫נלא מיתה ואצטרך למכתב מכה איש ומת ואצטרך כל מכה נפת‬ ‫יפסיקני ולא •ניחנ• לענור ללך פ ס נאלץ להפלע מן הרשעים‬
‫דאי כ ת נ רחמנא תכה איש ולא כ ה נ כל מכה נפש ה״א אי?‬ ‫וא״ב למה האצלתני־ ויאמר לו ה‪/‬הוא ת״ת לכן כל הירג קין‬
‫רנד מצוה אין קטן לא כתב רחמנא כל מכה נפש ואי כתב ‪!0‬‬ ‫המלה הנקרא כל הוא יםו״ל שנעת״ם יוקס כלומד שיתא אלפי‬
‫מכה נפש ולא כ ת נ מכה‪-‬איש היימי אומר אפי׳ נפלים במשמע‬ ‫מין השמשות של אלף השניעי כל הירגקין‬ ‫יהיה קיום י‬
‫כ ת נ רחמנא מכה איש וצדכה ראה עמה לי׳ מרנן העולם שזה‬ ‫שיתבטל הרעה וישונו הכל נרחמים והיה ה׳ למלך על כל‬
‫העני לא המית א‪3‬יו ואמי ימות נחנק והתורה לא אמרה ‪ P‬כי‬ ‫הארץ והמית בלע לנצח שלא לדלת נכח הלין‪:‬‬
‫אמרה מכה אניו ואמו ס ת ם כ ד ללמוד ממקום אחר כי נלאה‬ ‫‪.‬׳״י ל?ן אות היא העטרס לקבל השפעתי • ולעשות‬ ‫לישס‬
‫לכתוב בכל מקום הכאה ימיתה וא״ככתט ס ת ם נאמר כאן‬ ‫לין ברשעים לבלשי הכית אותו כל מוצאו כלומר‬
‫מכה אביו ונאמר להלן מכה איש ומת מ ה התם הכאה שיש ןז‬ ‫בהיות ד ן בעולם ירד באות ומדת הרחמים לא ימנעהו וכן‬
‫מיתה אף כאן הכאה שיש ‪3‬ו מיתה אבל הכאה שאין גו מיתת‬ ‫‪.‬הדבר נהיפך‪.‬כשהעולם ברחמים לא יפעול פעולה רעה ולין‬
‫לא יענש איחו העני במיתה י ק מ מ ש אחר * וא״ת מה ה פ ר ן‬ ‫‪ .‬בעולם והנה הכל תלוי במקבלים וע״כ אמרקין הגשמי ג ח ל‬
‫בין אניו לאחר יעשו הפרש באביו ימות במיתה חמורה ונאתר‬ ‫עוני מנשיא כלומר בעבור השתדלותי להמציא מקום למי שאני‬
‫במיתה קלה ועכ״פ אני רואה י ׳ שתעשה לי אלף ר ע פ‬ ‫‪*.‬אח! ויונק ממנו ל‪ (5‬ה מ פ ל עמי ואמר קין זה בעבור סאמר לו‬
‫הפוטם‬ ‫ב‬ ‫נא‬
‫וזמנה‬ ‫פפד‬
‫י‬ ‫אביו גחמו קלל ל>!ת'מיתה שיצו׳הואיל והי* המכה וא*‪3 3‬מק&י‬ ‫המכים לא יעברו לפני לכלום ני־ אובל להשיב ולומר ולא•‬
‫מה המכה שעשה בו שלא בעמך מעמך‪ .‬לח חיי‪ 3‬לאחו מיתה‬ ‫ישמיענו רק באחר וכ״ש באביו יש לי להשיב לאצטלך לאפוקי‬
‫מקלל שלא עשה בו פלא בעמך פבעמך אינו לץ• שלח היי‪ 3‬לימד‪.‬‬ ‫מן המ״ד עונשין'מן הלין קמ״ל לאין עונשין חן הדין ועוד‬
‫מיתה ת״ל אביו ואמו קלל נאחר מיתה ־ ועתה ר'יש לך לוקל‬ ‫תוכל להשיב לי שאי־ני יכול ללמוד ג״ש ממכה איש ומת ת ט ע ם‬
‫‪7‬‬
‫ומה קללה שלא עשה בו שלח בעמך כבעמך חיי‪ 3‬לחחר מיתה;‬ ‫ל^ידב כל מכה נפש ומת וה״ל ב כתובים הבאים כאהד ואין‬
‫הכאה שעשה בו שלא בעמך כבעמך א״ל שחייב לאחר מיתה•‬ ‫מלמלין ׳ שתי תשובת בלבל חלא למלמדן ואפי׳ אין מלמדן‬
‫וא״כ קשה לי^א שאמר המכה לאחר מיתה לפטור ־ מה יש לך‬ ‫ואליבא דכ״ע מלמדן‬ ‫והנתיב והוכה ומת דה״ל ג•׳ כתובים‬
‫לומר מקלל מימה יליף אי ליו קדא באביו ואמו קילל אבל מכה‪.‬‬ ‫מלאצטרכו‬ ‫שאלו רצתה התולה לאין מלמדן היה לי בשנים‬
‫ממקלל לא יליףלחייב לאחל מעז׳ אני מ>' ‪!3‬ה מ״ש יההי יליף‬ ‫ג׳ ש״מ שאיןלהם דןלאין מלמדן אלא לצורך לבר אחר נכתבו‬
‫מהא והא לס יליף מהאי ועוד למה לא עשה מקלל שילא בעמך‬ ‫ולכן ‪3‬א הגי ולעולם' מלמיין ־ וא״כ במקום שלא המית לא‬
‫כבעמך שהדין נוחןמק״ודמכה ־ ומה הסי •ה שלא השווה אותו‬ ‫ימות העני' כי אין עול כאיכ מת יש לך לימד גי׳ש ראינו‬
‫למקום עשה מ שלא כעמך כבעמך מקלל שהשווה ‪3‬רכת‪.‬אב‬ ‫מופנה שכ״א אין מיפ‪,‬ה דאצטרך לגופי׳ א״כ אני אדון בענין‬
‫ז ם לברכת המקום לא כ״ש שיעשה של‪-‬ז ‪3‬עמר‪.‬כבעמך‪.‬‬ ‫אחר נאמר כהן מכה איש ונאמר כל מכה נפש הצר השוה שבהם‬
‫‪:‬ס הלין נותן כן מה• סי‪3‬ה היה ונתקלקל‪.‬והנח הלין של קיים••‬ ‫הכאה שיש כו מיתה אף אני אביא מכה אביו הכאה שיש בו מית׳‬
‫ולה• של הריסה הוא • ועול נאתר• מה מקלל שהשוה למקום‬ ‫^ ו ע י ל מה זה שארז״ל אצטרך תכה איש ואצטרך כל תכה נפש‬
‫לא עשה שלא בעמך כבעמך מכה שלא השווה א׳יד׳שלא יעשה‪-‬‬ ‫ולמה איצטרכו יאמר מכה נפש איש מות יומת דבשלמא אי היה‬
‫בעמך כבעמך יי ועור שי ואחר הניחה לר״י למייהר ליה קמ‪1‬‬ ‫כת׳תכה איש נפש רלית יומת הייתי אומ׳אינו חייב עד שיכה איש‬
‫אלא ל ו ׳ יאשיה שלא נדתר כיה קרח‪ .‬מחי היכא למימר דל״י‬ ‫וצפש ואע״פ שגם זה• טעות גלול הוא לאמה הפיה חני מסכים‬
‫‪1‬‬ ‫;‬
‫‪38‬ר אם קלל אחד מהם חייב א״כ אביו ואמי‪.‬קלל ל ל *'א לההר‬ ‫כי לא בעל ‪/‬־בריס אנכי אלא יכתיב מבה נפש איש שומע אני‬
‫מיתה יורי׳ יאשיה י מ ר אי לחו הביו ואתו‪.‬קלל‪ .‬הייתי אומר אינו‬ ‫אפי׳ קטן •י איש ולא נפלים מה יש לך לומר מכה נפש איש נפש‬
‫אייבעד שיקלל‪-‬שניהם לכן אמר איש איש אשר יקלל את אביו‬ ‫של איש א״צ אני משיב נפש מאי אצטריך׳ אם שיאיהם באיש יאמל‬
‫ואת אמו ואמר אביו ואמו קילל שניהם לומר או יה קו זה י ואהל‬ ‫אלא מדאצטריך נפש אפי׳ אשה וקטן וטומטם‬ ‫איש לבלו‬
‫לאחר מיתה ור׳ יאשיה כ״כ ג‪;7‬נ היה רבו של ר״י יי מר כדבריש‬ ‫ואנדרוגינוס ב י מ י מ וא‪$‬טריך איש ולא נפלים •רע ‪3‬עינן‬
‫האלו ח״כ טעמא לכת‪3‬רחמנאקרא׳יתי־רהה? לאו י‪.‬נ־היית‬ ‫שאס תמצא לימד לי בזהתירץרחיק אניארויחכמה אותיות‬
‫איל‪ 1‬חיי׳עד שיקלל שניה׳ ח כ יחדיו דכת׳רהמ׳נ‪3‬י חרישה למי*‬ ‫בתירלהזויים כל העולם לולה ועכשיו אנך מכה אשר־ לא יוכל‬
‫לי וכ״ת אצטרך לרבית היושב והדש והתנכיג • עתה כנית לי‬ ‫להרפא יכאוב קרא כל מכה צפש ולא נפל תות יומת כדי שארויח‬
‫השער להכנס כי אדרב׳אני• אותר הלש והמנהיג והץשב כטורי׳‬ ‫י׳ אותיות והם כל העולם ועאה הכל ידוע ותובן כל מפה נפש‬
‫ויחדו למה לי לגבי חרישה אנטריך שנא להתיר חדישה אדם‬ ‫איש ואשה וקטן וטימט© ואנדרוגניש ו‪3‬ע‪3‬ור שנכללים ‪3‬ה‬
‫והמור דאי לאו יחדיו ה״א אין ל׳ ‪ tk‬שיד וחמור שאר בהמה חים‬ ‫צם הכפלים יאמר ולא נפל ואל יאמר מכה איש ותא מות יומא‬
‫ועוף מנין א״ל לא תחרוש 'מ״מ א״כ למה‪.‬נאמר‪3.‬שוריחמיר‬ ‫והנה שאני מחליף ו׳ אותיות ב א אותיות היש אונאה גלולה מזי‬
‫בשיר וחמור אי אתה חורש חבל ע ת ז הירש ‪3‬שור ואדם וכדי‬ ‫ועלינו אני מכיר* ר׳ שלא תניחניי לנוח כי תאמר לי אם היה‬
‫שלא אשיר זהיאצטדך יחדיו לומר לך יחדיו מ״מ יאפי' אדם‬ ‫לכן לא‬ ‫אומר ולא נפל הייתי אומר ההורג נפל עיבר בלאו‬
‫ושיר ושאר כהתה איה יעיף י יעיד בשלמי יחדיו דכ׳ גבי חרישי‬ ‫שניהם‬ ‫אצטרינו‬ ‫אמרו לומר לך לאפי׳ בלאו חינו עובר והשתא‬
‫‪5‬א אצטריך דע״כ היא ‪3‬ח לומר לא תארוש כשזר וחמור שניהם‬ ‫אותיוא‬ ‫י׳‬ ‫להוויח‬ ‫כזה מוצרח אני לשקול איזהו ייתר טיכ או‬
‫יחדו קאמר דאי לא תימת הכי במה יחריש אס לא יחרוש בשור‬ ‫כתי׳יה וילקה הוא יי או להפסיד האותיות בכדי שלא ילקה וא״א‬
‫או בחמור י ומשום דלא אפשר לחלקם אייתר מלת ־הליו ודרשי‬ ‫להפסיד האותיות ילא ילקה אד ייבא אני אומר אחיה האותיות‬
‫ליה לענין אחר אלא הכא לאפשר לימד אי אביו או אמו א״כ‬ ‫ותרתי טיבזתא איכא הכא אדא רווח ה‪$‬ואיות ועול‬ ‫*ילקה‬
‫שהוא כדברך היה חן הלין לומל יחדיו •אלא ע״כ מיללא אתר‬ ‫‪$‬יתכפל עונו של זה לפהי שאינו חי*‪ 3‬הריגה מ״מ מלקות‬
‫מןלוייב על אציער הנפש כלי שיתכפר עכ׳׳פ אוצל לומר שהתיר׳ או• זה או זה קימר * ועיר דשם אמדי שיר יחמור ולא שור ואדם‬
‫למה יצטער העני ע ס השוד והנח קרא צ!עק לא החרוש בשוד‬ ‫*צמה מלאצטליך לכאבה ש״מ •ומר שוב להפם־ל האיתיו׳ מנוה‬
‫וחמור יחדו לאתחרוש כלל בשיר והמיר פליט‪ .‬כלל ופרצו אין‬ ‫סילקה שאם לא תאמר כן א״כ אמאי אצטרכו אררבא אני אומד‬
‫בכלל אלא מה ש‪3‬פרט שור וחמור אין מידי אחר'־נא לא מה יש‬ ‫המשקל בידי ניחן וארויח האואיית וילקה וא לתאי אצטלכו •‬
‫לך לומר יחדיו חזר ו‪3‬לל אי‪.,‬הכי נמ׳ יזלא שהדש גהיישנ‬ ‫תומר‬ ‫ועיר אמרו שם שזה‬ ‫אני אומר חסרון ידיעה יש כאן‬
‫ומנהיג פטור ומ״מר׳ יאשיה כחו גד‪.-,‬ל;חזק ולא •ניחש לנוח ‪.‬‬ ‫מיתה‬ ‫לאאר‬ ‫והמכה‬ ‫מיאהאייכ‬ ‫*מקלל מצמצה שמקלל ליזאר‬
‫פטור ת״ר א ל ו ואמו קלל לאחר יראה שיכול והלח דין הוא אחד •כ• יאמר •לנו מדיזצ״רך לי• אלבש שעטנז נמר ופשתים יאדו‬
‫משמע ש יחדיו ‪55‬יוה'ר מטעם שנמר ופשסיכ יחדיו משתמע ראץ•‬ ‫'שחייב כמכה וחייב במקלל ומה המכה שעשה ‪ <3‬שלא ‪3‬עמך‬
‫תאמר ע״כ הוא בא לזמר שניהם ייחל־ץ אצטרך לזמרלני מידיד‬ ‫‪.‬גכעאך לאיאייב בי לאחר מיתה מקלל שלא עשה בו שלה צעמך‬
‫ע״י דכר אחר הוי חי‪3‬יר כר׳ לוכיכא דאמר לא יקשור סדק של‬ ‫כבעמך א״ר שלא חייב לאחר מיתה הניחא לר״י דמייתר ליה‬
‫צהר וסרק של פשתן •לחגור בו מיזניו אע״‪ $‬שהרצועה באמצע •‬ ‫קרא אביו ואמו ‪ $‬לר׳יאשיא מא״ל י דתצי׳א*ש איש מה ת״ל איש‬
‫איש לרבות טומנים ואנרריגנים ת״ל אשי יקלל את אביו ואת ונראה עירות התפורים בפשתן כטליתזח של צייר אסירי׳ ל<מ‪:.‬ד‬
‫׳אמו אין לי אלא אב^ו ואמו אכיוולאאמו אמי'ולא אביר מלץ ע״י לבל אחד הוי חיניר זכי יליגורבנן עליה דלא‪-‬הויחיבור‬
‫'ת״ל אביו ואמו קלל אביו קלל אמו קלל ד‪3‬לי ל׳ יא שיה לי• ‪:‬אומר אני בקצהו אכל ככולא‪-‬לא סיף סוף מה ‪ 6‬ם שליהם אף‬
‫*וצתן־אומי־ משמע שניהם כאחת ומיזמע אהל אחל בפני עצמן ־•כאן שניהם דהיינו אב^ואמו אייב ־ין נו דין בזה ט אני אקשה‬
‫יער שיפרוט לך הכאוב יחדו נפקא לי׳ מתקלל ‪ v#‬חות'יומת ‪3‬ענין שיסתהמו כל טענותיו ואומר טעמא לכחב רחמנא אביו‬
‫‪:‬‬
‫^ ^ ואמי^ל י• א לאו הכי הייתי אימר ער שיקלל שניתם‪ .‬הדן‬
‫ה‬ ‫ואילך הא* מבע״ל לרבואטומטםואנלרוגנים‬
‫;‬
‫מאישאיש ל‪13‬ה תו‪1‬ה כלשון בני אלם וליתר כמי חימר במכה ‪ -‬עמך כי ו׳ ואמי מו‪5‬יו> מ״מ ע ל שיכתוב אביו ואמו‪ .‬קילל יכה*‬
‫י‪$‬ימקל‪ 5‬שבמפה *שה בו שלא בעמךכבעמךימשא״כ במקלל ׳ את ויאמר ימקלל את אדי ואת אמו מי לא הנן את יוםארבע*‬
‫>‬
‫ואת יוס חמשה עשר ואמר‪.‬ינן אתא את והפסיד העכיןהנ•‬ ‫? ס כ ר ' « ^ ש י נ ן ^ ל ק ל ^ ‪ :‬ל א ה ^ ־ ו מ ן ל כ ר י ה © ותמה‬
‫בארנעה‬ ‫;‬ ‫>־‪:‬״׳‪.‬׳׳‬
‫קג‬ ‫הקנה‬ ‫ספר‬
‫פותחת הדין ואס היא צדיק מעורר די) מחכמה עלאה שהיא‬ ‫בארבעה עשר והני ‪3‬תמשה עשר י ה״נ אתי את והפסיק תה יש‬
‫ככר לרין ואם הוא רשע מעורר דין מהפחל ולכן עשה בהכאה‬ ‫לך לומר אותו ואת בני יוכיחו לכתיב ואת ואפ״ת עד שישהיט‬
‫ע״י הכירה שלא בעמך כבעמך אבל בקללה דווקא כעמך חייב‬ ‫שניהם ביום א' וה״נ עד שיקלל שניהם וא״כ עתה החזקתני•‬
‫ושלא כעמך פטור כי הצדיק כשמקלל אותי מעורר דין ע ל‬ ‫•אתידכתב רחמנא לגבי אותו ואת בכו לתה לי והכא נהי שמ‪:‬ת‬
‫צדק אכל מקלל אח הרשע דין ודין הוא ואם יעירר עליו דין‬ ‫את חינו מתוקן מ״מ יכתוב ומקלל אביו או אמו וע׳׳כ הוא• או‬
‫רשע הוא ומעורר דין כרשעתו למעלה וכנו התקללו מעמיר‬ ‫יזה או זה היאך טרח קרא וכתב אכיו ואמו קלל במקום או אנ‪1‬ד‬
‫הדין עליי ולכן הכאה לאחר מיתה אפילי ע ם אלף חכורות חין‬ ‫אלא מדקא טרח קרא ומקלל אביו ואמו או זה או זה משתמע *‬
‫שום התעוררות יוצא מן המת אכל הקללה אפילו לאחר מיתה‬ ‫•אביו ואמו קילל לאחר מיתה אנטרך וקשה לר׳ יאשיה ור״י דקא‬
‫שהנפש היא הניציץמתקללת וככ״מ שהיא הקללה מעוררת דין‬ ‫•מש‪3‬ח הקב״ה מיל" דתניא אביתר בני כך אומר יונתן בני כך‬
‫אכל כהכאה ככר נסתלקה מן הגיף ולא אפשר וזהו שהשוה‬ ‫אומר למה החרי‪ 3‬העיניים דאייכ דמשתמע או זה אי זה עד‬
‫ע ם הקבי׳ה בקללה כ׳ אפשר תמיד לעשות התעוררת ול‪>:‬יק‬ ‫•שיפרוט• לך הכתוב יחדיו תינח בלא תחרוש דכתי‪ 3‬יחדיו הא לאן‬
‫אבל בהכאה לה אפשר וא״כ חמור הוא הכאה על י ד חכירה‬ ‫שאם לא‬ ‫הכי הייתי אומר <>ו זה י או זה א״כ לא הנחת חיים‬
‫מהקללה שזה פותח הדין ממש וכעבור דלא אפשר להשוותו כי‬ ‫יחרוש בשור או בתמיד א״כ במה יחרוש ימית וכי תימא יחריש‬
‫לא המתים יהללו יה כהסרין הנפש ע״כ לא השוו מ״מ מהיד‬ ‫במרא וחצינא שאיני יורע עד היכן מניע צער הבהמי'לעשות‬
‫חימר שבה עשה שלא כעמך כבעמך אבל הקללה אפשר בהשיוא'‬ ‫•להם מנוחה וע״כ אסרם לגמרי ולעולם או זה או זה ח ‪ -‬ת מ ע‬
‫מ״מ קלה היא מהכאה יעי׳כ עשה שלא כעמך כבעמך ונראה‬ ‫•וכדי שלא תחסר אותם לגמרי אמר יחדיו לומר לךדווקא שניהם‬
‫שהמכה אפילו שאינה אחר מיתה חתור הוא ממקלל יף‬ ‫אסור אבל אחדאחד מותר א״כ תשוב לי בשעטנז־אי לאו דכת׳‬
‫שהוא אחר מיתה 'כי חסרון השוו‪-‬״ה כמכה אינו מ ט ע כ קולא‬ ‫יחדיו מה הייתי אומר או זה או זה ־ רביני דכולא עלמת היש‬
‫רק מטעם דלא אפשר יא׳׳כ הקללה שהיא חיה יכולה ללמיל‬ ‫שאם לא ילבש בגדי צמר ופשתן‬ ‫בעולם בושה וכלימה ס ה‬
‫מהכאה שהיא המירה להיות המקלל פטור ל הר מיתה ו כ ד‬ ‫א״כ מה ילבש בגדי סרוקין של זהב אי סרוקין של משי והגה ־‪3‬‬
‫שלא תעשה זאת אמר י׳כיי ואמי קלל כלימר אע״פ •‪:‬הוא קלה‬ ‫כי לא יחדל אביון וא״כ מי שאין ידו משגת ע״כ הוא מוכרח‬
‫חייב מקלל לאחר מיתה כי ניגעה בנפש והיה הניצה זשיתח‬ ‫להראות העריה והלא אסיר להראות בשר עריה וגם כן ימנע‬
‫הדין למעלה וסותם הרחמים וע״כ יסתום החיים ממנו והכיזה‬ ‫מלקרות קריאת שמע שלבו רואת את ערוה ונמצא שהיחיד‬
‫אינו יכולה ללמוד מקללה כי אין להעמההקישא ור״יכובר‬ ‫מתמעט אלא על כרחך שניהם פדחת ויחדיו בא לומר חיבור‬
‫ו׳ של ואמי הוא במקום אי שהו׳ הוא נסמיך ע ס א׳ של אביו‬ ‫ע ל ידי דבר אחר הוי חיבור הכא נמי עד שיקלל שניתם כי אין‬
‫ונסמוך ע ם א׳ שלאמו וא״כ הוא או אביו או אמו וע״כ נ ע ל ם‬
‫ל ל ק בין זה לזה שהתורה לא ניתנה לפתור ואם כן לאחר‬ ‫ח‬
‫הו׳ פעמים בא״ו כעין וא״ו פעמים בו׳ כזה ו״ו שאין המשפט‬
‫וכי תימא יליף ג ם הוא ממקלל אביו‬ ‫מיתה מנא לי׳ לר׳ יונתן‬
‫הזה בכל מקים להורות הו׳ א״י רק כמקום שהי׳ כאחז‪.‬י‪3‬א‪3‬יו‬
‫וחמו כר׳ יאשיה להלר ביה א״כ טומטום ואנדרוגניס מנא לי׳‬
‫או באמו ור׳ יאשיה אמר אדרבא במקום הזה הי׳ נגרר אחר‬
‫א״כ מנין לי שהתורה מלכדת כלשון בני‬ ‫וכי תימא מאיש איש‬
‫שניהם ואינו חייב ע ד שיקלל שניהם א׳ לאו קרא דאביו‬
‫ממהשישאראיש‬ ‫ולא היה י יותר טוב שלא לחלוק עמו‬ ‫•אדם‬
‫אחר‬ ‫זאמו קלל כי הייתי אומר מאחר שהיא נגרר‬
‫מיותר ואין לו מקים לה‪.‬יחו ואיני אומר שאינו יידע אלא אומר‬
‫שניהם ומהם קבלתו א״כ אס לא יעורר בשניהם יהא פטור לכן‬
‫סוד ג ח ל‬ ‫לברת התורה כלשון בני אדם ושמא קיבל עליו‬
‫אמר קרא אין הדין כך אלא איזה שיעורר חייב וא״ת יכתוב •או‬
‫בעבור שלא‬ ‫סיף ס ף תדון העולם למה חולקין‬ ‫והעלימו‬
‫כפירוש אין מלת או נכנס כין החכות והקללות • ואין להקשות‬
‫כתבת אביו או אמו קלל תכתוב או ולא לפלגו ושמא בא הקב״ה‬
‫מאי גרב או ׳לפת כי כל אחד לפי פשוטו מ״מ יקשה למה לא‬
‫להודיעט שהו׳ של ואמו נשקל במקום או א״כ ר׳ יאשיה שאמר‬
‫נחלקו ג ס בהכאה שיאמר ר׳ יאשיה אינו ה״ב עד שיכה שניים‬
‫יכתוב אביו אמו קלצ ועתה‬ ‫ע ד שיקלל שניהם למה לי הו׳‬
‫וא׳׳ת אין הכי נמי א״כ מאין לו קרא שאס הכה שיהא ח־יכ כמו‬
‫שנכתב הי׳ ונתקיים רצונו של ר׳ יונתן שאומר או זה אי זה א״כ‬
‫שיש קרח כמקלל אלא יודא׳ הצא מידה אפי׳ אחד מ י ס איכ‬
‫י‪/‬‬
‫מ ה יהיה על כל הווי״ן שאומר ו׳ מיסיף על עני! ראשון וח״כ‬
‫מה יחמו כי׳ של הכאה שאימרואמו ואפשר שמידה ‪;3‬ה שה‬
‫ד ע לך שעד עתה הייתי תמה על קין למה הניח את אביו ואמו‬
‫נגרר אחר אכיי או אחר ~מי כי כשהכה כחבילה עשה התעורר׳‬
‫וערק לארץ טד אבל עכשיו שדחיתי אליבא דכ״ע כמקלל או‬
‫דין כאחד והו׳ נגרר אחר אהד ו ה״ה בי ללי ילח ־ ס כ ר‬
‫זה חי זה חפי׳ לאחר מיתה הייכ א״כ שפיר עביר שיצא מהם‬
‫שבקללה אין הנזק כו׳ עד שיקלל ש יהס לעורר הדין תאנ ירם‬
‫המעלה להם מזונות‬ ‫וכו׳ שהם מאסוהו שהרג את כניהם‬
‫וכדי לכטל אות‪ :‬סכרא אמר אכיו ‪1‬אמ! קלל • ו ע ר ן חרישה‬
‫ושעטנז במקומם ׳תבארי בעו״ה • וקין הואיל והוא מהמרה׳‬ ‫מטוב הארץ ידע שכוונת אלו הדכריס הס עמוקים וע״פסוד‬
‫הרעה אי; הדין נותן להיותו דר ע ם אדם והוה ולכן יצא משם‬ ‫ודע הואיל והבן והאב רומזים בחכמת אלהים‬ ‫יצ־יז מפיהם •‬
‫ויסב ‪3‬ארץ ניד אימתי ‪0‬מן שהוא רןזהו יישב בארץ נ״ד הפוכר‬ ‫ות״ת א״כ הכאה של חבירה ערער הדין מן האב גמוכרח הבן •‬
‫ד״ן והוא אותיות אמצעים של ארנ״י וא״י נשאר ע ס אדם וחיה‬ ‫זע״כ בחנק לסתום הדין‬ ‫שימות כי הפסיק שפע האב מן הבן‬
‫וירע קין את אשתי • הכוונה הוא נהסתלק א״י מד״ן מתקרב‬ ‫שפתח ואין ללמוד משם לפטור אותו מהכאה שאין בו מיתה‬
‫קין אל העטרה ואין מניחין איתי להרוס הריסת גדילה‬ ‫וכתיב כל מכה נפש לרבות קנון כי קטן ארס קטן יקרא ודוגמתו‬
‫כי אל רחום ומיד יתהרמן הרחמים ותלד אח חנוך ר״ל המלה‬ ‫לתעלה שאס התפארת והיסוד ה ס גלילים ההיל היא קטין אצלם‬
‫מ ק ר א ת את ילדה הרחמים ורחמה העילס וכל זה מן‪-‬׳ ייהי‬ ‫אפילו הכי פטור שאין‬ ‫•אך נפלים אף שהם ג״כ נקראים נפש‬
‫העולה א״ל הוא ס נ ה עיר וקרא שס העיר כלומד הזמין שם‬ ‫דוגמתן למעלה כי לא באי לעולם השפל רק לקבל לין מות‬
‫העיר להיות לרחמים כשם בנו חנוך ר״ל בהזמנת;ס השפעתו‬ ‫שאז המו ע י נ ם ולמה ׳הרג ההורגם ואין לכלול שניהם בפסוק‬
‫שהוא רהתיס כן הזמנת שם שפע העטרה חנוך שהוא הרחמים‬ ‫‪ .‬י אחד כי אין ל ה ם סמיכות כלל שהכפל אין לו דין הריגה וזה‬
‫ובהסתלק הרחמים באיזה דרך אז נולד לחטך לסלקו את ע ד ד‬ ‫והנה קין שקבל שני דינים‬ ‫שנהרג מי יולע אם קבל דינו כבר‬
‫ועירר ילד את מחו‪:‬אל ומחויאל ילד את משות‪-‬ל ומשותאל‬ ‫והבהמה שנשחטה ונזדמנה טריפה ט עליה הצרה פעמיים‬
‫ילד אשלמך‪ *:‬ודע ישכל‪.‬אלו אצילות הדין הקשה‬ ‫ו ג ם זה שנהרג אם אינו כדאי להתחבר ולסמוך ע ם הנפל איך‬
‫ויקח‬ ‫וכולם בני קין י‬ ‫־••יסמכוהו בקרא אחד ע״כ זה תשפטו אצלו וזהו דינו אצלו ודע‬
‫בץ באב צדיק בין באב רשע שהכאה בחבורה‬ ‫שהכאה שייך‬
‫א‬ ‫נ‪2‬‬
‫פפר‬
‫המחצב החסר נשמתרנחצגה להייפ טוב ורע למטה דוגמא‬ ‫־ ו ק ח לו למך שתי נשים שם האחת ע ד ה ושסהשנית צילה אציל׳‬
‫הלילית כוחות רעית הנשחזית מן הדין ותלד עדה את יבל יא ‪ .‬עליונה כי חץ הבחינה ;עדת רק בזו הלרך וכאשר לא עמדו על‬
‫בחינתם כי עברו בריח הקב״ה לקח יכירו ני אין לי עירוב‬ ‫היה אבי יושב אהל ומקנה ושם אחיו יוכל הוא היה אבי כל תועש‬
‫ע מ ה ם יותר ונח לא נחצבה נשמתו מן‪ .‬החסד כי הוא צדיק‬ ‫כינור ועוגב והנה תפש אומי ת הרין שהשיר רומז לדין זהנה‬
‫יסור עולס ולכן נשאר להשאיר שארית בארץ עד שבא אברהם‬ ‫הלויסשמ־ןליי׳יהס ממונייעל השיר וקיןאהח מהפחד וע״כ שירי‬
‫איש החסד ובנה אה העולם בחסד ואין יותר הריסה וכלייה‬ ‫ייצא ממנו • וצילה ג ם היא ילדה קת תובל קין לוטש כל חורש‬
‫ובמקומם יתבהרו בע״ה ־ ובזה נתעוררו ח!״ל לומר מהו דכתי'‬ ‫־בחישת ובדיל ואחות תובל קין נעמה • יראה והבן ליטש כל‬
‫מ׳ מנה עפר יעקב ותספר את רובע ישראל אמר ר׳׳ש מלמד‬ ‫מורש נחושת וברזל כענין ואת א מ כ ם כנחוש׳וברזל ועל חרבך‬
‫•שיושב הקב״ה וסופר את רביעוהיהן של ישראל ואומר ממי‬ ‫תחיה שכולם רומזים אצילות ממדה״ד ואחות תובל קי; נעמה‬
‫אבא הטיפה שצדק נוצר הימנה • ראה והנן שאדם הראשון‬ ‫ל ע לך כי נעמה נאצלה מלילית וזו נעמה יש לה בעל ושמו‬
‫הוליד א ת שת מתיך התשובה י ודע שאד״הר אחר שחטא ישב‬ ‫שיתרון וילדי את אשמדאי זא״כ נעמה היא אס אשמדאי יכל‬
‫בתענית כל ימיו יזהו שהיה אומר בכל יום *‬ ‫השרץ משם נולדו וע״כ יזכירוהו תמיר בהזכרות השדין בנם‬
‫השם פשעתי עייתי וכן בכל שעה היה אומר רבון‬ ‫אנא‬ ‫הראשון שהיה להם ע״כ שתוהי מלך על השרץ זהו אשמדת׳‬
‫כל העולמים העבר חטאתי מעלי וקבל את תשובתי‬ ‫מלך על כל השדין נעמה אס כל השדין ודע שמן הפחד נאצלו‬
‫ותה עשה הקב״ה פשט יד ימינו שהוא מדת החסד יקבלו כי‬ ‫הכחות החיצוני׳ ע ד שמהם נאצלו כמה מיני שדין ורוחץ קשין‬
‫בחסר יכופר עץ והעלהו בתשובה והוריד נשמתו של שת וזהו‬ ‫ע ד שיש דוגמתן בעילם השפל ו‪:‬דם הראשון מא‪ :‬ושלושים‬
‫משה ומת בתשובה ומלאכו למדו כל הדורות לעשות תשובה‬ ‫שנה שמש כאותן השדים ע ד •שבאה נעמה ומתוך יפיה טעו בני‬
‫ובעונותינו הרבים נשכחה התשובה והעולם אחר היצר נמשכו‬ ‫אלהיס אחריה והס עזא ועזאל ו־לדה ת ה ס ונתפשטו רוחץ‬
‫והקב״ה ח ס על ישראל ושלח להם את יחזקאל יאמר נאום י״י‬ ‫ושרץ •‪:‬ישי‪,‬כע־ל' והנה העולימלא מהם ולין־ש הלק להם מכני‬
‫אלהיכם השיבו מכל פשעכם ולא יהיה למכשול השליכו‬ ‫אלהים וחלק מכני חלם ויהמר לתך לנ •ץ עדה וצילה שמעןקולי‬
‫מעצמיכס פשעכם אשר עשיהם בס ועשו לכם לב חדש ורוח‬ ‫נשי למך האזינה אמרתי כי איש הרגתי לפצעי וילד לחבורתי‬
‫חדשה למה המיתי נ־ת ישראל ואתר ל׳ אבי ז״ל‪ .‬התשובה של‬ ‫ראה והבן איך אמר נשי למך ולא אמר נשיי בעבור שמלבר‬
‫גלות הוא כך אדס שפשע וחטא ובא להסית תחת כנפיהשכינה‬ ‫במגמתן והזכיר הבורה והריגת והכל לרעה כי שבעתיים יוקם‬
‫ישליך מעליו כל פשעיו שעשת ויחשוב בדעתו כאלו נו ביום‬ ‫קין ה ס יזלפי השמיטה ולמך שבעים ישכעה וגס זה לא התנה‬
‫נולד ואין בידו לא זכות ולא חובה וכאנו היום הזה‪.‬הוא תחלת‬ ‫‪ .‬ע מ ו אלא ז׳ וכ״א כלול מעשרה וא׳יכ אין ספק ששמיטה הכאה‬
‫מעשיו כי השליך כובד העוונות ועזב החטאים אשר עשה ואס‬ ‫תהיה מעולה מזו ברחמי׳כי בלע המית י וראה והבן שאץ לך‬
‫יבהלוהו היצר ולא יניחהו לשוב בתשובה ולא‪ .‬יכול להעיז פניו‬ ‫דבר למעלה שאין דוגמתו למטה חיץ מההיקף •‬
‫נגדי מ ט ‪ -‬ם שהיצר מפתהו וקימר אחרי שחטאתי עוויתי ופשעתי‬ ‫ארס עוד את אשתי ויילד כן ויקרא חת שמי שת כי‬ ‫י וירע‬
‫כד וכך עשיתי ועברתי ושניתי ישלשהי ע ד אין מספר יאיך‬ ‫שת לי אלהים זרע אחר ת־ת הבל כי הרגי קץבראית‬
‫אבא לפניך בבושת פנים כבישת גנב כי ימצא ובידי הגניבה‬ ‫אלם‪ ,‬שאין בכל י ל ה קיום כי בני קץ הם חז עשה התעוררות‬
‫ובושתי לעתור לפניך וללכת בדרכיך ולרבקה בר וא״כ המסית‬ ‫למטה והבריח הדין מן הארץ וזהי‪ .‬וירע ארס חת אשתו שקירב׳‬
‫יושב בפתחי לבו ומחדש עניו בכל יום עצות רעות וציפה ומביט‬ ‫אל הדעת ותלד כן כלומר השפ־ע בעולם השפל השפעות הי׳‬
‫להכשילו ומשיא לבו לעצית רעות ומטהו מעל ללך הישר והטיב ‪.‬‬ ‫ומשך הו׳ הנקרא יהו״ה יהו״ת עיליס כיין ותקרא שמי שת ע*׳‬
‫על זה נאמר ובחרת בחיים ולא תאבה לו ולא השמע אלץ נ י‬ ‫הקריאה הזו הוריד‪ :‬הש׳ שעולה ברחמים אל הת׳ שהיא כ״׳‬
‫טוב לך להשליך פשעיך וליעשות עבל לבי דיך ויפיל תחינתו‬ ‫כי שת לי אלהיסזרע אחר כלומר ה!פיע לי השפעה אהדת כמו‬
‫לפני בוראו ויתענה בכל יום ולא יאכל בשר ולא ישתה יין‬ ‫הראשויה שהוא השפעת הנצח שבא אלי׳ השפעת קי״ן ונסתלק‬
‫ובערב אל ימלח כל תאוותו לכבוד בוראו ולתקן נפשו ומה‬ ‫השפעת הנצח ועתה חזר אלי׳ * וכל זה דע לך כי קין והבל‬
‫ישאר ממילוי בטני בשר ויין הייס ביטנו ולמחר צואה סוררת‬ ‫נפרדים למעלה ולא נתקיים העולם מהם כאשר לא נתקייסקרח‬
‫ואין טוב לו הלא לייסר גופו ולרעבו לתקן נפשו תמה שיתענג‬ ‫ממשה ו כ ק נהרג הכל ויצאו כל תילרות הרעות מקין ושם‬
‫גופו ויפסיד נפשן השר היא יקרה מפנינים ילכןטיב הוא ההעני׳‬ ‫נבלע קרח וזכו ישראל ונכנסו לארץ וכאשר נסתלק קין והלך לי‬
‫אליי וקידם שישב לחכול יאמר אנא השם חטאתי עייתי פשעתי‬ ‫מאדם יחיה יאלם יחזה שבו בתשובה והסירו הנגרים הציאים‬
‫לפניך מיזם היותי •על האדמה עד היום הזה יעתהנשאני‬ ‫*הלבישי מה שהפשיטו ושבה אצילות הרוחני עליהם אז עשו‬
‫ליי ונרבה רוחי לשוב אליך באמת ובלב שלם וטוב בכל נפשי‬ ‫פרי קודש אריק למעלה זהי ש׳׳ת ונתקיים העולם בזרע קודש‬
‫ובכל מאודי ולהיות מידה ועוזב ולהשליך מעלי נל‪-‬פשעי‬ ‫בלי שום זוהתאכלל והוא עצמו הכל ונתפשט ונתכפר עז נו‬
‫ולעשות לד‪ ,‬חדש וריח חדשה ולהיו' זהיר וזריז ומשכיל ביראתיך‬ ‫געינש ההריגה האמת שצריך לקכ^גס מיתת משה ומשה יבוא‬
‫ועתה ה׳ אלה׳ הפיתה ?תשובה ומסייע לבאיס לטהר פתח ידך‬ ‫לתת תורה לישראל זהו ויתעבר ה׳ כי למענכם י ודע כאמת כי‬
‫לקבלני בתשובה •של‪/‬מה לפניך ותסייעני להתחזק ביראתיך‬ ‫•כפיחשיבית הטיפה אשר הולד נוצר ממנה כןמניאהקב״ה‬
‫ןעזרני נגר השטן הנלחם עלי בתחבולות‪.‬תמיד‪.‬ומבקש נפשי‬ ‫•גשמה הראוייה באותה טיפה ואברהם מ צ ב ה נשמתו ממרת‬
‫להמית איתי אל חניחני ‪• w s‬יימזול ‪3‬׳ ורחקהז מרמ״ח אברי‬ ‫ה ח ס ד ע״כ זכה מרה ההוא וכן כל האבות כי הנשמות ממחצב‬
‫ותגעיר בי לבנת• יעמוד על ימיני לסטני ותעשה משאלתי‬ ‫•אחת אינם חציבות ; וראה והבן שהבל וחניך ואברהם משמט׳‬
‫בחוקיך והסיר לב האבן מקרני וחן לי לב בשר •‬ ‫׳החסד נאצלו וכשבא הבל בעולם השפל והיה שני לחיה במקצ׳‬
‫ה׳ אצה׳ שמע ‪ it‬תפלת עבדיך ואצ תחינתי ואל י ע ע‬ ‫אנא‬ ‫יצר הרע וזהו שהציץ וע״כ נהרג ועתה ששבו היו כילם‬
‫א ועין והרהור רע את תפלתי ואת תשובתי‬ ‫ר ט‬ ‫שו‬
‫ס‬
‫•כמחשבה טיבה כיכתשוכההיה ירדה לו נפש מהבינה מלך‬
‫ויהיי לפני כסא כבידך מליצי יושר להמליץ בעדי ולהכניס את‬ ‫•העולם והנה נשמה מהתשובה כי בתשובה שלימה היו אדם‬
‫הפלתי זרם בחטאים הרבים והעצומים אין מליץ חתור לי פתח•‬ ‫וחיה ולכן משה זכה ועלה שס יהנה בו נתקיים העולם ונתבטל‬
‫מחשבתו של קץיבעביר ששת זכה במעלת התשובהיהעול׳קיימו • לקבל תפלתי לפניך ותשו כתי ולא אשוב ריקם מלפניך כ• אתה‬
‫שומע תפלת‪-‬כל פה וכו׳ וזה התפלה יעשה בכל יום ולעולם‬ ‫•מהחסר אמרתי עולם חסד יבנה ע״כ הניא הקב״ה את חניך‬
‫עבירה‬ ‫יתחרט על הראשונות ואס נא לידו‬
‫ק ד‬
‫ההגה‬ ‫ספר‬
‫טובל ושרץנידי כי קרא צועק סיףדבר הכל נשמע את >יהיס •<׳א‬ ‫‪:‬עבירה יזהר ממנה ויאמר איך אעשה הרעה הגדולה הזאת‬
‫ותת מצותיו שמור ט זה כל האדם‪ :‬ידע שנפשות הרשעים אינן‬ ‫ואהיה מאותם שנא׳ עליהם ויפתוהו כפיהם וכלשונם יכזכי לי‬
‫‪.‬כאצלי ממקום אשר משס נאצלו נפשות הנדיקים וכן נפשות‬ ‫ואהיה כטובל ושק‬ ‫‪,‬ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו‬
‫הנש ס אינם כנפשות האנשים ואמר רז״ל על קין משם נחנ‪3‬ו‬ ‫;‬
‫בידו י ויהיה רץ כצבי וגביר כארי לעשות רצון אבינו שבשמים‬
‫נפשות לשעיס י ונפשות נ ר ק י ס נאצלו מת׳ית דאיקרי אלב ט‬ ‫•אפי׳ מעון קטןיהא נזהר כי כל דרכיו במשפט יבואו ע״כ יהיה‬
‫אליו באים ימעלהו כאלו משם נאצלי ואין לומר ימנעהו הקכ״ה‬ ‫כ ל מעשיו ביושר ויברח מכל המעשי׳הרעים * וכשישמור עצמו‬
‫כי לא הכיאי לק להבחן וכן ככל השמטה היו יאשלי יוללתו מי‬ ‫מן העכירות שהוא רגיל בהס וכמה פעמים בא לידו ויזהר‬
‫שיעמול כנהיוני או לשוכ כתשוכה וכאמת שנשמת ישתי ממקום‬ ‫יממנו לא ירא עוד כי מן השמים יעזרוהו וייסעיהו ועל פשעיו‬
‫קלוש ונשמת גויס מטמא כי ישראל אינם נקראים אלם אלא‬ ‫הישני׳אשר השליךמעליו יהי׳ תמיד תיהא ומתחר׳ויכקש עליה׳‬
‫מטעם שכאו תדרך קדושה אכל האומות אינם נקראים אלם‬ ‫‪:‬מאת המקום נ״ה למהותם מספר הזכרונות ולעילם יענה נפשו‬
‫מטעם שכאו מסטלא דמסאכא אשר הוא נק׳ אדם טמא וטמא‬ ‫ואס הוא אדם חלש ואינו יכול לסכול התעניתי׳ ימשוךמתאוותו‬
‫טמא יקרא י ודע והכן שאכי ז״ל אמר לי מצר שמזכירין מלה‬ ‫ואל ימלא כריסי לא כאכילה ולא כשחיה וזה ימנעהו מחטא‬
‫עלאה וכל העולם אינם יודעי‪,‬־ כזה ע״כ כשעוסקים כתורה‬ ‫ויזכה כו כאהכת הכורא ׳ת״ש וישים ליי לתורה שאם היה רגיל‬
‫מנענעי! בגופן יי לעלמא י׳ לכני נשא שהולכים כבהמה כלא‬ ‫ללמוד דף ילמוד שני׳ כ• גדול תלמיד שהיא המביאו לידי מעשה‬
‫רכמה כעכור‪.‬פנשמתן מיסוד עולם הנקרא נראלהיס נשמת‬ ‫‪:‬ויהא מייסר עצמו בכפיית יצרו על התורה ועל המצות והן הן‬
‫אלם כ ״ כפ‪ :‬המקומות נקראים השמות ואלו המדקדק*]‬ ‫יסוריס של אה‪3‬ה י ואל ילך כמצות הכורא כאדם העושה‬
‫בלימודם ועושים יהוד למטה עוסקים ג ס באורייתא למעלה‬ ‫‪3‬מקרה שפעמים עושה ופעמים אינו עושה • אלא כלכ שלם‬
‫ואורו איני מתמעט כלל י וזהי אלהיס אל רמי לך כי המלמדים‬ ‫יעשה ואל יניח בשום ענין תלמוד תורה ומצות הש״י לא מחמת‬
‫המזכירים את יהו״ה ומנענעין גזפןהכא והנא כן מתנענע‬ ‫עצלית ולא מפני המשה אעי״פ שהעולם מתניצצ׳' עליו ואומר׳׳‬
‫אור היסוד שהוא נר אלהיס לכאן ולכאן ודע כי נשמתו של שת‬ ‫עליו אתמול כך וכך עשה ועתה שב בתשובה ויהיה כפתי‬
‫ירדה ביסוד ומיסוד לש״ת ע״כ נקרא שת הש׳רומז ביסוד שהוא‬ ‫בעיניהם לא תטה אליהם כי ה ק ל ה יביאם במשפט על כל זה‬
‫יסול עולם והת׳ ככ״י ־ ועתה תכין מה מאל נכבד מלת ש״ת‬ ‫וחתה תהיה עליהם!!־י תעשה שלא לשם שמים להתייהר עליהם‬
‫שהפנים שלו הוא ר״ש והוא שר ואס תחליפהו כא״ת ב״ש‬ ‫ואס יוכל לראות שאר העולם להיות ביראה כמוהו הנה שכרו‬
‫מולידים ה׳ צרפהו ע ם שר והוא שר״ה והנה השר ע ם הה׳‬ ‫מכופל * ואם עשה כן אע״פ שנפטר בחני ימיו נותנין לו שכר‬
‫ואם תתלאהו אותיות שניות עולים כ״ה שי׳‪ /‬רי״ש ה״ה לומר‬ ‫כאלו היה חי ע׳‪.‬שנים וכל ימי שנותיו במצות השם יתברך ‪.‬׳‬
‫לך שזה השר רומז במדה הנקראת כ״ה ואס הכתיב מש״ה ש״ת‬ ‫יעייז אמר שלמה בחכמתו מתוקה שנת העובד אם מעט ו ז ם‬
‫הכ״ל ר״ח משה ש־תגלגל מהס וכא לעוצם ‪:‬‬ ‫הרבה יאכל ר״ל אם ימיי מועטים או ימיי מרובין שכרי של‬
‫ז ה ס פ ר ת ו ל ד ו ת א ר ם א״ל כני כרוך השם‬ ‫מועטים כמו שכר של מרובים • והראייה ממשה שהנהיג את‬
‫שזיכך ופתחת פיך‬ ‫ושראל ארבעים שנה ושמואל עשר שנים ושקל; הכתוב להדדי‬
‫והנה בא שם כא נח שהוי־ ספר העולה‬ ‫ולא הנהתני לנוח‬ ‫משה ואהרן ככהניו ושמואל בקוראי שמו ואל יחשוב בנפשו למה‬
‫גי׳ ש״ס ומלת זה הוא נח אביו וצדיק יסוד עולם וראה והבן‬ ‫•איגע לריק ולתוהו כחי וכי תעמוד תשובתי מפני עוינות* וכל‬
‫בני זה הרומז כנה יספר הרומז כשם • שהוא שס י״ב שזה‬ ‫מת שאוכל לעשות לא יועיל נגד העוונות שכבדו עלי אל יאמר‬
‫עילה י״ב ובא לומר לנו שהבן והאב אחיזה אחת להם תולדות‪.‬‬ ‫יכן שגבר הכטיח הקב״ה באמת וכלב שלם ע״י יחזקאל הנביא‬
‫אדם אצילות הת״ת הנקרא אדם ומלת תילדת חסר ו׳ קרי׳ בי׳ י‬ ‫שפשעיהס לא יוכרו עור שנא׳ והנפש אשר ישוב מכל חטאותיו‬
‫תולדות כיוס ברוא הוא יום שהב׳ כלול עמו והוא הת״ח ברא‬ ‫אשר עשה ושנור כל חוקיו לעשות משפט וצדקה חיה יחיה ולא‬
‫אלהיס חרם האציל הכינה זה היום וקראו אלם כדמות אלהים‬ ‫ימות י וגש יש מקרא על הנבהלים על עוונותיהם לחזק ידיהם‬
‫עשה אותו להיות עוכל הליןגס לרךשם זכר ונקבה נראכלהיית‬ ‫לשוב שנאמר ואותה בן אדם אמור אל בני ישרהלהן אמרתם‬
‫הזכר רחמים והנקבה דין בראם האצילס ויברך אתם חסר ו'‬ ‫לאמר כי פשענו יתטאיתינו‪.‬עלינו וגס אנחנו נמקים ואיך נחיה‬
‫ההייה המתים ונעשו תגרם מהופכים ע ם כה הח׳ שעליהם‬ ‫אמור עליהם‪ .‬הי אני נחים ה׳ אם אחפוץ במות המת • כי אם‬
‫ויקרא את שמם אדם כשהם כלולים הזמין חיותם מן הא׳‬ ‫בשובו מ‪:‬רכץ וחיה י שוכו שזכו מדרכיכם הרעים זלמה תמותו‬
‫להיותם אלם )אם אינם כלולים ל״ס ביום הנראס ‪3‬׳ יום‬ ‫נית ישר;זל ‪.‬וביד כל נביא הזהיר אותנו השכם ושלוה על עסק‬
‫יעתה בני בא העת אשר‬ ‫הד״ו פרצופים ה׳ כראם בלחמים‬ ‫התשוכה ואמר רז״ל גדולים כעלי התשובה יותר מן הצדיקים‬
‫קויתי ואזיל כגכול חלציך ואשאלך והוליעני שורשהקדיב אדם‬ ‫וגדולה תשובה שמגעת עד כסא הככור שנאמר שוכה ישראל‬
‫הראשון זכר היה או נקכה א״ל נקבה א״ל יאמאי לא קראו אותה‬ ‫עד ה׳ אלהיך וע״י התשובה ונח לציון גואל ולשכי פשע ביעקב‬
‫פרה א״ל על‪:‬הירב הנקכה היא הפרה׳ אל הזכר קראוהו שור‬ ‫וחין מי אשר יוכל להגיד עד היכן כח התשוכה ולכן כל איש‬
‫א״ל ואמאי קרן אחת היה נו במצתי א״ל ר׳ זהו וקרא את שמם‬ ‫ירא וחרר ישית אל לבי יראת ה׳ וישוב מחטאיו ויכין לכ טהור‬
‫ארס ויברך אותם א״ל א״כ תראה לי בעולם השפל שור של‬ ‫וחדש ונקי לעבוד את בוראו כי כל העולם לא נברא אלא בשבילו‬
‫‪1‬‬
‫קרן אחד כי א״א שאין דוגמתו למטה א״ל אחד היה בעולם‬ ‫ולא ‪ o‬ה מ ת ע ט פ י ם בטליתות הגדילים ומניחין תפילין כראשס !‬
‫והקריבו א״ל בני א״כ הכחיד מין אחד מעולם א״ל ר׳ שור של‬ ‫ובזרועיתיהס ועימדין בתפלה ומגביה׳! עיניהם למעלה כאלו‬
‫‪3‬׳ קרניס הוי ועקר א׳ יהקריב השני במצחו ואיתי שעקר היח‬ ‫מיתרי! נפשם לאל זמתאחרין בתפלתם ראו שהתפללנו בכוונה‬
‫עשאו א״ל לקחו קין מידו א״ל אמור לי קין יש לו קרן אחד ועמו‬ ‫וכראותם הכריות עיני הסכלים מתפתים אחרייה׳לאמר מלאכי‬
‫נוגח אי לא וא׳׳ל מועד הוא יאיני רשאי לנגוח א״ל‬ ‫אלהיס ה ם יכאשר יצאי מחפלתם אין ערך ואין מספר לרעתם‬
‫מאי האי דת״ר אי בן יגח או בת יגח לחייב הקטנים כגדולים‬ ‫אנה הטליתות אנה התפילין אנה התפלה אכה הווידוי אכל‬
‫והלא דין היא הואיל וחייכ אדם כאדם ויחייב שור באדם • מה‬ ‫חוטא‪-‬׳ועולה כדעת׳ לומר שהתפילין והטליתית והתפלה יצילם‬
‫א‬
‫כשהייכ אדם כאדם לא הלקת כין גדולים לקטנים ף שור‬ ‫חלילה וחלילה אדרכא אלא ישפילם ויכניעם למסרם לסיים‬
‫בארס לא תחלוק כין גדילים לקטנים זאם לדבריך לח דין הוא‬ ‫לעשות מהם סחור׳ היש בושת כזה טיב לו לאדם לביישו כעה״ז‬
‫אס אתלת כאלם לכן לעת הוא תאמר כשור ללא כן לעת הוא‬ ‫י ולא יחושו ממני ואפשר ידרסוהו דריסת הרגל על ראשו ועל‬
‫אלא הכוונה כואאסהשול נכנס והפסיק הרחמים מן הבן דרך‬ ‫קדקדן!טוב היה לי להיוישלסעסקינו ילא ללכת ‪3‬תח‪3‬ולו׳רשע‬
‫אמצעית‬ ‫ב‬ ‫נ‪3‬‬
‫הקנח‬ ‫ספר‬ ‫‪ -‬י ״י‬
‫שלא בכוונה א״ל גני ע ל עתה סבלתי ומכאן ואלך לא אפמל‬ ‫‪ M #‬או מן הנא דרך ההורי אינו כרצונו להחריב אלא‬
‫כי אררבא ע״ז לא אצטרך קןא לק לזמר לט מה הנעל ע י‬ ‫מוציאים אותו משם • ועור סור שהיה מתחכך בכותל ונפל על‬
‫האלס נתכוין להרוג את הבהמה והרג את הארס לנכרי והרג ־• שיתכווין אף השוד ע ד שיתנוזין וט׳ ישראל גש׳ גוי אע״ג ללא‬
‫ידע זיל נתר רונא כי מנלך לומר כל קבוע כתחנה כו׳ נכלם‬ ‫את;שראל לנפלים והרג נן קיימא פטור ואמרו נתכוי! להרוג‬
‫אחרת שומו שמיס על זאת וכאן חינך חומר שוחושתיםזה‬ ‫את הבהמה והרג את האדם פטור הא נתכוין להרוג יזת זה‬
‫הרין היכן נמצא להס ל ב ט ל מ ו נ ולהורידו ולעלות המיעוט י‬ ‫והרג אח זה חייב מתני׳ דלא כר״ש לתניא ר״ש אומר נתכווץ‬
‫שהרי א ד רואה רוב ומיעוט ועוד המור לי התוכל לדעת עהין‬ ‫להרוג את זה והדג את זה פטור מ״ט לר״ש דאמר קרא השוד‬
‫הקנוע וסודו וכל ופרש מרובי פריש מאי רחית האי קנוע ומאי‬ ‫יסקל ו ג ם נעליו יומת כמיקח הנעלים כן מיתת השול מה‬
‫ראיתלומרדמרוביפרישאימחמהתעזטקחפרישא״לר׳םור‬ ‫מיתת הנעלים עדשיתטיןליה אף מיתת השוד ע ד שיתכיין‬
‫הקבוע איני יודע התוכל חתה נדנד בי והנא עמוק עמוק הוא‬ ‫^יה ונעלים גופייה! מכלן דאמר קרא וארב לו ע ד שיתםין לן‬
‫מי ימצאנו א״ל א״כ נחזור לע‪:‬י;נו א יל ר ׳אמול ואה״כ ג ם אני‬ ‫ורננןהאי וארנ מאי עבדי לייחמרי דבי רבי ינאי פרט לזורק אבן‬
‫אומר א״ל בני נמיפלא ממך אל תדרוש הגל הואבנייצוץ הוא‬ ‫לגו היכי דמיאילימ' דאיכאט׳ גויס וחדיש‪0‬י ביניהם ותיפק‬
‫הנפש שאץ נפש הבהמה פחותה כי נוחות ושבלי לוחית מינחי׳‬ ‫ליה דהא רובאגויס נינהו איליתא פלגא ופלגא ספק נפשות‬
‫בארון זאם זה הניצוץ הוא מבטני התורה והרגו הבשמ‪ :‬אע״פ‬ ‫להקל ל״צ ראיכא ט׳ ישראל וחד גוי‪ :‬אע״פ דרובא ישראל הוא‬
‫שהרג בהמה חייב אכל אם כיון לדרוג את הבהמה והוצלה‬ ‫כיין דאיכא חד גוי ביניהם היי ליה קבוע וכל קבוע כמחצה‬
‫ונזדמן אדם ונהרג הואיל ולא כוונה הבהמ׳ להרגו והשם זימנ׳‬ ‫ע ל מחצה הוא ומה נלאה לך קשים לכריהם או לא א״ל רבי‬
‫א״כ וודאי יש לנו לומר שזה ההר׳יג הרג ממשפחה של בהמה‬ ‫קשים דבריהם' כיזומץ לשיניס וכעשן לעינים כי ר״ש שאותר‬
‫והוא גואל הדס וזימנו הקב״הדס קרובי ואף היא ד ם‬ ‫כמיתת הבעלים כן מיתת השיר מה בעלים בטונה אף שור‬
‫בהמה ואין לה דין ומשפט וזה הכל מודים אבל אם נתכווץ‬ ‫ככוונה אדרבא אימא מה שור אן> שנא בכוונה אף בעלי׳ אפילו‬
‫להרוג את זה והרג אח זה פליגי רבנן אומרים חייב כי לח דמי‬ ‫שלא בטונה ומאי תאמר וארב למאי אתי אצטריךליורק אבן לגו‬
‫כי זה השיר רוצח הוא וממ״נ רצה להרוג אדם וארב לו הצטרך‬ ‫א״צ בני אתה אומר שלך ניתן המשקל ולמה לא תשקול ג ם ‪.‬תה‬
‫לקבוע ורש״א דזה וזה שוייס דגואליהרס הוא והקב״ה הזמינו‬ ‫הנה מהו הדין ילמוד‪ .‬הטפל מהעיקר קי עיקר מן הטפל א״כ‬
‫והביאו לידי ופטור ואדרבא שלא תנת לשים הפרש אחא לו לומר‬ ‫״ע״כ הוא שילמוד בהמה מאדם א״ל ר׳ שפיר קחמרת ואפייה‬
‫דווקא כשכיון הוי רוצח וחייב אבל בשלח כיון לא י וט׳ ישראל‬ ‫•קשה טינאמר• מה אדם שלא במתכוין אף בהמה שלא במתסץ‬
‫ואתד גוי שם ג״כ לא כיוןדהא איתא שם גוי א״כ בין בריב ובין‬ ‫וא״ת מאי אתי וארב אנטריך לזורק ארן לגו ה״ל האי זורק א ק‬
‫במיעוט בשלא כיון פטור א״ל ר׳ יפה אמרת מ״מ צריכץ לתת *‬ ‫לגו ה״ל אילימא ללא ידע שיש שם גוי האיךתאתר כל קבוע ט ׳‬
‫סיבות וטעם לדנליס כ׳ בלא סיבות מ׳ יאמין להם א״ל בני אץ‬ ‫הא לאילע יכי אמרינן כל קבוע כמחצה כו׳ דווקא שילע מקום‬
‫לך עסק בנסתרות א״ל ר׳ אין לך לין ומשפט שיתקיי׳מהסברות‬ ‫קבוע של לבר ואי לילע שיש שם גוי זיל בתר לובא כבסנהלר ץ‬
‫ומ״מ אמור ל׳ • •א״ל הלא אמרתי לך * א״ל נחזור ל ע מ י נ ו‬ ‫מי לא תנן סנהדרין היו יושבין כחצי גורן עגולה והמחייבים‬
‫ועוד יש‪ .‬זמן •‬ ‫רבים וקבועים יהמזכיס מועטים וקבועים והאהכאדקניעי‬
‫‪6‬‬
‫ז ה ס פ ר תולדות ד ם אמרח ריח ניחוח היורד לה׳ מנלך‬ ‫ולאאמל־נן כל קבוע כמחצה על מחצה ואזיל בתר דוכא ה״נ‬
‫א״ל איני יויע א״ל א״כ במה שלא ידעה איך‬ ‫ל״ש וזיל בחר ח ב א א״כ כר״ש אצטרך •אלא רבי שמור בלבך‬
‫דברת א״ל ר׳ כמדומה לך שאיני יידע לעולם אני אומר לך‬ ‫‪.‬להבהילני וו! הנהלני כי כמה פעמי׳אמרתי לךשמה שאמר׳ומט‬
‫אני יידע ואף שאיני יידע הדין עמי ט נ ן י״ג שנים אני חים‬ ‫ס ת י מ ר עד סיף את הכל אני יודע א״ל נני המתן והלואי יהי‬
‫אזכה שיעבדו עלי הימים שעברו עליך ואז תשאליני * א״ל כברי‬ ‫כדברך• מ״מ •אמור מה שיש לך לימד א״ל אומר ותקשיב היכא‬
‫יצאת מכלל נער ועדיין אהה בער א״כ המתן עד שיעברו עליך‬ ‫אמרינן כל קבוע כמחצה על מחצה רמי היכא שנתברר מקים‬
‫ימים האלו יאחר תדבר אבל נמש שלא ידעת חיך דברת ה״ל‬ ‫‪.‬האיסור ימקיס ההיתר כענין ט׳ חנויות שנתברר לו ט׳ חיוץת‬
‫איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת אבל אני שתחת‪ •:‬ה׳‬ ‫‪.‬מוכה ת גשר שחוטה ואחת מוכרת בשר נבילה האמת איני יודע‬
‫בפעליך במעשי ידיך ארנן מה גדלו מעשיך ה׳ מאד ערקו‬ ‫איזה מהם לקח על ספק הידיעה אמרינן כל קבוע כמחצה על‬
‫מחשבותיך ה׳ לה׳ מנא ליה מז‪ :‬׳לפינא תפארת ישראל נקרא‬ ‫מחצה דמי וכן הדבר ‪3‬ט׳ גויס ואי ישראל שנפל גל עליהם‬
‫זה זה אלי ואטהו והוא הנקרא לה׳ לפעמים ט הל׳ רומז לבינה‬ ‫כשבת לאע״ג דרונא גזים כינהו אמרינן דלתא ישראל הוא‬
‫וניתן ג ם לת״ת מגדל הפורח בארד ה׳ הוא נ י ד עליון ריח‬ ‫ומכי‪,‬ץ דכל קבוע כמחצה דמי וכן הזורק אבן לגו כגון שידע‬
‫שהוא רוח הספירית ומלח זה תוכיח שאליו הריח בא והוא מוליכו‬ ‫עמידת הגיי יעמיית ישיי׳ל אלא לא ידע היכן נפל האבן בזה‬
‫באף היא כ״י כי ארך אפיים כתיב אף יאף מיעוט רבים שנים‬ ‫‪ :‬א מ ו ק כל קבוע כמחצה * וכן ט׳ צבורין של מצה ואחת של‬
‫ומלת זה הפרידה! !תרבעהו ז׳ פעמים ז׳ מ״ט ה״פ ה׳ כ״ה‬ ‫חילן ובא עכבר ולקח אי וודאי שידע מקים עמידת החמץ ומקום‬
‫עור תרבע זה כמו שהוא ׳״ב‬ ‫צ ר ף מ ״ ט ע ם כ ״ ה הוא ע״ר‬ ‫ע ח י ל ת ה מ צ ה א ל א ד ל א י ד ע א י ח ת ז ל ק ה א מ ר י נ ן כל קבוע ט ׳‬
‫פעמים י״נעזלה קמ״ד צרפהו ע ם הע׳׳ד ועילה רי׳׳ח כאשר‬ ‫ו>יו סנהדריןאע״ג שהם קבועי? אט ליאיןייולעין זמכילין שאלו‬
‫ד ד ה ר ח שהוא לה׳ אל ז״ה שהיא לה׳ אז הירח שהוא האףיורד‬ ‫המחייבין ואלו פיטדן ואין שם ספק י ד ע ה שחאמר עליו איני‬
‫‪1‬‬
‫לקבל הליח‪.‬שאותיות ליח הוא ילח א״ל כני ברוך אתה לה׳ א״ל‬ ‫יודע שהרי אנו יודעי? שאם תאמר אפי׳ אינו יולע מקים‬
‫ר׳ חייך אס בחנתנ׳ ולא מנאתנ• מ מ ד לי והס בחיתני ומצאתני‬ ‫עמידת זה ומקים עמידת זה או שידע ואין שם ספק י ד ע ה אני‬
‫שאלני ועוררני ואל תפסיקני • א״ל בני א״כ אשאלך והודיעני‬ ‫אומר ג״כ כל קבוע כי י אני אוסר כל החיטים שבעילם דתא‬
‫מהו ז״ה איל ס״ה ר״ל זין ה״ה הנעלם הוא ס״ה היא אדני‬ ‫כחל איחןהנזרע שם אסזיבהנ״׳ולוקחיןזרע ולא ידעינןאי משם‬
‫שעולה ס״ה וטמונה שם לקבל הריח י א״ל מהו ז׳׳ה א״ל זכור‬ ‫אי משאר העולם וא״כ נאמר כל קבוע כמחצה כי׳ ואסיר ויהיה‬
‫ושמור א״ל דבר גדול אמרת א״ל ייא״כ שמעוני חלףז׳׳הבא״ת‬ ‫הכל אסיר אלא ע״כ הוא לזמר בעבור שלא ידעינן היכן א‬
‫ה ו‬
‫ב״ש היא‪ .‬ע״ץמלא חלופי עי״ן צד״י עילה זכיר פאות א׳ לואר‬ ‫מזל האיתן לא אמרינן כל קבוע כו׳ ומשום שלא נאמר ויל בחר‬
‫שצריך העטרה להשלים חשבונו • ראה ויין זה הוליד זכור מלא‬ ‫לו&אתא וארב לו לומר כל קבוע כמחצה ולעולם אמור כשם‬
‫הר״ש וצרף זכור ע ם זה ועולה שמור פחית א׳ ט צ ר ך ה ח ״ ת‬ ‫י ס ה נ ע ל ש שלא נכוונה כך השוד אף שלא בכוינה שאס היה‬
‫להשלימו שהרי ו״יש זכ״ו זה עולי שתו״ר חסר א׳זהו זכור ושמור‬ ‫גשיל מלומד להסתבר בכותל כ ד להרוג אס האדם נחייביה אף‬
‫בריגול • *‬
‫קה‬ ‫הקנה‬ ‫מפרי‬
‫טומטום ואנררוגניס חייל זמרך * א״ל בלאו הכי מ א כ י ל י‬ ‫•בדגור אחד נאמר! ששניהם יצאו' בדיבור אחז י שניהם אתרי•‬
‫אומר זכר ולא חצי זכר יצא אנדרוגניס רחצי זכר הוא ולא‬ ‫וראה כמה נחה גדול של מלת ז״ה שאס חחלקהו׳ לשנים־ הוא‬
‫מה יש לך לומר ‪ .‬בשבילו‬ ‫ספק זכר וטומטום השק זכר הוא‬ ‫ו״ו רבע אחד אחר והם ע״ב שם של ע״ב צרפס ורבעם י״ב‬
‫ח מאן לימא שיש לו גיד ביצים בלא גיד מי מ ה ר הרי‬ ‫נ ה‬
‫פעמי׳ י״ב ועולים־ קמ״ד צרףקמ״ד ע ם הע״ב והס ׳ראיה וזהו‬
‫שהרווחתי הך' ואני מוכרו לעבד ע כ ר ולומר לך כל זכור־ יצא‬ ‫שלש פעמים בשנה יראה כל זכייך א״ל ולמה כל זכירך והלא‬
‫זכר שאינו שלך כ נ ו ן ע ב ד ע ב ר י • וכיתימא אס אינו שלומי‬ ‫זכור ושמור חייבים להראות ח׳ייל כך שנו חז״ל זכר להוציא את‬
‫פטרו האדון מי שאין לו אלח אדון אהד יצא זה שיש לו אדון‬ ‫הנשים זכורך להוציא טומטום ואנדרוגניס כל לרבות הקטנים‬
‫אחר מ׳ לא אתרינן• מה ראה אוזן לירצע מיל האיברים שלגוף‬ ‫אמר מר זכר להוצי׳את הנשי‪/‬יהלא היא מצו׳עשה שהז״ג ונשי׳‬
‫אלא אוזן׳ ששמע ע ל הר סיני כ׳ לי בני ישראל עבדים עבדי‬ ‫פטורות אצטריך ם״ר נילף יאיה ראיה מהקהל מה להלן נשים‬
‫הם ולא עבדים לעבדים והלך זה וקנה אדון לעצמו לירצע‬ ‫אייכות אף כאן נשים חייבות קמ״ל זכירך להוציא טומטום‬
‫באוזן הכא נמי האדון׳ ולי! ארון אחר וא״כ מ׳ שחצי עבד יהצי‬ ‫ואנדרוגנים כשלמא אנלרונ טסי אצטרך סייד הואיל ואית ליה צד‬
‫בן חורין הרי הוא בכלל כל זכורך ויהיה חייב מה יש לך לומר‬ ‫זכרות תייכ קת׳׳ל דבריה בפ״ע הוא אלא טומטום ספיקא היא‬
‫חציו עבד וחציו בן חורין מהאדון פטורין מ״מ להכחיש לעבד‪.‬‬ ‫אצטריךקרא למעוטי ספיקא אמר אביי בשביציו נ ת ו ך כ ל לרב‪-‬ית‬
‫עברי שהוא חייב לא תוכל אם כ ן מרויח אני הך׳ להכל‬ ‫הקטנים והתנן חוץ מחרש שוטה וקטן ־ ל״ק כאן בקטן שהגיע‬
‫מהאדון נפקא ויקשה ג ס לתנא דהוי ליה למיחני ח ה מחרש‬ ‫קטן שהגיע לחינוך‬ ‫לחינוך וכאן בקטן שלא הגיע לחינוך ־‬
‫שומה וקטן יאנדרייניס ונשים ועבד עברי מסוחרר אבל עתה‬ ‫דרבנן הוא איין ה״נ ואםמכוהו רבנן אקיא אלא קרא למאי אתא‬
‫דקתני' עבד שאינו משוחרר יטעה העני עבד עברי ויחייב‬ ‫לכדאחרים דתניא אחרים אומרים המקמץ!המצרף והבודסי‬
‫עצמו ויעשה אלף הוצאות לעלות והוא פטור ואינו יודע‬ ‫פטורין מן הראייה שנאמר כל זכורך מי שיכול לעלות‬
‫שהתנא לא הזכירו • ועוד טעמא שהיקש העבד לאשה וחייב‬ ‫ע ם כל זכורך יצאו אלו שאינם יכולים לעלות ע ם כל זכורך *‬
‫בכל המצות שהאשה חייבת לה לכן העבד בכלל אשה ופטורי׳‬ ‫ואם רצונך ר׳ נרי׳ה כל דכריהס ואם לאו נחזור כזה ספר א״ל‬
‫מזכורך והאדון לחצי עבד וחצי בן חורין הא לאו הכי הייתי‬ ‫בני נרחה דבריהם אייל יי אמור מעתה ואקשיב מ״מ אם רצונך‬
‫אומר האדון אכטרך לעבד וחצי עבר והצי‪ .‬בן חורין חייב‬ ‫להקשיב אתה הרשות בידך א״ל אמור א״ל דבריהם מבולבלים‬
‫מאיזה כח אתה מחייבו מפני שנתחייב׳בתצות שהאנשים חייבי׳‬ ‫כי אני אומר לעולם נילף ראייה מהקהל מה שם חייבות אף‬
‫והלא חציו השה וחציו איש ועל כרחך הוא לחלוק המצות שהל׳‬ ‫כאן׳ חייבות וזכר ולא טומטום וכורך ולא אנדרוגיניס ואיןלהוניא‬
‫פטור ע ד עתה ועתה שנשתחרר חציו אחה מחייבו בחצ״ם‬ ‫שניהם ממלת זכר כ׳ היית׳ אומר דווקא אנדרוגניס לא משום‬
‫ולברר לו באיזה מצוה אתה מחייבו׳ לא תופל לברר'לו כי״יאמד‬ ‫צד אישות שבו אכל טומטום שביציו מבחוץ אימא זכר הוא קמ״ל‬
‫לך מה ראית כזה ונמצא שהוא פטור מכולם •אס״כן״על כרהך‬ ‫דפט!ר ולעוני אשה אית לה גזירה שיה וקרא אתא לטומטום‬
‫הוא לומר בין משוחרר בין אינו •משוחרר הוא בכלל אשה וייףן‬ ‫זאנדריגנימ א״ל ומי מצית למילף ראייה מהקהל והלא הקהל‬
‫ועור‬ ‫דאשה פטורה נ ס אלו פטורין אס כן האדון למה ל• י‬ ‫ומצה ‪3‬׳ כתובים הכאי׳כא׳ ואין מלמדן וא״כ הוימ״ע שהז״ג‬
‫למה אמר התנא עבדים משוהררי׳משמע‪.‬שאיני‪ .‬ככלל אשה ‪.‬מי‬ ‫ונשים פטורות ולחייב! לא תוכל שאין לימוד א״ל ר׳ עתה תראה‬
‫לא תנן בעלמא לאאתי צד עבדות ומפיק צד רדרות ויבא־ צד‬ ‫מה יהיה א״א בשלמא משום שהייתי לומד ג״ש לחייב הנשים‬
‫חירות ומפיק צדעכרות אלא לא אפשר ה ״ נ ל א אפשר והארי?‬ ‫אצטרך זכורך ליפטןר אלא ת״א שאינו יכול ללמוד משים דהוי‬
‫למה ליי• ועוד א ם אתה לןכל לכלל אם כן הוי ליה שמכללות‬ ‫ליה ‪3‬׳ כתו‪3‬ים מהיכן לו צלחיוכ ע ד שאצטרך קרא לתיפטר‬
‫והטל פרט ביניהם יראה כלל זכר יפרט כל כלל כללופרון‬ ‫ע״כ אית לן לומר דהאי סכר ב׳כתזבים מלמיין אי הכי לעולם‬
‫זכלל אי אתה לן אלא כעין הפרט זכר כל להוא‪.‬ואפי׳ קטן מי‬ ‫ניליף וקרא זכורך אחא למעט ט״וא אכל אשה תהא חייכת‬
‫לא חייב בהקהל ןאפי׳טף והכי נמי ל״ש ויצא טימטיס ־לספק‬ ‫מג״ש א״ל כני לעולם האי תנא סוכר אין מלמדין ושאני ההא‬
‫הוא יצא אנללוגניס לחצי זכלהוא ה^יליאיח בי׳ניחר יצא»‬ ‫משום ששתי מצות הללו תלויים כעלייה וילפי מהללי אי לאו‬
‫אשה שאין לה לא זה ולא זה אבל קטן אפי׳ שלא הגיע להיטך‬ ‫ק א ק ״ל קלא אע״ו‪ .‬לשקלי אהלל׳ ותלייס בעלייה אין מלמדן‬
‫מ‬ ‫ך‬
‫חייב וכי תימא אין ה״נ א״כ יקשה לתנא שאמר חיץ מחרס‬ ‫א״ל ׳•ר׳ תראה הבלבולים מאיןיכאו תנןהאזלח להוציא את הנשי׳‬
‫זכיתימא האי תנא לא לריש כללי ד׳יטי‬ ‫שוטה וקטן‬ ‫זהא מצות עשה שהז״ג הוא ונשים פטורים ומשיב אי לאו‬
‫א ס כ ן ע״כ הוא לעשות ריבוי ומיעוט וריבוי • ילאה ריבויו‬ ‫ה^זרח הייתי לומד ט״ו ט״ו מחג המצות נחייב קמ״ל האזרח‬
‫זכורך מיעוט כל חזר יריבה מאי ריבה ריבה ה נ ל אףטומטגם‬ ‫זלדכרך ישתוק מהאזרח וא״ת שניליף מחצה לא אפשר משום‬
‫ואנדחגכיס והמקמץ והמצרף נחושת והבורסי שכולם ידיכים‬ ‫דה״ל מצה והקהל ‪3‬׳ כתובים א״ל בני דלמא האי תנא סובר‬
‫ומאי מיעוט תא• שחינו דימה לפרט בשום צד יהיא אשה סייף‬ ‫מלמדין ואתה האזרח ל‪3‬טל הג״ש א״ל ר׳ הניחא אי הוי ‪3‬׳‬
‫סוף אצטרך י הך׳ לרכות עבד כ נ ע נ י דהזאיל ומקנת‬ ‫כתובים אלא ג׳ כתובים הזי מצה והקהל ותוספת יום הכפירים‬
‫כספו הוא חייב‪.‬־ מי־ לא תנן דקנםי׳רממנא ייתה לזר האוהל‬ ‫להא כתיב ביה האזבח לחייב הנשים באוספת במה תאייבס אם‬
‫תרומה ועבד משום דמקנת כספז הזא מיתר הכי נמ׳ לא •שגא‬ ‫בחיוב כרס לא אפשר אי בלאו אין לאו בתיספת ע״כ בעשה וה״ל‬
‫הואיל וקנין כספו הוא חייב ־ וכדי שלא שפטרוהו מצד שהוא‬ ‫‪ 3‬׳ כתובים ואליבא דכ״ע אין מלמדן זא״כ האזרח לתה ל• א״ל‬
‫‪5‬כלל אשה אצטרך הך׳ לרבותא וכי קאתר קרא האדון לח‪$‬יו‬ ‫בני לעולם מלמדן ומשום הכי אצטרך קרא ודקאמרת תוספת‬
‫עבד וחציי בן חולין‪ :‬ולעבד עברי אצטריך וקנםיה‪-‬רהמנא ע ל‬ ‫׳'הכ לא עשה מפורש היא • א״ל בני ולא והכתיב ועניתם את‬
‫שקנה אדון לעצמי יאי‪-‬לאדריש לא כללי• ופרטי ‪.‬ולא דיניי‬ ‫יפשותיכם בתשעה לחודש בערב וארז״ל לתוספת עינוי הרי‬
‫ומיעוטי עדיין אני שואל כל לרבות טף זהמקמץ• והמ‪5‬רף‬ ‫נעניתס עשה מפורש היא א״ל בני אי לאו ט׳ וערב אין לך‬
‫והכת־סייהיו חיילם אטו מ י י לאו ישראלי רסנו־ כ י אחר שאיזה‬ ‫ועשה לתוספת א״כ כל עשה שצריך דיר אחר לבררו לאו עשה‬
‫ריחה אוחו מן הראייה מצד האונאה ידתהאיתם מפל המצ;ת‬ ‫הוא א״ל א״כ נפנה לפנים אחרים שלש פעמים בשנה יראה כל‬
‫שחייב דאיסלקאדעת׳ דפטורהאדוןלמהלי לפטרו יאיזר‬ ‫כלל זכורך פרט אין בכלל אלא'תה שבפרט זכר אין מידי‬
‫כל דכר נילף ראייה ראייה מהקהל לחייכ הטףמה תאתר דה״ל‬ ‫א ח ד נ א לא י א״ל אין ה״נ מה חדשת אייל הרווחתי הן׳ אחד‬
‫שני כתובים וכי׳ נהי דאין מלמדן בעלמא‪ :‬מרמייהו• מ׳ לא‬ ‫כלל ופרט אין בכלל אלא מה‬ ‫וייאמר דאה כלל זכר פרט‬
‫א״ל האי תנא סבירא ליה אפיל! מ מ ד ה ן לא‬ ‫מלמדי י‬ ‫שבפרט זכר אין מידי אחרינא לא א״ל בני שומע אני אפילו‬
‫מלמדי‬ ‫א‬ ‫נג‬
‫ספר‬
‫בדמות וצלם ואח״ל כל או‪#5‬ק״ל שנה שהיה אל״הרנזוףהוליל‬ ‫ככמה אנפי־יאלו מהר סיני‬ ‫שבורה הוא‬ ‫מ־ייתא‬ ‫מףסיף‬ ‫מלמד‬
‫לוחין ושירן ולכלל פרצוף אדם' החמוד לא ‪3‬א * וראה ו ה ק‬ ‫לכאן‬ ‫נאי וכאשר ק‪.‬לו לשם לא שינו ^אע״פ שהסברא טטה‬
‫שעד שלא נשלמו ין״ל שנה לא הויליל נ נ י ס המודים וכשהושלמו‬ ‫ולכאן מ״מ צריכין אנו לדעת למה נטו לזה הדרך א״ל בני אין‬
‫ק״לשנה חשבוןשינ״י אז ילראת שיו ויהיו ימי אדם תתק״ל שנה‬ ‫לי עסק בנסתרות אמה שעסקת הרשות בידך א״ל ר׳ א״כ ד ע‬
‫ר מ ת •י וראה• והנן שאדם תי תתק״ל שנה וקנייה חמר כי ניום‬ ‫לגרש הדין מאת פני האדון י״י ולהביא‬ ‫לך שמצות ראייה‬
‫אבלך ממנו מות המות ויומו של י‪.‬קכ״ה חלף שנה וחנה הע׳‬ ‫המעוררת מן הזכרים ומיס העלי! ני׳אלהאשהיהאשה מעורר׳‬
‫‪,‬‬
‫ודוד ימי חייו ע‬ ‫‪ M‬אלם זיה דוד‬ ‫שלה ה ח ס י ר ה מן האלף‬ ‫ונכל המצית אין לעכב אשה רק‬ ‫דין וע״כ אין לחיינה נראייה‬
‫‪1‬‬
‫שנה הרי * ףשני׳שנא׳^תי ‪3‬שמ‪,‬לענןשאל"הל מבלותו ושיניחו‬ ‫בראייה צדקו דנרי המעכנין אותה וטומטום ואנדרוגניס אין‬
‫נתן לדוד שנמשה ‪3‬שמ* רענן ז״ס ‪3‬ל‪1‬ת• מ ׳ וזהו שארז״לאמר‬ ‫הדין נותן להיוחס חייבים בראייה מ ט ע ם שטומטום הוא אדם‬
‫ושמר שם והראניי שם מקים‬ ‫אד״יהר ה מ ס נ י הקנייה לגן עדן‬ ‫ואפילו שביציו‬ ‫בספירות העליונות‬ ‫המורה סתימות וסגירת‬
‫הצדיקים והראני ד׳ מלכיות ואבדון ‪ -‬להם ובכללם ‪3‬ן'ש׳ ולקח‬ ‫מבחוץדרךהמשפיע הוא מכוסה‪:‬אנדרוגניס יש לו חלק דיןמצר‬
‫משני ע׳ שנה והוסיף לו שנא׳ ימים על ימי מלך תוסיף י ודע‬ ‫הנקבות שיש לו וקטן שכםרך אתרי אמו והוא שלא הגיע לחינוך‬
‫וה‪3‬ן שאלו היה לו לדוד משניחיו שנאד״הל מחה שנה אז היה‬ ‫הואיל ו ע ד י ן צריךלאמו איןלהניאי כי הוא מושיךכח אתו •י ודע‬
‫מלכותו מחוקן מ‪3‬לי הריסה ו‪3‬״'המק לא הי׳ נהר‪ 3‬א‪3‬ל‪3‬חסרון‬ ‫׳כאמת שכל מ׳ שנחרנמלאכה פחותה אשר ריחה ר ע אין ס פ ק‬
‫הל׳ מן הק׳ באו הרעות וראה וה‪3‬ן שדור הגשמי נכלל שנותיו‬ ‫שהוא מבני קיןוהולך אחר ריח נפשו ייראה והכן שהמצרףנחושת‬
‫בהיקף ולח בפרדם והנה שת חי תתקי״ב שנה י״ח שניס פאות־‬ ‫מעורר להוריד מריחו ר ע והמקחץ ו‪/‬־ורסי פועלי׳ עביר!׳‬
‫מאד״הר ע״כ נק׳ מדתו א״ל ח״י הוא יסיר עולם וכשבא לתת‬ ‫ס ל ס ח י ת חיצוני׳ אוהבי צואת כלכי׳ולכן אין להם דין לעלות‬
‫אורה לישראל נאחז בנצאימגיה האלהיס וכל«יו החולדות כולם‬ ‫ע ם הזכרי׳ וענד וחצי עבד מורים השתעבדות ככ״י זנזמן‬
‫וכשמת שא נילד‬ ‫מכח ארס ע״י שת כי ממנו הושאה העולם‬ ‫שזכריםבאיסשם אין ‪ f‬שטר שיחדור כזה ולכן העמידו כל מלת‬
‫יךנן מסטר' לקין ואין דין ורחמים בעול* הש&לעל‪3‬יא ח נ ו ן‬ ‫ומלה על יושר משפטו והנא לשנות דבריה׳כסכרות כוזבות עליו‬
‫המות והאיים‬ ‫משמטת האסל והנה העולם בדין וברחמים‬ ‫הכתונ אומר איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת כפרוח‬
‫ובהרת בחיי© והם בחרו המות אז לא נאה״ לחנוך לדור פ מ ה ם‬ ‫רשעים כמו עשנ ויציצו כל פועלי אין להשמדס עדי ע ד וחתה‬
‫ונסתלק זהו ויתהלך חנוך <זמ ‪ 0‬ה י ם ואינני כי לקה יזוהו >'הי׳‬ ‫מריםןלעולס ׳"י ;‬
‫והנה חנוך איש החסד ולקחו הבינה והנה הבינה והחסד אתד‬ ‫הולד ות אדם א״ל ננמוהו זה א״ל זה יעקנ ע ם‬ ‫ספר‬ ‫זח‬
‫והניחו העולם בפחד ונד״ו הפלנופי׳להכניע ולהשפיל ולהכרי׳‬ ‫שת• אותיות א״ל דבר גדול הוא זה ואיך ינח ה ד נ ר‬
‫ע״כ אמי לשון ויתהלך לרמוז גר״ת ובס״ח שלויתהלך כהוא‬ ‫הזה א״ל ר ' יעקב ובגדו ולחמו הכל במלת זה יכ״י דבוקה עמו‬
‫כ״ו שם הוי״ה ו ג ם ר״ת של ויתהלך חנוך אאיהאלהים ואינימ‬ ‫‪*-‬־יבוק שלם א״ל כני אם יה יבא יותר לא אקנטר־ א״ל יבא ולא‬
‫וחאה״ו עולים כיו נ י לקת אוהו אלהים רי׳ה נ״ב הוא היי‪-‬ומשך‬ ‫ז״ה‬ ‫ועתה חלק זה לחלקים המרובעים‬ ‫מתני ואפי׳ דבר א׳‬
‫או׳ הנק׳ יהו״ה יהו״ה העולים נ״ב שלקחם אלהיס שלא •שאר‬ ‫עולה י־׳ב חלקהו לששית והס ו׳ ‪3‬׳ ‪3‬׳ ‪ 3‬׳ ב׳ ב׳ ב׳ תרבעס‬
‫העולם בחלק רהתיס וקורא שם החשד הנון להודיעו שעלו‬ ‫ועולים כ״ר עוד חלקהו לחלקים רביעית והם ד׳ ג׳ ג׳ ג׳ג׳‬
‫הרחמים כי הח׳ של חנוך רומז בבינה שהיא ח׳ מלמטה למעל׳‬ ‫ק ר כ ע ם והם ל״ו עוד תרבעס ותחלקהו לשלישית והם ג ׳ ר׳ד׳‬
‫והחי מצטייר דייו ועולי' י׳ וזהו ח ׳ בכלל עברה ועוד בא לומר‬ ‫ל׳ חר‪3‬עם ועולה מיח עוד חלקם לחצאין והס ‪3‬׳ ו׳ו׳ ר‪3‬עם‬
‫לומר לך כי הר׳׳ו ר׳ נכללו הוח י׳ ו׳ בכללו הוא כ״א נ ר פ ם‬ ‫ועולים ע ״ ג הרי כאן כ״ר ל״ו ח״ח ע״ב צרוף עמהם שתי‬
‫ו ה & א ל חסד עילם‪.‬הנקר׳ א ל נ י ‪ 0‬ף בבינה והנה הה׳ הלך‬ ‫אותיות ז״ה וע לים יעקב וז״ש ז״ה לי עשרים שנה בביתך והנה‬
‫אחרי הנ׳ ג׳ שערי בינה זהו הנ׳ של חנוך והו׳ הוא יסוד עולם‬ ‫‪1‬״ה אינו נחלק לאותיות אחרים המתדנעים רק באותיות ‪3‬גד״ו‬
‫ונסתלק מן העטרה לפעיל דינה ופעולתה וקושי כעניןיניחה‬ ‫ואם תמלא זה זי״ן ה״ה‬ ‫ז״ש ונתן לי לתם לאכול ונגר ללנוש‬
‫לי ויחר אפי בהם והך׳של חניך הוא ״ות מאיה־ית מנך הומ ך׳‬ ‫שאם‬ ‫עולה לחס חשר א׳ היא העטרה הנאה לאכול מלחמו‬
‫ת״ת מלךבוי׳ק ויעףאורו * וירא אלהיס את האור כי טוב והנה‬ ‫וכראות סינ״י‬ ‫מ ־ כ ע ה ׳ עולה כ״ה היא העטרה הנקר׳ כ״ה‬
‫חנוך ח ס ר נצח יסוד ת״ת אספו אורם ועלו בבינה זהו ויתהלך‬ ‫יקלתס והבג׳שניתןליעקב ח ל ק נ ל ממנו חלק כ׳ זה אוהב םינ״י‬
‫חניך את האלהים ודע שאות נ׳ מן חנוך רומז בבינה וגגצה על‬ ‫והרי‬ ‫וסיני אזה‪3‬תו הוא שאומר' ‪i‬״‪ r‬ז״פ ה׳ ה״פ ז׳ עולה ע ׳‬
‫שם שנאספו ט ל ם י ודע והבן כי בבוא הרשעי׳בנים משחיתים‬ ‫כאןעי״ן יעילה סינ״י ז״ה נאת״בש ז״ע ה״ז מתחלף ע ז זהו‬
‫אין בהם אמונה אמר החסד לפני הנינה אני הגדיל בכל פמלי׳‬ ‫י'יי י'״י ע ז הוא היי״ה י״פ ה׳ ה״פ‬‫ה‬ ‫ש ‪ 3‬ט ן ‪3‬‬ ‫‪5‬‬
‫"יי‬ ‫ת י י ס‬
‫ז‬ ‫ע‬
‫והשמטה שעברה היא שמיטתי היו כולס־גדולים‬ ‫שלמעלה‬ ‫ז״ה ‪3‬ג׳ נקודות הנקל' סג׳יל כי בגדו ולחמו מסג״ל‬ ‫יס׳‬ ‫‪v‬‬
‫ממלאכים ר נ י נקר׳ גדול בכל פמליא שלמעלה ע ת ה עברה‬ ‫העליון וראה והבן ז׳ אינו מצטייר וה׳ מצטייר •״ד צרפהו ע ם‬
‫השמטה ההוא ובאה שמטת הפחד ואובעת דין מן הרשעים‬ ‫הז״ והוא אהי״ה רבעהי והואאמ״ת זהיתתן אמת ליעקב ״‬
‫ולכן אל תתנני להיות שביי בתוך ע ם שסו׳ ובזוי כאלה׳ ־ ישאר‬ ‫©פר ג ׳ ס פ ר ם נפתחים כר״ה תשיבה ות״ת וצדיק ו‪$‬ספר הזה‬
‫הפחד לבדו ויפקד פקידים כפי רצינו ואיי אעלה כגדולה כמו‬ ‫הוא הצדק־ שהוא תולדות הת״ת מ ק ׳ ארס זה ספר מהי ספר‬
‫שהייתי זהו ויתהלך חנוך את האלהיס ש^סףאורו ואור ח״ת נצח‬ ‫ומה כתיכ ‪3‬ו ואהבת לרעך כמוך ואמר כן עזאי זה כלל גלול‬
‫ויסוד אל האלהיס היא הבינה • ו ד ע כי נשמטה שעברה היה‬ ‫אם‬ ‫כתורה שלא תאמר הואיל ונתקלקלתי יתקלקל ח ב ד עמי‬
‫חנוך הגשמי במעלה גדולה לא ראה רשע ודין בימני וכשהביאו‬ ‫עשית כן ד ע למי אתה מכזה תצורת האדם התחתון רומז לצורת‬
‫הקב״ה בזו השמטה לקיום העולם לטיח דוגמא עליונה דין‬ ‫א ל ם העליון ״ וראה והנן שהנשמות זוגות נבראו זכר ונקבה‬
‫ורחמים לנסית הברואים והם לא עמדו בנסיונם כי נחרו מות‬ ‫ובאים לעולםהשפל איש ואשמו וכאשר יזכו להתחבר להיותם‬
‫מחיים עמד חנוך ואמר לפני ה^הי׳הדיר הזה הם כולם רשעי׳‬ ‫דוגמא עליונה נק׳אדס שנא׳זכר ונקבה בראם וקרא את שמם‬
‫כניס משחימים אין בהם אמינה ובוידאי יודע אני שעתיד אתה‬ ‫א ר ם והנה זוג התחתון ירד מהזוג העליון להיותם אדם דוגמא‬
‫ולמה הביאותני ביניהם ואפי הגדול שבדיה הייתי‬ ‫לכלותם‬ ‫עליונה ואם בא כאשת איש הפסיק והפריד הזוג העליון‬
‫ועתה אין בי עירוב ממעשיה׳ הרעים ולכן רביו כל העולמים‬ ‫והיחיד העליון ושנה סדרי חכמת *יהי‪ 0‬שסדרה כעולם העליון‬
‫ראוי אני להיות כאחר ממלאכי השרת מפני שהדור של שמטת ‪.‬‬ ‫והתחתון‪ :‬י רמי אדם שלשים ומאת שנה ויולד כדמותו כצלמו‬
‫ה ח ס ר שענדה אשר באתי משם כולם ה ז גדולים ממלאכי׳ וגם‬ ‫ויקלא את שש שת • ־ כלמוסו כצלמו מנצל לראשונים לא ה ז‬
‫אני‬
‫קו‬ ‫הקנח‬ ‫‪ -.‬ספר‬
‫העולם והולכי; על פצי כל הארץ ואס יהיה המעיין ילמקוו‬ ‫אני הייתי גדולעמהם ונהי שלא אהי׳ גדול מהמלאכים בעבור‬
‫נשחת מיד בסלו מיתי האמה ואז כל הבריות אומרים המים‬ ‫עונש שראיתי אנשי רשע בעיני מי׳מ אהיה כמלחכיםואהיה בין‬
‫האלה יוצאים ממקום פלוני ואין האמה כמעיין כך הקב׳׳ה הוא‬ ‫המלאכים)אל תתני להיות בתיך ע ם בזוי ושפוי כאלה אז נעשה‬
‫שכל ורוח ודבור ורוח שאינו מפסקת לעולם כי הוא חי וקיםואין‬ ‫בשרו כלפיד אש כאליהו ושמו בין המלאכים זהו ויתהלך חנוך‬
‫מיתה פוגעיבו וברא מט״ט והאציל רה״ק של מט״ט ונבראו כל‬ ‫את האלהים וכראות העטרה שנסתלק חנוך מהעולם השפל אז‬
‫הנשמות וכל צבא השמים ורה׳׳ק מעולה נ״צל על כולם ולכך‬ ‫צעקה אל האלהים כענין ארדה נח ואראה הכצעקתה יגו׳‬
‫ה ם קיימים לעולם הרי לך נ ׳ כולם קיימים כרה״ק ועתה יש‬ ‫ואמרה לפני האלהים היא הבינה אני חנוך הייתי' גדול בכת‬
‫לך להבין עקר הכוונה שמט״ט הוא כ״ע ונאצל מרוח שאינה‬ ‫הת״מ והייתי יורע דעת עליון ומשיג ממשים שערי נינ״ה‬
‫לפסקה שכל עלת העלוה ומט״ט האציל רח״ק חכמת אלהי־ס‬ ‫והייתי גדול בין הספירות והייתי עומד על אנשי דיר ההוא כי‬
‫ורה״ק האצילה עליונים ותחתונים וע״כ הוא מעולה על כולם‬ ‫הייתי עומד בכח הו׳ וכמו שהוי׳ זקופה היא כן הייתי מלך על‬
‫וזהי שכלם קיימי־ מרוח הקודש ועל שהכתר הוא כח מהכוחות‬ ‫כל המלאכים ומעוטרת בא״ת ועברה השמטה ההוא ובשמטה‬
‫ושמירה למשמרת קראו מט״ט וכן העטרה נקרית מטי׳ט כח כל‬ ‫הזוהוררתני ושמתני בדור הזה ע ם שסוי ובזוי כמו שהייתי'‬
‫המלאכים ועילם השפל והנה מט״ט עליון ומט״ט תחתון‬ ‫גדול מכל המלאכים בכת כן עתה שימני למעלה מכולם וגדול‬
‫והמלאכי׳ כולם היו מושכל׳׳ >יא שיש הפרש כין מושכל למושכל‬ ‫עליהם לעשות ד ן ומשפט עליהם ואיש לא יעכב על ירי כי‬
‫ואינם שכל שהשכל הוא דבר שאין לו קץ ותכלית ואין עין שילט'‬ ‫לכן היררתני משם שהייתי אז לקחי האלהים יעשאי מלאן גדול‬
‫בה לא למטה ולא לתעלה והאייר הנתפס והמתנועע ג ם היא‬ ‫וקדוש ועצום על כל המלאכים ונקרא שמו מט״ט בן ירד וזהו‬
‫לאצל מאויר שאינו נתפס והאויר הנתפס הוא הנפש הנתפס‬ ‫שרשם ירמז באוד? חציך בן ירד שהמריא הנקראים בן ה ם הי׳‬
‫בגוף ומעלתה גדולה וע״כ באו כל המצות לצוות הלא תזוז‬ ‫ומשך הי׳ הורידוהו למטה •י וראה והבן ששם חניך עולה פ״ר‬
‫ממקומה ו׳ להו לבני נשא שאינם מכירים ערכם מה רוח יקר‬ ‫ועם ‪3‬׳ אותיות ב״ן הוא פ״ו שהיא אלהים לימד לך שנוטלת‬
‫‪3‬קחים שאין לו ערך ודמיון אבל ה ס מטנפים רומ ההוא‬ ‫רשותמתווי״ן ונעשית אצהים לשפוט וראה והבן חנוך במ״ק‬
‫במעשיהם הרעים ודע שאין האויר אחד * ט האויר של מזרי!‬ ‫אהיה היא אהיה אמאן הרימז באחרונה וקראו מט״ט בגי׳ שדי‬
‫ומערב מחכים התורה שבכתב ותורה שבעל פה וכל הדברים‬ ‫ששמו כשם לבו שבינה נק׳ שדי ולמה קראו מט״ט בן ירד על‬
‫העליונים אשר אין הפה יכול לדבר כולם ה ס במט״ט היא כ״י‬ ‫שהורידוהו מתוך הווי״ן הנקראים בן ושמי מלך בתחתונים ג ם‬
‫שר של יש‪0‬י והאמירה רמי בבינה קו ירוק והדיבור בכח האמירה‬ ‫במלאכים וכשעלה אלישע אחר ובא ביושר עד שער האמינה‬
‫)מ״ש וידבר אלהיס אל משה ויאמר אליו אני ה׳ הטונה כי * מ י ה‬ ‫היא שער מט״ט וראה אותו יושב ומחזי׳ אחר זכיית יהנה מט״ט‬
‫הבינה שהיא אלהים אל משה שהיא הנצח אני ה׳ רני הינלחי‬ ‫פועל דין ואין שם איחור הוכרח לשאול כי סביר שעדין לא בא‬
‫‪4‬‬
‫הת״ת ואני האצלת׳ את העטרה הנקראת אלהים וכן המ חר אל‬ ‫כשערמט״ט ואמר לו אלישע מי אתה והשיב מט״ט אני חנוך‬
‫משה מד״ו פרצופים אבל המלאכים אין להם אומר ולא ר‪3‬מ‪0‬‬ ‫בן ירד כלימר שהירדני מן המין וגדלני מכל המלאכים‬
‫אלא הם השכלים המשיגים את כבוד יוצרם היא העטרה ומשם‬ ‫ועובדים אותי זמשתחיים לפני כמו לפני מלך מלכי המלכים‬
‫כמגלגל קו״ל ורי״ח ודיבו״ר ואימר ברוך כבוד ה׳ ממקומו קק״ק‬ ‫וכששמע אלישע אחר שאמר אני מט׳ינן מיד נטרף דעתו ונתבלבל‬
‫וזהו בת קול ודע והבן כי אדם הגשמי שהוא מדבר ואומר בלב‬ ‫ושכח סדר עלייתו ואמר אין ספק כי שני מנהיגים יש בעולם‬
‫באבר הלשון בגבורת השכל בעניינים רבים והרי לך כי הב״ה‬ ‫שהרי הענינים מזרים שאין מט״ט רק א׳ והוא פועל דין והנה‬
‫בשמים ובארץ כיון שנגזרו מרה״ק והוא מלא כל העולם ואינו‬ ‫מט״ט אחר החוזר אחר הזכייה וא״כ הכל הוא הבל וריק מה‬
‫נכל העולם • אלה במקיס החביב אצלי יחט״ט אשר בו טיעים‬ ‫שלמדני בעולם השפל שמט״ט אמד'ש למעלה והוא שר של‬
‫העולם כסאי!׳גלגלים והרוחות עומדות תחת כסאו והיא מלך‬ ‫ישראל‪ :‬ועל שהיה לז ללמוד איך לירד במרכבה העליזנה ולא‬
‫על כלו מתחת יד המלך ה׳ צבאות ׳סודים זכים ובי־יםודיוים‬ ‫למד כל הצורך וגם היה לו לשאול למט*ט סיבה העני} וסבת‬
‫והם ערבית מים ח ״ ס זבו״ל תעו״ן מכו״ן אש והמלאכים כילם‬ ‫דבריו מה הוא והוא לא עשה כן ׳ וחחיוהו למט״ט שיתן פילסי‬
‫מכוונים ליניק ערבות מערבות מיס חיים ממיס חיים וכן כילם‬ ‫דנורא משתי סיבות אחת על שלקח יוהרח לעצמו ואמר עוביין‬
‫)מט״ט עליון מכילס והס כםאי והמלאכים ה ס לא עבים ילא‬ ‫אותי ומשתחווים לפני י והב׳ כדי שיראה ׳•זלישע אחר‪ .‬שזהו‬
‫דקים לפי שאין השגתם כל כך אבל הס זנים וברים ודקים‬ ‫מט״ט הפועל דין והכהו כל ששה ספירי׳ באש ונפסקו הרחמים‬
‫ממיאית העין ובחמשה גלגלים אש אוכלה אשר שולטות בהם‬ ‫משם זהו שיתין פולסי דנירא יעם כל זה לא הרהר תשובה‬
‫עין ג ם ברקי אש אשר;ולשת ב י ס כל עין ובהם הרעמים‬ ‫בלבו ולא שת לבו לזאת כי •'מר מט״ט אחר הוא יצאה‪ .‬בת קול‬
‫וה׳ גלגלים אשר למעלה מהם אור הגדול ואש הגדול כ• עשר‬ ‫ואמרה שיבו בנים שובבים חיץ מאחר זמיר פ ג ע בו רבי רבבות‬
‫גלגלים יונקים מי״ס העליונות וכפי היניקה כן התעלה ואם‬ ‫מלאכים והשליכוהו מן הסולם מבלי סדר ירידה ועתה ר׳ כל‬
‫תשים הדברים במאזני שכלך אז תבין שהרקיע העליונה ה‪1‬א‬ ‫אדם יקשיב וישמע סוד גדול ויעמידהו על מכונו ואל יתשיב‬
‫דבר אחר ט טוב לו מימ מחיים ולא יתכפר מן העונש הזה כי גראה תכלת וכן עילה בשלהבת אש כמו תכלת וצבעים אחרים‬
‫להראות למוכים בסניירים שדוגמתן רומזים לדברים גדולים‬ ‫אין הדברים מפי אדם ודע כי כשעלה מחשבתי הטהורה נאצל‬
‫ובעניינים גדולים • ועיין בצפרנך אשר היא כחומה סביב בשר‬ ‫רוח הקירש וברא האויר האמיתי שאינו נתפס ובו ברא ערכות‬
‫והוא עומד בתיך הבשר ושורשו לבן כשלג ימשס יאילךמדחנים‬ ‫מרוח יצא מיס טללי חיים ואלו טללי החיים זבול מיס חיים מן‬
‫המראות עד צאתן בחיץ ומקבל כל נייול עד שניוילו חוצץ‬ ‫המים יצא אש מעון האת ז‪0‬ל האש מכון האש אלו היסודית‬
‫בטביל׳ ובנעילה ודפ כי בשעה שנפטר הצדיק לביח עולמי הזא‬ ‫הדקים ודע שהאש ומיס חיים יד׳ גלגלים האלה הם קיימים‬
‫דואה אור גלגל השכל ומיד אפרד נפשו וחצא מן הגיף ודע כי‬ ‫באויר ודע כי נאצל רוח הקודש וברא מטיט ועתה הבן עקר‬
‫כפי מעלת אותו הצדיק ידביקו מאותו אור מריין לי ומיד נדבק‬ ‫ה ד ב ד ס אץ נברא כל זה ברוח הקודש בבת אחת ערבו״ח זבייל‬
‫כי אין כח בגוף לסבול הנפש ההוא בראתה האור ההוא ומשה‬ ‫מעו״ן מכי״ן מט״ט רוח א׳ כל אלה שויס בידיעת ייצרנו כל‬
‫תיכן> שראה האיר מטן זביל עליון מיד נדבק שם וראיית יאור‬ ‫הקודם[זכה ועתה מאצילי׳ רה״ק נבראו כל •צורי מעלה ומטה‬
‫הנראה לצדיק אשד נפשו נדבק שס היא הנק׳ נשקה ואין‬ ‫זעתת שמע דרך משל מעיין אחד נובע ולא יכזבו מימיו כי הוא‬
‫הדין הזה *יא בצדיקים גמורים ודע שאורות הנזכרים כילם ה ם‬ ‫מים חיים ומימיו מתפשטים ונפוצים בכל העולם ומימי המעיין‬
‫אורות נאצלים מהספיוי׳ העליזסת א ק מ י מעלתי תראיס לו‬ ‫מקלהין ויורדם כאמה אחת ימן האמה מתפשטים המים ככל‬
‫לידבק‬ ‫‪2‬‬ ‫נג‬
‫הקנה‬ ‫‪.‬׳&‪2‬ד‬
‫״‬ ‫אלעמק־שוההואעמקהמלך‪:‬‬ ‫ש‪*0‬ןוי*וןן‪6‬ח‪6‬ס‪5».‬ו^ס‪15‬ימ נ»‪ >55‬בזכמו ג״‬
‫ועתה ש מ ע ל מ י י ה י ג מ י ס א ש ר ר מ ז י ב י נ ך ה ם ר ת ה ל ו ^ י ד‬ ‫אס בישריסלבאבית ה ס ה ם המרכבה ס הקל׳ה מזכיר אברהם‬
‫את האצהים)סיננו כי לקח היתי חצהים ר •שמעתצ‬
‫‪P‬‬ ‫צ ח ק‬ ‫אל י‬ ‫^ אל א‬ ‫״‬ ‫כ ר ה ‪0‬‬ ‫ש‬ ‫ש מ ן ז‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫ז‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫‪0‬‬ ‫‪ 3‬ל ן ר‬ ‫י ע י ו ‪3‬‬
‫אמרתי למט״ט משני תה חתה נין בשם קונן נ * שמות וחתה‬ ‫ואל יעקב באל שדי זהו שנאמר בכל מקום אשר אזטר חת שמי‬
‫גדול מכל השרים וגבוה מכל המנחניס וחביב מכל המשרתים‬ ‫אבוא אליך וברכאיו והכוונה מ ״ מ שאני מזכיר האבות שם י‬
‫ש ת‬
‫ונכבד מכל הצבאות ורב מכל ההררי׳ בגדולה ובמלוכה זבכטד‬ ‫ושם הברכה ישנה שלי הקוק בסיף שמם של אבות׳ שסוף שמם‬
‫ו ה ש י ב ואמר לי משני שאני ח ג ו ף בן• י ר ר כבחטאו ריר המצ־ול‬ ‫‪3‬‬ ‫בק״ם ומתחלפים בא״ת נ״ש שד״י ועל שהאבות נאחזים‬
‫‪r‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪n‬‬
‫וסרחו במעשיהם ויחמרו נ זנ סורו מני מה עשה הקבייה נטנני‬ ‫העליונות הנקראים ארי״ה אד״ם שז״ר נש״ד ושדי חקוק בשמם‬
‫מביניהם להיות ע ר עליהם בשמי מרים לבל בתי עילם וכיון‬ ‫י‬
‫ש ד‬ ‫והתפילין והמזוזית והברית רומזים בהם ע״כ מ ז כ י‬
‫ד ן‬
‫שלקחני ה ק ל ה לשמש את כש‪-‬ז הכבוד והה רג‪,‬י ה ח ר מ ה וסת‬ ‫במזוזה שדי בתפילין שדי בברית כי שם שדי היא שם שלם אפי׳‬
‫כל צרכי השכינה מיד נהפך נשרי לשכהבת וגידי לחש וענמותי‬ ‫ש‬ ‫ס‬ ‫ז‬‫ע ל כל הנעלמות וכל העולם נברא בשם שד״י והכל תלוי‬
‫‪3‬‬
‫לגחלי רתמים וחור עפעפי כזוהר הוקיע וגנגלי עיני נלפידי‬ ‫פ ח ת‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫^ א‬
‫ק‬ ‫ע‬ ‫י‬‫״‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫‪0‬‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫‪ 3‬ו ח‬ ‫ק‬ ‫ז ק ן‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫‪ 3‬ו ת‬ ‫ה‬
‫אש ושערות רחשי ללהט ונהבה וכנ חנרי• גכנפי חש בוערות‬ ‫עיני עוריםאשר עיניהם פתוחות ואינם רואים כי אינם חוששץ‬
‫וגוף קומתי לחש יוקדת ומימיני חונכות להבות אש ומשמאלי‬ ‫לנפשם חשך ע נ ן וערפל בקרבם ולמה לא ישומי נפשם וכחם‬
‫בוערים לפידי חש וסביבותיו מפריחות רוח סערה וסיעה וקול‬ ‫לרעת עניני הנפש אשר בקרבם מה טיבם ומה ענייני ואז יועלו‬
‫רעש נרעש מלפני ומלאחרי ודע ר' שכל הריח׳ מאמר זה יאמר‬ ‫ם‬ ‫ליתן שבחלהשם אשר נתנה כקלבם כענין נשא למינו אל כ פ י‬
‫כי עיניו פתוחות ורואה אותו והחמת אתו שרואה אואי אבל אינו‬ ‫‪.‬אל אל בשמים ודע כי האבות על שרומזים במרכהה נקראים‬
‫מבין דבר ופתיחת העינים הוא השגת השכל ודע שזה מט״ט‬ ‫מרכבה עליונה והסיר היוצא מהם צריך שיכתבס בצורות האלו‬
‫הואהעטדה ונקי׳ ‪3‬ע׳ שמות שנחנלה מה״יזהנק׳ יהיה ומלא‬ ‫‪:‬‬ ‫ל ל ין‬ ‫‪.‬ןא‪,‬‬ ‫ה ם ו ד‬ ‫מ‬ ‫ה‪3‬‬ ‫ת ן כ‬
‫יו״ד ה״א ויו ה״א ועוני׳יחד ע׳ואתה גדול מכל השרי׳ ר״כ שכל‬ ‫״‪ .‬אברהם אבר»‬ ‫^‬ ‫ק ע‬ ‫‪m‬‬ ‫י ע ק נ‬ ‫ל‬ ‫ן‬ ‫מ‬ ‫ן‬
‫ע׳שר״ממנומקויםלהתכרניוע״יפרנשת׳יגביהמכלהמלאט'‬ ‫‪j w‬‬ ‫^‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ם‬ ‫מ‬ ‫ן א ‪ 3‬ר ה ם‬ ‫ך ״ ת‬ ‫<‪rapy‬‬
‫‪J‬‬
‫שכל המלאכי׳ למט׳ ממנו וחביב מכל המשלידם ל״ל שהואתביצ‬ ‫»?»‬ ‫‪• W‬‬ ‫‪,‬׳‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫<‪ -‬״‬ ‫‪3‬‬ ‫ז‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫‪ 3‬צ ד‬ ‫כ ת ו‬ ‫‪ 5‬י ז ק‬ ‫ש‬ ‫ו ה ‪ 3‬ן‬ ‫ע‬ ‫ך‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫מ‬
‫אצל כל הספי׳שטלםמחכביןי׳יתי יחץ הכיוכ׳ שהוא יואר חביכ‬ ‫ש‬ ‫״‬ ‫כשי״ן וצרף צ״ש ועולה יצחק יעקב ודע כי בהיותו‬
‫נ מ ז ‪3 3‬‬
‫מכלם י ^ מכל א‪/‬יוצא הכיב יצכביד מכל אי״א ימנל הצבאות‬ ‫ועמו‬ ‫כילל יצחק יעקב כאחת ועל שיעקב הוא מלך ׳ ק צ‬
‫ו ו ת‬ ‫‪0‬‬
‫ר״ל מכל הצכאויהוא נכבד אצלי־ זרב מכל האדיר׳במלו^יבגדול'‬ ‫ש מ י ש ‪ 1‬תז׳‬ ‫ז׳ עולה ז׳ שמות הייה סוד המורה שבע שנים‬
‫ע‬ ‫‪3‬‬ ‫ש‬
‫וככבו׳ ר״ל הכל האדירי׳משפיעי׳עליו שפע והוא רב ומלךבעול׳ י‬ ‫•מ׳ השביע וכל השביעית כולם ויצחק עילה ר״ה ת ו של יעק‪3‬‬
‫השפל אלו דברי ר׳ ישמעאל •והעטרה השיבו אני חסך כן ירד‬ ‫שכןר״ח בגי׳ רב״ו ופיהוסף ליצהק שם הקירש א׳ יותר על שם‬
‫מט״ט שנאצלתי וירדתי מנמלית הנקראים כן היא ו׳ ומשך הו׳‬ ‫יעקב כי יצחק ח׳ שמות ויעקכ ז׳ וזהו יון הלק לז׳ וגס לשמנה‬
‫וכשחטאו דור המכיל וסרהו במעשיהם יי־מרר לאל סירי מנ"‬ ‫כלומר תן חלק לסיד השביע שהיא סוד השנה זםודהעיבד‬
‫שמני הקב״ה לראש ולמלו וליין' על עילם השפל י וכשסרהו‬ ‫וענין הירח אשר צורת יעקב חקוקה כפי מהלכו שהיא אי״י‬
‫נטלני מביניהם ל׳ל לא הניח השפע לרדת ‪3‬׳ כדי שאשאר כדין‬ ‫תשצ״ג שאב״י גת׳ ‪ f‬חקיק עליי בשם ראשין והם ז׳ שמיח י‬
‫כ‬
‫ואוכל להיות עד בשמי מרום לירה מתנו כל באי עילם י י שלת‬ ‫‪.‬אב״ג ית״ן הוא שם של ששה אותיות והס ז׳ שתות נגד ז׳ שהות‬
‫יעשו כמעשיהם זכשנטלני מביניהם ונפסק הרחמים הייתי‬ ‫שעולה שם יעקב והראשון מז׳ שהות אליי‪ .‬ימ״ץ והזכרתם ת״ג‬
‫שמש את כסא הכביד ה ם הספ׳׳ שלמטה מהכילה ואת גלגלי‬ ‫צבא"י והנה אליי גת״ן אשר הוא שם ראשון של יעקב אקוק ־•‬
‫המרכבה הם רולי ההרכבה הס רג‪.‬י כסא הכבוד הס ארי״ה‬ ‫באי״ב תשנ״ג זהו צורת יעקב חקוק בירח ושם אברה׳ הוא ר מ ״‬
‫מ‬
‫שו״ר אר״‪ 0‬נש״ר יאת השכינה היא שנינה עלאה אז נהפך‬ ‫ו ע לה ט׳ שמית הוי״ה אלא שעליהם תוספת חשבון לן״ד שהןא‬
‫בשרי לפלרבת ר״ל שכל רת״ח א' ‪.‬־די השטנה שאמרנו כולם‬ ‫׳‬ ‫ג‬ ‫׳‪,‬׳!‬ ‫ה נ ה‬ ‫‪/,‬׳‬ ‫רגל ה י ע י ל‬
‫ל‬ ‫ה ; ק‬ ‫ה‬ ‫ך‬ ‫ט‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ן ס ו ד ו‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ל‪3‬‬
‫נהפכו לדין ולאש לכנות זהי דת‪:•:‬ך' חנוך את הילהים וחנוך‬ ‫ח‬ ‫ט׳ יהו״ה שהם זח״ט ז״‬ ‫האבות עלה שמותם ז׳ הוי׳ ח׳ הויה‬
‫הגשמי עלה בסערה השמימ‪: :‬יזנק מהמדה הז׳ ו‪:‬ק׳ ג ם חנוך‬ ‫ה‬ ‫י״‬ ‫י ״ אלק ן‬ ‫י ן ר ‪ 3‬ע ה ו‬ ‫הו‬ ‫ה‬ ‫ה ו‬ ‫*גולת י״ה תמלא י״ה יו״ל ״ א א‬
‫ה ן‬ ‫ה‬
‫הגשמי מט״ט מפני סיזנ׳ נינו;‪ .‬ט וישו שהמויוו הי״ל בדבריה׳‬ ‫ק״‬ ‫ף ק ׳‪/‬‬
‫ה‪3C‬‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ס‬ ‫ה‬ ‫‪.,),‬‬
‫ם‬ ‫‪.‬פעמים י״ת ה ״ א ״‬
‫קע‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ר כ‬ ‫ס‬
‫ואמרי הקב״ה עושה לנד־קי‪ 0‬כנפיים ‪3‬ג"ע ו‪.‬טץ על פני‬ ‫י‬ ‫על‬ ‫ל ״‬ ‫ש‬ ‫ש מ ו ת‬ ‫ס‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ח‬ ‫ך ז‬ ‫י מ ך‬ ‫)ל‬ ‫י רכ״א עולים •צחק יעק‪• 3‬‬
‫ח ד‬
‫המיס ר״ל כנפים לרשת הנפש מנאכיש ע ס כני גיףשלא יתיטל‬ ‫מיצחק ומיעקב יהוה אחד מתר‪3‬ע לכלס ושניהם ככללי׳ בפעיל‬
‫והכוונה כי חנוך נתפשט מיסוד גופלי‬ ‫בביטול היסידות‬ ‫ה‬ ‫‪ •pa‬יצחק יעקב בגי׳ השכינה ואגרהס רמ״ה והנה הש יצ‬
‫כ‬
‫ונתלבש ביסוד רוחני׳ והקושר קשר דוחני קשרו ומנח אצילותו‬ ‫‪ 3‬ן ת‬ ‫נרמ״ח כן האדם צריך לקדש הדמיית אברים סבל • ועל א‬
‫ש‬
‫עטרו' •יתברך שמו ור״ע אומר שהעלהו; הקב״ה ברוח ס ע ר ה‬ ‫כ‬ ‫• רומזים כל עניני המרכבה עליונה כי שמואס מ י עליון ׳ ׳‬
‫ע‬ ‫פ‬
‫‪>0‬יהי י״ל כ״י לק״ח אוא״ו!יהי״ם ביי' ברו״ח סער״ה העלה״ו‬ ‫<אמר האבות ה ם הם המרכבה והוצרך לכאו •עקוד לולא ף‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫•י‬ ‫— ?‪-S‬‬ ‫•־ ‪-‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪I J‬‬
‫'׳׳‪ i‬׳‬
‫לבדה נשעה מתפלל כי שמי מ ם המדה שמקבל משם שגס היא‬
‫הפנימית ובת החיצונית ל׳יל‪ 6‬שהפניחית היא טובח ונג״כ מ^ן‬
‫טובת חסר ו׳ ועתה שהשליכס למטה בארץמבקשיס מקום לכנוס‬ ‫נ ק ׳ מ ט ״ ט וע׳כתהיהעס הכלל ואבי ז״ל היה אימר בתפלתו•‬
‫זר׳ ׳הושיע חמר שהמלאכים חש לוהט הם שנאמר משרהיואש‬ ‫אנשאך בספירהאחרינה היא מל׳ ינק׳ מטייט זהו המהמר ששמו‬
‫לוהט מל•*‪ ,‬בשעה שנפלו ממקום קדושת! מ! השמים נעשי‬ ‫כשם רבו ומי שש לו עינים יבין וידע מי הוא מט״ט ומי הוא‬
‫כחן' וקומת! ככח אדם שלבושו כגוש עפר שנ־•׳ לבש בשרי ו מ ־‬ ‫רבושלמט״ט ששמו כשם רבו ועוד ארז״ל אמר ק ל ה למשה‬
‫וגוש עפר •י וכוו־‪.‬תו כי מאחר שהויידסהקלה למטה מ ן ה ע ט ל‬ ‫הנכבד‬ ‫השמר מפניו ופיוע בקולו אל תמר בו ל ל השמד מפני זה‬
‫אינה כבראשונה כי עתה הוגשמו מעט שכל היורד למטה מן‬ ‫מט׳׳ט שהוא נכ‪:‬ד ומשרת ושמתיו לפתוח היכלי מבחוץ לעשות‬
‫העטרה נגשס עוד אמר ר׳ יצחק עזא ועזאל מננפלו ממקום‬ ‫דין ומשפט בפנליא שלמעלה ובפמליא שלמטה כי יש לו פנים‬
‫קדושתן שלמעלה ראו בנות האדסוחטאו והולידו בנים ואלה ה ם‬ ‫כלפי ת״ת ישלל כאשה לבעלה ויש לה פנים כנגד העולם‬
‫הנפילים דכ׳הנפילים היו בארץוכיונתי עזא ועז^ אותיות עזאזל‬ ‫להנהיגם הוא שנח׳ וכל מעשהו באמונה •שהוא המשליסנל כבנין‬
‫וכשנפלו לעולם יורדים ומקטרגים ועולים ונכנסין וכותבי(‬ ‫ומט״ט מלשון נמירה זהו שקורין אותה חז״ל מטרוניתא שהיא‬
‫יניקה לבנות האדם מכוחות הטומאה ור׳ חייא אמר בני אלהיס‬ ‫הנקראת שומרשראל* זהו שאמר לייחנןהעבודה שקבלנו משומר‬
‫ה ס בני קץממש כי כשבא הנחש אל חוה והטיל זוהמא ואח״כ בא‬ ‫ישראל ועל שהא סוגה ‪3‬שושניסוכלולה בו״ק אמר בשיר המעלו׳‬
‫עליה אדם נתעברה וילדה קין ומצד זוהמת הנחש אשר יניקתו‬ ‫דרכו‬ ‫ו״פ לשון שמיר; ועל המדה הזו אמרו חנו־ לנער ע״פ‪.‬‬
‫מפחד יצחק לא היה דימה כשאר בני אדם וכל בני קין נקראים‬ ‫וחולש‬ ‫בלומר חנוך הןדה הזאת ע״פ דרכו להחחדש בכל חודש‬
‫בניאלהים׳ וא״ת איך קורא אותם נפילים בעבור שהנחש הוא‬ ‫יתצד החידוש קרא־ נער יי ו ד ע כי אדם היה לו ספר וחנוך היה‬
‫שליח של ס ם היה והזוהמא מצי ס״ס ירד וע״ש הזיהמא שירד‬ ‫לו ספר ז״ש ר׳ א‪3‬א ספר וודאי הורידוה לו לאדם ו‪3‬ו ידע חכמה‬
‫מהם נקראים נפילים והנה הדבר למעל‪ :‬ילמטה ומ״מ אבי ז״ל‬ ‫עלאה וספר זהנתנו לו כהר עליון ובשעה שיצא אדםמגי׳ע כאבל‬
‫אמר לי כי בני אלהים אלו עזא ועזאל והס שני מלאכים דהוו‬ ‫ממנו אותו הכפר עמד והתפלל ובכה לפני ה ק ל ה ונתגלה לו‬
‫מקטרגי למאריהון והשליכם הקנייה מאתרקדושתייהו וכשירדו‬ ‫כבראשונ׳כדי;לא •חסר החכמה מפי אדם והכוונה ת״ת ישראל‬
‫למטה הופשטו מאררןילבשו גשמיות ודע שכל המלאכים נקראי׳‬ ‫ק ו ד ם שהטיל נזש הזוהתא היה יורד אליו השפעת חכמה עלאה‬
‫אישים וכיון שהשליכס ה ק ל ה הופשטו מאותן היסודות ונהלבשו‬ ‫להוריד השפע שהוא בעטרה הנק׳ ג ם היא ספר וכשהטיל זוהמ׳‬
‫יסוד אדס וכל המלאכים שהולכים בשליחות המקום ביה לובשי׳‬ ‫נפרד ממנו הסיר וכאשר שב האדם הגשמי בתשובה שב הספר‬
‫גשמיות וכשרוצים לשזור חוזריסילוכשיסמלאכית יחוזריסלמקומ׳‬ ‫ונד‪3‬ק בת״ת וכרויס האלו ירד מלאך ולמדם לאדס הראשון זהו‬
‫שנתעכבו ז׳ יומין ולא‬ ‫עוד ר' קיסמא בר׳ ינאי אומר בעבור‬ ‫שאמרו ספר הה לו לאדה״ר וכן ארז״לספר היה לו לחניך וזה‬
‫יכלו לחזור שס וכוונתו כ׳ אחר שהושלכו למטה מן העטרה שהי׳‬ ‫הספר הוא הספר שהיה לד לאדה״ר לשבח למארי׳ דעלמא זה‬
‫שביעית נימים העליוי‪.‬יס אין להם רשות לעלות ודע כי בני קין‬ ‫ה ס פ ר היה לו לאדה״ר והיה בא בחוהוכל הסודי׳ נעלמות נמסרו‬
‫לא היו דומים לבני ארס ובניהם הס הנקראים־בני אלהיס יי‪-‬בל‬ ‫בידו שלחניך ‪ *"1‬ת״ת ואלף מפתחות נמסרו בידו וקיסר כתריס‬
‫עזח ועזאל מצד שמבקשין לקטרג בעולם ילתת יניקה רעה בבת‬ ‫למארי׳ ע ל מ א ק ל ה לקת אותו זהיויתהלךיחניך את האלהיס‬
‫אשר היא טובת תראה לקהס הקב״ה ־ ושם אותם בהר שכולה‬ ‫ואינט־ס לקח אותו אלהים ומפני שמוסר לו ח י עליונים נקרא‬
‫חשך וכפת אותם בשלשלאות של ברזל וכל הרעה‪.‬וכישוף ועין‬ ‫ובשעה שמתייחד ה ק ל ה ע ם חניך מראה לו גנזי‬ ‫©פר חניך‬
‫הרע יורדים משם וכל כישוף מנריס ובלעם מ ־ ם וראה והבן‬ ‫פלאה מראה ל אילנא דח״ בתיכר וטרפי דאילנאוענפיו וכולם‬
‫שקורס ירידתן היו מקטריגין למידה‪.‬״• ליותם כשי!י׳ שמכחי׳שין‬ ‫רואה ראה והבכמה סודות• נעלמות ועמוקות מראה הקדוש ליה‬
‫פמליא שלמעלה ואלמלא שלשלאית כל ברזל שכפת הקב״ה אותם‬ ‫הלך־‬ ‫ליראיו הוא שממר סוד ה׳ ליריאיו א״לד׳ אס שמעת למה‬
‫בהם היו מטשטשיןהעול׳ולא היה יכול לסבול איתס ועתה שהם‬ ‫א״ל׳ ליטול רשות ולבאר כל‬ ‫חנוך אל האגהים‬
‫כפותיםיונקים מצד צפיןשמלתו הצד באים כל הרעי׳ומתגררץ‬ ‫מה שברא כעולם א״ל ל ואביז״ל אמרליכיעלהליגיולרשות‬
‫העול ודע שלעיל'מבקשיילקטר׳ע״כ כל בעלי כישוףמזכיריןעזא‬ ‫להשליך ארס ועולם השפל חייל מנא לך א״ל ר' ויתהלך כתי׳‬
‫ועז^ בכישיפ׳וראה והבן כי ר״ע תיקן הבדלה ועשה קריאה הזן‬ ‫זיזלופו פמ״א נכ״ל עולים אר׳׳ס א״ל כני ומי הוא הגוזר א״ל ר׳‬
‫בהבדל׳ עזא ועז^יירזי דתארהין גליין וניקב יתהון מן נהיריהון‬ ‫אהי״ה שכןויתשלךכמ׳׳ק אהי״ה הרי לך עד שהוא כן חנוך הפכהי‬
‫והלא יתהוןבטולקכל דשמללא הזיאןורוהא נשיה על אפיהון כל‬ ‫והוא ליו ל ה עלימד שהלכו הרחמים מן כ״י וראה והכן מה עשו‬
‫זמןוכל שעה עיר הריייזו רז״ל אמר׳נשמתו של משה לפני ה ק ל ה‬ ‫הושעי׳נתחב׳לו עםהלופישהוא לף ביחד ונעש׳קי״ל יזהו קול‬
‫רבינו של עולסמאצי* שכייחךירדו שני מלאכי׳עזא ועזאל והמרו‬ ‫ה׳ שוכר ארזים ארורי׳הרשע׳׳ פמהפכין מדה״ר למילר ויתהלך‬
‫בנות הארץוהשהיהו דרגם על הארץ עד שתלית אותם בין הארץ‬ ‫חנוך במ״ק אשי״האהי״ה שאהי״ה ראשון נתן רשות לאהי״ה שני‬
‫לרקיע ודע שהנחש העיור אשר הוא שושבין בינו ובין ם״ם‬ ‫לכלית י את האלהיס אותיות אח״ה אלהים ל׳ל הלך חנוך שהוא‬
‫ולילית ואלולי שהוא עוור והוא למטה מן הע״ט העולס לא י־יה‬ ‫הרחמים אתה אלהים שהוא הדין ומנת אתה א ת ה ואיננו ראה‬
‫יכול לסבול וברוך היודע איך ברא עולמו ומי יוכל להשיל‪ .‬אלי•‪yy.‬‬ ‫הו׳ שהוא‬ ‫ז‬ ‫‪T‬‬
‫והכן מה נעשה כי בראות הו׳ שהוא יסוד את‬
‫הת״ת נתגלגל ועלה כ ר נ ה כדי שיתוועד ע ס הו׳ הנגלה והרי •כי הוא אינו מושג‪ :‬ויאמר יי׳ לא ירוןרוח׳ באדם ל ל ר‪•.‬׳•‪ :‬ישי־ א‬
‫הנגמה לא יהיר גוף ל י ד ם מלבישה ולא •היה גיף האדם נרחק‬ ‫שהניחה הבת לכדה • אז ויראו בני האלהים את כנות האלם‬
‫שלה ויהיה מלת ידון מלשון‪.‬וישב חרבו אל נדנה אמר לעולם‬ ‫ובאו ועמדו וין השמים והארץ והורידו מיס חמים מן הגיהנס‬
‫להרמיז בסוד העולם והכוונה הוא ביובל לא יהיה רוחי ל ד ם‬ ‫וטבעו את הגולם ויראו בני אלהיס הבנים האלו נאצלו מפח״ד‬
‫בשגס הוא בשר ל ל הרוח שנאצלה ממיח העליון י‪.‬וא ושר ל ל‬ ‫יצחק וכשהטל הנחש הזוהמא אז השתדלו ג ס הס והורידם‬
‫נמשך אותו רוח אחר הבשר עד מחה וך׳ שנה ל׳ל עד שיעוור‬ ‫ה ק ל ה מ מ ק ס קדושתן והניחם למטה תן העטרה וזהו שאתר‬
‫ממשלת כל העשר ספירות שכל א׳ כלול מעשר הרי ק׳ ונגררים‬ ‫ל המלאכים שנפלו ממקום קדושתן מן השמים ראו כנות דורותיו‬
‫ל ל שיחזיר ממשלת הכתר וחכמה ובין השמשות של בינה שעברו‬ ‫יחכחלות עיניהם‬ ‫של קין שהיו מהלכות גלויות בשר עריה‬
‫המאה ועשרים שנה אז לא ידי! רוחי באדס ל ל לא יי״וך הריח‬ ‫כזונות תעו יחריהס ולקחיימהס לנשים וכוונתי עתה שהשליכ׳‬
‫‪>:‬חר רצון הבשר רק הבשר ימשוך ־•חר מ י ן הריה וזה צריך‬ ‫ה ק ל ה למטה מן העטרה לעולם אינם יונקים רק מהשפעות‬
‫להיי* בסוף שתא אלפי שני יבין השמשות של התחלה השביעית‬ ‫הפח״ד ואמר בנות להרמיז אל־היצר היורד משם לפתות את האד׳‬
‫יתבטלו הכל ויעמדו בשמטה ובמניח׳ והו׳אלפי מתחלקים מ ל ק‬ ‫ולעולם אין‬ ‫וזהו שאתר בשר עדיה גלויות שרומז ביצר הרע‬
‫תייק שנה זחוזרין חלילה עד סוף ממשלת חכמה והתחלת דינה‬ ‫השתדלותם יק להכיא דין כעולם וקורס שהשליכס למטה כיוונו‬
‫בין‬ ‫א‬ ‫נד‬ ‫להוריד דין כעטרה וזהו בנות טוכית מיעןט רכים שטס ־ ‪3‬ת‬
‫‪1 0|J11‬‬ ‫‪SD1‬‬ ‫‪--‬־_=—י‬ ‫^‬
‫הנפילים היו כארץ ה ס שמחזאי ועזאל שכשלו‪.‬ץמקוס קדושחיד‬ ‫בין השמשית זה מאה יעשריס שנה וזהי שהיו ימיו של משה ק״ך‬
‫ובאו׳ תחת האיד ומבקשים לעילם לןא כארז כי כן‬ ‫שנה לא פתות ולא יותר בעבור שבא משמטה שעברה להודיע‬
‫לעולם היו מקטריגין בארז אבל מלאכים‬ ‫הץ קורס שנפלד •‬ ‫לישרחל הענין שכך היה ג ס אז שתא אלפי וחד הריב ואז התתל׳‬
‫אחרים חיץ מאלו לא היו בארך מ״מ׳ כולם קראים גבור־ס‪:‬‬ ‫שמטות הפשל ומצל המרה שהיא קשה לוחמים היצרים ואם בני‬
‫שיניקתס מן הגבורה ומסבבים אה המטה היא הארךזהו־שנא״‬ ‫אלם עושין לצון של קב״ה וכובשין יצל טיב על יצל הלע אז‬
‫קצותי‬ ‫ששים גיביריס סביב לה שעשרה בכלי' קצה׳ וקצה מי׳‬ ‫מביאי! בלכה מהמלה הנק׳ אי״ן בכל הויות ועתה אוליעך לכר‬
‫וםיבכים מטתו שלי מלך היא ה א י ן מטתו שלינה ועוד ארז״ל!‬ ‫אחל משי אבי ז״ל וממנה לא תזוז כ׳ אין שם שוס ספק וגימגום‬
‫מ נ ה הגבירים בכי קין‪.‬מסגגרא דקין ס ׳ היו כמו שלמעלה שהיד‬ ‫כשהבלכה מתפשטת אז הנשמות נתגלית בעולם וכפי האצילות‬
‫ס ׳ כתיכ הכא המה׳ הגיבורים וכתבהתס ששים גיבורים׳ סביבי‬ ‫הנאצל כך הנשמות הנאצלות פעמים מלוחו ופעמים מרות־‬
‫לה אשי׳רמעול״םאש״ר־ האציל ע ו ל ם ה ס ו׳ימיי־ראשית ע מ ה ם‬ ‫הטומאה והנה עתה שיש השפעה טובה נאצלות נפשות טובות‬
‫נאצלו ובאי לאהךויזנק־ם משם זע״צ‪.‬נקראו גכוזיסעל‪-‬שיונקי"‬ ‫ובזמן שיצר הרע כובש את הטוב ואין עושין רצונו של מקום אין‬
‫מהמרה הנקרא עולם הגבורה יא׳ייר׳ אחא־ מלס נקראים‪ .‬כני‬ ‫ההשפעה יוללת בשכינה רק בכוחות הטומאה והנשמות היורה׳‬
‫אלהיס והשכינה היא מטתו שלשלמה כיי היא מטי‪ .‬מונעת לת״ס׳‬ ‫ע ם ההשפעה יוצאות בחוץ ונטמאוש ומשם באות הוא שהרמיזו‬
‫ישראלישהשלוכשנו ובי׳ ווי״ן‪.‬נ‪2‬לה וכסנדיאחד ‪:‬‬ ‫רז״ל בפרק קמא לתענית אין הגשמים נעצלים אלא בשביל‬
‫אנשי השם; אלי הנפיליםטלם מקבלים נימדה״ד הנקרא׳‬ ‫שנחחייבו שונאיה׳של ישלאל כליה שנא׳ ציה גם חוס יגזלו מימי‬
‫שם שנא׳׳ ונעשה י לצו ׳שם ומה‪ :‬יוצאין רוחות‬ ‫שלג שאול חטאו שהכוונה הוא כשיצ״ט כבוש אז מל״ה הנרמזת‬
‫‪7‬‬
‫ודינין כעולם ונדכקיםכרשעיסיוע יכ נקראו אנשי השם‪ :‬ועלי‬ ‫באש ובחום תתגבלת ע ל מ ל ת ה ח ס ל הנרמזת במימי שלג‬
‫שהם למטה מןהעטרה מושכיןעליהס לין •מצל החיצון‪,‬ויודעי"‬ ‫שנא׳ אם יהיו הטאיכם כשנים כשלג ילבינו והוא מסב׳ החוטאי׳‬
‫בנייקין מהםשםהטומאהיבכלימלה ומלה בכדי לתקן‪ ,‬כשפונם־‬ ‫אז ההשפעה הולכת ביצש״ר בכוחות החיצונים והנשמנת־עם‬
‫וזהדשארז״ל באברהםשמסרילבני הפלגשיםשט הטומאה כי•‬ ‫ההשפעה יוצאות ינטמרות ואחרי כך ביות עול הרמיזו שם אין‪,‬‬
‫כשפים ומעשהנשדיןגשפעי׳ מהמדהוההוא הנקזאדוח מסאבא‪::‬‬ ‫הגשמים נעצרים אלא בשביל עזי פנים שנא׳ וימנעו׳ רביבים‬
‫ודע והבן כי הלחשים שהזכירו רז״ל־ומזטרין‪.‬מ!ת־זרות‪ :‬איןן‬ ‫ומלקוש־לא היה ומצח אשה זונה היה לךוראהוהבןשעל זה אמר‬
‫למלות׳ ההם שום פירש ט ה ם עצמם שמותי כגון עיזא דבי•‬ ‫לא ידון רוחי באד׳לעול׳כלומר שיש מלתמת היצה׳ר ע ם יצה״ט‪.‬‬
‫טבתא־שמינה מינאי שהוא׳ שם שמכחיש השדיאינו מ ז ק וכיוצא•‬ ‫וימשוך הרוח אחר הבשר רק בזו השמטה אפי׳ רות• נשמה‬
‫באלו׳ לבים יאמר־ אנשי השם אותיות המתהפמת־ מ ז ה שכחי־‪.‬‬ ‫וידון תיק הוא גוף הנשמה והכוונה שבזו השמטה הנשמות‬
‫משה־מבטלם־ והוא נצח מטה משה ‪:‬‬ ‫החדשות ימנעו׳ לבא לעולם בשגס הוא־בשרר״ל בעיבור שהרות‬
‫וירא־*״»• ט לבה רעת האדםר״לנתרבה השפע־של מלה״‬ ‫ג ס הוא נמשך אחר הבשר להיות נפש גופני׳ רודף אחר תאוויד‬
‫רעהבאדס־הוא׳ת״א וכל יצר מזשבותלבול״ל‬ ‫הגשמיות ולא אחדי־ הרוחניות׳ יע׳׳כ יתגלגל במוגשמיס׳ בטובים‬
‫כל־שפע׳שיורד אל העטרה־ שהיא לביהת״ת־רקיר! כל‪ ':‬היום רק!‬ ‫וברעיס ובנמשכיס באשפה ואתה הוא גורס ורוח החדשה חלפה‬
‫מלשון ירקרקות רע כמוהרכל היוסהו׳ ומשךה׳ המתהפכים?‬ ‫והלכה לה ואבי ז*ל אל" כל כוחות של הקב״ה זה על ג ב זה ו ה ם‬
‫לדין ומשפיעים עליהם דין; כי רבה ר ע ת האדם הגשמיהגיע‪.‬‬ ‫‪.‬חמין לאילן מה אילן זה־ע״י המיס מוצא פיריח אף הקלייה ע״י׳‬
‫פגמרבא‪p‬העליוכהוירא יי׳ היא־ הבינה‪:‬׳• ויכזםיי׳ייטעשה‬ ‫המיס מוציא טתות האילן‪ .‬ומה ניהויהמיס של הקב׳י׳ה היא תכמה־‬
‫אח האדם־ בשרץ־ י׳׳לנחמה־גדולה הוא שעשה‪:‬״׳ שהאציל הד״ו־י׳‬ ‫היא נשמות הצדקים ‪ •:‬שפורהין‪ ,‬מן‪ .‬המעיין אלי הציטדהגדול‪.‬‬
‫פרצופים שהם האדם והארץ־ ו*ע״פ שיורדי עצבי בלבו׳ היא‬ ‫ועולים ורווקים באילן‪ ,‬וע״י־מה־פמדע״ייישראל כשהם צדיקים‬
‫העטרה אינה מניחה לכלות העול׳ ולברוא עולםחדש כי נעול׳‬ ‫וטובים שכינה עמהםשיויה־סמעסיהם והס בחיקו של הקל׳ה־‬
‫משאיר שארית בארךובאד׳ הגשמי היאאומריחנה עשההקב״ה‬ ‫ומפרה ומרבה אותם י ודאה־והבן; שהכל׳תלוי באדםהגשמי־‬
‫שעשה האדם גשמי בארץ להיות־ דוגמתו למענה כדיי שישאר‬ ‫ליישר נפשו או לאבדה ח• ויוזה־הדרך יהיה לעולם מ״מ לענין‬
‫שחרית בארן ואע׳׳פ שאדם הגשמי מוליד במעשיו הרעים עצב‬ ‫המיעוט והרוב בשמיטות‪ :‬שכל‪ .‬שמ!טה‪.‬־תעשה כעניינה ואס‬
‫בארץ •י עידאשראעשה ארס בארץ׳ נראים פנים החד׳ האדם‬ ‫חרצה לדעת שזה הסוד גילה אותוימשהשכן בשג״ס׳ בגי״ימשה‬
‫בארץ היציא אדם שלמעלה שלא להיות בארז ‪:‬‬ ‫דייל שבא בזמן שהנפש נמשך אחרי הבשרוהיו־ימיי של משה ק״ך‬
‫ויתעצב׳ אל לבו כביכול לבו־ ל ק ה ־ ע מ ה ס כ גרמו ומנעו‬ ‫שנ״ה להודיעך שכךהיה אף בשמטה שעברה שתא‪-:‬יפי שנין היי‬
‫מלבא שפע אליו הואישנא׳ המה־ מרו ועצבו את‬ ‫עלמא והיי מתהלקין לספירות תייק שכה לכל אחד כאשר אמרתי‬
‫רוח קדשי ואמדילי אבי ז׳יילשהשכינה נקראת כבודילבזנק׳ כבור‬ ‫ועוד אמר לי אבי ז״ל זרע חכמה ע־לאה מרד ד ע השדרה אל^‬
‫כי חולקין כבוד למדה״ר ונק׳ לב על הפעולה שלמטה וזהו‬ ‫העט׳ומשס בעולם השפל הוא שנא׳ממזרחאביא זרעךכשישראל'‬
‫כ מ ד השם וזהו לב השמים והנה כבוד ולב שניהם מורים בתורה‬ ‫טובים ואם לאו מבחוץ עוד ארז׳יל לא ידון רוחי אמר ריש לקיש‬
‫שבכת׳ והיא המבארת תורה שבכתב וזהו כבוד ך׳ב אחיות של‬ ‫אמר הקב״ה איני בורא עוד נפש מישראל * ר׳ יוחנן אמד•‬
‫התורה המתחלת ‪33‬׳ ומשלמת ‪3‬ל‪1‬ימ״מ מלת לב שהיא כלולה‬ ‫כשיעלה נפשותיהןאצלי איני מחזיר להם כעניןשכתוב וישב חרבו•‬
‫מל״ב נתיבות החכמה וכהה‪3‬יאור שמרארת הורה שבכתב מכה‬ ‫אל נדנה ונראה שריש לקיש הרמיז שהנשמות מתגלגלות ודעת‬
‫הפחד תורה שבע״פ דיין חזק לא ישא פנים ל ק ן ינער לא יחון‬ ‫ונפשיתיהן באות אלי‬ ‫ר׳ יוחנן אס מעשיהם טובים‬
‫וע״כ הלב נוטה לצד צפון ׳ וזהו שהככו״ד והל׳יב עולים דין‬ ‫ייני מהזיר להם ואס לאו ירדו מסטרא דמסאב׳ ואחר יבואו להם‬
‫וכשיעשה הדין הוא ש״ך כענין חמת המלךשככה שכן ל״ב בא״ת‬ ‫ודע והבן שקודם שחטא אדה״ר ומלכותו בכל משלה ואחר‬
‫ב״ש ש״ך יחלת לב א י״י נ״י ר״ל וי לעלמא כשהלב דן אוחו‬
‫ה ו‬
‫שחטא נאסר לו הבשר ומשבא נח הותר לו הבשר ו ל ס ר לו אבר‬
‫ואס תמלא ו״י ו*י הוא כ״ו כ״ו שהווי״ן שבו לדין איורי׳ הרשעים‬ ‫מן החי שלא לצער הנפש ״ והכוונה לא ירון רוחי מאמר הבינה‬
‫שמהפכין מדהיי׳ר למדה״ד וכן אמר לי אבי ז״ל יהי לב עד לב‬ ‫ואמרה התרה הנק׳ לא ידון רוחי באדם כשהנפש נמשכת אחר‬
‫השמיים ובו כלולים ל״ב נתיבות החכמה השמים הוא ח״ת ולב‬
‫לעכור‬ ‫הבשר והדין הזה ימשך עד מאה ועשרים שנה‬
‫היא העטרה וראה מהמעלה גדולה יש למלת ל״ב שאותיות יה״ו‬
‫הששה חלפי שנה מכל השמיטות ת״ק שנה בשמטה והזר חלילה‬
‫הוא שם הגדול בקש רת כל האותיות להשתמש כ־ן ילא מצא‬
‫ואמר מאה ועשרים שנה שכ״א כלול מעשר וכשיעבדו העשר‬
‫כי אם אותיות ל״ב של״ב מראה אותיות יה"! כעני‪ ,‬לי לה לו בי‬
‫•חזור חלילה שהס הך׳שנה הרומזים לב׳מדית שכ״א כלול מ•׳‪:‬‬
‫בה‬
‫בסי״ה והראשון לרנה והשניה לעטרה ור‪6‬ה והבן שה׳אחרון‬ ‫*היבויראהיוהבן שהשם שהוא י א נקרא'בשם נכבד שהוא ל״ב‪:‬‬
‫ובשני אותיות־ האלו' אותיות־ יה״י נסתרים כי־ כאשר תאמר לי לו פ ע ם נקראת כלה ‪ :‬ופעם נקראת אשה בזמןשהת״ת עחה נקרי‬
‫לה אינםנהגיס טהנסתרילעולם נ ס ת ר וזה לא תמצא בכלי כלה וכשיסתלק ממנה נקראת אשה דוה נדה ואל אשה מ ל ת‬
‫אותייתישבתזרה •יראה והבן כשיה״י מצטרף ע ם ל״ב עולה ג״ן^ ח ת ה י לא תקרבימשוס הכי צריכה ברכה בפ״ע אבל ה׳ ראשו;‬
‫ואי טיא'גן! נעולאתותי כלה אימתי בזמן שיה״ו ע ם ל״ב זהו כי־ שהיא הבינה אין לה זה הדין כי לעילם היא ע ס חכמה עצאה‬
‫שמי שהוא יה״ו קרבו שהוא ל״ב ועיר אתר לי אבי ז״למאייניהו׳ בלי־ פירוד כלל •יהלא תראה בעבור שהדבר הוא כן אמר אברהם‬
‫מלא כל הארך מידי אלא כל אותו ארןשנבדאת־ ביום ראשון של‪ .‬אבינו י ע״ה בספר יצירה שלו עשר ולא תשע שלא תאמר א ח ר‬
‫‪:‬‬
‫שהיאאינה שותה מן הגךאבל היא צריכה ברכה בפ״ע א כ על‬ ‫מעלה כנגד ארן ישראל חלאה מכבוד השם ומאי ניכוי חכמה‬
‫ינא‬ ‫ואומר ברוך ככודיהו״ה‪ :‬הגץהוא האילן אבל היא אינה בכלל הגן ע״כ אמר עשר‬ ‫שנאמר כבוד חכמים ינהלו ״‬
‫תשע כלומר שלא תקצין בנוף מן האילן שהיא התכלית האילן‬ ‫ממקומו־ ומאי רואי כבוד שם ־ משל למה הדבר־ דומה‬
‫למלך שהיה לו־ ־וטרוניתא־ בחדרו שכליהייליויבהמשתעשעין‪ .‬ומהישאין מייחדים אותה בברכה היא מצד המקבלים וכשס שגזל‬
‫סוף‬ ‫עשרולא תשע־ כן גזר שלא תאמר אחר שאצילתן מאין‬ ‫יהיו לה בניס־ ומים׳ כל היום לראות־ פני המלך׳ ומברכין אותו‬
‫יתברך א״כ הרי הוא בכלל ספירה אחת וא״כ אהד עשר ה ס ולכן‬ ‫רנה אמנו אומר להם לא־תוכלר לדחותה עתה‬ ‫ואומרים לגי‬
‫שהוא אינו במכין הספירות כי‬ ‫אמר עשר ולא אהד עשר‪:‬‬ ‫אמרו לו בחכה׳ תהא בכל מקים שהיא ומאי דכתיב ממקומו‬
‫הכליתלוישסיוהספירותהס עשר והס גזירותיו וכולם נקראים‬ ‫מכלל ראיכאידידכ־ מקומר משלילתטחניתא שבאה ממקום רחוק‬
‫אותה שהיא אשת חיל נאה‪ :‬אילןאחד־וא״ככבוד־הייהיאיהעטרה המתכבדמיי׳ הוא שנא׳‬ ‫ולא ידעו מאין‪ :‬ב>ה ע ד שרואים‬
‫והמנה בכל מ ע ש ה אמרו זאת וודאי ממקום־ האור נלקחה כי י יי׳ צבאותהוא מלך הכבול שהת״ת הוא מלך על הכבול שהיא‬
‫במעשיה האיר השולם שאלו אותה מאין אתיאמרה ממקימי יאמרו• העטרה והוא' שאלהע״ה אל הכבול הלעיס יי׳ לין מהגבולה‬
‫א״כ גדולים אנשי מקומך״ ברוכה תהיה ומבורך מקומך וכי׳ אין; אל הת״ת וממנו אל הכבוד׳ ודע באמת כבוד עולה ל״ב ורצה‬
‫כבוד ה׳ אתת מציאות וודאי לא גרע ממנה ואמאי מברכין לה‪ :‬הכבוד הזה להתחלק לכל האותיות׳ ולא באו אליו ליטול הלק כי‬
‫מלה״דלא׳ש‪-‬שהיהלו גן נאה וחוץלג־ן בקרובמממךחתיכת שדה־ אם־אות־ות־באמד שכבול נחלק לב׳ לא׳ לח׳ לל׳ הכוונה י״ו‬
‫ואם השקה את־ה^‪/‬בהחליז השקיותיו והלכולהםהמיס על יכל׳ ביתין העולים כבוד ל״ב אלפין עולים כבול ל׳ חיתין עולים‬
‫כבול ח׳ ללתין עולי׳ כבול ועל כל האותיות אינו נחלק הכבוד‬ ‫הגן ואין‪,‬חותה ח?יכת־ שדה שותה שהיא אינה דבוקה־אע״ס‬
‫לק באותיות באחל וכתיב והוא באחד תמלא מלת וה״ו ואו הא‬ ‫שהכל‪:‬אהד• לפיכךפתת׳ לנימקוסיוהשקה אותה׳ וכוונת־ העכין!‬
‫כבודו היא העטרה כבוד הת'ת שממני מתכי־דיסימלא כל‪-‬הארץ־ ואו״עולה כבול והכוונה הכבול נחלק באותיות באחל וה״ו עולה‬
‫כבודיא״כ וה״ו על הכבול זהו יהו׳ באהל • ולאה והבןשהאותיו'‬ ‫‪7‬‬ ‫;‬
‫כבודו ר״ל שכבודרשהיאיהעטרה־מלאה־מןהא^העליונה ח כ מ‬
‫אלהים ע״י המדההנקרא כל־זהוישנאמדיכבוד הכמיסינחלו ל״ל' וה״ועוליטככלל׳ז״ןלומר לך שהוא זן הכבוד וראה והבןשמלת‬
‫המלהי הנקרא כבירי היאהעטרה חכמים־יכחלו•׳ כלומרהשפעת־ וה׳ייריצא׳להתחלק לכל האותיות־ ולא מצא שום חילוק רק בא׳‬
‫הכמה ינתלויולאאוורינתלשהנחלה‪ :‬שהיא׳ נוחלתע״י־הת'•'ת הוא כייי׳יז אלפין‪ .‬הס וה״ו לימד לך־שמחגלגלים אותיות וה״ו ועולי׳‬
‫רו' ומה שאמרבלוךכבודה׳ ממקומרהטינה שהכבודמתברך־ אליהאי׳וראיתי ‪7‬בר אחל שאותיו׳וה״ו מתחלפיןבא״ת ב״ש פצ״ף‬
‫ועולים נייר כי הס נר אלהיסישהוא הכבול והכביר עולה ל״ב‬ ‫מברוך שהואדהכתר והוא מקום הכבוד ששםהיה הכבוד בכח‬
‫יאמרו זיל בדבריהם ב׳ הוא ב׳ בראשית יל׳ הוא לעיני כל‬ ‫והמשל'למלך־ הוא ת״ת־מטרוניתא־ היא העטרה־ שכלימילירבה‬
‫משתעשעיןשכל הספי׳יהשפעת׳‪3‬ה והיו לה בכים אלוי המלאכים׳ ישראליראה־ עתה והבן כי יש בישראל למד שאין בבראשית ויש‬
‫לזה ישל‬ ‫שהם למטה מןהעע׳וכאיס בכלייום לראן׳׳יאת׳פני‪-‬־המלךהיא כ״י׳ בכראשיתיב׳ שאינו בישראל מנין ליתן האמור בזה‬
‫האמוריבזה לזה ת״ל ראש״י ראשיי׳ייא״כ ראשי כל ישראל תן לו‬ ‫י‪/‬‬
‫הנק׳פניהמלך ומורט׳' אותה ר׳׳ל שיפייס־ ומבקש מהמלךלברך־‬
‫ב״ת־של בראשיתי וראשי של בראשית תן לו ל׳ של ישראל ואי׳יכ‬
‫*פניו ושוגים ג״ר אנה אמנו להתכרך מ מ ך ואומר להם־לא־תזכלו‬
‫בראשית יש לוי לב והוא חכמת אלהיםשכו ל״ב נתיבות חכמה‬ ‫‪:‬‬
‫לראותה כלומר להשיגה ואמררלויברוכה־תהיה בכל מ ק ו ם שהיא‬
‫וישר^ יש לו ל״ב שבו ל׳ייב נתיבות חכת׳ויש לישר^ בת שלא היה‬
‫כלומר תהא־מבורנת מכתר עליון שהיא מקימיךעל‪-‬ידך׳ ואמרו׳‬
‫לויבפועלויש לבראשית ל׳ שלא היה לו בפועל יש לבראשית‬
‫ממקומה על‪-‬שם שהמקום שלה היא נעלם שאינו מושב לעליונ׳׳׳‬
‫בפרדם‬ ‫ראש״י ייש לישראל ראש׳ייי שזה ראש בהיקף יזה ראש‬
‫אבל מצד הזוהר־ החאיס בכבודיהבא אליו י מןהת״וןע״יהמלך־‬
‫וא״ת׳ ראשי מיעוט רבים שנים ישראל עמו היסוד • הכמה שהוא‬
‫מכירים שכלהספרותשלמעלה מתנה גדולים והגונים וברוכי׳‬
‫ישבו‬ ‫בראשיתעמרהבינה ומאחר שלקח בראשית הל״ א״כ‬
‫וז״ש ברוכה תהיה ומבורך־מקומךומה־שהמשילה לחתיכת־שדה‪:‬‬
‫ישראל שהוא הסוף וכיון שלקח ישראל הב״ת א״כ יש לו בראשית‬
‫והוא חוץ לגן; הזה־ הוא יסוד עולם־ והכבידהוא חתיכת־שדיך‬
‫שהוא הראש הרי הראש ע ם הסוף והסיף ע ם הראש נעוץ סופו‬
‫ואמר־שהכבוד אין קבלתו כמו שאר ספי׳ שהיאיאצילויןאחרוך ״‬
‫‪5‬החלתו והחלתו בסוסו והכל אחד ועתה תראה ותבין מה אמר‬
‫ופעמיםיבואו מיס בגן שהוא היסוד ואין הכבוד שותה מאותר‬
‫לי אבי ז״ל בראשית ל׳ ישראל ב״ת העלם במ״ק ונעשה שניהם‬
‫המיס׳ יא״כ נראין הדברים אחר שהדבר הוא כך שאינה באחדות׳‬
‫ל״ב וראה והבן נתרבע ל״ב ונעשה בראשית כי ל׳ פעמים ל׳‬
‫ומחובר בגן בעיבור‬ ‫ע ס הבנין לענין ברכה אף שהיא דבוקה‬
‫ולכן‬ ‫ו‪3‬׳ פעמים ב׳ עולה בראשית שהי׳ נחשב לנקודה אחת‬
‫שבה הקיצוץ והיא המקבלת העונשים להעלותם לעשוח נקמה‬
‫נ ע ל ם בין שין לתיו ויתעצב אל לבו הוא ת״ת שאמר נעשה אדם‬
‫והס המונעים ה מ ס מלרדת בה ע״כ צריכין לברכה ולקבוע לה‬
‫בלבו היא העטרה ואמר נעשה אדם להוריד אלינו ברכה במעשיו‬
‫ברכה בפ״ע להיותה באחדות כולם בברכה כמו שהיא ביחוד‬
‫הטובים ועתה שהרשיע הארס אמר ויתעצב אל לכו כלומר שלח‬
‫האילן ויה טעסהמחהג שאינו נאגר עסהלולב ועם השאר מיני׳‬
‫אליה עצב בהםחלק משם כרי שיפסיד האדם שהרשיע‬
‫להודיעך שאינה ע ם הבנין בברכה וע״כ שים ברעחך לייחדה‬
‫שאמר לי לאדריכל לבנות‬ ‫ואמר רבי אמי משל למלך‬
‫ג ם בברכה להיות נפשה קשורה בנפשו • הלא תראה ש״ע הוא‬
‫לו פלטין ובנה לי ולא ערבה לו על מי להתעצב לא על‬
‫חשלותין דראשון להיייעך שהיא באילן וארז״ל שהוא רגל בפני‬
‫אדריכל זהו ויתעצב אל לבו שהעטרה האצילה עולם הגשמי‬
‫עצתי לענין ברכה שאינה ביחודס וע״כ צרכי! לברכה וקבעו‬
‫והרשיע ונסתלק המלך ממנה ונתמלאת עצב מיד נאבד העילס‬
‫לה ברכה בפ״ע כדי ליחדה ג ס בברכ׳וכל זה למה מפני שהיחיד‬
‫וינחם יי׳ כי עשה אח הארס בארץ הנחמה הוא שפע הרחמים‬
‫לשם הוא כשלם ושם נקשרו כולם ולכן כקרא׳מקום אח״ר שהיא‬
‫ונשארו הרחמים ע ם יהו״ה כי אלם הגשמי היא ‪3‬ידץ והעליון‬
‫נקשר׳ ומיחלת הכל בלי פירוד ועתה ל ע והכן שנכתבו ‪3‬׳ ההי״ן‬
‫הוציא‬ ‫ב‬ ‫נד‬
‫ה‬ ‫־ סער‬ ‫י־‬
‫בהיותי במערה ע ם אבי ז״ל שלא אנהל משום אדם רום ר‪5‬תך‬ ‫הוציא מן הארץ במעשיו זהו וינחם ״׳ לחה נשארו‬
‫לשמוע ולראות מה אני ומה ידיעתי שאלני ואהיעך כי ‪3‬ן חמש‬ ‫הרחמים למעלה בעבור שעשה את האדם ‪3‬ארן וסילק האדם‬
‫שנים הייתי נש‪3‬א מלאך אל א‪3‬י ז״ל ושאל !מה ‪3 '3‬רא‪:‬ית‬ ‫העליון מן הארץ עליונה ויתעצב אל לבו כביכול התעצב אל‬
‫גדולה ולמה ל'‪3‬השלמת התורה גדולה ולמה)צלמינו כדמותינו‬ ‫לבו מדלא אמר ויעצב ידע מה שלא אמר בלבו אלא אל לבו שנח׳‬
‫השני נינין מעוקמים ולמה ה׳ ‪3‬ה‪3‬ראס קטנה ולמה זה ינחמנו‬ ‫ויתעצב אל לבו הוא החסד שהוא לב והיות שלי היקף ושב לדין‬
‫הז׳ מעוקמת ולמה מן האלמה אשר אדרה מ ו י׳ בתוך הר׳‬ ‫ויאמר ״׳ אמחה אה האדם מעל פני האדמה ל ל אחר שאדם‬
‫ולמה אשר נחרו הח׳ א ח כ ה למעלה ולמטה ומה ילןן רוחי הן׳‬ ‫העליון סילקו מן האדמה א״כ ג ם הוא יסתלק וזהו אמחה את‬
‫נמשכת למטה והר׳ למעלה והשיב מורי אבי ז״ל על כל דיבור‬ ‫האדם ת״ל בני תהו ליי א״ל הפכהו לבו ול״ב מלטיאיןחקר שזה‬
‫ודיבור ולקח המלאך שליחותו והלך ונשארתי י נ י ע ם אביז׳׳ל‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫הלב הוא הלב פל כל המלכים וא״ל וזה ולב מ׳ הוא ל ׳ ל‬
‫ואמך לי בני שב בני שב וישבתי אצלו ולא העלם ממני דבר ואם••‬ ‫‪3‬א״ת ב״ש פכ״ש עולים ת׳ תן לו חלופו ח״ת)אשמע את מדברת‬
‫רצונך הנה השאלות לפניך ובאר אותם ואני אקשיב יאשים ידי‬ ‫אלי היא העטרה לב כולם ונח מצא חן בעיני יי׳ א״ל בני פתח‬
‫לפי עד שתשלים דבריך א״ל בני כמדומה לך שנעלמו ממני׳ כ ל‬ ‫ונח‬ ‫פיך ואמור לי מהו ונח א״ל זה יסוד א״ל ויאמר נח מהו‬
‫השאלות ההם סגור פיך ותשמע איך מתילגל העינם וכת‬ ‫ועוד היינו מצא ה״ן הייני נח ולמה אמד מצא חן ולמה הפכהו‬
‫חורתינו ב בראשית צריכה להיות גדולה שאס דה מורידה משה‬ ‫ועוד למה יבא הנ׳ בחולם בלא ו' א״ל ר׳ ע ד כאן היה התנאי‬
‫רבינו ע״ה כשאר ‪3‬׳ הייט מבקשים גדולה ממנו‪,‬ודע‪ :‬שב׳‬ ‫ויותר לא אדבר אך אעורר * א״ל א״כ הקשב דע לך ונח הוא הו׳‬
‫בראשית רומז ‪3‬כתר עליון וגודלו בעלת הפלות ועי״כ הב׳־‬ ‫ומשך הו׳ מצא קרי ביה נמ״א הוליד כמלון בארץ וחן נשאר‬
‫גדולה להודיעך שה‪3‬׳ הזה הוא פעיל תצר גדל הנעלם שאין‪.‬‬ ‫בעיני יי׳ וליל הרחמים נשאר בעיניס והנה נסתלק נח מן‬
‫שם רמז לא באות ולא בנקוד ולא כ ק י ז א ל י ה ל רימז בכתר‬ ‫מן‬ ‫ה א ק שהוא הו׳ ומשך הו׳ וע״כ נסתלק ג ם נח הגשמי‬
‫ומצד גודלו רומו שהיא גדול משים שאין לו לאדם פה לדבר־‬ ‫הארז ונכנס כתיבה הרומז לבינה לעשות התעוררת שיתקבצו‬
‫הרחמים בבינה ולא אפשר בעני; אחר כ׳ בהתבטל ההחתינ׳ ג ס הלא תראה ‪3‬׳ בראשית יש לו ‪3‬׳ קוציס לעניןמה שאמרתי וה‪3‬׳‬
‫סנה פנים ואחור וראה א׳ וג׳ יונתה‪3‬ר ע מ ס ׳נעשה ו׳ ונתגלגל‬ ‫ונכנס‬ ‫העליונים נתבטלו יעי׳כ נח הגשמי נפרד מן ‪60‬רך‬
‫‪,,‬‬
‫הו׳ בכללי ונעשה אהי״ה וכשנעשה!׳ פ נ ה ט ׳ בפנים ו ב א ה ה‬ ‫בתיבה וגס נה הרוחני נפרד ועצה בבינה עד כלות הרשעים‬
‫ונתחבר עתו ונעשה וה׳ וניחוסףבשס אהי״ה ונעשה א״ה‬ ‫מן הארץ ואח״כ ירד נח בארץ וגם יצא כתימן החיבה לקיום‬
‫‪ :‬י זהו ‪3‬׳ בראשית וזהי־ השסהוא ראשית ה כ צ‬ ‫יהו״ה‬ ‫המין וזהו שאמר זה ינחמנו כי מלת זה רומז למדה הנקראת‬
‫וגודל ה‪3‬׳ ידוע ועתה ראה וה‪3‬ן איך ה ל מתקן כל האותיות•‬ ‫ע ז שכן מתחלף בא״ת ב״ש ז״ע ה״־ן והוא שתול על פלגי מיס‬
‫‪5‬‬
‫שהוא מתחבר ע ם הש׳ זהו ב״ש יגםהש׳מתיזבר ע ם הב׳ והוא‬ ‫ונח תצא חן בעיני יי׳ ראש• תיבות גימטליא א ל ל י ואלילי אחל‬
‫ש״נ והיינו נ׳׳ש ש״ב ועולים הר״ד זה הב׳ ג ד לאברהם אבינר‬ ‫יתר היה נבנה עולם חדש לגמרי וסיי׳ת ע״ל לומר לך אלני עד‬
‫ע״ה אל תרי׳ד מצרימה שטן בארןנ‪£‬ר אומראליך א״ל ר׳ אמור‬ ‫בעולם שלא נעשה כמעשיה׳ראהבני מה אמר לך זה ינחמנו מן‬
‫זה הב׳אתר ל‪3:.‬רהס תר״ר מצרימה ומלת אל טעית סופר הוא;‬ ‫האדמה אשר ארדה יי׳ זה ננקד בסגו״ל וכעבור שהסג״ל בו‬
‫ט אין ייצא לך מן הב׳ רק תר״ד א״ל אלן• למעלה מן הב׳*‬ ‫כליל כל הניקוד ואליו באים כולם ע׳יכ ננקד כסי"ל שאם תקח‬
‫ומתחבר ע ם הל והוא אל לא ח״ללוהלא האותיות מתחלפים!‬ ‫הנקודה העליון ישא״ר ציל׳י ואס תקח הנקודה ־יצר תשיר‬
‫תלמעל׳למט׳ומלמט׳למעל׳והוי ליה לאי א׳ל אזהר׳ לאבדה׳‬ ‫שלא ואם תקח השנים ישאר ח י ל ק ואס חקח אחד ותשימהו‬
‫שלא ישפיע ל ת נ ד ׳ ה ה י צ י ל ל ז ה ל ל מ צ ר י ס הפנימי׳שלא ישפיע•‬ ‫למעלה הוא חילם ואס תשימהו כחיך האות יעשה תלאפיס ואם‬
‫בחיצונית כי אם על פי הב׳ שהוא גדול מכול[ וראה יהבן למה‬ ‫תחכר השנים ותקח האחד יעשה פתח ו י ם תעקמם יעשה שורק‬
‫מתחלפים באותיי׳ב״ש ש״ב בעבור שנחלק הי׳ לאחדים ונעשה••‬ ‫וזה המשפט לא תמצאהו כי אס בסגי״ל או כ ־ ו ל ק ס ל ל רומז‬
‫‪,‬‬
‫א״א חברם והוא ב׳וכשם שנחלק הב׳לאחדי׳;חלק הש׳ לעשירי׳‬ ‫וכיסוד‬ ‫בג׳ רוחניות שמהם כל דבר ושולק רומז ב ת ל ר ח‬
‫שפועלים ע״י העטרה את הכל ועתה בני כל דכדך מתוקים י והס ל׳ יורן ועושקי ש׳ הרי הש׳ עשה ש׳ וכ! נתחבר הבי•‬
‫בר׳ ונעשה ב״ר ר״ב ועולים ד״ת זהו שמזהיר הב׳ שס אהיי׳ה‬ ‫מדבש ושמןמ״מלא יעלה כדעתך לומר ולחשוב שיש לך כת רב‬
‫וה׳ הוא הדח של ישראל יגס אלו הב׳ מתחלק לאחרם כאשר‬ ‫בסתרי תורה כי אני כשהייתי בן י״ג שני׳ הייתי יודע אלף חלקי׳‬
‫ועשה עשרים יודי״ן‬ ‫אמרתי ומוליד ‪3‬׳ אחר והר׳ לעשירית‬ ‫יותר ממך וכשהייתי ק ד׳ וכ! ה׳ היה אבי ז״ל צריך להשיתני‬
‫שהם י״ד וגס נתחבר הב׳ ע ס הק׳ והק׳ עס הב׳ ונעשה ק״ב‬ ‫לשאול ממתיבתא דרקיע לומר ל׳ ולפעמים הייתי יושכ כיט וכין‬
‫ב״ק ועולים ו״ד זה הבי אמר למשה אני אריתי לישראל מהו‬ ‫המלאך שהיה יושב אצלי ומאבי ז״ל היו נרתעים כל העולם כי‬
‫‪:‬‬ ‫הדח והס יחליפו• דתם א״כ לך ר״ד כי שחת עמך ולא עמי‬ ‫ראו מעלתו כי ה ק ל ה אוהבו כבנו ואני הייתי כחשב לפני אבי‬
‫והנה הב׳ נחלק לאחדים יהיליד ‪3‬׳ והק׳ נחלק לעתירת והוליד‬ ‫>״ל ככן ארבעים ביריע׳ ואפ״ה לא נ ה ל ר ת י לומר שוס דבר של‬
‫עשרה •ודין הרי כאן ק״ק יגס נחחכר הב׳ טס הצ׳ והצ׳ ע ם‬ ‫התפארת ואהה עדיי! לא ידעת דבר ׳עןשאתה נער ובער ואפי׳‬
‫ישראל את‬ ‫ה‪3‬׳ ינעשה ‪"3‬צ נ״ב ועולים שק״ד שאחר שעשו‬ ‫המעט •שאתה יודע היא איני ידיעה ממש כ׳ ה ל מ ע ט מן המעט‬
‫מצד החטא ‪3‬לי‬ ‫העגל בדקס משה כשיטות כי היהה הי׳ר!‬ ‫ואינה נחשבת לידיעה וכמה פעמים אמרתי לך שים ידך לפיך‬
‫פקידה זה הב׳ פקד איחס שנא׳ ויי׳ פקד את שרה היא ה א ‪p‬‬ ‫לכן אני מזהירך שלא תדבר כך רק שים דעתך לשמוע ולהבין‬
‫בגזירת הב׳ והנה הי׳ נחלקה ל ח ר ס והליל ‪ '3‬אהר ו ה ל‬ ‫שהא‬ ‫כרי שתשלים עצמך ותכניס בפרדס כי'‪.‬הכרתי ידיעתך‬
‫נחלק לעשירית ונמצא ט׳ יידן שהם צ׳׳צ וגם נתחבר הבי ע ם‬ ‫י ד ע ה מיעטת ואתה היית יושב ע ם אביז״ל והיית לומדלפטו‬
‫הס׳ונעשה ב״ף פ״ב ועונים ץ‪* .‬ף והבי מסתלק תחשבו‪,‬׳ האף‬ ‫ג ס העלוך וזיכוך בהייתך ־מערה ע ס אבי ז״ל הידעת‬
‫רק שהל׳ גוזר למדיח הנקראים א״ף‬ ‫כי אין שם מדת אף‬ ‫הרי״ש של א י ר ה למה צורת יו״ר בתוך הר׳ של אדרה א״ל‬
‫א״ף או לייסר או לרהכ כענק ייסרתי אהככ אף אני • וכענין‬ ‫ר׳ אם ד ב ר מועט׳׳ והמיעוט מהזיק מרובה ייתר טוב ממה‬
‫ואף גם זית בהיותם דארז אויביהם לא מאסתים והנה הב׳‬ ‫שהיה מריבה יאפי' מעט אין בו אס יש לך להוכיחני תוכיחני‬
‫נחלק לאחדים והוליד ב׳ יחד והפ׳ נחלק לעשירית ונעשה ח'‬ ‫על מה שאמרתי ואמי׳ לי שזה טעית היה !זה ל* היה כאדם‬
‫יודין שהם פ״פ וגס נתחבר הב׳ ע ם הע׳ והעי ע ם הב׳ ונעשה‬ ‫המגיה דברי תלמידו אכל לומר לי שידיעתי מועטת כי אני‬
‫ב״ע ע״ב ועולים ק ל ס ל י מ ר ל ך ש ־ ל הזה הרחש והתחלה‬ ‫מכיר ע ר כ י ‪ :‬א ס לא אכיר ערכי לא יכיר ערך זילת׳ ומ״מ כמה‬
‫לכל הספירות י והוא הגמר וקריאת האלף שהוא א ׳ הוא גודל‬ ‫הבטיחני‬ ‫פעמים אמרתי לך אל תכהלני ני לא אבהל שכן‬
‫הב׳‬
‫קט‬ ‫הקנה‬ ‫־ ספר‬
‫שהתפילה מחזיקו והברכה משפיע מאיתי שפע שהתפלה משפיע‬ ‫ק ל זהו קדם מפעליו מאזמא׳ שהואההיקףשהוא הז׳ וע״כ‬
‫חלין נכח הריבוי ומי?רנה שהוא הכתר כשאר ספירות ומשרד‬ ‫ראה והבן בעבור‬ ‫נפתח הא׳ ללרמיז כקריאה י לכדו •‬
‫ספירות עלינו ועתה הבן מהכתר האציל הקב׳ה •‪.‬‬ ‫שאותיות ״ האלו הס כלים של הקדוש כרוך הוא כל חחד יש לו‬
‫שהיא ס •יד׳ השניה שהחכמה הוא כלי אומנתו‬ ‫כה להוליד אות כמוהו• וגס כל האותיות הס פועלים החכגזה‬
‫ליסל כל מפעליו כי כשנבראת החכמה נבראו‬ ‫ועתה כני שים דעתך לשמוע ככיאיר מה שאמרתי ודע שטרם‬
‫עמה כדרך אצילות כל הספירות כי החכמה היחה בצילת אותי׳‬ ‫היות כל דכר כצורה נטויה עומד כמקומו הקכ״ה היה יחיד‬
‫הנקראים חותמות הסס שהיו נכתבים בלוהית אבנים שניחנו‬ ‫שנאמר נוטה שמים לכדי ולא היה ניכר משני שלא קדמי כלוש‬
‫למשה לבינו ע״ה בהל סיני שהיו חצובין מתחת כסא‪ .‬הכבול‬ ‫ואחר איןעמי ותכלית איןלו ועי־׳כ נק׳עצםח״י מפני שהוא רואה‬
‫שהוא הכתר וכסא הכתר הוא חכמה ואותן האותיות היו‬ ‫מ‪3‬לי מראה ויודע מכני מודיע ומלמד מה שלא למד ומכין מה‬
‫נאצלים מצורת החכמה והיו חש לבנה והלוחות היו כרמית אש‬ ‫שלא ראה ומילד מה שלא נמלינישא דעה לתרחו' מחבר אחרון‬
‫שחורה זכה כי החכמה היתה דמית וצורה נבראת להאציל‬ ‫ע ם ראשון והוא כולל הכל ותכלית הכל ישליט ככל וכרא כתר‬
‫הספירות שהיו מתאצליס ממנו משפע הכתר י וחכמה היחה‬ ‫והוא‬ ‫עליון ולמה נקרא כתר כעבור שהיא פותח רגלי מעלה‬
‫פועלת ובונה כל דבר שנאמר מי כהחכס ימי יורע פשר‬ ‫ולא למעלה ממנו‬ ‫ותכנית הפעולה לדכר כו‬ ‫למות השכל‬
‫לבר וכתיב והתכמה מאיןתמצא מאיןר״ל מןהנעלם שבתעלומת‬ ‫ונתעוררו חז״ל לומר קורס כריאת העולם היה הקדוש כרוך‬
‫כלכחיב ויגל לך תעלומות חכמה ויש לחכמה ה׳ שמות •‬ ‫הוא ושמו לכדו הכוונה הקב״ת היודע מכלי מודיע והכתר כי‬
‫והכתר הוא כרכה הנקרא מקור חיים הא׳ חכמה • הב ק ד ו ש ה הג׳ היכל ־ הר׳ א ו צ ר‬ ‫הכתר נקרא שמו‬
‫חכמה מפני שהוא שולש ועקל לכל‬ ‫הה' א ו ר מ ז ה י ר ‪:‬‬ ‫ונקרא נשמה וזהי שארז״ל הוא נשמה לנשמות והקב״ה נקרא‬
‫החכמות קדושה מפני שמתקלבת מהכתר ועומרת בסהר ככתר‬ ‫בלשי‪,‬־ תפילה והכשר כלשון כרכה ומלת תפילה הוא לשון תפל‬
‫והרבי׳ אשל באמונה מתחזק מן הכתר היכל מפני שהחכמה‬ ‫ואחרות שהקלה מתאחד ככתר ונותן כו כח להחזיק הספירית‬
‫הוא כלל כילל מה למעלה מה לימה היכ״ל מלשין הכי״ל הכלי‬ ‫ולשון אחדות הוא שהכתר מסתתר כאמצעית כחו של ה ק ל ה‬
‫אוצר מפני שהחכמה נסתרים בה כמה איצריח וכולם לדברי‬ ‫ודע שזהו עני! דק והכתר נק׳ נשתה כ• היא הקריאה העליונה‬
‫אור מזהיר ר״ל ענפי‬ ‫הכמה כגון פלוני חכה חכמת פלוני •‬ ‫ומתזיקו להבדיל כמו הנשמה כגוף‬ ‫וקל׳ה עומד על הכתר‬
‫החכמה מחרבין למעלה ע ל הכתר ע ד שאינה ניכרית כלל כי‬ ‫אלא הוא‬ ‫והקדוש ברוך הוא אינו כאמצעית עילויו לשוס צד‬
‫והיא כשרשת‬ ‫החכמה נטועה וענפי האילן משס ממאהזים‬ ‫ולע והבן שהקדוש ברוך הוא נקרא נשמת‬ ‫כולל מעצמו הכל‬
‫בעצמה להגליל פלחי האותיות המסולו׳ לנו ללמול וללמל ומהו‬ ‫ותפלה לפי שהוא שורש ועקר הכל * וממנו נופל הברכה בדרך‬
‫מצית י״י ברא מאירה עינ־ס לפי שהחכמה היא כל החקיקות‬ ‫אצילות ומהכרכה לברכה עד סוף כל הספירות והתפלה שאנו‬
‫והרשימות שהיה הב״ה היקק ורושם בה כעליי וזהו שהחכמה‬ ‫מתפללים הוא כע;ין גכהות ושורש פאר יככוד וגדולה ומלוכה‬
‫מתרבית לל״ב פליאות נתיבות חכמה שחקק •״ה כלאי׳ בספר‬ ‫שאנו נותנין עינינו באמונה הנשרשת כמיזצכ המחשבה ואנו‬
‫יצירה של אברהם אבינו ע״ה ראה והבן שהחכמה כוא כאלם‬ ‫מפילים אמינתינו ימקוס אחד שהוא עצ״ס ח״י ז״ך אמ״ת אומן‬
‫המשים דברים בפי תלמוד כן החכמה משימה דברים ‪3‬פ• בינה‬ ‫והוא הכתר‬ ‫אמונה שממנה הימינה נאצלת בדרך האצילות‬
‫כי החכמה כש הבינה והקדוש ברוך היא אמרתי למעלה באלו‬ ‫שהוא אמינה וע׳׳ז אמרי יודעי המרכבה כי ה ק ל ה לא נקרא‬
‫המאמריח שקב״ה רומז בעלת כל העלת וחופף על הכל נכחו‬ ‫הפלה אלאמפנ׳ שהיא מלא עיתיס מכפנים זמכחיץ רצה לומר‬
‫והנה מה שאחר יהו״ה שהיא הבינה בחכמה יסד ארץ רצה לומר‬ ‫בפנימיית המחשכה יכמחיצת המחשכה שהוא חוץ מן השכל כי‬
‫החכמה היתה נקשרת בספירות ולא היתה ניכרת מתוכם יהיו‬ ‫ל ל שאני מלא‬ ‫לא לחנם אתר לני תפלתי לך י״׳ עת רצון‬
‫מתנועעים ורצים כמרוצת הכסף באש ־ ולא היה להם הכנה‬ ‫בתכשיטי האור הכהיר הזך הטהור כמי הכלה ואמונתו תמיר‬
‫לישכ עד שחבש ן ה ק ל ה והניחם לנד אחר מן העלה ואזהיתה‬ ‫הוא כחוזק זה מ ח ד ו ת שהוא הק‪"3‬ה ואנו מזכירין תפלה‬
‫החכמה ניכרית הי;ני דכתיב מבכי נכרית חולש כלומר מ‪3‬כי‬ ‫ואנו מושכין שפע הברכה מאותו‬ ‫לזכרו! יחודו ששם היחוד‬
‫מרוצת נהרות והוא מלשון כהוריו»מיה שריא חבש ר׳יל עצר‬ ‫המקיר שהיא הכתל וכתר נקרא כשוד והוא שליט על הספירות‬
‫ותעלומה יוציא איר זהו אור החכמה הנקרא אור צ״ח שנבראת‬ ‫כ ה ם למטה מן כתי שהכתר הוא כבידי של ה ק ל ה והכתר הוא‬
‫מן הכתר הנקרא העלומה ודע שבדרך אצילית האציל הקב״ה‬ ‫הברכה הר ׳;שונה לפי שאני מודים ל ה ק ל ה ומכירים גבירתו‬
‫הבינה דש לה כת להוציא כל הדברים אכח אל הפועל והבינה‬ ‫שמצד הכתר נאה זיין ינגלה כבולי עלינו והנה כבול למעלה‬
‫מתקדשת מזוהר ההכמה ויש לה חמשיס שערים ונקראים נ ׳‬ ‫וזהו‬ ‫מכייל והקלוש ברוך היא במקום הזה הוא עלת העלת‬
‫בממשית ‪3‬ג׳ כוחות שיש לה‬ ‫שעד כינה יכילם מוטבעים‬ ‫וכשהיא זוקף זוקף בשם‬ ‫שאמרו כשהוא כייע״כורע בברוך‬
‫כח מישכל כח מורגש כח מוטבע • כח מושכל ל״ל שמושך את‬ ‫וגס בגוף‬ ‫והכוונה הוא ששני יולחכיס הם משמשים כעולם‬
‫ומהנוצציסמן החכמה בבינה‬ ‫הכחמלמעלה״מן הניצוצות‬ ‫האלם י האחלנקוא תפלהכנגל הקלוש כחך הואוהאחל נק׳‬
‫רח מורגש‬ ‫והכינה מספקת שפע וכרכה בנצוצו׳ שהאצילה •‬ ‫ברכה נגד הכתר וכשאנו זוכרים בלשו! תפלה בדרך הכוונה‬
‫ל ל שניתנת שפע הרגשה לכל הספירות כי לס ־ כח מוטכע‬ ‫אוחז המלאך בעכטו למעלה ושורשי למטה ומתעלים למעלה‬
‫כח לכל הנכראים‬ ‫ל׳ל שהיא נאצלת כדרך אצילות להשפיע‬ ‫למעלה ע ד מקום קדושה הנזכרת למעלה וגס ה מ כ ה נעשית‬
‫כולם והיא דביקה כשרשי התכמה ודע שהכתר נקרא ראש‬ ‫כך והנה כוונת עפ! התפלה נקרא ‪3‬רכה על שם הכתר ועטרה‬
‫כדכתיבראש דברך אמת התנמה נקרא חיך שנא׳ חיכי ממתקים‬ ‫חפלה על שם הקריז ברוך הוא והמלאכי׳ג״כ למטה והמלאכים‬
‫הבינה נקראת לשון שכמו שהלשון היא מזומנת ללבד ‪ p‬הביכה‬ ‫מעלין התפלה ל ל ו פרציפים ו ה ל ו פרצופים ‪3‬כתר ובקב״ה‬
‫היא מזומנת להוציא דכריס בפועל והנה שלשתן אחד שהחיך‬ ‫והכוונה כשהיא כורע כורע בברוך כלומר אנו מודים ‪3‬לעת־נו‬
‫והלשון כראש והכ״ה עומד על הכל • ומחזק הכל ככח הקיום‬ ‫שהקלה שהוא התנלה ומתאחד בכתר שהוא הברכה וזהו לשון‬
‫והכינה היתה מסירה לחניך כן ירד שכא מן השמטה שעכרה‬ ‫אחדות וע״כ כשהתיר‪ ,‬מתאחד בעטרה היא הנקרא יחיד דומה‬
‫והיה מהזיק כה והיה משתדל להכיר הקכ״ה כאותו מדה עצמה‬ ‫ברימה ואחרות הכריעה מורה בו שהוא מטה ראשו להוריד‬
‫שהיא הבינה וכשהיה מדכק ונכספה נשמתו למשוך שפע הגנו׳‬ ‫זה על זה להתאחד יחד וכשהוא זוקף זוקף בשם הי־ומז בכתר‬
‫מן החכמה ער שעלתה נשמתו והיתה נקשרת בבינה עד‬ ‫מליין ואנו זוקפיס כלפי מעלה ותזכירין השם י ומודים שהכל‬
‫שנעשית‬ ‫‪- .‬‬ ‫א‬ ‫נה‬ ‫והונן ארון הכל וכרצונו עומד הכל ברוך הוא‬ ‫נאצל ממנו‬
‫ספר הסנה‬
‫וי‬
‫ושמע ככי״פווכתאלו כמפעלוקן המפעל‬ ‫וטלו ע ל מ ״ כ •‬ ‫ז‬
‫שנעשי׳ דבוקה נ כ ח הבינה ו ‪ 0‬ו הוא והיא דבר א׳ וזהו שנאמר‬
‫והתכונה‬ ‫מפני שמורה על זקוק הגולס‬ ‫הראשון נקרא כן‬ ‫ויתהלך חנוך את האלתים ואיננו כי לקח איתי אלהים ואין זה‬
‫והקדמות שהיה נ ק ל ה ועל זה נקרא התחלת המציאות נ י‬ ‫חנוך הגשמי כ׳ חנוך הגשמי עליו אמד ר׳ עקינאהפך נשרו‬
‫הקדמות הזה המניא כל נעלם וגילו ועל זה נקרא המצוי הא׳‬ ‫ללפיד אש ונעשה כאלו היה רוחני‪:‬‬
‫המפעל ה נ ׳ נקרא כן מפני שמורה על עצם‬ ‫יתנרך שמו *‬ ‫מרה רביעית ויש נה ע״נ גשרים כחשכון חס״ד וכל‬ ‫חסד‬
‫הכתר העליון איך הוא מתגלגל להוציא כל הדנרים האלה ה ל‬ ‫גשר יגשר נפני עצמו והגשרים האלו ה ס הע״נ שמי ׳‬
‫ט אם‬ ‫שיש כת שכל שהוא דבר הנמנע ואינו מושג‬ ‫כוהות‬ ‫היוצאים מן ״ייסע ״ויבא ״ויט ונאותן הגשרים נאחת יש כמה‬
‫במהצב המחשבה כה הקיום הוא הרצון המתפשט בנפש כללזיתא‬ ‫מים שנקפאו ונראין כעין הבדולח נגרים יאינס נגריצ‪ :‬ואלו‬
‫אם יש את נפשכם ומתרגם אי איח רעוא כת ההרגשה הוא‬ ‫והחכמים היו‬ ‫ה ס המים העליונים והם אבני שיש ט ה ר *‬
‫הרצון המתפשט בכל ל ל בכל הדברים כולם ונקראים חפץ *‬ ‫מ ה ד י ן לתלמידיהן כשהן יורדין למרכבה כשאתם מגיעים‬
‫המפעל הג׳ מורה על כל ענין פאר אשר הוא מוכן לחניית‬ ‫לאבני שיש טהור אל תשמרו מיס מים ל׳ל אל תדקדקו באותה‬
‫ו ג ס מורה על ענין הכבוד הנקרא בקרא לשי!‬ ‫לגלי תעלה‬ ‫מרה כל כך י ודע שהחסד הוא מדתו של אברהם אבינו עליו‬
‫הבללה כמו זוהל הפנים באלם מכח הנשמה וזהו לכתיב וכנור‬ ‫השלום ובה היה מתנהג ימצד אותה המדה היה מכיר ל ה ק ל ה‬
‫י״י נראה בענן הוא הכבול העוחל לנצח מלי ע ל וגם מורה‬ ‫כי החסד לבושו של אברהם שנאמר תתן אמת‬ ‫במדת החסד‬
‫עלשהואמקוייתת‬ ‫על ענין הגלילה מחחלת ממטה למעלה‬ ‫ודע כי מדת החסד תשוקה הבינה‬ ‫ליעקב חסד לאברהם י‬
‫בכתל עצמו וע״כ נקלא גלולה וכן המצא רמז בפסיק לךי״'‬ ‫ה ס נטועות‬ ‫דבוק זה בזה אלא שג׳ ספירות הרוחניות‬ ‫והכל‬
‫והגבורה זה כח החכמה י‬ ‫זהו הכהר העליון י‬ ‫הגדולה‬ ‫כחר חכמה כינה ‪:‬‬ ‫מבלי קיצוץ ופירוד והם‬
‫והעושר והכבול זהי‬ ‫והמתנשא לכל לראש זה כח הביכה •‬ ‫חדה החמישית והיא מדת יצחק שהוא הפחד שבה‬ ‫הגבורה‬
‫ה ח ס ד והגבורה שהוא כבור עליוני ואה״כ תפארת כמה שכחג‬ ‫ומצד אותה המרה הכיר‬ ‫היה מתנהג כל ימיו‬
‫שהוא‬ ‫ואתה מושל נכל ובידך כח וגבירה זו מלת החסד‬ ‫את הקנ״ה וזהו דכתיב ופחד יצחק היה לי שבאותו מרה של‬
‫מתגלגלת כמו הידים בגילגיל וזהו אמרתי עולם חסד •בנה י‬ ‫כתו ארס הרואה פניו‬ ‫;‬
‫ס ח ר ה י ה רואה גבורחו של ה ק ל ה‬
‫ובעני!‬ ‫ואלו ה ם השמים העליונים וכתיב ידיו גלילי זהב‬ ‫במראה כי ג ם היא היחה אספקלריא המאירה לו ולאדם אחר‬
‫הנתיבות נקרא לן כח ה ח ס ד אופן הגדולה נקרא חזזית הוא‬ ‫אינה מאירה והיא דנוקה בחסד • והנה נשלמו הה׳ ספירות‬
‫מקים מיצא מזיין החוזים י המפעל הד׳ עירה על תשלום ייו‬ ‫הריחניות שהם נקראים ה׳ עליונות והגבורה אע״פ שהוא מצד‬
‫ל ל השלמת הזיו הטהור שהוא מטון אל הכתר כדי לצהצח‬ ‫החמש ונכללת ע מ ה ס היא מ״ה פועלת נמדה ניכרת כי מ׳׳ה‬
‫ומורה על זוהר‪ :‬שבאמצע הכתר ומורה ע ל‬ ‫זוהר הכתר‬ ‫כי‬ ‫ארס משיג נ ה נמעשיה פעליה אע״פ שאינו' ניכרית לנו‬
‫המפעל החמישי‬ ‫הממשלה שיש לכתר ע ל שאר הספירות •‬ ‫היא ריחניות ונכללת למעלה וכולם נקראים היכל ה׳ ועולם‬
‫א ענין שיש ני‬ ‫ה ו‬ ‫ס‬ ‫מורה על עצם ה ק ל ה יתברך יענין ע צ‬ ‫השכל יעולס החיים ‪:‬‬
‫זהי עני!‬ ‫השגה וענין ממשות לא מצד טבע ולא מצד הרגש‬ ‫מרה הששית נותנת כת ופאר לספירות ומלם‬ ‫התפארת‬
‫שהיא כך נ ט ב ע או שתשמע שמלאטז ומלבדו מצד ההדגש כמו‬ ‫מתפארים בו תכשיט לטלס והוא השוואת הכל‬
‫שתאמר בעצם היום הזה שיש בו מהות ואין ם ממשו*ז כלל *‬ ‫אור צח לפי‬ ‫האחד נקרא‬ ‫ויש ־ה השלמת עשר מ ל ח ת ‪:‬‬
‫זהו ע ל ם זמורה על הממשלה שהוא מושלבצל ה ב ל צליכן לי‬ ‫אור‬ ‫ה ל כקרא‬ ‫שנותן ציחנוח לצחצת כל הספירות בכחו י‬
‫ש ‪ ,‬ל מ ב ד ל י ם ממט‬ ‫ס‬ ‫כ‬ ‫והיא אין צריך להם ימירה על גדולה‬ ‫לפי שניתן ציחצוח לעצמו ומעצמו לעצם האחרות‬‫מצוחצח‬
‫‪ ,‬א אןן צ יך לגדולה‬ ‫ר‬ ‫ןה‬ ‫י‬ ‫והוא עצם הגדולה והגדולה צריכה ל‬ ‫לפי שנותן שפע ציחצוח‬ ‫הג׳ נקרי אור צח ומצוחצח‬
‫כי נאצל ממנו הכל בדרך אצילות המפעל יץ׳ הוא ממשות האש‬ ‫הד׳ נקרא אור‬ ‫בפנימיות לכל ה ס שירות מבית ומבחוץ ־‬
‫הרוחני אינו כמו אש האחיי בידינו שהוא ‪:‬ין הכחר והמכמיי‬ ‫לפי שהאור הזה עימד במקום אחד זאיןלו נענוע כלל‬ ‫כחיר‬
‫זוהר גליל‬ ‫ומאותו תמימות יוצא ממכו‬ ‫כמין חמימות גדול‬ ‫הה׳ נקרא‬ ‫שנאמר ועתה לא ראו אור בהיר היא בשחקים י‬
‫‪1‬‬
‫בצחצוח אולם 'ובאותו ציחצוח נעשה בי נורות ודמיה להייי‬ ‫מזה ר מפני שמתגלגל הזוהר בחוני ונעשה דבר אחד‬ ‫אור‬
‫הקודש שיוצאים מפיהם הגחלים ומבעדות ובאותן הגחלים‬ ‫דבוק במקומו יאינו מתאצל לשוס צד כלל וזוהרו מתעלה ומתרב׳‬
‫מתפשטים שלהבת וזהו שימר למעלה חית אש ממללות יהי*‬ ‫הו׳ נקרא אור‬ ‫ע״כ נקרא אור מ ז ה י ר‬ ‫באמצעית שלם‬
‫‪ ,‬א י נ ו נחכ‪°‬‬ ‫ד ‪ 3‬ך‬ ‫נ ן‬ ‫י ‪-‬לא‪ ,‬ק‬
‫ח ז‬ ‫ה ח ח כ‬ ‫האש הרוחני דומי׳ דאויך‬ ‫ומתרבה‬ ‫י־‬ ‫מפני שמשיב להם מיקר הכת צד מתעלה‬ ‫היקר‬
‫‪1‬‬
‫כלל וע״ז ימרו בעלי המרכבה גחלי אש ממול* אש והלהניי {‬ ‫הז׳ נקרא אור מ ת נ ו צ ץ מפני שמתפוצצים‬ ‫מכל צדדיו‪:‬‬
‫ע ל‬
‫מירה‬ ‫קלמעלהז׳‬ ‫של אש הכל הס ענפיהחשמ״ל •‬ ‫ממנו כמה כוחות וכמה עניינים וכולם קשורים זה בזה כענפי‬
‫זקוק׳ אש המתפשטי׳והתתרבים ממנו בציןציה דבקת הבערייי‬ ‫האילן הנשרשים בעצם האילן ומתרבין ומתעלק ממני כתה‬
‫ה‬
‫והשלהבייה הם להבי אש וזקיק׳ אש עומ־ים זה כ נ ג ד '‬ ‫הח׳ נקרא אור מ ע י י ן מפני‬ ‫•‬ ‫ע ד אין ס ף‬ ‫ענפים‬
‫ל היז‬ ‫ע‬ ‫פ‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫‪.‬‬ ‫ה ת פ י ך ת‬ ‫‪ 5‬י‬ ‫‪.‬ן‬ ‫כ‬ ‫י ; ח כ מ ה‬ ‫‪::‬תך‬ ‫‪3‬‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫מ ע‬ ‫בצד זה ל‬ ‫ומעלי יו להשלמת קיים‬ ‫מרבוי לעילויו‬ ‫שהוא ממתין ומחחזק‬
‫ה‬
‫על זכרי יי י י ‪,‬‬ ‫מ ו ו ה‬ ‫׳‬ ‫ה ט‬ ‫מורה על אותיות השם ־ התפעל‬ ‫הט׳ נקרא אור מ ו ש כ ל מפני שממט‬ ‫ה נ ח עד תכליתו •‬
‫ת‬
‫י ‪ .‬עיקר פעליו וני >‬ ‫״‬ ‫ל‬ ‫מתוךשמטר אדם י ד י‬ ‫העשירי‬ ‫מתאצל השכל בעליונים ובתחתונים ע ד אין סיף *‬
‫ן מ כ‬ ‫ה‬ ‫‪3‬‬ ‫ק‬ ‫ה‬ ‫ע ח ן ש‬
‫ז ה‬
‫או הפו‬ ‫‪ .‬ק‬ ‫ל ^‬ ‫כיונתי ו מ ח ש‬ ‫מפני שהוא המפעל הקדמון ואין ארס‬ ‫ק ר א אור ק ד מ ו ן‬
‫ר י ס ה‬ ‫ל ך‬ ‫ג ן‬ ‫‪ :‬י ו צ ה‬ ‫ח‬ ‫כ‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬תן‬
‫אי לברך האדם י׳י לקללו נותן עיניו במרות הכח ההוא רו ‪f‬‬ ‫יכול לידע עקר זה המפעל כלל וזה המפעל מא״ב שהם נקר׳‬
‫להנהיג מחשבתו בהנהגת השם שבי כקינה ההוא שרוצ׳לפעו‬ ‫ן ז ו ה מ ד ה ‪ :‬המפעל הא׳ מורת תכונת קדמות ותםנתןשלימו׳‬
‫נו ׳״ס בלימה פי׳ נ ת ן ה ק ל ה כח השוה ב‪:‬ולןכדי להיותם שים‬ ‫ותכונת מציאת הנורא יתברך שמי • המפעל הב׳ מורה כח‬
‫להשפיע ברכה או זולתה ט צ ל כשישראל ימשין רצוני שלמקים‬ ‫שכל וכת קיום וכח ההרגשהיהמפעל הג׳ מורה הפאר והכבוד‬
‫המפעל הד׳ מידה תשלים וזיו וזיה־ וממשלה •‬ ‫והגלולה •‬
‫המפעליי׳ מהי עצם הבור״‬ ‫אפילו השמאל נעשה ימיו *‬
‫ש מ‬ ‫המפעל הה׳ מורה נ ר ם וממשלה וגדולה • המסעל הי׳ מזרה‬
‫יתברך שחו מורה שלוא עצם חי דומה כמראה דמות נ י‬
‫ממשות האש הרוחני • המפעל הז׳ מורה מהו זקיקי אש וזקוקי‬
‫וצורתה שהיא לוגמת האדם אלא שהוא יוחפח כמו הרייז יי‬
‫איג‬ ‫ה מ י ע ל הח׳ מורה על ענין אותיות‬ ‫להב למעלה למעלה י‬
‫והקרה כר ודומה י י‬ ‫שהוא צורה ולא גולם‬ ‫האיד‬
‫לאיייי‬ ‫וחלילה וחלילה שאין לו‬ ‫וחס ושלום‬ ‫חמה‬
‫מהו • המפעל העשירי‬ ‫על‪!,‬גרו‬ ‫השם ומהותו • המפעל הט׳‬
‫ולא‬
‫קי‬ ‫הקנה‬ ‫ס‪2‬ר‬
‫הוא כסא של הק‪3‬״ה ויש ‪3‬ו שורש עקר לכל תיות הנאצלות‬ ‫ולא צורה אלא דמית שכלי עימד כנשמה המצויירת בבנין הגיף‬
‫מהחס׳ע״ז אמרו המסד עומר בכצחוכו וכקר׳הנצה כסייו ח פ ר‬ ‫כך מצויר כספי׳ ואס תרצה להכין תחשוב הדקות והמהות ונש‬
‫שכל הכוחות וכל הד‪3‬ריס הס כסא להק״בה ומתאוים שיהיה‬ ‫הממשות והקב״ה משפיע ככל הספירות וכל הספירות מכחו‬
‫הקב״ה ‪3‬מחיצתם כמו שאמרו ‪3‬עלי ה מ ר ע ה פ ע ם אחת ביום‬ ‫ונראה באמצעותם ומתרומם עליהם ומתעלה עד אין סוף‬
‫עומד הכסא כ‪3‬ור לפני ה ק ל ה ואומר החכ‪3‬ר וש‪ 3‬על• מלך‬ ‫לרוממותו וזהו כמראה ארס מלמעלה ולא אדם ממש והכורא‬
‫והכסא הזה הוא נצח‬ ‫הכבוד מפואר לפי שמשאן־ חבינ עלי‬ ‫מתגאה על כל גיאות והגיאות דכק כו ונתאצל ממנו והוא כלי‬
‫ימתפרדיס ממנו כמה כס*ו׳ להקב׳׳ה י הב׳ היא מדה נצחוס‬ ‫המפעל הי״א מורה‬ ‫שלי להשפיע לו כל כעלי כוחות הגיאות‬
‫הג׳ הוא ענין עותר לעל• ער כתו‬ ‫עומדת לנצח עולם •‬ ‫נתינות השכל מה הם ועתה שמע ענין הנתיכות דע כי נתיכות‬
‫הד׳ הוא ענין קיום י הנתי‪ 3‬הח׳ נקרא הול‬ ‫שכתז‪ 3‬נצח י‬ ‫הס כ״ו כנגד תשכון השם •‬
‫•הוא עומר באמצע כנגד ה‪3‬רית שהוא ‪3‬אדם וע״ז נקרא ‪3‬מלת‬ ‫נקרא שכל הקכוע ונקרא כן מפני שמתעלה‬ ‫חנתיב הא׳‬
‫הלשון ו‪3‬מלת המעיר ר״ל כמו הלשון ‪3‬אדס הוא עומד ‪3‬אמצע‬ ‫ותתגדל ע ד שורש החכמ׳ ממש ־ חכ׳ הוא‬
‫כנגד ה‪3‬רית שהוא ‪3‬אדם כך היא הנינה עומד ‪3‬אמצע הראש‬ ‫צד שכל הננרל מפני שהוא מתרנה מצד החכמה ונמצא נכדל‬
‫בריח מילה וזהו‬ ‫כמו הלשון בפה והיא עומד לתטה כנגד‬ ‫הג׳ הוא צד המתמצע מפני שהוא מתמצע‬ ‫משורש החכמה *‬
‫שאמריסוד המילה הוא ספי׳ הו״ד זהבן על זה הר״ת!ס״ת‬ ‫הוא נד דבוק מפני שנעלוי‬ ‫הר׳‬ ‫נריכוי ע ד החכמה •‬
‫של הפסוק ״מי״ ייעלה״ ״לנו״ ״השמימה״ מיהמעורכהוא‬ ‫הה׳ הוא הנתיב הנקרא צד האחו ז מפני‬ ‫מתדבק בחכמה *‬
‫וזה כרת לו ‪3‬רית נין עשר‬ ‫גלוי הררית יעלה לנו אל ה‪3‬ינה‬ ‫שבהרכבת העילוי הוא אחוז בחכמה ממש י הו׳ ׳‪ ,‬הוא נק׳‬
‫אצבעות רגליו והוא כרית מילה ר״ל כשתעיין בזה הפסוק תמצא‬ ‫צד המתרבה ונקרא כן מפני שמתרבה מן השכל ועולה ע ד‬
‫ר״ת מילה וס״ת יהו״ה הרי שזה נכלל בזה וזה בזה ומלכות‬ ‫הוא נקרא צד הקשור מפני‬ ‫החכמה בהשוואת העילוי י הז׳‬
‫עומד ‪3‬אמצע כדי להשלים הכל כמו הלב באדם וזהו שימרו‬ ‫שהוא נקשר נתנועת החכמה ועומר במקום אהד י הח הוא‬
‫הראה הק‪3‬״ה למשה קשר של תפלין וזהו כדי להבדיל ‪3‬ץ טינוף‬ ‫נקרא צד הנשרש מפני שמתמעט נשרשו ו איני עולה כלל‬
‫יושבי הארץ לקדושח יושבי שמים כי מה שהוא למטה ‪3‬אדם‬ ‫כקרא צד הפועל מפני שהוא פעול מכח השכל עד‬ ‫הט׳‬
‫מקום הברית נקרא למעלה תפילין ואלו ה ס קשר תפילין והם‬ ‫החכמה דברים נדבק׳׳ נעלת היתוד • והי׳ נק׳צד נפעל מפני‬
‫פרקי הספירות הנקלא הול וז״ש הראה לוי למרע״ה קשר של‬ ‫שהוא פעיל חכח שכל המתאצל מחנו והוא נדנק נו הי״א נק׳‬
‫תפילין כלומר למדו השגה רבה ול׳ בתים של תפילין ה ס ל מ ז‬ ‫צד הממשלה מפני שמושך ממשלה מעצם השכל ומושך הרבוי‬
‫לד׳ ספירות השער הנ׳מ‪:‬עלי בינה נקר׳ שער הדממה בעטר‬ ‫מכל צדדיו ע ד הנתיב הכ״ו נק׳ צד הגמור מפני שהוא תשלום‬
‫שזה הנח עומד בבינה בזה השער ולי! היה לו רשות למרע״ה‬ ‫גמר השכל והכל נק׳שכל קבוע והכוונ׳זהכיהוא ביסוד והוא‬
‫לדקרק כאותו השער כעבור כבודו של הקב״ה ודע כי ידיעת‬ ‫מורה על‬ ‫יסוד לכל הנתיבות החכמה המפעל י הי״ב‬
‫הבורא מזה ממש לא השיגו ולא ידעו ולא היה לו רשות כלל‬ ‫נתיבות החכמה שהם ל״ב ואלו הם עשר ספירות וך״ב אותיות‬
‫‪ ,‬ע״ז בקש כשאמר‬ ‫ועל זה נעלם ממנו סוד זה השער‬ ‫יסוד על כל אות יאות נתיב בפ״ע והנתיבו׳האלה נקראים כתר‬
‫א״ל הק‪3‬״ה וראית אגן‬ ‫הראני נא את כבודיך ואדעך •‬ ‫עליון הוא נתיב הראשון שבו נגלה כבודו של הקב״ה קודם‬
‫אחורי ופני לא יראו ר״ל כל הספירות תשיג לענין הממשות‬ ‫נריאת עולם ומתחלק לד׳ חלקים מרובעים ומכוונים והוא‬
‫כדי שתוכל לכאר כל אהד ואחד אכל פני שהם כתר חכמה‬ ‫הכתר • ‪.‬החלקהא׳ נקרא חיות מזומן להשפיע חיות לכל‬
‫ב י נ ה לא תוכל להשיגם מפני זה השער שככודי נמצא כתוכו‬
‫הנבראים מהאחדות והחיות הוא קיום בו ואינו חוץ ממנו •‬
‫הספירה השנית הנקראת תחלת האצילות המשתנה עסכל נאצל‬
‫הב׳ נקרא ק־וס מזומן לקיום כל הנמצאים מתוך האחדות שכל‬
‫הא׳‪3‬ע‪3‬ורשהיא מקננת‬ ‫ונקרא חכמה ע ל ה ׳ ע נ י נ י ם •‬
‫הספירות נקר; ים אחדות השוה המתמצע מאמצעות השמים‬
‫ומסתתרת כאמצעית הכתר למעלה למעלה וכשנ‪3‬ראתהיתה‬
‫העליונים וזה החלק נקרא חלק הקייס הוא מצחצח‬
‫‪3‬כח רבוי ומתחלקת לצורות נ‪3‬דלו׳ זו מזו ונקשרות זו ‪3‬זו והס‬
‫ומשפיע שפע וקייס בכל הספירות כדי להשוותם בהשוואת‬
‫י׳ ספירות ולא היחה החכמה נקשרת נ ה ם ולא נזכרת ‪3‬תוכם‬
‫קיומי כי כל הספירות נקראים כולם גוף אחד וענין א׳ ושורש‬
‫והיו מתנועעים ורצים כמרוצת הכסף נתיך האש ולא היה‬
‫א׳ כלומר הס מזומנות בהשוואה אחת כמו הגוף וענין אחד בלי‬
‫נהם הכנה לישנ עדשחנשן הקנייה והניחם לצד אח‪1‬‬
‫קיצוץ ופירוד ושורש יןחד שכולם הס נשרשיס בשורש העליון‬
‫מן העלה ואז היתה החכמה ניכרת והיינו דכתיב מבכי נהרות‬
‫המעמידס הוא הכתר • החלק הג׳הוא נקרא אמיתית המציאות‬
‫חב״ש * הענין הב׳ נקרא חכמה האותיות הפורחות באמצעות׳‬
‫בעבור שקודם שברא קב״ה את העולם היה עומד בחייו וחייו‬
‫היו נדבקים בחכמה נסתרת עד שנעשה גוף אחד וכשהיו כולם‬
‫התלק הד׳ נקרא צד‬ ‫בעצמו כי עצמו וחייו הס דבר אחד י‬
‫מתחלקים כל אחד ואחד בצירה משהניח מחברתה נקראות‬
‫הקדושה בעבור שהכתר הוא קרושה העליונה ומקדש מתקדש‬
‫א יש לה ג ׳‬ ‫תפיציס והם ך״ב אותיות ועתה שמע עניינם‬
‫בעלם הכתר וע״כ נקרא כתר פאר וכבוד של כל הספירות •‬
‫הצר העליון שבו אדוק‬ ‫צדדין ראש ואמצע יסיף ראש הוא‬
‫ונתיב ב׳ נקרא חכמה קדומה מתהלקת לז׳ מלקים וכו׳ ע ד‬
‫וזכרו! הכח שהוא יאצלת ממנו‬ ‫ומורה על ממשות החכמה‬
‫והריבוי מתרבה מהחכמה הוא חי נעשה מלאך ממונה עליה‬
‫והאמצע מורה על ממשות השכל מתרבה מהחכמה יהםוףמורה‬
‫ושמו סגניס״*( שהוא שר לחכמה ולתבונה * הנתיב הה׳ גבורה‬
‫וזי היא צורתה מזומנת להבין‬ ‫על המרה המתרבה מהשכל‬
‫מעשה העליונים והיא החלת לימוד התחתונים ע״כ נעשה‬ ‫והיא שני חלקים מהחלקים מהגבורה י הא׳ נקרא ערפל הוא‬
‫דבר א׳ והם בכבוד הדעת אלו ג׳ צ ד ד ‪ /‬ש פ ע מוחלק ויונקים‬ ‫ערפלי טוהר והוא אחוז מצד הבינה ועל זה אורה מתעלמת‬
‫כח מזה החלק שלפניי מכח השיואתס ובזס־ותס ובזיווס ניקני׳‬ ‫חיך הבינה • השני נקרא מדת הדין דומה לחשך מחשיך עיני‬
‫בית קיבול לכח נאצל והנסרד מהם שהוא כח הגבלה הנראית‬ ‫כל כריה כדי שלא יהיו יכילין להשיג ממשות הערפל והכן כי‬
‫בתוך עשר ספירות שהיא כלל לכל ענפי החכמה שהם נשרשים‬ ‫חשמל והערפל שתי צורות זו כצד זו וזה הדכר היה חיזוק‬
‫נשורש העליונים אצל הכתר כדי להמשיך כח חיזוק בכל הספ׳׳‬ ‫הנתיכ הז׳ הוא נצח הוא‬ ‫לכל הנביאים שהיו מתנבאים •‬
‫יש לה ב׳ צררן נממשחה יוצא על הצד הנ׳ מלפניה‬ ‫ב׳‬ ‫ענין עומד מימין כדי לקטרג על מדת הפחד הוא הנקרא שפע‬
‫ומלאחריה והוא פתוחה כדי לקבל תוססת רוח הקודש מןהארץ‬ ‫חסד בעבור ההנצח בא מצד החסד ומתפרשים ממנו כמה‬
‫נמצא הא׳ כתו הרב החשים דברים בפי תלמיד שהיא הב׳‬ ‫תנועית שמחנועעת מהחסר ודקדוקיהן ובעד הנצה מתחלק‬
‫וצורתה‬ ‫ב‬ ‫נה‬ ‫לד׳ חלקים וכל חלק מורה עניינו ומהותו י הא׳ מורה שהנצח‬
‫הקנה‪.‬‬ ‫•שפר‬
‫‪ 5‬ף ה ם ענין א׳ ק ר א י ם צורת שכלי זהנתינ‬ ‫המעשה •‬ ‫?צורפה פתוחה מזומנת להכיל עקר האחדות וזה ביאור עניינה‬
‫שלהם נק׳איר הגדול׳הנק׳חזזית כלומר מקוסמוצא חדוןהמויה‬ ‫ותטכת ראיתה‪ ,‬בהכנת החכמה * ג׳ יש לה נ ׳ צדדין ומטה‬
‫ה ם מושכל והנתיב שלהם כקרח גכגל המרכבה והיא י‬ ‫צץ‬ ‫והמטה אחיו כאמציעיתה דוגמא של זוהר העשיה לקכל שפע‬
‫כל דברי הטכרה והוא מורה‬ ‫מקו הטוהר ששם משתווים‬ ‫שלמעלה ממנו והוא פתוחה לפנים כדי להשפיע מאותו כח‬
‫•באותיות שלמטה הימנה ויש לה חלון כדוגמת‪ :‬מפני שכל _עליהם י ‪ p‬עצין ועור‪ ;:‬של זוהר שמשם היו לוחות הבדיה‬
‫שנתנו ע״׳ משה רעייה וע״כ ‪.‬קרח הקב״ה הלהיס קדושים‬ ‫•האותיות ה ם צו ית עומדות בהשוואת התלונות שנכראו בתיכם‬
‫כי הוא קדוש בכל ענייני קדושות והעני! והנתיב של אור‬ ‫ג ת ו אםפקלדיאות המאירו׳ לימה לזכוכית צכוע כמיני צבעוני׳‬
‫הנקרא כסת הכביד י ר׳ היא יסיר ההויו ת הנתינ של?‬ ‫מזומנת לחמר ולגזור בהם מ ע ש ה ; ד׳ ישלהב׳ צלליןצל‬
‫שמיוסדיס בהם כל ישויות שבעולם‪ 7*w‬׳ כבר אמרתי שהות‬ ‫נטוי וצל סמוך והוא לפיס להשלים בה הזמר היסודות דבוקה‬
‫דמות קשר של‪ ,‬תפילין והנתיב שלה כקרא ממשות‪ .‬הפעולה *‬ ‫באמצע הג׳ והחלון שלה יש בי ממשות להכיל מכל צדדיו‬
‫'‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫בלוגמתה של תפילין ‪ 1 s w 3‬ק ׳ ת ש ל י םהעשיה;ש‬ ‫היא׳ כנגד תיק‬ ‫מלמטה ולא מלמעלה ועל זה נק׳ מהות ת׳‬
‫היצילה ה‬
‫הרי ענייני האותיות חבשס הקב״ה באמצעות החכמה ונעשו‬ ‫סחוהה כלי לקבל שפע מכל צל ופתוחה כנגל פניה כלי להיות‬
‫ה ס והוא דבר אחד גלויס ונסתרים אחוו׳ס בשרשי הכתר וע״ו‬ ‫*ונקת כל האותיות ממנה בדרך השפע והיא מניקה והיא סתומה‬
‫והוא שם החכמה כמה‬ ‫קרא ה ק ל ה לכולם בשם ח׳‬ ‫מלמעלה כלי שלא יחפשט השפע לצאת חוץ ממנה יל׳ היא‬
‫ב ר א ש י ת‬ ‫הה ב‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫נ מ ה‬
‫וגדלו'לוע ול״‪3‬‬ ‫'‬ ‫יסדיית‬ ‫שנאמר ה׳ ‪ 3‬ח‬ ‫עומדת בזו הצורה למצוא בו לוגמא נסתרת וניכרית בזו הצולה‬
‫נתיבוח החכמה מסודרים כך שכל קבוע א׳ י חכמה הקדימה‬
‫׳?׳‪ -‬עומדת בזו הצורה כדי לתת השוואה וחילוק לגולם הנאצל'‬
‫אור מופלא ג׳ • ורוד נינה ד׳ י אור הנסתר ה‬ ‫והנעשה מן החומר * ח׳ נקראת כך על שם שהוא דפוס‬
‫ז׳ • איר מהניצן י • השמל ח׳ • גולם »׳'״ איר ציז י׳ מדפצ‬ ‫(‬
‫לסבת גולם‪,‬רוחני וגילס גופני י דמות שהיא ח׳ הוא הצורה‬
‫י״א • רצון י״נ • אור מנוחנח ׳'׳ג • כסא הנוגה י״ד •‬ ‫לכל הדברים שהם בעלי״חיים וע״כ נקראת בלשון חיים •‬
‫ן ר‬ ‫‪D‬׳ היא כפופה מלפניה וזקופה מ‪:‬ל צדדים וממנה מתאצלות ט״י • אור מזהיר ׳״ו • אופן הגדולה י'׳!׳ הרהור י״ח • א‬
‫מזוקק י״ט • כרוב ך׳ • ריר צח כ‪-‬״א• ומצוחנה כ״ב • רעי‪,,‬‬ ‫ר״ל הסתר שהם‬ ‫כל הלברם שהם לכוש השכל והמדע •‬
‫כ ״ ג • גלגל המרכבה כ״ד י אויר הסובב כ׳יה; אויר ב^ר‬ ‫נסקלים נתוכה • י׳ היא צידת לוחני מקכלת שפע וכרכה‬
‫ונעשית השוואה לכולם יכילם יונקים מתנה והיא קוכצת ט ל ם כ״ו • היוחכ"( י פרגוד כ״ח• כסי־‪ ,‬הכבידכ״ט* הגיון ל׳‬
‫אור הנוגה ל״א הדר גדולה ל״ב ‪ :‬וכדי שלא ילמר גולל‬ ‫ועי׳כ נעשית כמו דמות צורה זקופה מתרממת' ייושכת כראש‬
‫רומז בכהר והוא הגדול וחינו פועל לכן עשה ל של ישראל‬ ‫•ונעשית ראש לכילס והיא ע ם כולם יחוץמכילם והאותיות אחרות‬
‫ה‬ ‫שהיא השלמת התור׳ורומז בת״ת גדול כע‪-‬יןיהכין כירח ה ל ‪ 3‬נ‬ ‫ג ם נסתרות נהפוך תכליתן ע ד השין שהוא קשר של תפילין‬
‫רייל דחה העולם שמטים אחר• השמש וברא נורת הלבנה ‪:‬‬ ‫ישכך הוא ך״ב אותיות והשוויתס והבנתם )אותיות הפוכות‬
‫כדמותנו כני הנינין הפוכים ומעיקמיס‬ ‫משתנית ב ה ם כולם ה ם קשורות זו בזו לגמור פועל ולהבין לגם בצלמנו‬
‫‪0‬‬‫למעלה ולמטה כי אמר כקב״ה א‬ ‫מעשת זהו קשרשל תפילין ר״ל שפילס הם דבוקות‪ .‬בכה השי״ן‬
‫ואס‪*<,‬‬ ‫אברא א ד ם מן העליונים יתקנאו התחתונים‬ ‫ובכת התיי׳ו ונעשתה הא׳ ראש לכולן והי׳ כלל כולן והכל מידה‬
‫התתחוניס יתקנאו העלי! נים ילנן לקח הרוח מ\ העליונים אלו‬ ‫ע ל קדמיתו של הקב״ה זהו שנאמר וראית את אחורי ופני לא‬
‫מנין עליונים וגוף מן התחתונים אלו גו‪1'-‬מ‪8‬יניסונמצא‬ ‫יראו כלומר תשיג מה שידבק בו דתחיר אליו הכל ב ר ו ׳ גמור‬
‫י אבל מה שהיה קודסמציריתו לאתוכל להשיגה כדי שלא תאמר ׳שאין קנאה במעשה ברחשית וגםבהבריםה' ק ט מ לפי כשבר׳‬
‫ס‬‫ה ק ל ה י ת עולמו ברא בשם יה״ו הוא שנשמר י״רעס ך ‪ « ,‬י‬ ‫עלי׳ כשאר כל האחדות ע״ר פלוני יצא ממקוםילונ׳ ימקויפלוני‬
‫ש‬‫ך׳מלואו וכשם •ה״ו קרע משה את הים יה׳ אהרון ברא ע ו ל‬ ‫ממקום פלוני והיה נמצא יחדו היל ומקום קדושה בלוע כמי‬
‫ולכן הה׳ קטינה זה ינחמנו השם ברא את האדם ונפרד הה׳‬ ‫החרב הבלוע בתיך נרתקו ־ העני; הג׳ הוא נקרא חכמה מפני‬
‫ך‬‫מן הז׳ והז׳ שהיא השבח ממה שלמעלה ממנה ודא נח וחי‪3‬‬ ‫שהוא מסותרת באמצעית הכתר כמו החיך בפייה וזה ה״כ מ״ה‬
‫הה׳ ע ס הז׳ ועקס הז׳ להביט למעל׳ולמטייוגס חררה נחלל׳‬ ‫וכתב שהחעי׳ה חנו ממתקים מורה על פנימית החכמה ע ם‬
‫הר׳ ועושה שיניריש״ן הס ש;׳ נינירת גדולות יציטר א' ע ל כ ל‬ ‫•הכתר • י הענין הד׳ נקרא חכמה בעבור שהוא בכתר וההוד‬
‫רו״ר לרדת משם המיס לטבוע את המול^ יי‪-‬יייייד נתיך הר׳‬ ‫וההדר נעשו דבר אחד והכל קשור זה בזה העני] הה׳ נקרא‬
‫ר״ל שגס היוד נהפך עליהם יר־^ה ילין הי׳ שנהיך הר׳ הוא‬ ‫מכמה בעבור שהיא נאצלת מזיו זוהר גדול מהכתר ונעשו עמה‬
‫׳ ג ‪,',‬‬
‫ד‬ ‫ןך‬ ‫מהופך יגס ויקהו להם נשים מ‪:‬ל אשי בחרו‬
‫ה ח‬
‫םפירו׳ חייחדי׳יזהו שאמרו קודם שברא הקב״ה את עולתו היה‬
‫ללמעלה למטה לומר לך עזיא ו־;~ל ת ל ם בין השמים והשרץ‬ ‫ביכה עולמות ומחריבן ע ד שחבש ן ה ק ל ה והוציא כנגדן את‬
‫למטלוהללמ‪.‬׳‬ ‫נוטל‬ ‫רוחיהנ׳‬ ‫ירון‬ ‫לא‬ ‫וגם‬ ‫האותיות כל אות ואות נקרא כתיכ ממוצע והכתיכות ה ס דרכי‬
‫•יל לומר לן רוח•‬
‫יון הן׳ הפשוט ‪£‬׳‬ ‫היורדת מלמעלה למטה והוא ריח הדשה ל‬ ‫כחכמה והכל כאחד נקרא שלום וזהו שכתיב דרכיה דרכי‬
‫ר ע‬ ‫צינור‬
‫‪r‬‬ ‫יעשה‬
‫‪z‬‬ ‫הוא‬ ‫ם‬ ‫ג‬ ‫רק‬ ‫מרחם‬ ‫שהיא‬ ‫נ ו ע ם וכל נתיבותיה שלום • כ׳ הדרכים והנתיבות תענין‬
‫א עליהם ?‪5‬‬
‫‪*0‬‬ ‫‪/‬‬ ‫‪.‬‬ ‫״‬ ‫‪-11,.‬‬ ‫אלף נטעו כי ה ל של ך״ב א ו ת י ו ת נקרא כבוד והוא צורת שכל‬
‫שימחו מן הרדמה ע"‪ :‬הן׳ ניטל למט‪ :‬א״ל ר׳ תרשני וחדבר‬
‫•‪1‬‬
‫ישמ־ לכי ג ס אני ובני כנים הרי הים י‬ ‫כייאומר אני *ס חט; ליך־ ישח‬ ‫קבוע והוא הנתיב שלה י ל ׳ הוח צורת איי מופלא עומדת‬
‫ככנים יאחה ‪ ;3‬כני ייע״פ שאינך נ מ ‪ : ,‬ושני שמח בחכמחך ט *'‬ ‫כמו מראה שהשכל נראה משוכה והוא הנתיב שלא מ ׳ היא‬
‫כל דבריך טובים ינטניס ורן ת למה ג ס דתה כי אני כנך ה נ ר ׳ '‬
‫‪v‬‬
‫;‬
‫אור צח פתוחה והמ׳ האחרת סתימה והכל דבר אהד והכתיב‬
‫ומ״מ בלא רשות לא אדיר י־־ס ח ז ן לי רשות ותמחיל ל' על כ ל ‪| £‬‬ ‫שלה נקרא אור צח ומצוחצח ־ ‪ p‬ה ס שני דברים מ ג י אור‬
‫מה שאומר הנה תה טוב ומה נעים ואס טלו הרשות בידךי;‪!,‬‬ ‫הנתיב הנסתר ותכי^ת הקדמון ונעשה הכל דכר אהד ועל זה‬
‫יאשים יד לפה כאשר אמרת‪ :‬א״ל י‪ •;:‬יללנאי שאשמע מפך‪1':‬‬ ‫נקרא משה נאמן יהוא מגזירת אמינה ל׳ל אב האמונה שמכוחו‬
‫האמונה נאצלת והוא כאמן בבריאותיו ־ ס׳ הנתיב השלם הוא‬
‫דכריס נכונים המרווים והמישכיס י ת הלב והשכל‪ :‬א״ל א״כ‬
‫• איר הכהיר מפני שהיא מחופפת בסתיתיתה מכל צד והיא הנתי׳‬
‫אשאלה ממט מענה למן ולה יוסיף ולא אגרע ממה שאמר לי ‪I‬‬
‫שלה י ^ ׳ הוא לשון עבודה וע״ו נקרא הנתיכ שלה כסא‬
‫חכי ז׳׳ל ט דכרי הס דירים למי• אץ את האדם לידי אחילו ‪>:‬‬
‫‪ ,‬הטגה‪<.‬יש לה שני ראשי! והוא הגוף עומר פתוחה לקכ^פיעל‬
‫הוא אש של ענתות וראית• כל דבריך ארוכים וכיושר ה ס ל ׳‬
‫עומדים‬
‫פנה הו׳פניס ואחור ולקח ז״ה הרי כאן י״ח צרפס ע ם הס׳‬ ‫עימדים אלא שאין להם עדים י משל לאדם שהוציא שטר חוב‬
‫הם ע״מ קרא ה ע ׳ כ ק י א ת ה שלוא ק״ל והיא גי׳ ו ל ב מלך‬ ‫על חבירו ודקדקו הדיינין עליו ולא תצאו בו שום פסול ושבחוהו‬
‫‪,‬‬
‫ע ם גודל הל׳ וגולל הכי שהוא ל״כ שנ יזיחיות ליכאעילי^‬ ‫ומשוס שאין השטר מתקיים אלא בחותמיו ראו חתימת הערים‬
‫אין לך עסק כנשתרות * ועתה שמע השני נונין מ ע ק מ י ם‬ ‫שאינו ניכר לעין א״ל הואיל ואין השטר מתקיים אלא בחותמיו‬
‫שכצלמנו כדמותנו מינרהיס הס להיית נוטים למעלה‬ ‫כל דבריך הם‬ ‫כן הדבר הזה י‬ ‫א״כ אין לך ראייה עליו‪:‬‬
‫כעולם השפל‬ ‫שאעפ״ישד״ו פרצופים שהם שני נונין ה ס‬ ‫ואס אהזירך ואש יל ממך‬ ‫אמת ‪ :‬אלא שאץ לך עדים ־‬
‫מהפכים עצמן למעלה להראות שאין להם כת וה‪.‬ה הנו״ן‬ ‫ראייה על כל ענין ועני; חלאה להשיב לי * לכן סתום פיך‬
‫ראשון שכצלמינו העלהו כעשירית והס ה' יידן צרפס ה ם‬ ‫ושמע באזניך מה ש ומר ל כראשית ול׳ לעיני כל ישלשל ה ח‬
‫נ׳ נ׳ ונ׳ מסתלף ט״נ כא״ת ל ש ראית עני‪ •,‬גדול שה;׳‬ ‫ל ב חלוק הב׳ לאחדים והוא אי׳א הרי כאן ל צרף‪ ...‬שני ניתי״ן‬
‫הא׳ איש והכי אשה ועם חלופם שהוא ט״נ ט״נ עולה יקת הוא‬ ‫והם ל׳ חלוק הל׳ ל א ח ל והם ד׳ אלפי״ן צרפס עם הד׳ והיש‬
‫שנא׳ כי יקח איש אשה ואפייה מעקמין עצמן למעלה להודיע‬ ‫ח׳ חלק הח׳ לאחדם והם ח׳ אלפי; צרשס עם הח׳ והם יייו‬
‫וכן ה׳ כהכראס קטנה ד ע כי שם‬ ‫מאין כחס ופרנסתם ־‬ ‫חלק ׳״י לאחדים והרי הס ל הלשין לרשם ע ם י״ו והם ל״ב‬
‫העצם הוח שס יהיייו ועמו כרא העולם שנא׳ יעלו״ז השליה‬ ‫;‬
‫הרי כ׳ כראשית האציל ל״ב וגדלו רומז בכתר עליין ו ין לך‬
‫וכ״ל וכתיכ יי׳ כחכמה יסד אלץ כחכמה כגי׳ הסי״ל וגילה‬ ‫עסקבנסתרו׳ כי הכתר הים ליכא דלכיןורזא דרזין נקירת‬
‫סודו אל ע ב ד ו ולכן ראוי לידע ולהכין איך כראי כת׳ שאמר‬ ‫סתימא ודקה וכמטסה ממך אל תדרוש ל׳ לעיני כל ישראל יש‬
‫ז״ל כה׳ כראם ‪ :‬כי תמנה מא׳ יעד ק׳ ולא עד ככלל תמצא‬ ‫לו עשירית ונחלק לעשירית חלקהו לג׳ עשירית והוא ג׳ יורץ‬
‫ת״ק‬ ‫ה׳ מאות חסר ה׳ הוא מהלך העולם מרוח ‪£‬הד שהוא‬ ‫מלאם והס ל פ ל״ל חכרס כקריאחס שהוא המילוי ועולים‬
‫ועוד תמנה ק׳׳ר ש״ת הוא מהלך שני רקיעים שהם שני‬ ‫כצ״חמאן האי נצ״חיהוא גודל הלמ״יד הוא מגדל הפורח באייר‬
‫פ‪1‬מיס תי׳ק ‪ -‬יעוד תמנה הפשוטין הך׳ עולה ת״ק מהלך‬
‫ועולה ככתר ע״י הכינה שהכתר הוא נצח כל נצחיס חלק י נ ׳‬
‫רקיע אחד מנפ״ץ עולה מהלך ששה רקיעים והרי כאן ט׳‬
‫של נ ל ח לעשירית ועושה ה׳ יורן צרפם הס נ׳ נ׳ תמלאם‬
‫והכן שכל‬ ‫רקיעים ורקיע העשירי כליל ע ם התשיעי וראה‬
‫ק ‪ f‬ל ו תפארת ויסוד מהיכן נאצני מכתר‬ ‫נו״ן נו״ן והם‬
‫רקיע ורקיע יש לו מהלך ת״ק חסר ה׳ מטלם ואותו חסרון‬
‫עליון שגודל הלמד רימז אלץ הצ פל ככה הלקהו לעשירית‬
‫מלא ה ק ל ה כאות ה׳ שלו דע והכן שרוח צפונית פמחה כרי‬
‫ע׳ יורן צרפם שהם צ ל י צלי בקריאה! שהוא המילוי הוא‬
‫לרון האומות כאותו החסרון וזהו שנא׳ אף תטיבו ותרעו ל ל‬
‫יצחק וזהו׳ הצד״׳ שבנצח‪ :‬הוא צ ל י של יצחק וליתר לך אין כחו‬
‫אס תטיכו לכנות ולסתום רוח צפונית הנק׳ אף והיא הסירה‬
‫ונצחו של יצחק אלא מגודל הל׳ הוא כהר עלץז ואין לך עסק‬
‫ופתיחה כעני! שנא׳ נוטה צפון על תהו אז תריעו שתקקנו‬
‫בנסתרות־ ח ל ק הת׳ שלנצק לאחדים כי אין לי עשירית והס‪.‬ח׳‬
‫כאשר חקנתיו אז יעשה על האימות כמו שאתר הכתוכ מצפין‬
‫א׳ חברם ע ם ח׳־ והס י״ו חלק י״ו לאחדים והס י״ו אלפיי׳ן‬
‫ואם לאו ירדו שאול דכתיב ישובו רשעים‬ ‫תפתח הרעה ‪:‬‬
‫חברם ע ם י״ו והס ל״ב והנה שב ה ל ב בלב ליבא דליבין רזא‬
‫לשאולה בעבור שהיא חסירה ה׳ והיא פתוחה וגס זה ינחמנו‬
‫דרזין נקודה דקה סתימא אין לך עסק‪ ,‬בנסתרות כי חין לך‬
‫הז׳ שלו דרגא ואמר למך למה זה יעלה בתעלות הסולם ויוליד‬
‫דבר שכתורה להרחיז באין סוף וארך אמרת גודל הב׳מרמיז‬
‫הלחמים כעילם ויתקיים והנה מלת זה הוא ׳״ב תצלפס יעילה‬ ‫‪1‬‬
‫אליו ולכן מ מ י ס ה ממך* תחקור ‪ :‬ועתה שתעו׳ דכרינחום‬
‫כת ויהיר בעילם כ• חלוק הז׳ לאהלים והוא ז׳ אלפי״ן• צרפס‬
‫ע״ז הרי י״ר חנוק י״ד לאחדים והס י״ד אלפין צרפס ע ם י״ד‬ ‫בנך מה יאמר בציורי ל ב שהב׳ מצטייר ליו והל׳ מצטייר ליו‬
‫הרי ל ח והם כת העולם וקיומו אס ראית כמהאוהכ יהירה‬ ‫חן לל׳ חלופי כא״ת ב״ש והוא‪ .‬ל״ק וקריאתם לל״ח קי'ף הוא‬
‫ויעקב‬ ‫את תמר והוא הכת שלה שהרי יהודה הוא בן יעקב‬ ‫כתל ליכא דליבין רזא ללזין רזאעילאה יקירה סתימאהין לך‬
‫היליד אח יוסף הוא הנקרא זה ינחמנו ונעשה כח ויסוד עולם‬ ‫עסק בנסתרות הו׳ של ל״ו תן לו הלופו בא״ת ל ש והוא ו״ף‬
‫ונתמלא כ״ח כ״ף ח״ת עולה תקח וראהו יהודה במילואו יאמר‬ ‫ויתעצב אל לבו תמלא ה ל ו‬ ‫הוא אלהים והוא הנקר׳ ל״ב‪:‬‬
‫לה תקח לה שכף ח״תהיאהקח והנה ה׳ של זה מה עשתה‬ ‫זקליאתס הוא לל׳ת ו״ו הוא שאמר והיה כראותי כי אין הנער‬
‫ועולה‬ ‫'נתחברה ע ם נעלמה שהם הי״א יה׳ נתחבר עמהם‬ ‫ומ״ת הוא יעקב הנק׳ ל ב לו ל״ב אלא ׳שהכת״ל ליב* עלאה‬
‫באהי״ה זהו ותסר בגרי ^'מטתה מעלי׳ ועלה באהי״ה וזהו ולא‬ ‫ואין לך עסק בנסתרות ועתה חלוק הל׳ לאחלים והוא ל׳‬
‫מצאתיה ע ם ה ע ״ ז וגס ישר אררה מדתו של ה ק ל ה כשמאבד‬ ‫לאחדם והוא ח׳‬ ‫אלפי״ן צלפהו ע ם הל׳ והוא ח׳ הלקהו‬
‫האדם מן העולם מחליף המלאך הממונה עליו אס לעוני א ם‬ ‫אלפי״ן צרפהו ע ם החי הוא י״ו חלקהו לאחדם הוא י״ו אלפי״ן‬
‫למיתה והמלאך הילך לו וזה מתחלף מדור לדור עד שיחזיר‬ ‫רזא‬ ‫צרפהו ע ם י״ו הוא ל״ב והנה שהכתר בלבליבא דליבין‬
‫אליו מלאכו ואותו מלאך כל זמן שהוא בצער ובאיבוד ניתן‬ ‫לרזין ואין לך עסק בנסתרות ־ חליק הו׳ של ל״ו לחחדיס והם‬
‫לאחר ששב בתשובה ושלו ניחן לזה האבוד זהו אחד עשיר ואחד‬ ‫ו׳ אלפין צלפס ע ם י׳ והס י״ב חלק י״ב לאהלי׳ והס י״ב‬
‫עני ולימים תראה בהיפך ואס הממון אינו ביושר מאבדו ונפשו‬ ‫אלפין צלפם ע כ ט״נ הס ל ל חלק ה ל ל לאחד׳ והס כ״ל‬
‫הם‬ ‫עמו יבל במבול לא עשה כן אלא איבד למעלה ולמטה‬ ‫אלפין צרפס ע ם ל׳ל והס יהו״ה אהי״ה ע ם גולל הל״ב הוא‬
‫והממונים שלהם ה ס נטבעו ר ם וכנגדם טיבל שריהם בנהר‬ ‫שם של ו׳ אותיות והס א״ה יהי״ה ת״ח עליון ע ם גולל הלב‬
‫דינור יאבדם מן העולם עמהם ואפי׳ שרים הממו יס על‬ ‫הוא כתר עליון רזא סתימא נקולה לקה ליבא לליבין אין לך‬
‫העוברין שבמעי אמן לא חם זהו שהי׳ בתוך הר׳ להרמיז הענין‬ ‫עסק בנסתרות מי האיש הירא ולך לב ילאה ולא יפחר כי הב׳‬
‫וגם ־שר בחרו אותה ח׳ ארוכה לתעלה ולמטה לסוד עמוק‬ ‫של בראשית שעשה ציורו ל ו שהד״ו הוא כעלם היו״ד בקש הי׳‬
‫נעלם ודע לך שהח׳ הזו היא מזל בתילה ודמלאכיס ראיה‬ ‫ומצאו כי נתחבר עם הד׳ ונעשה הוא הי׳ הנקרא ראשית‬
‫יפת תיאר של הבתולה ורצי לבא עליה ולא שמ‪1‬ה אליהם‬ ‫חכמה והב׳ בכתר עליו; ליבא דליבין רזא לרזי! אין לך עסק‬
‫‪1‬‬
‫צעקת והצילוה ולכן קבעוה בגלגל היורד מעלה ולמטה‬ ‫נחלק לעשירית‬ ‫בנסתרות והל׳ של ל׳׳ב שנצטייר ל י הכ׳‬
‫שמע‬ ‫וגם לא ידי‪ ,‬ריחי‬ ‫והוא מזל בתולה וזה ידוע‬ ‫והם ב׳ יודין שהס מ׳ הנה מצא אות שהיא ל כ מצטייר ל ו‬
‫כוונתו כך אמר הקדיש ברוך הוא לא ילון רית׳ שהוא‬ ‫זהו הוי׳ ומשך הו׳ הנקראים שניהם ל ו ת למ״ר יגודל הל׳ הוא‬
‫העטרה‬ ‫גן‬ ‫ה״ע פנה הכי פנים ואחור ולקח י״ל ו ה ל הרי כאן ס׳ וכן‬
‫מ ט ר ה כלומר למה יתעצב רות׳ כענין וי‪5‬ןע‪5‬ב אל ל ס בעבור‬
‫ו‪£‬וישת בראשית נשלם ומי שעזרכי ‪ ?»3‬יעזמי מ ל לעיני‬
‫א״ליבני מהו יעזמי א״ל כנר‬ ‫פל ישראל •‬ ‫לשר ולס בושה וכלימה רמה ־זתזלעה וידם תולעים ויבאש‬
‫אמחה את הארס במבול רצא העצבון מחה׳ יע׳׳כ הן׳ מוטה‬
‫השלמתי א״ל נני אס השלמת מהו ח״ן א״ל יתי׳ן א״ל מלו ית״ן‬
‫להשפיל ולהכניע איחס ועתהלאית ו כ מ ע ח ג ו י ל ה ב ׳ יהל׳‬
‫א״ל ותן שמה עולוהיכם א״ל מהו והן א״ל ק׳ א״ל תהו ק׳‬
‫ועתה שמע מה עשה ‪.‬הקב״ה כשעלה משה בלקיע מצאו‬
‫א״ל קו״ף והטונה נעלם ח״ן הוא והן ות״ן ביא״ס ב״ש עולה‬
‫להקב״ת‪ .‬שהיה מחלק התולה לפרשיות ופסיקים וראה פסיק‬
‫ק׳ וקריאת הק׳ היא קוף מלא א״ל וקוף מלא מהו א״ל יהו״ה‬
‫ברתשית‪ .‬שיש לו כי׳מ אותיות ואמר לו מהי האותיות החלו א״ל‬
‫בריבוע א״ל מ י היינו רכתינ ונח מצא חן נעיני י״׳ • וכשם‬
‫‪ o£‬יזט העולם האותיות ה ‪ :‬ס יהיו כיחס א״ל משה להקי״ה‬
‫שנח מצא חןבעינ• ׳״׳ כןנחוס בני אשר ‪3‬ז איתיוח נייח מ׳א חן‬
‫זה הכת כת רב*ס או כח אחד א״ל כת אחד שאינו נחלק רק‬
‫נעינ׳'״׳ ויודע לעת עליון רזי עליון זכאה את בעלמא דין‬
‫באותיות א״ב ג״ל העולים ייחד א״ל רבוני לעלמא ולמה פסוק‬
‫ובעלמא לאתי א״ל לבי שאלתני מהו אי״ה א׳ של כס ו״•‪ :‬של י״ה‬
‫השלמת בראשית היא אותיות י״ז א״ל כלי שיתחברו ע ם כ״ח‬
‫ויהי רצון שהיא ימהר להשלים הכסא ולהשלים השס ויהיה‬
‫אותיות של פסיק בראשית ויעלה ארס לומר לך אימתי היא‬
‫הכסא שלם ןהשס שלם ויפרעו מגויי הארצות א״ל בני מ־ הוא‬
‫א ׳ל ידני‬ ‫אריים כשמצא חן בעיני ה׳ ואם לאו אותיות י״ז שהם אוי לומר‬
‫המ־לים א״ל אלף א״ל מהו אלף א״ל ר׳ א ל ר ם‬
‫לך אוי לנפשו ר ם לא מצא חן בעיני ה׳ א״ל להקב״ה ואוי מתי‬
‫א ל י ם הוא יוליכנו קוממיות לרצנו א״ל ר׳ אמ; א״ל יני‬
‫הוא בא מאחד או מרבים א״ל מאחד הגוזר את הכל א״צ‬
‫מהו אמן א״ל אל״ף מ״ם נו״ן א״ל בני כיינו אי׳ז ידיה ושקטה‬
‫א״ל רבי מה ארז ה״ל במ״ק היא מלה הנקראת ב״י ל׳‪-‬״יל מהו‬
‫‪1‬‬
‫ראייה א״ל למשה אינו נחלק איי אלא לא׳ א״ל מהו אל״ף א״ל‬
‫קריאתו ‪-‬לןאי ל ׳ ף וקראתו אהד והיא אל רפ *יחד‬
‫‪3‬׳ א״ל ב״י בא״ת ב״ש הוא ש״ס א״ל היינו לכתיב כ׳ הס ה׳‬ ‫ח‬ ‫‪3‬מ‬
‫שהף׳ הוא שמנה מאות ור״ם הוא שמנה מאית א״ל א״כ אחד‬
‫אקרא הבו גודל לאלהיני א״ל בני ט שס בא שלם א״כ נחום‬
‫בראש ו־־חדבסוף שני אחדים א״ל נמשה צרף הב׳ אחדים והם‬
‫לפיל;*שכןיברכך י״י וישמרך * יאי י״י פניו א‪1‬ליך ויהנך *‬ ‫יהי״‪ :‬א״ל לתקג׳׳ה תהי יהי״ה א״ל א״ב שהיא א״יבני‬
‫ישא י״י פניו אליך וישם לר שלו‪ !:‬י‪ .‬א״יאב• ורב• ־רד‬
‫אינו נחלק אללי לא‪/‬ילב׳שהוא אב־ א״ל רכי״ע הא׳ מצטייד יו״י‬
‫שידך שלום אמ; יכן יחי רצון *‬
‫הוא הר״ה ליי‪ :‬נכנס הויבין י׳ לי׳אמר לי׳הי׳היא ספוג ששואב‬
‫• ן י׳!מריק לי׳ וב׳ של אב הוא מצטייר ר״ו נעלם הי׳ א״ל נשלם פרשה כראשית בעזית שאי! לו אחרית‬ ‫ה‬ ‫מ‬
‫רבןיי לעלמא יו״י הוא הוי״ה ולבו היכן א״ל למשה לבו בקרבו‬
‫וראשית והדרך צלח רכב על דבר אמת ־ בריןר‬
‫ומלא ץיד ו״ו הוא ל״ב א״ל רבופי דעלמא נחזה מי הוא א״ל‬
‫רחמנא סליק חזק חזק ונתחוק ׳‪-‬־‬ ‫א״ל להקב״ה א״כ הייני דכתיב‬ ‫צרף יו״י ע ם ל״ב והוא כ״ח‬
‫תשואת חן חן לה א״ל ר׳ אתת תשואת‪:‬ח״ן ח״ן והוא‬
‫אלה תולדת נת נח •‬
‫׳ < ־ ׳ ‪•TN‬‬ ‫~‬ ‫\‬ ‫‪/‬‬ ‫‪-‬‬ ‫>‬ ‫‪•/‬י‪/-\/—s‬‬ ‫—‬ ‫‪s/Nr-s~/1‬‬ ‫‪,‬‬
‫י‬
‫להודות ולהלל לבוראינו יתברך שסו שזיכני וסייענו להשלים ולסיים כפר הקדוש הזה זה ספי תולדות אדם‬ ‫ל ‪13‬‬
‫הגריל בפמליא של מעלה ובפמליא שיי מצה כל רז לא אניס ליה השס יזכנו להיות אפר תחת רגליימ רגל‬
‫ה ולהיות מאות; הזוכים לחזות ב־ועס ה׳ ולבקר בהיכלו אכי״ר נשלב כיוס א׳ כ״ר ימיכ להודע מנתם אב‬
‫לפרט כי יהוהיתן חכמה מפיו ל ע ת ותבונה‬
‫‪VOOOO‬‬ ‫‪00 0 0 0 00‬‬ ‫‪0 00‬‬ ‫‪0 0 0 0 00 0 0 0 0 0 00‬‬ ‫‪0 0 000‬‬ ‫‪0 0 0‬‬
‫הנקרא ב‪1‬י כ כימציל במהו״רר‬
‫‪1‬‬
‫'‬ ‫מח״בי‬ ‫א מ י נ ה נאז‬
‫יד• המרדד אותיות העוסק במל נכת היורש ב‬
‫זצ׳יל מק״ק אלעקס‪:‬יץ הסמוך לק״ק בראר הבירה !לע״ע עוסק בק״ק קארעץ‬
‫‪?/‬ל"^‬
‫לאב ןןאלף‬ ‫‪,‬‬
‫‪.‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬
‫הלוםק במכבש הדפוס במלאכת הקודש באנזוייז נאי־ ‪T)E‬הנקרא בפי כל מאב•‪:‬במהו״רד‬
‫‪2‬‬
‫יד• המהדר אותיות העוסק במלאכת הקודש באמונה נאום ^)"^"‪ 3^1‬הנקרא בפי כל ליביש בה״רר‬
‫יצךןק ו״ל מק״קקארעץ‬
‫בי^ד כג״ל‬ ‫‪ S M‬יד•המפ־ר אותיות העוסק במלאכת הקודש באמי״יז יצחק במהו׳׳רר‬
‫נאוס‬
‫בע״מ בק״ק קארעץ‬

‫ידי העוסק במכבש הדפוס במלאכת הקידש באמונה נאי׳ דובב^ר בה״רר אחךן‪-‬ייו מק״ק אומן‬
‫ב‬
‫צביהיר*גז י׳״יי מנחםניי^יריל‬ ‫ך^ל ירי המסדר האותיות העומק במלאכת הקודש באמונה נאי׳‬
‫זי^לי^‬ ‫אךץץ במהו״יר שמשו]‬ ‫ירי המסדר אותיות העוסק במלאכת הקודש באמונה הבחור החתן‬
‫יצ״ו מק״ק קארע־ן‬
‫ז״למקי׳קקארעזן‬ ‫ןי^קי ידי העוסק במכבש הדפיס במלאכת הקודש כאמינה נאי׳ ‪£‬׳‪vy‬׳ מזיח־ ישראל‬

Anonymous: Sefer ha-Kanah/Sefer Ha-Pliah (Koretz 1784)

Diunggah oleh

Informasi Dokumen

Judul Asli

Hak Cipta

Format Tersedia

Bagikan dokumen Ini

Bagikan atau Tanam Dokumen

Opsi Berbagi

Apakah menurut Anda dokumen ini bermanfaat?

Apakah konten ini tidak pantas?

Hak Cipta:

Format Tersedia

Anonymous: Sefer ha-Kanah/Sefer Ha-Pliah (Koretz 1784)

Diunggah oleh

Hak Cipta:

Format Tersedia

‫ספר י ‪ii&plft‬‬ ‫‪r‬‬ ‫והוא‬

‫הועתק •והוכנס לאינטרנט‬

‫ד‬ ‫‪y‬‬ ‫י־‬ ‫‪v‬‬

‫החכמות כולם‪.‬‬ ‫י י־׳'׳־ יי׳׳*"י" ׳־"' ש מ ג י * ע ז * י א‬

‫‪-sw‬״‪f‬‬ ‫״‬‫מ‬ ‫‪.-‬הוא ידיעת הוד האלפא יקא‬

‫ה^וזר ו מ ח י י ׳ א״ל התח<סדר זרעים וחלקו למסכתות מה‬

‫‪P‬‬ ‫א‬ ‫‪*IV‬‬

‫יש‬ ‫כ‬ ‫יא‬

‫ועתה נשוב לעמינו שלנסא ישראל נקראת אור שנאמר ויהי‬

‫היכר ירי‬ ‫הוא הכסא‬

‫‪5‬־‬ ‫ן הגלגלים שהן הצויירין מעבר לרן* שייכים הס למטה‬

‫ץ‬ ‫‪/wu^,‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪1,‬‬ ‫‪1/;;^pp‬‬ ‫׳ח‬ ‫^‬ ‫דחעצומית י פרשי׳ופקידי‬

‫ועתה ראו והבינו כ׳ אחר שכתבתי לך אלו השמות אכתוב לך‬ ‫א י ב ט ג ח דז הו כ ת ל ש מר נק ס צ ע פ •‬

‫בגי׳ והנה שם אדנ״י ושם אלהיי׳ם שניהם חורה דץ י וראה‬ ‫אראריתא‬

‫א״לבניהטהוא א״ל תורה שבכתב שד״י תורה שבע״פ והנה‬

‫־בחכמה ואחל שחצבן בבינה והפריד חילק האותיות אלימאמ‬ ‫‪,‬‬

‫הם‬ ‫כ‬ ‫כ‬

‫הוא‬ ‫א‬ ‫כד‬

‫יין‬ ‫ב‬ ‫כה‬

‫הידיעות‬ ‫ב‬ ‫כז‬

‫הדק הוא נ׳ נ י נ י ני והנה אמרתי לך כי ד׳ שמות הקודש עולי׳‬

‫וימת‬ ‫ויורזי' ויהי"‬ ‫» "י ויחי‬

‫י׳לא^הואב׳‪-‬א״בהוא^אב״גהואו׳אבג׳׳ד^י׳אנגד״ה‬ ‫; ל ו ך עץ החיים שמא דרך השגה העזאה עםהאותץתאלה‬

‫אשר‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫ל‬

‫אלה‬ ‫ב‬ ‫מ‬

‫ז׳ מאית‬ ‫ן‬

‫^‬ ‫כ‬ ‫ה ך י‬ ‫חכח השבעה הוא‪-‬ההקף כל מאה כ ל ^‬

‫ן ‪ 3‬כ צ ח צ תשעים‬ ‫שלשים ש שלש י כתרי׳העט׳גו׳ ומשך ׳ ו ך‬ ‫ך‬ ‫שלשה‬

‫טצץ‬ ‫חפף‬ ‫זע ן‬ ‫״‬ ‫״‬ ‫•מנחילים לבניה ט יש לה ‪3‬׳ בניס ו נ ק ׳ א ד ס י ג ל ט ן א ך ס נ ס ת ר‬

‫שכן אמרי לי לרייהישע נשים הראויות לי מבית המלך • כגון‬

‫אזניו‬ ‫כ‬ ‫ט‬ ‫ל‬

‫ה‪3‬״ה‬ ‫ב‬ ‫ג׳א‬

‫מקשה ישתוק משכיר וילמור מק״ו ומשיב הייתי אומר מילתא‬

‫אחר רמי למעט הוא שגאמר ג ם את הארי ג ם אלן‬ ‫רבו*‬ ‫‪4‬‬

‫ז ^ ל י ״ י לכן מ נ ה התורה ככל מושבותיכם שלא לרון ד ן‬

‫בע״מ בק״ק קארעץ‬

Anda mungkin juga menyukai

‫החכמות כולם‪.‬‬ ‫י י־׳'׳־ יי׳׳"י" ׳־"' ש מ ג י ע ז * י א‬